פורום הריון ולידה (עמוד 3342)

הראשון-37+6
השניה- 39+1
השלישית 41

שמעתי כבר הרבה סיפורים.. ככל שמספר הלידות עולה הסיכוי להשתנות גדל.
בתכלס אין מה לסמוך או לחשב לפי העבר. לשני הכיוונים. יכול להיות מוקדם יותר או מאוחר יותר.
בעיתו ובזמנו!

הגדול 38
הקטן 34

שבוע 38 ושבוע 40+ לסירוגין לאורך 5 לידות.

40 עד 40+5

לק"י

בראשונה היו לי צירים, אבל עשו לי גם זירוז.

ב"ה ילדתי בשעה טובה ..
שוב שבוע 39...

התאוששות קלה והרבה נחת!

42+2 בזירוז

41+1 בזירוז

39+

39+

37

39+

40+

40+

36
36
36
36
38
כרגע כמעט 40 ולא ילדותי עדיין

אבל לא יותר מדי, תראי הוראות. ואז לשפשף. לי עזר פעם.

חשוב מאוד לא לשים בגדים רטובים בכביסה, אלא קודם כל לייבש, כדי דלא יקרה שוב.
חושבת שכדאי לנסות עם תכשירים כמו סנו מסיר עובש. לא להתיז על הבגד, אלא להניח את החומר על הכתמים בלבד בעזרת מקל אזניים.
חשוב לפני כן לנסות בפינה נסתרת שהחומר לא הורס את הבגד.
אפשר לנסות גם קליה, לא יודעת מה עדיף קודם.
מיד אחרי ששמים מסיר עובש- להכניס למכונת כביסה ולא לחכות.

להזיק זה לא יכול
וחוץ ידוע כמסיר עובש

מאבקת כביסה ואוקסיג'ן.
למרוח. ולכבס.

@פאז

זו עצה שקיבלתי בעבר ולא המצאתי לבד אבל אצלי זה מה שעזר כשכלום לא עזר.
כדאי להשאיר את זה לשרות זמן מעט אבל חא יותר מדי.
זה עלול להוריד צבע או לפגוע בבגד אם שוכחים את זה

גם כי זה היה טבע העולם, ומה לעשות העולם המודרני שינה אותנו
כמה זמן כבר מאז שחזרת לעבוד? אולי לחכות עוד קצת שהזמן יעשה את שלו, השגרה תכנס אליכם ודברים יראו קצת אחרת?
תראי את זה כמו לחזור מחלד

חודשיים..
אני ממש מודה על התגובות.
גם רק עצם ההזדהות כל כך מקלה עליי...

בעיקר כי קרה לי שינוי מחשבתי,משהו עקרוני בסדר עדיפויות. הזמן הזה שהייתי בבית נתן לי להבין כמה דברים. קודם כל,שבית זה במקום הראשון אצלי,ודבר שני שיש לי כשרונות שכל כך בא לי שיבואו לידי ביטוי, שאני מרגישה שלא באים לידי ביטוי בבית חולים, אני יכולה להכנס לשגרה כמו שכולן עושות. אבל לא רוצה. וזה מתסכל.

לא יכול להיות אפיק פרנסה?

גם אני הייתי בשנים הראשונות בבית עם הילדים ובשנים האחרונות עובדת יומיים וחצי בשבוע וממש מרגישה את ההבדל בכוחות שיש לי לילדים ולבית..
חולמת להםסיק את העבודה ולפתחח משהו קטן שאנ חולמת להתפתח בו כבר שנים ומזניחה בגלל העומס.. אבל כנראה שאצטרך למשוך לפחות עד אחרי הלידה הזאת ואולי עד סוף שנה הבאה..
ההבדל ניכר ואשרייך שאת מרגישה נכון את סדרי העדיפויות בחים..

איזה קטע. במקרה קוראים לך גם מרים?
כיף לשמוע וכיף לחלום מעניין אותי במה היית רוצה להתפתח?אני גם מאוד הייתי רוצה לעסוק בדברים שאני טובה בהם, אפילו ללא מטרות רווח בהתחלה. אני חושבת שמימוש עצמי כל כך חשוב והוא הולך לאיבוד ..כל היום רודפים אחרי זנב של עצמנו. עובדים בעבודה שלא אוהבים ובסוף היום גם כסף שמרוויחים זה לא מספיק

הצורך להשאר בבית עם הילדים צריך להיות מובן לשני בני הזוג.
אני נשארתי עם כל הילדים בבית עד גיל 3 גם בתקופות שהמצב הכלכלי היה קשה יותר, תמיד ניסיתי ליצור לי תחומי פרנסה קלים מהבית שמסתדרים עם הילדים. אבל זה היה סכומים זעומים הרבה פעמים. וזה היה גם כדי שיהיה לי עניין חוץ מהבית.
ככה אני גדלתי ותמיד היה לי ברור שכך אגדל את ילדי. לשמחתי למרות שבעלי לא גדל ככה הוא מסכים ומעודד אותי להשאר בבית ורואה את עצמו כאחראי העיקרי לפרנסה.
לכל משפחה מתאים משהו אחר וגם המצב הכלכלי משתנה בין משפחות, אבל אם אפשרי הייתי עושה הרבה כדי להשאר בבית. עבודה מהבית/ הצטמצמות בהוצאות/ שעות נוספות של עבודה לבעל....
אבל עבודה של יומיים בשבוע זה גם פתרון. במיוחד אם הן נשארות עם סבתא בזמן הזה ולא במעון.

מצד אחד אני ובעלי באותו ראש, מאז שהתחתנו הוא לא רצה שאעבוד הרבה שעות.והוא לוקח עליו את רוב העול של הפרנסה. אבל הסביבה מאוד משפיעה. האמירות מסוג ״היום שניים חייבים לעבוד בשביל להסתדר״, ״תשלחו את הילדה לגן״..מהורים , ואי אפשר שלא להיות מושפעים כי חמותי עוזרת לנו כרגע, גם בגלל זה הייתי מעדיפה לא לעבוד בכלל כי אז לא היינו תלויים בעזרה שלה. אז עכשיו זה יותר מורכב. סורי שחולקת הרבה פרטים..פשוט באמת אין לי את מי לשתף , חברות שלי גם אמהות וגם עובדות, שולחות ילדים לגן ולא ״מסתבכות״

שמעתי את זה הרבה כשהייתי בבית.. מכל הגיסות והמשפחה המורחבת.. הייתי היחידה שבחרתי להישאר ולגדל את הילדים ובאיזהשהוא שלב הרגשתי שכולם מתקדמים ורק אני דורכת במקום..

עד הלידה של השישי שלי הייתי רק בבית, אבל אז אני בעצמי הרגשתי חנוקה ושמיציתי ואז בהמון סייעתא דשמיא הצלחתי למצוא עבודה יומיים וחצי בשבוע וממש שמחתי לצאת..
אבל..
משנה לשנה אני ממש מרגישה שאני מתחרטת וחולמת לחזור הביתה. מבחינה כלכלית מה שאני מרוויחה בחצי משרה די מתקזז על המטפלת לתינוקת ליומיים ועל המשפחתון לזה שמעליה, בעלי שינה את חלוקת השעות של העבודה שלו כדי לעזור בצהריים עם הילדים בימים שאני לא בבית וזה אומר שהוא פחות בבית בערבים, אני כמעט לא מסםיק להיו עם ואין לי סבלנות אליהם מהעייפות והעומס של השוטף.. פעם הייתי עושה איתם המון יצירות והפעלות ועכשיו ממש לא..
ומחודש לחודש אני מרגישה אני מכריחה את עצמי בכח לצאת מהבית "לדפוק כרטיס" ופחות ופחות מתעניינת בעבודה, אפילו שהיא די מתאימה לי..
ממש רציתי בסוף השנה להודיע שאני עוזבת אבל אז גיליתי שאני בהריון... אמורה בע"ה ללדת בחגים אז לא כדאי לי לעזוב עד סוף שנה הבאה (עובדת במקום שפועל עפ"י לוח השנה של בתי הספר, אז אעבוד בספטמבר, אלד בחגים, אהיה בחופשת לידה בערך עד סוף ינואר ואאריך כמעט עד פסח, אחזור שבוע לפני פסח וישאר לי לסחוב חודשיים עד סוף השנה.. ככה שמשתלם לי למשוך עוד שנה..)

בקיצור ממש מבינה אותך וממליצה לך לא להתייחס להערות של הסביבה וכל עוד מתאים לך להיות בבית ואת נהנית מזה - את רק מרוויחה, והקב"ה ממש עוזר כלכלית, אבל מה שהילדים מקבלים מהנחת שלך ומהנוכחות המלאה שלך בבית זה בלי תחליף..

אני הייתי בבית הרבה שנים. כל הילדים שלי עד גיל שלוש היו בבית. זה לא קל. היו שנים שהיו איתי בבית שני ילדים, ואפילו שלושה.
כלכלית זה באמת לא קל, ולא נעים לספוג הערות מהסביבה כאילו את חיה על חשבון אחרים, וכאילו את בנופש כשאחרים עובדים, כשאת בעצם עובדת קשה בבית.
וזה באמת משתלם. כשהילדים גדלים הקשר איתם הרבה יותר מורכב. וזמן האיכות בין האמא לילדים כשהיו קטנים- נצרב לתמיד, ומורגש.
בין הקטנים שלי כבר יש פער יותר גדול, וכשהיה חלון הזדמנויות שנשארתי בבית בלי ילדים בבקרים התחלתי לעבוד. והמשכתי בכך גם אחרי שילדתי. אני עובדת מהבית, כך שהקטנה איתי, אבל העבודה משפיעה על כל סדר היום. יש הרבה יותר לחץ, ופחות זמן, ופחות אפשרויות להשקיע בילדים כמו שהיינו רוצים.
כך שאני מזדהה ממש!!!
ועדיין, אני חושבת שאמא בבית אפילו כשהיא לחוצה ועמוסה- זה מתנה לילדים.
הבנות שלך מרוויחות המון מזה שאת איתם בימים שאינך עובדת, ועם סבתא בימים שאת עובדת.
אל תמעיטי בזה!!!

לעניין נידה אני למדתי שזה משתנה בין החשבון לווסתות ובין החשבון להפסק:
לווסתות הבנתי שמחשבים לפי מתי שמתחיל הדימום החזק העיקרי וממנו סופרים לענין קביעת ווסתות לחישוב ימי פרישה(עונה בינונית, חודש והפלגה..)
לגבי המתנת 5 ימים או 4 לספרדיות להפסק -מחשבים לפי הזמן שנאסרתם. זאת אומרת אם היו כתמים אבל לא נאסרתם לא סופרים אותם, אבל אם הם אסרו אתכם (מה שניתן להימנע ממנו עפ"י דיני כתמים בדרך כלל) אז אפשר להחשיב את הימים האלה להמתנה להפסק.

לגבי הריון, "וסת אחרונה" זה תאריך פיקטיבי שאמור לייצג את היום ה 14 לפני הביוץ. אז אם את יודעת מתי הביוץ או מתי הייתם ביחד - תורידי שבועיים וזה התאריך. אם לא, הייתי הולכת לפי היום הראשון של הדימום ממש. ובכל מקרה מתקנים לפני אולטרסאונד ראשון אם צריך..

ובטח יבןאו תכף המנוסות ממני גם בהלכה וגם להריו ויוסיפו את דעתן...

בגדול אומרים לקחת אחד בבוקר, אחד בצהריים ושניים לפני השינה/ערב (כדי שישפיע יותר על בחילות הבוקר).
אצלי בחילות הצהריים היו יותר חזקות אז לקחתי לפניהן שתיים, ובערב ובבוקר רק אחד.
מותר עד ארבע כדורים ביום, תעקבי אחרי המצב שלך ותחלקי אותם לפי הצורך שלך. קחי בחשבון שלוקח להם בין 3-5 שעות להשפיע, אז אם נגיד מתחיל לך בשלוש בצהריים בחילות חזקות,תקחי ב-12 את הכדור...
מקווה שהבנתי ותרגישי טוב
מוזמנת לשאול עוד אם את צריכה

לקחת לפני השינה 2 כדורים להמתין עד יום למחרת אם ביום לא היה שיפר אז בבוקר של היום השני לקחת כדור אחד נוסף אם גם זה לא עזר לקחת כדור נוסף אחר הצהריים כך שיוצא 4 כדורים סך הכל וזה המינון המקסימלי

 

בפועל לכדולרלוקח זמן להשפיע לדעתי כדאי לקחת את המינון הקטן במשך שבוע לפחות ואם יש שיפור אז לא להגדיל את המינון אלא לתת זמן

 

זה לא מעלים לכולן את הבחילות לגמרי שלא תתאכזבי

והכי חשוב לזכור שכשמפסיקים להפסיק בהדרגה ולצפות לשבועיים של בחילות

 

שיהיה בקלות!

לשאוב בדו"צ אם אפשרי. פחות זמן. ופחות כואב בידיים.

אבל כן.. בסופו של דבר שאיבה זו הקרבה.

תנסי לעבור למשהו אחר ולראות את יש שיפור.
לפעמים יש גם חוסר התאמה בין גודל הקאפ של המשאבה לשד ואז זה יכול ליצור כאב וחוזר נעימות ויעילות השאיבה. יש משאבות שמגיע בכמה גדלים ויש כאלה שמגיע רק בגודל אחד

אצלי תמיד פחדתי שאחרי שאשאב התינוק יהיה רעב...
אבל ברגע שחזרתי לעבוד ושאבתי בזמן העבודה החלב יצא יפה, הגוף התרגל לשאיבות והיה בסדר...
הרבה יותר קל לשאוב כשיש מלא חלב כי התינוק לא איתך ולא ינק הרבה זמן..
כך שיש תקוה...
ואכן לשאוב זו מסירות...

זה משתלט כבר על הכל
פשוט כבר כואב בגוף הרצון הזה לילד
וזה פשוט לא מגיע, החודש זה יהיה ביוץ מאוחר וחודש ארוך בכלל כבר איבדתי תקוה שזה יקרה אצלי מתישהו😢

קשה מאוד ... נתפלל ביחד ונתבשר בבשורות טובות בע״ה ♥️

עד כמה שידוע לי.
רפואה שלמה

בהפרדות שיליה את תרגישי תנועות עד שלב מסויים.

מה איתך?

קיבלנו הזדמנות לראות אותה עוד קצת לפני שהיא יוצאת. ואפילו עשו לנו הערכת משקל.

תודה לכולן על התשובות וההתעניינות!
בשורות טובות בע"ה

?

יש של 50 ויש של 100 ...ממש ממש תלוי
בשורות טובות

?

גיליתי באיזור שבוע 4+ בהיריון ה2.
בראשון יותר מאוחר כי המחזורים לא היו מסודרים בכלל.
וכשבאתי לרופא ב5+ היתה לי בטא 6000 פלוס. לא יודעת לעשות את החישוב לצערי.
בע"ה בשורות טובות!

תודה רבה !!!!

אפשר לראות פס חלשלש בערכות מהסוג הפשוט (אלה שיש באיביי לדוגמא).
אצלי בהשוואה לבדיקת דם שעשיתי במקביל זה היה נכון.

אכן גם לי יש נסיון מעולה איתן, כולל עם בדיקות לפני האיחור

בזמן שבכלל לא חשבתי שאפשר
עם פס חלשלוש חלשלוש אבל פס...

מה שנקרא עסקה משתלמת
זולות ממש ואמינות

למכבי יש מוקד נשים ברעננה פתוח כל יום חוץ משבת. ויש גם בבני ברק ותל אביב.

תתקשרי למרכז בריאות האישה הכי קרוב אלייך ותבררי

רק בבית חולים.
ואין רופאים..המוקדנית היתה ממש מגעילה ולא עזרה.
אמרה שרק מחר המרפאה יכולה לאשר לי עוד רופא ברבעון ואולי לדחוף בין התורים בהרצליה.

פשוט הזיה שמי שצריכה רופא פשוט לא עוזרים ואין לי איך לדעת איפה אני יכולה לראות רופא לבדוק שהכל בסדר.

בית אגד בירושלים פתוח כל הזמן? גם שם מחכים שעות לראות רופא כמו במיון?

אין דבר כזה שאין.
תתקשרי מחר ישירות למרכז בריאות האישה ותגידי שאת צריכה רופא תורן.
אם המזכירה לא יכולה לעזור תבקשי לדבר עם האחיות.
בכל מקרה, לאשר רופא נוסף זה שטויות מאשרים במקום אחרי ששומעים את המקרה

יכול להיות שיהיה עומס בגלל החג

גם באתר של מאוחדת אין מידע על זה והמוקדנית לא עזרה כאמור

הם פתוחים משמונה בבוקר עד חמש אחהצ. כל יום, בשישי יום קצר.
אחרי כן יש לך את המיון ביד שרה, פתוח משש בערב עד חצות.
בשניהם נכנסים קודם לאחות, היא מפנה לאלוטרסאונד/מוניטור לפי הצורך ואז ממשיכים לרופא, זמן ההמתנה תלוי בעומס, אף פעם לא חיכיתי שם יותר משעה נראה לי... עדיף כמובן לא לבוא על הבוקר...
בהצלחה ותרגישי טוב

גם לא צלסטון?

(אחרי שבקופה רופא יכול לראות היום רק מ16:00...)
דאגתי עוד אתמול להפניה ל24 שעות ליתר ביטחון. (יותר קל להשיג בלילה אגב...)

כרגע במוניטור. מה זה אומר אם כל כ5 דק המספרים עולים עד 50+/-..?! המוניטור לא קשור חזק. אבל אני לא מרגישה כלום..אולי טיפה התקשות לא כואבת.
זה אמור להדאיג בשלב הזה של ההריון?!

אוף אני די לחוצה מזה ולא יודעת כבר מה לחשוב

שיחררו ואמרו שאין שום צורך במנוחה או שינוי כלשהו מהשגרה.
(הצוואר התארך בחזרה. כנראה הצירים לא היו משמעותיים)

אורך 21 ולא שמירה ולא מנוחה?
אני עם 25 וכבר חודש בבית והוציא לי שמירה
ויש לי היסטוריה של התקצרות מהלידה הקודמת.
נשמע לי הזוי

ובגלל שהלידה הקודמת היתה בזמן ובמשקל תקין אז מבחינתם אני לא בסיכון.
זה באמת ממש מוזר...
רק אחרי שביקשתי בשביל הלימודים הביא לי המלצה למנוחה שבוע. זהו..

גם אצלי הלידה הקודמת הייתה בזמן ובמשקל תקין, אבל לא חושבת ששייך לשחק עם זה גם אם זה התארך, גם אצלי זה מגיע ל28 ויורד משבוע 26 או לפני וכבר 3 פעמים במיון..

והרופא נתן בלי בעיה...
עצם זה שיש הסטוריה כזו הם לא לוקחים סיכונים..
מוזר ממש

המספרים משתנים כתלות במיקום המכשיר.
יש פרמטרים אחרים לבדוק אם הצירים אפקטיביים. הציור של הגל זה מה שמשנה נראה לי ככה שאם אמרו שהצירים בסדר אז זה בסדר.
(כמובן להיות מודעת אם יש שינוי בעוצמה)

גם אם לא ממליצים על מנוחה ואת רוצה- פשוט תבקשי.

בהצלחה רבה!

יש שם יחס ממש נפלא.

מקוה שהרגשת שם גם כך.

תרגישי טוב.

ואז לחכות 4 שעות לתוצאה של בדיקת דם שנאבדה ולא הגיעה למעבדה ולחזור הביתה באמצע הלילה בחג זה לא להיט. אי אפשר לומר שנהניתי מהסיטואציה שם...
הצוות כן היה נחמד באמת כשכבר נכנסתי.

משערת שהם מקצועיים אבל נשמע לי מאוד מוזר לא להביא שמירה או הנחיה למנוחה כשיש צירונים וצוואר מקוצר דינאמי.
אם אין הסטוריה של לידה מוקדמת מבחינתם אין סיכון ללידה מוקדמת. אבל זה ממש מצחיק כי מה אם ההריון הזה שונה?

נראה מה הרופא שלי יאמר כשאצליח לתפוס אותו..

אורך צוואר 21 זה די קצר
אני עם הסטוריה ענפה בעניין ממליצה
לנוח כמה שאפשר אורך צוואר יוכל להתארך
עם מנוחה . אחרי 2 לידות מוקדמות למדתי
לדאוג לעצמי

?

אצלי לייף תמיד זיהה נכון, וגם לא הטעה אותי כשלא היה הריון. נראה שזה דפקט, וצריך לקנות חדש.

בפורום
תקני סנסוטסט

כמובן שלא התאפקתי והלכתי לעשות בדיקת דם.
התוצאה הייתה שלילית. בטא: 1.2.

אולי את ממש בהתחלה

אם עשית בדיקת דם זה נראה לי אמין יותר. חודש הבא בע״ה!

אם הוא הופיע אחרי כמה שעות זה שלילי..
וכמו דראיתי פה בפורום בבדיקות של לייף מופיע סתם פס חלש גם כשלילי

זה מגיע בדיוק בזמן שלו❤
בינתיים תשקיעו בזוגיות ובקשר שלכם

סמפליוזיס....

לא נשמע לי שזה זה ב"ה.. זה מגיע סתם, בד"כ בעמידה אבל לא רק.. ונעלם אחרי כמה שניות. אולי זה סתם חלק מההכנות של הגוף לקראת לידה, לא יודעת.. אני חושבת עכשיו שאולי הצירים שהיו לי בתחילת הלידה הקודמת היו קצת דומים לזה (רק צפופים וחדים הרבה יותר). מצד שני, הצירים האלו לא הובילו לכלום 😑

כאב מטורף של כמה שניות באזור המפשעה ונעלם...(היה לי בכל ההריונות )

לא בדקתי...חלף לאחר הלידה

אולי באמת כדאי לבדוק...אני רק מעצלות לא בדקתי (אני אחת שסובלת בשקט..לא אוהבת לעשות רעש וצילצולים מכל דבר או שכך חונכתי?!??!? לשרוד?   גם יכול להיות)

בכל אופן כן הייתי מבררת.

יכול לגרום לכאבים חזקים או לחץ.

כי אם כן אז גם לי יש.. אין לי מושג מה זה.
חשבתי שזה תנועות של העוברית שנוגעות בעצבים באזור..

והריון תקין לחלוטין יכול לא לשרוד גם בתנאים פסטורליים ביותר- ככה שאי אפשר לשלול ואי אפשר לאמת לחלוטין.

ובכל זאת, לעצם שאלתך, המצב שאת מתארת של צעקות ועצבים מפעיל לחץ לא טוב על רצפת האגן שהרחם נשען עליה.
כיווץ חזק של הרחם עלול לגרום לפגיעה בו (המטומה) ולדימומים.

בכל מקרה אין מה לעשות עם זה כרגע חוץ מלנסות להירגע ולחשוב חיובי.

בשורות טובות!

קודם כל אנו מאמינה שזה מזיק קודם כל לך..
ממה שלי ידוע זה עלול להשפיע על העובר רגשית ונפשית, אבל לא עד רמת ההפלה ח"ו

להגיד דברים ודאיים אי אפשר,
מה שכן-
אומרים שהעובר מרגיש את האם ואת מצבה הפיזי והנפשי במהלך ההריון ושזה משפיע עליו.
להגיד שזה ממש מזיק לו- אני לא חושבת שאפשר לומר בוודאות.
להגיד שזה בריא לו- נראה לי בטוח שלא
מה שגם בטוח זה שזה לא בריא לך ⁦❤️⁩ אז שווה לנסות למצוא את הסיבה ללחץ ולעצבים שהיו היום ולנסות לנטרל אותה.

את לא צריכה לכעוס על עצמך שככה היית היום, את בהריון ראשון, ממש ממש בתחילתו, אז תכירי גם את ההורמונים... אני הרגשתי שהם משתלטים עלי והופכים אותי לאישיות אחרת הרבה יותר לחוצה ועצבנית. באמת שלא הכרתי את עצמי. כשלמדתי לקבל את המצב,ולא להיבהל מעצמי, ההרגשה שלי בנפש הייתה הרבה יותר טובה.
אני יכולה להגיד לך שבהריון הקודם היה לי לפחות יום אחד כזה,ומשערת שיותר.
יצא ילד בריא ומתוק,ב"ה ובלי עין הרע.
משערת ש99% מהנשים גם יגידו שהיו להן ימים כאלו בהריונות, ובסוף יוצאים ילדים נורמליים.
(ובכל זאת לכל אחד יש את השריטות שלו..)

מה שהכי חשוב הוא שתשחררי את עצמך איכשהו מהלחץ שגרמת נזק, כי אנחנו לא יכולים לחשב את החשבונות האלו כל הזמן, והם לא בריאים לנפש שלנו. בסופו של דבר יש מישהו שמכוון מלמעלה הכל... אז יש השתדלות שצריך לעשות, אבל מעבר לזה זה פשוט מיותר...

רוב רובם של התיונים של ויסוצקי הם ללא קפאין.
וגם אם כן- הכמות של הקפאין שחוששים שתזיק לעובר היא לא כוס אחת פעם ב... אלא צריכה גדולה מוגזמת של קפאין (משהו כמו 5 כוסות קפה ביום)
אם הייתי את הייתי שותה.
אגב, שימי לב שגם בשוקולד יש קפאין ונשים בהריון לא מתנזרות ממנו.

אני כותבת לך אחרי שבדקתי את העניין כי בהריון הקודם החשק העיקרי שלי היה לקפה. לפניכן בקושי הייתי נוגעת בזה, ופתאום בהריון נהיה לי חשק מטורף לקפה...

בסוף יהיה אסור לאכול כלום!
בזכותך החכמתי ובדקתי קצת באינטרנט.
היה כתוב שלא צריך להימנע,אבל כן להשתמש במינון נמוך.

קודם כל מזל טוב.
לגבי א לי היה גירודים בעיקר בחלק העליון של הרגל זה היה קשור לשינוי הורמונלי הגרוד היה גם בחזה ועבר לבד מה שכן הרופאה נתנה לי משחה שקצת הרגיעה לי את הגרודים כי ממש הציק לי.
לגבי ב בהתחלה הם צריכים הרבה ידיים וקרבה שלנו אבל כדאי לשלול אולי משהו מציק לו טיטול או גזים או משהו אחר יכול להיות שכדאי לנסות לא להרדים על הידיים ולהניח במיטה שלו שירדם אצלי גם מתעורר כשמרדימה בידיים ומניחה..
לגבי ג אני חושבת שאם את לא מתחברת את יכולה לשאוב ולהביא שאוב או שאת לא חייבת להניק זה שלך וההחלטה היא שלך. אני רק ממליצה לנסות עוד קצת כי לפעמים רק ההתחלה היא כזו ואז עלולים להתחרט אני אישית בראשונה גם לא מאוד התחברתי להנקה ואז היא לא רצתה פתאום ועברתי למטרה והתחרטתי אח"כ שככה ויתרתי וילדים הבאים התחברתי מהתחלה ומאוד נהנת להניק.. אבל באמת זה בסדר גם אם לך לא מתאים. מקווה שעזרתי קצת

היי, אל תרגישי רע.. גם אני הרגשתי כמוך, ההנקה הביאה אותי למקומות לא טובים.. החלטתי שהכי חשוב שלילדה שלי תהיה אמא בריאה ועברתי לשאוב חלב באופן בלעדי. נכון, זה לא קל, יש כאלה שיגידו שאפילו יותר קשה מהנקה.. אבל לי זה נכון, וזה מה שחשוב. אני גם שמחה וגם נותנת חלב אם, ואין שילוב יותר טוב מזה! ממליצה לך מאוד לנסות ואם את רוצה להתייעץ בשמחה רק תגידי ואכתוב לך ממשתמש פרטי.

ואם תחליט שגם שאיבות לא מתאימות לך ובסוף תוותרי על הנקה, אז תדעי שהכל בסדר ואני מכירה אנשים סופר חכמים, טובים ומוצלחים שקיבלו מטרנה, והכל בסדר ואפילו יותר מזה!

בהצלחה בכל מה שתבחרי! ❤

א.אצלי היה גירודים מטורפים מהאפידורל

ב.יכול להיות להם גרעפס גם שעה אחרי ארוחה.אפילו אם יוצא להם גרעפס מיד,יכול להיות עוד גרעפסים. זה מאוד !! מציק להם.תרימי ותנסי להוציא לו.

ג.לגבי ההנקה,לפעמים עובר לפעמים לא,הזמן יגיד

תבדקי תפקודי כבד

בענין ההנקה מרגיע אותי ממש לשמוע שזה קורה לעוד נשים וזה לגיטימי, ותודה רבה על השיתוף והעצות!! אני בעיקר מאוכזבת ומבואסת... כל כך חיכתי, אני באמת אחכה קצת כי זה בינתיים נסבל.... אולי זה באמת ענין של זמן להתרגל.
בענין הבייבי- אני מחכה איתו לגרפס תמיד לפני שמשכיבה אבל באמת יכול להיות שעדין מציק לו.... נשמע ממש משכנע העיטוף רק לא באמת הצלחתי לבצע....

לרוב הנשים ובעיקר בילד ראשון, היא לא קלה,כי הילד אוכל הרבה זמן.והחלב עדיין לא מאוזן.בהמשך זה מתאזן,והילד אוכל יותר מהר. 

תני לזה את הזמן

בהצלחה

וגם החלב כבר התאזן. מהבחינה הזו הולך חלק... בלי עין הרע, טפו טפו...
קשה לי יותר רגשית. זה פשוט מגעיל אותי ועושה לי תחושה לא נעימה. החלב אם מגעיל אותי וכל הדימוי העצמי כמניקה לא כיף לי...
.

כי רק בגלל הסיבות שציינת הפסיקה להניק בגיל יחסית מוקדם.

מאז הטיפול מניקה עד גיל שנתיים כמעט

הלכה למוח אחד

עטפתי עם שמיכה רכה ואלסטית כמו שעוטפים עם מגבת אחרי המקלחת, מהראש ועד הרגליים. רק ככה הוא הצליח לישון בהתחלה.

אצל הבן שלי זה היה קורה די הרבה....

לגבי העיטוף, תנסי לחפש מישהי שיודעת לעשות את זה ויכולה לעזור לך ללמוד, להדריך אותך באופן מדוייק יותר מסרטונים.

אמא שלי אומרת לשים אותו לישון על הבטן, אני ממש מפחדת וחושבת שאם יש כאלו הנחיות הן לא סתם....ולא עושה את זה כשאין השגחה, אבל באמת הוא ישן כך הרבה יותר טוב.
מה אומרות? הייתן משכיבות בלילה על הבטן?

אבל באמת הרבה אמהות ואני בינהם, מגיעות למצב שהם קורסות מחוסר שינה, אני אף פעם לא הצלחתי להשכיב לישון על הגב, הם מתעוררים אחרי 10 דקות מקסימום בצרחות... אבל אני אמא כבר 23 שנה התרגלתי ככה ואת כולם גידלתי על הבטן.
אבל אל תלמדי ממני, תנסי את כל הטכניקות:, עיטוף וכו... ויש תינוקות שבסוף מתרגלים לישון ככה. בהצלחה.

הילדים שלי סובלים מגזים,ופשוט קרסתי מחוסר שינה

אבל ניסיתי הכל עם כל ילד בשביל להשכיב על הגב

אבל לא השכבתי אף פעם ממש ישר על הגב,כי ראיתי שהם נשנקו מהאוכל כמה פעמים וזה ממש הפחיד אותי

תנסי עיטוף כמו שאמרו, לנו זה מאוד עזר

יש לו עוד דרכים לקחת את הילד

פשוט מרגיז אותי שפיטה של אמהות שיש להם ילדים מלאכים

הילדים שלי צורחים 24/7, זה לא אנושי לאמא לא לישון,במיוחד אחרי לידה.אני לעולם לא אגיד למישהי להשכיב על הבטן. אבל גם לא אכתוב לה שזה גם במחיר של חוסר שינה

כי גם האמא ובטח התינוק צריכים לישון

בילדים האחרונים ניסיתי לפחות חודש עד שפשוט התמוטטתי, הייתי ערה כל הלילה ולפעמים הייתי נרדמת קצת כשהם עלי בחצי ישיבה או תוך כדי הנקה במיטה כשהם שוכבים צמוד אלי.... זה נראה לי יותר מסוכן... אולי בילד ראשון אפשרי להחזיק מעמד עם חוסר שינה כזה, אבל כשיש חבורת ילדים בבית שצריכים אמא מתפקדת זה לא אפשרי....
הייתי שמחה ורגועה יותר אם התינוקות אצלי היו ישנים על הגב, אבל יש תינוקות שפשוט לא מסוגלים לישון על הגב. זאת המציאות והם ממש סובלים מזה. ( כמו שאני לא מסוגלת לישון על הגב גם לא חמש דקות...)

עושה את מירב ההשתדלות שנדרשת ממני

מנסה על הגב,מרדימה שעות,ומיד אחרי שאני נרדמת,הוא מתעורר שוב.זה לא אנושי.

שכל אחת תעשה את השיקולים שלה

כל אחת תעשה מה שנראה לה נכון אני משכיבה על הגב גם כשהם לא ישנים וצורחים אני יודעת שזה עולי לי בבריאות
נכון שהכל משמיים אבל יש מצווה של ונשמרתם לנפשותכם ואין לסמוך על הנס
אלו ההנחיות והן לא סתם ממליצה לפותחת לקרוא על זה ולהחליט

והוא בעיני גבוה מהעליה הסטטיסטית בסיכון למוות בעריסה מסיכות נמוך מאד מאד מאד לסיכון נמוך מאד מאד.

שלא לדבר על עייפות של ההורים שגם היא עלולה לסכן את התינוקות.

כנראה

יש הרבה שפיטה מסביב,בלי לדעת נתונים

אבל לדעתי זה תלוי במכלול הדברים שמגינים...
אם את מניקה (...), התינוק ישן איתך בחדר, מוצץ וכו אז הייתי שמה.
האחות בטיפת חלב גם הסבירה לי איך הכי כדאי- להניח את התינוק כמה שיותר לכיוון הרגליים במיטה(ככי שיהיה לו מרווח אוויר) מזרון קשיח מאוד עם סדין מתוח, בלי חיתול בד מתחת. בלי שום צעצוע/שמיכה מיותרת במיטה. ושמיכה עד הכתפיים לא יותר, גם כן מהודקת לגוף.
בהתחלה גם אני שיקשקתי אבל באמת שאין מה לעשות אם תינוק לא מצליח להרדם על הגב... השינה הזאת חובה גם לך וגם לו, כמו שאמרו פה.. וגם צריך להתפלל... (תמיד)

בקשר להנקה, מבינה אותך מאוד, לדעתי קחי את הזמן, תנסי בכל זאת תהנות מהזמן איכות... מהמנוחה.. מקווה שיעבור לך!

כמובן תנסי את כל האפשרויות האחרות על הגב קודם...
על הבטן זה מוצא אחרון כשאין ברירה

כלומר משכיבה על הבטן.

שינה היא גורם סיכון גבוה מאד למוות בעריסה. לכן כל דבר שמשפר את השינה של התינוק מעלה את הסיכון למוות בעריסה (השכבה על הבטן, וגם עיטוף שהזכירו כאן).
מוות בעריסה בעיני זה חלק מהחיים. אני עושה את ההשתדלות האפשרית מבחינתי להוריד את הסיכון,כל עוד זה דברים שמועילים לתינוק או לפחות לא פוגעים בו - למשל הנקה, המנעות מחשיפה לעישון ומעשנים, שמירה על טמפ' סבירה, שימוש במוצץ, שינה עם/ליד ההורים. אבל לא אשכים אותו על הגב כי פגיעה באיכות השינה שלו היא בעיני מעבר להשתדלות הגיונית.

(כמו שאני משתמשת באמצעי בטיחות בדרכים כמו כסא בטיחות לרכב, מושיבה ילדים מאחורה ומשתדלת לנהוג בזהירות, אבל אני לא נמנעת לחלוטין מהנסיעות עם תינוקות אף על פי שזה היה מוריד את הסיכון שלהם לפגיעה בתאונת דרכים לאפס. והתועלת שהילד מפיק מרוב הנסיעות הרבה יותר נמוכה מהשכבה על הבטן).

שתינוקות שלא רגילים בכלל לישון על הבטן, אם במקרה משכיבים אותם על הבטן באופן חד"פ (וסביר להניח שזה יקרה, בפרט כשנכנסים למסגרת או משאירים מידי פעם עם מישהו אחר) - במקרה כזה הסיכון למוות בעריסה גבוה הרבה יותר (לפחות פי 7) בהשוואה לתינוק שישן על הבטן לפחות מידי פעם בשיגרה.

רוצה לחזק כמה מה שאת אומרת הגיוני וסביר בעיני
אגב אני משכיבה על הגב כי לא ראיתי שיפור בשינה על הבטן

מסכימה איתך שלמנוע מתינוק שינה זה לא הגיוני בתור מניעה
אבל יש שני גורמי סיכון למוות בעריסה במצב של שינה על הבטן
האחד זה שינה עמוקה
והשני זה חוסר חמצן או הצטברות של דו תחמוצת הפחמן שהתינוק פולט כשהאף והפה פלוסים מעט לתוך המזרון ואין מספיק פיזור של האויר
את המצב הזה ניצן לשפר ולמנוע באמצעות מזרון נושם לחלוטין. אני אישית מכיון שחשוב לי להשכיב על הבטן לשינה ביום (בלילה לא טוב לי עם זה) כדי שיתרגלו לישון גם על הבטן, חקרתי קצת ובסוף קניתי את המזרון של נומו שהוא נושם לחלוטין , אין לו ספוג זה ממש מדהים. וגם אם האף של התינוקת שלי קבור בתוך המזרון אני לא חוששת בכלל שחסר לה חמצן
לדעתי זה מידע שחשוב לדעת
🌷

שמחזיק אותו?.

אבל יש 8 סמ של אויר עד הקרש הזה כך שיש מלא אויר שעובר חופשי מכל הצדדים

הכל מסוכן. גם לשכב על הבטן, גם על הגב, וגם על הצד..
מה לא מסוכן היום?:-/

דבר ראשון- מזל טוב!

א. מוכר.. לי יש את זה בהריון, תלכי לרופא עוד שיתן לך משהו להרגעה אבל זה אמור לעבור בקרוב.

ב. הרבה תינוקות קטנים לא אוהבים להיות בעריסה, אני בגיל הרך משכיבה אותם לישון בעגלת שכיבה. זה יותר חמים ומגונן והרבה יותר נעים להם לישון שם.

ג. בהתחלה ההנקה לא תמיד חלומית כמו שהיא נראת לנו בהריון, תנסי עוד קצת, הוא בסך הכל בן שבועיים... אם את רואה שזה ממשיך להיות לך לא נעים ולא נחמד, תפסיקי, אבל תני לזה צ'אנס.

בבקבוק אוונט?
ניסיתי את הרב שלבי ואת פטמה y
לא נתקלתי בפטמה x

עכשיו ראיתי שהם קוראים לזה פיטמת Y.

את יכולה לנסות פטמת X של מאמ.
הוא תואם לבקבוק הקלאסי של אוונט.

אני הבאתי לתינוק שהיה פולט המוןןןןןןן ממש שלוליות ושמתי על 180 תמל חצי כפית דייסת קורנפולר (לפי הכפית מדידה של מטרנה, לא כפית מטבח) ופטמה 3 של טומי טיפי (לא יודעת איך זה של חברות אחרות) והיה מצוין יצא בקלות וב"ה גם עזר לפליטות

מדבקות שנקראות "פיניתוש", קנינו בסופר פארם. מדביקים על יד המיטה או על הבגד, וזה מרחיק יתושים למשך 24-48 שעות.

יש דוחה יתושים על בסיס שמן ציטרונלה טבעי. הריח לא משהו, אבל עושה את העבודה. זה נקרא ''מוסי גרד''.
גם כוס עם חומץ על מדף ליד המיטה יעיל לרוב.
וגם מיכל עם נוזל שהריח שלו מרחיק את היתושים- שמכניסים לשקע חשמלי.

ואם את ממש בקטע טבעי- תחפשי ביוטיוב אתר ''ערוגות''. יש סרטון הסבר על הכנת חמאת שיאה עם שמן לוונדר ושמן עץ התה.

אפשר גם לשים על חתיכת בד ליד.
זה הורס בדים. אז לא כדאי למרוח על בדים שצריך.

הרבה פעמים עוזרת כילה.
יש גם קוטלי יתושים כאלה שמחברים לחשמל עם אור כחול, ויש כאלה שמפיצים ריח.
ממליצה להשקיע באחד טוב. קנינו בעבר אחד מחברה לא מוכרת והוא אמנם האיר אבל היתושים יצאו ממנו בלי פגע ...

תלכי לרופא נשים ותגידי לה שאת רוצה הפניה (אם היא לא תתן בקלות תגידי לה שיש לך בעיה של דליפת שתן חמורה ואז היא בטוח תתן לך)
וזהו.תקבעי תור בקופה או בפרטי אם זה דחוף לך או שהתור ממש רחוק.בדרך כלל יש החזרים מהקופה.

איפה הם מקבלים בעיקרון ? לא ראיתי אף פעם אפשרות בקופה לקבוע תור אליהם..

ואיך לי מושג איפה מקבלים.אני הלכתי לפרטי וקיבלתי החזר של 70%.

אין לי פלטינום בכללית. וגם הבנתי שביטלו כבר את הקטע של הסל הריון שהיה עד סוף 2018

ירדת במשקל..
תנסי לעשות תרגילים לשרירי הבטן..

אבל עם הזמן ועם ההנקה נראה שעליתי עוד קצת.. כפיפות בטן הבנתי שיכולים להחמיר את התופעה אם יש היפרדות ביטנית..

בגלל זה כדאי קודם כל להיבדק.

צריך לקבל הפניה מרופא נשים (אני התקשרתי וביקשתי במשרד והוא נתן ככה - אבל הבנתי שלא כולם נותנים ככ בקלות, לא יודעת למה), ואז לקבוע תור בקופת חולים שיש שם פיזיותרפיסטית.
לא אמור להיות מסובך - צרי קשר עם המוקד של הקופח שלך ןתשאלי.

היפרדות בטנית למיטב ידיעתי זה מצב ש*לא* מומלץ לתרגל בעצמך תרגילי בטן כי את עלולה להחמיר את המצב. לי לא היתה בכלל היפרדות ובכל זאת הנחו אותי איך לעשות נכון תרגילי בטן.

בהצלחה