פורום הריון ולידה (עמוד 3409)

אז יש לך את מתחם התחנה שיש שם כמה מקומות מעניינים לאכול, ובכלל מקום נחמד לשבת ולהסתובב יש לפעמים מכירה של כל מיני דברים בדוכנים, מאמינה שזה תלוי במזג אוויר.

כמובן בשוק יש מלא מקומות מגניבים לאכול, אם את רוצה המלצות ספציפיות תגידי.

יש את משכנות שאננים, ואם אתם מאוהבי היין אז יש חנות יין וטעימות ממש בתוך תחנת הרוח הישנה.

אפשר ללכת גם לאקווריום החדש שנפתח, אבל צריך לקנות לזה כרטיסים מראש באתר שלהם.

הגן הבוטני, וגם יש מסעדה במקום.

מעלית הזמן- זה נמצא בממילא, גם אפשר לקנות כרטיסים מראש.

 

לפותחת, תהנו! ירושלים עיר מדהימה!!

ודיס המלצה על הגן הבוטני משעמם רצח

אם את רוצה מקומות לטייל: עיר דוד, מנהרות הכותל, עמק צורים...

לא יודעת אם זה מדבר אליכם-

 

-הופעות בצוללת הצהובה / בית הקונפדרציה / בית אביחי / תיאטרון ירושלים (ובטח שכחתי עוד כמה אופציות)

-מוזיאון ישראל

-סרט בסינמטק

-אם מזג האוויר מאפשר- עמק הצבאים

 

ימים הראשונים, אם טבלת כבר אז הגיוני שצריך לחכות 5 ו7 כי הבעיה היא שבגללה מחכים 5 ימים היא בגלל הזרע שאם הייתם יחד לפני הכתם אז לזרע לוקח לפחות בין 11 ל12 יום להתנקות מהגוף והוא חציצה במקווה

זרע נשאר בגוף שלושה ימים (ולא תתקרבו אל אישה שלושת מים...)

הסיבה שסופרים 5 היא כי אולי לא סופרים טוב.

הבעיה שהזרע יכול להסתיר את הדם ולא ניתן לעשות הפסק כל זמן שהזרע לא התנקה.

הזרע מטמא ובגלל שעל עד אין אפשרות להבחין בין זרע להפרשה מחכים בין 4 ל7 ימים לפני הפסק
לכן אם האישה כבר נטמאה לפני היא לא צריכה לחכות שוב 5 ימים

הגבתי לאימא בשעה טובה שכתבה שהזרע נשאר 12 יום

זה אכן בגלל הזרע שנשאר שלושה ימים והתוספת זה בשל הטעות בספירת ימים שקוראת (כיוון שמדובר ב72 שעות ולא בשלושה ימים מוסיפים יום לפני ויום אחרי)

ואכן אם האישה כבר טמאה היא אינה צריכה לחכות חמישה ימים (ויש שאומרים שחייבים מוך דחוק)

אולי אבל אם יש כתם נוסף לא צריך לחכות... שאלה למה נטמאת מהכתמים? האם ראית בניגוב?
בכל אופן תפני לרב אחר תסבירי את המצב
יכול להיות שהוא ינחה אותך לעשות בדיקה רק ביום הראשון והשביעי וללבוש תחתונים צבעוניות

אני בהיריון. בשלושה ימים הראשונים של שבעת הנקיים לא היו כתמים וביום בשלישי היה כתם בעד לפני השקיעה.. והרב אמר לבעלי לחכות שבוע ולראות שהכל ננקי ואז לעשות הפסק..כי מניסיון שלו עד שלא עובר שבוע הכתמים חוזרים.. השאלה אם זו פסייקה או עיצה. אוף אני נשואה 11 שנה ולא שמעתי כזה דבר ובעלי בעצמו לא מבין בהתחלה אמר שזה עיצה של הרב אחכ אומר לי זו פסיקה. אני אגיד לו שיתקשר ויברר לעומק. כי אני לא שמעתי על פסיקה כזאת....מישהי כן שמעה שבהיריון זה אחרת אם יש כתמים? ורוצה להחכים אותי

ממה נטמאת מלכתחילה?

ולא אף פעם לא שמעתי דבר כזה אולי בעלך לא הבין נכון?
אולי הרב לא הבין אותכם?

כתמים וטיםה דימומים ספרתי חמישה ימים כדי לעשות הפסק. רק ביום השישי הצלחתי... אבל אז אחרי שלושה ימים בעת הבדטקה בשבעת נקיים יצא עד עם כתם.. הרב פסק שהכתם שעל העד טמא. הבנת???

שזה דימום השתרשות הוא ממליץ לחכות שבוע
אני לושבת שכן תתיעצי עם עוד רב ותנסי לעשות מינימום של בדיקות

וכמובן לא להסתכל אף פעם בניגוב יותר במיוחד לא בהריון

דם על עד מטמא אפילו בטיפה. 

דיני כתמים מדברים על כתמים, לא על עד. כתמים זה על בגד/על הגוף/על תחתונית (למי שפוסק שתחתונית מקבלת טומאה)/וכו

אם יש דם על עד והרב מטמא את זה אז צריך לעשות הפסק חדש ולספור שבעה נקיים מחדש.

 

לא נשמע לי שיש הלכה כזאת - לחכות שבוע עד שעושים שוב הפסק. זה נשמע עיצה שהרב נתן כי כך הוא מכיר מהנסיון שלו. לי אישית נשמע מוגזם לחכות שבוע סתם. הייתי מציעה להתייעץ עם עוד רב

 

מה אומרים הרופאים על הדימומים והכתמים? שמעתי שלימון יכול לעזור להתנקות מכתמים גם בהריון, נסי לברר על זה.

 

וכמובן כמו שאמרה בתי - לא להסתכל בכלל בניגוב

 

עוד דבר - יש מצב שהדם על העד היה בכלל מפצע שנוצר מהבדיקות של הימים האחרונים? גם בהריון המקום רגיש והעור עדין יותר, כמו אחרי לידה. 

למרות שבהסתכלות ממה התלבטנו... זהלא ממש דם רגיל... אבל בכל מקרה ככה נפסק להלכה... הרופא לא מתרגש... וזה ישתפר כבר לא היה פתאם הגיע הכתם הלא ברור הזה על העדץ סליחה..לא כתם.. המהשזה לא יהיה על העד

כדאי לשאול שוב ואולי לשאול עוד רב

מציעה שתשאלו שוב, אולי בעלך לא הבין. לפי הידוע לי את לא צריכה לחכות שוב ויכול לעשות הפסק ברגע שאין כתמים.

כתם על עד בדיקה- זה ראיה.
אבל כבר היו לך 6 ימים וזה אומר שאין שום צורך לחכות 5 נוספים

 

אם היית רואה על עד בלי הימים שקדמו לו, זה נכון

ברגע שאת יכולה תעשי הפסק מחדש

ותעשי בדיקות עם הקלה

הפסק, ראשון, שביעי ועוד בדיקה באמצע השבוע

 

תודה לכולן.. חשבתי לרגע שאני הוזה

מה שעשינו זה מתחילת ההריון שמנו כל חודש סכום בצד בשביל ההוצאות הראשוניות של ברית וביגוד.
ב"ה את הוצאות הברית הצפויות כבר הצלחנו לכסות בעזרת החיסכון. בגדים קנינו כמה גופיות במבצעים של סוף הקיץ, ואוברולים עכשיו במבצעים של סוף החורף.
לגבי דולה, קודם כל אפשר ללדת טבעי בלי אפידורל גם בלי נוכחות של דולה. אפשר לעשות הכנה ללידה ולהקיף את עצמך באנשים שידעו לתמוך בך. אני גם מאד רציתי דולה ובסוף ויתרתי על הליווי בלידה, לא בגלל הכסף אלא בגלל שזה לא מתאים לנו מבחינה זוגית. אבל אנחנו אמורים להיפגש עם דולה כדי לעשות הכנה ללידה מתוך תקווה שהמפגש יתן לנו כלים ללידה טובה ומעצימה. ודרך אגב, יש החזר מסל הריון על דולה אבל לא מלא.

לקחתי פעמיים ממעיינות והייתי מאד מרוצה

לחפש דולה זולה יותר
לשאול אם אפשר להוריד את המחיר
לבדוק אפשרות לשלם בתשלומים
לקחת חברה/אמא/אחות וכד' בחינם

לי היתה דוקא חווית לידה שלילית עם דולה, בדיעבד היה  עקיף לי בלעדיה

 

אם את יודעת שאת הולכת ללידה בלי אפידורל מציעה שתכיני את עצמך נפשית לזה.

תחפשי ברשת סיפורי לידה מעצימים וטובים.

אפילו תקראי סיפורי לידת בית - לא בשביל ללדת בבית אלא בשביל להתחבר לגישה של הטבעיות של הלידה. 

זה יכול לעזור לך להגיע מוכנה נפשית לתהליך, להתחבר לרעיון של לידה טבעית

אם היא דולה מוסמכת ומסודרת, ויש לך ביטוח מורחב בקופה את מקבלת 1500ש"ח החזר עבור שירותי הדולה

אם לא- יש אפשרות לקחת דולה בסטאז' בעלות נמוכה יותר, יתרון וחיסרון

הבעיה שגם אם יש החזר חלקי זה עדין הוצאה כלכלית של 1500 שח לפני ברית וכו
ובלידה הקודמת לקחתי אותה והייתי מרוצה

ואפשר גם לעשות ברית קטנה ולהוריד עלויות.

מלכתחילה 3000 נשמע לי די יקר

יש מן הסתם עוד הרבה טובות שלוקחות הרבה פחות

 

לקחת דולה

אם יש לך חברה קרובה או אחות אמא שיכולה לבוא איתך זה מצויין את העיסויים והתנוחות אפשר ללמוד יחד ביוטיוב

דולות בחינם כחלק מהשירות שנותנים. אבל יש גם מיילדות טובות שיעזרו לך!!!

אמית לידה.
יותר זול (סביב 1000) ומייתר את הצורך בדולה.

בהצלחה בכל מקרה! לידה קלה בעיתה ובזמנה עם שליחים טובים וחוויה טובה!

אבל המסקנה שלי היא לעשות את זה יחד עם חברה או מלווה אחרת.

יש לי בגדים למסירה ולמכירה עד 10 שח לפריט..דלתא פוקס גולף קסטרו גאפ שילב וקיווי

אשמח ממש לפרטי

לא חושבת שצריך לפחד. והיה לי גם רעלת והכל בסוף טובב!

סתם מבאס שנגמר וחזר..

למה שהעובר צריך. אל.תדאגי! שיהיה בידיים מלאות ובברכה!

למה שהעובר צריך. אל תדאגי! שיהיה בידיים מלאות ובברכה!

ושזה הריון ראשון בע"ה ואני עוד לא יודעת כלום) והרופא אמר לי שזה ממש נורמלי. רק אם זה נהיה ממש חריג ביחס אלייך אז ללכת לאחות והיא תבדוק שאין רעלת או משהו כזה.

מרגיע

ברזל אחר או פרנטל אחר?

לפעמים מחליפים סוג והסוג החדש עושה בחילות

ולא הקאתי בכלל בהתחלה, רק בסוף

אבל אני באמצעע
שליש שני אמור להיות כיף חחח

יש עוברים שדווקא מנת בשר טובה תעיר אותם..

גם אצלי בדר"כ ארוחה טובה הפעילה את העוברים הרבה יותר מקצת מתוק

זה מצחיק אותי שזה חוזר על עצמו בדיוק באותם מאכלים.
ניסיתי שוקולד או שתיה מתוקה והוא הרבה פחות פעיל עד בקושי אחרי סוכר.. כנראה מרדים אותו.

אפילו שאלתי פה בפורום אם יש קשר לאורך זמן.
זה מדהים!

אני מאוד מאוד אוהבת גמבה עם גבינה, בתור ילדה זה ממש היה כמו ממתק בשבילי, אז זה כייף לראות שזה עובד גם בבטן ;)

 

בתקווה שאהבה לבריא תישאר אחרי זה ג"כ..

שותה מים. אז נראה לי זה תלוי כל אחד.

איך שאני עולה על הרכבת, כמה דקות והוא מתעורר...
ואני נוסעת ברכבת לעבודה, אז עוד לא החלטתי אם זה הרכבת או פשוט השעות...

ניראלי ששלי אוהבת צ'יפס 🙈

בהנקות את משתמשת במיקרולוט וכדי שלא יהיו כתמים לקחתי שתיים ביום. בהפרש של 12 שעות.
נגיד תשע בבוקר ותשע בערב.
לי הרופאה אמרה שזה בסדר.

גם לי הרופאה אמרה שאפשר שניים, אבל מעדיפה קודם לנסות ולבדוק האם אני מסתדרת רק עם אחד, כדי לא לדחוף עוד הורמונים.
לקחת לאורך כל הזמן שניים?

העליתי ל2 ביום והיה מעולה, ואחרי כמה שבועות חזרתי ל1 וב"ה לא היו כתמים, אבל זה שונה מאחת לשניה

תודה רבה!

אני העדפתי ללכת על בטוח שלא יהיו לי כתמים

למיקרולוט יש טעם קצת מתוק, מישהי יודעת אם הוא צריך הכשר?

לוקח זמן לגוף להסתגל לגלולות ותהליך התאמת גלולות לגוף דורש זמן וסבלנות

וכל התופעות לואי נהיו עוד יותר קשות
ממליצה על התקן

לעשות.
ללדת בשבוע 34 זה לא כדאי.

ולדעתי כן כדאי להזעיק את הבעל.

ואם זה ממשיך עוד חצי שעה לרוץ לבית חולים ולקרוא לבעלך.

זה לא הזמן לרחם עליו או על העבודה שלו

חיפשתי שמלת הנקה שמתאימה להיריון, כי עדיין הינקתי את הקודם כשהבטן כבר התחילה קצת לצאת...

ויש מצב שעושים אותן דו-שימושיות, כי זה באמת לא שווה לקנות בגד שמתאים רק לתקופה קצרה...

 

בכל אופן - לא התנסיתי בחולצות כאלה (וגם לא בשמלות - לא קניתי בסוף).

בהצלחה!

אבל אני עדיין בהריון... לא יודעת להגיד לך איך זה אחרי.

מה שכן, אני חושבת להצר את כולן, והן ישמשו אותי.

רוצה להזמין אבל מעדיפה לדעת שהן טובות מניסיון..

בחולצות הריון זה לא סתם חולצות גדולות, זה עודף בד ממש סביב הבטן, לפעמים גם עם קיווצים

 

תודה בכל זאת על הניסיון לעזור

והיחסים גרמו לשפשוף קטן

יש לי חברה שכל 3 ההריונות שלה הם עם דימום חלש כמה ימים אחרי המקווה

שעבר זמן מאז שיצא מהרחם..
אצל חברה שלי זה פסים של דם בהפרשה..

ולא אמרתי שזה מחייב, רק יכול להיות.

אבל כנראה שזה לא קשור לדימום

מה שכן אם יש פצע קטן הוא יכול להופיע בניגוב גם כמה ימים אחרי

ולא היה שום זכר אליה בניגוב

שיכול להיות פצע או שפשוף וזה יוצא מאוחר יותר
בכל אופן זה לא סותר שאולי את בהריון

אז מזה חום בניגוב כמה ימים לפני ווסת?

לכתמים

יש נשים שיש להן שטף דם מיד ויש נשים שקודם יש להן כתמים
ולפעמים זה קורה מאמצעי מניעה

קרה לי פעמיים.

למעשה בשתי הפעמים היה פצע בצואר הרחם כתוצאה מאישות.

גם בזה אגב כדאי מאד לטפל.

(בכל מקרה שתדעי לענין שזה לא אוסר)

מבחינה רפואית רופא נשים ורופאת משפחה סברו שזה מצדיק ברור...

אין שום כאבים בזמן היחסי אישות וגם לאחריו

אנחנו רואות צבעים שונים ולא תמיד יש סיבה נראת לעין, קחי בנחת ותשתדלי לא לחש עוד כתמים שלא תמצאי אותם...

 

רק הונחתי שלא לעשות שום מאמץ.

 

וגם לא היו לי ילדים.

 

זה באמת מאתגר.

 

 

אין לי נסיון... הייתי בשמירה חלקית רק שבועיים בהריון שני, ולא ממש עמדתי בזה. כן הרמתי את הגדול (היה בן שנה ו7) ועשיתי מלא דברים.
אולי תשאלי בפורום תאומים, יש שם הרבה שהיו בשמירה כמה חודשים ועם ילדים גדולים יותר

אבל בהחלט אסור היה לי לעשות מלא דברים.
בעיקרון האצלת סמכויות. עזרה בכל מי שניתן שיעזור בבית. אחות אמא שכנה. לשלם למנקה.
להסביר לילדים שהם צריכים לעזור בבית יותר.
ובעיקרון לא תמיד שמרתי כמו שצריך כי באמת אצלי קטנים.
אני לא מרימה ילדים אנימיושבת ומחבקת.
אני מזניחה את הבית כי אין ברירה
ארוחות פשוטות עד גיחוך והכי פשוט שיש.
עזרה מהבעל כמה שניתן
לשיעמום: פורום כמובן, סדרות, לקרוא ספרים, לסרוג, לעסוק בכל אומנות שמעניינת אותך. אולי קורס באנטרנט. שיעורי תורה.
לפתוח חלונות ולראות אור יום. חובה !!!! חוסר באור ישיר של שמש גורם לדיכאון.
והאמת שהיו דברים שהייתי עושה לאט לאט. קצת ועוד קצת עם המון מנוחות אבל זה באמת תלוי ברמה של מה שדורשים ממך מבחינת מנוחה.
קניות באנטרנט (זה מאז ועד היום)
ולבקש שחברות יבואו לבקר. כוס קפה עם חברה עצם הדיבור עם אנשים והקשר החברתי חשוב
בהצלחה והמון נחת שלווה ובשורות טובות

הדבר הכמעט היחיד שעשיתי בשמירה זה לקחת את הילדים בבוקר לגנים,ולפעמים לקחת אותם חזרה.
הבעל בערב ארגן להם אוכל ובגדים (עם אישור שלי ;) ).
בצהריים השכנות לרוב עזרו בלהוציא את הילדים ולשמור עליהם,הבעל היה חוזר מוקדם מהעבודה להיות עם הילדים.

נקיון- זה ממששש מתסכל לא לעשות כלום, אבל צריך להתגבר. היתה לי מנקה קבועה.
אוכל- חלק הבעל הכין,חלק קנוי וחלק השכנות.

מבחינת תעסוקה- מחשב. אני למדתי קורס שהתעניינתי בו דרך יוטיוב. ראיתי מלא סדרות קלילות וסרטים..


ואל תצפי שהשגרה תישמר כמו תמיד.
יש שינוי וצריך לדעת להתמודד איתו.
אני הייתי ככה חודשיים ועוד חודש חצי כח (כי כבר לא היתה סכנה של "לידה מוקדמת" כי הגעתי לתשיעי)

המאפיינים אצלי די שונים ממה שכתבו פה.
כל קימה מהמיטה מסוכנת.. קל וחומר שלא לקחת או להחזיר את הילדים..

מקפיצה כדי לראות אם יש תובנות נוספות.
הפורום עמוס..

מצטרפת להמלצה לכתוב בפורום תאומים

היה לא פשוט. אבל גם מרומם.

נהניתי משיחה עם חברות ובנות משפחה, זו היתה תקופה של הרבה תפילות ותחושת חיבור עוצמתית אל הקב"ה.

 

חלילה אל תרגישי מיותרת או נטל. את עושה את הדבר החשוב ביותר בעולם - נותנת חיים בעז"ה.

 

מעכשיו את מנהלת לוקיסטיקה

תתכני תוכנית לכל שבוע מבחינת אוכל, עזרה עם הילדים, קניות - כל מה שצריך - ותפעילי את כל מי שאפשר.

 

כביסה את יכולה לקפל בישיבה במיטה. וגם

שיעורי בית עם הילדים.

לספר להם סיפורים, לדפדף באלבומים יחד, לשחק משחקי קופסא.

לקלף להם פירות ולאכול בצוותא.

לבדוק כינים..

 

את יכולה לשכב בסלון בשעות אחה"צ ולהיות איתם.

 

הרבה הרבה סבלנות ואורך רוח.

בהצלחה ורפואה שלמה בקרוב .

 

לא מנסיון אבל מוסיפה, את כל קילופי הירקות אפשר לעשות במיטה ואז להסביר איל מתבלים ומכניסים לתנור.
קיפול כביסה
שיעורי בית עם הילדים
תכיני חל רשימה מבניית עושה כל יום ותנסי מתוך זה להבין מה אפשר לעשות עדיין בשכיבה.
לעבור לסלון פעם ביום ממש מסוכן גם? אולי אם את קצה לשירותים אז לעבור לסלון תוך כדי ואז להיות שותפה בהוואי של הבית?

לשפיות שלך זה הזמן ללמוד ביו טיוב איך ךסרוג דברים קטנים וחמודים כמו תעיף שזה ממש קל או כובע לתינוק ילצפר את בני הבית בצעיפים חמודים למשל.
לראות סרטים ולקרוא ספרים ולדבר בטלפון כמובן
לסדר אלבומים או להכין אלבומים דיגיטליים (תשיגי מחשב נייד) לילדים שלך
בהצלחה!

תסבירי לילדים את המצב, תראי כמה הם יכולים להתגייס.

 

ואין מה לעשות תשחררי, 

 

הבית לא יהיה נקי כמו שאת אוהבת ותקנו אוכל מוכן או שבעלך יבשל.

 

בת כמה הגדולה שלך?

 

זה ברור שאת לא מטריחה אף אחד, עכשיו זה הזמן שלך לשמור על עצמך וכל מי שסביבך אמור לעזור לך בזה.

 

תקפידי מאד על ההוראות, כי לפעמים המצב מתייצב ויתירו לך קצת יותר לזוז.

הגדולה בת 11. הם שמחים לעזור אבל עדיין רוצים להשאר ילדים חסרי דאגות..
מצב הנקיון באמת לא קל לי ואני לא חולת נקיון בשגרה..
מבחינת אוכל משתדלים המון לעזור מסביבנו.
ההוראות צפויות להיות מקילות יותר בהמשך. אבל עד אז האתגר הנפשי הוא אולי הגדול מכולם עבורי..

אבל לי היו הנחיות שונות.
חלק אמרו לי לא לקום מהמיטה, חלק אמרו לי להתנהל חופשי רק בלי להתאמץ.
אז הלכתי על האמצע. כן קמתי מהמיטה לסלון ועשיתי דברים פשוטים בישיבה לזמן קצר.
אז אולי שווה להתייעץ עם עוד רופא.

רק יכולה לומר שההוראות שקיבלתי הם תוצר של התייעצות כמה מומחים ענקיים בתחום.. אין לאן לברוח.

בע"ה ועם הרבה תפילות ההנחיות יהיו מקילות יותר בהמשך..

את גודל האתגר שלך.

לא יודעת מה לומר לך חוץ משאני הבנתי שאני חייבת ללמוד לשחרר. (לימוד קשה ולא עמדתי בכל השיעורים והמבחנים)

 

עצות טובות כבר רשמו לך, רק אכתוב שאני כבר כמעט 5 חודשים בשמירת הריון בבית ובימים האחרונים אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות שלי. נשאר עוד 5-6 שבועות עד הזירוז הגואל.
אמנם מותר לי לעשות דברים בבית אבל אני כבר תכף מטפסת על הקירות מרוב תסכול.

ממש נשמע קשה..
את פוגשת אנשים מדי פעם? יש ילדים בבית?
אצלי הזמן מתחלק בין שעות הבוקר שאז אני ממש לא קמה לשעות הסוערות כשהבית מלא ויש דינאמיקה אז הימים לא נראים כמו שרוך ארוך שלא נגמר..
תחזיקי מעמד! בעוד תקופה מסויימת תגלי את כוחותייך מחדש בבריאות ושמחה ובידיים מלאות!!

אצלי הזמן מתחלק בין כל הבוקר עד הערב שאני לבד ואז ב7:30 בערב כשבעלי חוזר אז סוף סוף יש עוד מישהו להיות איתו...

אבל אצלי ברוך ה' מתוך כמעט 8 חודשים היו לי הפוגות שיכולתי לנסוע ואז ראיתי קצת עולם...

חוץ מלקום לשירותים היה אסור לי לקום, רק לשכב כל היום. היה לי תינוק בן 13 חודשים שעדין לא הלך. לא הייתה ברירה אלא לבקש עזרה: היינו לסירוגין שבוע אצל אמא שלי (בבוקר הוא הלך למטפלת ואחרי הצהריים הייתה בחורה שלקחה אותו והחזירה אותו אחרי מקלחת) זה היה קשה יותר אבל ההורים שלי גרים ליד הישיבה של בעלי אז זה חסך לו נסיעות, ככה הוא גם היה יכול להיות בבית בהפסקת צהריים ולטפל בו ולהגיע בזמן להשכבה. ושבוע נוסף אצל חמותי (עובדת מהבית וכך יכלה לטפל בו כל הזמן) כך היה למשך חודשיים.
אפילו לחתונה של אחותי הקטנה (חתונה אחרונה במשפחה) הגעתי בכיסא גלגלים רק לחופה.
חייבים לבקש עזרה!! אי אפשר לסכן את ההריון!!

ממש ממש מרשים

צריבה במתן שתן.
ויש פעמים שיש דלקת בלי סימנים

מה שהיא כתבה וגם- לפעמים יש ריח לא טוב, שונה, של דג מקולקל,

לפעמים כאב חריף - מורגש במתן שתן/ קיום יחסים/ גורם להימנע מהם
אפשר לבדוק בבדיקת שתן רגילה, שווה לבדוק ולא להזניח 
יכול לגרום לנזק גדול יותר

 

להרבות בשתיה עוזר

הייתי נשארת אני או בעלי..

נשמע שפשוט לא אוהבת את המטפלת
בשום אופן לא הייתי משאירה ילד עם 40 עם כל הכאב לב שבדבר
במקרה שזה שמחה של המשפחה שלך אז הבעל נשאר ואת נוסעת ואם שלו אז להיהפך. כך אנחנו עושים

רפואה שלמה!

1. את מניקה? בעיקרון זה צבע תקין

2. חום גבוה זה אומר שהגוף מתמודד מצויין עם המחלה אל תדאגי רפואה שלימה (כמובן אם אין סימנים נוספים מדאיגים) 

איך מפרידים מאוד קשה תסבירי לו שכדאי שלא יתקרב לתינוקת שלא תידבק

בקשר לבר מצווה הייתי הולכת לבד ומשאירה את הבעל עם הילדים או אם זה שייך את החמות 

גרה רחוק נורא

תודה רבה בכול אופו אני נשארתי הבעל נסע....

 

אני מניקה כן

תוציאי את הילד מהחדר תאווררי לחצי שעה לפחות, תחממי ותחזירי אותו

כי הם לא ישנים באותו חדר

זה יכול להיגרם כשהתינוק יונק מעט מידי מכל צד. זה תקין אבל פשוט צריך להאריך את הזמן מכל צד.
אני יכולה להניח שזה אומר שהוא לא מקבל מספיק חלב אחורי- חלב עם שומן.

שלחתי את הבעל עם הגדולים ואני נשארתי עם החולה....

היא לא מעוניינת להאריך את הזמן מכל צד. (בד"כ אוכלת רק צד אחד בכלל) היא גם שמנה מאוד, הכי שמנה שלי.

 

הייתי לוקחת לרופא מחר ובינתיים מורידה חום עם נורופן ואקמול

אירוע קודם במשפחה הייתי שבועיים אחרי לידה אז לא הלכתי.

ועכשיו זה אירוע שחיכיתי לו מלא

ורציתי נורא לראות איך יצא אחרי מלא שיחות עם גיסתי על התיכנונים והקיטנרינג, וההתרגשות הבן הראשון עם השם של הסבא שזה בדיוק 13 שנים מהפטירה ועוד כמה דברים...

וארגנתי את הבית ואוכל ובגדים כי תכננתי לצאת ואני משועממת ולא בא לי לישון

וגם לא לגהץ  כי ממילא מחר אני שוב כאן.

ורק לפני שבועיים חצי חזרתי לעבודה והנה אני מבריזה לי כבר יומיים

והוא חולה ומכן וכולו יובש וכל הפנים אדומות בחיים לא היה לי ילד עם כזה חום גבוהה

ונמאס לי פתאום להיות אימא. (איך באתי לברית שלו בכיף וזה היה בצפון!!!!!)

הפסדתי מלא מסיבות משפחתיות לאורך השנים בגלל ילין חולים וזה מדכאאאאאא בכיתי מלא
פעם הבאה תשאירי את הבעל וצלכי

ולבעלי תמיד אומרים שהו מבריזן חחח...

הרגשתי האמת שבשביל האחיין שלי יותר חשוב שבעלי יבוא (הם מאוד קשורים...)

1. יכול להיות תקין ויכול להיות שלשול/ וירוס

2.נורופן, שלא יאכל מפה לפה, אם ישן איתם בחדר תשאירי חלון פתוח מעט, וזהו

תשאירי עם ביביסיטר

הכי מוקדם זה בדיקות של 4 ימים לפני איחור.
המליצו כאן על סנסוטסט וגם על איביי.
יש נשים כאן שאמרו שגילו 5-6 ימים לפני, אבל זה פחות נפוץ.
וגם לבדוק מוקדם זה לא תמיד מומלץ, תחשבי מה נכון לך.
מאחלת לך הריון קל במהרה, בריאות ואושר!

אמתין באמת בסבלנות, נראה שאין מנוס;)
בע"ה מקווה לטוב.
תודה לך

הם דומים

הרבה תסמיני הריון מקבלים לתסמיני קדם וסת או ינוי הורמונלי כזה או אחר

 

כדאי לדעת שלחץ הכי מרחיק הריון (אומרת את זה כלחוצה, לא שאני לא מבינה אותך)
קחי בשלווה, תתפללי על זה, תתפללי על הנשמה שאת רוצה למשוך אליך, תדמייני איזה ילד הוא יהיה, וזה יבוא

אם את צריכה סיפורים מלחיצים יתנו לך...
כרגע לא כותבת..
בבקשה גשי להיבדק!

וללכת להיבדק!! עלול להיות היפרדות שליה והאטות דופק שאתלא יכולה להרגיש

וזה שבוע שהעובר בר חיות.

מהכרות אישית עם סיפורים עצובים.

ללכת להיבדק, בבקשה!

לא נבדקתי אבל מרגישה טוב את תנועות העובר כל הזמן. הבנתי שזה מה שהכי חשוב וכבר עברו יותר מ24 שעות

החשש הוא מהיפרדות שליה, והרגשת תנועות לא אומרת שאין היפרדות.
מישהי ספרה לא מזמן שהתינוק שלה ניצל כשהלכה להבדק אחרי נפילה, הרגישה תנועות אבל התחילה היפרדות.

אני מבינה את הרצון להמנע מנסיעות ובדיקות מיותרות, ואת הטרטור באמצע החיים, אבל עדיף ללכת סתם מאשר ח"ו לדעת שלא הלכנו וקרה משהו.

בעניין של היפרדות שיליה ההנחיה הזו נכתבה בדם - הריון ולידה ממליצה לך להביט קצת בתובות של השרשור הזה

.
ומוסיפה החשש בנפילה (גם אם לא על הבטן) גם רק מההדף יכול להיווצר היפרדות שיליה.
ועדין את יכולה להגיש תנועות ולא לראות דימום עד שחס וחלילה מאוחר מידי..
החלטות טובות🙏🏻

עקבתי כל הזמן אחרי התנועות. היום הלכתי לעשות אולטרסאונד והכל תקין ב"ה.
בתפילה להמשך הריון רגוע ובריא.

הבת שלי עברה מהר מאוד לינוק רק צד אחד.
איך יודעים? את מציעה צד שני, אם הוא רוצה סימן שעוד רעב, אם לא- לא.

ושימי לב להניק טוב עד לריקון מלא של צד אחד, הסוף זה גם הצד של החלב היותר משביע

ככה השד מתרוקן יותר וזה מגביר את יצור החלב.. התינוק מגיע לחלק האחורי של החלב שהוא עשיר יותר ומשביע יותר

אם טת מרגישה שהשד התרוקן והוא עדיין רעב תעברי לצד השני

שהאחות בטיפת חלב דווקא אמרה לי שהיום כבר לא מדברים על זה.. היא אמרה לי שעם האנרגיות שהתינוק מוציא כדי להוציא את החלב האחורי, שיוצא לאט יותר ומעט יותר- כבר עדיף להעביר אותו לצד השני.. 

והיא עולה אחוזונים ומשמינה בקצב

נותנים להמשיך להניק מאותו הצד כן הזמן שהתינוק תופס. ואח"כ, ההמלצה היא בוודאות להציע את הצד השני, אם מעוניין, סבבה, ואם לא, גם סבבה.
אכן היום כבר לא מדברים על חלב קדמי/אחורי.
בהצלחה רבה, תהני

מניקה כל פעם צד אחד. זה נוח לי, ככה אני לא צריכה לשים לב כמה זמן אכל מכל צד. כשנראה לי שצריך גרעפס, אני עוצרת, מוציאה גרעפס, ונותנת שוב מאותו צד, ולא אכפת לי כמה זמן ינק פעם ראשונה וכמה פעם שניה, כי זה ממילא באותו צד.
אם מההתחלה מניקים בצורה כזו, אז יש מספיק חלב כל פעם בצד התורן. אם הרגלת את הגוף שלך שכל פעם את מניקה מ2 הצדדים, אז צריך בהדרגה להרגיל את הגוף לצד אחד בכל פעם.

ובעיני עדיף צד 1

מרגישה שככה אני יותר מצליחה לכמת ולעקוב שאכל מספיק.

ולכן אני בהתחלה מניקה משני הצדדים - צד אחד הרבה, והצד השני קצת

מתישהוא זה נמאס לי ואני עוברת להניק בכל פעם צד אחד

כדי שהתינוק יגיע לחלב האחורי שהוא החלב השומני, המשביע- והמעלה במשקל

כך יהיה רגוע יותר ופחות עם כאבי בטן

הכי חשוב שהלידה תעבור בשלום ובבריאות מלאה שלך ושל העובר- וזה הרצון שאמור להנחות אותך

גם אם זה אומר ללכת לניתוח

אולי כדאי לך להתיעץ עם רב.. קחי בחשבון שאם הסיכוי לניתוח הוא קרוב למאה אחוז לפעמים עדיף לותר ולעשות ניתוח אלקטיבי עם רופא טוב מאשר ניתוח חירום

 

לא פירטת אז אני לא יודעת במה מדובר אבל כדאי לך להתיעץ עם מישהו שאת סומכת עליו  רופא ורב

וואי אני ממש רוצה לידה טבעית. 



ועוד יותר רוצה אמא ותינוק בריאים ושלמים.

תנסי את פלונטיקין (ככה כותבים?) משערי צדק...

(מקבל גם בכללית ברמת אשכול, וגם בכללית בסניף של שערי צדק, אבל אם את שוקלת לקחת אותו כרופא פרטי ללידה אז גם הפגישה המקדימה צריכה להיות בפרטי דרך שר"פ)

שיהיה בעז"ה שבשעה טובה, באמת הכי חשוב שאת והתינוק תהיו בריאים...
(אבל אני ממש ממש מבינה את ההרגשה של האכזבה שלא תוכלי ללדת באופן טבעי, בטוח הייתי מרגישה כמוך עם כל כמה שאני מבינה שתינוק ואמא בריאים זה יותר חשוב).
אגב, אם מעניין אותך לחשוב על הכיוון, את יכולה לבדוק אופציות של קיסרי ידידותי (אפשרי רק בניתוח אלקטיבי, אבל אם זו אופציה יכול להיות שזה ירגיש לך יותר מתאים מאשר סיכוי גדול להגיע לניתוח חירום).

ותודה על ההבנה וההכלה.
אני בוכה פה מפחד ואכזבה ומליון תחושות.

קיסרי ידידותי - קיסרי טבעי בבתי החולים בישראל
קיימת אפשרות לניתוח קיסרי קרוב בחוויה ללידה טבעית עם התאוששות קלה יותר

בעיקרון כשמדברים על קיסרי ידידותי, זה בא ביחד עם 'אפס הפרדה' (שזה אומר שהתינוק איתך כל הזמן מרגע הלידה, אחרי קיסרי מומלץ מאוד לעשות את זה עם מלווה).
אני לא יודעת אם זה מדבר אלייך בכלל, אבל יכול להיות שאת יכולה לבקש שנוהל הניתוח יהיה ידידותי (בלי ידיים קשורות, שיביאו אלייך את התינוק אחרי שמוציאים אותו וכו') גם אם אחר כך יעבירו אותך למחלקה עם תינוקיה ולא תמשיכי באפס הפרדה.

אבל קיסרי חירום זה סרט רע מאוד.
הייתי מתמקדת בלהימנע מזה.

אבל אם זה מצב כמו שהפותחת מתארת, זה לא נקרא קיסרי חירום. זה סרט רע מאוד כשהולכים לקראת לידה רגילה והכל כשורה ופתאום משהו נורא משתבש ( קרה לי בלידה הראשונה)
אבל כשהולכים מלכתחילה ללידה רגילה עם אופציה לניתוח בהמשך, זה הרבה פחות מבהיל.

ומקווה מאוד שהיא תהיה הראשונה בתור...

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להגיע ללידה בראש גמיש ומציאותי. ראיתי לא מעט נשים עם פנטזיות לידה שלא יכלו לשאת את העובדה שהן מתרסקות להן מול העיניים. תמיש לזכור שמה שחשוב זה את ותינוק בריאים, וכל האמצעים מקדשים את המטרה הזו. בהצלחה יקרה!

למרות שבאמת הייתי מנסה לסגל את המחשבה שהכי חשוב שיהיו בריאים ושלמים.. לא חשוב מאיפה העובר יצא ובאיזה דרך...
קשה המחשבה על ניתוח אבל ממש חשוב לא לקחת סיכון מיותר...

הוא הרופא שעושה לי את המעקב הריון... והוא מקסים על אמת...(אם זה אותו אחד...)

ולכן גם כ"כ בניתי על זה שבע"ה אני אלד טבעי ולא יהיה שום דבר.
אולי הייתי צריכה כל הזמן לחשוב כמו בעלי שמסתכל רק עם השכל והמספרים...

גם לי רופאים אמרו להתחיל לידה רגילה, אבל רוב הסיכויים שזה יסתיים בקיסרי. לא בגלל בעיה בריאותית אצלי, אלא של העובר.
לא הציעו לי קיסרי מראש.

התחלתי לידה עם זרוז, כאבים מטורפים שלא חוויתי מעולם (לידה שלפניה לא לקחתי אפידורל, הכאבים בזרוז לא התקרבו לזה),
הלידה הסתיימה בקיסרי חרום, הרדמה מלאה, חוויה שאני לא מאחלת לאף אחת!!!
ההתאוששות הרבה יותר מורכבת, את רואה את התינוק הרבה יותר מאוחר, וההנקה קשה הרבה יותר.
חוששת שמקרה שלך רופאים ילחצו מהר, לא יחשבו פעמיים ויטיסו אותך לניתוח.
מציעה לך ללכת לקיסרי אלקטיבי, שיהיה ברוגע ובנחת.

בהצלחה יקירה!

כנ"ל לי, קיסרי חירום בהרדמה מלאה. תענוג קטן מאוד מאוד מאוד.

מלניאדו.
לא יודעת להשוות אותה לפרופ' יגל, אבל יודעת שהיא רופאה מיילדת מומחית שמוכנה לקחת "סיכונים".
בהצלחה יקרה! ובשורות טובות!

אני ממש מבינה את האכזבה שלך.
מותר לך להתבאס, להתאכזב ולבכות.
אבל אחרי הכל, תגידי תודה גדולה לה' ששלח לך את ההריון הזה בקלות, בלי סיבוכים. זה כל כך לא מובן מאליו! ואל תשכחי להודות גם על האפשרות שיש לך היום לניתוח קיסרי באופן בטוח, שנותן את מירב הסיכויים ללידה בידיים מלאות ובבריאות האם והתינוק. לפני מאתים שנה זה לא היה, וגם זה לא מובן מאליו!

בסופו של דבר עם כל הכבוד לרצון לטבעי את רוצה לחיות לגדל את הילד.
סליחה על הבוטות אבל לפעמים צריך להעביר מסרים בצורה בוטה
אם מפחדים על הלב שלך בלידה ורופא בסדר גודל של יגל לא רוצה לקחת סיכון, למה שאת תרצי לקחת סיכון על החיים שלך ?
רצון ללידה טבעית היא מובן מאד
רצון להרבה ילדים מובן מאד
השאלה מה בכף המאזניים
כי הרצון לחיות ולגדל את הילדים שלך בבריאות מעל הכל
רק בריאות!

עם כל הכבוד ללידות טבעיות אני רוצה להאיר את הצד שלי. 4 קיסרים והרבה בכיתי שלא זכיתי ללדת טבעי או לפחות רגיל, ובזמן האחרון עם ריבוי סיפורי הלידה, שרשורי האפידורל, הצרחות התפרים וכל שלל התיאורים פה אני מבינה פתאום שזה לא מתאים לי
שאלוקים שלח לי מה שמתאים לי עם כל הכאב והנחס של הניתוחים וזה שזה מגביל את מספר הילדים ועוד. אננ לא חושבת שהייתי יכולה ללדת רגיל היום כשאני מבוגרת ומבינה את עצמי טוב יותר ואת כל מה שבתוכי
אז קחי נשימה עמוקה ותגידי תודה לה אחרי כל האכזבה שכנראה הוא שולח לך מה שמתאים לך. וטוב שיש היום ניתוחים כי פעם נשים מתו בלידות מסוימות והיום יש ניתוחים . וזה באמת באמת באמת לא כזה נורא. באמת שלא.
העיקר שהכל יעבור בשלום ואל תקחי סיכונים מיותרים על החיים של כולכם
בריאות ואושר!!

את מדברת כמו בעלי רק שאצלו זה בלי החוויה האישית.
הוא כל הזמן מזכיר לי כמה זה נס בכלל שאני בהריון ואיזה נס ענק שיש היום את האפשרויות הרפואיות לעבור את זה בשלום.
 

זה לא שאני מצפה ממך באמת שתרקדי משמחה. כי זה משהו שלוקח הרבה שנים לעבד ולהבין
ועכשיו קשה לך מאד עם מה שאת עוברת וזה נורמלי
יש לנו חלומות ורצונות ודמיונות איך החיים שלנו יהיו
וזה לא קורה
או קורה אחרת
וקשה להתאים את החלום למציאות
ואחרי שנים אנחנו מבינים שבעצם המציאות היא חלום גדול ומדהים גם כן, רק חלום אחר.
בע״ה זה יגיע ואת תביני כמה זה נהדר ומיוחד ומדהים שיש לך בכלל אפשרות ללדת
עכשיו מותר לך להצטער ולבכות על החלום שלך. באמת שמותר. רק תהיי אחראית ואל תלכי לאיזה מישהו מפוקפק שיבטיח לך שהוא יצליח וכאלו. אם מישהו מהשורה הראשונה אומר לך שלא כדאי, אז באמת שלא כדאי.
ועדיף קיסרי ולא לידה של שעות וצירים וכאבים ובסוף קיסרי (שהרי רב הסיכויים שכן תגיעי לקיסרי גם אל תתחילי רגיל)
אני מבטיחה לך שאמנם שברו של החלום כואב, אבל קיסרי זה לא כזה נורא. במיוחד אפ מוכנים לזה מראש. את מוזמנת אלי לפרטי לשאול מה שתרצי ואתן לך כל הטיפים והתמיכה בעולם.
ואל תרגישי רע שאת בוכה על זה שאין לך לידה טבעית. אבל ביחד עם זה תזכרי לשמוח שיש לך הריון ובסוף יהיה לך ילד. ותהיי אמא בריאה שלו להרבה שנים אמן ואמי
חיבוק גדול!

יש לי קצת הבנה בנושאי לב
ריאלית, קיסריים מאשרים היום חמש בקלות ולפעמים יותר.
אם לידה תחמיר את מצב הלב שלך חס ושלום זה בדכ נזק בלתי הפיך, מה שיקשה עלייך לקבל אישור לעוד הריונות שגם ככה מכבידים מאד מאד מאד על הלב.
כך שבשם האינטרס להרבה ילדים (כמו שהבנתי שאת רוצה) השכל הקר אומר שעדיף ללכת על קיסריים ולשמור על הלב כמה שיותר מעומס.
❤️

אבל למה כשהוא אומר לי את זה אני מתעצבנת שיפסיק רגע לעבוד עם השכל????

 

נראה לי שאם ינסו להכניס אותי לקטגוריות של אשה שפויה לא ימצאו אפילו קטגוריה אחת שאני יכולה להיכנס לשם...

בינתיים החלטנו להיפגש עם קרדיולוג בכיר לשמוע ממנו חוות דעת.

או מבין אבל לא יודע איך *לאכול* את זה אז מעדיף להדחיק ולהצמד להגיון הקר - כי זה מה שעוזר לו להתמודד.. והוא בסדר גמור, כך הוא מתמודד וב"ה שיש לו את הדרך שלו והוא מצליח להשאר אופטימי וחיובי.

 

כאן את מקבלת תמיכה והבנה ממישהי שעברה את זה ומבינה אותך ומבינה את האכזבה ולכן זה שונה

 

את יכולה להגיד לבעלך שבשכל את מסכימה איתו והכל נכון וגם את מבינה את זה אבל הרגש רוצה לבכות את האכזבה מלידת החלומות הטבעית שלא תהיה ושאת רוצה שהוא יחבק אותך כשאת בוכה על זה - אם תהיי מאד ספציפית יש סיכוי טוב שהוא יוכל לתמוך בך כי את לא תבקשי ממנו לשנות את הדעה *שלו* כדי לתמוך בך אלא רק תבקשי ממנו - תעזור לי לעבור את הקושי הזה ולהתחבר למה שנכון לעשות.

 

בזמנים כאלה אני תמיד מזכירה לבעלי בצחוק - אתה זוכר שהתחתנת עם אישה ולא עם גבר... אז בתור אישה אני צריכה עכשיו חיבוק ולא הסברים הגיוניים.

במשך הזמן הוא למד להבין מה אני בעצם רוצה ממנו ומצליח לתמוך בי יופי למרות ההגיון הגברי שלו שלא היה חושב על זה בעצמו

וחלק מאד מהותי ממך זה ענייני ההריון והלידה. גם בקטע הפיזי וגם בקטע הריגשי והתודעתי. כל ההורמונים וכו' בנויים ככה שהם מביאים אותך למצב הזה. זה לא רע...
לגבר יותר קשה להבין את זה כי הוא מסתכל על זה קצת מבחוץ... במיוחד אם הוא חדש בעסק ולא למד וחווה עוד את הנושא.
זה לא אומר כרגע כלום על מה צריכה להיות המסקנה \הפעולה הסופית שלך
אבל דבר ראשון חשוב להבין שיש מקום לתחושות שלך!!!

ויש מקום לחפש פיתרונות ולבדוק אופציות, אין בזה סיכון ודבר רע, כרגע את רק בודקת מה הסיכונים לכל כיוון שתיקחי.

ויש מקום לאכזבה שלך, ומותר לבכות ולהתבאס... אח"כ תוכלי לשבת ולהחליט
וגם אם תבחרי בדרך מסויימת את יכולה לראות איך אפשר עדיין להרגיש איתה טוב, ולהשקיע אולי בפיתרונות לדברים שמאכזבים אותך בדרך הזאת

בקיצור, אל תבטלי את הרגשות שלך, זה הגיוני מאד מה שאת מרגישה...

בניתוח- כמובן והיא הסבירה לי ש90% מההחלמה מניתוח היא בראש. ו 10% בגוף. אני לא יודעת אם זה רמת האחוזים הנכונה, אבל הרעיון כן, קחי את זה באיזי יותר וזה ישתלם לך בהמשך ההחלמה.

חיבוק גדול, וידיים בראיות מלאות בתינוק בריא! 

שמעתי שמומלץ לנסות להתייעץ עם דר סינואני מתל השומר

זה גם קטע קשה

עברתי לידה שלמה, 18 שעות,

צירים, כאבים, לחיצות, הכל

וב-סוף ניתוח, לא חירום ב"ה, אבל ניתוח, והאכזבה היתה קשה

אולי אם הייתי יכולה למנוע את התהליך, ומראש ללכת לקיסרי רגוע - הייתי חווה את זה יותר בקלות.

להתייעץ עם ד"ר שיפטן
הוא הכי טבעי שיש. אם הוא יגיד לך ללכת לניתוח, לכי בלב שמח ובידיעה שזה מה שה' בחר כלידה הכי טובה עבורך
שולחת לך מספר באישי

אבל הוא באמת ממש חלש..
בעז"ה בשורות טובות ומשמחות!

כמה זמן אחרי שעשית את הבדיקה הוא הופיע?

בהריון הקודם היו שני פסים חזקים לא היה מקום לספק.

היום זה כביכול שבועיים בדיוק אחרי הביוץ.

עובי הפס מעיד על משהו? קבעתי תור לרופא משפחה רק ליום ראשון בשביל הפניה לבדיקת דם.. 

אבל סקרנית כל כך.. מחכה לזה כמה חודשים טובים.

בשורות טובות!