אז ככה נשואה באושר עם בנות די צפופות קטנות אחת בת שנתיים והשנייה בת חצי שנה.אחרי הלידה של בתי השנייה ישבתי עם שתי הבנות בבית כחצי השנה.(החלטנו להשאיר את הגדולה איתי ולא לשים במסגרת בגלל סיבה כלכלית)בהתחלה היה מאוד קשה, אח״כ בערך אחרי שלושה חודשים למדתי לתמרן וגם התינוקת גדלה ולמדתי ממש להנות מתפקידי כעקרת הבית ולהנות מהאמהות.הזמן שהן ישנו צהריים הקדשתי לעצמי, למדתי דברים שהרבה זמן עניינו אותי אני מתעניינת בכל מה שקשור לרפואה אלטרנטיבית(לדוג עשיתי קורס אינטרנטי של הילינג של רב פנגר ) ,טיפחתי את עצמי,אפילו סתם ישבתי וסידרתי לעצמי את המחשבות. בסוף היום הייתי מקבלת את בעלי בשמחה, מכילה אותו. אני חושבת שגם הילדים וגם בעלי ממש הרוויחו מהתקופה הזאת.
מה לעשות, צרכי הפרנסה מרובים ובעלי רצה שאחזור לעבוד,בחסדי ה׳ קיבלתי משרה מאוד חלקית פעמיים בשבוע במקום לעבוד כל השבוע במקצוע שלי (אחד המקצועות הפארפואיים בבית חולים)
כרגע הבנות איתי בימים שאני לא עובדת, בימים שעובדת חמותי מסכימה לשמור עליהם, אבל אני מרגישה שאיבדתי מהחיות והימים האלה שאני צריכה ללכת לעבוד ממש מכניסים אותי ללחץ, באותו יום אין לי כח לבנות בכלל.
בקיצור חפרתי לכן. אני יודעת שהרבה נשים היו רוצות לעבוד רק יומיים ואני צריכה להודות לה׳ ..בקיצור חפרתי לכן
