פורום הריון ולידה (עמוד 3404)

פרופסור איל ענתבי

את יכולה פשוט להתקשר אליהם הייתי פעם בהרצאה בנושא
את הבדיקה לבעל לא עושים בדרך ה"מקובלת" אלא יש כמה דרכים הם ינחו אותכם

אני חושבת שלא כדאי לקחת שום תרופה או הורמונים עד שבודקים הכל ורואים מה הבעיה

אלא אם כן את מבוגרת וזה היה חלק מהשיקול של הרופא..

הכל ולפי מה שכתבת עדיין לא עברה שנה של נסיונות
האם ניסית מעקב ביוץ?

הייתם יחד מספיק פעמים סביב מןעד הביוץ?

לא..לא עשיתי אולטאדאונד או משהו כדי לראות מתי..
כן עשינו סביב הביוץ ,מאמינה שמספיק

אני פשוט בדעה לנסות הכל לפני שמכניסים הורמונים לגוף
אתם עוד צעירים

ועוקבת עם השמפ...

מעקב זקיקים אצל רופא

הי, נכנסתי להגיב לך בגלל הגיוס לקרבי.

אני נשואה לאיש קבע בקרבי 

לא חושבת שכדאי לך להכניס לגוף שלך הורמונים מיותרים,

את צעירה, אני מודעת שזה קשה לחכות אבל החשש מהגיוס לא צריך לשלוח אותך לכיוון,

אני אסביר, אם את חוששת, אפשר לצאת לליל טבילה ברוב המקומות, צריך רק לבקש (אם יש לך שאלות מוזמת בכיף),

אין מה להתפדח, הרבה נשים לא יודעות את זה וחבל.

בנוסף, פעם בא לבעלי חייל וסיפר שהם מנסים ובעלי שחרר אותו יותר- כמובן תלוי במפקד, ללא לבנות על זה (חשוב שבעלך יציין שאתם רוצים ילדים- אם המפקד דתי הוא יתחשב, אפשר גם ללכת למ"פ בנושא הזה)

ועוד המלצה אחת פרקטית, תנסי לעשות פעילות גופנית, 3 פעמים בשבוע הליכה של שעה, אומרים שזה מאוד עוזר.

בע"ה הקב"ה ישלח לכם ילדים בזמן הנכון ביותר,

בהצלחה

כי יש לי יחסית קצת משקל עודף

מתקשרים למוקד ומסבירים מה הנושא והמזכירה מפנה לרב שיועץ באותו תחום, פעם אמרו לי מתי להתקשר שרב ספציפי יהיה.
שולחת לך גם משו בפרטי

מאחלת לך שתתבשרי בקרוב בהריון בקלות ובנחת!

תקבלי תשובות יותר מדויקות.
בכל מקרה עם מעקב זקיקים יהיה לך יותר פשוט לתזמן וזה חשוב כשאתם צריכים לתזמן בעת שירות קרבי.
מאחלת לך שתהיי בהריון לפני הגיוס

לפעמים הלחץ יכול להפריע גם אם אין בעיות. צריך לקחת דברים בקלות

ודווקא אז זה יבוא

לא נתנו לך תמיכה של פרוג??? לי היו דימומים בחלק מההריונות ותמיד נתנו. 10 זה מאד נמוך ברור שאת
צריכה תמיכה
ה יעזור וישלח לך הריון תקין ותינוק בריא!!

אבל בכל זאת בדק, ויצא נמוך

מחר הולכת אליו, נראה מה יגיד

השאלה אם בשלב כזה יש כבר בשביל מה לתת...

בערך שבוע וחצי, ולא דימום רציף.)

אני לא בטוחה שזוכרת, אבל לא נראה לי שבשובע 9 היא מתחילה לרדת חזרה,יותר לקראת שבועות יותר מאוחרים.

 

הייתי בסרט הזה, שולחת לך חיבוק גדול גדול והרבה כוחות. מבינה את הרצון לדעת מה קורה לכאן או לכאן ולהתמודד עם מה שלא יהיה, רק שתהיה מציאות ברורה.

 

ןבעז"ה שתזכו לילדים בריאים ושלמים שירוו אתכם הרבה נחת יהודית ושמחה

מחר נהיה אצלו

 

לפי מה שקראתי- מתחיל לרדת בסוף שליש ראשון, ויש עוד חודש לשם...

 

כ"כ מפחדת

 

 

בזהירות אני אגיד שזה אולי התשובה שאת רוצה... אבל אי אפשר להספיד שום דבר. תתפללי לטוב בכל מקרה.

חיבוק גדול גדול. את מוזמנת תמיד לפרטי אם את צריכה עידודיים, חיזוקים, או טיפים.

תעדכני אותנו בבשורות טובות, הלוואי!

(לא הבנתי מה כתבת בהתחלה, לא משנה...)

 

הניק הזה חדש, אז אישי בעייתי...

אם אצטרך- אולי אבוא מהניק הרגיל שלי

תודה.

 

אבל אולי טוב שלא הבנת, תחכי לרופא.
ועד אז תפילות

סקרנית חסרת תקנה שכמותי

(אני אישה, מותר לי)

אבל אל תקחי את מה שאני כותבת כתורה למשה מסיני. זה רק בהבנה שלי ומהניסיון הדל שלי.
אם הבטא יורדת בשלב הזה זה כנראה כן תחילה של הפלה. ככה לפחות היה לי: דימומים כל הזמן, הפלה מאיימת כמו שהרופאים אוהבים לקרוא לזה. ואז שאף של דימום רציני שלא השאיר מקום לספק. אחריו הרופא הנחה אותי לבדוק שהוא יורדת עד רמה מסויימת שאז זה אומר שאני מאחורי זה (כמובן אחרי שהכל יצא ובדקו באולטרסאונד שהכל יצא).

כתבת שאת מחפשת תשובה לכאן או לכאן, אז כתבתי שאולי זה התשובה שחיפשת.

בהצלחה יקרה! ובשורות טובות!
אל תקחי את זה כוודאי, הכל יכול לקרות, אבל כן כדאי שתבואי מחר מוכנה לשמוע גם את זה.

זה קורה הרבה בהתחלה. הרבה פעמים אפילו לא יודעים שהיה הריון.
מה שצריך לקרות יקרה ובע"ה הכל יסתדר

רק דם

וכאב

 

תודה לכולכן.

 

 

בדיוק אני מחפשת את השרשור שלך לשאול מה שלומך.

הרבה כוחות, ה' ימלא חסרונכם

בקרוב ממש יתמלא חסרונך בעז"ה

זה עוזר, התמיכה הוירטואלית הזאת.

 

הולכת למחוק את הפורום הזה מהמועדפים

ומקווה להצטרף אליכן חזרה

 

בשורות טובות אצל כולן!

אבל הוא נחשב בטוח בהריון.
בדכ נותנים 100 למקרים קלאסיים..

חודש וחצי בערך..אחכ כלום..

אני בעד לשרשר כאן רעיונות של דברים שאפשר לעשות כדי לא לשקוע בדיכאון.

אז מה שעולה לי לראש:
- סריגה
-ספרים
- לחפש חברה במצב דומה לשיחות עידוד
-שיעורים של הרבנית ימימה ובאתר אשירה
-להתפנק מידי פעם במסאז' או טיפול אחר!
-לבשל! דברים מיוחדים אם את בעניין..
-לעשות אלבומים דיגיטליים לילדים. לבן זוג. לאמא....
- ללמוד דברים דרך האינטרנט (ספרדית. אנגלית. לתפור...)

( חלק מהדברים עשיתי ועזר לי מאוד בהריון הקודם.... הייתי בבית שלושה חודשים לפני הלידה)

לשמחתי הרבה אני יכולה לעבוד (הרבה מהבית) אז זה ממלא את היום.
שאר הדברים אני נורא נורא משתדלת לבצע בגבולות האפשר, כי לעמוד הרבה זמן זה בעייתי לי..

נתת פה כמה רעיונות סופר מושלמים ואני הולכת לאמץ אותם תודה!

אז נכון שזה משעמם ומבאס להיות בבית תקופה כלכך ארוכה ואולי גם יש לך מניעות מלעשות דברים אבל תודי לה' שזה בא לך בקלות ושעוד מעט יהיה לך תינוק בריא.
את במצב שהייתי מוכנה לשלם עליו הון כדי להיות במקומך.
שיהיה במזל טוב ובנחת!

מאחלת לך בעז"ה גם הריון עם ידיים מלאות בסוף ושמחה כל הדרך!

ותודה על החיזוק.

בקשר לשמירה- זה קשהההההההה איך שאני מבינה אותך! אני לא יודעת אם יש לך ילדים ולא יודעת מה יותר קשה שמירה עם/בלי ילדים אבל זה ממש קשה ככה השמירה במיוחד אם בעלך חוזר מאוחר ואת כל היום לבד בבית.
ואין לי אפילו רעיונות להציע לך מה לעשות כי כל מה שאני עשיתי נמאס עלי אחרי כמה דק' כי עצם השכיבה פשוט נמאס. אז אני רק מחזקת את עצמי שה' יודע מה הכי טוב בשבילי ושאני עושה את ההשתדלות שלי בשביל התינוק וכו'... (ומחליפה תעסוקות כל רגע)

 

בקשר לבכי- פעמיים אחרי בדיקה התפרקתי מבכי ברחוב. ועוד רחוב מרכזי, (באמת צריך לסדר מקומות נורמלים לבכות בהם ליד המרפאה) ובעלי היה אבוד לגמרי, (פעם ראשונה היתה בערך שבועיים וחצי אחרי החתונה) ואחרי זה שקלטתי איפה בכיתי הוא היה צריך להרגיע אותי שזה בכלל לא נורא. ופעם אחת הוא פשוט ביקש ממני לתת לו רעיונות איך לתמוך בי ומה אני מצפה שהוא יעשה כשאני בוכה. כדאי לך גם לדבר איתו על התחושות.

ובקשר לדמיונות שלנו איך לראות אותו- אני גם סופר מבינה אותך. אצלינו הרופא בקושי ראה אותו ואחרי שהביאו לי מנת סוכר וניסו קצת להזיז אותו שיהיה אפשר לראות אז הרופא בדק מהר בלי להראות לנו בכלל מה כל דבר. אח"כ אצל הרופא הרגיל פשוט ביקשתי שייעשה לי אולטרסאונד ברור יותר.

זה כל כך נכון. האפס מעשה הוא פשוט לא קל. במיוחד שאני אדם כל כך פעיל.. ואסרו עלי עבודות בית וסיבובים, עמידה ממושכת ומאמץ. 

 

אתמול ישבנו באמת אחרי שנרגעתי לשיחה טובה מלב אל לב להסביר את המצב.. אני הרבה יותר טוב היום!

משבוע 20 פלוס כבר כמעט לא הגעתי לעבודה / ללימודים
יש לי קרוהן והשילוב עם הריון הוא לא קל,
אני בשבוע 35 עכשיו ומה שעזר לי להעביר את הזמן אלה 3 דברים עיקריים:
1. סידורים-כמעט כל יום הלכתי לחנות ( גם אם בשביל מוצר שניים)
2. ספורט
3. סדרות בטלוויזיה

אם את יכולה להעביר את הזמן בללכת לחנות או בכלל לוקסוס- לעשות ספורט אז הרווחת חופש. לא חופש הכי נעים לא יודעת מה זה קרוהן ובטוחה שיש בזה התמודדות רצינית אבל זה ממש לא שמירה.
וסדרו אני לא רואה כי זה משעמם אותי לצפות כ"כ הרבה זמן במסך ובכל אופן זה נמאס אחרי תקופה קצרה.

אני פשוט לא יכולה להסתובב הרבה ולעמוד הרבה, אז זה קצת יותר בעייתי.

את בשמירת הריון בגלל שלית פתח? אני שואלת כי יש לי שלית פתח מלאה, ואף אחד לא שלח אותי לשמירה..הגיוני?
(כן אמרו להימנע מיחסים, מלהתאמץ מידי, אבל לא יותר מזה)..

הרופא שלי לא נתן לי שמירת הריון כזו של ביטוח לאומי וכו' אלא אני בשמירה בבית/ מידי פעם יוצאת.

ההנחיות שלו הן כאלה: להימנע מיחסים, לא לעמוד הרבה זמן, לא להתכופף, לא להרים דברים כבדים, עבודות בית למינימום ואם אפשר אז בכלל לא, לא להתאמץ, לא לעלות מדרגות וכו'.

יכול להיות שכל אחת זה נובע מכמה דברים השוני:
1. הרופא, יש רופאים כנראה יותר מחמירים וכאלה שפחות

2. מצב האישה, אם היו דימומים כבר וכו'

3. מיקום השליה

 

מאחלת לך רק בריאות והמשך הריון קל ובידיים מלאות בעז"ה!

אני החלפתי רופא במהלך ההריון והוא כל פעם משנה לפי המצב מה מותר/אסור לי לעשות והוא גם יותר רגוע.
והרופאה הקודמת היתה מאוד קפדנית כזו ורק אמרה לי שמעכשיו (שבוע 6) עד הלידה אני צריכה לשמור על ההנחיות שהיא נותנת לי עכשיו (קפדניות מאוד!!)

רופא.. נראה לי גם לא טוב. לא?

רק פשוט הבנתי שיש גם גישות אצל רופאים שונים לאותו מצב בדיוק.

וגם הרופאה השני לא ביטל את השמירה הוא פשוט כל פעם מעדכן את ההנחיות, ככה יש לי זמנים שאני קצת יותר משוחררת וזמנים שצריכה לשמור ולא כמו הרופאה הראשונה שמבחינתה כל ההריון אני צריכה לשמור באותו רמה.

בעצם אם משבוע 6, בטח סיבות אחרות..נכון?

יש לי משהו אחר בלב שלי ובזרימת דם לעובר אבל לא רוצה לפרט.
ואני הייתי אמורה להיות בשמירה כבר לפני אבל לא ידעתי.

מעניין באמת.. אני גיליתי את זה בשבוע 16 בעקבות דימום. ועדיין, 2 רופאים אמרו לי כך. הוצאתי מהם כמעט בכוח שלא להתאמץ..הם רק אמרו על קיום יחסים..
(מה שכן, הרופא אמר לי, שבגלל שהיא קדמית - הוא נותן סיכוי שהיא תעלה בעזרת השם).
מקוה גם אצלי וגם אצלך שיסתדר..

כי זה לא כבד עדין , נראה לי שרב הבעיה בדלית פתח כשהתינוק מתחיל ללחוץ עליה , או אולי אני מתבלבלת. בכל מקרה בהצלחה!

שבוע 19

ונמצאת בסוג של שמירה כבר משבוע 16 יכול להיות בגלל שיש לי שליה אחורית?

אם השליה אחורית, מנסיונו זה מוריד קצת את הסיכוי שתעלה.
אבל לא שזה מסוכן יותר.

הרופא שלך פחות לוקח סיכונים.
ואני ממש לא יודעת כלום על שילית פתח.

פרוגסטרון גבוה מתאים להריון ולא ללפני מחזור (לפני מחזור פרוגסטרון קרוב לאחד או קטן מאחד)
גם e2 לפני מחזור הוא באיזור מאתיים כך שאם את אמורה לקבל עכשיו זה נראה כמו הריון
חכי לבטא כמובן

אמאלה אחזה סערת רגשות....אני אחרי חודש טיפול סופר קשה...
הלוואי שאת צודקת

כי אם כן זה עלול להשפיע על התוצאות שהעלית. מה את מקבלת?

כי את מקבלת תרופות תמיכה שמעלות ערכים של פרוגסטרון. ו39 אחרי תמיכה זה נמוך
באסה. אבל אל תתייאשי ממש אי אפשר לדעת עדיין ולפעמים מתחיל בבטא נמוכה שבדיקה ביתית לא מזהה.
תנשמי עמוק עוד שעה שעתיים אמורה להיות תשובה כבר
מחזיקה לך אצבעות!!

תאמיני בכל ליבך שמה שהכי טוב לך ונכון לך זה מה שיקרה. בימים שכאלה שיננתי את זה שוב ושוב וזה עוזר להתגבר על הפחד מהשלילי.
הבשורות... תמיד טובות!!

הרבה חיבוקים!

בעז"ה פעם הבאה.

ומותר לך להיות מרוסקת, זה ניסיון כל כך קשה!!!

מתחילים ישר עוד סבב? מחכים? איך יש כוחות
בשילוב עבודנ תובענית תפקוד וכו
אוף

תראי איך את מרגישה.

אולי תקחי הפסקה קצרה של חודש?

אולי רגישי שאת צריכה יותר,

אבל קודם תתפרקי קצת ותראי איך את אוספת עצמך.

העבודה זה מצויין זה יעזור ללך להתנתק

כי אם זה מטיפולים ההורמונים גבוהים בגלל התמיכה
בהצלחה ובשורות טובות

זה היה ממש דימום ורוד אדמדם ונעלם
וכך גיליתי ביום ה10 לביוץ
לצערי זה היה הריון כימי ומתחרטת שככ נחפזתי לבדוק ולגלות..
היה עדיף לא לדעת
אז המלצה שלי חכי לאיחוראם זה הריון הוא יחכה 🥰
בשורות טובות!

אוי צר לי לשמוע ...
אני אחרי הפלה בעקבות הפסקת דופק ולקח לי כמה חודשים להתאפס..
בכל אופן לא מבינה מה נסגר עדין אין כלום ואפילו לא כאבי בטן כאילו כלום מוזר.
בשורות טובות אמן !

בדקת שהתאפס?
מאחלת לך הריון תקין בעה!

זה גם משפיע

מקבלת מחזור סדיר, כבר איזה 3 פעמים..
מאז שהיא הייתה בת 4 חודשים בערך.
הנקה מלאה

מקבלת מחזור סדיר, כבר איזה 3 פעמים..
מאז שהיא הייתה בת 4 חודשים בערך.
הנקה מלאה

זה ממש נורמלי  

זה ממש טוב שאת בכל זאת משתדלת גם אם אין חשק 

ואם לבעלך קשה עם זה כדאי שתדברו על זה

מה יכול קצת לשפר אולי משהו רומנטי או בילוי 

 

 

להשלים חוסרים. 

 

נכון שההנקה גורמת, אבל אפשר לצמצם את ההשפעה ההורמונלית שלה עם השלמת ויטמיני B (בעיקר B12) וחומצה פולית (עדיף FOLATE).

 

לאכול מזין, לנוח מספיק, ואם לא מספיק, אז להשלים עם תוספת ויטמינים. 

אם הפרינטל של תקופת ההריון היה מוצלח, לחזור אל הנוסחה ההיא.

לא יודעת אם מותר בהנקה

שמעתי פעם בכתבת חדשות שיש באזורים החרדיים אפשרות לרכוש תמצית צמחים שעוזרת מאוד לעניין הזה.

 

איך משיגים אני לא יודעת..

הכינו במקום

יש גם מוכן של סולגאר וכו

אני חושבת שאצל החרדים זה מסיבה הפוכה,לגברים זה מוריד חשק ויש כאלה שמביאים את זה לבחורי ישיבה

חלילה.

 

שמעתי בוודאות לגבי נשים אחרי לידה.

להגביר את החשק.

הנקה בגלל ההורמונים שלה היא מדכאת את החשק. 

 

מה שעזר לי בתקופות כאלה - לשנות גישה.

לשחרר לחץ מזה שאין לי חשק ולהתייחס אחרת לכל העניין.

להתייחס לזה יותר מהראש ופחות מהרגש -

להבין כמה חיי אישות חשובים לזוגיות, ולהחליט שזה חשוב לי בלי קשר לשאלה אם יש לי חשק או אין לי. 

 

הפסקתי להתייחס לענין של החשק, זה לא היה חלק מהמשוואה. לא חיכיתי שיהיה לי חשק.

החלטתי ליזום מדי פעם, ו/או לזרום כשהוא יוזם. לעזור לעצמי להכנס לעניין עם ביגוד מתאים, אוירה מתאימה בחדר, אם נגיד קבענו *דייט* לאיזה ערב - דאגתי לנוח בצהריים באותו יום ולאכול כמו שצריך.

להשתמש בהרבה חומר סיכה כי בהנקה יש יותר יובש וגם כשאין את האלמנט של החשק יש יותר יובש במקום, חומר סיכה עושה את זה להרבה יותר נעים.

חייבת לציין שהרבה פעמים - אחרי שנכנסתי לעניין גם החשק התעורר תוך כדי.. אבל גם אם לא - החלטתי להיות אוהבת ונעימה. לא להתעסק כל הזמן בבדיקה העצמית הזאת של מה מצב החשק שלי ומה מצב התסכול. החלטתי שהכל נעים לי וטוב לי והכי כיף לי בעולם כשכיף לבעל שלי איתי וכיף לי איתו ברגוע. 

 

זה עשה כל כך טוב לזוגיות שהיה שווה להשקיע

מקווה שעזרתי...

 

פשוט להבין שזה המצב, לא באשמתך או באשמתו, ולעשות פעולות שיעזרו במצב הנתון
אם בעבר היית תריכה איקס זמן ומאמץ מצידו להיכנס לענין אז היום את צריכה שלוש איקס, ולהסביר לו את זה.
אם בעבר לא היית צריכה ליזום אז היום את כן
ככה זה בהנקה והמיוחד שיש גם תינוק ועייפות וכו. ופשוט צריך להשקיע יותר ובצורה אחרת

זה חשוב לזוגיות,

ועושים גם כשחזק לא בשמים, 

לפעמים זה בא מעצמו, לפעמים בפחות

 

אבל זה חלק מהזוגיות.

בהצלחה יקרה!

 

את כל מה שיפית אמרה, קל יותר לעשות כשיש זמן מוגדר לעניין.
למשל לקבוע ״דייט״- ערב זוגי- ביום קבוע בשבוע שבו יושבים יחד בנחת לארוחת ערב, עושים פעילות משותפת זוגית והולכים לישון יחד. או כל מתכונת אחרת שמתאימה לכם.
בהצלחה!

אפילו אם זה נראלך בעיה פשוטה..
לפי דעתי כדאי אם כ''כ הרבה זמן אין חשק
הם עוזרות עם כל מיני דברים
יש את מכון יה"ל
בהצלחה!!

זה מדכא ומוריד את החיות...
וכמובן גם מחיר זוגי...

אין לי עיצה לגבי החשק אבל אם יש כאבים של צלקות כדאי לטפל

אם יש יובש יש משחה לנרתיק שמאד עוזרת 

 

כל הדברים הטכניים האלה יכולים להפוך את המצב לגרוע יותר..

אם משקיעים לפני יש יותר חשק
לפחות מהניסיון שלי... כרגע במצב דומה...

או כל שמן אחר שמעורר את החשק.
אפשר לטפטף ולעסות קצת את הגוף (תני לבעלך לעשות לך... רווח כפול)
יש את השמנים האלו בחנויות טבע.
שימי לב- יש שמנים שאפשר להשתמש בהנקה ויש שלא, בד"כ כתוב על הבקבוק.

בהצלחה!!

ממליצה מאוד
דגם סיטי מיני

הם שינו יבואן.
אנחנו קנינו את האחרונה שהיה לרשת מוצצים..
כדאי לבדוק אם זה השתנה.

לא "צריך" אמבטיה, אפשר לקנות עגלה שהיא מגיל לידה. זה עניין של העדפה. יש מעלות באמבטיה, אבל יש כאלו שמעדיפות בלי.

להרבה מאוד עגלות ניתן לחבר סלקל (לא כיסא... סלקל מתאים עד גיל 9 חודשים - שנה. כיסא מתאים לגיל גדול יותר). יש עגלות שקונים בחבילה עם סלקל, ויש כאלו שניתן לקנות מתאמים ובנפרד לקנות סלקל (מחברה אחרת) שמתחבר. חנויות למוצרי תינוקות ידעו לענות לך על זה.

דומה לביבי גוגר אבל קלה יותר ונמוכה יותר ובעיניי גם יפה יותר

הקריטריון כמעט הכי חשוב לי בעגלה היה המשקל. וזו העגלה כמעט הכי קלה שמצאתי, והיו לה גם המלצות טובות.
עכשיו, אחרי נסיון של כמעט חצי שנה, אני יודעת שזו היתה בחירה טובה.
עולה ויורדת איתה מדרגות בלי עזרה בכלל

זה ממש כמו עריסה קטנה לתינוק....

קלה ונוחה, מתקפלת ממש קטן וגם האמבטיה מתקפלת. נוחה לעליה וירידה במדרגות.
כרגע בשלב האמבטיה, עוד אין לי נסיון עם הטיולון אבל בנתיים מאוד מרוצה.
לדעתי ניתן לחבר סלקל של סייבקס. לא בררתי על זה.

מה שלך יהיה נוח לא יהיה נוח לאחרות ולהפך..
אני קניתי אותה אתמול. בנתיים נוחה לי מאוד..

אשמח לעוד תגובות

היא נוחה, אבל ממש לא מחזיקה לי טוב.. אז היא בעיקר לבית.
שוב - זה מאד מאד אישי! זה לא אומר שאם לי זה ככה, אז גם אצלך ...

ברגע שרואים שאין תפרים בקאפ אז זה ברור שלא יחזיק למידות בינוניות- גדולות. זה נכון לכל חזיה של כל חברה

היתה נוחה מאד אבל התחרה שיגעה אותי. אז לבשתי פעמים בודדות.
בהנקה הנוכחית בכלל לא לבשתי כי רזיתי והיא גדולה לי מדי.
אם המידה שלי תהיה טובה לך אני אשמח למכור לך במחיר זול יותר..
כמובן אם יהיה לך נוח.

גם בדיקת דם לא תגלה.
את צריכה להמתין 10 -14 יום

היי, קודם כל תודה רבה. כשהייתי אצל האחות אתמול, היא אמרה לי שזו הדרך היחידה לגלות היריון ודאי במקרה וקיימתי רק לפני מס ימים יחסים.

מה זה אומר בטא 5>??
רוצה לדעת באופן כללי.
כי הבנתי שמי שלא בהיריון זה אמור להיות אצלה מתחת ל 5.

קראתי בהמון אתרים אחרים בנות שיצא להן הסימן הזה בבדיקה - 5> , ויצא שזה כן היריון.

עקרונית זה אומר שאין הריון, אבל כרגע...
יכול להיות שמתפתח עכשיו הריון ואי אפשר לדעת

אין שום משמעות לבדיקת דם הזו. גם אחרי עשר ימים זה מוקדם. 12 יום לפחות
ועצה קטנה , פשוט תקחי פוסטינור פעם הבאה במקרה כזה אם ממש קריטי לך לא להיות בהריון

כי אצלי זה היגיע לאתר הרבה אחרי שאר הבדיקות ואצל האחות כבר היא ראתה.

לי היא אמרה שבד"כ אם יש בעיה הם מתקשרים, אז כנראה שזה תקין אצלך.

 

ב"ה יצא תקין

יכולים לגרום לשינויים במחזור

אם את לא רגועה תלכי לרופא אבל אם זה משהו חד פעמי אצלך אז כנראה שזה לא מלחיץ..

בשבוע הבא, מקווה שזה לא משהו שימשיך

מניחה ששם תמצאי הרבה מידע

קנינו בבית מרקחת- ונתנו
אחרי שבוע ואחרי חודש
פשוט ביותר

חושבת שצריך לבקש מרשם מהסי''ח או צהרופא אבל לא בטוחה..אולי לא צריך

מה שנכנס בטיפות דרך הפה יכול ללכת לאיבוד (התינוק יכול לירוק/לפלוט/חלק נוזל מהצדדים...)

לנו המליצו על זריקה של ויטמין k בשביל שלא יאבד חומר

ככה שלא בטוח שזה חוויה חיובית יותר

המינון המומלץ על ידי ה NIH ליילוד הוא 2 מיקרוגרם ליום, והאמפולה מכילה 1 מיליגרם - פי  500 יותר.

https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminK-HealthProfessional/

 

בזריקה החומר חודר ישירות למחזור הדם ואין יכולת לגוף לסנן עודפים ביעילות לעומת בטיפות דרך הפה ומערכת העיכול שיעילה מאד בסילוק עודפים מהגוף.

 

במדינות שונות נותנים רק דרך הפה, ומינונים נמוכים יותר.

 

כי תופעות הלוואי של הזריקה הן: תופעה נדירה - שוק אנפילקטי.

ותופעות נדירות פחות: צהבת, בילירובין גבוה, ערכי GOT ו GGT גבוהים, כאבי בטן, עצירות וכו'.

https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19310317.pdf

 

אם את מעוניינת להעמיק בנושא יש את הקובץ ויטמין K

 

 

 

 

 

טוב לדעת!
מישהי יודעת האם יש אפשרות לקבל מרשם מראש ולהביא לבי''ח לילוד בטיפות?

מצרפת מה שכתבה רופאה מומחית בנושא:

בעקבות מספר שאלות שעלו בימים האחרונים לגבי מתן ויטמין קיי לילדים, מנסה לענות במרוכז.
אחרי תשעה חודשים של הכנות, דאגות וחלומות, מגיע לעולם תינוק קטן ומושלם שהופך אתכם להורים. לפני שמתאפשר לכם לעכל, המיילדת קובעת שחסר לו ויטמין K ושהוא חייב לקבל זריקה.
מה זאת אומרת?? איך היא יודעת שדוקא לו חסר ויטמין? מדוע מיד עם הלידה? אין דרך עדינה יותר לקבל אותו לעולם? ובכלל, איך תינוקות הסתדרו אלפי שנים בלי הזריקה הזאת? מישהו יודע אם היא מסוכנת? אפשר לבקש להמנע ממנה??

לפני שאוכל לענות על השאלות האלה, צריך להבין מה זה ויטמין K, ומה הקשר שלו לדימומים.
הכבד שלנו אחראי (בין השאר) על ייצור חומרים שמשתתפים בתהליך קרישת הדם. חלקם משמשים לעצור דימום מחוץ לכלי הדם במקרה של פציעה, וחלקם מונעים היווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם. ויטמין K חיוני לייצור חומרים אלו, ואנו מקבלים אותו מהמזון שאנו אוכלים, וכן מחיידקים המאכלסים את המעי שלנו.

מכאן אפשר להתחיל להבין למה תינוקות נולדים עם חסר ויטמין K. העובר אינו אוכל ברחם, והמעיים שלו סטריליים- אין בהם חיידקים שייצרו ויטמין K. משום מה, מעבר של ויטמין K דרך השלייה הוא מאוד מוגבל, וגם אם האמא תאכל כרוב כל היום, ואפילו אם תיקח תוסף ויטמין בעצמה- רמת ויטמין K בדם טבורי תשאר נמוכה ביותר. גם מעט הויטמין שמגיע לעובר לא נאגר בו ביעילות בשל חוסר בשלות של הכבד.

סיבה אפשרית נוספת לחסר ויטמין K בתינוקות היא, באופן פרדוקסלי, הנקה. אחד החסרונות הבודדים של חלב אם הוא שהוא מכיל ריכוז נמוך מאוד של ויטמין K (תינוק השוקל 3 ק''ג יצטרך לינוק בערך 3 ליטר חלב ביום כדי להגיע לכמות היומית המומלצת). בנוסף, בתינוקות יונקים בלעדית המעי מאוכלס בחיידקים שלא יודעים לייצר ויטמין K. תינוקות הניזונים מתמ''ל לעומת זאת, מקבלים תוסף ויטמין K במזון, וכן המעי שלהם מאוכלס בחיידקים המייצרים ויטמין K ביעילות.

החשש שלנו הוא מהאפשרות שהחסר בויטמין יגרום ל''מחלה דימומית של היילוד''. האמת היא ש''מחלה דימומית של היילוד'' זה שם כללי ל-3 מצבים שונים. המשותף לכולם הוא חסר ויטמין K שגורם להפרעות קרישה ביילוד ולדימומים שונים.
3 המצבים הם: מחלה דימומית מוקדמת (מופיעה תוך 24 שעות מהלידה כשהאמא נטלה תרופות מסויימות בהריון. הדימומים הם חמורים מאוד. מניעה על- ידי מתן ויטמין K במהלך ההריון); מחלקה דימומית קלאסית (מופיעה ביום 7-1 לחיים כשהתינוק לא קיבל ויטמין K בזריקה או בשתייה לאחר הלידה. הדימומים האופייניים הם בטבור, במערכת העיכול, בעור, באף, בפין לאחר ברית מילה ובמקרים נדירים במוח.); ומחלה דימומית מאוחרת (מצב נדיר שמופיע בשבוע 12-2 לחיים בתינוקות שלא קיבלו זריקה של ויטמין K בלידה, והניזונים מהנקה בלעדית. במרבית המקרים הדימום הראשון שמופיע הוא דימום מוחי. 40% נותרים עם נזק מוחי ארוך טווח, ו-15% אינם שורדים).

אם זה מצב כל כך מסוכן, איך נדע לזהות אותו? החשד צריך להתעורר אם תינוק בגיל המתאים, שלא קיבל זריקת ויטמין K לאחר הלידה, מופיע עם-
תסמיני דימום תוך מוחי- אי שקט, הקאות מרובות, ישנוניות וקשיי האכלה, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, דום נשימה.
תסמיני הלם תת נפחי- חיוורון קיצוני, לחץ דם נמוך, דופק מהיר.
תסמיני דימום במערכת העיכול- צואה שחורה דביקה, הקאות דמיות.
שטפי דם נרחבים בעור, בטבור, בשריר או במפרקים (נדיר).

בבית החולים האבחנה הסופית מתקבלת לפי בדיקת דם (PT או INR) שנלקחת לפני ואחרי מתן ויטמין K.

אז איך מטפלים בדימומים האלו? כמו תמיד, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.
זריקה של ויטמין K לשריר בלידה מונעת מחלה דימומית של היילוד, והיא מומלצת תוך 6 שעות מהלידה.

מתן ויטמין K בשתייה משפר את קרישת הדם (כפי שנמדדת במעבדה) בימים 7-1 לחיים. קיימות הצעות שונות לגבי מינון ומספר מנות ממלץ אך עד כה אף אחת לא נמצאה כיעילה. אין ביסוס מחקרי לכך שמתן בשתייה מונע מחלה דימומית קלאסית או מאוחרת, ושיעור הכישלון גבוה במידה שאינה מתקבלת על הדעת, לכן דרך מתן זו אסורה בארה''ב ואינה מומלצת במרבית מדינות אירופה או בישראל.

בגלל שמדובר במצב חירום, לכל תינוק עם חשד למחלה דימומית או עם דימום חמור בלתי מוסבר, יש לתת מיד מנה בודדת של ויטמין K בזריקה תת עורית. אין לעכב את הטיפול עד לקבלת תוצאות מעבדה. אם זו אכן היתה הבעיה, אז אפשר לראות שיפור מעבדתי בתפקודי הקרישה תוך 2-1 שעות מהמתן. ישנם תינוקות שיזדקקו גם לעירוי פלסמה או פקטורי קרישה.
במקרים מסויימים נדרשת התערבות ניתוחית (נוירוכירורגית).

ולמה בעצם לא לתת לתינוק זריקה עם הלידה? מתן ויטמין K לשריר עלול לגרום לשטף דם במקום ההזרקה. מלבד כך לא ידועות תופעות לואי. המתן מותר לכל התינוקות בלי קשר למין, לסוג הלידה או לחסר G6PD.

החומרים הנוספים בתכשיר מלבד ויטמין K נועדו להתאים אותו למתן בזריקה (לשריר או לוריד), והם כוללים חומר המאפשר לערבב את הויטמין עם מים, אחר המעלה את רמת החומציות של התמיסה (כך שתהיה פחות חומצית), והאחרון הוא חומר משמר. חומרים אלו משמשים בתרופות רבות ולא ידועות להן תופעות לואי קצרות או ארוכות טווח במתן לשריר במינון זה. במתן לוריד תתכן תגובה אנפילוקטואידית. התכשיר הניתן בזריקה לשריר הוא אותו התכשיר הניתן בשתייה. הוא אינו מכיל מלחי אלומיניום (כאדג'ובנט) או תימרסל (כחומר משמר), מאחר שאינם נחוצים.

הבחירה למנוע ויטמין K מתינוק נפוצה יותר בקרב הורים משכילים ובקרב יולדות בלידות בית.
הסיבות לכך כוללות אמונה שגויה לפיה הויטמין מכיל רעלים, מביא להייוצרות קרישי דם, גורם לסרטן, לא חיוני בלידות לא מכשירניות וכן נובע מחוסר היכרות עם הסכנה של מחלה דימומית ביילוד.
גורמים שונים מעודדים אמהות להמנע ממתן ויטמין K בטענה שזה לא טבעי. עם זאת, הם מתעלמים מהעובדה שבאופן טבעי, לפני הכנסת הויטמין לשימוש שגרתי, 2% מהתינוקות סבלו ממחלה דימומית של היילוד.
תופעה זו הביאה לעלייה מחודשת בהופעת המחלה בתינוקות.

בכל מקרה של חשד למחלה דימומית של היילוד, בין אם ניתן ויטמין K לאחר הלידה ובין אם לא, יש לגשת בדחיפות לבדיקת רופא.

היות וטרם ילדתי, אבל בסיור בלניאדו אמרו שהם נותנים רק בזריקה ואם ההורים רוצים דרך הפה הם עושים את זה לבד (כלומר- ההורים נותנים ולא צוות ביה"ח).
בנוסף, אמרו שדרך הפה זה מורכב ולא תמיד התינוק מצליח לבלוע את כל הכמות הנחוצה כדי להגן עליו.

כאמור- לא מניסיון אישי...

זה מזרק קטנטן וכמות רטנה וכמו שכשצריך תרופה נותנים וזה לא בעיה כנ''ל
ממש נשמע לי כמו תרוץ לא הכי מוצלח

ואגב מבינה שהרופאים מעדיפים לתת הכל בשריקה בפעם אחת כי ככה י ש להם פיקוח שזה באמת ניתן ולא נשכח
וזה הגיוני
אבל אם אני שמה תזכורת שלא אשכח ומנסיון -אין שום קושי לתינוק לבלוע את זה -אז לא רואה בעיה

לא חושבת שחייב
אבל אני אישית לא אוהבת שדוקרים אותם ללא צורך חיוני

אם בעצם כבר עבר שבוע מהלידה, יש עדיין טעם לתת את הויטמין בטיפות?

אם התזונה שלך מיטבית, אכלת בזמן ההריון, ועכשיו בהנקה, עלים ירוקים (חסה וכו') 

ולא נטלת לאחרונה תרופות כמו אנטיביוטיקה ונוספות (גם לקלקסן יתכן שיש השפעה שלילית - לקומדין - תרופה לדילול הדם למשל יש)

והתינוק יונק יפה 

אז אין סיבה שאת לא מעבירה לתינוק ויטמין K טבעי ומספיק.

 

בעיקרון הכוונה בזריקה ובטיפות היא לכסות את התינוק עד גיל 6 חודשים.

מה זה כל ההתנגדות הזו לויטמין קיי?
לתינוק שנולג גם אם הוא מקבל מהאמא אין מספיק מאגרים ויש סיכון לדימומים בגיל הזה בעיקר לדימומים מוחיים למה לקחת סיכון בגלל זריקה קטנה לוקחים להם גם בדיקות דם מה ההבדל... הטיפות לא מבטיחות ספיגה כמו הזריקה ואם לא מתחילים לקחת את הטיפות מיד עדיין יש סיכון לדימומים... במיוחד לבנים

תקראי מה כתבתי בתגובה אחרת כאן.

 

זו לא תקלה שיצאה חלילה תחת ידיו של הקב"ה, זה מחסור מכוון בויטמין K אצל היילוד, ולא סתם המאגרים הולכים ומתמלאים ומגיעים לשיא ביום הברית - ביום השמיני.

 

דר. המפריז מסבירה כאן:

 

 

 

בנוסף, יש עדויות על קרישיות יתר כתוצאה מזריקת ויטמין K שהובילו לאירועים מוחיים - שבץ ביילודים.

הדבר שפתאום קלטתי בחדר אוכל בבית חולים

זה שאני יכולה לקחת אוכל

ולעבור ליד אוכל מחומם

וזה לא עושה לי כלום

אני יכולה לראות משהו שלא נראה לי שכדאי לאכול, וזהו, שם זה נשאר.

בלי בחילה, בלי רצון להקיא, בלי להרוס את התיאבון...

לקח לי זמן להבין כמה אני נהנית מזה...

לחזור לנורמה

וזה עוד כשהיו לי בחילות אבל לא ברמה שהצריכה תרופה. סתם משהו מעיק שבא והלך לו עד הלידה...

(וזה לא היה כך בהריונות קודמים, או שבאמת יש לי זיכרון קצר, אבל לא נראה לי שעד כדי כך)

 

אז אני כ"כ מבינה אותך לגבי הריחות. 

היו דברים שגרמו לי לבחילות חצאי ימים חופשי. על כלום.

לשמחתי, שוב לא ברמת ההקאות, אבל כן באי תיאבון להרבה מאוד דברים. 

 

ומה ההבדל? לדעתי פשוט שהגוף שלך ילד לפני 11 חודשים... 

זה כ"כ מעט זמן יחסית, ולוקח זמן להתחזק שוב. ואם במקום זה יש שוב הריון, מבורך ונהדר, אז כן, יש פחות משאבים והגוף חלש יותר בנקודת הבסיס ומפה מתחיל הכל.

שלא היה לך בקודם אבל יתכן וקרה עכשיו. כדאי לבדוק מה יכול לעזור (זופרן?)
אולי יבואו היפראמזיסיות מנוסות ויתנו טיפים
חיבוק!!!

מהשני זה לא אומר שמשהו לא בסדר

אבל ממש מבינה אותך זה מתסכל וקשה 

 

חייבת להגיב לך לפתיחה שלך... זה שאישה בהריון והכי רצתה את זה בעולם וצריכה להודות כל רגע לקב"ה... לא אומר שזה לא קשה!!

זה קשה מאוד! מותר לך להתלונן ולפרוק!

 

 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

 

שיבואו המנוסות בסיוט הזה לתת עצות..
אני רק חיבוק! מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב!

כל הרגשות שלך מובנים לגמרי. נשמע היפראמזיס קלאסי.
איך מצב ההקאות שלך? (סליחה על השאלה)..משהו נשאר בגוף?
בדקת שאת לא מיובשת? כשמיובשים, המצב הקסטרופלי גם ככה, הופך לעוד יותר קטסטרופלי.
ניסית הפעם לקחת דיקלקטין? הייתי מתחילה בלנסות שבוע איתו.
אם הוא לא עוזר, ויש הקאות קשות - לעבור לזופרן.
אם עדיין לא עוזר - לנסות לפנות לבית חולים (פעם הבאה שצריך עירוי נוזלים וכדו').. שמתמחה בעניין. יש בירושלים אני יודעת את הדסה עין כרם. בחיפה את רוטשילד לבטוח יש עוד. (שם נותנים זופרן וזנטק בעירוי, ומנסים מינונים שונים שיכולים לעזור. לפעמים לדוגמה יתנו לאישה גם זופרן וגם דיקלקטין בו זמנית). בכוונה ממליצה לברר על בית החולים שהולכים אליו, כי יש מקומות שלא מבינים בזה, ושולחים הביתה נשים שממשיכות לסבול ולסבול.



הרבה הרבה כוח! טבעי מה שאת מרגישה. את במצב הישרדות. מקוה בשבילך שהכל יעבור בשלום ושתרגישי בקרוב מאוד טוב יותר.

תשלימי לך.

יש לקנות בכדורים קטנים וקלים לבליעה.

 

רק אחרי שמנסים ויטמין B3, אם עדיין נשארת רגישות, אפשר להוסיף גם B2.

 

טבעי שהריונות שונים גם בויטמינים /מינרלים שחסרים לנו.

באחד ההריונות לא הייתי מסוגלת להריח את הריח של הבית, בכל פעם שהייתי רוצה להכנס אליו אחד מבני הבית היה מחכה לי מחוץ לדלת עם חצי לימון ורק תוך כדי הרחתו הייתי נכנסת הביתה.

אולי גם לך הריח של הלימון יעזור....

תלכי עם חצי לימון צמוד אליך וברגע שתריחי ריח מבחיל תקרבי את הלימון לאף

 

לא פשוט בכלל,

מאחלת לך שהמצב ישתפר בקרוב וההיריון ימשיך בקלות. 

אין לתאר כמה לפרוק מקל, אפילו קצת מהתחושה
וההשתתפות שלכן בכלל, אין עליכן תודה!
קראתי את הטיפים, אנסה ליישם בעז"ה, צריך גם לזה כוח...

לא נראה לי שזה היפראמזיס, אני לא מכירה הרבה, ביחס להריון הקודם בטח. אבל עם בחילות כל היום.

שאלה נוספת- מוכר תופעה של ראש וצמרמורת איך שעולה הבחילה? זה ממש הורג אותי... גורם להרגשה להיות הרבה יותר גרועה.
הקופאית משפחה אמרה לבדוק דלקת בשתן אבל אין לי, היום הגיעה התשובה. אין לי כוח לשאול אותה שוב.

תודה!

שולחת לך חיבוק ענק!

זה קשה קשה! במיוחד שיש עוד ילדה בבית..
רוצה לחזק את מה שאמרה 'בונים מגדל', הגוף שלך עבר לפני פחות משנה תשעה חודשים של הריון קשה ולידה ( שהיתה גם טראומתית אצלך, אם אני זוכרת נכון) ועוד כמעט שנה של הנקה! אמנם כל הערכים בבדיקת דם תקינים אבל הגוף עדיין חלש. אני ממש הרגשתי את זה, מהריון להריון ( הריונות צפופים ב"ה) הגוף נהיה חלש יותר.
תנסי, כמה שאת יכולה, לחזק את הגוף בויטמינים ובאוכל מזין, לנוח, לאכול טוב. ובעיקר, תרשי לעצמך להיות חלשה, מותר לך. הגוף שלך עובד נון סטופ..
חיבוק! תרגישי טוב!

אתן מחזקות אותי מאוד

תעדכני אותנו מה שלומך! ומוזמנת להמשיך לפרוק ולכתוב פה. בתקווה שיחלוף מתישהו...

מתחברת בכל ליבי ל"בלילה יאמר מי יתנני בוקר ובבוקר יאמר מי יתנני לילה"...

זה נשמע רע, מרגיש ככה, אבל ב"ה אני כבר יום שני רצוף בעבודה, לא נותנת לעצמי... ב"ה. מודה על כל יום שחולף

למזלי בשני לא.
בכל אופן - זופרן עזר לי לא להגיע לעירויים מרוב הקאות
(בשני הספיק ה דיקלקטין)

ואין לי עצה איך לעבור את זה
אני הכי מודה בעולם לקב''ה על שנתן לי במתנה את השכחה שנתנה לי את. האומץ להרות וללדת שוב.
(הריון שני תותים ב'' ה! כמו שתיארת את הראשון שלך😍)

ורוצה לתקן אותך ההריון הראשון לא היה תותים בכלל, הקאתי כל יום בממוצע 10 פעמים ומתי שלא היו רק בחילות .. וזה היה ככה כמעט 9 חודשים רצוף... בנוסף צירים מוקדמים משבוע 23 ועוד כל מיני דברים כפיים יותר או פחות ועדיין לא היה לי קשה ככה... לגמרי השכחה היא מתנה! אחרי לידה זוועתית שאמרתי לכל מי שרצה לשמוע שאני להריון נוסף לא אכנס על כל מהר, הגעתי לטבילה שאחרי הלידה ולא הסכמתי לשמוע על מניעה בכלל

אין ספק, זה אהבה 💓 מתנה עצומה, משתדלת להזכיר לעצמי את זה גם

בלי מחזור ובלי הפרשות.(נכנסתי להריון 4 חוד' אחרי מחזור..) הפרשות גם כן לא היו(לפי מיטב זכרוני)

הפוך-לרוב הנשים לא יהיה דימום השתרשות. אך לחלק כן.
ממש לא מחייב שיהיו הפרשות דמיות לסוגיהן.

בתחילת הריון

על מה את מדברת?

הרוב מתארות מרגע הביוץ עד שהן גילו על ההריון הפרשות מרובות (או קרמיות או צמיגות כאלה כמו הפרשות פוריות )

בימים הפוריים יש הפרשות פוריות, אחרי שעובר הביוץ גם ההפרשות הפוריות נעלמות - ככה זה אצלי כל חודש כולל הפעמים שבהם נקלטתי להריון. 

יום יומיים לפני האיחור עושה בדיקה ביתית וזהו. אין לי שום תופעות שונות או חריגות, לא הפרשות, לא בחילות לא שום דבר.

כל תופעות ההריון לא מתחילות לפני שבוע 6-7 ככה

(אח"כ הן מגיעות בגדול!! לא לדאוג )

שלא נראה שהולך להגיע מחזור או משהו.

עכשיו יש לי מלא הפרשות.

אוהבת שהסביבה שלי בעניינים

סביב שבוע 7-8 

אבל נראה לי אני חריגה

גם אם רואים, יש רואים ויש רואים. יש רואים - שזה ברור לכל רואה ועגול. ויש רואים בטן פיצפונת שיכולה להיות גם סתם כי היא השמינה קצת, ורק חטטנים יראו.
אם זה רואים מהסוג השני- זה בהחלט לא סיבה לחשוב שצריך לספר בגלל זה.

בהתחשב בזה שאני לא אוכלת יותר מידי והבטן שיצאה היא תחתונה לגמרי - מקשרת רק להריון.. 

לא מכירה מנהגים בעניין. כל אחת מה שנוח לה.
אני סיפרתי בשתי ההריונות מוקדם: להורים ולאחים. דווקא בעבודה סיפרתי היכממאוחר שאפשר.
חברות סביב השבוע של השקיפות

זה מה שמקובל בחברה. לא חידשתי משהו... זה ידוע

כבר יודעים.. הורים שבוע 6 אחים שבוע 8.. וזה גם רק כי הרגשתי ממש ממש נורא בהתחלה..
בעבודה גם יודעים כי מלווים אותי בתהליך - עובדת כסטודנטית לסיעוד .. 
כל הזמן שואלים ההורים והחמה מתי אפשר לספר למעגלים רחוקים יותר - דודים וכו'..
ואני תמיד מעכבת..
כרגע אני ב10

קשה לה לשמור על ההריון בסוד וחייבת לשתף את המשפחה.
אחרי שנכוויתי בהריון הראשון, בהריון השני סיפרנו להורים של בעלי כשכבר לא היה אכפת לי ששאר המשפחה תדע.
במקומך הייתי אומרת להורים שלא יספרו לאף אחד, עד שאת בפירוש מאשרת להם לפרסם.

יש שאומרים שכל עוד לא רואים אז לא לומר כי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

בהצלחה!

לאחים ואחיות (שבד"כ שומעים לפני שאנחנו מספרים להם) בשבוע 12 בערך.. דודים וחברים כשיוצאת בטן

שבוע 13 בערך.. ככה אנחנו נוהגים. לא יודעת מקור מדויק. אם חשוב לך -אשאל את בעלי.

בתורה יש את הסיפור של יהודה ותמר, שהיא התעברה וידעו על כך רק אחרי שלושה חודשים, מכאן לומדים שלא מספרים על הריון עד שרואים , כי רק אז ראו שהיא בהריון. וזה בגלל שכל הדבר הסמוי מן העין שורה עליו ברכה.


עכשיו אני רק שואלת את עצמי אז אם יש עניין להסתיר כשרואים כבר ועדיין לא עברו שלושה חודשים.... ממני שכבר בשבוע 11 מסתובבת עם בטן הריונית למדי😱

להתחיל ללבוש אוהלים? גם זה מסגיר אם את לא רגילה לזה... 

 

ממני - שבשבוע 11 כבר לא יכולה להסתיר בשום צורה ודרך

 

אמנם קיויתי שלא ישאלו אותי כי לא רציתי לשקר וגם לא התחשק לי להגיד כן. אבל תוך שבוע שבועיים כבר היה ברור לעין כל והדיבור על זה הפך להיות מובן מאליו.

 

התכוונתי אם יש עניין לא לספר על ההריון בשבוע 11 אם גם ככה רואים את הבטן.
(נגיד לא לספר לאחים שלי שגם ככה לא פגשו אותי בשבועות האחרונים)

ואם זה במהלך השליש הראשון אז צריך לקחת בחשבון שאולי (לא עלינו) יהיו התפתחויות שאולי לא תהיי מעוניינת שעל העולם ואשתו ידעו עליהם.
לכן עדיף רק אחרי סקירה ראשונה.
מקובל להניח שאם תוצאת הסקירה יוצאת תקינה וממילא הסתיים השליש הראשון אז הסיכויים שבע"ה יהיה הריון תקין עולים פלאים.

אבל סבתא שלו כבר גילתה לבד כי סירבתי לאכול עוף אז היא ישר הבינה.. ואני יודעת שברגע שהמשפחה שלי תראה אותי הם ישר יבינו....

הריון שחיכיתי לו ממש..

להורים ישר סיפרתי עם התוצאה החיובית

לשאר בסוף שלישי...

עד אז ההריון נחשב יותר רגיש,

זה בעיקר ע"מ שח"ו לא יקרה משהו ותצטרכי לעדכן את כל העולם...

יש כאלה שדואגים מעין רעה ושטויות
יש כאלה שלא מספרים בכלל, גם כשרואים את הבטן הענקית
ויש שמספרים מחודש שלישי או חמישי
אני חיכיתי לראות שהכל בסדר גם כי הרופא נשמע לא ברור. בהתחלה שכיחות ההפלות די גבוהה אז חשבתי שעדיף לחכות אם חס וחלילה יש הפלה אין טעם לספר לאנשים על ההריון.
מעבר לזה לא רואה טעם להסתיר

לא יודעת. אין לי כח בכלל.

גם לא כח להסתיר

זה בדרכ לפני ואז באים עם התוצאות

אני גם לא עושה שקיפות או סקירה מוקדמת והיה לי ממש קשה לחכות כל כך הרבה זמן בין הביקור הראשון לשני אז בין לבין הוצאתי מהרופאה הפניה לאולטראסאונד והלכתי לעשות US בנפרד, בלי תור לרופאה. בשביל השקט הנפשי שלי.

באיזה קופת חולים את?

את יכולה לשאול במוקד אחיות, או שתשאלי פה בפורום מי יודעת על מכבי

תבררי איך זה עובד עם המוקד נשים או אם יש אפשרות לעשות US עם הפניה מהרופאה

 

אני במאחודת ולהרבה רופאים לא היה US בחדר אלא נתנו הפניה למכון US נפרד, אז ככה יכולתי לבקש הפניה מהרופאה כדי לעשות עוד US בין התורים אליה. 

אבל אני בלחץ (אחרי הפלה) אז הולכת לרופא אחר לפני כן

14 זה די מוקדם.

 

לחכות עד שבוע 14.. את יכולה לבקש ממנה הפניה ל US (אולטראסאונד), תסבירי לה שקשה לך לחכות כל כך הרבה זמן בלי לראות מה קורה...

 

והלכתי לרופא כי נלחצתי, נתן בדיקת דם לקרישיות והיה תקין ב"ה 

בעקרון נראה לי שאם זה ממצא חד פעמי לא מתייחסים לזה כל כך.. 

לא סוגרים הכל.

מוציאים את התינוקת מהחדר מאווררים לחצי שעה או שעה,סוגרים חזרה חלונות מחממים ומחזיריםלפחות פעם ביום בכל חדרי הבית,כמה שיותר פעמים יותר טוב

בחורף נוטים להיות בחדרים סגורים כל החיידקים נשארים בחדר ואז חולים הרבה יותר

רעיון.

כל בוקר. אם את יוצאת מהבית להשכיר חלון מעט פתוח בכל חדר
אם את בבית אז בחדרים שאת לא משתמשת לפתוח הרבה, לחכות איזה חצי שעה, לסגור, לעבור לחדר שכבר איווררת ולאוורר את השאר.

מעבר לזה אפשר פרוביטיקה ביו גאיה. מיץ תפוזים טרי

תודה שהצחקת אותי.

לק"י

מאיפה קונים את הפרוביוטיקה הזאת? @מיואשת******

ראיתי עכשיו שב"be"של שופרסל היא בהנחה.

לק"י

פעם בכמה זמן מומלץ לתת?

ואם רוצים לחזק בצורה מעמיקה אז הומאופתיה.

 

 

אבל תבדקי שזה באמת מתאים מגיל שנה.
הבנתי שיש להם מגוון סוגים לגילאים שוניםת

ובטח יש בחנויות טבע נוספות.

ראיתי שיש להם עמוד הבית כאן בישראל ועושים משלוחים.

ואפשר להשיג דרך אתרים נוספים.

 

לנו שכנה מבוגרת המליצה כשהגדולים שלי היו קטנים, ובזמנו זה פשוט הציל אותנו. 

גם נענע.
גינגר.
דבש.

אני מכירה של אקוסאפ שמתאים לתינוקות.
יכול להיות שיש לעוד חברות

יש גם משלוחים וגם חנויות טבע שמוכרות.
זה יקר אבל לדעתי שווה לחיזוק המערכת

יש נוזלי שמתאים לתינוקות לעוד חברות.