ןאז לפי התשובה להבין את הרמה של הילד ולאיזו תשובה הוא מצפה

לפעמים ילדים רק מתכוונים איך התינוק יוצא.. 

אמאלה איך עושים את זה, כל כך רוצה גם לדבר עם הבת שלי בצורה פתוחה ואמיתית. תמיד רציתי וחיכיתי להיות אמא שמדברת על הכל ועכשיו ברגע האמת אני משתפנת כולי ולא מוצאת את עצמי.

אם אפשר לשאול - עשית את זה כבר עם בת גדולה ממש? 

והמחברת של הספר היא אחת ה"ניקיות" כאן..

(ואני באה מבית של "רק בנות" )

ולא מרגישה שהיה לי צורך בספר כלשהו, היה מצוין

אני מדברת על שיחה על יחסים שבינו לבינה, כמה ואיך וכו.

דיברנו על ביצית, זרע, מחזור, פוריות וכל זה

השיחה של איך הזרע מגיע מאבא לאמא, וכמו שאמרת על הבן שלך שחזר עם המידע של בלי בגדים...

טוב. זה השיחה הבעייתית

כרגע אמרתי לה שזה מידע שמתאים לגיל יותר מבוגר, אבל אם היא כן רוצה שנדבר אני אסביר לה הכל, רק שלשיקול דעתי זה מתאים לגיל מאוחר יותר, כמו שעל מחזור הסברתי לה בגיל 11 ולא 5. 

בינתיים היא קיבלה את דעתי, אבל זהו, היא כבר מתבגרת ממש , ואני מרגישה שצריכה לדבר על זה איתה לפני שיבוא ממקום אחר ואני ממש תקועה. ממש. 

שזה בעיקר סרטים מצוירים וצלילי המוזיקה

אז כן, היא יודעת שבנים ובנות מתאהבים מתחבקים מתנשקים ומתחתנים

אבל מה קורה אחר כך, לא... 

@מיואשת******

צר לי 

אבל לפי הנתונים שאני מכירה

בתך מסתבר מאוד כבר יודעת הכל..

אני לא ראיתי סרטים כמעט בגילאים הצעירים, ודאי לא פרוצים,

וידעתי הכל! אבל הכל..כבר מכיתה ז' בערך..

וגיששתי בנושא עוד קודם..

מחברות, מלימוד תנ"ך ועוד..

וזה דובר אצלנו בכיתה.. חוץ מהבנות הממש תמימות.

םא הבת שלך ממש ממש תמימה אולי יש סיכוי שלא נודע לה..

בכל מקרה חשוב שתפתחי אתה את הנושא, גם אם באיחור.

אני מהממש תמימות...

וכנראה שגם הבת של @מיואשת******

^^ גם אני. ולצערי נחשפתי בכיתה ה' - הריון ולידה

בד"כ זה מה שקורה שנחשפים מבחוץ, ולא מהבית.

אני בגישה שכזה נושא עמוק קדוש חשוב, צריך לבוא מההורים

ושצריך להיות עם ההורים קו פתוח על הנושאים הללו.

ובד"כ כשמקבלים את המידע מהחבורה, זה נעשה באופן מעות, לפעמים גס, פרוץ,

ואין תחליף לרושם ראשוני, וקשה לתקן גם רושם ראשוני.

דיברתי מסביב, יש כמה משפטים שהיא אמרה שאני לא אכתוב פה מחשש לאאוטינג שהוכיחו לי שהיא ממש ממש לא יודעת

היינו שומעים שילד מדבר על הזרע שאבא נותן לאמא זה ממש לא מקובל

אם את כבר רוצה להשוות לטבע תגידי אבקנים.. גם ככה השוואה לזרע של צמח היא לא נכונה

גם לי הסוגיה לא ברורה לחלוטין אבל ברור לך שלא ביקשתי הסבר באמצע שולחן שבת.... קברתי את הפנים במפה וחיכיתי שזה יגמר מהר 

הבת שלי הציגה פעם עם חברה שלה בכיתה ו את הסיפור של אמנון ותמר כי הן קיבלו משימה להציג משהו מתוך מה שלמדו עליו השנה וזה היה נראה להן סיפור מתאים

אני ובעלי כמעט התעלפנו כשהיא עשתה חזרות בבית - תמר, אסור לך לשכב איתי במיטה

אבל הן קיבלו את זה ממש כפשוטו, שלאח ואחות אסור לישון יחד באותה מיטה

עד היום אני מצטערת שלא יכולתי לראות את הפנים של המורה המסכנה כשההצגה עלתה בכיתה

ממש נכון ובריא בעייני

הלוואי שגם אצלנו זה יהיה כך! לשם אני חותרת באמת..

וגם ההסבר שלך לגילאי הגן עם המדרש, אהבתי מאוד!

מתאים אם הייתי שומעת בן של שכנה מספר את זה לילדים שלי הייתי מאוד נרתעת.. על זרע של האבא ואהבה..

כמובן שאסור לשקר אבל לדעתי בגילאים צעירים אפשר לתת תשובה אמיתית אבל קצת מעורפלת

הגיונית אני מבינה שבאמת אין בזה שום בעיה, אבל תכלס היה גורם לי להרגיש מאד לא נוח.

ממש ענייני במיוחד שמוסיפים את עניין האהבה של בני הזוג

ואפשר לתת תשובה עניינים גם בלי לחשוף הכל

מהתרחיש הזה שהחברים ישמעו מהם.

אז מה. העולם יתהפך?

מי שזה מציק לו שישתה מים קרים, או שיבוא לקבל הסבר ממני.

חוץ מזה-שכן מאמינה שבשלב קצת יותר מאוחר שאפרט קצת יותר, אסביר שזה נושא חשוב וקדוש,

ולכן הוא צנוע, ומדברים עליו עם אבא ואמא בבית בצניעות, ולא עם כל החברים.

בכיתו הגבוהות ביסודי\חטיבה, כבר ממילא זה נושא שמדובר..

למה ילד קטן צריך לדעת שקוראים לזה זרע.. זה עניין של מה שמקובל

מבטיחה לך שאם הילדה שלך תספר את ההסבר הזה לגננת תקבלי מהר מאוד טלפון

מצב ששכנה שלך או חמותך או לא משנה מגיעה אליך הביתה והילד/ילדה שלך בת 4 יתחילו לספר לה שאבא ואמא אוהבים ואבא נותן את הזרע שלו לאמא ותרגישי בנוח וזה מקובל אצלכם אז מצויין

אצלנו זה ממש לא יהיה מקובל 

מנסה לדמיין את הבת שלי אומרת את זה ליד חמותי

בלילה שאמא ישנה ה' עושה נס ושם לה תינוק בבטן. ואני קניתי את זה פשוט האמנתי שזה קורה רק לאישה נשואה וזה בגדר נס.

ששאלתי אותה איך התינוק יוצא, היא הסבירה לי שעושים פתח קטן בבטן ומוציאים אותו

אבל את מציגה את זה באור כאילו שזה האידיאלי..

אבל בעצם אמא שלך שיקרה פה.

2 שקרים די רציניים-זה לא נכנס באמצע השינה בנס. זה ממש עיוות.

ושנית-לא עושים פתח בבטן. לפי דרך הטבע, זה ממש לא נכון.

אפילו האמא הסגורה והבישנית שלי,

לא שיקרה לי כך.

אולי היא לא סיפרה והסבירה מספיק. אבל מעולם לא שיקרה,

וזה נותן תחושת אמון כ"כ גדולה, שאין לה תחליף.

למשל על השאלה הראשונה איך התינוק נכנס=

היתה יכולה לענות בגיל צעיר-זה נושא חשוב של מבוגרים, כשתגדלי אסביר לך.

ועל השאלה מאיפה יוצא התינוק-ענתה ברוגע-

שיש פתח מיוחד לאשה, שמתרחב וגדל בלידה, ומשם התינוק יוצא.

לא הבנתי באמת למה לשקר.

כמובן שאני בגישה הרבה יותר פתוחה מאמי..

וכמו שכתבתי, מסבירה ברוגע את האמת..בצורה מותאמת לכל גיל, בדומה למה שכתבה @באר מרים

באמת ה' עושה נס שהוא שם תינוק בבטן,היא פשוט לא פרטה מעבר. וזה שאמרה לי שחותכים בבטן זה נכון, אומנם זה לא הנורמה.

אני חושבת שאם היא היתה מסבירה לי שיש פתח מיוחד.. זה היה מאוד מפחיד אותי ומעסיק אותי איך זה קורה שתינוק יוצא מכזה מקום ולא לדבר על הכאב..

אני שמחה שהיא ספרה לי את זה בצורה כזו

מאוד פיקחית וחכמה,(בת 5+)

יודעת על הריון, איברים פרטיים וכאלה..

אבל נושא של בינו לבינה לא עלה איתה עדיין.

לאחרונה בשבת, היא אמרה פתאום-

הילד בעצם של אמא, כי אמא יולדת אותו,

ופחות קשור לאבא...

זה הרגיש לי ולבעלי מאוד לא נכון, להשאיר אותה בחשיבה כזאת,

ושהיא צריכה לדעת שיש קשר בהחלט לאבא גם..

אז אני הסברתי בנינוחות וברוגע,

שזה לא נכון, כי תינוק נולד גם מאמא וגם מאבא,

יש חומר מיוחד של האיש, ביחד עם חומר אצל האשה,

ושאיש ואשה מתחתנים יש חיבור מיוחד, ומהחומר שלו ושלה נוצר התינוק בבטן של האמא.

יכול להיות שהייתי מוותרת על החלק של החיבור המיוחד בשלב זה,

אבל יצא שכך אמרתי,

בעלי ישב שם, והבן הקטן, בשולחן שבת,

וזה היה כזה נינוח ורגוע וטבעי,

שהיא אפילו לא המשיכה לשאול.

אלא זה התקבל בטבעיות על דעתה..

בעז"ה לפי כל שלב, נענה בהתאם לילדים,

לא רואה שום סיבה להתפדח או להתחמק.

זה נושא הכי טבעי וטהור, אם רק יודעים להסתכל עליו כך. בצורה הנכונה

כיף שהתארסת ובחרת חתן,

בלי לדעת מה המשמעות של קשר זוגי ברובד הפיזי??

כיף להתארס כמו ילדה תמימה,ואז בהדרכת כלות לקבל את השוק של החיים שלך 

ולהיות חיבת לעכל את זה תוך שבועות מועטים+להסתגל לזה בין לילה כשמתחתנים??

באמת את חושבת שתעשי טובה לילדים שלך אם בגלל שלא דברת אתם,

הם יגיעו לשלב החתונה,

יצאו לדייטים, יתארסו עם בן זוג, מתוך מחשבה שיחיו אתו כמו אח ואחות?

או שבן זוג זה בדיוק כמו חברה??

באמת שואלת.

אבל אני שמעתי מספיק סיפורים הזויים על נשים שעשו בדיקות בפי הטבעת..

או בטבור..

(וזה כמובן תוצאה גם של הדרכה דפוקה, אבל עדיין הזוי שבנות בעצמן לא יודעות...)

ועל הרבה נשים\בנות שלא ידען עד החתונה מאיפה יוצא הדם במחזור..

פשוט שמו תחבושת וזהו..

נוראי בעייני,

לגמרי

אבל קיים.

לא חסר גם סיפורים על כלות שהתעלפו או הזדעזעו עד עמקי נשמתן בהדרכת כלות, כששמעו לראשונה מה עומד לקרות,

והיה להן ממש קשה אחר כך להגיע נורמלי לחתונה.

ולא. מדריכת כלות הכי תותחית לא תעזור כאן.

כי זה מידע שאמור להתעכל במשך שנים, ועל ההבנה הזו להתפתח.

ולעכל את זה במהירות שיא, אחרי שהתארסו, זה פשוט לא נכון ולא בריא.

@אמא ל6 מקסימים, אני עדיין חושבת כך, וזה שלך זה היה טוב, זה המקרה הנדיר, ולא מה שכתבתי לעיל.

ומצטערת אם הרגשת התקפה, כתבתי בפליאה גדולה, אך לא התכונתי להתקיף. סליחה.

גדול בין ללמד ילדה על הגוף שלה על המחזור.. להשתמש בטמפון לבין ללמד על יחסים או להסביר איך מגיעים ילדים לעולם

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡