הייתי שם ממש לא מזמן...בתחילת השנה.
הייתי יכולה לחשוב על זה בלילה כשאני במיטה/סתם באיזה ארוחת ערב עם בעלי, ומתחילה לבכות.. בטח כשהגיע השלב לחפש מטפלת. (לא התאפשר לשים את התינוקת במעון של המכללה, אז היא ליד הבית)
זה שלב מאד מבלבל, ומערער, זה לא הסתכם ב"טכני" (כמה שאמהות זה לא דבר טכני....) היו לי הרבה מחשבות על מה אני רוצה מעצמי, מה המהות שלי בעצם..
אבל ידעתי שאני לא יכולה להפסיק את הלימודים, רוצה לסיים את השנה הזאת ולו רק בשביל להתחיל לעבוד ולפרנס את המשפחה הקטנה שלנו. פחות דיבר אלי הקטע של המימוש העצמי והכל, כי הטיפול בבת שלי מרגיש לי המימוש העצמי הכי גדול והכי מרתק והכי מספק שחוויתי מעולם.
אני לא יודעת איך זה אצלך, אם יש לך קורסי חובה וקורסי רשות או שאת חייבת להיות נוכחת בכולם.
אצלנו בשמה האחרונה כבר יש יותר קורסים שהם בחירה, להוספת נק'"זים.
הורדתי אותם מעצמי, למרות שהם מעניינים אותי. אני בבית עם הקטנה בזכות זה מ14:00 בערך ולא מהערב.
את הקורסים שאני מרגישה פספוס לגביהם, והייתי רוצה ללמוד, אשלים בעזה בנחת בשנה הבאה בסטאז.
זה עוזר גם לשאיבות, היא כבר אוכלת מוצקים, ולכן בשעות שהיא במעון היא מסתפקת בבקבוק אחד (ולא מליון, לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם הרבה שאיבות. פעם ביום וזהו). מניקה שניה לפני שיוצאת בבוקר, והיא לא מוותרת על הנקה בשניה שמגיעים הביתה (זה בונוס מתוק במיוחד, אם אני רק מעיזה להניח אותה לרגע במקום להתיישב להניק- איזה מחאות היא מעוררת
מבטא בעיני את הגעגוע שלה, וזה מרגש כל פעם מחדש. כבר למדתי שלמרות שאני רעבה אין סיכוי לאכול צהריים כשאני באה הביתה. אז מכינה מראש איזה פרי ומים להנקה של הצהריים, עד שהיא משחררת אותי)
עוד דבר- יש אפשרות לחסר 20 אחוז. לאמהות עד גיל שנה- 40 אחוז! זה המון,תשתמשי בזה!
תתפנקו לפעמים בימי כיף ורוגע בבית, צאו לטייל בבוקר, בסמסטר הבא יהיה נעים, זה יאוורר אותך וימלא אותך, וגם אותה.
זו תקופה ששורדים משבוע לשבוע, אין מה לעשות.אני מנצלת את הימי העדרות עד תום. ומשלימה חומר...
זה נחמד לפעמים להגיד לעצמי בתחילת שבוע- השבוע בחמישי אני לא הולכת. כבר נראה יותר טוב. נתלית כל השבוע ביום חופש ומתכננת אותו לפרטי פרטים
נקודה נוספת, אני לא יודעת כמה קשוחים אצלכם לגבי הבאת תינוקות ללימודים.
אצלנו בעיקרון זה חוק יבש אבל אף אחד לא אוכף אותו אם התינוק לא מפריע.
הייתי מביאה אותה די הרבה, עד שהתחילה לפטפט וגם אני הבנתי שיותר טוב לה ללכת למשפחתון, שיש לה מרחבים לזחול ולשחק. אז לוקחת רק כשאני ממש ממש ממש מתגעגעת
או בימים קצרים.
ודבר אחרון. תזכרי שהסמסטר הבא הוא באמת קצרצר. חודשיים וחצי נטו. יום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע, פה ושם חגים וימים טובים - וזה מאחורינו,בעזרת השם.
הרבה הצלחה!!!
קשה לי לקבל ככה החלטות איזה מעון או מטפלת עדיף.. 
.
.
