הבת שלי התחיל ללבוש גרביונים מכותנה, ומאז בערך (להערכתי) התחילו לה ברגליים גירודים ופצעונים קטנים אדומים, העור לא נראה אותו דבר מחוספס וכאילו כהה יותר...
זה מה שנקרא אטופיק? ומה אפשר לעשות עם זה? אני מורחת לה קרם גוף אחרי המקלחת ומשתדלת להוריד לה את הגרביונים כשהיא חוזרת מהגן, מה עוזר לזה?
זה מצוין כותנה.
יכול להיות סתם יובש רגיל- בהתאם למזג האויר.
קרם לחות זה מעולה!
אבל בטח יהיהו לך תגובות חכמות יותר
ההמלצה היא דווקא לכסות כמה שיותר... (הבן שלי היה\עדיין עם אטופיק והלבשתי לו ארוך והכל מכותנה וזה מה שעזר לכתמים להעלם)
אז אם זה קרה אחרי שהיא התחילה ללבוש גרביונים זה ממש לא נשמע אטופיק אלא יותר כמו סתם זיעה או קשיי הסתגלות לגרביונים...
למרות שזה כבר כמה ימים מתרבה ונהיה אדום יותר.
טוב. מה כבר אפשר לעשות ?
נראה גירוי או רגישות
החלפת חומר כביסה אולי?
הרופא אמר שזה סתם גירוי מהגרביונים ויעבור.
אמר שהיא צריכה גרביונים מכותנה -אבל זה בדיוק מה שזה 80% כותנה. סתם הגרביונים הרגילות של לידר
אולי כשיתקרר יותר לא יציק לה, ואולי כיבוס נוסף של הגרביונים יעזור.
ואם לא אז לנסות להלביש מכנסיים במקום הגרביונים.
רק שמעניין איפה אפשר למצוא
אפשר לשקול גם לעבור לטייץ וגרביים עד הברך
שרשור פרשת שבוע עבר לפורום אמהות...נפגשות בפרשהבשעה טובה חזרנו לשרשורי פרשת שבוע.
העברנו את השרשור לפורום אמהות, כי הקצב שם יאפשר לו להישאר למעלה למרות שהוא שרשור איטי יותר.
💥שרשור פרשת שבוע💥🕯פרשת וירא🕯 - אימהות השלב הבא
מוזמנות להיכנס ולהשתתף.
אם יש מישהי שלא רוצה לפספס ופחות נכנסת לשם - מוזמנת לכתוב לנו ונוסיף אותה לרשימת התיוגים בשרשור...
שבת שלום!
היי, חדשה בתחום🙌
יש לי מהבוקר התכווצויות מוגזמות בבטן התחתונה שגם גורמות לי לא לזוז מהכאב וראיתי על התחתון סימנים חומים.
אני אמורה לקבל מחזור עוד 6 ימים ובדרכ הדימום לפני המחזור ממש בסמוך.
אשמח להבין אם זה השתרשות. תודה רבה
נכנסתי עכשיו לשירותים וירד לי דם בורדו כהה
זה בטוח השתרשות?
מזכירה שאני אמורה לקבל עוד 6 ימים
שזה 'בטוח' השתרשות.
להרבה נשים אין בכלל דימום השתרשות.
כרגע הכל עוד פתוח: השתרשות, התחלת מחזור, 'סתם' דימומים באמצע המחזור.
עוד כמה ימים תוכלי לעשות בדיקה ביתית או בדיקת דם ולדעת יותר טוב מה קורה.
בהצלחה!
היי, אני עם משתמש ממש ישן פה אבל שנים כבר לא כאן כי באמת שאין לי רגע דל לעצמי,
נכנסתי סתם כדי לפרוק את הדכאון המטורף שמכבה אותי,
אנחנו 6 נפשות ב״ה , גרים כבר כמה שנים ״באופן זמני״ בדירת חדר 40 מ״ר
דירה קטנה צפיפות נוראית,
אני ובעלי ישנים בסלון בספה נפתחת, הילדים בקומותיים
לכל אחד יש חצי תא בארון בגדים, חיים באמת לא קלים, אני כל יום מרגישה את הצער והייסורים של לגור בדירה שכזו עם ילדים קטנים, הכל תמיד נראה מבולגן כי אין מקום לשום דבר,
לא תיכננו לגור פה יותר מכמה חודשים ובסוף יצא שאנחנו פה כבר כמה שנים, השכנים בטח חושבים שאנחנו משוגעים שגרים בדירה כזו עם 4 ילדים קטנים
עכשיו ב״ה אנחנו אוטוטו לקראת מעבר לבית גדול מאד, עניין של חודשיים, קרובים לזה יותר מתמיד, אבל יש בי חשש ענק שמשהו לא יצליח, שהעסקה תכשל, שמשהו יתעכב ויעכב אותנו בעוד כמה חודשים ארוכים
אני כבר נחנקת מהמגורים כאן, כל יום כל שעה כל דקה זה צער אינסופי, זה מכבה אותי ואוטומטי כשרע לי רע לילדים ולכל המשפחה, כמובן בעלי מודע להכל ויודע כמה אני בצער גדול ובדכאון מהמצב, אך הוא מנסה לקדם את זה ככל האפשר
(לא אפרט גם על מכת הג׳וקים שהפכו לחברינו לא משנה כמה ניסינו לטפל בבעיה, וניסינו המון)
מנגד בעלי יותר חזק ממני ומוכן להיות בסיוט הזה כמה שצריך עד שנצליח לממש את תכנון המעבר הקרוב,
לא יודעת מה אני רוצה ממכן
רק לבכות שכבר נמאס לי
הזוי שמפנטזת על ארון בגדים נורמלי לילדים שלכל ילד יהיה תא משלו
מפנטזת על שיהיה לי ארון בגדים משלי ושל בעלי
לא קניתי לעצמי בגדים כבר כמה שנים כי אין לי מקום לשים אותם, מקווה שזה לא נשמע יותר מידי מתמסכן אבל מתה כבר שיהיה לי יותר מ2 פיג׳מות
אה ושכחתי לספר
בכלל תצחקו עליי,
שנפשי צמאה כל-כך לעוד ילד,
אבל מי בכלל יכול לחשוב על עוד ילד במצב הישרדותי שכזה!
בטוחה שאין לכן פתרון מלבד חיזוקים
אז אשמח מאד לכל חיזוק שיכול לשים פלסטר על הדכאון הזה
תודה לכן נשים יקרות
נשמע קשוח מאד מאד.
זוכרת אותך מלפני כמה שנים.
הלוואי שהעסקה תצליח וה' ירחיב את גבולכם ויהיה לכם בית גדול מלא נחת ושמחה!
ואולי טיפ קטן לתקופה המתסכלת בינתיים, קחי לך פנקס ותכתבי בו רגעים יפים וטובים מהדירה הזאת. גם אם היא סיוט מתמשך תחשבי על רגעים משפחתיים, על מלחמת כריות, על התכרבלות ביחד ועל חזרה הביתה עם תינוק חדש. זאת יכולה להיות מזכרת נפלאה בשבילך לאחר כך, ופתרון לעכשיו איך לא להיות בחרדה תמידית אם העסקה תצליח
רעיון יפה אחשוב עליו ועל איך אני מוצאת זמן להוציא אותו לפועל
תודה רבה על הברכות עידוד והרעיון
איזה אלופים ששרדתם עד עכשיו ואיזה כיף שהסוף באופק כבר
כל הכבוד שהצלחת לעבור את התקופה עד עכשיו
ואת לגמרי צעד בעז'ה מלהגשים את החלום
דירה נאה מרחיבה את הדעת ונותנת ביטחון ונינוחות
וזה ממש מובן ההרגשה של המחנק והצפיפות
מניחה שמרוב כל הנושא הזה שרובץ עלייך את צריכה מנוחה ולאגור כוחות למעבר דירה ולתכנון ועיצוב הבית החדש שזה בפני עצמו משימה שגם עלולה לגרום לייאוש מרוב שזה מבצע עצום עם ריבוי משימות
תנסי בשגרה לבודד את עצמך מהרעש של הבית אולי יותר לצאת להליכות להתמלא בכוח באנרגיות טובות להתחדשות ולהעלות את מצב הרוח
יש לי בעיה קשה שאני לא מסוגלת לצאת מהבית לדברים שהם מותרות כגון הליכה וכו׳ כל עוד הבית לא נראה נורמלי-מסודר
ולצערי זה מרדף שלא נגמר כי דירה כזו קטנה עם 6 נפשות אני קורעת את עצמי שיראה כמה שאפשר ״נורמלי״ ואני כל הזמן במרדף סביב זה
אפילו מונעת בדיקות רפואיות כי קשה לי לעזוב-לחזור לבית שהכל נראה הפוך...
די בטוחה שהבעיה תפתר מעצמה כשנעבור...
בנתיים נתת לי רעיון מהמם של להתחיל לחשוב הלאה.. למשל איך אני אורזת/מסדרת/מתפטרת מדברים שלא צריכה.. זה יקדם אותנו גם מוחשית ואותי אולי קצת נפשית..
תודה רבה
זה צעד טוב
אבל לגבי מה שכתבת בפתיחה את יכולה לזהות בעצמך דפוס התנהגותי ששווה להיכנס לשורש הבעיה
כי זה זה לא דבר שבהכרח ישתנה אם עוברים למקום יותר מרווח
אומרת מניסיון שכשיש יותר מרווח אז הבלאגן יותר גדל ואז שוב תהיי בלופ כזה בהרגשה וזה ישפיע עלייך גם במעשה
לכן כן הייתי עוברת תהליך של שיחרור של משהו בתוכך לברר עם עצמך ממה זה נובע
שולחת לך כוחות🙏❤️
נשמע שהתרופה הזו לקראת סיום בעז''ה. אמן שבקרוב!
ש10 דקות בדיוק אחרי שהעלתי לכאן את השאלה,
קיבלנו בשורה שדי מקדמת אותנו בנושא הזה, אמנם מקדמת מעט אבל גם המעט זה התקדמות מבחינתי!!
גרנו בבית קטן וצפוף
לא מתקרב לשלכם והיינו עם פחות ילד אחד,
אבל הצפיפות ממש הפריעה עם ילדים שקשה להם עם רעשים של האחר.
הזמן שבו החלטנו לקנות בית ועד שיכלנו לעבור אליו היה הכי מאתגר מבחינתי. הסוף של הסוף. ואם נצליח או לא.צ אבל הזמן הזה עבר, וב"ה עברנו לבית גדול יותר עם יותר מרחב וזה ממש הרחיב לנו.
מאחלת לך לעבור את התקופה הזו בטוב כמה שאפשר!
לי עזר להזמין חברת הובלה שגם אורזת, ככה מרגע שקיבלנו מפתח לדירה ועד שעברנו - עבר פחות משבוע אני חושבת. ועזר ממש למתח של מעבר הדירה.
ואגב, כמה שהיה צפוף ושכנים לא הכי, אחרי שעברנו הבת שלי כל הזמן דיברה על הבית הקודם, כמה שהיה שם כיף יותר… לפעמים הילדים רואים את המציאות אחרת ממנו..
בהצלחה!
קודם כל, אני לא יודעת איך את עושה אך זה! קשוח בטירוף!! אז שאפו על כל השנים ששרדת עד עכשיו.
אם את מחפשת מרחב נשימה נעים לעצמך כדי להצליח לשרוד בשפיות עד המעבר יש לי כמה רעיונות:
לכתוב כל יום 10 תודות. פתאום תראי כמה החיים שלך לא כל כך נוראיים ותוכלי להיות ביותר שלווה עד המעבר.
להתחדש בדברים שגם ישמשו בדירה החדשה אבל לא לוקחים מקום, כמו מפה יפה לשולחן, מצעים חדשים לכם, זה ירענן קצת את האוירה עד שתעברו.
האמת שהלילה היה לי חלום כל כך נוראי ומפחיד, שקורה אסון לבכור שלי, והחלום היה כל כך מוחשי ומפחיד
התעוררתי מוקדם מהרגיל ישירות מהחלום הסיוטי עם דופק מהיר ופתאום כל כך הערכתי את החיים, שהילד שלי בריא ושלם, שהבעיה הזו פשוט הצטמקה כל כך בין רגע,
רצתי לחבק אותו כל כך חזק מתוך שינה ולומר לה׳ תודה שזה הבעיות שלי ולא אחרות.
והסיוט הזה הגיע אחרי תקופה מאד ארוכה שלא היה לי בכלל חלומות רעים
בעלי לא מהטיפוסים שאוהבים לצאת ... אפילו לא לסיבוב קצר
הוא לגמרי אשרי יושבי ביתך
ואני בתור רווקה הייתי ממש אוהבת לצאת ולבלות חברות וכו'
וכמובן שכמה שנים אחרי החתונה זה דועך וגם חברות פחות בא לי
אבל זוגיות!!!! כל כך חשוב לתחזק אותה
ולא. בעלי טרוד בעיקר בענייני עבודה וכספים ואני לגמרי מבינה אותו
אך יחד עם זה גם חושבת שממש צריך לתחזק זוגיות בריאה
ומרגישה ריחוק... לא עוזר כבר לדבר על זה כי זה פשוט לא עוזר! הוא לא הטיפוס שיוצא
אוהב את הבית... ובעיקר כמובן את הפלאפון
אני לא רוצה להתלונן מדי הרבה כי ב"ה הוא בעל טוב
אך קשה לי. מרגישה צורך להתאוורר הרבה כי אני בתקופה מתאגרת בחיים
ולא בא לי עם חברות!!!
וגם מרגיש לי שלא אכפת לו ממני , אין לנו אפילו נושאי דיבור משותפים נורמלים לאחרונה....
מבאס אותי מאוד
לרענן את הזוגיות.
לחזור להדרכת כלום וחתנים
לקחת קורסים מעניינים בנושא
אפשר ורצוי להפוך את הבית לדבר שקורה בו
לארגן את החדר שינה כמו צימר
לקראת הלילה להדליק בו אורות מיוחדים , נרות
לבשל סעודה כמו במסעדה
להזמין אוכל שוה הביתה ולראות או ללמוד משהו שאוהבים
אישה צריכה להיות יצירתית בבית;)
אני בטוחה שבתוכו הוא צמא לזה ..
בהצלחה יקירה !!!
מבינה אותך ממש.
אבל חושבת שלא יעזור לנסות לשנות אותו.
יש כאן שני צרכים שונים בעיניי.
אחד - יציאה ובילוי
שני - זוגיות וקשר טוב ביניכם.
בעיניי זה לא חייב להיות יחד.
את הצורך לצאת אפשר למצוא עם אנשים אחרים. חברות, לבד, משפחה. למצוא תחביבים, לעשות דברים כיפיים בחוץ גם בלי בעלך.
לגבי העניין הזוגי זו נקודה אחרת, שהיא באמת ממש חשובה וחסר כשהיא לא נמצאת. אבל דווקא בגלל זה לא הייתי כורכת אותה בדבר הראשון. אפשר לנסות לחשוב האם אפשר ליצור זמנים שלכם בבית, לא חייב משהו ארוך. אבל כן זמנים שבו פנויים יותר אחד לשני, בלי הסחות דעת. לחשוב האם זה באמת קשור לעניין טכני של מציאת זמן, או שמשהו אחר חסר ואז לנסות להבין איך פותרים אותו.
אני מכירה שאומרים ש"חייב" זמן זוגי קבוע. אני אישית פחות חושבת שיש משהו בזוגיות ש"חייב". זה יותר עניין של ללמוד אחד את השני, ולזהות מה מתאים לשניכם ונותן תחושה של קשר. אצל זוג אחד זה יהיה מפגש קבוע בלו"ז, אצל זוג אחר זה יהיה חמש דקות של קפה, ואצל זוג נוסף זה יהיה הזמן שהם מסדרים ביחד את הבית בערב ומפטפטים תוך כדי.
השאלה היא מה מתאים לשניכם ואיך מוצאים את זה.
שהוא פשוט נראה משועמם כשהוא יושב איתי
נדיר שאנחנו אוכלים יחד משהו בכלל
אני בפלאפון והוא במחשב או להפך
מכת הפלאפון היא קשה אתן בטח כבר יודעות.... ואני כן מסוגלת לעצור את עצמי-הוא לא
הוא עצמאי ומביא את העבודה הביתה וזו גם בעיה!
הרבה יותר מלהיב אותו שיחה שקשורה לעבודה
אולי באמת אני צריכה ליזום את זה
אך נמצאת בתקופה מאוד מתאגרת בחיים וגם לי קשה
מתחילה צעד אחד אחורה.
לא להגדיר ציפייה איפה את רוצה להרגיש את הקשר (נגיד כמו דיבור מסויים), אלא לנסות לזהות איפה הוא מנסה ליצור קשר.
באיזה דרך הוא מתקשר אהבה
מתי הוא רוצה קרבה
אני לא אומרת את זה כדי לבטל את מה שאת רוצה
אלא כי לפעמים אנחנו רוצים משהו מסויים, וגם רוצים שהוא יתבטא בדרך מסויימת.
אבל אם מנסים רגע להפנות מבט לצד השני, מבינים שאנחנו מקבלים את זה, פשוט לא בדרך שתיכננו.
אני לא בדיוק מצליחה להסביר את זה.
אבל אם מה שאת מרגישה זה ריחוק, הייתי מנסה להתקרב דרך העולם שלו. דרך הדרך שלו לאהוב ולהתחבר. וכשתהיה נקודת חיבור מסויימת, ממנה להמשיך הלאה
יש פה שני עניינים:מתואמת1. ההבדלים ביניכם בנוגע ליציאה מהבית.
2. תחזוק הזוגיות.
ולמעשה בשביל לתחזק את הזוגיות לא חייבים לצאת מהבית... אפשר גם בבית לקבוע זמן זוגי וליהנות ביחד. הקטע הקשה הוא - לקבוע את הזמן הזה ולהשקיע בזה, ולא לברוח לטלפון או למטלות הבית וכו'.
רעיונות לפעילויות בבית:
* משחקי קופסה, משחקי זוגיות, חדרי בריחה בקופסה.
* להכין אוכל ביחד ולשבת לאכול אותו.
* סדנת יצירה זוגית - או ערכה שמזמינים/קונים מראש, או יצירה לפי רעיונות מהאינטרנט/יוטיוב.
* לצפות בשיעור או להבדיל בסרט, או להאזין ביחד למוסיקה.
* אפשר גם פשוט סתם לשבת ולדבר, אם מצליחים לעשות זאת בזרימה ובלי הסחות דעת...
בקשר להבדלים ביניכם ליציאה מהבית - כדאי לדבר על זה, לבקש שלפחות מדי פעם (תחשבי על הפרשי זמן ריאליים) תצאו ביחד למשהו. ואולי תתני לו לבחור מה שהוא יחסית אוהב ומסוגל לצאת בשבילו.
בהצלחה!
פאזל גדול
להרכיב יחד לגו מערכה
ארוחה משותפת
פונדו
ללכת כמה מפגשים לייעוץ זוגי. (הגיוני שיספיקו כמה מפגשים בודדים)
בהתחלה מנסים להבין אצל כל אחד על מה זה יושב ולהעלות דברים למודעות
ואז פשוט מגבשים דרך פתרון שמורכבת מיעדים ואז במפגשים בודקים מה עבד טוב ומה לא, ומתקנים.
הדרכה כזאת היא נכס לכל החיים כי היא נוגעת בנקודות שרלוונטיות לאופי הספציפי שלכם.
גם לרצונות והצרכים וגם לבורות שנופלים אליהם בדרך.
פשוט מראש על תגדירו את זה כטיפול בזוגיות בעייתית,
אלא כהדרכה מותאמת אישית לשדרוג הזוגיות.
כמה שנים אחרי החתונה, זה ממש השלב לעשות את זה. להתאים לכם את הדלק הספציפי והמינון הנכון המדויקים לכם.
כמו שכתבת, זה לא רק הפער בין זה שטוב לו בבית ולך טוב בחוץ. זה גם הנושאי שיחה שפחות זורמים, ומשם כבר תחושת ריחוק ו"לא אכפת לו ממני".
כמו במשחק חם קר, לפעמים צריך לחזור לנקודה קודמת במשחק כדי למצוא את הדרך הנכונה *לכם* להתקדמות ולפריצת דרך.
הבונוס, זה התובנות שעולות במפגשים שילוו אתכם בהמשך החיים באותם זמנים של ריחוק. כבר יהיה במה להיאחז.
בהצלחה!
אבל זה כל כך לא בעלי... אמהלה הוא הבן אדם הכי שכלי שיש בעולם עוד יותר מכל הגברים הקיימים בעולם נראה לי
הוא פשוט כל כולו שכל
זה משפיע גם על הזוגיות כי אני מטבעי אישה במאה אחוז!!!
ולא נראה לי שהוא יזרום עם זה...
(אני לימדתי אותו להרגיש קצת 
)
ולכן אחד הבילויים האהובים עלינו הוא חדרי בריחה (ממשיים או בקופסה) - הוא אוהב בעיקר את האתגר שבפיצוח החידות, ואני נהנית מהיחד שנדרש כדי לפצח אותן...
שורה תחתונה - העובדה שהוא אדם שכלי היא לא "תירוץ"... נסי לדבר איתו על כך, לא בצורה של האשמה אלא בצורה של בקשה, וביחד תנסו למצוא רעיונות לבילויים ששניכם תיהנו מהם... (ואולי בכל פעם מישהו יתגמש קצת למען השני...)
מבין שלא התחתן עם עצמו ולכן הוא צריך לעשות דברים שהם לא כוס התה שלו בשביל שהזוגיות תצליח.
כדי לדעת מה הוא מוכן לעשות בשביל שגם את תרגישי טוב איתו והוא ירגיש טוב איתך- את זה צריך לברר.
לא הייתי מצפה ממנו לזרום, זאת לא שאלה של מה בא לו, אלא להתכונן לצאת מאיזור הנוחות שלו בשביל בירור משותף.
אם אתם הולכים לייעוץ, תהיי בטוחה שיועצים ראו ושמעו הרבה דברים, למרות התחושה שלך שהוא יוצא דופן מכולם.
לא יוצאים כמעט
ממש לא חייבים לצאת כדי לתחזק זוגיות
בעיניי גם לא צריכים לתחזק זוגיות, היא מתוחזקת לבד כשהיא טובה.
לכל זוג אמור להיות נושאי שיחה, הרי מנהלים אורח חיים משותף, זה מספק שיחות בלי סוף, כדאי כמובן שהשיחות יהיו נעימות וחבריות.
בנוסף כדאי להכניס לשיח פלירטוטים שעושים את השיח כיפי ומעניין.
אנחנו לא יוצאים הרבה בכלל, כמעט ולא, אבל בעיניי זה לא המדד לזוגיות טובה ממילא
ולפותחת - יש לך צורך באיוורור. אבל הוא שלך. לא חייב שבעלך יחלוק איתך את הצורך.. אבל הוא כן יכול להשתתף איתך
לדעתי בעומק של הדברים, את רוצה ממנו תשומת לב
ואולי גם את הולכת לפי תבניות מסוימות שיש לך בראש לגבי תחזוק זוגיות שכרגע אינן תואמות את המציאות שלכם
זה מבאס להרגיש שאת שנייה לטלפון ולעיסוקים אחרים, חשובים כעל שיהיו. כדאי לדבר על זה. ובמקביל, לאוורר את עצמך כדי לא לצבור מרמור נוסף על חוסר האיוורור שלך ולהשליך אותו גם.. הרי אם תצאו כי הוא התרצה ויהיה בטלפון כרגיל או עסוק, זה רק יעמיק את התחושות שלך.. לדעתי במצבים כאלה זה אפילו יכול להרע את המצב
בקיצור, לעשות רגע הפרדה בין הדברים
אני כבר מלא זמן במרדף אחרי דברים לעצמי!
רציתי להירשם לבריכה רק כדי קצת לשחות ולא יצא לי...
ועוד סתם מלא דברים שרציתי
ברוך ה' אני מתאווררת פה ושם אך עם הקטן שלי שהוא לא במסגרת כרגע
וזה קצת מתיש יחד איתו לפעמים
חייבת זמן איכות לעצמי דחוף
לגמרי רוצה ממנו תשומת לב והוא עסוק במיליון ואחת דברים.. לדוגמה גם עכשיו הוא עובד! וזה מובן מאליו
שהוא מביא את העבודה הביתה
או אולי בייביסיטר
הצורך להתאוורר ולעשות דברים כשנמצאים כל היום עם תינוק הוא ממש מובן
וגם הצורך בתשומת לב מהבעל, ברור
ניסית להגיד לו שאת מתגעגעת אליו והוא חסר לך..?
לא להגיד לו שהוא כל היום בטלפון ומביא עבודה לבית, אלא להתמקד בך ובמה שאת מרגישה כרגע
אני עייף
מבינה? מבאס ממש ממש
לזה שאמרת זאת מתגעגעת אליו..?
אני מתעכבת על זה בכוונה, כי הרבה פעמים זה מסר שאנחנו רוצות להעביר אבל לא בהכרח העברנו אותו במילים האלה ממש
לא על מתגעגעת אליו
אלא בכללי על זה שאנחנו לא נפגשים כמעט למרות ששנינו בבית
כשאת אומרת שאתם לא נפגשים כמעט למרות ששניכם בבית, זה לא מקדם תגובה מתקרבת מצידו כי הוא צריך להסביר את עצמו
תדברי רגש
תגידי שאת מתגעגעת, שהוא חסר לך
זה אמור לזמן תגובה אחרת
לא מסכימה עם זה שנושאי השיחה יהיו סביב ניהול משק בית משותף.... נושאי השיחה יכולים להיות גדוליםמועמוקים הרבה יותר
יכולים להיות כל דבר
אבל בוודאי שהם קיימים אם חיים במשותף
העומק לא קשור לנושא אלא לאופן השיחה
אני דווקא מחבבת שיחות קלילות בעיקר, שיחות בלי הרבה מלל.
שיחות קצרות או אפילו תקשורת בלתי מילולית יכולות להיות לא פחות משמעותיות משיחות עומק.
מציעה שתשתפי אותו כמה חשוב לך לצאת ולהקדיש זמן לזוגיות
ותמצאו משהו שיעשה לך טוב וגם מבחינתו יהיה בסדר.
נשמע שמבחינתו אין לו צורך בזה, אבל אני מאמינה שהוא רוצה שתשמחי ויהיה לך טוב, ואם תדברו תמצאי את הדרך להביא את זה לידי מעשה
אני קבלתי מחזור ב29 לחודש
ונמשך רק 3 ימים
בדרך כלל יש לי 4 ימים מחזור ומלא הפעם לא היה מלא דם סליחה על תיאור
יכול להיות שזה תחילת הריון??
אבל גם אולי זה פשוט מחזור קצר. תנסי בדיקת הריון ואז תדעי יותר
לי היה משהו כזה בהריון הנוכחי ובכלל לא חשבתי שזה הריון, התייחסתי לזה כמחזור רגיל וממש הופתעתי לגלות הריון.
תאום אחד ישן פחות טוב מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו
לא מוכן לישון בחדרו אלא אם כן הוא מלווה ואני או בעלי איתו
לא מוכן לישון עם מזרן בחדר שלנו אלא רק איתנו במיטה
הוא מסרב להסכים לכל דבר אחר
הוא קולני ובכיין ויכול להעיר את אחיו וסוג של מטיל טרור
בגלל שאין לנו כח לישון איתו בחדר (ניסינו את זה, ב-4 לפנות בוקר זה קשוח והוא גם יכול לא לישון אחרי שישנים בחדרו שעה!)
להעביר אותו אחרי שנרדם הוא עם שינה קלה ומתעורר בקלות כשמנסים להעביר וכל מהותו לעצבן ולהתנגד
אנחנו סובלים מחוסר שינה
לאחרונה אחיו התאום שהיה ישן בחדר, מתעורר קולט אותו בחדרנו והוא רוצה גם
בעלי שולח אותו לחדר כי מצפה ממנו שישן החדר
אבל אני מרגישה שזה לא הוגן שאחד מותר לו לישון ולהתרווח ולהתנחל במיטה שלנו והשני אבא שלו שולח מייד
אי אפשר לעשות דין אחד לאחד ואחר לשני
ואז עודדתי את זה שלאחרונה גם הוא מגיע. ובעלי מתבאס על זה.
בקיצור מה עושים????????אנחנו לא ישנים ולא מתפקדים בעבודה.
ולכל אלו שאומרים אני לא מרשה שינה אצלנו, מה בדיוק אתם עושים כשזה קורה מלא פעמים באותו לילה, לפנות בוקר כשאתם כבר מותשים, ועוד משניים?
אני לא נותנת לישון במיטה שלנו אף פעם אז ברור להם שזאת לא אופציה. מדי פעם יש לילות שאני הלוך ושוב בין החדרים כי הם לא ישנים טוב, בעיקר כשיש משהו שמציק להם. יש לי כורסה בחדר שלהם ואני לפעמים נרדמת שם בלילות קשים במיוחד.
אולי תלכו ליעוץ שינה? אני יודעת שהרבה יועצות שינה הן עד גיל 5
אנחנו בוחרים מראש שבועיים יחסית לא עמוסים, לא צמוד לתחילת שנה או שינויים אחרים. מתחילת השבוע מדברים על זה שלכל אחד יש את המיטה שלו וישנים בה. ביום חמישי מתחילים בפועל. מבחינתינו אין יותר להכנס למיטה שלנו עד 6 בבוקר!
זה דורש לא מעט. אנחנו ישנים לידם על השטיח או מזרון אם צריך, עד שנרדמים. אם באים אלינו אומרים "כל אחד ישן במיטה שלו" ומחזירים. אם קשה מידי לילד, נותנים בחירה בין מזרון לידינו למיטה שלו ואנחנו נשב לידו. חשוב להגיד שכשהוא ירדם נחזור למיטה שלנו כי "כל אחד ישן במיטה שלו". ככה הילד לא נבהל כשאתם לא שם.
בלילות הראשונים באמת ישנים מעט. אנחנו עושים תורנות (עד 1 לפנות בוקר אחד מאיתנו קם ואז מחליפים). ביום שישי אפשר להשלים שעות שינה. כנ"ל בשבת. עד יום ראשון בדרך כלל השינה כבר סבירה.
עשינו את זה כמה פעמים וכשבאמת נחרצים שהמיטה שלנו זו לא אפשרות, זה עובד. אני צריכה שהמצב באמת יהיה בלתי נסבל כדי לגייס מספיק כוחות להתמיד עם התהליך.
ולשמור לשעת הצורך...
ככל שתתנגדו יותר, תשנו פחות
כשיש ילדים הדברים לא מסתדרים לפי התכניות שתכננו וצריך לגלות גמישות
מעבר לנחישות של הילד, יש פה צורך רגשי שצריך לתת לו מענה. לשניהם.
האחד, כי הוא צריך קרבה שלכם
השני כדי לא להרגיש מקופח
תנו להם לישון אתכם. מה כבר יקרה?
ולהדגיש שיש להם את המיטה שלהם והחדר שלהם. ולא להתייאש מלהשכיב אצלם בחדר. אבל אם כבר קמו - לא הייתי נלחמת בזה אם הוא בוכה וצורח
הרי עכשיו אתם לא ישנים והוא לא מוכן לחזור למיטה, אז שיישאר ולפחות הרווחתם שינה כמו שצריך. והוא קיבל מענה לצורך
וזה קשה לשנות את מה שחשבנו שיקרה ולהתאים למציאות..❤️
ואז מעולם זה לא קורה..ילד שקם
מציעה לו פתרונות יצירתיים..
במקרים מסוימים מסכימה לישון על הספה בסלון
יזהו
האמת שלא עלה על דעתם הרעיון מאחר והם לא הכירו אופציה כזאת
להסביר שאת לא ישנה , את עייפה , את לא מרשה לבוא לחדר שלכם בלילה.
אם הוא מאוד רוצה וקשה לו להירדם שיביא איתו שמיכה וישן על הרצפה. שזה יהיה גבול ברור מראש. אם הוא מתחיל וויכוחים יוצא מיד מהחדר. זהו.
אתם ההורים ואתם הקובעים, הוא יכול לבכות ולעשות טרור. שני לילות שתהיו חזקים הוא לא יעז לעלות לכם על המיטה.
והאח השני לא צריך לקבל אותו דבר כמו התאום שלו, כל ילד והצרכים שלו. לא כל פעם שתביאי למישהו אחד משהו, זה יכול להיות גם אחד יקבל הקלות בשיעורי בית והשני לא. כל אחד עם צרכים שונים.
דבר נוסף, אפשר לעשות לו מבצע שבוע שהוא לא בא אליכם בכלל לתת משהו. אבל לא בטוחה שזה יעזור.
יכול להיות קשור שהם לא מוצאים ואז זה קורה.
שהבן שלי מגהק , אני מניקה אותו עוד ואז מוציאה לו גרפס
היא עושה גרעפס
צריך אחרי כל הנקה?
היא רק בת 6 ימים.. הגיהוקים האלה גומרים אותי אני ממש מרחמת עליה
לק"י
עד כאן פינת הלשון שלנו
ב'ה הבן שלי ינק נפלא
בשלב כלשהו התחיל להיות לו כמו מין גזים כאלה והמון פליטות כמעט כמו הקאה
הורדתי: מוצרי חלב, ירקות כמו קולורבי כרובית כרוב, קפאין וגם שוקולד
ב"ה פחת לגמרי
עד גיל 4 חודשים
הקפדנו גם 10 דק לפחות אחרי כל הנקה להניח לגרפס
בנוסף, תשכיבי בזווית
לאף אחד לא נוח לשכב מיד אחרי האוכל;)
אני כבר תקופה ארוכה מרגישה שאני לא אני
לא מזהה את המקורית השמחה,השנונה, הנלהבת
זאת שיש לה זכרון מעולה ויכולה להתרכז שעות ולרדת לדקויות
שאוהבת לצחוק בקול גדול משטויות
פעילה ונמרצת
הפכתי להיות אישה עצבנית, מרירה וסובלת
לא זורמת, קשה, נוקשה.. משימתית ומפוזרת. ובעיקר - בורחת
מחכה שכל מה שהתחלתי יסתיים ואגיע לסוף היום כדי שיגיע מחר. בורחת לטלפון. הכל עמוס ומציף ואין לי יכולת להתמודד באמת אז אני מוצאת את הדרך לתפקד במינימום הנדרש הנסבל (שלפעמים גם הוא היה יותר מדי)
ואז הגוף התחיל לתת את אותותיו ונחלש.. הייתי חולה המון. כאובה המון. כנראה שהיה לו קשה לשאת את הנפש הכבדה והעייפה שלי. וזה נמשך ונמשך.
אבל אני לא אחת שתוותר על עצמה
קמה מוקדם, מתאפרת ומתארגנת לעוד יום של מלחמה. ואסור להישאר בבית כי אז אני נכבית לגמרי ומורידה מגננות
זו מלחמה ארוכה מהסוג שלא מדברים עליה הרבה, כי הרבה פעמים היא נסתרת בתוך קשיי היומיום ויש מיליוני תירוצים ל- למה אין לי כח ולמה אפשר לא לעשות וזה בסדר שלא בא לי. ובדיקות הדם מראות שבאמת חסר, ויש דלקת, ויש רקע רפואי לכאב.. הכל הגיוני
ועדיין, תמיד ניסיתי להרים את הראש מעל המים ולהתגבר. להמשיך לתפקד. להמשיך לקיים את השאריות של מה שהייתי
אבל אני יודעת בפנים שמשו לא בסדר. ואולי עדיין לא מבינה כמה. כי התחלתי לטפל, ויש לי המון עזרה..
אז למה לעזאזל את לא שמחה?
ולמה את קמה בבוקר עם מועקה שלא נגמרת וקשה לך להירדם בלילה..? ולמה כלום לא טוב לך?
ואת לא כפוית טובה. כי את יודעת כמה טוב יש לך וכמה טוב יש סביבך. אבל לא מצליחה להנות ממנו באמת ולא יכולה להיות נוכחת ברגע. כל רגע של נוכחות בהווה שלי הוא כאב בלתי נסבל ותמונת כשלון, אז שוב את בורחת
ואין אף אחד שיעצור אותי ויגיד - היי, משו פה לא בסדר! כי הכל חדש. אף אחד לא מכיר אותי אחרת, ואת ההורים אני לא משתפת. כלפי חוץ אני מתפקדת אבל זה כואב ושואב המון המון אנרגיות ומרוקן
ובתוך כל זה תהליך רגשי מנטלי חשוב מאוד של גדילה והתבגרות שעזר לא פחות
ואני מצליחה קצת להרים את הראש עכשיו ב"ה, מנסה להתרגל לגוף פחות כבד ולנפש שכבר לא כואבת. מתוך ההרגל אני לפעמים עוד חוזרת מהעבודה, יושבת ומחכה להרגיש את המועקה והכאב שהיו מנת חלקי. מחכה להרגיש את הייאוש, הלאות והתשישות מהמאבק של עוד יום שהפעם ב'ה לא מגיעים. עדיין מרגישה את בעלי במצב של מגננה. גם הוא צריך להכיר אותי החדשה. גם אני בעצם צריכה לעשות את זה ולהכיר את עצמי מחדש. לזנוח הרגלים ישנים ולתת מקום למי שהייתי וחזרה להשתלב מחדש ולצאת לדרך חדשה
תודה למי שקראה
כתוב יפה ונוגע
לא יודעת מה לומר רק שולחת חיבוק
ושמחה לשמוע שעכשיו את בתקופה טובה יותר, אם הבנתי נכון.
טוב שאת מודעת ומטפלת
ומרגישה יותר טוב
התקופות האלה שמביאות איתם בעיות חדשות, יכולות לפתוח דלת ללמוד ולהעמיק יותר את העולם הפנימי וליצור חיים טובים יותר.
זהבהחלט פותח דלת
ונכנסתי בעדה ברגליים חפצות ללמידה ושינוי
ובאמת חל שינוי מחשבתי מנטלי תודעתי אצלי, אבל התחושות הקשות נשארו למרות ואף גברו, כי עכשיו אני יודעת יותר, ועדיין מאוד קשה לי..
אבל באמת זה דבר מבורך שזה קורה ביחד, גם הלמידה וגם הריפוי
והצלחתי להזדהות עם הכתוב.
מאמינה שלכל אחת יש תקופות כאלה, אבל לפעמים מרגיש לי שאני מהזוג שזה כמו טבוע בי. גם אם מנזה ומצליחה להשתנות תמיד משהו מחזיר אותי לסורי.
שמחתי לקרוא את הסיומת ומקווה שיהיה לך ריפוי אמיתי ורק טוב 💘
המקוריתאני לא יודעת בדיוק במה הדברים אמורים אצלך, אבל לדעתי אצלי זה היה משולב.
אני חושבת שעכשיו, כשאני מרגישה קצת יותר טוב ב"ה, הרבה יותר קל לי להשתמש בכלים של תקשורת נכונה וניהול רגשות שעבדתי עליהם.
לפעמים אני קולטת שאני תכף באה להגיב כמו שהייתי מגיבה במצבים קשים, באוטומט, ואז שמה לב שאני לא טעונה כמו פעם מאותן סיטואציות ולא מטורגרת מהן אותו דבר..
לפני כן, הייתי ככ מוצפת ומתוסכלת מככ הרבה סיטואציות והיה לי קשה לנהל את עצמי מול העולם ומול עצמי גם, למרות שאני יחסית אסופה וזה היה יותר פנימי אצלי, או התפרץ בזמני לחץ קשים. לחילופין, בזמנים של שקט גדול כמו בשבת שאין הרבה לאן לברוח
למעשה, הבנתי שמשו לא ממש בסדר דווקא בשבתות (לא בערב שבת שלחוץ, עסוקים ועייפים ונטרקים קצת אחרי הסעודה אלא ביום) שאז אמורים להיות בנחת מהמרוץ ולהנות, ואני הייתי מתפוצצת מכל טריגר הכי קטן ומגיבה בחוסר פרופורציה (התקפי זעם)
אז יש להבדיל לדעתי בין דפוסי התנהגות ומחשבה מושרשים שהם ברי שינוי עם עבודה ומודעות, לבין דברים שהם פחות נשלטים כמו זעם לא פרופורציונלי, הסתגרות, בריחה, עצב תהומי, ניתוק
זה הרבה עבודה של מודעות.הפחתת טריגרים. להכיר את עצמך..
מתוך ההתבוננות וההיכרות שלי עם עצמי, הבנתי שאני לא מזהה את מי שהפכתי להיות ושזה רחוק מלהיות מה שאני מכירה. באנרגיות, ביכולות המנטליות, בכח הפיזי..
וגמני מקווה לריפוי ונחת ושלוות הנפש❤️
לא ציינת ממה כל זה . בטח שזה פרטי ..
אבל לפעמים זה מגיע ממשהו מסוים ובטח טיפלת בשורש הבעייה
במצב שאת מתארת זוכרת שקרה לי וזעקתי לה' וראיתי שהוא איתי ושולח לי נחמה
חיבוק
אבל לא תמיד אפשר לטפל בשורש
לא הכל אפשר לפתור
אפשר אולי להשלים עם דברים שקרו והשאירו עלינו רושם
אפשר לקבל כלים לשמור על עצמנו ולקבל מודעות
ואפשר גם רק לטפל בסימפטומים
מה שבטוח, תמיד כדאי לזעוק להשם. גם אני רואה מזה הרבה ישועות
תודה❤️
ונכנסתי היום במקרה ואז קוראת את מה שרשמת
וממש בכיתי
כלכך הזדהתי בכל מילה
בנוסף לעוד כמה דברים..
יש ימים שאני זועקת לה׳ שדי! הנפש שלי מחוקה.
מטופלת בכמה טיפולים שונים וכל אחד עוזר בתחום שצריך.
אבל הלב שלי..
חיבוק אהובה! את אלופה! תודה ששיתפת.
ככ מבינה אותך, הלב הכואב והשבור תמידית..
תודה רבה ששיתפת!
הזדהתי עם חלק מהדברים שכתבת.
כל הכבוד לך שטיפלת בעצמך! הכי קל לומר- תכף זה יעבור ולחכות לימים טובים שלא בטוח יבואו.
אשמח לשמוע אפילו בפרטי אם את מרגישה בנוח לכתוב איך טיפלת ועזרת לעצמך..
כתבת יפה ממש...
איך שתארת את מה שאת עוברת
ואיך שהיית
וכל ההתמודדות שלך מול זה
ודרך ההסתכלות הכוללת שלך
מדהימה בעיניי!!
אבל בכל זאת רוצה להודות לכל מי שקראה והגיבה ושלחה חיבוקים ומילים טובות
אין עליכן ❤️
רק לומר שאת מדהימה
על האומץ ועל השיתוף
המקוריתושמחה לשמוע שעכשיו את יותר בטוב
העולם הוא כמו גלגל לפעמים אנחנו למטה לפעמים למטה וחשוב לדעת לא לוותר ולהמשיך ללכת שהגלגל יסתובב
מרגישה תקופה את החוסר כוחות לעשות משהו, את הבריחה לפלאפון כל שניה אפשרית והקושי לחיות את ההווה. חוסר ריכוז וחוסר אנרגיה. מרגישה שבימים האחרונים החומות שבניתי לעצמי של להכריח את עצמי להיות ולעשות. מתחילות להישבר, קצת נגמר לי הכח להילחם מול הכוחות שאין לי. העבודה שלי ששימחה אותי פעם ממש, מתחילה להתיש ולתסכל אותי ברמות. באת לי בדיוק כשאני שואלת את עצמי מה הלאה, איך שוברים את המעגל הזה.
איך מטפלים? איך יודעים מה קורה ולמי ללכת? אשמח ממש אם מתאים לך לכתוב, יכולה לפנות גם בפרטי מהניק שלי אם את מעדיפה.
מוכר לי
את אחרי לידה?
על הורמונים?
בעל מגויס/ קשים בזוגיות?
חווה עומס נפשי שאת לא מצליחה להתמודד איתו וירידה בתפקוד?
את יודעת להצביע על נקודת מפנה שחווית ?
ממליצה לפנות לטיפול רגשי אצל מישהי מוסמכת כדי לשאול את עצמך אם יש מכשולים אובייקטיביים/ תפיסתיים שניתן להסיר מהדרך ויקלו עלייך, ולקבל כלים לשינוי. ובמקביל אם את רואה שזה לא מקדם אותך, תפני לרופאת משפחה.
שולחת לך הרבה כח
כבר כמעט שנה אחרי לידה. אחרי הלידה ממש הרגשתי שאני צריכה להילחם כדי לא לשקוע, וחשבתי שהצלחתי. אבל בזמן האחרון זה חוזר בענק. מעבר לזה עמוס לי, אבל להרבה עמוס בזמן הזה. הייתה שנה קשה ברמה הלאומית אבל גם ברמה המשפחתית. שנה שיותר מידי אנשים סביבי קרסו.
מעבר לזה לא מצליחה לחשוב על נקודת מפנה כלשהי. רעיון טוב לפנות לטיפול, מקווה להצליח למצוא מישהי שאתחבר וארגיש טבעי מולה, כי ניסיתי כבר פעמיים ולא הצליח בכלל.
תהליך עמוק ומורכב ומלא אתגרים❤️
אני רק אגיד שמרגיש לי מבעד השורות שיש הרבה מלחמה בעצמך,
והרבה צורך להצדיק את קיומך, או לשדר עסקים כרגיל, או להתגבר גם כשקשה
וזה גם מאד מאד שואב אנרגיות ומרוקן, וגם בסופו של דבר
שדר פנימי לעצמנו שמי ומה שאנחני לא טובים ולא נכונים,
ואנחנו צריכים להיות משהו אחר, או לפחות לשדר משהו אחר
בין אם זה כדי להרגיש ראויים, או כדי לקבל עזרה והכרה בין אם זה מפחד של מה יחשבו והאם ידעו.
וזה שדר מחליש וגם כזה שסותר הבראה והתחזקות שורשיים, בעיני.
נשמע שאת בתהליך מהמם ועמוק, ואם זה נשמע לך
קשור אולי כדאי לשלב את הנקודה הזאת גם כן בתהליך שלך❤️
מאחלת לך ימים יפים טובים ושלמים בקרוב
ישמצב אצטרך ללדת במרכז, המלצותיכן?
כרגע ממוקמת על מעייני הישועה בגלל שתורני/חרדי אנערף
מה חשוב לי?
1. שלא יקחו אותי לניתוח כי ישלי עובר גדול
2. כמה שיותר טבעי, לא לדחוף פיטוצין ואפידורל
3. אווירה כמה שיותר תורנית
פתאום חשבתי על ליס כי מפתה אותי האשפוז הפרטי, אם אני מגיעה ללדת שם זה בשבת.. וזו לידה שניה אז מממממש מקווה שיהיה מהיר
ודבר נוסף שראיתי שלתל השומר יש חדר לידה טבעי מגניב ברמות..
מצד שני אין תחליף למעייני הישועה מבחינת אוירה נכון?
אל תקפצו עליי עם עגבניות
זה מה שאני יודעת ומכירה ממי שילדה שם
אם הם מתלבטים- הם מנתחים
מכירה שתיים שלא חזרו בגלל זה
לתל השומר אכן אמור להיות לדרים מגניבים אבל לא יודעת כמה הראש פנוי לזה בזמן לידה😅
ליס אני הייתי מאןד מרוצה אבל אין אווירה תורנית (אבל אני לבד בחדר אז לא באמת אכפת לי אני עושה לעצמי אווירה שבאלי😉)
אולי לניאדו?
והייתי בלחיצות 3 וחצי שעות בלי אפידורל
(בסוף עשו וואקום)
סתם האמת שאני בטראומה עד היום
כמעט 3 שנים אחרי
(ככה היה לי בלידה השניה. לידה ראשונה רגילה. את הגדול ילדתי בניתוח).
מניסיון של מספר לידות עם מורכבויות ובתוכם לידת תאומים
וכן מסיפורים של חברות
יש לי חברה שגם ילדה תאומים ונסעה במיוחד למעייני הישועה כי הם לא אוטומטית מנתחים (בלידות תאומים יש בתי חולים שמעודדים קיסרי)
אני ילדתי שם אחרי 2 לידות בעין כרם שאותם מאוד אהבתי,אבל אז עברנו דירה ועין כרם היתה רחוקה
מבחינת הגישה של הצוות -מאוד מקבלת מאפשרת תומכים בגישה טבעית לא מלחיצים..
המיילדות היו מהממות
והתנאים הטכניים ממש טובים יש לכל יולדת חדר במיון,אצלי זה היה קריטי יכולתי למשוך שם צירים בלי הפרעה
המחלקה של אפס הפרדה משופצת נעימה
לי היתה שם חוויה טובה
מציינת כי הדברים שהיו חשובים לי זה בעיקר גישה ששמה את היולדת במרכז ואת טובתה מתוך גישה טבעית .היה לי חשוב ללדת ללא אפידורל ולקבל את כל התמיכה האפשרית
אבל ילדתי שם לפני הרבה שנים. אולי דברים השתנו.
בין הדברים שהפריעו לי:
לא מאפשרים לבעל להיות בחדר לידה.
שעות ביקור מאוד מצומצמות ונוקשות כולל לבעל.
קראו ברמקול לכל יולדת שהיתה צריכה להניק.
את בטוחה?
אולי התכוונת באישפוז..?🤔
כל הלידות שילדתי במעייני הישועה בעלי היה איתי בחדר לידה ומעולם לא נאמר לו לצאת (הוא בחר לעשות זאת בשלב הלחיצות אבל אף איש צוות לא פנה אליו בעניין)
(אני אגב, הלכתי לשם מספר פעמים דווקא בגלל שבאישפוז לא יהיו איתי בחדר בעלים של נשים אחרות)
היו שם שלטים על כל החדרי לידה שאסורה כניסה בעלים לחדר לידה (אולי היה כתוב בהוראת הרבנים או משהו כזה..אבל לא ממש זוכרת את הנוסח המדויק.) בעלי היה מאחורי הוילון שבכניסה לחדר.. רק אחרי הלידה עצמה נכנס.
מודה שלא ממש התווכחנו ונסינו לשאול אם אפשר אחרת.
זה נשמע לפרוטוקול
אולי כי חלק מרבני בית החולים נגד כניסת בעלים או משהו כזה...
מה שנחשב זה רק מה שמישהו מהצוות אומר בזמן אמת
(אותו דבר לגבי שעות ביקור, מס מבקרים וכו'...)
בזמן שהתינוק יוצא.
לפני 10 שנים ולפני חצי שנה
(חוץ מלידה ראשונה שהיתה בחו''ל אז לא מחשבת)
תמיד חזרתי בכיף ובשמחה לשם
מאוד נהניתי מהכל
תמיד יש פה ושם דברים שאפשר לשפר
אבל אין לי תלונות מהותיות על המקום.
יולדות שם הרבה חרדיות
אבל הבית חולים עצמו לא דתי בהגדרה
מעייני לא ניסיתי..
לאחותי הייתה חוייה טובה באסף הרופא ויש להם גם מרכז לידה טבעית שנחשב טוב.. אבל זה כן בי"ח ישן יותר
אני לא אוהבת את הכותרת, כי זה באמת בידיים של הקב''ה.. אבל ככה קוראים לזה.
מראש החלטתי שאני רוצה למנוע לשנה
אנחנו כבר מתקרבים ליעד הזה, אוטוטו נגמרת לי החבילה (כחודש)
ואני חושבת לעצמי מה לעשות עם המשקל (צריכה לרדת הרבה, התחלתי להשתדל להקפיד במסגרת זה שיש בעל במילואים.. )
ועוד איזה נקודה רפואית שאני צריכה לטפל בה *לפני* הכניסה להריון (לפחות לנסות, אחרת אני כנראה אהיה בהריון בסיכון...)
אשמח להחכים מכן 😀
אלא לפי מוכנות.
מוכנות להורות של ילד נוסף, מוכנות זוגית, מוכנות נפשית וגם מוכנות גופנית.
אם הגוף שלך לא מוכן להריון נוסף, ההשתדלות צריכה להיות בלהכין את עצמך לקראת זה.
או לחכות שהזמן יעשה את שלו (כמו הפסקה לאחר ניתוח קיסרי)
כדאי להתייעץ עם רופא על הנקודה שצריך לפתור ולשמוע ממנו אם לדעתו זו סיבה למנוע.
אם הוא אומר שכן, לא הייתי חושבת פעמיים.
נכון שהרבה מההריונות בסיכון מסתיימים בשלום, אבל ממש לא נכנסים להרפתקה הזאת מלכתחילה,
במיוחד כשיש דרך למנוע את זה בטיפול נכון.
תבקשי מרשם חדש שלא ייגמרו לך הגלולות, זה ממש לא מה שאמור להוביל את ההחלטה, אלא רק החלטה מושכלת לגבי מוכנות להריון.
ילד לא מביאים כי נגמרו הגלולות. שזה לא יהיה הזרז.
בהצלחה! ומקווה שילך לך בקלות לפתור את הבעיה הרפואית ושההריון הבא יהיה קל ומשעמם.
כבר יש מוכנות, ויש רצון. למרות שהילד לא בן שנה...
(משהו כמו חודשיים..)
אז קודם כל לא ממהרת להפסיק את המניעה, גם כי באמת רוצה לשקול את זה כמו שצריך. וגם כי מבחינתי תאריך היעד (גם ההלכתי מבחינת הפסיקה שלנו) עוד לא הגיע.
זה לא הזרז, אבל באמת יש את האקטיביות של ללכת לקנות עוד חבילה, וואלה אני לא בטוחה שאני רוצה..
ואז נכנסים לי שיקולים ריאלסיטים של לא ירדתי למשקל שהייתי רוצה,ופתאום גם נהייתה לי מוטיבציה לעשות מאמצים לזה.
והעניין הרפואי הוא לא בהכרח פתיר, אני יכולה לנסות.. (טיפולים אלטרנטיביים( אבל לא בונה על זה. האופציה היא טיפול תרופתי קבוע בעיקרון..
אבל זה עדיין גבולי בשביל לקבל טיפול, וכשזה עם הריון אז זה יותר מורכב.
חצי מגיבה לך, חצי חושבת בקול.
גם אם אי אפשר להבטיח שהנושא ייפתר, צריך לפחות לעשות השתדלות.
אין לי מושג במה מדובר, יש כמה דרגות סיכון להריון
ולא דומה משהו שאפשר לפתור יחסית מהר (נגיד עירוי ברזל)
למשהו כרוני שיכול לקחת שנים.
אם מבחינת הרפואה אין להם מה להמליץ חוץ מתרופות בהריון, והמצב לא מסוכן, אז נניח את יכולה לנסות אולי 3 חודשים טיפול אלטרנטיבי ולבדוק אם משפיע. לעשות לפחות השתדלות כלשהי.
לגבי המשקל בהנחה והמשקל העודף לא מהווה בעיה בריאותית, זה כבר עניין אישי. לדעתי קשה לרדת במשקל בלחץ ככה שאם בוער בך הריון לא הייתי מציבה את זה כיעד כרגע, אבל כן אחרי הלידה הבאה לוקחת את זה ברצינות ומשקיעה.
הייתי מתייעצת עם רופא, להבין האם יש מניעה או לא. ואם לא אבל יש השלכות אז להבין מה ההשלכות.
מבחינת המשקל, הגישה שלי אומרת שכדאי להיכנס להריון בזמן שהגוף שלנו עם כוח, בכושר וחזק. במיוחד אם זה לא הריון ראשון ובמיוחד אם לא עבר הרבה זמן מאז הלידה הקודמת. כי מלידה ללידה הגוף נחלש, ובעיניי חלק מזה שהאחריות שלי לדאוג לי שיהיה לי כוח להיות אמא, זה לדאוג שלגוף יהיה כוח לזה.
ואז כאן זה כבר שיקול שלך.
כמה המשקל מפריע לך, כמה הוא מקשה.
האם זה משהו שאת רוצה להתמודד איתו ולהשקיע בו עכשיו. ולפי התשובות להחליט מה נכון לך.
האם זו סיבה טובה בעיניי למנוע הריון? כן.
האם זה נכון עבורך? זה כבר שלך
האחות והרופא משפחה כן.
בתכלס ילדתי בזירוז בגלל זה, כי באיזשהו שלב זה נתון שלוקחים אותו ברצינות מאוד ואפחד לא מוכן לשחק איתו...
(אני לקראת לידה שניה)
זה כשידעתי שאני לא *לא רוצה* עכשיו הריון
ומצד שני גם לא כן רוצה עכשיו הריון,
אמרתי אם כבר אין לי ממש סלידה או מניעה מזנ אני אתן לקב"ה להחליט
אבל זה מה שהיה נכון *לי*
המראה במקלחת מעל הכיור של הצחצוח שיניים מלוכלכת זוועה... כתמים של משחת שיניים וכתמי מים. על הפנים...
ניסיתי עם חומר חלונות וגם סבון וסקוצ'.
שניהם לא עזר באמת
רעיונות מה כן?
עדיף חומר פשוט ולא יעודי לזה...
תודה נשמות
שמים חומץ בתוך בקבוק עם התזה, למשל בקבוק ריק של החומר לניקוי חלונות.
כתמי משחת שיניים - צריך פעם אחת לקרצף יסודי. ואז לתחזק בתדירות גבוהה.
אשמח לכל הטיפים , עצות, וכו על הנקה
וגם - מה לא לעשות!
חשוב לציין שאני רוצה שההנקה לא תהיה לי טוטלית , שאוכל לצאת שארצה .. לא מפחיד אותי לשלב תמ״ל
אשמח לטיפים
את של ההנקה?
ימים / שבועות ראשונים? או כבר אחרי תקופה?
ממה שאני מכירה, דווקא בשלב הזה כן חשוב להניק מלא, במיוחד בלילה. כי זה שלב שההנקה עוד מתבססת.
אז זה שלב שבו אני משתדלת להניק לפי דרישה ולא לתת בקבוק אם אפשרי.
אחרי חודש וחצי - חודשיים אפשר להתחיל לשלב, עדיף בזמנים פחות או יותר קבועים. כדי שבזמן שכן תרצי להניק, יהיה חלב.
אם זו הנקה ראשונה שלך אז אולי הייתי צריכה להתחיל ממשהו לפני כן, שהחלב מיוצר בעצם לפי דרישה. ככל שהתינוק יונק יותר, כך יהיה יותר חלב. שהתינוק לא יונק, בפעם הבאה הגוף ייצר פחות חלב. ולכן במיוחד בהתחלה יש חשיבות להנקה בהתאם לדרישה של התינוק, כדי שהגוף "יבין" כמה חלב הוא צריך
זה שלב עדיין מאד מאד צעיר
כדי לבסס את ההנקה בשלב הזה זה לפי דרישה
אחכ כבר מתחילים לשחק עם שאיבות ותמלים
רק אומרת שאני ממש משוחררת ועם הנקה מלאה
אם יוצאת- משאירה בקבוק שאוב
ומקסימום לא מניקה כמה שעות בודדות
לק"י
משהו עבה, עם רוכסן או כפתורים.
ולא יקר (נניח עד 50 ש"ח).
הפיצית לא מוכנה לינוק מצד שמאל
שאבתי כדי להקל על הגודש ואז ינקה
ועכשיו שוב לא מוכנה
הצילוווו
זה אומר להניק רק מצד ימין ולתחזק שאיבות צד שמאל??
אמאלהה
יש עידודים?
או שאולי הבעיה זה הגודש ולא כיוון ההחזקה?
אם יש לך שם גודש, הגיוני שפחות נוח לה לינוק משם.
לשאוב קצת לפני הנקה זה פתרון טוב. זה לא ימשיך ככה לתמיד. רק עד שהגודש קצת יורד ויותר קל להתחיל הנקה בלי להקדים עם שאיבה.
בהצלחה...
תמיד כשיולדת מנסה להניק גם ממנו
תמיד התינוק פחות רוצה לינוק
נראה לי כי הפטמה שם קצת שקועה
וזהו אחרי כמה שבועות מתייאשת ומניקה שנה פלוס:רק מימין
בשמאל לא שואבת ולא כלום
זה יוצר חוסר סמטריה חזותי בין הצדדים אבל זה מתאזן כשמפסיקים להניק
לא היה לי עם הילדים הקודמים.
אפשר לשאול מה עשית תוך כדי ההנקה?
החוסר סימטריה הזה משגע אותי וגם לא מבינה איזה חזיה לקנות ובכללי מרגישה שבגדים לא יושבים עלי נורמלי
קניתי לפי המידה הגדולה
והיה אחלה
זה לא פער ככ גדול.
יותר בלט כשהייתי בלי בגדים
עם בגדים בקושי ראו את הפער
אבל אני הולכת עם חולצות לא צמודות
משהו בחיבור שם לא מצליח לה.. היא מנסה לתפוס ולא מצליחה ושתינו בוכות עד שאני מתייאשת ומחזירה לצד השני
ניסית פוטבול?
אולי כבר ענית על זה סליחה לא קראתי תגובות
כשיונקים מצד ימין למעשה שוכבים כל צד שמאל וקל יותר לנשום ככה (וגם להוציא גרעפס אגב)
שווה לנסות
האצבעות שלי רדומות אופ
הרופא אמר שזה קורה וזה איזה בצקת באיזור של הגיד
מכירות דרכים להקל?
עובר ישר אחרי הלידה?
מוזר אופ כי אני לא נפוחה ברגליים נגיד או בפנים
קריטי שם להתנפח?😅
לסגור ולפתוח את האצבעות או תרגילים אחרים כדי לעזור לזרימת הדם
יש סד שמאוד עוזר לזה
תסתכלי בגוגל זה מאוד נפוץ
אמנם לא דניה אחרי לידה אבל אחרי כמה ימים וזהו תשכחי שזה היה
שמעתי ממשהי שעזר לה סד ליד
גם ברגליים וגם בידיים.
ובאמת יש לי בצקות, לא ידעתי שזה קשור.
שיהיה ברגליים
ידיים
אף
זה אני מכירה😂
מה זה השטות הזו בצקת בווריד של שורש כף היד😂😂
בחיאת זה נשמע התחלה של בדיחה😂
אז בהמשך ל פוצון קטן, נס גדול!!! מס׳ 2
תקציר:
פוצון לא הצליח בסינון שמיעה בפגיה
הי לו עיכוב התפתחותי גדול - לא הרים ראש, במקום לזחול הוא התגלגל, ועוד דברים. שהעדפתי לשכוח.
בגיל 11 חודשים אמרו לנו שיש לו לקות שמיעה בינונית,
והוא צריך מכשירי שמיעה (חיצוניים, ב״ה לא שתל).
הוגדר בביטוח לאומי 100% נכות!!
מגיל שנה הוא היה במעון פרח בברוכין, המעון הכי מהמם בעולם
הגיע כשהוא לא עומד ויצא אחרי שנתיים - רץ!
בעלי אמר לי בעבר - ״אנחנו עוד נרוץ אחריו״, ואני הייתי סקפטית
וזה אכן קורה! פעיל ומתוק ושובב.
אז לפני סוכות היינו אצל הרופא ההתפתחותי לביקורת
והוא אמר:
״היה לו עיכוב משמעותי, ב״ה השיג את כולו, ואני לא יודע לאן עוד יגיע בעז״ה. ״ (רופא דתי)
ואז יומיים אחרי זה
הלכנו לבדיקת שמיעה כדי לקבל מכשיר שמיעה חדש במקום מכשיר שאבד
והקלניאיות תקשורת אמרו לנו : הבדיקה תקינה!! לא צריך מכשירים!
שמחנו מאוד ועדיין פקפקתי - אולי זה חד פעמי, וכו׳...
אז היום חזרו על הבדיקה ואמרו בפה מלא:
הוא לא צריך מכשירים!!!!!
תודה ה׳. תודה ה׳.
חקרתי איך זה יכול להיות
אמרו שלא ברור בדיוק
ושכן היתה לו ירידה בשמיעה
אבל היום היא לא קיימת!
נס!
״כי כל פה לך יודה״...
זה היה כתוב על ההזמנה לחתונה ההיא, אתמול לפני 10 (!!) שנים.
קטונתי מכל החסדים.
"ה' כי לא תמו חסדיך"
מרגש ממש
הודו להשם כי טוב
תודה ממש שאת משתפת... זה נותן כח ואמונה🤍
ופשוט מדהים איך ה' גלגל את זה ככה שתחשבו שאתם עם לקות לכל החיים - ופתאום בבת אחת הכול השתנה לטובה...
אני חושבת שזה ממש משל בשביל כולנו, על הגאולה... (מקווה שאת מרשה לי להשליך מהסיפור הפרטי שלכם לסיפור הכללי... אבל זה פשוט מתאים לך, כי את אישה שרוצה לתת למען הכלל ❤️)
ב"ה, ממש נס גדול ומשמח!
צריך לזכור תמיד להמשיך להתפלל, גם על מה שלכאורה כבר נקבע, והרופאים כבר "יודעים" שזה לכל החיים...
רק נחת מפוצון!
ממש חסדי ה' גלויים!
שרק ימשיך ככה...
בס״ד
״כי אתה בעל הישועות״
תודה סיפרת לנו וחיזקת אותנו שניסים - אכן קורים!
תהנו מהמתוק ❤️❤️❤️❤️
ממש מתרגשת איתך, איזה מסע עברתם..
את חייבת להוציא יומן מסע, את לוקחת אותנו צעד צעד בהתרגשות איתך 🥹
ושתדעי שכמה שאומרים שבית מבולגן זו זכות, רק השירים שלך גורמים לי ממש להרגיש את זה.
תודה רבה על השיתוף והמון נחת מהמשפחה המדהימה שלך!
גלויהתודה!
בינתים הספרון על המסע מגרושה לאמא עדיין לא נולד... (חודש תשיעי כבר כמה שנים)
וואוו!! ריגשת אותי על מה שכתבת על השירים.
אמן!!!
כתבתי מתישהו אחרי הלידה של פוצון
בעודי רצה במהירות
עם תינוק בעגלה לקופת החולים
ביישוב, חשבתי לעצמי שיותר קל
לרוץ עם עגלה מאשר בלעדיה.
ואז הבנתי שזה נכון גם בחיים -
"צרות" של גידול ילדים עדיפות
על פני הבדידות.
ואם כבר, אז אפשר עוד שאלת ניקוד שעלתה לי מהשיר? (אולי @מתואמת תדע לענות)
למה במילה 'את' יש דגש ושווא? איזה דגש זה? תמיד כותבים ככה את המילה הזו?
שמתי בנקדן ולא שמתי לב, סליחה!
כן, הוא יחסית חדש
ולא חפרתי עליו...
בע"ה שיהיה בריא ויביא לכם הרבה הרבה אור!
אשמח בבקשה להמלצה על אנדוקרינולוג/ית ילדים שמומחה לקומה נמוכה אצל ילדים.
באזור המרכז.
אם אפשר, אז מישהו שמאמין גם ברפואה אלטרנטיבית ולא ממהר להציע זריקות הורמונים.
תודה רבה!
אנחנו מטופלים בשניידר ואני מרוצה מאוד, אבל זה לא טבעי או אלטרנטיבי, אלא זריקות.
באופן טבעי הייתי קודם כל בודקת אם הילד אוכל וישן היטב ואם לא אז הייתי משקיעה בזה את המאמץ.
מעבר לא מכירה דברים אלטרנטיביים
באיזה אחוזון גובה היה הילד והאם מרגישים שהזריקות עוזרות?
איזה רופא הפנה לשנייידר?
תודה
רק אחד מהם מקבל הורמון
כולם היו מתחת לאחוזון 3, אבל רק אחד היה ממש בפער באחוזונים של הגובה, והמשיך להתרחק.
עשינו בדיקה בשניידר של הפרשת ההורמון שזו בדיקה ארוכה של מס' שעות והם לוקחים בחשבון את התוצאות של הבדיקות וגם את הגובה של הילד.
כרגע יש לי ילד בן 10 שמטופל וזה ממש משפיע עליו, ב3 שנים לפני שהתחיל (התחיל בגיל 5) הוא לא גבה כמעט בכלל ולבש את אותם הבגדים, שהתחיל לקבל ב''ה התחיל לגדול והיום הוא לא ענק אבל סביר.
הרופא ילדים שלנו הפנה אותנו
אשמח לסייע בכל מידע שיש לי
גובהת כבר כמה שנים בקצב אחיד, אבל בגובה של שנתיים פחות.
הבנות האחרות שלי גבוהות מהמוצע לגיל שלהן, ואנחנו משפחה ממוצעת ומעלה מבחינת הגובה, לכן נראה שמשהו אצלה קצת חריג.
הרופא הפנה לאנדו' ואני די חוששת.
תודה על המידע.
מניחה שישלחו לבירור נוסף ואולי למעקב.
מנסיון אצלנו לא ממהרים לתת טיפול
קיבלתי הפנייה, שלחתי לשניידר והם יצרו איתי קשר לקביעת תור
לוקח הרבה זמן!
תודה רבה!
היינו אצל רופא ועשינו עת התהליך ועברנו קופה אז צריכה הכל מחדש ומעדיפה את שניידר.
של בדיקות, קודם בודקים בכלל אחוזונים, ועושים צילום כף יד. אולי גם בדיקות דם.
רק אחכ מפנים לבדיקת הורמון גדילה.
ורק אם יש חוסר, או שאין חוסר אבל יש אחוזון נמוך במיוחד- אז מפנים לטיפול תרופתי.
את כל השלב הראשון אפשר גם אצל רופא ילדים.
ואולי זה באמת הרופא שלנו (לא מהמרכז). וגם עם אחיינים. (משפחה נמוכה בסה"כ;).
ממש לא מחלקים הורמונים סתם.
אני עברתי את התהליך עם 3 ילדים. הוא עשה לנו מעקב של יותר משנתיים ורק ען הילד השלישי שלח לבדיקת הורמונים, רק אחרי בדיקת ההורמונים ובהתאם לתוצאות מחליטים אם כן או לא זריקות.
וזה לא שהילדים שלי יהפכו לגוליבר אלא רק לא יהיו נמוכים מידי. ובכ"ז הוא לא שלח להמשך טיפול.
וממליצה.
אבל זה רופאים. לא טבעי וכו'.
האם לפנות ישירות לשניידר?
לא הולכים לפני כן לרופא בקופה והוא מפנה לשניידר בהתאם לצורך?
אנחנו הלכנו בהתחלה לאנדו דרך הקופה,
אבל זאת היתה רופאה-אישה, והבן שלי פחות שיתף פעולה (צריך גם בדיקה של התפתחות מינית, רק מסתכלים על איזור האיבר), ולכן הלכנו לשניידר ששם יש רופא גבר.
יש שם פרופסור מצויין שמגיע משערי צדק פעם בחודש.
מנסיון של גיסתי שניסתה הכל ומחילה מכבוד האלטרנטיבי- חבל על הכסף.
אבל לא ממהרים לתת זריקות. עוקבים, מחפשים גורם אחר (למשל בעיות נשימה בשינה כתוצאה משקד שלישי או שרדים מוגדלים גם משפיעים על הגדילה), שומעים רקע משפחתי. בדיקות דם, צילום כף יד. אותנו הפנו עכשיו לבדיקת הורמונים אחרי שנתיים מעקב. אולי יותר לא זוכרת מתי התחלנו.
הריון שבוע 5 פלוס
הייתי עם דימומים כמו של מחזור ושעה כאבים. והדימום הולך ומסתיים כמו מחזור
בטא נמוכה
מחר אעשה שוב בטא לבדוק עליה /הכפלה
ואז הרופא אמר רק כשהבטא עולה מעל 1500 לבדוק בא.ס
תכלס יכול להיות שאני עוד לפני ההפלה??
יש מצב שיצא בלי שממש הרגשתי?
יכול להיות שהסתיים ממזמן ורק עכשיו יצא והיה פיצי ממש.
אני יודעת שיש אפשרות שההריון ממשיך.
אני בלחץ על האפשרויות האחרות.
וחלילה לא חוץ רחמי
עובר בשלב הזה הוא בגודל של פחות מגרגיר
אפילו עובר איו עדיין, רק השק קיים..
אכן לפני בטא 1000 ומעלה אין מה לעשות אס כי אין ממש מה לראות
לא זוכרת אם רק מעל 1000 או 2000 - אבל רק מעל אחד מהם רואים את השק
לפני כן לא רואים כלום (כן אפשר לראות שאריות ביוץ..)
רק בדיקת דם נוספת תאשר או תשלול
אני לגמרי מבינה את הלחץ שלך
במיוחד שאת כל-כך רוצה את זה
מקווה איתך לבשורות טובות הכי מהר שיש!!!!❤️
אני רק מקווה שמפה ילך בעז"ה הכי חלק ומהר
ורק רוצה לומר לך שגם אני חויתי הפלה (מאוד קשה)
במקווה אחכ ביקשתי מהקב"ה שישלח לי בן שיירפא לי את הכאב הזה
ואחכ באמת נקלטתי להריון של הבן שלי ואני מאחלת לכל אמא בן כמוהו ממש מרגישה שה' שלח לי נחמה ענקית איתו
הלוואי
חושבת רק על דברים חיובים
מנסה להתחזק מזה
תודה רבה שוב
חיזקת אותי!
מניקה חלקית (רק אחה"צ-לילה) תינוק בן 7 חודשים.
מראשון בערב יש לי כאב נקודתי בשד בצד אחד, כאב כזה של גודש. מניקה הרבה מהצד הזה, בכל מני תנוחות וזה לא עובר.
אתמול בצהרים התחילו לי צמרמורות קור וחולשה רצינית, ולקראת הערב עלה לי החום- 38.7 מעלות..
הבוקר אני מרגישה יחסית בסדר..
אבל השד כואב ויש גוש כזה של גודש למרות שהנקתי.
מה זה יכול להיות?
יש היום רק רופא גבר במרפאה.. אם אני אלך אליו זה כולל בדיקה פיזית? (השאלה אם לבוא עם בעלי..)
לי מה שעזר בדלקות זה להניק מאותו מקום עד שזה השתחרר... פשוט תניקי משם בסוף זה מסתדר...
מניסיון,
ממש לא נעים מבינה אותך.
בעזרת ה' שיעבור אוטוטו
בהצלחה יקרה
ותודה! ממש מרגיע..
אז אין טעם ללכת לרופא?
ומילא הכאב, עם זה עוד מסתדרת..
החולשה שנלווית לזה- באסה להיות ככה יחסית מושבתת. אז מנסה להבין כמה זמן עד שנרגע
כתבו לך לעשות עיסויים. אני נזכרת עכשיו שזה גם עזר לי...
גם לקחתי אקמול וזה עזר מאוד
הרופא אמר לי לעשות עיסויים במקום שכואב.
זה עבר לבד, בלי אנטיביוטיקה.
וכן זה לא נראה לי כ"כ דרמטי בשביל אנטיביוטיקה.. זה לא שהשד אדום ונראה עם דלקת.
רק זה שהיה לי חום גרם לי לחשוד בזה
נורפון אדקס אדוויל
לי זה עזר ממש גם הוריד את החום ויכלתי להניק יותר בקלות וגם שומר שלא יתפתח
אם את ממש לא בטוב תשקלי אנטיביוטיקה…
כלפי הנקודה הכואבת
(לפעמים זה מצריך אקרובטיקה)
וזה לא עזר.
אולי שווה לנסות עוד.
תודה!
הרופא במקסימום יסתכל וירגיש טמפרטורה שם בשביל לשלול סימני דלקת חיצוניים , למרות שיש לך חום אז תכלס זה ממש סימן מובהק
להסתכל בשביל לבדוק אדמומיות ברק ולהרגיש חום מקומי
לאחרונה שמעתי דווקא שאומרים לעסות במים קרים..
אבל אולי אגיע לרופא עם בעלי לייתר בטחון
תודה!
אז מנסים לטפל בדחקת בלי אנטיביוטיקה
נורופן
לעסות כל הזמן את הסתימה
להניק משם
ואם אחאי יממה עדיין חום אז אנטיביוקה
תודה!תהילתיהלהניק על שש
לשים את התינוק מתחתיך על מיטה ולרכון מעליו על שש
דורש אקרובטיקה אבל עזר לי כמה פעמים
ניסיתי לפני איזה חצי שעה ויש הקלה רצינית בגוש של הגודש ובכאב..
אני אמשיך בתנוחה הזאת.
תודה ענקית! עזר לי ממש
רק שימי לב, כי לפעמים זה מטעה ומרגיש כמו הקלה אבל לא פותח לגמרי
כדאי ללכת לבדיקה ולקבל אנטיביוטיקה אם צריך .
לי במצב כזה לא עזרו הנקות ולא סחיטות להקלה ..זה היה חדמש דלקת וכלום לא עזר...סבל נוראי!.
כן היתה בדיקה פיזית, אבל הרופאה לא ממש הבינה מה עניין ואמרה פשוט לסחוט בהתחלה.
כדאי ללכת לרופאה שמבינה/ מוקד נשים.כי לא כל הרופאים מסתבר מבינים בזה...
אצלי ב"ה החום ירד..
וכן יש קצת הקלה של הנקודת גודש.
והרופא באמת אמר רק לעשות עיסויים וכו.. ולחזור אם ימשיך עוד כמה ימים
אני אעקוב, מקווה שיסתדר לבד
צריכה לקנות מלא בגדים לגדול, מתי יש מבצעים ואיפה? מה הכי משתלם עכשיו? פיזית או באינטרנט?
וגם בגדים לעצמי אם יש המלצות...
שופינג il נראה לי כבר היה.
היום 11/11 זה יום הרווקים הסיני. אולי יש מבצעים באתרים מחו"ל.
לקראת סוף נובמבר מתחילים מבצעים של בלאק פריידי. (בעיקרון זה ביום שישי האחרון של החודש, אבל בדרך כלל המבצעים ליותר זמן).
5 חליפות פוטר ב200 בשילב
2+4 בקרטרס (אני תמיד קונה באתר ולא בחנות כי יש שם גם קוד קופון)
עכשיו ראיתי שיש 50 אחוז בקיווי
זה שווה?
שזה מבצע שגם קיים..
ויש קוד קופון של 12 אחוז באתר
לא זוכרת אותו כרגע הוא די נפוץ באינטרנט
גוגי גוגייש לי הנחת יומולדת בפוקס החודש, אבל המבצעים בחנות כמעט ולא שווים כרגע.
לק"י
זה מבצע של עוד 30% מתוך ה-60%.
ותודה על מה שכתבת. אני אחכה...
אני אוהבת את הקפוצ'ונים שלהם לילדים. הם ממש טובים (אם לא מאבדים אותם😅).
נראה לי שאחכה עם זה לשבוע האחרון של החודש.
