פורום הריון ולידה (עמוד 3304)

ממני שבדיוק לפני שבוע הייתה בסיטואציה הזאת, ואחרי שבוע וחצי (!) רק הלכנו לרופא, והיה דלקת בשתי האוזניים...
ואני חשבתי שזה שיניים... הוציאה בדיוק טוחנות

רוצה ) מוצר שנקרא כוס טפטופים בדיוק לצורך הזה.
אם תרצי קישור, אוכל לשלוח.

₪ 5.58 21%OFF | חם תינוק האכלת משאבת חלב ידנית שותף שד אספן אוטומטי תיקון שד חלב סיליקון משאבות USB PP BPA חינם
₪ 5.58 21%OFF | חם תינוק האכלת משאבת חלב ידנית שותף שד אספן אוטומטי תיקון שד חלב סיליקון משאבות USB PP

ואיך זה קשור למה ששאלתי...

 

אני סתומה מאד? 

שכשאת שואבת מצד אחד, הצד השני מטפטף.
ומה שהיא הציעה באמת עוזר לזה.

משתמשים בה רק לאיסוף של טיפטופים מהצד שלא מניקים? או שזה עובד ממש כמו משאבה? עד כה שוכב במגירה ללא שימוש כי אין לי טיפטופים....

וכשאת מנתקת תצמידי אותו, שיספוג את הטיפות.

ניסיתי להצמיד מיד את החזיה, וזה לא עובד, איכשהו תמיד משהו מטפטף. אני משתגעת

וגם שימי לב שהקונכיות עצמן מטפטפות. אז תשתדלי להחזיק אותן מעל החיתול.

כאילו לנתק אותם עם הפנים למעלה, עזר ברוב המקרים.

גם הייתי מתוסכלת מזה.

 

ואם נוזל לך גם תוך כדי השאיבה-לי זה היה בעיה בגודל של הקונכיה. במשאבה של מדלה יש שני גדלים, החלפתי לשני וזה נפתר. (אבל לא פתר כמובן את הבעיה של הטפטוף בניתוק )

איכשהו זה תמיד תמיד מצליח לטפטף 

אוף

טוב

מגבת

כאילו הזרם עוד לא הפסיק וזה נוזל ממך?

 

ומגבת בהחלט יכולה להיות פתרון

והן זולגות להן

לפעמים לפעמים אני מצליחה למנוע הכל

אולי אני פשוט קלאמזית ולמרות הנסיונות שלי זה ממשיך לנזול

לא יודעת

 

ככה היה לי בדיוק עד שלמדתי לשחרר את הקונכיה בתנועה שהיא כבר תשאר כלפי מעלה (לרכון טיפה קדימה עוזר).

תנסי לעבוד על זה

 

בהצלחה!

משחררת כשהגוף נוטה קדימה וכך הכל נשאר בפנים

ובכל מקרה שמתי מתחת לקונכיות חיתול בד שיספוג את הטיפות הסוררות

בסוף השאיבה, שניה לפני שמנתקת את הקונכיות שמניחה טישו מתחת, שיספוג את הטיפטוף הזה... פשוט וקל...

רק שטישו מין הסתם יש לך בתיק בשלוף בכל מקרה, ואת לא צריכה לקחת במיוחד..
ואגב -כל הכבוד שאת עוד שואבת!!!!

ירדתי לפעם ביום ב"ה...

והקטע עם להוריד את הכיסוי ראש מקל קצת 

תקעתי אותו בחזייה מתחת לקונוסים של השאיבה. בהתחלה הייתי עושה את זה גם בהנקות...

קודם כל להגיע בהפתעה

לעמוד מאחורי הדלת ולנסות להקשיב, לא תמיד זה עובד אבל לפעמים שומעים כל מיני

אם זה גן או מעון עם חצר, תשאלי באיזה שעות משחקים בחוץ, ותבואי בשעות האלו ופשוט תעמדי בחוץ ותסתכלי

במעונות בכלל אין צורך להסתתר, את לא מעניינת את המטפלות בכלל, רק המנהלת מעניינת אותן (מנסיון שלי עד כה) אבל תמיד עדיף לנסות לא לבלוט מדי כשאת מסתכלת

תשימי לב האם המטפלת מדברת עם הילדים, גם מרחוק, מתייחסת אליהם , מעודדת במילים, או סתם יושבת ובוהה בהם שיעשו מה שהם עושים בלעדיה

בהנחה שהיא בוהה, תנסי לשים לב האם היא לכל הפחות ערנית לבטיחות שלהם, מה היא עושה כשילד נופל \מנסה משהו ולא מצליח, מפריע לחבר שלו וכו

את יכולה לבוא גם בשעות הבוקר ולראות איך היא מקבלת את הילדים, ונצל את ההזדמנות לראות מי שולחת וגם לפתוח בשיחה עם אימהות ללוות אותן ליציאה ולשאול אותן רגע מה דעתן על המקום

 

לדעתי דבר ראשון לדבר עם מי ששלחו זה ממש חשוב, ולהתרשם ממראה עיניים על בטיחות (האם יש דברים שיכולים להיות מסוכנים, ציוד שבור, משהו בולט מהקיר, שער שלא מקפידים לנעול וכו, צעצועים קטנים ליד תינוקות זוחלים) חום ואהבה (איך מקבלים ילדים, איך מתייחסים אליהם כשהם משחקים) ונקיון (במעון את יכולה להיכנס למטבח ולהסתכל מסביב)

גם כשקשה, גם כשעייפים, עדיין חשוב לחבק ולאהוב ולחייך.

יותר מסדר ונקיון למשל (טוב נקיון בסיסי חשוב מבחינה בריאותי כמובן)
איזה כיף לילדים שאת מטפלת בהם ולאימהות שלהן. תמשיכי לעשות עבודה קודש!!

מורות ומטפלות
יודעת כמה זה קשה
יודעת שאני בחיים לא הייתי יכולה לעשות את זה
יודעת שהמשכורת נמוכה (לא פייר!!)
פשוט מעריצה אתכן

תודה!

אני תמיד סיפרתי הכל בכנות כשנשאלתי, וכמובן יכולתי לתת מספרי טלפון של עוד כמה אמהות לשמוע עוד נקודות מבט.

הבעיה מתחילה כשזה מקום פרטי שיש עליו פחות פיקוח (או בכלל לא) וכשיש מטפלת אחת או שתיים.
כשזה מעון אז יש כמה קבוצות אחת ליד השניה, המטפלות והמנהלת רואות מה קורה ומה כל מטפלת עושה. דברי גם עם אמהות אחרות במעון ובגן כדי להפיג את החשש.

שבו יש תנועה והשגחה של מנהלות ועובדות.
לראות שיש משחקים בחוץ/בפנים מגוונים.
לשאול על סדר היום ואיזה חוגים.
יש לא מעט צביעות בתחום לא כל מי שמקבלת אותך ואת הילד בחיוך בהכרח רגועה וחמה.
יום אחד באתי מעט מוקדם ותפסתי את המטפלת שדיברה בעצבים אל הילד בזמן שהיא ניסתה להעיר אותו משינה כדי שיקום מהר. כמובן שניגשתי למנהלת הגן והיא טיפלה בנושא ולא ניסתה לטייח.
הכי חשוב תתפללי שהילד יזכה למטפלת רגועה ומסורה וכל השאר זה בונוס.

אם את מוצאת גם עם מטפלות ותיקות זה כבר אומר דברים טובים על המקום.
ולא כל מה שאת רואה כרגע רלוונטי לשנה הבאה.
בנוגע לגן, אין לך כל כך אפשרות לבחור לאן תשובצי, זה לפי איזור מגורים אז את יכולה לבחור דירה ליד גן שאת יודעת שהוא טוב, ההרשמה כבר די סגורה אז אני מניחה שזה בכל מקרה על בסיס מקום פנוי.

שאין שקעים חשופים,
שאין אזורים בעייתיים.
הרבה פינות בולטות
חצר מגודרת
לבדוק שמקפידים לגזום את הדשא והצמחיה
משחקים בטיחותיים

דבר שני: כל מי שעובדת שם בעקרון אמורות להיות עליה המלצות. פשוט לברר. לשאול אותן מה ההכשרה שלהן? במה עבדו לפני? אצל מי?

ולנסות לגשש עם נשים אחרות עליהן

לי היה קטע שרציתי להתייעץ על מישהי. שאלתי אותה איפה עבדה לפני ובמה
וכך כבדרך אגב הגעתי לאישה שהיא עבדה אצלה.
ואותה שאלתי ותחקרתי

אחרי מקרה אצלינו, שהייתי גם ביישוב שלא הכרתי, וחיפשתי מסגרת. ופשוט הלכתי למקום ופגשתי אמהות מרוצות. משהו לא הרגיש לי שם טוב וכשהכנסתי מכשיר הקלטה, כבר ברחנו משם.
לא חושבת שהיתה התעללות, אבל כן חוסר יחס משווע. וזמני אכילה שונים ממה שנאמר לנו. ואולי היו עוד, אבל רק שמענו בלי לראות.

הרבה לאכול טוב. אין הרבה מה לעשות עם צירים מדומים

גם אם זה קורה הרבה

ובמיוחד שאין פתיחה והלידה לא נראית קרובה (לשקט שלך יכולה לבקש מהרופא שיבדוק את אורך צוואר הרחם)

חבל סתם לקחת מגנזיום אם אין צורך

ולהקפיד לשתות הרבה מים

 

אני לא לקחתי (שאלו אותי בבית חולים) ועם מלא צירים מדומים וגם לא מדומים במשך לא מעט זמן, בסוף הגעתי להריון עודף וזירוז

אני גם בשבוע 20  הריון ראשון וכל הזמן יש לי התקשויות/ התכווצויות/ לחץ בבטן בתחתונה. הייתי כבר שלוש פעמים במוקד נשים והכל היה בסדר, צוואר רחם ארוך וסגור. אני כבר לא יודעת מה לעשות כל פעם שזה תוקף אותי אני נלחצת אולי זה צירים מוקדמים . וצריך ללכת לבדוק, אבל נמאס לי לבלות במוקד!!!

זה לא ממש כואב רק התקשויות ולחץ בבטן שמרגישה כמו אבן לכמה שניות. או לחץ בלי כאב.

איך אפשר לזהות את המדומים בלי להלחץ? או אולי זה סתם כאב אופייני? זה גם לא עובר במנוחה, פעם אחת שמתי לב להתקשויות רק ככשכבתי לנוח...

 

צירים אמיתיים הם כואבים
וכאבים שמתגברים ומתוזמנים

לפחות 3 ליטר, אולי יותר, לא כזה עוקבת. אבל שותה תמיד הרבה .
באמת חשבתי שאולי הרחם מתקשה כמו בעצם ירך שנתפס ואומרים לקחת מגנזיום...

מצאו שאין לי נוגדנים.
הרופאה אמרה לי להתרחק מילדים קטנים. אמרתי לה אני מנהלת מעון זה לא בדיוק אפשרי... היא אמרה אז לא לגעת בנוזלים שלהם (לא להחליף, לא לנגב נזלת...) או שכן אבל עם כפפות. ולא היה לי כוח לשים כפפות כל פעם שאני ניגבתי נזלת אז לא הקשבתי לה... והכל בסדר גמור. לא חטפתי כלום

כדאי לראות שהעובר לא נדבק...ואני ממש לא בקטע של לעשות מי שפיר..

אם כן נדבקת אז הדרך היחידה לבדוק במהלך ההריון אם העובר נדבק זה לעשות מי שפיר. אם זה יקרה אז אני ממליצה לך לבדוק לעומק את הנושא ולהחליט.
בהריון הנוכחי משום מה הרופא בדק רק פעם אחת באמצע ההריון אם נדבקתי ומאז לא.. התחלתי להלחץ טיפה...

אין הרבה מה לעשות. אם את יודעת שמישהו בסביבתך חולה בcmv את צריכה להזהר אבל הרבה פעמים החולה בכלל לא יודע שהוא חולה... הרופא אמר להזהר מאנשים שהגרון כואב להם בלי סיבה ;)
אם היה חיסון הייתי מתחסנת אבל לצערי אין.
בכל מקרה ממה שהבנתי, אם כבר נדבקת זה לא בהכרח שהעובר נדבק ואם העובר נדבק זה לא בהכרח שהוא יפגע. והפגיעה היא לרוב חרשות, שזה לא נעים אבל נראה לי פחות נורא מתסמונות למינהם או מומים בלב, אבל אולי אני סתם מעודדת את עצמי..

6 הריונות תקינים ב"ה בלי נוגדנים. הרופאה לא הבינה איך ייתכן שאין לי נוגדנים.
הריון 7- פתאום היו נוגדנים.

ודרך אגב, זה מסוכן לעובר רק בתחילת הריון, לא באמצע ובסוף, מה שאומר שאין סיבה להיות בלחץ כל ההריון

שזה אגב הפתרון הכי טוב...

קראתי על זה פעם באינטרנט, שאישה שאין לה נוגדנים שתנסה בין הריונות (בטווח מספיק, לא זוכרת מהו) להדבק ממישהו שחולה בזה.

נשמע הזוי, אבל קראתי ככה

לא ידעתי בכלל. הופתעתי מאוד כשהרופאה אמרה לי שזו תוצאת בדיקת דם שעשיתי בתחילת הריון

ההריון הראשון עבר ללא נוגדנים.
בהריון השני נדבקתי ממש בסוף ההריון ונכנסתי לסחרור בדיקות. הנס הגדול היה שב"ה ההדבקה הייתה בסוף ההריון ואז יש סיכויים נמוכים לפגיעה ( הקטנה נדבקה אך ב"ה בריאה ושלמה)
ממליצה לך כן להישתדל ולהתרחק ממגע עם ילדים או אנשים חולים עד כמה שאפשר ולפחות בשליש הראשון של ההיריון .

זה בוודאי ילדים. אבל גם מבוגרים יכולים להידבק ולהדביק. ילדים זו אוכלוסיה שבה הנגיף יותר נפוץ, cmv נחשב למחלת ילדים אך לא רק.

גם אני עובדת עם ילדים בגילאים אלה.
פשוט להיזהר ולהתרחק מילד עם חום או כאב גרון. להישתדל להיות בסביבה מאווררת.
ולהתפלל!
ובעז"ה הכל יעבור בשלום ובהצלחה!

מתוך אתר הכללית:

 

איך נדבקים במחלת הנשיקה?

הנגיפים שגורמים למחלת הנשיקה קיימים בבני אדם בלבד ומופרשים בנוזלי הגוף, כולל ברוק, כך שהמחלה מידבקת במקרים רבים בנשיקה (ומכאן שמה). דרכי הדבקה נוספות הן ביחסי מין או במגע קרוב באמצעות הדבקה טיפתית (אם הנשא של הנגיף התעטש עליכם או אפילו אם אכלתם מאותם כלי אוכל). גם לאחר ההחלמה ממשיכים להפריש את הנגיף עוד תקופה ארוכה בנוזלי הגוף לסירוגין או באופן קבוע.  

 

 

כל אשה בהריון בקרבת ילדים באופן קבוע צריכה להיזהר מאד. אין מה לעשות.

כלומר כל פעם לפני ואחרי שירותים לשטוף ידיים היטב, בשום אופן לא לשבת עליו בבי"ס, לגעת בדלת רק עם ניר טואלט על היד

לפני שאת אוכלת שוב לשטוף ידיים (עם סבון, 30 שניות!)

להחזיק בתיק אלכוגל וכל פעם שאת לא בטוחה תשתמשי בו

תסגלי לך הרגלים ככה, אין מה לעשות

צריך להבין שהרבה פעמים לא יודעים בכלל שלילד יש מונו, הבת שלי היתה חולה עם חום ורק במקרה בדקנו וגילינו בגלל שזה היה הרבה זמן, אבל ההנחיה היא אחרי כמה ימים בלי חום לשלוח חזרה לגן\סי"ב למרות שתכלס זה יכול לדבק גם חודשים אחר כך, פשוט אין ברירה כל כך... 

 

אבל זה עובר רק במגע, ואם מקפידים מאד על הגיינה זה אמור לספק את רב המקרים.

 

עטים וכו שהם נוטים להכניס לפה. פשוט לא לקחת.הייתי מוותרת גם על לקחת מחברות שלהם הביתה, ואם את צריכה לבדוק מבחנים אז תהיי זהירה מיד אחרי הבדיקה לשטוף ידיים היטב, ולא להכניס ידיים לפה תוך כדי הבדיקה

אחר כך לשים את המבחנים יפה בשקית ולנגב את האיזור במגבון חיטוי

אני חושבת שהרב זה ענין של מודעות + סבון

ככה גם אם תידבקי הגוף יתגבר יותר מהר על הנגיף, ובהגיון שלי זה אמור להקטין את סיכויי הפגיעה בעובר.

ככל שהוירוס מנוטרל מהר יותר, הוא מספיק לייצר פחות עותקים ולהפיץ אותם בגוף. לכן הסיכוי שיחדור את השליה יורד (מקטין את סיכויי ההדבקה של העובר) וגם עוברים שנדבקו לא תמיד נפגעים - מאמינה שיש קשר בין משך וחומרת המחלה (בעובר) למידת הפגיעה.
אבל שוב, זו תחושה שלי ולא בדקתי אם הנושא נחקר.

אני מבינה שויטמין C מחזק את המערכת החיסונית, אבל משם ועד לחשוב שזה ימנע פגיעה בעובר נראה לי קצת מרחיק לכת

 

אם כן אז את צריכה לבדוק שחוסנת פעמיים במהלך חייך (מי שעושה את כל החיסונים מקבל את החיסון הזה פעמיים במהלך הילדות בכל מקרה).
אם חוסנת פעמיים אז גם אם רשום שאין לך נוגדנים זה לא משנה (ככה אמרה לי אחות. בפועל זה מה שהיה לי והיה הריון תקין לגמרי...)

מה שכתבת נכון לגבי אדמת 🙂 גם אני חוסנתי 3 פעמים ואין לי נוגדנים

שליש ראשון ללא הדבקה קודמת.
הריון לחוץ מאוד ועצוב כי במקום לשמוח דואגים..
אבל עשיתי מי שפיר והכל היה תקין. אח''כ התגלה שהעובד לא גדל כמו שצריך והיה גם חשד לרעלת אז כבר ילדו אותי והתינוק היה בריא לגמרי.

כל מה שצריך זה להיזהר לא להידבק מחולים. כלומר, לא לגעת באוכל לפני זאת שוטפת ידיים. אחרי כל החלפת טיטול לשטוף ידיים. להיזהר מרוק ונזלת של ילדים.

לא לאכול אוכל שהשאירו ולא לנשק באזור הפה
רק תשמרי שלא להידבק ויהיה בסדר

אני טופלתי בדיקור סיני לפני ההריון הראשון במשך שנה בערך אז קחי בחשבון שזה לא טיפול אחד והופס יש הריון. אני המשכתי כי זה מאוד עזר לי בעצם מה שהדיקור עשה זה קודם כל אין את הגוף ואז חיזק גם את המערכת הנשית ותרם לכניסה להריון. אח"כ לפני ההריון השני שוב טיפלתי לא זוכרת כמה אבל פחות אולי 3 חודשים או קצת יותר ובגלל שלקח לי הרבה זמן לפני הריון ראשון וגם לפני הריון שני החלטתי לקראת הריון שלישי לעשות קצת טיפולים לחיזוק הלכתי קצת במכבי כי המדקר שהלכתי אליו לפני כן לא יכל לקבל אותי אבל לא הייתי מרוצה ואז חזרתי למדקר הראשון ועשיתי רק 2 טיפולים וקצת אח"כ נכנסתי להריון ספונטני לפני ההריון הרביעי לא הלכתי כי נכנסתי בהנקה.. אבל מדי פעם אני הולכת לחיזוק והמדקר אומר לי כמה לבוא אם צריך או שאין צורך..

השאלה אם זה באמת קרה למישהי

מערכת נשית? איך הבנת שדיקור דווקא משפיע?

היה לי וסת ארוכה מאוד והגיעה כל 24 יום בערך והיה יוצר לי לטבול רק אחרי 20 יום אפילו יותר לפעמים והדיקור עזר לי לקצר את משך הדימום משמעותית וגם להרחיק מעט את ההתפלגות בין הוסתות ובסופו של דבר אחרי זה הצלחתי גם להיקלט להריון טבעי

כתבו שמינון האסטרוגן נמוך לעומת גלולות משולבות ולכן נובהרינג אושרית בהנקה , לעומת גלולות משולבות שמחבלות את החלב בגלל מינון האסטרוגן.

היו גם שכתבו שמשתמשות במזון הידוע כמגביר חלב.

ברגע שמתחילים לחבר מתחילות כל התופעות לוואי וגם החלב יורד

ועוד שאלה-

אם אני מתחילה ורואה שזה משפיע על ההנקה, 

יש מצב להפסיק ואז ההנקה תחזור לקדמותה?

רופאת נשים אמרה לחברה שלי שמותר כשהתינוק בן חצי שנה, וזה לא עזר, החלב התייבש.

ולי אישית גם רופא הנשים הקבוע וגם רופאה נוספת שהלכתי אליה אחרי הלידה אמרו שאסור בהנקה כי זה עובר לתינוק. לא הסכימו לתת לי. ככה שאין תמימות דעים רפואית בעניין.

שכל רופא והדעה שלו,

וכל אישה והנסיון שלה

וא"א  להסיק מאחת לשניה....

ועכשיו מלבד על ההנקה, אני חוששת לבריאות של הקטן,

ראיתי נשים שכתבו שזה עלול לפגוע בפוריות אצל בנים

נשמע מפחיד אבל מצד שני, אם זה היה מוכח אז אין סיכוי שהיו רופאים שנותנים בלי לציין, לא?

אוף, כדאי ללכת להתיעץ עם רופאת נשים או לסמוך על רופאת המשפחה?

הרופאת נשים כאן ביישוב מזעזעת ולהגיע למשהי אחרת יקח זמן

וביינתים אנחנו בלי אמצעי מניעה...

את יכולה לשאול ביעוץ הטרטולוגי  אבל גם למחקרים יש מגבלות וסביר להניח שלא בודקים השפעות לכל החיים

בקשר להנקה אני בררתי עם אחד הפרופסורים הוא ענה שבאמת זה יחסית נדיר שגלולות משולבות/נובהרינג משפיע על החלב אבל אי אפשר לדעת.. אז לא הייתי לוקחת סיכון

והרופאה לא הסכימה לתת לי.
גמרתי בדעתי שזה יסיים את ההנקה ויאללה
וב"ה לא פגע
אבל נראה לי שלא היה לי כ"כ צער אם כן, כי היא כבר הייתה גדולה.
אפשר לקחת לתגבור כדורי חילבה.
ביררתי אצל עוד רופאה והיא אמרה לי שההשפעה של ההורמונים היא מקומית יותר ולא סיסטמית, ככה שהתופעות לוואי מינוריות.
ולגבי המעבר לתינוק שאין השפעה.
בסוף על כל אחת זה משפיע בצורה שונה, וצריך פשוט לקוות שמצאת את האמצעי שלך ושילך חלק.

סיכוי ממש גבוה שיעלה בהמשך בנתיים כמובן חשוב לפעול לפי הוראות הרופאה אבל ברוב המקרים עד שבוע 22 בערך השליה עולה. אז את לא צריכה להיות מדי מוטרדת כרגע. היה לי משהו כזה באחד הריונות והשליטה עלתה עד לסקירה מאוחרת

ואח"כ השליה עלתה לאט לאט ועכשיו היא במרכז הבטן ב"ה

זה נקרא שילית פתח. בשלב כזה של ההריון היא יכולה לגרום לדימומים, ולכן אולי המליצה להמנע בזמן הקרוב.
עם הגדילה של הרחם מצפים שהיא תשנה את מקומה. כמו שלהבדיל אם תצירי נקודה על בלון קטן, ותנפחי אותו, הנקודה תשנה את מיקומה.
הבעיה רק אם בסוף ההריון עדיין יש שליית פתח, כי אז היא חוסמת לעובר את היציאה, ואז צריך ניתוח.
אל תתני לזה להטריד אותך, חכי לסקירה המאוחרת ותראי אם מסתדר.

סבלנות, תפילות ובריאות

יש מספר דרגות בשיליית פתח.
משילייה נמוכה ועד כיסוי מלא של צוואר הרחם.
הקביעה הזו היא לא בצורה חד משמעית שמדובר בשיליית פתח בגלל שהרחם עוד גדל והשילייה עוד משנה את מיקומה בהתאם לפרופורציה של הרחם.
בנוסף, שינויים בצוואר הרחם לקראת הלידה יכולים לשנות גם הם את המיקום.
זה לא 'לא תקין'. זה קורה.
אם השילייה תמשיך להיות 'שליית פתח' גם לקראת הלידה אז יש מקרים שמחייבים ניתוח קיסרי.
אבל יש מקרים שאפשר ללדת בלידה רגילה.
לא צריך להתרגש מזה. פשוט ללכת לפי הוראות של הרופאה ואם יש דימום מהמקום לגשת להיבדק.

בהצלחה!

מכסה את צוואר הרחם, היא פשוט הראתה לי שזה קרוב לשם

וכן סביר שיתרחק
במיוחד שאין לך דימומים לפי מה שהבנתי כך שאין מה לדאוג. ההריון תקין ויכולה להיות לידה רגילה
וכמו שאמרה לך- מעקב

כשאומרים דימומים, לאיזה סוג של דימום מתכוונים? הפרשה רגילה שהיא מעט ורדרדה או ממש דימום כמו מחזור? תודה רבה

בסקירה הראשונה היתה שליית פתח, בסקירה השניה כבר עלתה

גם לי זה היה בהיריון האחרון, זה עוד יעלה בהמשך
אל תדאגי..

(כלומר, יש לי היפרמאזיס כבר מההיריון הראשון,) אבל שמעתי על הרבה שהתחיל להן אחרי ההיריונות הראשונים... יש כאלה שפראמין עוזר להן, הוא עדיף מהדילקלטין. אם הוא לא יעזור - את יכולה להתקדם לדיקלקטין..
וחוצמזה - לנסות לראות מה עושה לך לא טוב, לא לאכול ולשתות יחד, לאכול ארוחת קטנות, לא דברים חומציים (עגבניות, מיץ תפוזים וכו'), לאכול משו יבש ישר על הבןקר (קרקר, בייגלה וכו'). לא לכל אחת זה עוזר, ולמי שכן - לכל אחת עוזר משו אחר... זה עניין של ניסוי ותהייה..

(ומבחינת המחיר גם) אז כן. ככה הרופא אמר לי...

את אחרי אולטרסאונד ראשון? כי אולי יהיו הפתעות..

פשוט זה מה שאכלתי...

שחזרו הביתה והודיעו לי שהמורה שלהן בהריון כי היא כל השיעור אוכלת ביגהלה 

א. עבר ב"ה בסוף שליש ראשון
ב. אל תבני על זה שזה בן ;) אצלי זה היה בת שלישית...

אבל היו לי קצת בחילות גם ההריונות הראשונים, לא באותה רמה.
תיאוריה בלתי מבוססת שלי היא שזה בגלל חוסרים בגוף. ההריונות הראשונים המאגרים עוד מלאים, ואח"כ כשיש חוסר יש בחילה. ואלה שיש להן בחילה מהתחלה יש להן חוסר מהתחלה...

או שאת מתכוונת לחוסרים אחרים?

אני חשבתי שזה במדדים של ברזל או חלבונים מסויימים, אבל אולי זה שטויות..
ואולי זה אנרגיה באופן כללי, שיש ממנה פחות אחרי שמגדלים ילד/ שניים/ שלושה.

עכשיו ברביעי וברוך ה, יש בחילות, אבל נסבלות...

ההריון הכי מזעזע מבחינת הבחילות היה הריון עם הכי הרבה ברזל, פריטין וכו'...

יש כאלו שחוו כתמים, ויש שלא.
לי אישית לא. לא מניקה.

ההכנסה ביום הראשון לווסת - נוהל קבוע באמצעי מניעה הורמונליים להבטיח שאת מתחילה להשתמש במועד שבוודאות אינך בהריון.
באותה מידה יכולה להתחיל להשתמש 8 ימים לפני הטבילה. כי המניעה מתחילה אחרי 7 ימים של שימוש רצוף.

משתמשת עד 4 שבועות.
ואז מוציאה או מחברת טבעת חדשה.

רציתי לשאול גם החשק ירד לך? או שנשאר אותו דבר?

אצלי הספאטון היה חצי מהכדור, 50 לעומת 100.
ואחרי שתבדקי תעשי את החשבון כמה את אמורה לקחת

כתוב שבכל טבליה יש 100 מ''ג ברזל ועל הספאטון (בטעם תפוח) כתוב 5 מ''ג.

איך זה הגיוני?

אצטרך לשתות 20 שקיות? כתוב על הקופסא מקסימום 2 ביום למבוגר...

מישהי מבינה בזה?

 

טוב נראה לי בינתיים אמשיך עם הפריפול כדי להיות בטוחה..

תתייעצי עם הרופאה או הרוקח

למרות שהגוף שלי לא שמע על זה, ופריפול מעלה לי את הברזל לעומת ספאטון שלא העלה...

לכן זה בריכוז אחר. 
 

יש דברים שנספגים יותר ולכן המינון שונה.
תבררי עם הרופא בכל מקרה אם לקחת מנה אחת או יותר

ולוקחת 1 ביום.

עכשיו אני עוברת לברזל דרך הוריד, אבל בגדול זה המינון.

מהצריכה היומית של ברזל זה לא אמור להתאי למצבי אנמייה
את יכולה לראות מה רשם על האריזה
אבל בגלל שהוא במים ובצורה טבעית אומרים שהוא נספג טוב יותר

לא יודעת לגבי המוצרים כי בקושי אכלתי מהם.
וכן העלה לי

אמרו לי גם שבדובדבן יש ברזל

חצי שעה לפני או שעתיים אחרי חלבי.
להצמיד לגמבה אדומה/מיץ תפוזים סחוט טבעי.
עדיף לא אחרי אוכל.

 

גם האחות אמרה לי ככה. אבל אני מעדיפה לקחת 2 ביחד מאשר לפספס.

הרופאה לא ענתה לי בינתיים.

אחת אם את לוקחת יחד זה כמו לזרוק לפח חבל על הכסף

הגוף לא יכול לספוג ככ הרבה בבת אחת. אז זה כמו לזרוק לפח

שזה בסדר לקחת שתיים יחד.

 

תודה לכן

תבקשי מרשם מרופא וזה יהיה בהנחה ,בלתי לפחות

שנשים בהריון לוקחות 2 ואמנם הריכוז נמוך יותר אבל הספיגה טובה יותר. לקחת ביחד עם ויטמין סי.

אחד בבוקר ואחד בערב במקום הפריפול.

תודה לכולן!

אין לו במשך היום שום פרק זמן של 3 שעות ערות?

איך הוא בלילות?

היה חולה לאחרונה?

אבל זה לא קבוע.. יש ימים שכן ויש ימים שלא.. וגם אם אנחנו מחזיקים אותו ער אנחנו רואים שהוא עייף באיזשהו שלב... הוא היה חולה לפני איזה שבועיים אבל זה לא קשור, היה ככה מאז ומתמיד. בלילות הוא ישן יותר וגם אם מתעורר לאכול הוא חוזר מיד לישון..

לגילוי אנמיה קצת לפני 9 חודשים כדי שיהיה אפשר לטפל בזמן..אולי תבקשו?

לא שמעתי אף פעם שעושים לפני בדיקת דם.. הם יסכימו?

לכי לרופא ילדים להתייעץ

שנת צהריים של שעה זה קצת.
בעיקרון בגיל הזה ישנים 3 פעמים במהלך היום (שנת בוקר, שנת צהריים יחסית ארוכה יותר, שנת ערב יחסית קצרה יותר), ושנת לילה רצופה (יכולה לאכול באמצע אבל לא להיות ער). שעות הערות ביניהן בערך בין שעה ל3 שעות.
כמה זמן הוא ער בסה"כ ביממה? 5 שעות נראה לי תקין.

כל שעתיים הלך לישון. ומשם טוב גם בלילה. הרופאה שלי לא ביקשה לבדוק כלום והכל היה בסדר איתו. זה התחיל להשתנות בזמן שהתחיל ללכת לבד ,סביב גיל שנה וחודשיים.
לא להלחץ. יש אופי של ילדים ישנוניים.

אם תדלגי עליהם האפקט של הגלולות ימשיך

זה בד"כ כדורים של חומצה פולית.

אם מדלגים עליהם זה בעצם כמו לחבר חפיסות.

בשביל מה הם? מה זאת אומרת כדי לקחת ברצף ולא לשכוח? ומה המטרה של חיבור חפיסות?

המטרה של חיבור חפיסות זה זמן ארוך יותר של טהרה.
כדאי להתייעץ עם אופא לגבי זה.
אבל גם כשמחברים יש שלב שהגוף כבר מאותת שזה לא מתאים ומתחיל כתמים/דימום.

אם אני רוצה לדלג על המחזור, אני מדלגת על השורה האחרונה

זה מה שחשבתי לעשות כדי שלא אקבל מחזור.. השאלה אם זה בריא לגוף לעשות את זה..

אני מחברת 3 חבילות ואז מקבלת. לא עשה לי כתמים ב"ה או בעיות אחרות. זה כיף שאפשר לשלוט בטיימינג של המחזור ובתדירות.

לא מומלץ לחבר יותר מ3 חפיסות ביחד.

בכל חבילה של גלולות יש 30 גלולות. בין 21-28 פעילים (תלוי בתרופה) והשאר לא פעילים.
הסיבה שיש כדורים לא פעילים בחבילה היא מטעמי נוחות. כדי שאת תוכלי לעקוב בצורה מדוייקת אחרי נטילה רצופה בצורה נכונה.
אם היו נוצנים לך 21 כדורים ומסבירים שצריך הפסקה של 7 ימים ואז להתחיל חפיסה חדשה. היית יכולה להתבלבל בספירה ולהתחיל לקחת חפיסה חדשה ביום ה6 או ה8.
בצורה הזו את לוקחת כדור כל יום. בין אם הוא פעיל או לא.
יכול להיות שתקבלי דימום מייד אחרי שתגמרי חבילה, באיחור של כמה ימים או שלא תקבלי מחזור בכלל בין החבילות.
אפשר לדלג עליהן ולחבר חפיסות. עד 3 זה תקין. (יכולים להיות דימומים. ממליצה לקרוא קצת באתר של נשמת. יש להם פאנל של שאלות ותשובות וגם הנחיות איך להתנהל לאור כתמים).

בהצלחה !

לפעמים דימום הסתגלות יכול לקחת כמה שבועות... ולפעמים פשוט סוג הגלולה לא מתאים...

גם תופעה נורמלית בהריון אז אל תלחצי.. אבל כמו שאמרת זה יכול להיות גם משהו אחר וצריך לבדוק

זה משנה אם מרפאת נשים או רגילה?

לכי לרופא ( אפשר גם רופא משפחה) ותבקשי בדיקת דם לתפקודי כבד
בעקרון, אם זה זה, סביר להניח שיזרזו אותך
בשורות טובות!

מלחי מרה כן
ורק להרגיע שגם לי זה היה יותר מפעם אחת ונולדו תינוקות מקסימים ובריאים

במיוחד בגלל שמגרד לך בעיקר בכפות ידיים ורגליים.
תבדקי בהקדם תפקודי כבד, גם רופא משפחה יכול לתת לך הפנייה.
אם התוצאה לא תהיה תקינה, סביר שיבדקו לך גם מלחי מרה, זו בדיקת דם שעושים רק בבתי חולים / בימים מסויימים בשבוע, תלוי מקום.
אם התוצאה תהיה לא תקינה, זה מעיד על סכנה לעובר, לכן עושים זירוז.
את כבר בשבוע שאין בעיה ללדת בו אז מהבחינה הזאת את מכוסה..
אני ילדתי בזירוז מהסיבה הזאת בשבוע 36 (הגירודים אצלי התחילו בשבוע 33 בערך) וב"ה עבר בשלום ויש לי תינוק מדהים ובריא.
תעדכני! בשורות טובות!

אז יפנו אותי למיון בעצם?

ביצעת אותה כבר?

אמרו לי להגיע לאחות אחה'צ ואם זה יראה לה דחוף היא תכניס אותי לרופאה שלי.. כי רופא אחר הם לא מוכנים לתת לי..

אם יש עליי בתפקודי כבד ומלחי מרה, זה קריטי.
תעדכני מה איתץ

ולא היה שום דבר חריג
חלק מתופעות הלוואי של סוף ההריון

אם זה עלייה בתפקודי כבד בגלל רעלת רוב הסיכויים שיש גם עליה בלחץ דם וחלבון בשתן שזה האחות בודקת במקום. אם אצלה יהיו ממצאים חריגים תסעי ישר למיון. אם הכל תקין אצל האחות זה כבר מרגיע ואת הבדיקת דם תעשי ברוגע נפשי יותר.

וגם היא עלולה להיות מסוכנת לעובר
ממש חשוב לבדוק,
לכי לרופא אחר

בהריון הראשון היה לי בגלל אבנים בכיס מרה ברמה שכבר נחשבת מסוכנת כמעט יילדו אותי בשבוע 34 ואז היה ירידה ובסוף ב38 גם זירזו בגלל זה.
בהריונות אח"כ היה 'בלי סיבה' והייתי בבדיקות אצל רופאת כבד והכל היה תקין ולא היה שום סיכון.

לי תמיד היתה עליה ללא סיבה ברורה ( אפילו ללא עליה המלחין מרה) אבל החל מערך מסויים העדיפו לזרז בשבוע 38 כדי שלא תהיה סכנה לעובר

והגעתי לרמות מטורפות (בשבוע 34 היה לי גם מלחי מרה פי כמה ממה שנחשב מסכן עובר הוכנסתי לחדר לידה בניטור רציף בחדר קרוב לחדר ניתוח במטרה לזרז ברגע שהצלסטון יתחיל לפעול ובנס החליטו לעשות עוד בדיקה והם חזרו לנורמה אושפזתי להשגחה עוד יומיים ואז שוחררתי)
אח"כ בשבוע 36 שוב היו לי תפקודי כבד (לא מלחי מרה) גבוהים מאוד מאודואז אושפזתי ב37+0 הייתי בהשגחה עד 38+0 שאז התחילו השראת לידה. (עם בדיקות דם לפחות פעם ביום, אולטרסאונד כמעט כל יום, מוניטור 3 פעמים ביום, לחץ דם כמה פעמים ביום ועוד...)
אח"כ כשזה חזר על עצמו בהריונות הבאים (לא הגעתי לאותם גבהים כמו בהריון הראשון אבל כן היה גבוה) עשו לי בדיקות דם מקיפות ובדיקות אצל רופאת כבד ששללה בעיות שמסכנות את העובר.

עם פרופסור מומחה להריון בסיכון שאמר שבכל מקרה של עליה בתפקודי כבד מזרזים בשבוע 38 ( או לפני) כי יש סכנה לעובר. מעניין אותי איך רופאת הכבד שללה סכנה לעובר, את יודעת להגיד לי מה היא בדקה? אולי יהיה לי רלוונטי להריונות הבאים

עשו גם אולטרסאונד לכבד. בדקו כל פעם מחדש לראות שהעלייה לא מידי גבוהה. וראו שאחרי הלידה התפקודי כבד חזרו לנורמה. היא אמרה שיש תופעה כזו של תפקודי כבד גבוהים בהריון בלי סיבה נראת לעין.
והאמת שההריון היחיד שעברתי את 38 דווקא התפקודי כבד שלי היו יחסית סבירים בסופו.
יכול להיות שאם הייתי מגיעה ל38 בהריון האחרון היו שוקלים לזרז אבל ילדתי ב36.

זה בדיוק מה שהיה לי וקוראים לזה כולסטיזס הריוני רק שלי אמרו שזה מסוכן לעובר.
מעניין אם היו מזרזים אותך ב38

הם בד”כ ידעו לתשאל אותך ולהפנות אותך לאן שצריך להגיע הכי מהר בהתאם לדחיפות.
אפשרות נוספת אם נגיש לך, להגיע ישירות למוקד נשים.

הראתי לאחות והיא אמרה להכנס לרופא..
הרופא נתן לי משחה עם סטרואידים ואנטיביוטיקה ואמר לי תפסיקי להקשיב לאחיות ולבלבולי מח של כבד, בגלל זה הן אחיות ואני רופא וא י אומר לך אין מה לדאוג..

כי מצטערת אבל לא כל רופא משפחה מבין שגירודים בהריון יכולים גם להראות על רעלת.

וכששאלתי את אמא שלי ואחותי אם הן חושבות שאני צריכה להיבדק שתיהן אמרו לי: אבל ככה זה אצלך כל הריון? הכל בסדר.
ובאמת עבר לי ואז ילדתי והכל היה בסדר.
לא יודעת לגבייך, אבל בהחלט יכול להיות שהרופא צודק

אבל קודם צריך לשלול דברים מסכני חיים (לאם ולעובר) לפני שמצהירים שזה שום דבר..

בדיקת דם. לדעתי כדאי לעשות ולהיות שקטים.
תרגישי טוב!

עדכני. דואגות לך.

אבל אל תסתמכי רק עליי...
גם הבת שלי יכולה כל שעה וחצי לינוק...
ולפעמים לפתוח יותר פערים...
ללא חוקיות שברורה לי..
אולי לפעמים אנחנו מניקות כשהבכי הוא בגלל משהו אחר...
מנסה לזהות... אבל לא תמיד מצליחה לזהות אם זו עייפות או גרעפס או גזים או משהו אחר אז מציעה הנקה ואז יוצא שההנקות תכופות...

לגבי ההירדמות...
אני כן הייתי מנסה ללמד אותה עוד דרכי הירדמות.
ואולי לנסות להניח אותה כשמתעפצת ושההירדמות עצמה תהיה בעגלה / מיטה ולא עליך.
אבל יכול להיות שהיא לא בשלה לזה ועוד זקוקה לקרבה שלך.
גם כאן.. הייתי מתייעצת עם מנוסות ממני.

וכמה היא שוקלת?
בהנחה שהיא נולדה במשקל ממוצע ועלתה יפה
אז סימן שהיא מקבלת מה שצריך. אבל, כנראה היא אוכלת קצת כל פעם ולכן צריכה שוב לינוק אחרי שעה וחצי.
אם לך נוח תמשיכי כך.
אישית, בהתחלה לא מתעסקת עם זה אבל כשקצת יותר גדלים (גיל 6 שבועות בערך) אז מתחילה לסדר יותר את ההנקות. כל פעם למשוך עוד קצת ועוד קצת עד פער של 3 שעות.
הבן שלי כרגע בן חודשיים וחצי וכבר לא מניקה אותו כל היום ללא הפסקה. רק לפעמים כשמרגישה שבהנקה הקודמת לא אכל מספיק כי מיהרתי או היתה המולה גדולה מסביב..

והיום שוקלת באזור ה5..
היא עולה יפה סה"כ
אבל איך אפשר למשוך אותה עוד קצת אם היא בוכה?

תדברי איתה, שימי מוצץ, לנדנד. ככה כלפעם למשוך איזה רבע שעה. 

זה פינוק וכיף עם אמא. גם לא הייתי מתחילה לטפל בשינה בשלב הזה.
אם את זורמת איתה ונח לך לתת כל מה שהיא מבקשת אז תמשיכי ותראי שזה יסתדר לבד.
אם את רוצה לרווח הנקות אז תנסי לשחק ולדבר איתה יותר ואז היא תלמד "להגיד לך" מתי היא רוצה לאכול.

זה לא הרבה יותר נח לך שאחרי שהיא יונקת היא נרדמת? הרי ממילא היא צריכה לינוק אז הרווחת שני דברים. למה לשנות?
לאט לאט כשהיא תתחיל לאכול מוצקים תוכלי להרגיל אותה גם לישון לבד ללא תלות

אבל בסוף החופש היא תלך למעון ואני לחוצה ששם יהיה לה קשה

כל שינוי במסגרת זה שינוי גדול בכל ההרגלים. היא תצטרך ללמוד הרבה דברים...
אני ניסיתי להרגיל את התינוקות שלי להרדם בלי הנקה, ורק בבכורה הצלחתי. לוקח להם זמן להסתגל למסגרת, אבל אחרי כמה שבועות/חודשים את מוצאת את עצמך שואלת את המטפלת "איך את מקסימה אותה?" כדי לנסות את זה בבית (וזה לא עובד בבית.... זה הרגלי גן...)