שיש להן ילדים מאוד דעתניים שחייבים לבחור בעצמם את הבגדים, ואם הן יתחילו לריב איתם כל פעם מה ללבוש, הילד יהיה בן 18 לפני שיצליחו לשכנע אותו לצאת מהבית עם בגדים תואמים.

כל אמא בוחרת את המלחמות שלה.

אני מעדכנת את הגננות שאני לא אחראית לחוש האופנה של הילדים וזהו. אין מה לעשות.

אני קונה קולקציה שכל המכנסיים מתאימים לכל החולצות

ואז אין פשלות של הילד או של אבא שלו

לא רואה את עצמי קונה לה את כל הבגדים אותו דבר. במיוחד ש-90% מהבגדים שלה היא מקבלת מאחותה הגדולה, שדווקא מסכימה להתלבש איך שמבקשים ממנה

בכל מקרה לי נראה משעמם ללבוש תמיד את אותו הדבר...

אבל כן אפשר לקנות סט חולצות וסט חצאיות שכולן מתאימות לכולן או משהו כזה..

בכל מקרה גם אצלי אין מלחמות. שתלך איך שהיא רוצה באופנתה האישית לי זה לא אכפת. זה לא שחוש האופנה שלי מפותח, להיפך. קרה שביקשתי עזרה מהבנות בהתאמת הבגדים שלי, כי לי פשוט אין את זה והן ירשו לפחות קצת חוש אופנה מחמותי חחחחח

לק"י

לבנים קל יותר לקנות שהכל מתאים להכל- נניח רק מכנסיים חלקים, שאז הכל מתאים בערך.

נגיד חולצות עם דוגמאות או בצבעים מגוונים

וחצאית או סרפן שחור/אפור/חום -כזה שמתאים עם כל בגד

ואז אין מצב שלא יתאים

וזה לא ללבוש אותו הבגד או אותו דבר

הצבע שונה הסוג חצאית או סרפן אחר

פשוט תמיד יראה נורמלי

ואגב

אני דוקא גרה במקום דוס ופשוט אבל דוקא מרגיהש שרוב הילדים לבושים ממש מכבד ויפה

ברור שתראי בכל מקום כמה חריגים

אבל גם באמת אצלי זה עובד ככה-

הילדים מתלבשים לבד

בוחרים לבד

והפלא

שהם 99% בוחרים בהתאמה ממש סבבה

הבת שלי בת 3 -תמידדד מתאימה ממש יפה בגדים ולה אין בגדים שתמיד יתאימו

.

יש לה טעם טוב טבעי באמת!

כשאחת הבנות בוחרת ישלוב לא מתאים

וגם הסברתי להן עקרונות

שמקושקש לא הולך עם מקושקש

ושפסים ופרחים לדוגמא זה לא מתאים

וקצת על ישלובי צבעים

אבל תכלס לרוב בוחרות סבבה

וכשיש משהו ממש לא- אני כן מציעה אופציה נוספת

אבללל לא נכנסת למלחמות עולם

יום אחד ישלדה לבושה לא משהו- זה לא אומר שהיא מוזנחת

והאמת

שכשבעלי מלבי ש אותם..אז המצב די עגום 😉😉 חח כי הוא לא מתאים צבעים נכון ולא מסכים להשתכנע😉

אז כנראה הבעיה אצלי חחח

קשה לי מאוד למצוא בגדים שמוצאים חן בעיני, גם לילדים. אז כשאני מוצאת אני קונה, וכשאני לא מוצאת אז קונה מה שיש גם אם לא לטעמי. ואז יוצא נגיד שאני קונה סרפן קצת יותר מיוחד בצבע ורוד... ובגלל שהוא באמת יפה הבת תבחר אותו תמיד, גם אם היא לובשת באותו רגע חולצה לא קשורה חחח

ועוד משהו.

אני לא אוהבת להוציא כסף על בגדים. הילדים לובשים את זה עונה וזהו, במקרה הטוב עובר לאחות אח"כ. ככה שאני לא אלך ואקנה במיוחד סטים תואמים. בחנות הזאת מצאתי בזול אקנה משם מה שיש, וכשאמצא שוב בזול במקום אחר אקנה משם. אז יוצא שיש מישמש בבגדים, אם לא מתאימים בדיוק.

ובנוסף גם חוש האופנה שלי כפי שציינתי לא קיים אז הגיוני שקניתי כמה פעמים דברים שבעיניי זה סט אך בעיני שאר העולם זה זוועת הזוועות 😂 אצלי במשפחה טורחים לציין במובהק כשאני לא קולעת חחח

עם לחץ ונורמה חברתית שצריך להיכנס גם לזה..

ממש לא תודה

מעדיפה פשוט ונוח ואם אני לא מודעת לשילוב צבעים או אם הבגד לא יושב במאה אחוז, מעדיפה את זה ככה.

אם בחרתי ללכת ככה זה אומר שמבחינתי זה סבבה ואין שום צורך ליידע איך זה נראה מהצד בעין יותר סטייליסטית.

אחד הדברים שהכי מקלים עלי בחיים שאני היחידה בעבודה שלי עם שמלות וכיסוי ראש, אין לאנשים למה להשוות.

ממש לא הייתי רוצה לגור באוכלוסיה שאכפת לה איך אני מתלבשת או איך אני מלבישה את הילדים ושזה תופס את העין.

כשזה בא בשילוב עם אנשים ערכיים ממש, זה בכלל מנצח. לא לגעת, לא לשנות. מה שעובד לא לקלקל.

הפעם היחידה שהעירו לי על מראה חיצוני היה כשנתנו לילד ללכת יחף ברחוב וגם זה היה אחרי חודשים שהתאפקו מלהגיד משהו.

הקפדה על סטייל בד"כ זה לא שכל הבגדים מתאימים להכל כמו שכתבו פה, אלא כל הפואנטה זה ייחודיות.

זה כולל גם נעלים ואביזרי שיער, ולגוון בלוקים תדיר ושהתלבושות של הבנות יתכתבו עם הלבושות של הבנים. (שוב לא חולצה לבנה ומכנס שחור אלא מיוחד)

בד"כ נעליים שהם סטייליסטיות הם הרבה פחות נוחות מנעליים רגילות.

וגם מכנסיים הבנים שלי לא לובשים סקיני בד"כ וגזרה רחבה לא נחשבת לסטייל.

וגם אצל בנות יש רגישויות שונות.

אני לא יודעת על איזה רמת סטייל הפותחת מתכוונת. אבל זה בדיוק הקטע, כולם מתלבשים באופן שנראה להם בסדר,

רק לכל אחד אמת המידה שונה, והוא מסתכל על מי שפחות ממנו כהזנחה שאפשר להתאמץ יותר עליה, ועל מי שמדי מוקפד כהגזמה.

כמו שיש רגישות מסויימת לרמת ניקיון או ליכולת שירה.

סטייל אצל ילדים זה משו מוגזם בעיניי, וייחודיות כזו היא לא דבר כזה טוב. מבחינתי לפחות.

הילדים שלי לא מתלבשים תואם גם. רק נקי ולא קרוע/ מוכתם/ בלוי/ מקומט

מסכימה עם מה שכתבת סהכ, לכל אחד הסטנדרטים שלו. 

אבל אם עומדת בפניי בחירה בין בגד מתאים לבין נוחות וזרימה וקלילות - אני אבחר באפשרות השנייה בלי היסוס. כי תשומת לב מיותרת ללבוש תכניס אותי ללחץ, ומכיוון שכך גם את הילדים, וזה לא שווה את זה בעיניי.

(לי יש גם ילדים גדולים, והם בעצמם - רובם - כבר שמים לב ללבוש שלהם, אז זה כבר אחרת. מצד שני - מכיוון שהם גדולים יש עוד נקודה לשים לב אליה, והיא הצניעות... ויש כאן חבל דק בין היופי של הבגדים לבין הצניעות שלהם...)

אבל אדייק את דבריי - אין תשומת לב מיותרת בעיניי לפחות, בלשלוח ילד/ה בבגדים נקיים ותואמים/ לא בלויים/ לא מקומטים, מבחינתי זה בסיסי.

זרימה וקלילות לא חייבת לסתור את זה.

הילדים שלי כמו כל הילדים, מתלכלכים, משתובבים, ולא נמנעים מדברים.

אבל אני לא נכנסת מזה ללחץ גם.. זה בשיח פשוט, והם כבר יודעים, אם מתעסקים בבבית במשו מלכלך, הם יחליפו לבגד שלא אכפת לי שיתלכלך. ואם התלכלך וזה לא ראוי ללבישה מבחינתי- אני מעיפה וקונה חדש

לגבי הצניעות - מודה שלא הבנתי את ההקשר. אני לא מדברת על גינדור. נטו על להיות לבוש בצורה מכבדת, בעיניי. יש מרחק גדול בין להקפיד שילד לא יסתובב עם בגד קרוע/ בלוי/ מקומט/ צבעים לא מתאימים בעליל לבין צניעות. אפשר להיות גם צנוע/ה וגם להתלבש בצורה הולמת. לא רואה סתירה גם פה

הכנסתי אותו רק בדרך אגב, כעוד פרמטר שבעיניי חשוב יותר להתחשב בו מאשר היופי של הבגדים.

ובקשר לעניין שלשמו התכנסנו אתן דוגמה:

בוקר לחוץ. שמונה ילדים צריכים לקום, להתלבש וללכת למוסדות בתוך שעה. כמו תמיד, יש את הילד התורן שצועק "אין לי מה ללבוש!" בארון באמת יש לו בקושי בגדים. בסלסילה במסדרון יש הרבה בגדים, אבל לך תמצא שם דווקא חולצה שלו. גם בערמת הכביסה המלוכלכת יש המון בגדים, אבל הם כאמור מלוכלכים...

במקרה כזה אני אתן לו גם חולצה שלא בדיוק מתאימה לשאר הבגדים או חולצה שאפילו יש עליה כתם קטן, כי זה מה שמצאתי בלחץ הזה של הבוקר. הגננת תרים גבה? בעיה שלה. אני שלחתי אותו לבוש בבגדים מכובסים, וזה דייני...

(אין לי בנים בגן עכשיו, רק בנות, אבל זה רק הרעיון)

כמובן, יש פתרונות שאפשר להציע לזה, כמו הכנת בגדים בערב קודם, ולפעמים באמת אנחנו עושים את זה, אבל לא תמיד זה הולך, ואני מעדיפה לא להשתגע יותר ממה שאני כבר משתגעת...

כנ"ל בקנייה של בגדים - אעדיף ללכת לחנות אחת שיש בה מבחר בשביל כולם, גם אם לא בגדים יפים במיוחד או עם התאמות מיוחדות, מאשר להשתגע בחיפוש אחר בגדים אלגנטיים ומתאימים...

אני דיברתי על האידאל ברעיון

ומבינה על מה את מדברת, קצת לפחות, גם פה יש ימים של טרלול, אפילו שאין לי שמונה ילדים

לגבי קנייה של בגדים אצלי זה אחרת האמת. אבל שוב, תעדוף כוחות וזמן.

ואני לא קונה בגדים יפים במיוחד. בכלל לא. הבת שלי לא תקבל את תואר המתלבשת הכי טובה בגן, ואני לגמרי בסדר עם זה ואף מעדיפה שלא תהיה התעסקות יתר בכמה הבגד שלי יפה. אני קונה בגדים צנועים שיכבדו אותה.

וגם הבן שלי אותו דבר. הפרמטר שלי הוא לא ׳הבגד הכי יפה שמצאתי׳. הם סהכ ילדים. 

בן השלוש שלי יכול ללכת עם סגול וכתום מצידי. לגמרי לא אכפת לי.

עם בת החמש יותר אסתכל שתלך יפה ומכובד.

אבל שום דבר לא בדרמה ולא בלחץ. 

רוב הנשים בסביבה שלי מתלבשות יפה ולא מוזנח ושמות מטפחות מעוצבות וכו... כך שלא חושבת שזה פשוט.

אני עובדת בצוות שכולן בו דתיות לאומיות, וכולן מתלבשות יפה( אפילו נוצרת מעין השוואה סמויה שמעלה את רמת  הלבוש )

ורואה גם נשים חרדיות שמתלבשות ממש פשוט על גבול המוזנח בעני( לא נשים עם פאות). 

מבחינת ילדים, במיוחד בנים, נראה לי שמתלבשים קצת יוצר פשוט מחרדים, מכנס טריקו, וחולצת טריקו  , אבל כמעט ולא רואה ילדים שנראים מוזנח, כמו שתארת, בגדים לא במידה , חוסר התאמת צבעים וכו..

אני גרה בעיר, זה מה שאני מכירה.

חשוב לי שיהיה לילדים נח, ולא מפריע לי שילבשו טריקו פשוו , אבל חשוב לי שיהיה בלי קרעים/ כתמים, מידות וצבעים תואמים( ובאמת לבנים קונה מכנסים  כהות שמתאימים לכל חולצה).

אני חרדית ועובדת במוסד דת״ל, באמת רוב הילדות לבושות מרושל בעיני, אגב זה גם הרבה מושפע מהתסרוקת שלא מסודרת בדרך כלל.

זה מראה שאני לא אפגוש בבית ספר חרדי,  לא שזה מפריע לי או גורם לי לזלזל או משהו..

אגב , הנשים לבושות יפה ומטופח. באמת זה קטע אצל הבנות 

לק"י

ולא בכל גיל הן יודעות לסדר לעצמן יפה.

אבל זה לא משהו שמאפיים דוקא את הדת"לים. אז מעניין למה התכוונת.

אולי זה תלוי אזור

אף אחד אצלינו לא מידי משקיע בבגדים יקרים ועדכניים אבל

חלק מהדת''ל הבנות חופשי באות בבוקר עם קוקו מרושל שכמובן לא מחזיק

בגדים קצת גדולים- במיוחד לבנים הקטנים וצבעים לא קשורים

בגדים ישנים מאוד ומשופשים

הנשים קצת יותר טוב בדכ מטפחות יפות אבל גם בבגדים די מוזנח

כמובן לא כולם אבל הרבה...

לעומת החרדים שהרוב מוחלט שיער מסודר מתוח- או צמות חזקות

סיכה/ קשת

בגדים במידה ומותאמים

כן יש כאלו שמלבישים מיושן כי מקובל להעביר מאחים אבל מסודר נקי ולא משופשף

ואם כבר בגדים- אז אני לא אוהבת אלגנטי. בטח לא ביומיום. אבל לבוש ספורטיבי זב לא מוזנח.

כי אני ממש לא רואה בזה בעיה.

הילדים שלי נשלחים למוסדות בבגדים מוכתמים אל מכובסים וריחניים.

בגד משופשף זה לא בגד לא נקי וגם בגד עם גולגלך אפשר ללבוש ואני עצמי ובודאי הילדים לובשים את זה בכיף.

הבגד המשופשף הזה לדברייך יתכלה עוד עשרות שנים אם לא יותר, אז בינתיים כדאי ונכון לנצל אותו.

תרבות הצריכה הזאת היא מיותרת ואקולוגיה היא התנהגות נכונה, בריאה ויהודית.

אנחנו צריכות להיות נושאי הדגל שלה ולא התל אביביות.

שבגן ממילא יתלכלכו בגואש שלא יורד

רוטב שלא יורד

דבק שלא יורד

ועוד כהנה וכהנה

גם אם אני לוקחת בגדים מגמח -יד שניה אני אקח את הבגדים 'נראים במצב טוב- בלי חורים קטנים/ עיטור מקולף/ עם גולגולים

אני ממש לא ביד לקנות הכל אני מאוד חסכנית על בגדים ועדיין לא עובר אצלי בגד כזה

כנל אפשר להלביש בגד יד 2 במידה הנכונה ובצבעים מתאימים זה ענין של אחריות אישית למראה סביר

*אגב כמורה יצא לי כמה פעמים לבקש בעדינות מאמהות לבנות צעירות להלביש ולסרק יותר בשימת לב כי ראיתי צורך חברתי(בת שהיו צוחקים עליה וכו*) אם במשך היום הקוקו מתבלגן

אצלינו המורות בגיל הרך עוזרות לסדר את השיער אבל אם זה ג'יפה ילדה שלא התקלחה/ לא הסתרקה זה יותר קשה.

בשום מקום לא ציינתי שהילדים יוצאים עם חורים או עיטורים מקולפים.

ראשית אני לא קונה בגדים עם עיטורים/פאייטים/נצנצים בגלל הפגיעה שלהם בתהליך המחזור, אז עם כאלו מן הסתם לא אשלח.

עם חורים בעיניי זה משפיל אז גם לא.  

לגבי גולגלך, אני לגמרי רואה ילדים נוספים שמגיעים ככה לגן, אז כנראה שאנחנו לא יוצאי דופן ואני שמחה בכך.

פוטרים בתחילת העונה מגיעים עם גולגלך לסופה ברוב המותגים הבסיסיים.

כפי שכתבתי- מכובס וריחני.

אבל, חשוב להדגיש,

האידיאולוגיה שלי היא לא על חשבון הילדים.

אם יש ילד שכבר בר דעת ומבקש בגד אחר-

הוא יקבל.

ולגבי השיער כפי שציינת ולא התקלח,

אני מניחה שציינת באופן כללי ולא אלי ואם כן אני מקווה שאת מבינה שזה לא מחייב שזה הולך יחד.

קיימות אינה נוגדת שיער מסורק

(כך אגב יותר קל לשמור על הניקיון שלו)

והיגיינה בסיסית.

ולגבי הבנות בכיתתך,

מהמם שאת מעירה להורים ועושה זאת בעדינות,

זה באמת חשוב ומרגש.

עם זאת אני מציעה שאם יש לך אפשרות ואוזן קשבת מהבנות,  

כדאי גם לחנך בעדינות את הבנות שמסתכלות בעין עקומה על הבריות. 

זה מהסתכלות שלי כמורה

יש םה כמובן ענין יחסי אם את כאמא רואה שהילד לבוש חריג משאר החברים צריך לשים לב לזה

קשה להכריח ילדה בכיתה א-ב לשבת ליד ילדה שבעיניה היא 'מסריחה' או 'מבולגנת'

כמה שמדברים בכיתה והכל לטובת הילדה ששומעת את המילים האלו נלחשות אליה אפשר לחסוך את זה עם טיפה של צומת לב

אם זה בעיה כלכלית אנחנו כבית ספר עוזרים (קנינו הרבה פעמים תלבושת וחצאיות לילדות) ואם זה ענין של תשומת לב אז צריך שהאמא תדאג לרווחה הנפשית של הבת שלה ולא לאהבת ישראל של שאר החברות... 

כמובן זכותך לשלח את הילדים שלך איך שאת רואה לנכון.

השאלה אם זה לא גורם להם להראות לא נקיים בעיני הסביבה, וזה כן יכול , אפילו באופן לא מודע , להשפיע על ההתיחסות אליהם.

אני לא מסוגלת לראות את הילדים שלי בבגדים עם כתמים. אפילו לא פיזמות.

בעיני בגדים עם כתמים ובגדים עם חורים , זה אותו הדבר.

סליחה שזה נשמע ביקורתי, זה הדיון פה, אז הרשתי לעצמי לומר. 

לק"י

מתארת.

גם לא הרוב.

בתור אחת שגדלה בדת"ל והיום שולחת לחרדי

בדתל יש פשטות של שורש/טבע נאות עם גרביים/ בלנסטון

ובחרדי הכל מוקפד...הבת שלי בחרדי ובאמת שאיך שהן שולחות תילדות הן לגמרי מגזימות חח

שבלנסטון ושורש וטבע נאות זה יקר אבל זה מרושל אםשר לומר מה שרוצים אבל זה לא סיגנון אלגנט

ושוב אני מהציבור אז אל תרגישי צורך להתגונן או להגן זה עובדות בשטח

לא משנה כמה השיער ש"ך הבת שלי היה מסודר הבוקר, בסוף היום הוא יהיה בלגן

והיא עדיין לא יודעת לסדר לעצמה..

אתמול בלילה אחרי המקלחת עשית לילדה צמה

זהו ככה לשלוח לגן? ומקדימה הכל בלאגן?

לי מפריע בעין..

עכשיו סוף העונה

הבן שלי לובש מכנסי פוטר ברוגז כי הוא עשה קפיצה ב"ה בגובה

אני לא ארוץ לקנות לו פוטרים לשבועיים..  אז בימים הקרים עד שיגיע הקיץ הוא ילבש מכנסיים שקצת מציקים לי בעין, והבת שלי תלבש חולצות שטיפה קצרות לה בבטן(אבל צמיד עם בגד גוף מתחת) ואני אעצום עיניים חזק חזק ואחכה בסבלנות שהעונה תעבור והבגדים שקניתי להם במידה הבאה לעונה הבאה יתאימו....

בחברה החרדית הנראות מאד חשובה ילכן גם אם זה דורש לקנות מכנסיים לשבועיים יקנו וימצאו פתרון (נגיד מכפלת שפותחים לפי הצורך) כי חלק מסדרי העדיפויות הם להשקיע בנראות.

וכשזה לא בסדר העדיפויות אז באמת עוצמים עיניים והכל בסדר

יודעת.

אבל אם זה אכן כך, זה עצוב וגרוע מאוד.

אם החרדים מדברים על עגלה מלאה ועגלה ריקה, אז עגלה שמייחסת חשיבות לנראות ולעוד מכפלת, שעה שרבותינו היו בוכים ומגייסים תרומות וקולות בקלפי עבור אברכים שאין להם מה לאכול זו עגלה ממש ממש ריקה.

ממש הייתי מעדיפה להאמין שזה לא שם כך. 

אבל בפועל זה המצב. הם יותר ידברו על להיראות מכובד, כן? אז זה ענין של מיסגור. אבל כן יקידו ממש על הלבוש והנראות.

הנה דוגמא שלא קיימת בכלל למיטב ידיעתי בציבור הדתי לאומי - עיצוב מתנות אירוסין. אם תלכי לאירוסין אצל חרדים תראי שולחן מלא מארזים מעוצבים ברמות גבוהות של כל המתנות שהחתן והכלה מביאים אחד לשני. וזה לא סתם מוצב על השולחן, הוא צריך להיות מעוצב. כי הנראות מאד חשובה!

תסתכלי על אירועים בחברה הדתית ובחברה החרדית, השילוט אצלם - מודפס ומעוצב הרבה יותר למשל.

גם תחפושות יותר מוקפדות יותר מושקעות, בחוויה שלי בכל אופן.

בנות בגיל סיום תיכון ואחרי - מקפידות מאד על איך שנראות בניגוד לציבור הדתל שממש לגיטימי בגיל הזה להסתובב "שלוכי".

כשעברתי מהציבור החרדי לדת"ל ממש הופתעתי והתאכזבתי איך במסיבות בית ספר וכאלה אין הקפדה מטורפת על אביזרים, תפאורה ותלבושות שבחרדי זה ברמה ממש ממש גבוהה ומושקע ומשכירים תלבושות ואין דבר כזה שהמקהלה לא נראית אחידה ומטופטפת (מלשון להיות טיפ-טופ חחח).

אם תשאלי אותם הם יגידו לך שהעגלה מלאה, אבל זו עגלה איכותית כי בני מלכים צריכים להיראות בהתאם. אז זה ענין של מסגור ודרך חשיבה. 

גם אצלנו בשכונה זה ההבדל בין חרדי לדתל.

לגמרי כל הדברים שכתבת,

ודווקא מהמקום הזה, אני ממש שמחה שזה הסטנדרטים הפשוטים שלנו.

מי שאחראית על המסיבות ביסודי של הבנות היא חרדית והכל הרבה יותר מושקע.

התלבושות ביסודי יותר מושקעות מהאולפנה, ובעיני יותר חשוב העשיה והשותפות של הילדים מאשר איך זה יצטלם.

הבימה זה לא יהיה, אז שתהיה תפאורת "בני עקיבא" קצת יותר מושקעת. זה ממש ממש בסדר.

הילדים שלי נהנים מתלבושת אלבד באותה מידה של התלבושת סאטן.

כשאין את הציפייה ליותר, כשגדלים בתוך זה, זה לא נראה שלוכי, זה כיף ושמח.

לדוגמה מה שאמרת על האירוסין, אז זה תלוי גם עדה. אבל בתור אחת שאין לה יד בעיצוב. ממש שמחתי שהיה לי מקום להשתתף בחגיגות ולהביא משהו שלא מעוצב סוף הדרך, מאשר להתבייש ולא להביא בכלל. או להשקיע מאמץ בתחום שאני פחות טובה בו.

ושלטים עושים את אותה העבודה..

כשמתרגלים לסגנון החרדי, הדתי נראה רישול, כשגדלים בתוכו זה לא נראה מרושל כי זה מה שרגילים וזה בסדר גמור ומשמח באותה מידה בדיוק.

גם גננות נגיד שמכינות תלבושת אחידה לילדי הגן, אצל החרדיות יותר מוקפד, מבחינתי זה לא יותר שמח ולא יותר ראוי, זה פשוט בזבוז זמן של הגננת החרדית לעומת הגננת המקבילה הדתל, זה לא מעלה ולא מוריד מערכה של אחת מהן לדעתי. אם הגננת החרדית רוצה להשקיע יותר תקציבית או זמן, שתעשה כרצונה, אם זה שההורים דתל ולא אכפת להם, יוריד ממנה לחץ מבחינתי זה מבורך..

נגיד הילדים שלי היו בגנים עם סרטים מקרפ על היד, זה לא עובר מסך אצל החרדי. רק סרטים ממש. היום זה גם נכנס יותר לדת"ל, באמת לא מבינה למה, מה רע בסרטים מקרפ בשביל ריקוד של 3 דקות..

או מגן של יהודה המכבי מקרטון לעומת שהמגן מצופה כולו מבד סאטן שמודבק במלא דבק חם.. למה לא קרטון שמציירים עליו מגן דוד?

הילדים מרוגשים וההורים גאים לא פחות.

מבינה למה מי שבא מבחוץ זה נראה לו עלוב.

אבל מי שגדל מבפנים לא רואה את זה ככה.

חוץ מזה שכן יש השפעה למה שמעסיק את בציבור החרדי לעומת הדתי לאומי.

בכל אירוע של המזגר החרדי לבנות יש את אותו שטאנצ של פעילויות:

סדנת צילום, עיצוב עוגות, עיצוב תמונות, עיצוב פרחים, עיצוב תכשיטים, איפור וזהו בערך.

אצל הדתל יש לבנות גם סדנת טיסנים שלומדים בה יותר פיזיקה מעיצוב. סדנת אלקטרוניקה, כלכלה ועוד. שזה המתנס החרדי מביא רק לבנים ולא לבנות.

אני לא יודעת מה גורם למה, ההקפדה גורמת שזה הפעילויות שהמתנס מביא כי זה מה שמעניין את הציבור, או שכשילדה גדלה לתוך עולם שזה מה שמביאים לבנות אז היא מבינה שהיא נשפטת לפי חוש האסתטיקה שלה ולכן משקיעה שם את האנרגיה שלה,

אבל בעיני זה לא מנותק וזו עוד סיבה שאני מעדיפה פחות לייקר את הדברים האלה ויותר להרחיב אופקים לתחומים נוספים ויכולות נוספות.

אגב גם בחרדי יש סגונות שונים, נגיד הספרדי חרדי יותר דומה למה שאומרים מכנסיים בצבעים ניטרליים שיתאים לכל החולצות, לעומת הסגנון החסידי ששם זה הופעות לבוש. זה יפה ממש, לא אומרת שלא, אבל בעיני יותר מתאים לפסטיבל מאשר להתנהלות יומיומית.

כל המשפחה לובשת תואם במאות שקלים יום יום, נורמה שקשה לחסידים סטנדרטים לעמוד.. זה יקרר מאד

כל הכסף על בגדים

אימאלה

לק"י

עושה את המסיבות, והציוד שלה יותר מושקע, כי היא מפעילה איתו בהרבה גנים.

החסידי פי אלף יותר מושקעים וזה ממש אידיאל אצל חלקם להשקיע הרבה בנראות.

ספרדי האמת אני לא ככ מכירה.

ואני מודה שלי קצת קשה המעבר הזה ל"פחות מושקע". ברור לי שזה ענין של סטדנרט ולא מזלזול או משהו אבל אני ממש אוהבת את האחידות הזאת היא יפה בעיניי, וההשקעה שהכל יהיה עד לאביזר הכי קטן תואם באמת ממש מקסים אותי.

בכללי בחיים שלי אני ממש מאמינה בפשטות אבל ממש מרגישה שגם פשטות אפשר לעשות בהקפדה אני יודעת שזה נשמע סותר אבל בראש שלי זה לא..

וגם כאמא אני פשוט לא מספיקה להגיע ל"רמת הגימור" הזאת לא בבית ולא בבגדים שלי או של הילדים (גם מסיבות כלכליות אבל גם אילוצי זמן) וזה ממש ממש מבאס אותי.

ויש דברים ספציפיים בלבוש של הילדים שאני ממש מתקשה להכיל את הסטנדרט הדת"ל ומלבישה אותם טיפה שונה ויותר קרוב לחרדי כי זה יותר יפה בעיני.. לבעלי זה קצת מפריע כי הוא גדל כדת"ל ולא מבין מה הבעיה מלכתחילה בפריטי לבוש ה"רגילים מבחינתו" אבל בינתיים הוא נותן לי ואני חוששת ממש מהיום שבו הוא/הילדים יחליטו שהגיע הזמן להיראות כמו כולם 🙈

לגבי הסדנאות אני לא חושבת שזה קשור. אם ץסתכלי על תמונות ממסיבות חומש של חיידרים תראי איזה השקעה מטורפת יש בכתרים הזהים והמהודרים (והמהממים 😍😅). וגם אצל חסידים יש השקעה יתרה בסלסול הפאות שיראו טוב ומסולסלות לעילא. ההקפדה על נראות קיימת אצל בנים וגברים לא פחות מאצל בנות. נראה לי שפשוט החלוקה המגדרית הברורה ל"מהו תחום של בנים ומהו תחום של בנות" היא זו שמובילה לסדנאות שחוזרות על עצמן.

בנות "צריכות" לאהוב ציור נגינה עיצוב ושזירת פרחים, ובת שאוהבת אלקטרוניקה או טיסנים היא חריגה. והחברה החרדית לא מעודדת חריגות  

יש הבדל ללכת עם בגד שקצת נהיה קטן, כולו. לבין בגד שפשוט לא במידה... או חולצה ענקית וחצאית צפופה עם רוכסן שלא נסגר ולהפך

שה מתקבל אחרת בעין

ואם הגרביים מתוחות הנעליים שלמות והשיער מסורק

לא נורא שהמכנס קצת קצר

מדבר על דברים יותר קיצוניים

רואה את השכנה שלי יוצאת שכל הבנים לבושים באותו הבגד, וכלכך שמחה שאני לא בחברה שזה הסטנדרט שלה.

אז משתדלת להלביש סבבה ומותאם, באמת שלא בלחץ על זה.

הכל בסוף עניין של סדרי עדיפויות, כי מלאי הכח שלנו מוגבל.. 

זה נטו בחירה של האמא..

היתה לי שכנה כזאת

עשתה את זה כי כיף לה

אני עם חמישה בנים לא מלבישה אותו דבר כי בעיני זה בזבוז כסף

הרי ככה אני יכולה להעביר מאחד לשני

אבל אם זה הכל אותו דבר אז צריך כל עונה לחדש הכל

אף אחת לא ׳צריכה׳ להלביש סטים, מי שעושה את זה בוחרת בזה.

למרות שהילדים שלי חרדים, מעולם לא הלבשתי סטים, בגלל שאני הולבשתי בסט עם אחים ואחיות שלי והרגשתי חסרת יחודיות וחלק מעדר.

בעיניי זה לא סטנדרט גבוה ולא הופך את הבגדים למשהו יפה

ודווקא נוח..

אני לא מתאבדת על סטים, וגם לא מלבישה ככה את הילדים שלי ,

אבל ברור שהרבה יותר נוח לי להכנס לחנות ולקנות את אותו דבר ב3 מידות ..

גם במגזרים אחרים יש לבושים יותר בקפידה או מותגים ויש פחות

כל הילדות באות עם קוקו או צמה נורמלית, נכון בלי סיכות וכאלה אבל זה כבר סגנון. וכולם לובשים בגדים נורמליים

אישית אני מלבישה בגדי טריקו נקיים ופשוטים, כאלה שזורקים בכיף בסוף העונה

ילדים מקלקלים בגדים וחבל על הכסף לקנות יקר

אבל זה לא מוזנח בשום אופן

מלבישה בבגדים סופר נוחים וספורטיביים

בארון יש חולצות בצבע ודוגמה שיתאימו לכל המכנסיים שיש בבית

הבעיה הכי חמורה שיכולה להיות זה שהילד יחליט לשים חולצת פיגמה של פו הדוב עם המכנס של הכלי תחבורה

מכנס טייץ ב 3 צבעים (גינס שחור/אפור, טייץ שחור וחום). אני מראש קונה חולצה שבטוח תתאים לשלושת האפשרויות של המכנסיים. נורא פשוט ואין איפה להסתבך.

לגבי סטים - יש לקטני אוברולים קטיפה חלקים מקידישיק בכמה צבעים. בבוקר אני אוהבת לשים לו בצבע תואם לגדול אבל ממש לא בקטע להתחרפן שאם אחד מהם התלכלכך אז גם לשני מחליפים כדי שיהיה "סט". ממש ממש לא (הגדול והקטן בכלל לא לומדים באותו מקום. אני אוהבת שהצבעים תואמים בשביל הסדר אצלי בעין ולא כדי להרשים משהו כי גם ככה אף אחד לא רואה אותם ביחד).

הילדים שלי בעיניי לבושים הכי מתוק וחתיך שיש בעולם. לבושים זול (קידישיק, הדס, שיין, אלי לידר ודומיו) ומעל הכל ב"ה נוח.

לילד יש סהכ 2 זוגות

יום חול סניקרס לבן ושבת נעל שחורה של פאפיה

לקיץ כבר קניתי 2 זוגות צבעוניות באלי אק. כי פשוט לא עמדתי בפיתוי (כל זוג 30 שקל)

תכף גם נתחיל עם כיפות בכלל תהיה חגיגה וגם בהם - מתכננת לקנות כמה צבעים ניטרליים שיתאימו להכל ככה נפתור את בעיית החוסר התאמה

צריכים להראות ''מכובד''

אני שמחה שאני חיה בחברה שלא לוקחת קשה דברים לא ככ חשובים

ולדעתי, יש הגזמת יתר עם גנדור במגזר החרדי.

אני רואה סביבי ובמסגרת בגן של הבת שלי, לדעתי זה שוחק בהמשך את היכולת של הילדים להתעסק בעיקר.

הבת שלי עוד לא בכיתה א וכבר רוצה עגילים וצמידי זהב כמו לחברות, או איפור (וואט?!)

וגם מדברת איתי על איפה אני קונה בגדים. אשכרה יש שיח בין החברות באיזה חנות קונים.

ברור שעצרתי את השיח הזה ודיברתי איתה על מה חשוב באמת ואני מאוד מקווה שזה יחלחל והיא לא תשתגע לי מהשטויות האלה כבר בגיל כזה. זה לגמרי משו שמגיע מהבית, חלק מהשיח של האמא שהן נחשפות אליו,  וזה לגמרי נוגס בהתעסקות בעיקר לדעתי.

הייתה לי שכנה חרדית שכל שיחה איתה זה איפה היא הזמינה בגדים לילדים ומה היא קנתה ושופוני. כשזו ליבת ההתעסקות של האמא, וזה מה שהילדים שומעים, זה בעייתי בעיניי

בקיצור כמו שהבנת, אני לא מתחברת בכלל.

ילדים צריכים להיות ילדים ולהתעסק בדברים של ילדים, והאמהות נותנות את הטון פה.

אין בעיה להקפיד שילד ילבש בגדים תואמים/ לא מלוכלכים/ קרועים/ בלויים/ מקומטים. גם בעיניי זה בסיסי. אבל בתחושה שלי, ילדים קצת הפכו לחלון ראווה של ההורים והנראות שלהם לסמל סטטוס. ואני גם רואה שזה לפעמים לא תואם לסטנדרט של הצניעות במסגרת כי הסטייל... 

אולי במגזר הדתל זה קיצון שני, אני לא יודעת, אבל יש פה סביבנו גם משפחות דתל ואני לא רואה את זה ככה. בכל מקרה, זה עדיף בעיניי שילד לא יהיה ככ מוקפד, מאשר להיות אובר מוקפד ולהתעסק בסטייל בגיל כזה קטן. 

כנראה זה ממש באיזור שלי הנושא שפתחתי

וכמו שאני מבינה פה זה קצת קיצון כנראה

אהבתי את התשבות

הכי חשוב בה שמים דגש בבית ועל מה השיח

ילדים קולטים טוב מאד

וזה כנראה שונה בין בנים לבנות כמובן

אבל מפריע לי לראות הזנחה..

גם על אימהות שלא ככ אכפת להם מעצמם

זה מינמום של מכובדות , נקי ומסודר.

מראה מכובד לדעתי זה מינימום

אני רואה בסביבתי ילדים לבושים בצורה שההורים שלהם לא היו מעיזים לצאת כך מהבית וזה בעיקא עצוב לי

ילד צריך ללבוש בגדים נקיים ובמידה שלו

לא מרופט או דהוי- או בגד שמצריך גיהוץ והוא לא מגוהץ וזה בולט לעין

לצאת מהבית בפנים נקיות ולבנות- בשיער מסודר

(זה משפיע על היחס לילד, החל מהגננות והמואים וגם מחברים)

זה לא אומר שצריך עכשיו ללכת לקנות בגדים בסכומים מופרכים וצו האופנה.

חולצת טריקו חלקה נקיה ב15 שקל גם עושה את העבודה

יש יד שניה מהמם

אולי יש אימהות שלא ככ מבינות ויודעות איך

צריך להתלבש ולהלביש..

לא קשור למצב כלכלי או ערכים

קשור לאופי אולי

לא מפריע לי פשוט, מפריע לי מוזנח

וזה תלוי אזור שגרים בו. נגיד אצלנו הרוב לבושים פשוט אבל יפה ונקי ומטופח

מבחינתי טי שרט מנקסט מכנס גינס וסניקרס זה הכי יפה שיש

ברור שלילדים שלי יש יציאות אבל אם הם מסופרים יפה ונקיים ועם ריח טוב זה איכשהו נראה נורמלי

בעיניי זה ממש משפיע על היחס של הסביבה אליהם, באופן לא מודע בכלל

מאוד משקיעים בבגדים של כולם

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

יכול להיןת שאם היינו יודעים שככה יהיה לא היינו באים

אבל לא ידענו

ואנחנו כבר פה

אז להגיד למה באתי לא יקדם אותי אז אני מנסה לראות את הטוב ואת הכיבוד הורים וזהו🙃 זה מה יש ועם זה (נשתדל) לנצח

ולהפיק לקחים ללידה הבאה חחח

😵😵

הייתי יוצאת מדעתי...

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

לא מרוקנת את השד. שואבת עד להקלה. זה משמעותי.

מזל טוב! תרגישי טוב!

אבל לקטנים את יכולה לקרוא בחומש לפני ולדבר אילם על נושאים מרכזיים

של אמילי עמרוסי.

גילאי 3-4 כזה.

בדרכה של תורה - מכון הר ברכה

זה מבוסס על הפסוקים, פחות מדרשים ופירושים.

זה עלון למשפחה שיש בו המון דברי תורה וגם פרשת השבוע לילדים

אנחנו לומדים אותו יחד כבר כמה שנים

שנקראת "סיפורי התורה שלי" בהוצאת מעינותיך.

ספר לכל חומש.

לכל פרשה יש: נושאים בפרשה, סיפורים קצרצרים על נושאים מהפרשה

ו3 סיפורים ארוכים שהם או סיפורי הפרשה עצמה בדרך סיפורית או סיפורים על נושאים/מצוות מהפרשה.

יש גם ציורים מתוקים וזה מצוין.

יש את הסדרה הזו בגרסה הבוגרת שנקראת "התורה שלי", בה לכל פרשה יש את הפסוקים מהתנך וגם סיפורים.

לנו יש את סדרת "סיפורי התורה שלי" ואני ממליצה ממש. (העדפתי אותה כי מותאמת יותר לגילאים הצעירים-גן בתחילת יסודי)

היינו עוברים באחת הסעודות על נושאים מהפרשה ומספרים סיפור.

כיום הילדים כבר קוראים בעצמם.

רק עכשיו קלטתי שכתבת שיש לך את זה

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כך שמעתי מרופא בתחום המוח שעבדתי איתו.

ולמען הדיוק זה עדיין ברמת המחקרים הבודדים שסוברים ככה אבל בעיניי זה גם תלוי למה קוראים הטמעה ולאיזה סד גודל של שינוי.

בפועל ראיתי גם על עצמי וגם על הילדים שמספיק חודש בשביל להטמיע בגדול את ההרגל החדש ואפשר כבר להוסיף עוד משהו.

כמובן הרגלים קטנים לא משהו בומבסטי.

(יש לי משהו אחד שאני כבר מעל עשור נאבקת לשנות ועוד לא הצלחתי אבל זה יוצא מן הכלל)

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

ממש התחברתי לרצונות

ולרשימה הזו

ממש נשמע כזו שאיפה ענקית ...

אבל באמת מתחברת גם למה שענו לך זה להתחיל מקטן

לקחת מחברת ולכתוב תודות מסקנות מחשבות תפילות

ורצונות

ולראות איך מתקדמים... .

הלוואי שתצלחי ותשמחי בעצמך

גם מתפללת על עצמי

לצאת מהדכדוך

לאהוב את עצמי להעריך לפרגן

ולראות בהתקדמויות קטנות צמיחה.

לא לשאוף לקפוץ מ0 ל100

למחוננים שלא צריך מבחן בשביל לדעת שהם מחוננים. כאלה שזה בולט אצלם. ומשעמם להם ממש בשיעורים, אז רוצים שהם כבר יתחילו להיכנס לתהליך כמה שיותר מוקדם.

שאר הילדים זה כנראה מלחיץ אותם אז עדיף לחכות עם זה

בכיתה ב אלה ילדים שיש להם מאפיינים מאוד ספציפים שמפורטים שם..

אנחנו בסוף החלטנו כן להגיש אותה השנה

שפעם היו עושים את המבחן בב', תוכניות המחוננים היו מתחילות בג'.

אחר כך שינו את ההמלצות, אבל התוכניות עדיין מתחילות בג', אז כדי להתחיל בזמן צריך לעשות את המבחן בב'.

יש המלצות, אבל הן לא מחוברות למציאות בשטח.

בפועל המבחן הכללי שעושים בבתי הספר נשאר בכיתה ב', ומי שרוצה לעשות בג' צריך לפנות למשרד החינוך באופן עצמאי.

באמת לא ברור העניין.

אני פחדתי שאשכח לרשום אותה עצמאית בכיתה ג' כי כזאת אני, שכחנית, אז היא ניגשה למבחן בכיתה ב' וזהו

למה הם לא עושים הפוך? מגישים את כולם בג' ואותם חריגים שייבחנו לבד בב'? למשרד החינוך פתרונים...

כשאני הייתי ילדה היו נבחנים בג' ומתחילים בד', לדעתי בגלל לחץ מהורים הורידו בשנה.

אצלנו לדעתי הייתה עוברת גם בב', אבל חשתי שאין לה את ההבנה מה זה מבחן, כי אין אצלם מבחנים

אז ארשום בג' ושתדעו שזה החודש להירשם למבחן הזה

היא ניהול הכעס שלו, למה טיפול זוגי? נשמע לי הרבה יותר הגיוני טיפול אישי בשבילו... (או הדרכת הורים משותפת לשניכם, אם גם את מרגישה שאין לך כלים)

ברור לי שצריך פה גם טיפול בשבילו. הוא גם לא מסרב באופן נחרץ, אבל די תקוע עם זה. לבד כנראה לא יילך ואני מרגישה שזה כ"כ משפיע על הזוגיות שגם העבודה צריכה להיות משותפת וזוגיות, ואני מאמינה שעם מטפלת טובה גם העבודה הזוגית תשפיע ותתרום לכל אחד באופן אישי.

בנוסף, אני מרגישה שאנחנו לא רואים את המציאות בדיוק באותו מבט (הגיוני סה"כ) ודברים שמבחינתי הם חמורים מאוד , מבחינתו לא כ"כ נורא. זה הוא יכול ללכת לטיפול אישי ולעבוד על הדברים שמפריעים לו, אבל עדיין יהיה את הפער הזה בנינו. ועל זה אני רוצה לעבוד.

לדעתי טיפול אישי משפיע על הזוגיות לטובה יותר מאשר זוגי, אבל אם הוא לא ילך לבד אז טיפול זוגי זה באמת רעיון טוב. אולי לשקול מישהו שעושה גם פגישות אישיות עם כל אחד מבני הזוג לבד. (אין לי המלצות כי לא מכירה, אבל מאמינה שיש כאלה...

זאת הדעה שלי מהניסיון האישי שלי, אבל כמובן שבסוף כל זוג ומה שנכון לו

וברור שגם טיפול זוגי משפיע בהחלט לטובה🙂

גילוי נאות, אני מטפלת זוגית בשומרון

ויש עוד לא מעט

יש את שי יהודאי

מוריה סטולוביץ בפסגות

ואמיר דנה בבית אל

על אמיר דנה שמעתי כבר כמה פעמים. יש לך מושג איפה אפשר למצוא את המספר שלו? לא מצאתי באינטרנט…

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

(למי שיש חח, הלוואי והיה לכולם, אבל לכולם שומרת תמונות לשים שם ביום שנגיע לזה)

יצא לי גם לשתף בווטסאפ המשפחתי בתמונות שיצאו יפה (בשלב יותר מתקדם שרואים ממש פרצוף וכו)

יש תמונות ממש מתוקות וכיף להתרגש ביחד.

בכלל לא חשבתי על זה... בעיני זה כמו להראות תמונות של התינוק❤️

ואין לי שום בעיה שגם סתם אנשים רנדומליים יראו 😅 חושבת שבהריון הראשון הראתי לכולם, מאז זה פשוט לא עד כדי כך מעניין אבל לא אני חושבת שזה פרטי / לא צנוע או משהו

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

ב"ה שיש את האפשרות לקנות מהספה בבית, אני גם קניתי במלא כסף, תודה לה' שיש על מי להוציא אותו..

ומקסימום תראי שיש דברים מיותרים- תחזירי