קשה לי ממש לתפעל חיים שלמים
ועוד בהריון לא יודעת איך בנות אחרות עושות את זה
ואני ככה מיואשת רק מההתחלה של זה
השילוב של הכאב שיניים עם מגרנה עם כאבי ראש עם הקאות בלי הפסקה עם ירידה במשקל ועם זה שכל במקום עבודה שלי מדבר על ההריון כי ראו את הדוח שעות שלי וכתוב שאני בשמירת הריון (למרות שכבר 4 חודשים ביטוח לאומי לא מכיר בי!!!!!!) ואני בבית על חשבוני
מי אמר נשים נשים שק של נחשים?
ההכנות לשבת אפילו שאני מקלילה ומכינה דברים פשוטים וקלים .. העמידה במטבח יחד עם הבכורה שלא מרגישה טוב וחלשה
והגוף שלי שלא במיטבו קשה לי הדאגה לאכול
אני צריכה לאכול כל שעתיים ארוחה מסודרת
אני לא בן אדם של אוכל לא יכולה לראות אוכל לא יכולה לשמוע שמדברים על אוכל לא יכולה להריח
יותר מזה אני אפילו נגעלת מאוכל ברמות
קשה לי קשוח לי מייאש לי שאין לי משפחה מורחבת תומכת וכואב לי לפול על חברות או שכנות
במקום שיבינו ויתמכו בי תקעו לי סכין בגב .. חמי וחמותי כמה חיכו לנכדים נוספים כל יום היו אוכלים לי את הראש
ומהרגע ששיתפתי אותם ברחו לא ראיתי אותם ולא שמעתי מהם מראש השנה
רק הפחד שאבקש מהם עזרה כל שהיא הם מתחבאים
בשבוע שעבר הילדה סיפרה לי שסבתא באה לשער של הגן בזמן ההפסקה וקראה לה ובקשה ממנה נשיקה וחיבוק והילדה סירבה (היא עדיין פגועה ממנה בסיפור הסוכריה . למי שזוכרת) גם במפגש הזה היא אמרה לבת שלי כמה שהיא אוהבת את הנכד הבכור בהפגנתיות
זכותה אין בעיה אבל תניחי לילדה שלי .
בא לי לצעוק די