שיש להן ילדים מאוד דעתניים שחייבים לבחור בעצמם את הבגדים, ואם הן יתחילו לריב איתם כל פעם מה ללבוש, הילד יהיה בן 18 לפני שיצליחו לשכנע אותו לצאת מהבית עם בגדים תואמים.

כל אמא בוחרת את המלחמות שלה.

אני מעדכנת את הגננות שאני לא אחראית לחוש האופנה של הילדים וזהו. אין מה לעשות.

אני קונה קולקציה שכל המכנסיים מתאימים לכל החולצות

ואז אין פשלות של הילד או של אבא שלו

לא רואה את עצמי קונה לה את כל הבגדים אותו דבר. במיוחד ש-90% מהבגדים שלה היא מקבלת מאחותה הגדולה, שדווקא מסכימה להתלבש איך שמבקשים ממנה

בכל מקרה לי נראה משעמם ללבוש תמיד את אותו הדבר...

אבל כן אפשר לקנות סט חולצות וסט חצאיות שכולן מתאימות לכולן או משהו כזה..

בכל מקרה גם אצלי אין מלחמות. שתלך איך שהיא רוצה באופנתה האישית לי זה לא אכפת. זה לא שחוש האופנה שלי מפותח, להיפך. קרה שביקשתי עזרה מהבנות בהתאמת הבגדים שלי, כי לי פשוט אין את זה והן ירשו לפחות קצת חוש אופנה מחמותי חחחחח

לק"י

לבנים קל יותר לקנות שהכל מתאים להכל- נניח רק מכנסיים חלקים, שאז הכל מתאים בערך.

נגיד חולצות עם דוגמאות או בצבעים מגוונים

וחצאית או סרפן שחור/אפור/חום -כזה שמתאים עם כל בגד

ואז אין מצב שלא יתאים

וזה לא ללבוש אותו הבגד או אותו דבר

הצבע שונה הסוג חצאית או סרפן אחר

פשוט תמיד יראה נורמלי

ואגב

אני דוקא גרה במקום דוס ופשוט אבל דוקא מרגיהש שרוב הילדים לבושים ממש מכבד ויפה

ברור שתראי בכל מקום כמה חריגים

אבל גם באמת אצלי זה עובד ככה-

הילדים מתלבשים לבד

בוחרים לבד

והפלא

שהם 99% בוחרים בהתאמה ממש סבבה

הבת שלי בת 3 -תמידדד מתאימה ממש יפה בגדים ולה אין בגדים שתמיד יתאימו

.

יש לה טעם טוב טבעי באמת!

כשאחת הבנות בוחרת ישלוב לא מתאים

וגם הסברתי להן עקרונות

שמקושקש לא הולך עם מקושקש

ושפסים ופרחים לדוגמא זה לא מתאים

וקצת על ישלובי צבעים

אבל תכלס לרוב בוחרות סבבה

וכשיש משהו ממש לא- אני כן מציעה אופציה נוספת

אבללל לא נכנסת למלחמות עולם

יום אחד ישלדה לבושה לא משהו- זה לא אומר שהיא מוזנחת

והאמת

שכשבעלי מלבי ש אותם..אז המצב די עגום 😉😉 חח כי הוא לא מתאים צבעים נכון ולא מסכים להשתכנע😉

אז כנראה הבעיה אצלי חחח

קשה לי מאוד למצוא בגדים שמוצאים חן בעיני, גם לילדים. אז כשאני מוצאת אני קונה, וכשאני לא מוצאת אז קונה מה שיש גם אם לא לטעמי. ואז יוצא נגיד שאני קונה סרפן קצת יותר מיוחד בצבע ורוד... ובגלל שהוא באמת יפה הבת תבחר אותו תמיד, גם אם היא לובשת באותו רגע חולצה לא קשורה חחח

ועוד משהו.

אני לא אוהבת להוציא כסף על בגדים. הילדים לובשים את זה עונה וזהו, במקרה הטוב עובר לאחות אח"כ. ככה שאני לא אלך ואקנה במיוחד סטים תואמים. בחנות הזאת מצאתי בזול אקנה משם מה שיש, וכשאמצא שוב בזול במקום אחר אקנה משם. אז יוצא שיש מישמש בבגדים, אם לא מתאימים בדיוק.

ובנוסף גם חוש האופנה שלי כפי שציינתי לא קיים אז הגיוני שקניתי כמה פעמים דברים שבעיניי זה סט אך בעיני שאר העולם זה זוועת הזוועות 😂 אצלי במשפחה טורחים לציין במובהק כשאני לא קולעת חחח

עם לחץ ונורמה חברתית שצריך להיכנס גם לזה..

ממש לא תודה

מעדיפה פשוט ונוח ואם אני לא מודעת לשילוב צבעים או אם הבגד לא יושב במאה אחוז, מעדיפה את זה ככה.

אם בחרתי ללכת ככה זה אומר שמבחינתי זה סבבה ואין שום צורך ליידע איך זה נראה מהצד בעין יותר סטייליסטית.

אחד הדברים שהכי מקלים עלי בחיים שאני היחידה בעבודה שלי עם שמלות וכיסוי ראש, אין לאנשים למה להשוות.

ממש לא הייתי רוצה לגור באוכלוסיה שאכפת לה איך אני מתלבשת או איך אני מלבישה את הילדים ושזה תופס את העין.

כשזה בא בשילוב עם אנשים ערכיים ממש, זה בכלל מנצח. לא לגעת, לא לשנות. מה שעובד לא לקלקל.

הפעם היחידה שהעירו לי על מראה חיצוני היה כשנתנו לילד ללכת יחף ברחוב וגם זה היה אחרי חודשים שהתאפקו מלהגיד משהו.

הקפדה על סטייל בד"כ זה לא שכל הבגדים מתאימים להכל כמו שכתבו פה, אלא כל הפואנטה זה ייחודיות.

זה כולל גם נעלים ואביזרי שיער, ולגוון בלוקים תדיר ושהתלבושות של הבנות יתכתבו עם הלבושות של הבנים. (שוב לא חולצה לבנה ומכנס שחור אלא מיוחד)

בד"כ נעליים שהם סטייליסטיות הם הרבה פחות נוחות מנעליים רגילות.

וגם מכנסיים הבנים שלי לא לובשים סקיני בד"כ וגזרה רחבה לא נחשבת לסטייל.

וגם אצל בנות יש רגישויות שונות.

אני לא יודעת על איזה רמת סטייל הפותחת מתכוונת. אבל זה בדיוק הקטע, כולם מתלבשים באופן שנראה להם בסדר,

רק לכל אחד אמת המידה שונה, והוא מסתכל על מי שפחות ממנו כהזנחה שאפשר להתאמץ יותר עליה, ועל מי שמדי מוקפד כהגזמה.

כמו שיש רגישות מסויימת לרמת ניקיון או ליכולת שירה.

סטייל אצל ילדים זה משו מוגזם בעיניי, וייחודיות כזו היא לא דבר כזה טוב. מבחינתי לפחות.

הילדים שלי לא מתלבשים תואם גם. רק נקי ולא קרוע/ מוכתם/ בלוי/ מקומט

מסכימה עם מה שכתבת סהכ, לכל אחד הסטנדרטים שלו. 

אבל אם עומדת בפניי בחירה בין בגד מתאים לבין נוחות וזרימה וקלילות - אני אבחר באפשרות השנייה בלי היסוס. כי תשומת לב מיותרת ללבוש תכניס אותי ללחץ, ומכיוון שכך גם את הילדים, וזה לא שווה את זה בעיניי.

(לי יש גם ילדים גדולים, והם בעצמם - רובם - כבר שמים לב ללבוש שלהם, אז זה כבר אחרת. מצד שני - מכיוון שהם גדולים יש עוד נקודה לשים לב אליה, והיא הצניעות... ויש כאן חבל דק בין היופי של הבגדים לבין הצניעות שלהם...)

אבל אדייק את דבריי - אין תשומת לב מיותרת בעיניי לפחות, בלשלוח ילד/ה בבגדים נקיים ותואמים/ לא בלויים/ לא מקומטים, מבחינתי זה בסיסי.

זרימה וקלילות לא חייבת לסתור את זה.

הילדים שלי כמו כל הילדים, מתלכלכים, משתובבים, ולא נמנעים מדברים.

אבל אני לא נכנסת מזה ללחץ גם.. זה בשיח פשוט, והם כבר יודעים, אם מתעסקים בבבית במשו מלכלך, הם יחליפו לבגד שלא אכפת לי שיתלכלך. ואם התלכלך וזה לא ראוי ללבישה מבחינתי- אני מעיפה וקונה חדש

לגבי הצניעות - מודה שלא הבנתי את ההקשר. אני לא מדברת על גינדור. נטו על להיות לבוש בצורה מכבדת, בעיניי. יש מרחק גדול בין להקפיד שילד לא יסתובב עם בגד קרוע/ בלוי/ מקומט/ צבעים לא מתאימים בעליל לבין צניעות. אפשר להיות גם צנוע/ה וגם להתלבש בצורה הולמת. לא רואה סתירה גם פה

הכנסתי אותו רק בדרך אגב, כעוד פרמטר שבעיניי חשוב יותר להתחשב בו מאשר היופי של הבגדים.

ובקשר לעניין שלשמו התכנסנו אתן דוגמה:

בוקר לחוץ. שמונה ילדים צריכים לקום, להתלבש וללכת למוסדות בתוך שעה. כמו תמיד, יש את הילד התורן שצועק "אין לי מה ללבוש!" בארון באמת יש לו בקושי בגדים. בסלסילה במסדרון יש הרבה בגדים, אבל לך תמצא שם דווקא חולצה שלו. גם בערמת הכביסה המלוכלכת יש המון בגדים, אבל הם כאמור מלוכלכים...

במקרה כזה אני אתן לו גם חולצה שלא בדיוק מתאימה לשאר הבגדים או חולצה שאפילו יש עליה כתם קטן, כי זה מה שמצאתי בלחץ הזה של הבוקר. הגננת תרים גבה? בעיה שלה. אני שלחתי אותו לבוש בבגדים מכובסים, וזה דייני...

(אין לי בנים בגן עכשיו, רק בנות, אבל זה רק הרעיון)

כמובן, יש פתרונות שאפשר להציע לזה, כמו הכנת בגדים בערב קודם, ולפעמים באמת אנחנו עושים את זה, אבל לא תמיד זה הולך, ואני מעדיפה לא להשתגע יותר ממה שאני כבר משתגעת...

כנ"ל בקנייה של בגדים - אעדיף ללכת לחנות אחת שיש בה מבחר בשביל כולם, גם אם לא בגדים יפים במיוחד או עם התאמות מיוחדות, מאשר להשתגע בחיפוש אחר בגדים אלגנטיים ומתאימים...

אני דיברתי על האידאל ברעיון

ומבינה על מה את מדברת, קצת לפחות, גם פה יש ימים של טרלול, אפילו שאין לי שמונה ילדים

לגבי קנייה של בגדים אצלי זה אחרת האמת. אבל שוב, תעדוף כוחות וזמן.

ואני לא קונה בגדים יפים במיוחד. בכלל לא. הבת שלי לא תקבל את תואר המתלבשת הכי טובה בגן, ואני לגמרי בסדר עם זה ואף מעדיפה שלא תהיה התעסקות יתר בכמה הבגד שלי יפה. אני קונה בגדים צנועים שיכבדו אותה.

וגם הבן שלי אותו דבר. הפרמטר שלי הוא לא ׳הבגד הכי יפה שמצאתי׳. הם סהכ ילדים. 

בן השלוש שלי יכול ללכת עם סגול וכתום מצידי. לגמרי לא אכפת לי.

עם בת החמש יותר אסתכל שתלך יפה ומכובד.

אבל שום דבר לא בדרמה ולא בלחץ. 

רוב הנשים בסביבה שלי מתלבשות יפה ולא מוזנח ושמות מטפחות מעוצבות וכו... כך שלא חושבת שזה פשוט.

אני עובדת בצוות שכולן בו דתיות לאומיות, וכולן מתלבשות יפה( אפילו נוצרת מעין השוואה סמויה שמעלה את רמת  הלבוש )

ורואה גם נשים חרדיות שמתלבשות ממש פשוט על גבול המוזנח בעני( לא נשים עם פאות). 

מבחינת ילדים, במיוחד בנים, נראה לי שמתלבשים קצת יוצר פשוט מחרדים, מכנס טריקו, וחולצת טריקו  , אבל כמעט ולא רואה ילדים שנראים מוזנח, כמו שתארת, בגדים לא במידה , חוסר התאמת צבעים וכו..

אני גרה בעיר, זה מה שאני מכירה.

חשוב לי שיהיה לילדים נח, ולא מפריע לי שילבשו טריקו פשוו , אבל חשוב לי שיהיה בלי קרעים/ כתמים, מידות וצבעים תואמים( ובאמת לבנים קונה מכנסים  כהות שמתאימים לכל חולצה).

אני חרדית ועובדת במוסד דת״ל, באמת רוב הילדות לבושות מרושל בעיני, אגב זה גם הרבה מושפע מהתסרוקת שלא מסודרת בדרך כלל.

זה מראה שאני לא אפגוש בבית ספר חרדי,  לא שזה מפריע לי או גורם לי לזלזל או משהו..

אגב , הנשים לבושות יפה ומטופח. באמת זה קטע אצל הבנות 

לק"י

ולא בכל גיל הן יודעות לסדר לעצמן יפה.

אבל זה לא משהו שמאפיים דוקא את הדת"לים. אז מעניין למה התכוונת.

אולי זה תלוי אזור

אף אחד אצלינו לא מידי משקיע בבגדים יקרים ועדכניים אבל

חלק מהדת''ל הבנות חופשי באות בבוקר עם קוקו מרושל שכמובן לא מחזיק

בגדים קצת גדולים- במיוחד לבנים הקטנים וצבעים לא קשורים

בגדים ישנים מאוד ומשופשים

הנשים קצת יותר טוב בדכ מטפחות יפות אבל גם בבגדים די מוזנח

כמובן לא כולם אבל הרבה...

לעומת החרדים שהרוב מוחלט שיער מסודר מתוח- או צמות חזקות

סיכה/ קשת

בגדים במידה ומותאמים

כן יש כאלו שמלבישים מיושן כי מקובל להעביר מאחים אבל מסודר נקי ולא משופשף

ואם כבר בגדים- אז אני לא אוהבת אלגנטי. בטח לא ביומיום. אבל לבוש ספורטיבי זב לא מוזנח.

כי אני ממש לא רואה בזה בעיה.

הילדים שלי נשלחים למוסדות בבגדים מוכתמים אל מכובסים וריחניים.

בגד משופשף זה לא בגד לא נקי וגם בגד עם גולגלך אפשר ללבוש ואני עצמי ובודאי הילדים לובשים את זה בכיף.

הבגד המשופשף הזה לדברייך יתכלה עוד עשרות שנים אם לא יותר, אז בינתיים כדאי ונכון לנצל אותו.

תרבות הצריכה הזאת היא מיותרת ואקולוגיה היא התנהגות נכונה, בריאה ויהודית.

אנחנו צריכות להיות נושאי הדגל שלה ולא התל אביביות.

שבגן ממילא יתלכלכו בגואש שלא יורד

רוטב שלא יורד

דבק שלא יורד

ועוד כהנה וכהנה

גם אם אני לוקחת בגדים מגמח -יד שניה אני אקח את הבגדים 'נראים במצב טוב- בלי חורים קטנים/ עיטור מקולף/ עם גולגולים

אני ממש לא ביד לקנות הכל אני מאוד חסכנית על בגדים ועדיין לא עובר אצלי בגד כזה

כנל אפשר להלביש בגד יד 2 במידה הנכונה ובצבעים מתאימים זה ענין של אחריות אישית למראה סביר

*אגב כמורה יצא לי כמה פעמים לבקש בעדינות מאמהות לבנות צעירות להלביש ולסרק יותר בשימת לב כי ראיתי צורך חברתי(בת שהיו צוחקים עליה וכו*) אם במשך היום הקוקו מתבלגן

אצלינו המורות בגיל הרך עוזרות לסדר את השיער אבל אם זה ג'יפה ילדה שלא התקלחה/ לא הסתרקה זה יותר קשה.

בשום מקום לא ציינתי שהילדים יוצאים עם חורים או עיטורים מקולפים.

ראשית אני לא קונה בגדים עם עיטורים/פאייטים/נצנצים בגלל הפגיעה שלהם בתהליך המחזור, אז עם כאלו מן הסתם לא אשלח.

עם חורים בעיניי זה משפיל אז גם לא.  

לגבי גולגלך, אני לגמרי רואה ילדים נוספים שמגיעים ככה לגן, אז כנראה שאנחנו לא יוצאי דופן ואני שמחה בכך.

פוטרים בתחילת העונה מגיעים עם גולגלך לסופה ברוב המותגים הבסיסיים.

כפי שכתבתי- מכובס וריחני.

אבל, חשוב להדגיש,

האידיאולוגיה שלי היא לא על חשבון הילדים.

אם יש ילד שכבר בר דעת ומבקש בגד אחר-

הוא יקבל.

ולגבי השיער כפי שציינת ולא התקלח,

אני מניחה שציינת באופן כללי ולא אלי ואם כן אני מקווה שאת מבינה שזה לא מחייב שזה הולך יחד.

קיימות אינה נוגדת שיער מסורק

(כך אגב יותר קל לשמור על הניקיון שלו)

והיגיינה בסיסית.

ולגבי הבנות בכיתתך,

מהמם שאת מעירה להורים ועושה זאת בעדינות,

זה באמת חשוב ומרגש.

עם זאת אני מציעה שאם יש לך אפשרות ואוזן קשבת מהבנות,  

כדאי גם לחנך בעדינות את הבנות שמסתכלות בעין עקומה על הבריות. 

זה מהסתכלות שלי כמורה

יש םה כמובן ענין יחסי אם את כאמא רואה שהילד לבוש חריג משאר החברים צריך לשים לב לזה

קשה להכריח ילדה בכיתה א-ב לשבת ליד ילדה שבעיניה היא 'מסריחה' או 'מבולגנת'

כמה שמדברים בכיתה והכל לטובת הילדה ששומעת את המילים האלו נלחשות אליה אפשר לחסוך את זה עם טיפה של צומת לב

אם זה בעיה כלכלית אנחנו כבית ספר עוזרים (קנינו הרבה פעמים תלבושת וחצאיות לילדות) ואם זה ענין של תשומת לב אז צריך שהאמא תדאג לרווחה הנפשית של הבת שלה ולא לאהבת ישראל של שאר החברות... 

כמובן זכותך לשלח את הילדים שלך איך שאת רואה לנכון.

השאלה אם זה לא גורם להם להראות לא נקיים בעיני הסביבה, וזה כן יכול , אפילו באופן לא מודע , להשפיע על ההתיחסות אליהם.

אני לא מסוגלת לראות את הילדים שלי בבגדים עם כתמים. אפילו לא פיזמות.

בעיני בגדים עם כתמים ובגדים עם חורים , זה אותו הדבר.

סליחה שזה נשמע ביקורתי, זה הדיון פה, אז הרשתי לעצמי לומר. 

לק"י

מתארת.

גם לא הרוב.

בתור אחת שגדלה בדת"ל והיום שולחת לחרדי

בדתל יש פשטות של שורש/טבע נאות עם גרביים/ בלנסטון

ובחרדי הכל מוקפד...הבת שלי בחרדי ובאמת שאיך שהן שולחות תילדות הן לגמרי מגזימות חח

שבלנסטון ושורש וטבע נאות זה יקר אבל זה מרושל אםשר לומר מה שרוצים אבל זה לא סיגנון אלגנט

ושוב אני מהציבור אז אל תרגישי צורך להתגונן או להגן זה עובדות בשטח

לא משנה כמה השיער ש"ך הבת שלי היה מסודר הבוקר, בסוף היום הוא יהיה בלגן

והיא עדיין לא יודעת לסדר לעצמה..

אתמול בלילה אחרי המקלחת עשית לילדה צמה

זהו ככה לשלוח לגן? ומקדימה הכל בלאגן?

לי מפריע בעין..

עכשיו סוף העונה

הבן שלי לובש מכנסי פוטר ברוגז כי הוא עשה קפיצה ב"ה בגובה

אני לא ארוץ לקנות לו פוטרים לשבועיים..  אז בימים הקרים עד שיגיע הקיץ הוא ילבש מכנסיים שקצת מציקים לי בעין, והבת שלי תלבש חולצות שטיפה קצרות לה בבטן(אבל צמיד עם בגד גוף מתחת) ואני אעצום עיניים חזק חזק ואחכה בסבלנות שהעונה תעבור והבגדים שקניתי להם במידה הבאה לעונה הבאה יתאימו....

בחברה החרדית הנראות מאד חשובה ילכן גם אם זה דורש לקנות מכנסיים לשבועיים יקנו וימצאו פתרון (נגיד מכפלת שפותחים לפי הצורך) כי חלק מסדרי העדיפויות הם להשקיע בנראות.

וכשזה לא בסדר העדיפויות אז באמת עוצמים עיניים והכל בסדר

יודעת.

אבל אם זה אכן כך, זה עצוב וגרוע מאוד.

אם החרדים מדברים על עגלה מלאה ועגלה ריקה, אז עגלה שמייחסת חשיבות לנראות ולעוד מכפלת, שעה שרבותינו היו בוכים ומגייסים תרומות וקולות בקלפי עבור אברכים שאין להם מה לאכול זו עגלה ממש ממש ריקה.

ממש הייתי מעדיפה להאמין שזה לא שם כך. 

אבל בפועל זה המצב. הם יותר ידברו על להיראות מכובד, כן? אז זה ענין של מיסגור. אבל כן יקידו ממש על הלבוש והנראות.

הנה דוגמא שלא קיימת בכלל למיטב ידיעתי בציבור הדתי לאומי - עיצוב מתנות אירוסין. אם תלכי לאירוסין אצל חרדים תראי שולחן מלא מארזים מעוצבים ברמות גבוהות של כל המתנות שהחתן והכלה מביאים אחד לשני. וזה לא סתם מוצב על השולחן, הוא צריך להיות מעוצב. כי הנראות מאד חשובה!

תסתכלי על אירועים בחברה הדתית ובחברה החרדית, השילוט אצלם - מודפס ומעוצב הרבה יותר למשל.

גם תחפושות יותר מוקפדות יותר מושקעות, בחוויה שלי בכל אופן.

בנות בגיל סיום תיכון ואחרי - מקפידות מאד על איך שנראות בניגוד לציבור הדתל שממש לגיטימי בגיל הזה להסתובב "שלוכי".

כשעברתי מהציבור החרדי לדת"ל ממש הופתעתי והתאכזבתי איך במסיבות בית ספר וכאלה אין הקפדה מטורפת על אביזרים, תפאורה ותלבושות שבחרדי זה ברמה ממש ממש גבוהה ומושקע ומשכירים תלבושות ואין דבר כזה שהמקהלה לא נראית אחידה ומטופטפת (מלשון להיות טיפ-טופ חחח).

אם תשאלי אותם הם יגידו לך שהעגלה מלאה, אבל זו עגלה איכותית כי בני מלכים צריכים להיראות בהתאם. אז זה ענין של מסגור ודרך חשיבה. 

גם אצלנו בשכונה זה ההבדל בין חרדי לדתל.

לגמרי כל הדברים שכתבת,

ודווקא מהמקום הזה, אני ממש שמחה שזה הסטנדרטים הפשוטים שלנו.

מי שאחראית על המסיבות ביסודי של הבנות היא חרדית והכל הרבה יותר מושקע.

התלבושות ביסודי יותר מושקעות מהאולפנה, ובעיני יותר חשוב העשיה והשותפות של הילדים מאשר איך זה יצטלם.

הבימה זה לא יהיה, אז שתהיה תפאורת "בני עקיבא" קצת יותר מושקעת. זה ממש ממש בסדר.

הילדים שלי נהנים מתלבושת אלבד באותה מידה של התלבושת סאטן.

כשאין את הציפייה ליותר, כשגדלים בתוך זה, זה לא נראה שלוכי, זה כיף ושמח.

לדוגמה מה שאמרת על האירוסין, אז זה תלוי גם עדה. אבל בתור אחת שאין לה יד בעיצוב. ממש שמחתי שהיה לי מקום להשתתף בחגיגות ולהביא משהו שלא מעוצב סוף הדרך, מאשר להתבייש ולא להביא בכלל. או להשקיע מאמץ בתחום שאני פחות טובה בו.

ושלטים עושים את אותה העבודה..

כשמתרגלים לסגנון החרדי, הדתי נראה רישול, כשגדלים בתוכו זה לא נראה מרושל כי זה מה שרגילים וזה בסדר גמור ומשמח באותה מידה בדיוק.

גם גננות נגיד שמכינות תלבושת אחידה לילדי הגן, אצל החרדיות יותר מוקפד, מבחינתי זה לא יותר שמח ולא יותר ראוי, זה פשוט בזבוז זמן של הגננת החרדית לעומת הגננת המקבילה הדתל, זה לא מעלה ולא מוריד מערכה של אחת מהן לדעתי. אם הגננת החרדית רוצה להשקיע יותר תקציבית או זמן, שתעשה כרצונה, אם זה שההורים דתל ולא אכפת להם, יוריד ממנה לחץ מבחינתי זה מבורך..

נגיד הילדים שלי היו בגנים עם סרטים מקרפ על היד, זה לא עובר מסך אצל החרדי. רק סרטים ממש. היום זה גם נכנס יותר לדת"ל, באמת לא מבינה למה, מה רע בסרטים מקרפ בשביל ריקוד של 3 דקות..

או מגן של יהודה המכבי מקרטון לעומת שהמגן מצופה כולו מבד סאטן שמודבק במלא דבק חם.. למה לא קרטון שמציירים עליו מגן דוד?

הילדים מרוגשים וההורים גאים לא פחות.

מבינה למה מי שבא מבחוץ זה נראה לו עלוב.

אבל מי שגדל מבפנים לא רואה את זה ככה.

חוץ מזה שכן יש השפעה למה שמעסיק את בציבור החרדי לעומת הדתי לאומי.

בכל אירוע של המזגר החרדי לבנות יש את אותו שטאנצ של פעילויות:

סדנת צילום, עיצוב עוגות, עיצוב תמונות, עיצוב פרחים, עיצוב תכשיטים, איפור וזהו בערך.

אצל הדתל יש לבנות גם סדנת טיסנים שלומדים בה יותר פיזיקה מעיצוב. סדנת אלקטרוניקה, כלכלה ועוד. שזה המתנס החרדי מביא רק לבנים ולא לבנות.

אני לא יודעת מה גורם למה, ההקפדה גורמת שזה הפעילויות שהמתנס מביא כי זה מה שמעניין את הציבור, או שכשילדה גדלה לתוך עולם שזה מה שמביאים לבנות אז היא מבינה שהיא נשפטת לפי חוש האסתטיקה שלה ולכן משקיעה שם את האנרגיה שלה,

אבל בעיני זה לא מנותק וזו עוד סיבה שאני מעדיפה פחות לייקר את הדברים האלה ויותר להרחיב אופקים לתחומים נוספים ויכולות נוספות.

אגב גם בחרדי יש סגונות שונים, נגיד הספרדי חרדי יותר דומה למה שאומרים מכנסיים בצבעים ניטרליים שיתאים לכל החולצות, לעומת הסגנון החסידי ששם זה הופעות לבוש. זה יפה ממש, לא אומרת שלא, אבל בעיני יותר מתאים לפסטיבל מאשר להתנהלות יומיומית.

כל המשפחה לובשת תואם במאות שקלים יום יום, נורמה שקשה לחסידים סטנדרטים לעמוד.. זה יקרר מאד

כל הכסף על בגדים

אימאלה

לק"י

עושה את המסיבות, והציוד שלה יותר מושקע, כי היא מפעילה איתו בהרבה גנים.

החסידי פי אלף יותר מושקעים וזה ממש אידיאל אצל חלקם להשקיע הרבה בנראות.

ספרדי האמת אני לא ככ מכירה.

ואני מודה שלי קצת קשה המעבר הזה ל"פחות מושקע". ברור לי שזה ענין של סטדנרט ולא מזלזול או משהו אבל אני ממש אוהבת את האחידות הזאת היא יפה בעיניי, וההשקעה שהכל יהיה עד לאביזר הכי קטן תואם באמת ממש מקסים אותי.

בכללי בחיים שלי אני ממש מאמינה בפשטות אבל ממש מרגישה שגם פשטות אפשר לעשות בהקפדה אני יודעת שזה נשמע סותר אבל בראש שלי זה לא..

וגם כאמא אני פשוט לא מספיקה להגיע ל"רמת הגימור" הזאת לא בבית ולא בבגדים שלי או של הילדים (גם מסיבות כלכליות אבל גם אילוצי זמן) וזה ממש ממש מבאס אותי.

ויש דברים ספציפיים בלבוש של הילדים שאני ממש מתקשה להכיל את הסטנדרט הדת"ל ומלבישה אותם טיפה שונה ויותר קרוב לחרדי כי זה יותר יפה בעיני.. לבעלי זה קצת מפריע כי הוא גדל כדת"ל ולא מבין מה הבעיה מלכתחילה בפריטי לבוש ה"רגילים מבחינתו" אבל בינתיים הוא נותן לי ואני חוששת ממש מהיום שבו הוא/הילדים יחליטו שהגיע הזמן להיראות כמו כולם 🙈

לגבי הסדנאות אני לא חושבת שזה קשור. אם ץסתכלי על תמונות ממסיבות חומש של חיידרים תראי איזה השקעה מטורפת יש בכתרים הזהים והמהודרים (והמהממים 😍😅). וגם אצל חסידים יש השקעה יתרה בסלסול הפאות שיראו טוב ומסולסלות לעילא. ההקפדה על נראות קיימת אצל בנים וגברים לא פחות מאצל בנות. נראה לי שפשוט החלוקה המגדרית הברורה ל"מהו תחום של בנים ומהו תחום של בנות" היא זו שמובילה לסדנאות שחוזרות על עצמן.

בנות "צריכות" לאהוב ציור נגינה עיצוב ושזירת פרחים, ובת שאוהבת אלקטרוניקה או טיסנים היא חריגה. והחברה החרדית לא מעודדת חריגות  

יש הבדל ללכת עם בגד שקצת נהיה קטן, כולו. לבין בגד שפשוט לא במידה... או חולצה ענקית וחצאית צפופה עם רוכסן שלא נסגר ולהפך

שה מתקבל אחרת בעין

ואם הגרביים מתוחות הנעליים שלמות והשיער מסורק

לא נורא שהמכנס קצת קצר

מדבר על דברים יותר קיצוניים

רואה את השכנה שלי יוצאת שכל הבנים לבושים באותו הבגד, וכלכך שמחה שאני לא בחברה שזה הסטנדרט שלה.

אז משתדלת להלביש סבבה ומותאם, באמת שלא בלחץ על זה.

הכל בסוף עניין של סדרי עדיפויות, כי מלאי הכח שלנו מוגבל.. 

זה נטו בחירה של האמא..

היתה לי שכנה כזאת

עשתה את זה כי כיף לה

אני עם חמישה בנים לא מלבישה אותו דבר כי בעיני זה בזבוז כסף

הרי ככה אני יכולה להעביר מאחד לשני

אבל אם זה הכל אותו דבר אז צריך כל עונה לחדש הכל

אף אחת לא ׳צריכה׳ להלביש סטים, מי שעושה את זה בוחרת בזה.

למרות שהילדים שלי חרדים, מעולם לא הלבשתי סטים, בגלל שאני הולבשתי בסט עם אחים ואחיות שלי והרגשתי חסרת יחודיות וחלק מעדר.

בעיניי זה לא סטנדרט גבוה ולא הופך את הבגדים למשהו יפה

ודווקא נוח..

אני לא מתאבדת על סטים, וגם לא מלבישה ככה את הילדים שלי ,

אבל ברור שהרבה יותר נוח לי להכנס לחנות ולקנות את אותו דבר ב3 מידות ..

גם במגזרים אחרים יש לבושים יותר בקפידה או מותגים ויש פחות

כל הילדות באות עם קוקו או צמה נורמלית, נכון בלי סיכות וכאלה אבל זה כבר סגנון. וכולם לובשים בגדים נורמליים

אישית אני מלבישה בגדי טריקו נקיים ופשוטים, כאלה שזורקים בכיף בסוף העונה

ילדים מקלקלים בגדים וחבל על הכסף לקנות יקר

אבל זה לא מוזנח בשום אופן

מלבישה בבגדים סופר נוחים וספורטיביים

בארון יש חולצות בצבע ודוגמה שיתאימו לכל המכנסיים שיש בבית

הבעיה הכי חמורה שיכולה להיות זה שהילד יחליט לשים חולצת פיגמה של פו הדוב עם המכנס של הכלי תחבורה

מכנס טייץ ב 3 צבעים (גינס שחור/אפור, טייץ שחור וחום). אני מראש קונה חולצה שבטוח תתאים לשלושת האפשרויות של המכנסיים. נורא פשוט ואין איפה להסתבך.

לגבי סטים - יש לקטני אוברולים קטיפה חלקים מקידישיק בכמה צבעים. בבוקר אני אוהבת לשים לו בצבע תואם לגדול אבל ממש לא בקטע להתחרפן שאם אחד מהם התלכלכך אז גם לשני מחליפים כדי שיהיה "סט". ממש ממש לא (הגדול והקטן בכלל לא לומדים באותו מקום. אני אוהבת שהצבעים תואמים בשביל הסדר אצלי בעין ולא כדי להרשים משהו כי גם ככה אף אחד לא רואה אותם ביחד).

הילדים שלי בעיניי לבושים הכי מתוק וחתיך שיש בעולם. לבושים זול (קידישיק, הדס, שיין, אלי לידר ודומיו) ומעל הכל ב"ה נוח.

לילד יש סהכ 2 זוגות

יום חול סניקרס לבן ושבת נעל שחורה של פאפיה

לקיץ כבר קניתי 2 זוגות צבעוניות באלי אק. כי פשוט לא עמדתי בפיתוי (כל זוג 30 שקל)

תכף גם נתחיל עם כיפות בכלל תהיה חגיגה וגם בהם - מתכננת לקנות כמה צבעים ניטרליים שיתאימו להכל ככה נפתור את בעיית החוסר התאמה

צריכים להראות ''מכובד''

אני שמחה שאני חיה בחברה שלא לוקחת קשה דברים לא ככ חשובים

ולדעתי, יש הגזמת יתר עם גנדור במגזר החרדי.

אני רואה סביבי ובמסגרת בגן של הבת שלי, לדעתי זה שוחק בהמשך את היכולת של הילדים להתעסק בעיקר.

הבת שלי עוד לא בכיתה א וכבר רוצה עגילים וצמידי זהב כמו לחברות, או איפור (וואט?!)

וגם מדברת איתי על איפה אני קונה בגדים. אשכרה יש שיח בין החברות באיזה חנות קונים.

ברור שעצרתי את השיח הזה ודיברתי איתה על מה חשוב באמת ואני מאוד מקווה שזה יחלחל והיא לא תשתגע לי מהשטויות האלה כבר בגיל כזה. זה לגמרי משו שמגיע מהבית, חלק מהשיח של האמא שהן נחשפות אליו,  וזה לגמרי נוגס בהתעסקות בעיקר לדעתי.

הייתה לי שכנה חרדית שכל שיחה איתה זה איפה היא הזמינה בגדים לילדים ומה היא קנתה ושופוני. כשזו ליבת ההתעסקות של האמא, וזה מה שהילדים שומעים, זה בעייתי בעיניי

בקיצור כמו שהבנת, אני לא מתחברת בכלל.

ילדים צריכים להיות ילדים ולהתעסק בדברים של ילדים, והאמהות נותנות את הטון פה.

אין בעיה להקפיד שילד ילבש בגדים תואמים/ לא מלוכלכים/ קרועים/ בלויים/ מקומטים. גם בעיניי זה בסיסי. אבל בתחושה שלי, ילדים קצת הפכו לחלון ראווה של ההורים והנראות שלהם לסמל סטטוס. ואני גם רואה שזה לפעמים לא תואם לסטנדרט של הצניעות במסגרת כי הסטייל... 

אולי במגזר הדתל זה קיצון שני, אני לא יודעת, אבל יש פה סביבנו גם משפחות דתל ואני לא רואה את זה ככה. בכל מקרה, זה עדיף בעיניי שילד לא יהיה ככ מוקפד, מאשר להיות אובר מוקפד ולהתעסק בסטייל בגיל כזה קטן. 

כנראה זה ממש באיזור שלי הנושא שפתחתי

וכמו שאני מבינה פה זה קצת קיצון כנראה

אהבתי את התשבות

הכי חשוב בה שמים דגש בבית ועל מה השיח

ילדים קולטים טוב מאד

וזה כנראה שונה בין בנים לבנות כמובן

אבל מפריע לי לראות הזנחה..

גם על אימהות שלא ככ אכפת להם מעצמם

זה מינמום של מכובדות , נקי ומסודר.

מראה מכובד לדעתי זה מינימום

אני רואה בסביבתי ילדים לבושים בצורה שההורים שלהם לא היו מעיזים לצאת כך מהבית וזה בעיקא עצוב לי

ילד צריך ללבוש בגדים נקיים ובמידה שלו

לא מרופט או דהוי- או בגד שמצריך גיהוץ והוא לא מגוהץ וזה בולט לעין

לצאת מהבית בפנים נקיות ולבנות- בשיער מסודר

(זה משפיע על היחס לילד, החל מהגננות והמואים וגם מחברים)

זה לא אומר שצריך עכשיו ללכת לקנות בגדים בסכומים מופרכים וצו האופנה.

חולצת טריקו חלקה נקיה ב15 שקל גם עושה את העבודה

יש יד שניה מהמם

אולי יש אימהות שלא ככ מבינות ויודעות איך

צריך להתלבש ולהלביש..

לא קשור למצב כלכלי או ערכים

קשור לאופי אולי

לא מפריע לי פשוט, מפריע לי מוזנח

וזה תלוי אזור שגרים בו. נגיד אצלנו הרוב לבושים פשוט אבל יפה ונקי ומטופח

מבחינתי טי שרט מנקסט מכנס גינס וסניקרס זה הכי יפה שיש

ברור שלילדים שלי יש יציאות אבל אם הם מסופרים יפה ונקיים ועם ריח טוב זה איכשהו נראה נורמלי

בעיניי זה ממש משפיע על היחס של הסביבה אליהם, באופן לא מודע בכלל

מאוד משקיעים בבגדים של כולם

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..