פורום הריון ולידה (עמוד 3276)

שעין הרע עובד על מי שמאמין בזה..

 

אוטוטו בשישי, עוד לא קניתי כלום אבל התחלתי לחפש 

כי אני רוצה יד2 וזה לוקח זמן...

עד אז היינו עם ארון זול. מיטה קנינו

מסרו לנו את הספפה שהגדול ישן עליה היום.
שידה (בעבר היו בה בגדים, עכשיו משחקים) שמישהו זרק אספנו כשהוא היה בן שנה.
ארון קנינו אחרי שהשניה נולדה.

היתה תקופה שלא האמנתי בעין הרע אבל לצערי חוויתי דברים שאי אפשר לחשוב שזה משהו אחר.
שאר הדברים היו לנו מבני דודים אחים וכו.

לא הכנתי חדר, כי עוד לא צריך בשלב הזה. רק הכנתי שידת החתלה בחדר שני וסידרתי שם את הבגדים (כי אין מקום בחדר שלנו).
עגלה קנינו לפני, וביגוד וציוד בסיסי.
מתחרטת שלא קניתי יותר. ממש מתחרטת.
בעלי שאל את כל הרבנים שהוא קשור אליהם אם יש עניין לא לקנות לפני הלידה.
כולם ענו לו שמותר, והכי חשוב שלאישה/אמא יהיה ראש שקט ורוגע.
ועדיף שלא לעשות מזה עניין, ז"א לא לשלוח לכל החברות תמונה של החדר/עגלה/בגדים שקנית.
אם יש לך יכולת , ממליצה בחום לקנות את כל הדברים הבסיסיים. (אל תסמכי על מתנות לעולם. מניסיון)
ותכווני שמה שאת עושה יהיה הכלי לקבל את השפע הגדול

באיזה חודש 8 ככה וחמי וחמותי הביאו לי את זה הביתה ישר אחרי הלידה.

הוא אומר שברוך ה' יש היריון- אז מאמינים שבעזרת ה' יהיה גם תינוק.. והקנייה רק מראה את האמונה בקב"ה...

קניתי עגלה לפני הלידה ואספתי ביום של הלידה (כי זה היה לי יותר נוח כי החנות הייתה ליד ההורים שם הייתי לפני ואחרי הלידה) שאר הדברים לקחתי מגיסתי מיד אחרי הלידה.
קניתי לפני מוצצים.. וחזיית הנקה..
וכיבסתי בגדים וסידרתי את החדר שהעריסה תיכנס. בנינו את העריסה.. קנינו מיטת תינוק ..

אני בכוונה מפרידה בין עיצוב החדר לקניית דברים. אני אישית העדפתי לא לקנות לפני הלידה אבל הלכתי לבחור עגלה בדקתי בדיוק איפה אני רוצה לקנות ותוך כמה ימים ההפקה בידוד הכנתי רשימה מה צריך וכנ"ל טואלטיקה ושאר הציוד. אחרי הלידה שלחתי את בעלי עם רשימה של מוצרים וחנויות וברוך ה הוא קנה הכל והסתדר יופי. לידות הבאות כיבסתי באזור שמיני את מה שהיה צריך וסחדרתי במקום נוח וגם בדקתי מה יש מה חסר והכנתי רשימה לקנות אחרי הלידה. עכשיו בעיני מאוד תלוי באופי אני אדם מאוד מסודר וצריכה שבכל יהיה מוכן וזה עזר לי הרשימות אבל יש כאלו שיעדיפו לקנות ושיהיה אצלן כבר וזה ממש בסדר. בנוסף יום אפשר להזמין הכל ולאסוף רק אחרי הלידה זה גם אופציה.. לגבי העיצוב אנחנו לא קנינו מיד שידה ומיטה מפאת חוסר מקום אז בהתחלה היה לנו רק עריסה והבגדים היו בארונית שהיתה לי אח"כ עברנו דירה וקנינו לה חדר אז קצת עיצבתי אבל לא השקעתי הרבה כי ידעתי שזה זמני. אח"כ כשהתווספו עוד ילדים צבעתי להם יפה את החדר עיצבנו והזמנתי גם מדבקות קיר שוב השקעות לא גדולות כי כשקטנים זה לא כזה חכם לדעתי להשקיע בעיקר כי הם הורסים ולא ממש מודעים לעניין העיצוב אבל כן חשוב היה לי שיהיה נעים. עכשיו כשעשינו שיפוץ בבית (הגדולה כבר בת שמונה) ועשינו לה חדר לבד קצת יותר השקעתי ועדין לא סיימתי אבל עיצבתי לה חדר חמודממש שיכול להתאים לה לכמה שנים..

מבחינת ריהוט זה מיד שתיים מצאתי דברים מקסימים במחירים מצחיקים

ומי שחושש מעין הרע יכולה לעשות דברים בצנעה

מבחינת נוחות, הרבה יותר נוח שיש הכל מסודר מלפני הלידה

סביב חודש שביעי חיפשנו עגלה, מיטה ושידה, והזמנו.
בגדים, חיתולי בד וכל הדברים האלה- קיבלתי מגיסתי המון, חמותי כיבסה לי, וסידרתי את זה בבית.
את כל הדברים הקטנים (מגבונים, חיתולים, משאבה, מספריים לציפורניים, אלכוהול וכד') קניתי בתשיעי וסידרתי בבית.
עשה לי רוגע לדעת שהכל מסודר.
בדיעבד, הייתי מכינה אפילו עוד.

אם זה השבוע/שבוע הבא, הייתי מחכה והולכת אליו.

אבל אם יותר רחוק אני כן ממליצה להיבדק.

היו לך תפרים בלידה?

בכול אופן ההמלצה היא לא לקיים יחסים לפני שעוברים 6 שבועות מהלידה.. אז כמובן המנעי מכך עד שיעברו 6 שבועות.

למרות כל האי נעימות ושזה נראה בלתי אפשרי להפסיק.איזור כל כך עדין שדורש את העדינות שלנו.
חושבת שכדאי להבדק לראות שהכל בסדר
החלמה טובה ;)

שזה קשור ללידה עצמה כאבים בפי הטבעת או טחורים או פיסורה (מקווה בשבילך שזה לא פיסורה!)
לפעמים לא מרגישים מיד אחרי הלידה את הכאב ורק לאחר כמה שבועות המקום נפתח.
זה לא מסוכן אבל לא נעים וצריך טיפול אם זה זה...

היו לך תפרים שאולי נפתחו? אולי תקדימי את התור אצל הרופא פשוט?

האיזור מאוד רגיש גם אם הכל בסדר ואין בעייה מסויימת.
המקום עבר טראומה תני לו להחלים..
ההמלצה היא להמתין שישה שבועות.

והוא אמר שב"ה הכל בסדר!

אני מנצלשת משהו שלא הבנתי בדיעבד שהוא אמר...
הוא ראה באולטרסאונד רירית רחם עבה, היה נראה מופתע. ואמר לי שאם יהיה לי דימום אבוא מיד להבדק.
מחיפוש מהיר בגוגל נראה שרירית עבה מגיעה לפני ווסת, אז למה למהר להיבדק אם הדימום יכול להיות וסת??

מבולבלת לגמרי 😅

מקלחות. קומפרסים.

ולשים לב.
אם משהו נראה לך חריג ללכת להיבדק. או לפחות להרים טלפון לאחיות.

מה נחשב חריג??

שונאת שחם ככה, גם שיש אוויר בחוץ ממש ממש חם לי

למה לרצות להוריד את הנשמה לעולם בכח טרם זמנה שנקבע?

כי את הגדולה ילדתי ב38, ואני כבר עם מחיקה ופתיחה אז אי אפשר לדעת

א. אנחנו לא יודעים מתי זמנה של כל נשמה לרדת לעולם, ועובר שסיים להתפתח בשבוע 38 בהחלט יכול להתחיל בחיים חדשים.

ב. כי הציפיה של חודש תשיעי מורטת עצבים.
תוסיפי לזה את החום הכבד, הכאבים השונים, המתח סביב מועד הלידה שלא ידוע והצירונים שמתחילים ואי אפשר לדעת אם זה מפתח לידה או סתם מציק ויעבור..

לגיטימי לרצות ללדת בשלב כזה.
ולמרות הקושי צריך לקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם עוד שבועיים או חודש.. (לא נעים לי לבאס אבל בהריון הקודם הייתי עם פתיחה ומחיקה משבוע 32 ובסוף ילדתי אחרי התאריך.. ושום זירוז טבעי או לא טבעי לא עזר לפתח לידה. בהחלט יכול לקרות.)

בכל מקרה, לפותחת-
שיהיה שבוע טוב,
הרבה סבלנות
רוגע, כוחות, בריאות ושמחה.

שיש כאבי בטן תחתונה כמו כאבי מחזור ?

אבל רצוי להיבדק כי אולי זה תחילתם של צירים.

אם העוצמה והתדירות נראים משמעותיים אפשר 'לחשוד' להתפתחות לידה.
השיטה שלי היא פשוט ללכת לישון.
אם אני נרדמת- כנראה זו לא לידה.
אם אני מתעוררת מהכאב- אז יש זיכוי ללידה מתקרבת ויצא שניצלתי בינתיים את הזמן למנוחה ואגירת כוחות..

את החודשים האחרונים בשיא החום ולהחות

הוא מכניס את הצד ההפוך ואם הופכים את זה הוא הופך בחזרה / זורק

אחרי זה עושים איתו.
אחרי זה הוא ואז אתם או ההיפך.
אבל קודם שלא יירתע ממנה.
ולא ייפתח שנאה אליה.

חשוב לעשות ניתוח של הפעילות ולנסות להבין איזה אספקטים של הצחצוח מרתיעים אותו. האם זה הטעם של המשחה, המגע של המברשת או המים, ההמולה שאתם עושים סביבו, הסביבה בה נעשית הפעילות, הזמן בו זה נעשה לדוגמה כשהוא מדי עייף/רעב וכו, ואם אתם מצליחים לעלות על מה שמפריע, תשנו את הגורם. ואם לא תנסו בעצמכם לשנות מרכיבים בפעילות ולראות אם זה משפיע לטובה.
לדוגמה:
להדגים לו איך אתם מצחצחים שיניים לעצמכם בריטואל קבוע. תצחצחו לידו מספר ימים ברצף בלי להביע שום לחץ שיצחצח גם. שימו את המברשת בהישג יד ותראו מה הוא עושה.
לקנות משחה טעימה לילדים..
לקנות מברשת רוטטת, אולי הגירוי יהיה לו נעים בפה.
לנסות לצחצח בלי משחה בכלל.
להסיח את דעתו במהלך הצחצוח ולשלב עם זה אלמנט מווסת כמו כדור צבעוני לחיץ ליד.
לנסות להושיב אותו עלייך ובעדינות את מחבקת אותו ביד אחת וביד השניה את מצחצחת, קודם מסביב לפה על הלחיים והשפתיים ואז לאט לאט נכנסת פנימה, ברוגע ובנועם.
לבצע הטרמה של הפעילות- לספר לו מה עומדים לבצע בכמה מילים, שיבין לקראת מה הוא הולך. אפשר לעשות הטרמה עם שיר קבוע על צחצוח שיניים.
מקווה שיעזור..

תודה לך על הפירוט, ננסה ונקווה שעם הזמן הוא יסכים

ויתנסה..
אח''כ כשמוכן לפתוח את הפה, להגיד לו שיפתח פה של אריה ולספור שיניים
הנה הבננה שאכלת היום.. והקציצה..

סטייה של עד שבועיים וזה תקין
בפער של 3 שבועות ומעלה מתחילים ברור..

אבל התשובות יצאו טובות באולטרסאונד

הכל.טוב.

תתזמני כל כמה זמן ומה האורך של כל ציר

לוקחים טיימר\שעון, את בודקת מתי הכאב מתחיל, מתזמנת אותו, עד שמסתיים גל הכאב. כותבת לך באיזה שעה נגמר. כשמגיע(אם מגיע..) עוד אחד, את בודקת שוב כמה זמן זה נמשך וכל כמה זמן זה מגיע. אם הכאב מתמשך ללא הפסקה במשך מעל שעה ובלי גלים באים והולכים גם כדאי ללכת להבדק. לא ציינת איזה שבוע את, זה גם משמעותי להחלטה.. 

תעשי חיפוש פשוט בחנות אפליקציות, יש שם המון חינמיות וכולן אותו רעיון. כדאי משהו ששומר לך את התיעוד שתוכלי להראות אח"כ במידת הצורך

אלא רק זוכרת שזה היה ממש נוח...

קצת כאבים בגב..
מתלבטת מה לעשות

אם זה לידה שיהיה לך כח.
אם לא, אולי זה יפסיק.

עוקבת אחריך בשבועות האחרונים..
זה נשמע שאת כבר שבועיים בערך בתהליך של לקראת לידה: כאבים, לחצים, הפרשות וכו..

אני מבינה שאת הבת הקודמת ילדת בשבוע 38 ולכן את מרגישה שאת אמורה ללדת כל רגע, אבל זה ממש לא אומר שזה יקרה שוב. סיכוי טוב שתמשכי עד שבוע 40 ואפילו יתכן שתגיעי ל 41,42.. מנסיון:זה ממש לא כיף אבל בהחלט תרחיש אפשרי...

גם לי היו לידות שהתאפיינו בשבועיים שלושה מאוד קשים של מעין ''טרום לידה'' והייתי סוג של דלת מסתובבת ממיון יולדות: צירים שבאים והולכים (אפילו לילות שלמים של צירים כל חמש דקות שנעלמים בבוקר..), כאבים, לחצים וכו..
אבל כל זה אומר בעצם שהגוף שלך מתכונן ללידה וכשתגיעי לשם סיכוי טוב ללידה מהירה וקלה..

בינתיים, במקום להשקיע את כל האנרגיה שלך בחששות שמא זו כבר לידה ובריצות להיבדק, תזמונים וכו.. נסי ללכת בדיוק ההיפך: תרגיעי, תעשי דברים שכיף לך, תעשי פעמיים ביום אמבטיה רגועה ושקטה, תישני טוב!!! (יהיה לך ממה לצבור חוסר שעות שינה בהמשך..) תאכלי נורמלי, תשתי הרבה ותעשי דברים שכיף לך. צאי עם בעלך או עם חברות, או תפגשי איתן בבית אם קשה לך להסתובב..
וכשבאים צירים או לחצים פשוט תתעלמי!! אל תתזמני ואל תעקבי!! אני יודעת שקל לדבר וקשה לבצע, אבל זו המלצה שקיבלתי מדולה באחת הלידות שהסתובבתי כמו פורפרה מסביב לחדר מיון.

כשזה יהיה אמיתי לא תוכלי לפספס. אבל עד אז, עצם זה שעל כל לחץ או ציר את נכנסת למתח ומתחילה לעקוב זה בעצמו מונע התפתחות של לידה (אם את מבינה מבחינה הורמונלית: במקום לעודד הפרשה של אוקסיטוצין ואנדורפינים שמקדמים לידה את עובדת הפוך ומעוררת הפרשה של אנדרנלין ורמונים שמעכבים לידה...)
כמו שאומרים על הגאולה שבאה בהיסח הדעת, זה נכון גם לגבי לידה. תשחררי, ולהפתעתך הלידה תגיע ברגע הכי לא צפוי ודוקא כשלא תתכונני ותעקבי...

בהצלחה רבה! ותהיה בע''ה לידה קלה ומהירה, בעיתו ובזמנו, בנחת וברוגע!!!

מציענ לך להניח שתלדי בסוף שבוע 42. מקסימום תופתעי ותשחמי שיךדת קודם, זה עדיף מההנחה הנוכחית שלך שכבר עכשיו נראה לך שהגעת לתאריך ותתאכזבי שלא ילדת..

ההפך, ממש לא מוכנה ללידה עכשיו, לא פיזית ולא נפשית גם..

לכן גם לא ממהרת ללכת להיבדק כל פעם, עובדה שלא הגעתי אפילו למורדים של הקופ"ח.

לא באלי דקירות של אינפוזויות לא נעימות ופתיחה..

גם אני ההרגשה שאפילו אעבור את התאריך.
אבל זה מה שהם יחליט..

מה שכן, שמעתי ניסים ונפלאות על דיקור, אולי שווה לך לנסות..
הכי מכירה את זה בעולם! לפני שבועיים הייתי באותו מצב בדיוק... המון המון הצלחה, איך שלא יהיה ♥

אחרת לא היה צורך בזירוזים🤷🏻‍♀️
נשים היו פשוט עולות ויורדות מדרגות או משהו ויולדות מתי שהן רוצות..
באסה, קיוויתי שיהיו סיפורים מעודדים😅

ועיסוי פטמות
לי הכי עזר העיסוי. ממש ראו איתו צירים במוניטור

מספיק כמה דק מכל צד?
וזה לא יכול להיות מסוכן לעובר, להוביל למצוקה או משהו?..

תודה!

לי לקח המון המון זמן. זה עשה צירים מההתחלה. אבל תמיד הלידות שלי ארוכות אז זה לא אומר. ברגע שהפסקתי לשאוב הצירים הפסיקו. אבל זה עשה מעט פתיחה.
לדעתי גם הרפלקסולוגיה קידמה

אני אישית בקושי ניסיתי עיסוי פטמות, זה עיצבן אותי ולא הרגשתי שעושה משהו. אבל כן הייתי מנסה דיקור או רפלקסולוגיה, יש כאלה ממש מומחיות לעניין עם מלא סיפורי הצלחה. (אם את רוצה אני יכולה להביא לך מספרים בפרטי)

ממש תודה על התגובה!
אשמח לשמות בפרטי, אם את מכירה מישהי מומלצת מהמרכז

הייתי במצב דומה, בשבוע מוקדם הרבה יותר (אז היה עוד יותר מאתגר).
יכולה לומר לך מה עשיתי- רפלקסולוגיה, עיסוי פטמות (שאבתי), ויחסים.
לא יודעת אם בזכות זה או בלי קשר, אבל הגעתי עם פתיחה קטנה וצירים, וזה איפשר לעשות את הזירוז הכי טבעי- סטריפינג, ולא בלון וכו'.
הסטריפינג ממש עשה צירים, אבל הם לא היו אפקטיביים בכלל מבחינת הפתיחה (היה קשוח) אז נתנו לי פיטוצין.
בסוף ילדתי
רק בבריאות!

אנחנו עשינו קידוש בביהכנ"ס, ככה נהוג אצלינו.
הייתי בסעודת הודיה של חברה שגם נולדה לה בת ראשונה אחרי הרבה שנים. עשו סעודה מכובדת. התינוקת גם נולדה פגית ושרדה בניסים, אז האבא דיבר וסיפר את כל הניסים שעברו (שיתף מה שהתאים לשתף ממה שעברו לפני שנולדה- לא נכנס לשום פרטים) ותוך כדי הראו תמונות של איך היתה תינוקת פיצית עם כל הצינורות ואיך גדלה, וכולם מאוד התרגשו.
והיה כמו בכל אירוע עם אוכל. אנשים ישבו, אכלו, דיברו עם מי שישב איתם בשולחן, כשדיברו ברמקול- הקשיבו.

אתם יכולים להדפיס ולחלק.
אם לא אמרת הגומל אז אפשר לומר.
אפשר כמו שאמרו לשים שולחן עם תמונות של התינוקת.
לדבר על השם של התינוקת..

כדאי לדעתי לקראת שבוע 38 אם זו לידה ראשונה.
אם כבר ילדת אז לפני המועד הכי מוקדם שילדת בו..
לגבי רישום הבנתי שזה רק באזור ירושלים ואם את כבר יודעת איפה את חושבת אפשר כבר עכשיו

מה צריך באמצע צירים עדיף שיהיה מוכן

אבל זה נדיר ובלידה ראשונה בדרך כלל פחות קורה
ולעומת זאת יש נשים שנורא מלחיץ אותן להכין תיק..

התיק תהיה מלחיצה יותר מאשר לארגן תיק בזמן צירים.. לפעמים גם לא נמצאים בבית באותו הזמן וצריכים לשלוח מישהו להביא שהתיק יהיה עם האישה

תיק שיושב מוכן חודש או יותר ומחכה רק ללידה. מה גם שיש דברים שאני צריכה ביומיום וגם בלידה. אני מעדיפה להכין רשימה (אם צריך כולל מיקומים של דברים) מסודרת של כל מה שאני צריכה בתיק וככה ברגע האמת זה 2 שניות לסדר.. אבל זו העדפה שלי 🙂

תיק אז לפני שבוע 37

כתבתי את דעתי האישית ואת כמובן יכולה לכתוב גם את שלך..

שלא נדיר שלידות רישונות יכולות להתרחש בשבוע מוקדם
שמעתי את זה המון

תיק לידה אני מכינה (כלומר בעלי מכין) ממש כשאני כבר צריכה לצאת ללדת. לא מצליחה להכין קודם, זה נראה לי הזוי כזה ולא מציאותי כל עוד אני לא יודעת ממש מתי זה קורה.
רישום- רק בירושלים צריך (ולא חייבים) בשאר המקומות לא יודעים מה זה

אני לא מאלו שחייבות את הבגדים שלהן.. וכל זה..
אז אם יש משהו ספציפי שאני צריכה בעלי או אמא שלי מקפיצים לי

פשוט עברנו לחדר אחר
ישבתי לידם קצת, ובהדרגה הפחתתי בזמנים שאני איתם,
כמה שפחות הרמתי בידיים אלא הרגעתי אותם מתוך המיטה שלהם

אם ממש בכו בצורה קיצונית הרמתי קצת אבל עדיין נשארתי קרוב ללול אמרתי כמה מילים: לילה טוב עכשיו הולכים לישון.. אמא ואבא גם הולכים לישון..
והחזרתי


בלי נידנודים, ובלי התעקשויות מוגזמות

לפעמים עוזר לקרוא סיפור/ לשיר שיר..

ככלל: עדיף להשקיע זמן רב יותר בלהיות איתם עד כמה שזה קשה בשעות של הלילה/ ערב, מאשר להקנות להם הרגלים לקויים ואז לנסות לתקן..

מהסיבה הזו אני לא נותנת להם לישון במיטת ההורים כשקמים, כי לדעתי הרגל כזה הרבה יותר קשה לשנות (מעבר לזה שאני לא חושבת שזה נכון..)
מעדיפה להשקיע יותר זמן בללמד אותם להרדם בחדר שלהם, בנחת

זמן התכרבלות עם ההורים אנחנו עושים לפעמים בשעות צהריים יושבים במיטה מדברים צוחקים

בהצלחה!!

אקדים ואומר שאצלנו זה היה כורח המציאות, נכנסתי להריון והייתי צריכה להפסיק להניק, שילבנו בזה גם העברה לחדר אחר והלך ב'ה ממש בקלות יחסית (אני מייחסת את זה לזה שה' ריחם עלי שמספיק אני מרגישה זוועה עם ההריון... לא רצה להכביד עלי )
1. לא עשינו משהו מיוחד חוץ מטקס שינה: ארוחת ערב, מקלחת, בקבוק במיטה (בגיל הזה היא עוד לא אכלה ארוחת ערב סדירה, הרבה פעמים לא רצתה, רק אחרי סיום ההנקה היא ביססה סופית את המוצקים) תוך כדי אמירת קריאת שמע, נשיקה ויצאנו מהחדר. בדרך כלל היא נרדמה תוך כמה דק' מעצמה. אם בכתה נכנסנו לחדר, מוצץ ולילה טוב ושוב יצאנו.
הרבה ילדים בגיל הזה צריכים הדרגה, קודם שישבו לידם, אח''כ שיתרחקו קצת, אח''כ שיצרו מהחדר וכו'. ממליצה לך לקרוא על זה באינטרנט.
מרשה לי לתייג גם את @ושוב אתכם שעזרה לי בזמנו הרבה בהסברים.
2. 10 חודשים, שוב כורח המציאות, לא בחרנו בגיל הזה
3. לנו עזר לכל הלילה, מאז שעברה לתמל פלוס חדר אחר התחילה לישון לילה, קודם היתה מתעוררת כל שעה לינוק...

שאלת על להרגיל לישון לבד, עניתי על שילוב של מעבר לחדר אחר פלוס גמילה מהנקה, שהרבה פעמים בגיל הזה מספיק רק את זה והם ישנים כמו תינוק

בהצלחה עם שניהם!

כיף לדעת שעזרתי לך
רק מסייגת את מה שאמרת לגבי מעבר לחדר אחר, להמון אמהות מבטיחים ש"רק תעבירו לחדר לבד והוא יתחיל לישון כל הלילה" והן עושות את זה ולא משתנה כלום.. אז לפותחת- שלא תתבאסי, לגיטימי. אצלינו זה גם לא עבד.

אנחנו עשינו תהליך של ייעוץ שינה עם יועצת בשיטת "לילה טוב" (מוזמנת לקרוא באינטרנט). התחלנו סביב גיל 6 וחצי חודשים.
לפני כן היה מאוד קשה לו להירדם, בעיקר במהלך היום ותחילת הלילה, ובלילה היה קם כל 3-4 שעות לינוק.
בעזרת היועצת והשיטה הזו שבעיניי היא ממש טובה בזכות ההדרגתיות שלה, הגענו תוך פחות מחודשיים למצב של לילה רצוף והירדמות קלה יותר במהלך היום וממש קלה בתחילת הלילה.
אני תמיד משתגעת כשאני שומעת אמהות שקמות כל שעתיים להניק תינוק בן שנה, ומתחרפנות מהחוסר שינה (יש גם אמהות שעושות את זה וזה לא מפריע להן, אני לא מדברת על אלה) - כי אני מגיל 8 חודשים ועד הלום ישנה לילה רצוף.. טפו טפו
ממליצה ממש ממש.
תקראי על השיטה באינטרנט ותראי אם את מתחברת, ואם כן מוזמנת לפנות אליי.
אני חושבת שהיופי של השיטה הוא שהיא מתייחסת לתינוק בסבלנות ונותנת לו כלים ללמוד איך להירדם באופן עצמאי.

כן חושבת שזה עוזר לילד שמגיע מחדר ההורים ושם לא היה לו מקום הכי נוח לישון (עריסה קטנה, צפיפות וכו') ופתאום רווח לו

אחפש את המידע בהזדמנות.
הענין הוא שהוא דווקא יודע להירדם לבד במשך היום ובתחילת הלילה, אבל אחר כך הוא מתעורר כל שעתיים ונרדם רק בהנקה, ואני כן מתחרפנת מזה. ובסביבות 4-5 בבוקר אפילו הנקה לא עוזרת להרדים אותו בחזרה והוא מצידו מוכן לקום ליום חדש, והתוצאה כמובן היא אמא עייפה ביותר...
את חושבת שהשיטה הזו תתאים למקרה הזה?
ואני לא ששה להעביר אותו לחדר אחר, כי עשינו את זה עם אחיו והייתי צריכה לקום כמה פעמים באמצע הלילה וללכת לחדר שלו להניק אותו במשך כמה חודשים... עד שהפסקתי לגמרי להניק בלילה ורק אז הוא התחיל לישון לילה שלם.
אני לא מצפה ממנו שישן לילה שלם בגיל חצי שנה, לא כל התינוקות מסוגלים. אבל איך מגיעים למספר הנקות שפוי (2-3 גג) ולא הנקה כל הלילה?

על הקטן יותר זה באמת בעיה, אנחנו בעצמנו היינו יונקים כך שעה בלילה, בשלב מסוים
אולי משהו מזין יותר לפני השינה יעזור? לוותר אז על הנקה ולתת בקבוק אם מתאים לכם?

ולכן זאת לא הציפייה.
אבל - בהנחה שהמשקל תקין ואין בעיה בריאותית - אני מניחה שהוא כן יכול להחזיק מעמד 3 שעות בלי אוכל.
זה מעניין שהוא יודע להירדם לבד אבל בלילה מתעורר לינוק, נשמע לי הגיוני שזה ההרגל וזה התנהגותי לגמרי ויש לשיטה הזו במה לעזור לך.
הייתי מתקשרת ליועצת, מתארת את המציאות ושואלת לדעתה.
אני יכולה גם להרחיב לך בפרטי מה אנחנו עשינו עם הקימה בלילות, פשוט אני לא בטוחה שזה הפתרון המדוייק, כי אצלינו המצב היה בדיוק הפוך (לא ידע להירדם לבד ביום, אבל בלילה לא קם המון).
בכל אופן, באמת 4-5 זה השעות שהכי קשה להירדם בהן חזרה.. אני חושבת שצריך להתעקש לחזור לישון, גם במחיר של כמה לילות קשים שהוא יבכה המון ולא ירצה (כמובן תהיו איתו ותנסו להרגיע), והוא יבין שלא הגיע הבוקר..

לק"י

למרות שמאוד נחמד אם מצליחים לרווח את זה עוד, והתינוק ישן רצוף יותר....
אבל לדעת שזה תקין.

זה לא הייתה הנקודה שבגללה הלכנו לייעוץ שינה, אלא בגלל ההירדמות במהלך היום ובהתחלה של הלילה.

אבל הייעוץ שיפר גם את זה, בלי שכיוונו

מאוד חשוב לא להתייאש ולהתמיד בזה.
אנחנו הרגלנו בגיל חמישה חודשים הייתה ישנה גרוע והיה מאוד מאוד קשה להרדים אותה כל השיטות לא עבדו לנו.. לא הייתה נרדמת בידיים לא בעגלה ולא ההנקה.. פשוט לא הייתה ישנה. הייתי מוכנה לעשות הכל כדי לשנות את המצב וזה הגיל הכי מוקדם שאפשר ללמד הירדמות עצמאית.
בהתחלה הייתי עומדת ליד המיטה שלה שרה לה שיר מרגיע ומלטפת אותה בפעם הראשונה בכתה הרבה לקח לה הרבה זמן להירדם והתעוררה אחרי זמן קצר. בפעם השניה נרדמה מהר יותר והפעם השלישית כבר היה ממש מהר. אחרי כמה ימים ככה כבר ממש זרם לנו והתחילה גם לישון טוב יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר. הפכה מילגה עייפה ובכיינית לילדה רגועה ושמחה. לאט לאט הורדנו את הליטופים ובהמשך את השירים הייתי יוצאת מהחדר מיד אחרי שהכנסתי אותה למיטה הייתה מפטפטת ולפעמים בוכה קצת כשהייתה בוכה ממש הייתי נכנסת להכניס לה מוצץ והייתה הולכת לישון.

השכבת על הבטן/גב? ואם הוא נכנס ממש להיסטריה מה עושים? ממש רוצה לעדות את זה, זה אפשרי מגיל 3 חודשים?

בשביל להרגיל להירדם לבד

לפי יועצת שינה מגיל 12 שבועות יש הקניית הרגלי שינה

הייתי מכניסה אותה למיטה עם מוצץ ושמיכה מלטפת אותה בגב ושרה לה.. כשהייתה ממש בוכה הייתי מרימה ומרגיעה אותה אבל בדרך כלל הספיק שהייתי איתה ושרתי לה... הייתה בוכה והייתה נרגעת ידעה שאני לידה והכל טוב הולכים לישון ומותר לבכות קצת.. בהמשך הייתי יושבת לידה ושרה והיא לא ראתה אותי אז כשממש בכתה הייתי קמה שתראה שאני עדיין לידה וזה הספיק.. כל פעם כשממש בכתה חזרנו שלב אחד אחורה לזמן מאוד קצר עד שנרגעה...
היא שיתפה פעולה הרבה יותר ממה שחשבתי וחוץ המכמה ימים הראשונים שאר התהליך היה לנו הרבה יותר קל.
ממה שידוע לי תהליך כזה אפשר רק לקראת 5 חודשים אני ניסיתי קצת קודם והיא לא הייתה בשלה אז סחבנו עוד חודש ואז ניסינו שוב.

ספר מדהים שלי אישית עזר המון

יישמתי עם הבן הראשון... והוא אמנם ישן מעולה, אבל אני מתחרטת על הגישה ועל זה שנתתי לו לבכות עד ש"למד להירדם לבד"

ולדעת שאמהות מיישמות מה שרשום שם.

בכזה גיל במיטה כדי להירדם..
הרבה נותנים לי הרגשה של אמא חלשה שלא יכולה לעמוד מול הבכי של התינוק ושאני הורגת את עצמי עם השכבות ארוכות. .אבל זה מחזק אותי להקשיב לקול הפנימי האמהי שלי ולעשות רק מה שאני שלמה איתו.

היא מתייחסת לשיטת ה"לתת לתינוק לבכות עד שירדם" ולשיטת ה"להרדים תוך כדי הנקה" באותו אופן, שתיהן גרועות לדעתה והדרך שלה היא באמצע (הרם הורד, בגדול)

עד שנרדם לבד, הולכים אליו מרגיעים אותו וכו' אבל לא מוציאים מהמיטה, איפה רשום לתת לו לבכות עד שנרדם? אני לא ראיתי את זה

אבל למיטב זכרוני היא ממש לא אומרת לבכות עד שילמד להרדם לבד!
אלא להיות עם הילד ולהרים ולהוריד אותו וכו'

הגישה שלה בכלל מאד מאד מבינה ומכבדת ילדים.

עם התינוק ועזר קצת... לשלב הראשון. המשך הלילה המשיך להיות קשה

עד שזה נהיה מסודר, כל ילד זה משהו שונה..
אבל, לעולם לא לתת לבכות.
אם הוא רגוע, יוצאים ואם את רואה שיש הכי מתגבר נכנסים שוב, ככה אצלי זה עבד עם הקטנה. ואני התחלתי איתה אחרי גיל שנה, כי היו מלא שינויים בתקופה הזו

מגיל מוקדם קצת משהו כמו חמישה חודשים, ככה זה יוצר ביטחון

לק"י

קראתי, אהבתי את הגישה, אבל לא יישמתי בפועל....

זה ספר שנותן כל מיני טיפים ודרכים שונות לפי הצורך, ולא נותן דרך אחת וזהו. וזה גם הדרגתי...


הבת שלי בת שנה וחצי, לרוב נרדמת לי בהנקה, גם באמצע הלילה (ישנה לידי רוב הזמן).
כשהיא היתה קטנה, היא היתה מוצצת אצבע והייתי מניחה אותה והיא היתה נרדמת לבד.
היום היא עדיין עם האצבע, אבל הרבה פחות נרדמת כשאני מניחה אותה.

אצל המטפלת היא ישנה בלול, כשהיא רק יושבת לידה...

ב״ה אצל כולם זה השתפר מאד בגיל שנה ועד גיל שנתיים כבר לא מתעוררים בכלל. שינה משותפת מאד סייעה ללילות שקטים. מאמינה שתינוקות קטנים זקוקים לקרבה של הורה כדי להרגיש רגועים ובטוחים. בעיני תינוק שבוכה בלילה צריך ללמוד דבר חשוב: אמא ואבא שומעים אותך ופה בשבילך.
עובדת חיים היא שהורים לתינוקות ישנים גרוע ועייפים, זה אחד המחירים (הרבים מספור בעיני) של הורות וזו אחת הסיבות שאני לא רוצה המון ילדים, כי זה קשה לי נורא מצד אחד מצד שני אין מצב שאלמד תינוק שלי שהוא יכול לבכות בלי מענה

לידי במתחברת.
לא חושבת שזה גורם לו להתעורר פחות, כנראה שלהיפך...

ואולי זו קפיצת גדילה בכלל שמשנה דברים

זהנשמע ממש קשה!
יש משהו מיוחד בהריון? מה עם אחיות מהצד שלך נניח? או חברות?

כרגע זה על 9 ואני רק בחודש 7 ... זה גורם לי ל התעלפויות .. גם שיליה נמוכה מאוד .. הכל ביחד 😞 אחותי לא גרה באזור אז חוץ מתמיכה נפשית אין מה לעשות כל-כך .. וההורים שלי עם אופי קר בשביל להתייחס אלי 😞

את מקבלת עירוי ברזל?
נשמע לי שכדאי לנסות להיעזר ברפואה משלימה להתחזק.

אתן מכניסות את החוט בין השיניים ולאן שהוא מגיע הוא מגיע? כי כשיש רווח הוא לא מנקה אם לא מעבירים ממש על כל שן בחלק שבינה לבין השן הצמודה

אם אין זה בסדר

בחלק שבינה לבין השן הצמודה אז אם סתם מכניסים את החוט הוא לא יגיע לשם

בקייסם כזה שיש לו סיבים נראה לי שקוראים לזה מברשת אינטרדנטלית

בכל אופן שימי לב שכשאת מעבירה חוט לא נתפסים סיבים של החוט בין השיניים כי אז זו חציצה

חוט זה לאוכל שתקוע בין השיניים. כנל קיסם

ולחיזוק החניכיים.

שימוש קבוע בקיסם מפעיל לחץ וכוח על החניכיים, מחזק אותם (כמו אימון שרירים..), מונע הצטברות אבנית, דלקות חניכיים.

מכניסים את החוט בין השיניים ומנקים את השן שבצד אחד, ואח"כ את השן בצד השני.

אוף זה פשוט סיוט, במיוחד עם הocb שלי

ומשתמשים יום יום בנוסף לצחצוח הרגיל.

אם זה יכול להחליף זה פשוט פתרון מעולה לסיוט הזה, ממש ממש תודה, יש מצב שהצלת לי את היחס למצוות הטבילה כי השיניים זה ה-קושי שלי בהכנות

זה יכול להחליף חוט דנטלי לדעתך?

תלוי בשיניים שלך אפשר גם וגם

יש כמה פירמות ומותגים. זה של Paro הכי איכותי.

וישור שיניים..

במרווחים היותר גדולים, המברשות הקטנות יותר יעילות מחוט.

אז זה רווח כזה שלא צריך להעביר על הצד של כל שן בנפרד, לא?

חדול יותר.. שם נכנסת המברשת הזו

ומטה את הלחץ לצדדים, ימינה ושמאלה כדי לשפשף את דפנות השיניים שהחוט בינהם.
לכן מאוד נוח להשתמש בחוט דנטלי עם ידית, כמו בתמונה.

יש פליקרים שממש מקלים.
אני אישית קונה אותם הרבה יותר בזול ברשת.
גם הצד השני שלהם בדרך כלל משמש לניקוי

שקרן הפוך העלתה בתמונה.
מעיין כנים כאלה מפלסטיק עם ידית שבקצה שלהם מתוח חוט דנטלי.

US $1.02 16% OFF|50pcs Disposable Oral Gum Teeth Clean Care Floss Thread Dental Nylon Wire Flosses Plastic Tooth Picks-in Dental Flosser from Beauty & Health on Aliexpress.com | Alibaba Group

את סובלת,זה שקוף..
ורק מכיון שגם אני סובלת מזה אני מזהה את זה..
ממליצה לך ללכת לטיפול, ומהר.. אני לא מתייחסת לשאלה כי ברור לי מה המקור שלה וגם אם מישו ירגיע אותך כאן תצוץ חדשה מן הסתם..
ככה זה היה אצלי..
בקיצור, תשקלי טיפול תרופתי..סליחה שאני נחרצת.
סבלתי 15 שנים ומתוכם הייתי 5 שנים בטיפול שיחות שעלה הוןןן ונתן המון כלים ..אבל לא עזר לי בכלום כי לא הצלחתי ליישם את הכלים.עד שהתחלתי טיפול תרופתי, מינון קטן וסביר, לא משפיע כלום חוץ מגאולה ..פשוט כך.
כעת אני יכולה להשתמש בכלים שקיבלתי..
אני ככ מודה לה' על הצעד הזה..התחלתי פשוט לאהוב את המצוה הזו ..
אני לא מכירה אותך וממש לא באה להמליץ לך אישית אבל מספרת את סיפורי...
והיו לי שאלות בסגנון....

אחרי שנים שהיתה מתקשרת כל היום לרבנים ולקו של נשמת..

ברגע שהתחילה טיפול תרופתי החיים שלה התיישרו..
(והיא היתה עם או סי די ברמות... ''רואה'' כתמים בחושך על תחתונים שחורים, מתקלחת בחושך כי תמיד נדמה לה שהיה דם במים של המקלחת.. וכו'..)

דווקא הטבילה היא הביטוי השולי יותר של הocb אצלי, אני מטפלת גם בשיחות וגם בכדורים וב"ה רואה ישועות, אם כי יש עוד דרך ארוכה
אגב, את העדים בעלי בודק, לי זה לוקח שעותתת, לפחות את זה אפשר להטיל עליו, חח

זה באנגלית, אבל אולי יעזור לך
OCD Mikvah Preparation Checklist - Mikvah.org - Mivtza Taharas Hamishpacha
רשימת ההכנות למקווה שרבנים הרכיבו במיוחד למי שסובלת מOCD, עם זמן המינימום וזמן המקסימום שכל הכנה צריכה לקחת.
בהצלחה רבה!

עכשיו צריכה לחפש מתורגמן

@עזות דקדושה מקווה שזה בסדר...
נשמעת כאחת עם הרבה מאגרים

אנחנו חזק ברבי נחמן והיינו מעוכבים שבע שנים אז הספקתי לצור לעצמי סדר תפילה ולימוד יומי די רציני שהיום עם בית מלא שמחה וילדים (זה היה נוסח הבקשה שלי) הוא ממש דמיוני..
אני ממליצה על סיפורי מעשיות משנים קדמוניות מרבי נחמן שהם גם סגולה לזרע קודש וגם לימוד מופלא ומהנה. אני חילקתי לי את הספר ל-40 וקראתי כל יום חלק. אבל כל דף מספרי רבי נחמן הוא התחזקות גדול.
שיהיה בקלות ובנחת.

הסיפור לידה של התאומים שלך חקוק בזיכרוני, עוד הרבה לפני פורום תאומים פה בערוץ... זכור לי שקראתי אותו אי פעם

הייתי פעם עזות דקדושה גם בתפוז אבל פה יותר נעים. אם כי לא נטשתי ואני עדין מחזיקה מפורום פוריות שם שאין לו תחליף
את הסיפור ההוא כתבתי שבוע אחרי הלידה, לילה לפני הברית ועכשיו יש לי סיפור לידה חדש ועברו כבר חודשיים ועדיין לא כתבתי.. אולי עכשיו..

מספר השתפכות הנפש סימן צב
צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל כָּל דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת בְּלֵב הָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וְרֹב בְּנֵי אָדָם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לָזֶה וְעַל כֵּן אֵינָם מִתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעָה וַעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה מְאֹד בָּעִנְיָן הַזֶּה וְעִקַּר הַיְגִיעָה הוּא בַּהַתְחָלָה בִּבְחִינַת כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד. כִּי אָז עֲדַיִן לֹא רָאָה שׁוּם פְּעֻלָּה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ.
אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּלְהִתְבּוֹדֵד עַד שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֹל אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר וְנַעֲנָה אָז הוּא מִתְחַזֵּק בָּזֶה לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם תְּפִלָּתוֹ שָׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנַעֲנָה. וְאָז נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּלִי שְׁלֵמָה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ גַּם תְּפִלָּתוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי בְּכָל הַהוֹלָדוֹת יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק מֵהוֹלָדַת הַבְּכוֹר, הַיְנוּ כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְהוֹלָדַת הַבְּכוֹר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפּוֹעֵל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְנַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּלִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נוֹטֵל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם בְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי בְּכָל מָה אֲשֶׁר נִמְצָא וְנוֹלָד וְנִשְׁפָּע לוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יֵשׁ בָּזֶה חֵלֶק מֵהַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדַת הַבְּכוֹר, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וְעַל כֵּן בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַבְּכוֹרָה הוּא הַתְּפִלָּה וְעִנְיַן פִּי שְׁנַיִם שֶׁלּוֹקֵחַ הַבְּכוֹר הוּא עִנְיַן הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתְּפִלָּה; שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו כַּנַּ"ל, כִּי סִדּוּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם קוֹדֵם וְאַחַר־כָּךְ שְׁאֵלַת צְרָכָיו הוּא גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּשְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים שֶׁגָּמַל עִמָּהֶם חֶסֶד וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם תָּמִיד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֶצְלֵנוּ הָאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ בִּשְׁאֵלַת צְרָכֵינוּ.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִּימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם וְכוּ' צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב" וְכוּ', הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפָּעַלְתָּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת כֵּן צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב גַּם עַתָּה. אַךְ לִפְעָמִים יָכוֹל הַבַּעַל דָּבָר לְהַחֲלִישׁ דַּעַת הָאָדָם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ פָּעֲלוּ הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתָם, אֲבָל אִישׁ גָּרוּעַ כָּמוֹךָ אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתִּפְעַל בִּתְפִלָּתְךָ. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יִתְפַּלֵּל אֵלָיו בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב הַשֵּׁם לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ מַה שֶּׁכַּמָּה פְּעָמִים קָרָא מִצָּרָה אֶל הַשֵּׁם וְעָנָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיעוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק גַּם עַתָּה בִּתְפִלָּה וַה' יוֹשִׁיעוֹ כַּנַּ"ל. (שָׁם):

משהו שנראה מהמם. לא קראתי אבל ראיתי כתבה עם הכותבת במקרור ראשון כמדומני.
מין ספר תפילות כזה....
אולי תחפשי בגוגל תמצאי משו..
בהצלחה!!

רציתי לקנות אותו.
תודה שהזכרת לי

וגם השיר עם 'זה יבוא אתה תראה הידים הקפוצות יפתחו..' התנגן לי מלא לאורך הטיפולים

אבל בכל זאת לקח לנו מעל שנה אחרי החתונה, וזה מה שחיזק אותנו באותה תקופה (קצת ארוך אבל ממש יפה ומחזק לדעתי, מתוך אורות התפילה של הרב קוק זצ"ל)-

"תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

לעומת תכליתה של התפילה, והשגת המבוקש שבאה על ידה, לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ושלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל, דרכי הציורים האלה רבים ורחבים, ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ, וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חכמתו העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפילה. ולפעמים תתאחר התקבלות התפילה, כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש, להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גווניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמור נואש, חלילה, כי הקצור קצרה ידו יתברך מפדות, אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות ליתן לאדם אחרית ותקווה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה.
והנה כך היא המידה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו, אלא שלפי רוממות המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. על כן אמר 'קווה אל ה', והתקווה היא בעצמה מידת שלמות, ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך מכשרון הפעולות הקודמות לה, ולפי ערך היסוד הזה של הנהגת תכלית פעולת התפילה, תדע נאמנה כי בכל ציור של תקווה לה', נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי שלא השלמת עדיין, על כן 'חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה' ".

רק מעוררת את השאלה- האם חברה שלך ביקשה ממך להכין לה? ומה היא מחפשת?

וקצת שירים רלוונטים בעיני- ושוב... זה מאד משתנה לפי סגנון...
נתן גושן סערה
חיכיתי נתן גושן
שביל של אור אודהליה ברלין
הנני בידך אברהם פריד
מעגלים עידן רייכל
חלק מהזמן עמדי נגמר
בזמן האחרון עידן עמדי
מבול קרן פלס
שחר אבקשך יהשוע אנגלמן
עידן רייכל גלגל מסתובב
קוצים עידן רייכל
לו יהי נעמי שמר
לראות את האור אפרת גוש
ענני נרקיס
מאיר בנאי שער הרחמים
על משכבי חנן בן ארי
איזון חנן בן ארי
הסוף הטוב הזה יובל דיין
הדס קליימן ואביב בכר בימים שיעברו עלינו
הכניסיני תחת כנפך
מנעי קולך מבכי עידן רייכל
יש בי עוד כח עידן רייכל
האור בקצה אריק אינשטיין
מהמרחקים גלי עטרי
גם כי אלך ישי ריבו (מהשירים הראשונים שלו והמרגשים יותר.)
אנה אלך הראל טל
חזקה מהרוח גלי עטרי
תמיד תאמין אריאל הורביץ
ארמונו של מלך ביני לנדאו
אל תעזבני ידיים עקיבא
דרך ארוכה גךי עטרי
ליבי ער יובל דיין


ויש עוד הרבה..... אבל בשירים האלה בהחלט יש הרבה משפטים שמתחברים ....
בהצלחה ושיהיה לתועלת

יש לי פנטזיה שב"חופשת" לידה, עם 2 בנות בבית, אצליח גם להכין איזה שי צנוע להניח במחלקה שבה עשינו את הטיפולים לטובת שאר המטופלות (שכל אחת תוכל לקחת לעצמה את השיר/פסוק שהיא מתחברת אליו).

זה כרגע רק בגדר רצון
עוד צריכה לחשוב על ה"איך".

בעז"ה אם אצליח לבצע אעלה לכאן תמונות.

 

המילים מהשיר שמחזקות אותי:

 

"מחר השמש תזרח
וכולנו נשמח
ולא נצטרך עוד לבכות

מחר הכל יתבהר
הכאב ייגמר
רק צריך להאמין
שאפשר לחכות עד מחר..."

 

השיר קצבי וגורם (אצלי בכל אופן...) לשמחה ואופטימיות...

 

 

 

 

וסליחה שלא הגבתי אישית. 

קראתי הכל ואשמור את הרעיונות שלכן 

http://masaporiyut.com/index?fbclid=IwAR2fabMpF0HZrG4rw4Q9hsldUrRUHgatjoI-7hUujz-LmvN8dv2Ha2PWsJw

נקרא שער הרחמים, ערכה אותו אשה בשם נילי ארבל.

ו@עזות דקדושה @שלומצ'
למה אתן לא בפורום פוריות פה בערוץ?

מניחה שאם וכאשר אחזור לזה (מפנטזת על הריון נוסף. מפנטזת שיהיה טבעי. ואם אפשר גם תאומים, בכלל מעולה ) אחבור גם לפורום פוריות

רציתי להיכנס בתקופת הטיפולים כשהייתי ממש צריכה את זה ואמרו לי שאי אפשר..

את יכולה לדבר עם ט'

רצוי לדבר עם המנהלת @ט'

לק"י

וגלולות של הנקה עושות דימום לפעמים (לפעמים רק בהתחלה ואז עובר).
גלולות אחרות אני לא יודעת.

פעם ביומיים ותמיד יש טיפה דם טרי.
גלולות של הנקה, כמה זמן זה נורמלי?

אני הצלחתי להיטהר מלידה *רגילה* רק אחרי
9 שבועות.
בלידה הקודמת, גלולות סרזט עשו לי דימומים שלא פסקו במשך חודשיים עד שנאלצי להפסיקם.
חיבוק לחיזוק. מקווה שייגמר מהר.😗

לק"י

או שיש כתמים שלא אוסרים.
לכן מכון פועה ממליצים להטהר, ורק אז להתחיל גלולות. אבל אז צריך לחכות שבוע או שבועיים עד שהן מונעות.

ורק בבדיקה, שווה לבדוק שאת לא פוצעת את עצמך.

מה אפשר לעשות? - להפסיק. אגב, מה את מונעת? עוד לא הצלחת להיטהר...

הבנתי שצריך להתחיל מניעה לפחות שבוע/שבועיים לפני הטבילה כדי שהכדור יעבוד.
חשבתי שאחרי ניתוח יש פחות בעיות עם כתמים
ועברו כבר 8 שבועות

מציעה לתת צדקה במקום, בטוח לא יזיק

נראה לי שאוותר באמת

נכון, אז הפקק הרירי אצלך יצא, לא?
אם כן- אסור ללכת למקווה

גדולה?

3.5

עם פתיחה כזו
ברור שאין מה לדבר על טבילה

הייתי שם וזה מה שיצא בבדיקה, אמרה שכנראה אני עוד לא בשלה ללידה..
גם אני הייתי בשוק ששוחררו ועוד אמרו לבעלי לפתוח תיק ילוד

זה מה שהרופאה שלי אמרה

היה דימום חריג מאוד כמויות ענקיות של גושי דם ..
אני מתחילה מחזור שלישי עם איקקלומין בדיוק

אני לא מתמצאת בתופעות סביב נטילת איקקלומין לביוץ.

להפך, היה דימום חלש ביותר עם הפרשות חומות יומיים שלוש

והתופעות שאת חווה, יותר מרקם ההפרשות עכשיו, ששונות מהפרשות רגילות אחרי ווסת - הן בהשפעת הכדור.

יש הרבה מידע באינטרנט על השפעות ותופעות לוואי.

למשל כאן.
המדריך המלא לתרופות פריון | שיבא - הריון ולידה

אני לא השתמשתי בכדור ולכן לא יכולה לחוות דיעה מניסיון.
מציעה שתפתחי שרשור חדש, תצייני כבר בכותרות תופעות לוואי בזמן נטילת איקקלומין, כדי שנשים עם ניסיון רלוונטי יגיבו לך.

שלך.

כך שיכול מאוד להיות שהביוץ יהיה ממש בליל טבילה ולא תפסידי..

מצד שנימאפילוצאם חודש אחד את מפסידה ביוץ אבל זה לא כל חודש ולא רוב החודשים, זו לא צריכה להיות בעיה.

מצד שני מצטרפת לקרן הפוך שאחרי שנה של נסיונות כדאי לשקול לגשת לבירור מעמיק יותר.

בהצלחה!

אבל שנה זה טווח. יש שמצליחים לפני ויש שמצליחים אחרי. לא הייתי ממהרת להתערב כבר עכשיו.
הגוף שלנו הוא לא מכונה והקב"ה לא מחלק ילדים כמו סוכריות..
תפילות. ולדעתי חכו עוד קצת
כל זה כמובן תלוי גיל


בהצלחה ממש!!

מדוע ההסתייגות להתחיל בירור רפואי?

מדובר בדיני נפשות - המתח, התסכול והאכזבה מידי חודש בחודשו, לא מוסיפים בריאות.

אני בטוחה שהם מתפללים מעומק הלב לפרי בטן. ולא רק מעכשיו, אחרי שנה.

ולשאלתך מדוע- כי בירור רפואי אצל רופא פוריות זה לא "מתנת חינם" ,כנ"ל הכדורים וההתערבויות למינהם

נכון שיש בדיקות שכוללות רק ב. דם פשוטה, אבל בד"כ לא מסתפקים בזה ומפנים לעוד בדיקות

שיש עניין לציין שכרוך בהם סיכון מסוים,

כאב

עוגמת נפש

של נדבר על הצד הנפשי- כמה לא פשוט "לסחוב" תיק של פוריות, כאשר ייתכן שאולי עוד כמה חודשים היו משנים את התמונה

 

מפתח ילודה מאת ה'- ולכן לפעמים כמה חודשים המתנה לכאן או לכאן משנים את התמונה וזה מגיע בטבעיות ובנחת.

זה שהרפואה קבעה טווח לא מחייב שכולם יעמדו בסטנדרט..

 

בדיוק כמו שבטיפת חלב ישנם טווחים, יש שמצליחים לפני ויש שאחרי.. ובוודאי שלא מיד חורצים את גורלם

 

 

א. האם את נטהרת מהר? כלומר? לוקח לך 5-6 ימים מקבלת המחזור עד להפסק טהור? האם את סובלת מכתמים במהלך ה7 נקיים? בסופו של דבר, פחות או יותר כמה זמן מקבחת המחזור את טובלת?
ב. בדיקות ביוץ (וגם הריון) לא הדבר הכי אמין ולא הייתי בונה עליהם במקרה שאת ממש רוצה להיכנס להריון.
ג. נכון, יש המלצה מהצד הרפואי לזוגות לפני גיל 35 שלאחר שנה של אי כניסה להריון לפנות לבירור רפואי.
ד. רצוי לבדוק אם זה מתאים לכם לאופי שלכם. לי אישית זה היה נצרך מאוד כי חירפן אותי לא לדעת מה מעכב אותנו....
ה. התחלנו עם רופאת הנשים שבדקה לחודשיים שלושה שאני לא מפספסת ביוץ. שלחה אותי לב.דם בבוקר המקווה ועוד אחת כשבוע אח"כ ולפי התוצאות ידעה "לקרוא" שלא פספסתי.
בהמשך בדקה בא"ס כשהגעתי אליה...
בקיצר את הבירור הספציפי הזה, זה הבירור הראשון שעושים (כי לצערנו זה די נפוץ). והוא ממש פשוט יחסית. אבל כן באיזדהו מקום מתחילה לרחף מעל עננה של "מאותגרת פוריות"... ברור שכאב לי אבל לא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים.. כאן נכנס העניין של אופי.
ו. לאחר כל זאת יכולה לומר לך שמכון פוע"ה ובוני עולם ממליצים להמתין *שנתיים* לפני פניה לבירור רפואי... (מכל מיני סיבות אפשר להתקשר אליהם אגב הם מקסימים ביותר)

לסיכום, המון המון בהצלחה!

הייתי פונה לקופח למלא פרופיל שאלון סנסורי ומתייעצת עם מרב"ע..

אני חושבת שכדאי לפנות לבירור רפואי

מגיב כמו שאת מצפה

את צריכה לקחת אותו לרופא

זה מסוכן לו, אם אין לו את האינסטינקט הטבעי להזיז את היד כי זה כואב זה כבר לא מתנה...
לא להרגיש כאב יכול להיות טוב עד מידה מסוימת כי הכאב נועד גם להגן עלינו מפני הסכנה

וגם אופי...
יש לי ילד שלא לוקח קשה נפילות
הוא מאד פעיל וקפיצי כזה והיו תקופות (בגיל שנה\וחצי כזה) שזה היה נראה לפעמים שהוא פשוט ככ מכוון מטרה (נגיד לרוץ לאנשהו\לקחת משהו) שאין לו זמן להתעסק בשטויות... היה רץ נופל ומיד ממשיך לרוץ...
גם היום שהוא בן 2 וחצי+ הוא לא מאד מתרגש מנפילות (הוא גם מקבל באמת הרבה מכות כי כאמור הוא מאד פעיל ואוהב לרוץ ולהשתולל ולטפס...). למדנו להיות רגועים ולא לקחת קשה...

פעם ראיתי בסרט שש תיסמונת שממש לא מרגישים שום כאב ברמה שהתינוק לא מבין שאי אפשר ללעוס את האצבעות או הציפורניים שלו או לדפןק את הראש בקיר וכד'. לא נשמע שזה המקרה ב"ה...

לא נראה לי שתסמונות ומחלות נדירות לא עלינו זה הכיוון ב״ה. מתחילים מרופא משפחה? פניה להתפתחות הילד?

כאב ממש בקלות

הוא אף פעם לא התלונן שכואב לו משהו?

יכול להיות שהוא פשוט מפנים את הכאב

מניחה שיעשה כל מיני בדיקות אבל בטח שלא יצחק עליך. הוא אף פעם לא התלונן על אוכל חם או מכות שקיבל? או שמגיב פשוט שונה מהמקובל מבחינתך

Congenital inssesitivity to pain - חוסר תחושת כאב מולד.
מחלה גנטית. אומנם נשמע חלומי- ילד שלא מתלונן על כאבים. אך במציאות זה לא פשוט כל כך.
ילד כזה נתון לסכנה מפני שינויים קיצוניים בטמפרטורה. לא יחוש או לא יגיב למגע באש וכו.
בנוסף, כמעט כל בעיה רפואית מתבטאת בכאב פיזי כלשהו. והעדר של כאב גורם לעיכוב במציאת הבעיה.

למשל- ילד שלא יחוש כאב אוזניים כאשר יש דלקת עלול לסבול בהמשך מההשלכות החמורות של הדלקת עד שיגלו אותה.

הטיפול לעיתים מאוד פשוט. אבל חשוב לאבחן בזמן.

בהצלחה.