פורום הריון ולידה (עמוד 3303)

משהו עם טיפה אולי?

בחד נס, מקום מקסים ..

נקודה.
נהניתי ממש !!
 

חומצה פולית מאוד חשוב.
לא נראה לי קריטי לפספס פה ושם אלא אם כן יש לך חוסר.

זה רק לעצמך
העובר לוקח כל מה שהוא צריך אם יחסר אז יחסר לך אל תזלזלי את צריכה הרבה כוחות (אומרת אחת שבחיים לא זכרה לקחת את הויטמין יותר מפעם בשבוע)

רק חומצה פולית, ובסוף ההריון גם ברזל.
לאם ולתינוק שלום ב"ה..

אני מבינה שזה לא כזה נורא..
מעדכנת שאתמול ניסיתי לאכול מעט קרקרים ולקחת את זה שנייה לפני השינה.. עזר!
אולי הבחילות הגיעו בלילה, אבל ישנתי

שאקח את זה ואקיא את זה. זה תוסף חשוב אבל לא בתמורה להקאות שהןא גרם לי

תבקשי מהרופא בדיקות וא זתראי בדיוק מה חסר לך

לפעמים כל דבר בנפרד זה כדורים קטנים/ יש בנוזל ואז יותר קל לבלוע.

 

וכמו שאמרו לך כדי שהעובר יפגע צריך להות במצב נוראי,

אבל את האמא נפגעת...

נכון שזה רק תוסף אבל בהריון מצב הברזל הוא קריטי ולפני שממליצים לא לקחת חשוב להבין אם יש חוסרים ומה רמת ההמוגלובין

רק סיפרנו מה אנחנו עשינו ואיך היה לנו.

צריכה להשלים.

בפרנטל אין כ"כ הרבה.

הפרנטל לא מיועד למצב של חוסר.

הוא אוסף דברים טובים ויעילים למי שהיתה קודם במצב טוב, ורוצה לשמור על המצב הזה, ללא בעיה מיוחדת.

בכל מקרה רב הבנות כאן אמרו לה לקחת ברזל/ללכת לבדיקה...

ההריון כי גמלתי מהנקה תוך כדי, ורופא הנשים שלי מבקש שאמשיך לקחת ברזל וחומצה פולית כל עוד אני מניקה.

גם עושה תורנות בין פרנטל לברזל עם חומצה פולית.

 

הרופאה האחרונה שהייתי אצלה אמרה לי שזה לא טוב לקחת יותר מדי תוספי תזונה ובטח לא על אוטומט.

אולי כדאי לך פשוט לבקש בדיקת דם והנחיה אישית מהרופאה שלך..

אלא רק ברזל.
זה עניין של מה המלאי שיש לך בגוף...

עצה לי עצירות איומה.. אבל על חומצה פולית חשוב מאוד להקפיד. בהמשך תראי לגבי ברזל ושאר תוספים

עכשיו אני רואה שעשית את כל הבדיקות, אז אולי ילך לך מהר יותר

תשאלי בפגישה מחר אם תספיקי כבר החודש, אם לא, תבקשי מהרופא לעבור סבב של הזרעה עם זריקות (גונלF) 

בהצלחה רבה!

אחרי הפגישה הראשונית מה עושים ?

אין לי יכולת עכשיו לכתוב באריכות אבל בגדול נותנים הרבה הורמונים תחת מעקב לראות איך את מגיבה לזה

הרעיון הוא להגיע למספר ביציות בשאיבה, אבללא לתת יותר מדי הורמונית שלא יווצר גירוי חזק מדי

לכן לפעמים בחודש הראשון לא יעשו שאיבה אלא יגידו לחכות לחודש הבא שבו יגבירו הורמונים לקבל יותר ביציות. נורא תלוי איך תגיבי

בכל מקרה את ההורמונים מתחילים לקחת מוקדם, לא יודעת אם שבוע הבא יצליחו להכניס אותך כבר על החודש הזה

לדעתי כן הייתי מנסה החודש הזרעה נוספת עם זריקות ובמקביל מכינה את כל מה שצריך ומבינה את התהליך וכוכ וכו שבע"ה לא תצטרכי

בהצלחה !!

עוד שאלה
חסרה לי בדיקה אחת של כירוג שד
הייתי אצל רופא הוא הפנה אותי לאולטרסאונד ואמר לי לחזור לסיכום אבל האולטסראונד עוד חודש
עד כמה זה קריטי ?
יכול להיות שלא יתחילו איתי עד שאני יעשה את הבדיקה ?

אבל אם סובלת כל כך ואפילו כדורים לא עוזרים

אז ברור שלכי למיון

אל תדאגי הם מודעים לזה שאת בהריון,

ויודעים מה מותר ומה אסור..

 

אבל מותר לעשות mri בהריון
רק רנטגן וסיטי אסור

כבר כתבו לך (וגם אני חושבת ככה שאת צריכה בירור רפואי בהקדם)
הרופאת משפחה שלך לא נמצאת.
מה עם רופא משפחה אחר?
רופא נשים?
בשבילך, עדיף לך להתחיל דרך רופא מהקופת חולים- כדי שאם יפנה אותך לבית חולים לא תחוייבי בעלות. אלא הוא יתן לך הפניה וזה עדיף.
מצד שני אם את סובלת ברמה ש2 אדוויל לא משקיט את הכאב/אפילו מתגבר - וזה ככה כבר תקופה ארוכה- הייתי הולכת מיד למיון (שוב, רק אם כרגע אין לך רופא זמין).

אבל תעשי את כל המאמצים להתחיל בקופח.
בבית חולים גם ככה לא יכניסו אותך לmri איך שתגיעי אליהם....

איזה סוג של כאב ראש?
איפה מתמקד הכאב?

1. זה נורא. נורא להרגיש ככה, נורא להעביר ככה חודש, ומי כמוני יודעת... אל תחמירי עם עצמך, אלא תנסי לראות קדימה מה אפשר לעזור לך, מה את יכולה לעזור ומה אחרים יכולים לסייע לך.
2. אם המצב ממשיך, ממליצה להתייעץ עם רופא נשים על זופרן - לשלב עם הדיקלקטין או במקומו.
3. נסי לעשות הכל בצורה הדרגתית. דבר ראשון, לקבוע יומיים - שלושה שבהם את 'יותר' בבית. פחות במיטה, ויותר חיה, אבל הכל בתוך הבית. מקסימום- תצאי לספסל בחוץ. קומי בבוקר, תתלבשי, תאכלי משו, תשתי, תעשי משו שאת אוהבת בבית וכו. בצהוריים תכנסי לשנ''צ, ותקומי להמשך היום בבית. המטרה - לא לצאת החוצה ולעבודה ולחיים בבת אחת, אלא לתת לגוף להתרגל בהדרגתיות. אחרי הימים האלה, תנסי לחזור לחצאי ימים לעבודה או ליום כן, יום לא. מה שמסתדר לך. תראי איך את מרגישה, ושוב, עם הקשבה עצמית, עם תמיכה, עם הבנה שלא הכל יחזור להיות כמו לפני כמה חודשים, עם הבנה שהגוף שלך מייצר חיים חדשים כרגע והכוחות שיש לך הם שונים ממה שהיה קודם, הם מושקעים במקום אחר כרגע...
ככה לאט לאט, בהדרגה, תוך הקשבה עצמית ועם 'יד על הדופק' תוכלי לחזור לעצמך כמה שאפשר...
4. אם את כבר בתת תזונה, אז זה לא צחוק. ממליצ להתייעץ עם איש מקצוע (רופא נשים, תזונאית וכו') על מנת לסדר לך תפריט שתוכלי לעמוד בו, ובאמת לעשות מאמץ כביר בנושא...
5. חשוב ממש לשתות, כדי לא להתייבש, זה יכול להיות ממש מסוכן... במיוחד במיוחד אם מקיאים..

היי תודה רבה על התשובה המפורטת!
1-כן זה באמת נורא להרגיש ככה , אבל כמו שבעלי אמר ואומר לי תמיד
תזכרי שהחלק הכי קשה מאחורייך וכל פעם שאת מקיאה תזכרי שזה ההקאה שמקרבת אותך להקאה האחרונה..
2- ניסיתי לשלב זופרן 8 מ״ג באישור רופא לא עזר בכלום המשכתי להקיא בלי סוף..
3- צודקת.. זה מה שאני יעשה תודה רבה על העצה החכמה!
4-האמת שכרגע אין טעם לקבוע תור לתזונאית כי אני בקושי מצליחה לאכול משהו עם כל ההקאות והבחילות האלה.. מנסה לשרוד את הימים.. ברגע שהמצב שלי קצת יתייצב או יחול שיפור אני יקבע תור..
יצא לי שבבדיקות דם חסר לי מלא ברזל וחומצה פולית ואני לא יכולה לקחת כי זה עושה לי עוד יותר להקיא אז אפילו הרופא המליץ לי מחוסר ברירה בנתיים לא לקחת עד סיום השליש הראשון..
5- כן אני מודעת לנושא השתייה משתדלת כמה שיותר מנסה לשרוד
תודהה רבה׳

ברזל- למה לא נותנים לך דרך הווריד? זה ממש מרים פיזית ונפשית... תבקשי מהרופא. אם הרופא שלך לא מספיק מקצועי/ אנושי תחליפי. את זקוקה לרופא טוב בהריון הזה .

ולגבי התזונה - מפחיד קצת להיות ככה ועוד לגדל בתוך חיים... לא מבינה בזה אבל אם המצב כזה גרוע למה לא נותנים דרך הווריד? תתייעצי עם מישהו מקצועי, אל תזניחי!

המון בהצלחה! בע''ה זה יעבור. אם לא עכשיו אז עוד כמה חודשים...

היי אין לי מושג למה הוא לא הציע דרך הוריד כנראה הוא אופטימי שבהמשך שזה יעבור אני ישלים את החוסרים..
האמת גם אני ממש מפחדת מלקבל דברים דרך הוריד יש לי ממש חרדה לזה..
אני מכריחה את עצמי לשתות בלי סוף למרות שאני מקיאה כל מה שאני שותה רק כדיי לא ללכת לעירוי נוזלים אני ממש מפחדת מעירוי בקושי בדיקת דם יש לי אומץ..
מנסה להיות אופטימיתת ולהסתכל על המתנה שה׳ נתן לי ב״ה תודהה לךך!

שניהם זה דקירה קטנה.
אז עירוי לוקח קצת יותר זמן, אבל הדקירה זה שניה.
וזה מצחיק לפחד מזה לעומת מה שאת עוברת בהרבה יותר מפחיד....

ככה הרופאה הסבירה לי.. שעדיף לפני נלידה, בחודש 8, כדי שיהיה גם בלידה ברזל סביר

אמנם לא מניסיון, אבל משמעותי יותר ונספג יותר מזופרן בכדורים, וגם עם נוזלים... וגם- לכי לקבל נוזלים מידי פעם

אז ככה, אני עכשיו בהריון חמישי ובכל ההריונות נאלצתי להפסיק לעבוד בגלל היפראמסיס גראבידום- הקאות יתר בהריון. 

ברגע שאת חסרה מהעבודה יותר מ-  30 יום ממש כדאי לך לנסות להוציא שמירת הריון - יותר טוב גם לך  - את מקבלת 100% שכר ולא רק חלקי כמו בחופשת מחלה שאת מקבלת מהמעביד. גם המעסיק שלך יעדיף את זה שלא הוא משלם - ואת, נשארת עם יתרת ימי המחלה שלך. 

 

אני גם ממש בניתי על הדיקלקטין וחוויתי אכזבה עמוקה. אצלי היה פשוט חסר משמעות. 

זופרן יותר עזר אבל הוא עוזר נקודתית בימים של יותר הקאות. (ולא בכל הריון הוא עזר)

 

גם אני חייתי במיטה בתקופה הזו - יותר קרוב לחודשיים. וגם יורדת במשקל. זה נורמלי.  (וחשוב שיופיע באישור לביטוח לאומי כאחד המאפיינים). 

ממש אל תילחצי ואם את מצליחה לאכול, תאכלי מה שטעים לך. ואל תתחשבי בקלוריות ובאוכל בריא תאכלי מה שטעים. גלידות, קרטיבים (אני אכלתי רק טעמים חלשים השאר היו לי מגעילים). מלוואח, פיצה, מרק... 

 

ולגבי החזרה לשיגרה: לאט לאט. את חלשה עכשיו גם מהשכיבה הממושכת. תתחילי לטייל קצת בחוץ את בעלך, לקבל קצת שמש, תבדקי עם נוצרו לך חוסרים בויטמינים שונים - הרבה פעמים זה מאד מקשה על החזרה לשיגרה. אצלי בהריון הקודם היו חסרים חלבונים והיה לי מאד קשה להחזיר את זה לטווח הנורמה. כדאי ממש לבדוק כדי שתשלימי זה פשוט ייתן לך כוחות. 

 

תני לעצמך את הזמן וההדרגה בחזרה לחיים.  ואם את יכולה גם לחזור לעבודה בהדרגה אז זה יכול להיות טוב. גם תהיה לך תעסוקה וגם יותר בנחת. 

יש לי יותר חרדות ופחדים מהמחוייבות של לקחת על עצמי אחריות אחרי תקופה כזו מתה. אבל גם זה נעשה בהדרגה. למשל כמו לקחת את הילדים לגן. בהתחלה אני עושה את זה עם ליווי ורק אח"כ מעיזה ללכת לבד (מרחק של 5 דק' סתם חרדתיות הזויה אבל קיימת). 

לכל אורך התקופה אני לא נוהגת וכשאני חוזרת לנהוג - שוב בהתחלה עם ליווי ורק אח"כ מעיזה לנהוג לבד. ובחיים הנורמליים אני נוהגת מלא... 

 

לגבי התגובות מהסביבה. קחי את זה למקום שדואגים לך ואוהבים אותך. אכן, היית חודש במיטה, את מקיאה המון וירדת במשקל אז את חלשה. ואת עוברת תחילת הריון זוועתי. ההתמודדות שלי היא פשוט לשתף. ולקבל את הדאגה מצד האנשים. אני לא מסתירה הריונות אף פעם. אני יודעת שאני צריכה את התמיכה וצריכה את המעטפת ובטח שאני לא רוצה להתמודד עם להסתיר סוד כל כך בולט. (עליי רואים את התסמינים כבר בשבוע 6). 

 

אם יש לך עוד שאלות את יותר ממוזמנת. 

ליבי איתך. זה הכי מבאס בעולם.... 

אבל- בתור אחת שכבר בפעם החמישית בסרט הזה, ילדים זה כיף ממש! באסה שזה לא בא יותר בקלות 

 

 

 

 

 

אם קשה לך עדיין לאכול יש תוסף מזון שנקרא "אנשור" - בדרך כלל ניתן למבוגרים שקשה להם לאכול. זה מגיע בכמה טעמים סוג של משקה מאד סמיך ומתוק. הייתרון שלו הוא הזמינות הגדולה של הויטמינים. מחזיר יחסית מהר את החוסרים. אני בהתחלה הייתי מסוגלת לשתות רק חלק ולאט לאט עם ההתחזקות הצלחתי גם לשתות יותר ויותר. זה ממש עזר לי. 

 

גם פה אל תיבהלי מהתגובות כי יותר מקובל לתת את זה למבוגרים. אל תתייחסי לזה. זה עוזר אז זה כדאי. (קונים בדר"כ בבתי המרקחת). 

ו

סוג של מים שקונים בבית מרקחת שיש בהם מינרלים ומלחים, יכול ממש לעזור (מים מעוררים הקאה, זה לא, או פחות...)

באחרון הייתי ששה שבועות בבית, ואז עוד שבוע וחצי פסח. חזרתי לעבודה בשבוע 16

בסדר

הלכו לי כל הימי מחלה, אין מה לעשות. 

לא הזקת לעצמך, נכון שעדיף לקום ולהסתובב קצת אבל זה מה יש.

כל עוד את מפחדת אל תחזרי לעבודה, תתחילי בדברים קטנים בבית, סיבוב קטן ברחוב. ללכת למכולת לקנות לבן, דברים קטנים

לאט אלט תתחזקי. השהיה בחוץ בשמש למעט זמן עוזרת מאד, תצאי באיזור 6 שאין שמש קופחת אבל עדיין יש אור 

עוד מעט יחלשו הבחילות ויחזור התיאבון

ואז תחזרי לעבודה

את תראי , השיפור בדכ באיזור שבוע 13 משתפר די מהר

קחי את זה באיזי, חיבוק גדול!

ופוצעים את האזור ואז יהיה דם בשתן בלי נוכחות חיידק

ניגוב עדין..

תשתי הרבה מים, מיץ חמוציות טבעי

לפעמים זה מהנרתיק בכלל ופשוט מתבטא בשתן. אם זה היה חוזר על עצמו גם לא בהריון כדאי לבדוק תפקודי כליה

והכל בסדר ברוך ה'
גם אצל אחותי זה היה והיא בדקה לעומק והכל בסדר ותמיד יש דם בשתן

אם אפשר חלון פתוח או מזגן עליה,
לא לאכול לפני הנסיעה, במיוחד לא מתוק.
מים קרים, לימון אם מתאפשר.

ולהיערך עם בגדי החלפה, מגבונים ומים..

ארוחה כבדה רק משהו קטן
יש צמיד נגד בחילות אפשר לקנות בכל בית מרקחת
יש ילדים שעוזר להם להריח לימון אבל זה גם יכול להיות הפוך
אתם שמים אותה עם כיון הנסיעה או נגד? אם לכיוון הנסיעה שימו אותה באמצע כדי שתראה את הנוף מהחלון הקדמי המבט עם הנסיעה מאוד עוזר
אין באמת עצות קסם.. זה עובר עם הגיל

קודם כל הכי טוב זה לתכנן כך שתישן בנסיעה
ואם לא, אז לא אוכלים הרבה זמן לפני לפחות שעה וחצי שעתיים
נוהגים בזהירות מאוד בסיבובים, במפרים ועצירות ממש עדינות.
אם יש לכם כסא בטיחות שהוא מגיל לידה לנסות שתשב נגד כיוון הנסיעה.
לנסות שתשב באמצע של הרכב ולא בצדדים....

בהצלחה!

גזים זה בהחלט מציק. לא בטוח עם כואב, אבל מציק גם אצל מבוגרים.
קרה לך פעם ששתית קולה ולא יצא הגרעפס? זה ממש מציק

דווקא גרעפס עושה יופי...
התכוונתי לגזים קולניים מהטוסיק...

תכלס

אם הם נשארים כלואים זה מציק מאוד...

כי התינוקת שלי עושה פלוצים (סליחה) עם ריח, לא דומה לריח של הקקי.
חח זה קצת מצחיק אבל מתלבטת אם תקין

נעלם כבר מזמן, אבל עד גיל 3 חודשים היא היתה אטרקציה בקטע הזה ולא הפסקנו לצחוק כל היום

נראה לי שהריח בא עם המוצקים..

לתינוק שלי יש ריח יותר גרוע מכשהוא עושה, כבר מגיל חודש

לפעמים לוקחת אותו למקומות כמו רופא או פגישה והוא עושה שם ריחות... בדיחות ממש

פיפי - תחושת סיפוק של כמה הבת שלי בריאה ובאמת מקבלת מספיק חלב. תעשי עליי, על המיטה, איפה שבא לך!
קקי - היא באמת באמת אכלה משהו, והריח הנהדר הזה...
פליטות - אשכרה יצא משם (מהשד) משהו. איזה יופי את יונקת וב"ה יש חלב. לא נתפס.
לכלוכים מהאף ומהאזניים - איזה כיף זה להצליח להוציא אותם מהמערות הקטנטנות שחבויים בהן...

נראה לי שהייתי נהנית אפילו מריחות... (:

לך אולי לא ישמע מוזר
אבל בדיוק אמרתי לבעלי וואלה הוא מוציא מלא אויר ועם ריחות, אבל מעניין שאני דווקא אוהבת את הריח...

וידיים מלאות.
את אומרת "רק עם כאבי מחזור מציקים"- זה צירים!

בעזרת ה' ברגע הנכון בידיים מלאות

הצירים שלי התחילו מסתם כאבי מחזור..😏

הייתן מנסות לזרז עם צירים כאלה שלא מתפתחים? למשל עיסוי פטמות או משהו אחר?

עוקבת, אם את רואה שזה לא עוזר ורק מפתח צירים לא יעילים וסתם כואבים - מניחה לזה...

 

בהצלחה!

אין לאף אחת רעיונות?...
גרים באזור המרכז, שכחתי לכתוב.
אז ההמלצות להדרכת הורים צריכות להיות מתאימות לאזורנו.. תודה רבה

אישי אבל נשמע לי מקרה מוכר במשפחה שלי
ההורים עבדו קשה על זה, פנו לקורס תקשורת אבל כזה משפחתי(שההורים וכל האחים משתתפים) וקיבלו כלים לעבוד עם הילד באופן שיעזור להבין אותו ושיהיה פחות מתוסכל

יודעת להמליץ לי על קורס ספציפי כזה? לאן בדיוק הם הלכו?
ברשת יש מליון בעלי מקצוע אבל אני רוצה ללכת למשהו שיש המלצות וניסיון חיובי לגביו..
תודה רבה

שלוקחים רק לטווח קצר. או טיפול "טבעי". 

מנסיון מר, אל תחכי עד שהוא יספוג בעיות רגשיות וכו וכו. 

לא?
ועיקר הבעיה שלנו היא בבית..
בבית הספר הולך לו טוב יחסית...

טיפול תרופתי בשחרור מושהה.
וגם סוגים שונים של תרופות.
יש כאלו שמשפיעים כל היום.
למקרה שתחליטו ללכת על האופציה הזו.

קשיי קשב וריכוז זה באמת דבר שלא בא לידי ביטוי רק בבית הספר.

את יכולה לנסות קודם ייעוץ/הנחיית הורים. אולי זה יעזור, בפרט אם את מספרת שהוא מצליח להסתדר בבית הספר.

דרך אגב, קחי בחשבון שככל שהגיל עולה- הרמה הלימודית עולה, הדרישות עולות, והקושי בא יותר לידי ביטוי.

מלא עם הנחיית הורים וכו. הוא עד היום מסתדר מעולה בביה"ס בגלל שהוא גאון (הקב"ה לא נותן מכה ,בלי לתת לה השלמה במקום אחר... -רק שלפעמים לוקח זמן לראות את זה...)

אבל בבית היה נורא!!!!

התחלנו טיפול תרופתי, למרות ובגלל, ומאז הכל השתפר. אבל באמת לקח זמן עד שהרופא השתכנע שזה באמת מוצדק. והוא אח"כ הודה לנו שטוב שהתעקשנו.

יש תרופות שבתוקף ל4 שעות, יש ל8 ויש ל12.

חוץ מזה שאולי כדאי לנסות טיפול תרופתי מלא ואז תראו אם בביה"ס הוא רק "מסתדר" או שבאמת ישתפר גם שם.

חיבוק גדול, ותדעי שאת לא לבד.

רשמית כל ילד שלישי במדינה סובל מהפרעת קשב כזו או אחרת...

כנראה שהוא מסוגל לשלוט בעצמו, ומסוגל להיות קשוב לגבולות.
ממליצה מאוד להשתתף בקורס הנחיית הורים, שם תלמדו איך מציבים גבולות לילדים,
כולל ילדים שקשה להם יותר.
יש כל מיני סוגים ושיטות
באופן אישי אני מאוד מתחברת לגישת שפר. עשיתי את הקורס כבר לפני שבע שנים, וזה שינה לי את הבית כל כך לטובה!
אם מעניין אותך- אפשר לבדוק איפה יש קורס באזור שלך.

לא צריך להכיל הכל. אולי יועצת בבית ספר יכולה להמליץ לך על הנחיית הורים או מישהי מהאזור שלך.
רק תקחי בחשבון שהרבה מנחות נוכחות על השיטה שלהם ומנסות להכניס כל דבר לאותה משבצת ולאותה שיטה. אישית גם הלכתי לקורס הנחיית הורים למישהי מומלצת באזור שלי . מה שגיליתי שהיא למדה את הקורס הנחיית הורים אחרי שהיא כבר גידלה את רוב הילדים שלה ואז הייתה צריכה השלמת פרנסה, כך שלא הייתי בטוחה בכלל שהיא כן יישמה את היא לימדה. גם אופי של אימא טרופי של ילד משחקים תפקיד. נגיד אותה יועצת הייתה מאוד סמכותית כך שמטבע הדברים ילדים יותר הקשיבו לה . והיא פשוט לא הבינה שלא כולן סמכותיות או בעלות בטחון עצמי כמוה. ובדרך כלל משמעת באה דווקא משדר הזה של אימא ולא ממימוש של שיטה כזאת או אחרת. יוצא שזה הדבר היחיד שלקחתי ממנה, כל מה שהיא לימדה וחילקה דפים דווקא זרקתי לפח.

מגיעים לטיפול דרך ריפוי בעיסוק בהתפתחות הילד.

שיטה מעולה שעובדת בדיוק על הדברים האחה!

לפני חודש- חמישה שבועות לא היית מסתכלת אפילו

בלי החיבוק ומגע.
ואני לא רגילה לכזה ארוך

במושגים שלי זה קצרצר
אולי יבואו כאלו שיגידו נורמלי
ארוך זה בטח לא

מבינה שקשה לך אבל זה המציאות ... בהצלחה!

מבחינה הזו שאצלי הווסת לא ארוכה בכלל...

ההתאוששות של הרחם מלידה לא קשורה למחזוריות ההורמונלית הרגילה שאת מכירה.

סבלנות, סבלנות, סבלנות...

זה יכול להמדך עד 6 שבועות
מה הלחץ שלך כבר לטבול?
אני חודש מהלידה ועדין מדממת ובכלל לא חושבת על 7 נקיים

לא הייתי מאיצה בזה
בהצלחה!

מבינה שזה לא פשוט לך זו תקופה אכן מאתגרת

אני למשל יכלתי לעשות הפסק אחרי 3 שבועות ולא עשיתי כי היתי חלשה ולא התאים לנו וגם כי ידעתי שהוסת עלולה להגיע גם אחרי 5 שבועות מלידה. וכך היה.
שמחה שלא התאמצתי בסוף כי אם היתי עושה הפסק היו לי כתמים ושוב דימום ואז כבר קיבלתי וזה מתסכל וזה חבל. אז מנעתי מעצמי מראש את הנסיונות

אל תגרמי לעצמך עוגמת נפש מיותרת. קחי ריזיקה של לפחות 6 שבועות - הכי הרבה תפתיעי את עצמך. תני לגוף להתאושש וקבלי את הקושי באהבה כי אין ברירה אחרת .

אבל מה עם הקושי בהתנהלות הרגילה היום יומית כאשר אסורים?
מגע רגיל, להיות במיטה אחת?

לא התאים לנו הכונה שזה היה מעמיד את בעלי בניסיון שלא היתי רוצה שיתנסה בו. העדפנו לדחות קצת עד שארגיש יותר טוב.
לגבי ההרחקות וכו אנחנו בסדר עם זה ומקפידים על הכל, ובקשר ללינה במיטה משותפת - מבאס שהמיטות מופרדות אבל גמככה אנחנו אוהבים כל אחד במיטה שלו (יש לנו ממש 2 בנפרד שמתחברות לאחת) יש יותר מקום ויותר נוח.
צחקנו פעם על זה שאנחנו לא מבינים איך יש עוד אנשים שישנים במיטה זוגית. פשוט לא נוח לנו
. זה חלק מהענין .
מבינה שיש כאלו שיותר קשה להן לי זה הסתדר ככה

אבל באמת צריך לחשוב כל אחת מה מתאים לה ולכוחותיה האישיים והזוגיים.

אני לדוגמא, בלידה הקודמת אחרי חמישה שבועות ב"ה כבר נטהרתי וזה היה כל כך טוב.

אם הייתי מחכה למחזור- הייתי כנראה מחכה עשרה חודשים (קבלתי פעם ראשונה רק עשרה חודשים אחרי הלידה)

כל אחת חווה את הדברים אחרת עם לו"ז משלה.

אני לא חושבת שצריך להיות בלחץ ולנסות כל יום אחרי שלושה שבועות מהלידה, אבל כן חושבת שצריך לשאוף לעשות הפסק לאחר בערך חודש מהלידה, כמובן אם רואים שהדימום הולך ופוחת.

ובעיני, זה מאוד משמעותי להיות טהורים ומותרים, גם אם עדיין יש חולשה ולא ממש יכולים להיות יחד..

זה משמעותי רגשית בעיקר וגם הרבה טכנית.

כן צריך לקחת בחשבון כמו שאת אומרת שהגיוני לגמרי שיקח זמן ואז מקסימום תופתעו..

אבל לא בגלל זה לא לנסות.

קודם כל, מזדהה מאוד מאוד!

הדבר הראשון שצריך זה באמת המון סבלנות.

כדאי גם לשתות הרבה.

לי עזר אחרי הלידה הקודמת לשתות חליטת "ילקוט הרועים", הכנתי כמו תה כזה מעלים שקונים בחנות טבע ומסננים עם מסננת מתאימה.

שמעתי גם על "שיח אברהם" שעוזר, לא זוכרת מאיפה משיגים- פעם מישהי כתבה פה על מקום ספציפי.

עוזר לשתות הרבה מיץ לימון סחוט (אפשר כמובן עם מים וסוכר.. וממה שקראתי פה פעם לא כדאי יותר מידי ביום אחד כדי שהחלב לא יהיה חמוץ לתינוקי)

ואמור להיות בנעוצים למעלה איזה שרשור על זה לדעתי.

אני גם אשמח לעוד רעיונות למי שיש..

כמובן לאחרי שאחכה בסבלנות וכו'..

ונטילת התכשיר.

מה שבאמת אני רוצה להבהיר זה שכל אחת מגיבה שונה אחרי לידות וכמו שאמרו לך אין לזה קשר לאורך הווסת...

אז אמנם יש פה בנות שאחרי חודש הצליחו להיטהר... אני רק אחרי 4 חודשים!!!!! וניסיתי הכל!!!! מסטיק תימני, לימון, ילקוט הרועים וכד' ושום דבר לא עזר!

אחרי לידה שניה זה התקצר ל3וחצי וכל פעם ירד לי בשבוע בערך...

הפעם, לידה חמישית, אחרי לידת תאומות, קיבלתי המון פיטוצין לאחר הלידה  וזה קצת קיצר והפחית מהדימום אבל גם עכשיו טבלתי אחרי חודשיים.....

אז הכל יכול להיות!

מאחלת לך כמה שיותר מהר ובלי עוגמות נפש...

ותנסו לעשות דברים נחמדים כמו לצאת לאכול, או סיבוב ביחד, זה נותן כח....

בלידה הראשונה הצלחתי להיטהר אחרי כ 3-4 שבועות פה זה לא נראה באופק

אני ילדתי לא מזמן ואחרי שלושה שבועות עשיתי הפסק ונטהרתי. שאלתי רב והוא אמר לעשות בדיקה אחת בראשון ואחת בשביעי ועדיף לא על הבוקר. כל שאר הזמן הוא אמר לא להסתכל על הכתמים. בקיצור זה לגמרי אפשרי בהצלחה!

ויצא נקי לחלוטין, רק שפתאום אחכ התחילו כתמים נראה לי..
נראה לי שאבוד ממש

זה לגמרי עניין של לתפוס את הרגע, אם מחר היום הראשון אז חכי לזמן שאת חושבת שאת נקיה ואז תעשי בדיקה

שנקי כל היום עד שיש פתאום שעה שיש כתמים על המגן תחתון

שמחר ישאל רב..
נראה מה יהיה הלוואי וזה יסתדר

ואם יש לך שאלות אל תאסרי את עצמך, תמיד תשאלי רב

שאלתי רב ובזכות זה הרב שלנו בדק ואמר שלא מטמא

גם הרב שלנו אמר שמטמא עד שבדק שוב

אומרת בשביל השאר-שידעו.
זה לא חד משמעי.
יש רבנים שפוסקים שזה כן מקבל טומאה ואז בודקים את זה לפי כללי כתמים.
כל אחת תלך לפי הפוסק שלה.
חשוב לדעת שיש כמה דעות.

אם זה לא מטמא מותר בכלל לשים את זה?

ואז לעשות את הבדיקה. ובשאר הזמן הכתמים שעל המגן תחתון לא מטמאים (לפי הרב שלכם כמו שכתבת).
אני טבלתי ככה אחרי 4 שבועות מהלידה (כלומר עשיתי הפסק אחרי 3 שבועות..)

לעשות ביום הראשון, השלישי והשביעי.
ובלי מוך.

תלוי שנה ותלוי כוח אם מביאים גם ילדים (זה יוצא בתחילת החופש הגדול בדרך כלל, חוגגים בעברית אז זה קצת משתנה משנה לשנה).

מתחלקים באוכל, מכינים משהו קטן לאווירה (לא חייב, היו שנים שזה היה רק ארוחה וזה הספיק בהחלט).
אם אתם בעניין של תכנית, ממליצה על האפליקציה הזאת של הטריטוריה, מביאים מקרן, כל אחד מתחבר מהטלפון שלו ויש שאלות מוכנות או שאפשר להכין משחק שמתאים למשפחה שלכם. מהנה מאוד מאוד ומעביר את הזמן

למערך אני בהריון והמוח שלי מחוק אז אין לי אפילו קצה חוט איך קוראים לה... מקווה שזה עוזר אלי ביום מן הימים

הכפלה של כ-1.5, ממש לא חייב בדיוק, אני במקומך הייתי עושה בדיקה גם ביום חמישי.
בשורות טובות!

תקנו אותי אם אני טועה..

אבל מספרים נמוכים יכולים להיות הריון שלא התפתח / הריון כימי או לא תקין אחר. לכן רוצים לראות שהבטא הנמוכה אינה "סתם" אלא אכן מצביעה על הריון.
במספרים גבוהים כבר אין לזה משמעות. זה לא מעיד על כלום.

לא כתבתי "מדעי", אלא ניסחתי במילים שלי את מה שידוע לי...

כי היו דימומים...וזה לא אינדיקציה ודאית לכלום..רק לכיוון חיובי

אבל יש הבדל בין ששולחים אותך, לבין לעשות את זה בהריון תקין.


גם אותי שלחו כשהיה דימום. אבל זה היה כדי לבדוק הפלה (אם הבטא יורדת - הגוף קלט שההריון נפסק)... לא כדי לעקוב אחרי הכפלה.

בכל ההריונות התחלתי ישר בהתחלה, אבל הפעם אמרו לי להתחיל רק אחרי שקיפות. אז מאמינה שאת בסדר אני אישית חושבת שכדי לך כבר להתחיל ולא לחכות לקראת הסוף..

אם זה קריטי רק בשביל רעלת הריון ח"ו, בעקרון יש סימנים שמעידים על זה ואז אפשר להיבדק. תקראי באינטרנט

אני חושבת שאפשר להגיש בקשה עד שבוע 17.

כל כך השקעת, באמת ריגשת. מגיע לך האשת חיל שבעלך שר לך..
הלוואי שיהיו לכם רק שבתות שמחות!

פרקטית לגבי הפלטה, אני שמה על הפלטה רשת - אפשר את הרשת של התנור, לי יש רשת אחרת שקניתי באיקאה, ורק מעל זה את האוכל. ככה הוא מתחמם ולא נשרף.
בכל מקרה בעיניי פלטה זה דבר שלוקח קצת זמן ללמוד אותו, איך לחמם כל סוג של אוכל ככה שיצא הכי טוב. לאט לאט.

חלות - לא חייבים להשתגע להכין... יש חלות מספיק טובות, מתוקות וטעימות, ברשתות הקניות...

מוצאת את עצמי נתקעת איתן

שמחה שהייתה לכם חוויה טובה וכל הכבוד על הקפיצה למים!

לא יודעת בת כמה הבת שלך אבל אולי משחקי קופסא יש מלא סוגים לכל מיני רמות. ספר מעניין.

משהו לאכול לארוחת צהריים אחרי האוכל..- אנחנו אוכלים בערך ב 4 פירות. פלטות פירות טעימות זה מחזיק אותנו פערך עד כמעט סד'ש.

אז אחהצ אוכלים סעודה שלישית, בערך שעה וחצי לפני יציאת השבת, חלות סלטים סלט ירקות, ביצים קשות, סלמון מעושן, טונה עם מיונז וכו. דברים קלים כאלו אפשר גם סתם חלה וחומוס

ולבת הגדולה יש פליימוביל? אצלינו זה המשחק של שבת. אפילו היתה תקופה שלא נתתי לשחק בשה ביום חול רק בשבת כדי שלשבת יהיה טעם מיוחד

חייבת להגיד שאני ממש מעריכה אותך! בהחלט הגיע לך ה'אשת חיל'...
לצהוריים- אפשר לחתוך פירות, אבטיח ומלון, אפשר להקדים את הסעודה שלישית, ואפשר פשוט סלט ירקות גדול...
תעסוקה - ממליצה על משחקי קופסא (משפחתיים, או משחקי מחשבה ליחיד) ועל ספרי קריאה...

והאשת חיל, ממש ריגש אותי
וואו שינויים כאלו... לא פשוט בכלל, הערצתי!
טיפ אחד מכל מה שהעלת, אני מגבילה את עצמי למטבח עד שעה לפני שבת. נגיד שבת ב7 אז עד 6 מותר לי להיות במטבח, כולל הניקוי הסופי.

כמה הכנות . פשוט טירוף!

כמה דברים שאולי יעזרו לפעם הבאה-

אני אישית לא מבשלת ביום שישי בצהריים, זה עושה לי לחץ ןעצבים, גג עד השעה 12:00 סיימתי ה-כל בבישולים. ואז מתעסקת בנקיונות של הבית, מקלחות של הילדים, דברים אחרונים (שתמיד לוקחים המון זמן בסוף..). לבשל שניה לפני שבת זה מתכון מצוין למריבות עם כל הבית, אוכל שרוף/ לא מבושל דיו.
אבל כמובן שלומדים לאט לאט.
יש כאלה שחייבים אוכל טרי טרי ישר מהגז לפלטה. אני מעדיפה שיהיה קצת פחות טרי ושאהיה יותר ברוגע . (מה גם שאני עובדת בשישי אז בדרכ אני מבשלת בחמישי בערב). לשיקולך!
דבר שני, שתהיי בריאה בישלת כמויות אסטרונומיות! אני הייתי קורסת אחרי דבר כזה! אני ממש חושבת שאת יכולה להוריד (למשל, 2 עוגות מספיק מעל ומעבר, פסטה מיותרת בעיני, לא זוכרת את התפריט רק שהוא היה מטורף..)
סלטים אפשר לעשות את הרוב חיים וזה גם כיף בקיץ וגם פחות טרחה.
ודבר אחרון- אני מזה מבינה אותך על הפלטה😵 לוקח זמן שלומדים להכיר להשתמש בה. אצלי למשל הפלטה רותחת כמו אש ומתחמם ממש מהר, אצל הורי שעות מתחמם האוכל. אני לא שמה תבנית ח''ד ישר על הפלטה, אלא אם כן לזמן מאוד מוגבל. אורז- משאירה בסיר ושמה על הפלטה רק חצי שעה קודם ההגשה. בכללי תבניות ח''ד פחות מתאימות לפלטה ולכן לשים על קומה שניה (רשת מתחת או צלחת גדולה- שלא מתפוצצת בחום- שעליה ניתן להניח את הסיר/ התבנית) וכל הזמן לבדוק מה עם האוכל כי זה מפתיע.
כשאני מכינה דגים למשל, אני שמה בתחתית של הסיר ירקות (גמבה, שום, לפעמים רצועות גזר) ומעל זה את הדגיםכדי שאם ישרף אז לפחות הדג לא נדבק למטה, רק כמה ירקות הלכו. .. למעלה יש עוד ירקות.

ודבר אחרון, ממש משמח ומרגש על השיר אשת חיל. באמת מגיע לך! ועל השקט שהיה בכניסת שבת. מדהים!

בישולים ביום חמישי.
ולארגן משהו קל, באמת פיצה זה רעיון נחמד.
בסוף חיסלנו את העוגות אחה"צ.
אני גם צריכה עוד סירים או אולי פיירקס עם מכסה לחימום.
וצריכה ללמוד את הפלטה.

אם שמים בתבניות חד'פ אז אני שמה מתחת את הרשת דל התנור. ככה התחתית פחות נשרפת. ושמה די סמוך לארוחה. חצי שעה-שעה לפני שאוכלים לא יותר. ובאמצע החימום מחליפה בין התבניות ככה שמה שהיה למטה יהיה למעלה וכו'
מעדיפה ככה מלשטוף עוד תבנית/סיר....
ויש מאכלים שכשהם נישרפים קצת זה רק יותר טעים... נגיד תפו'א.

יזה כיף שהיתה לכם חויה טובה למרות מה שלא הסתדר בסוף.

לגבי האוכל הנוסף,
אנחנו מכינים מנה כפולה של דגים ואוכלים מהם בליל שבת ובסעודה שלישית
אפשר לצרף לזה גם אוכל חלבי כמו גבינות ושונות וסלטים, ואם את בעניין אז גם להכין מראש איזה קיש טעים או פיצה וכו.

בת כמה הילדה?

מתקשה להעסיק את עצמה, לא אוהבת לקרוא בכלל (לצערי). כשהאחים איתה יותר קל לה.

זה ממש מעסיק אותם ובסוף מקבלים הפתעות והגרלות

אולי יש חברים שמתאים שתזמין?

יש כמו שכבר כתבו משחקי קופסא וכאלה