בחסדי ה' ממש חודש חמישי, לקח לנו שמונה חודשים להיקלט, שבהם כל חודש בכיתי שקיבלתי מחזור עד ההריון המיוחל
לא מתלוננת, ומודה לה' על הנס יום יום, כל בועה בבטן גורמת לי להתרגש.
אבל.. התחלתי את ההריון עם עודף משקל, לא משמעותי, אבל עודף של לפחות 12 ק"ג, חמישה חודשים שמה שמעסיק אותי זה המשקל.
החזה שלי שמיילא היה גדול, גדל עוד יותר, הגוף שלי מתעגל, ואני כל כך כל כך מפחדת ממה יהיה אחרי הלידה, כמה אשמין, כמה יהיה לי קשה להוריד.
זה לא פייר לא כלפי ולא כלפי העובר שזה מה שיטריד אותי בהריון. אני רוצה להיות שלמה עם עצמי,ובנתיים יכולה ללבוש רק שמלות רופפות בבטן.
אני כל כך נאבקת לא לאכול שטויות, אבל כן נופלת. מתרצת שזה ההריון. אני עולה על המשקל ולא מאמינה שזה המשקל שלי (עליתי בנתיים שתי קילו).
אני יודעת שאני צריכה לאכול בריא ואני מנסה, אבל אני פשוט רעבה.
אני משלבת הליכה כל יום.
ועדין, בלי קשר להריון, לא מבינה איך נתתי לעצמי אחרי החתונה ככה לעלות במשקל.
קשה לי, אני נכנסת לחנויות בגדים ומראש לא מודדת שמלות כי יודעת איך הן יראו עליי.
נכון שאני נראית קצת מעל הממוצע וזה בסדר גמור.
אבל חוששת מה יהיה אחרי.
אחותי מקל,אחרי שתי לידות, ורואה איזה כוח ברזל יש לה מול בצקים שוקולד וכ'ו, מצד שני רואה את אימא שלי איך נשארה עדין עם עודפי משקל בזכות ההריון עלי;)
זה פריקה עם עזרה, כמה קשה לרדת משקל אחרי ההרייון? איך באמת מבינים לא לאכול שטויות.. אני לא אוהבת להיות חסרת ביטחון, לקח לי המון שנים של עבודה להאמין שאני נראית טוב ויש לי חן. אבל הגוף שלי זה דבר אחר..
ובעלי כל כך מעודד אותי ושמח בי, מכין לי אוכל בריא וכ'ו, אבל הוא בצבא עכשיו, וזה לגמרי תלוי רק בי..
