בלי להציג תסמינים.

ככה שחיסון לשעלת לא בהכרח ימנע הידבקות בשעלת.

מה שכן, אם חלית, את מחוסנת לפחות ל30 שנה הבאות, ואם את מניקה את מעבירה לתינוק נוגדני שעלת ומגינה עליו הגנה יעילה בהרבה מאשר ההגנה השנויה במחלוקת של החיסון בהריון.

ויש בהחלט חשש ללידה מוקדמת וחשש גם לגרוע מזה.

צורך ממשי וסיכון.

את תעשי מה שאת חושבת, ונשים שמעוניינות לשמוע על היבטים נוספים לחיסונים יעשו מה שהן חושבות.

שהחיסון לא נבדק לבטיחות בנשים בהריון.

לעובדות.

האמריקאית לפגיעות כתוצאה מחיסונים  מתקבלים דיווחים על לידות מוקדמות ועל הפסקות הריון.

יש גבול לכמה אפשר לשקר את הציבור.

תביאי בבקשה קישורים על "המון" מחקרים שמצאו שהוא בטוח לשימוש או שהוא מפחית תחלואה או שהפסיק תמותה מהמחלה אצל ילודים.

אחרי תקופת הרצה של החיסון.

ורשויות הבריאות בארה"ב בהחלט מסתמכות על הדיווחים ב VAERS לצורכי מחקר וקביעת מדיניות.

אני אחפש מה שביקשת.

תביאי את המון הקישורים שציינת למחקרים שמצביעים על בטיחות החיסון לנשים הרות ועוברים.

עידכון לעלון לצרכן של החיסון שאומר שעל פי מחקרים של איסוף נתונים ותצפיות, לא נצפו תופעות לוואי המשפיעות על ההיריון או על בריאות העובר או היילוד.

לגבי מחקרים מסוג זה, שאת עצמך הבאת, כתבתי שלא נערכה השוואה בין נשים שקיבלו את החיסון לבין נשים שלא קיבלו כלל. למעשה זו גם השיטה כשמדובר במחקר קליני. ואלו בדרך כלל מחקרים הנעשים על קבוצות קטנות של נשים 48 - למשל במחקר הזה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26444109.

אבל יותר חשוב יש לנו בעלון המעודכן המלצה שנשארת בעינה של יצרנית החיסון: "יש להשתמש בחיסון BOOSTRIX בהיריון אך ורק כשהיתרונות האפשריים עולים על הסיכונים האפשריים לעובר".

ומן הצד השני ראיות לצירים מוקדמים, הפסקות היריון ומות עוברים כתוצאה מהחיסון כמו למשל בדוחות של חברות ביטוח.

ומעל הכל היעילות מוטלת בספק של החיסון והידיעה שאמהות וצוות שמתחסנים לשעלת עלולים להפוך לנשאים שקטים של המחלה ולהדביק את התינוקות.

מובאים בו דוחות ששלחה עובדת חברת ביטוח, חושפת שחיתויות, למרסלה פייפר, חוקרת בטיחות חיסונים 

בדוחות ניתן לראות את תאריך החיסון, ובהפרש של ימים, לפעמים אפילו באותו יום - תאריך הפסקת הריון.

הסרטון מתייחס גם לחיסונים נוספים בהריון.

תסמיני שעלת בכל גיל הם ברורים והמחלה יכולה להיות קשה גם בגיל 30.

אבל אם אדם מחוסן יפגוש שעלת - אז למרות החיסון, הוא עדיין עלול להידבק, ובגלל החיסון הוא בעצמו לא ישתעל ויראה תסמינים. הוא יהיה נשא שקט של המחלה.

כל זה כשהמדובר הוא בהדבקה.

לגבי תופעות לוואי של החיסון, על פי העלון לצרכן עלולות להיות לו תופעות לוואי חמורות - פירכוסים, תופעות לוואי נוירולוגיות ואחרות.

לקבל שעלת

מילא אחריות על האמא עצמה אבל למה תינוק קטן צריך לסבול??

ואשפזו שם תינוק בן חודש שהשתעל ונחנק כל הזמן 

זה היה מפחיד

ששאלתי את האחות מה יש לו אז היא אמרה לי "זה מה שקורה שלא מתחסנים במה שצריך"

ותאמינו לי, אחר כך דיברתי עם האמא היא היתה כ"כ שבורה פשוט רחמנות

אנשים עושים דברים כמו עדר

היום יש טרנד לא להתחסן אז לא מתחסנים

לסיכום, זהירות

ורחמנות על כולם.

גם על אמהות שהתינוקות שלהן מפרכסים בצמידות לחיסון.

כמובן למי שמוכן לפתוח את הראש וללמוד באמת על הסיכונים (אחת המחלות עם מינימום אחוזים של סיבוכים), שיעורי התמותה (אפס מחצבת)

לעומת שיעורי הפגיעה מהחיסון.

וחברי הכנסת (אורן חזן ואיילת נחמיאס ורבין) שמובלים באף על ידי לוביסטים של יצרניות החיסונים, ספק אם אפשר לקרוא לפופוליזם שלהם גילוי אחריות.

כותבת דר' יפה שיר רז: 

ד"ר בן הורביץ, זה שכזכור לכם עובד כיועץ רגולטורי לחברות הפארמה בחברת אדרס (שבין היתר מייעצת לביואנדווקס השוקדת בימים אלו על פיתוח חיסון שפעת אוניברסלי) ובזמנו הפנוי מתנדב לנהל את עמותת מדעת, משתוקק מאוד לעזור לחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין לקדם חקיקה לכפיית חיסונים. לפגישה איתה הוא רוצה להביא איתו את ד"ר גיל צ'פניק, עוד מתנדב נמרץ בעמותה, שקרוב המשפחה שלו (אח?) אליק צ'פניק הוא מנהל בכיר בחברת טבע).

חיסונים - בחירה מושכלת

אם הכנסת החיסון לא היתה מתערבת באקולוגיה הטבעית של המחלה - הופעתה בגלים במרווחים של 4-5 שנים, תינוקות קטנים מגיל שנה לא היו חשופים היום להידבקות בחצבת.

כשהמחלה הופיעה תינוקות יונקים קיבלו נוגדנים יעילים מאמהותיהם שחלו במחלה הטבעית - מה שאת עצמך טוענת שלא קורה בעקבות החיסון,

וילדים היו נדבקים בגילאי 4-5-9 הגיל האופטימלי להידבק בחצבת.

החיסון שיבש את האקולוגיה הטבעית הזו. היום תינוקות לאמהות שחוסנו חשופים להידבקות בחצבת בגלל החיסון, ורוב האוכלוסיה הבוגרת - מעל גיל 20 - לא מחוסנת כלל ונמצאת בסכנת הידבקות.

תמיד אפשר לתת את החיסון הסביל אם חוששים להידבקות במקרה של תינוק קטן, זאת לא סיבה להעדיף את החיסון על פוטנציאל הנזק שלו.

יש כל כך הרבה מה לכתוב על פוטנציאל הפגיעה מחיסון חצבת - אני באמת חושבת שזה עניין לדיון אחר, אם בכל זאת את רוצה להעמיק לא יאומן שממשיכים לנגן על החיסון לאבעבועות שחורות - הריון ולידה

שנתתי רק לילד אחד והוא שילשל בלי סוף מעל שבוע

מאז הפסקתי,מה הקטע?

אבל היא נדירה 

ואף אחד מילדיי לא חלה בה

ואף אחד ממאה האחיינים שלי בלע"ה לא חלה בה אז זה נשמע לי נדיר למדי

למה לחסן? למה שהילד יסבול? זה לא טטנוס או שעלת

באמת יש גבול

נו באמת

בגלל החיסונים?

וכתבתי קודם על משפחתי המאד מורחבת

אני בקשר קרוב עם כולם ולא זכור לי אף ילד שאושפז משלשולים קשים

והאחות הסבירה לי שאלו שלשולים מאד קשים שיכולים להביא להתייבשות ואישפוז

במידה מסוימת,הייתי במחלקת מונשמים.אנשים חיים שם על מכונות שנים

כשהם נפטרים הם רשומים שנפטרו מבוגרים כשלמעשה הם מתו שנים קודם

ולצערי זה קורה הרבה

שהיא בעצם מונעת העברת מחלות. גבוהה במאות אחוזים מאשר לפני 100 שנה

כך שזה לא רק רפואה

מיכל סימפלר

זאת שאלה טובה. ימים יגידו. 

יש ירידה עם הכנסת החיסון המומת (עוד לפני החי מוחלש) , אבל עוד לפניה יש ירידה תלולה בהשוואה לשנות ה -30 וה-40 של המאה ה20. 

תמיד אחרי הצגת חיסון חדש יש זינוק משיעורי המחלה - את זה אפשר לראות בגרף, ואח"כ הגרף מתייצב על קרוב ל15-20 אחוז לפי מה שאני זוכרת מגרפים אחרים.

אין לדעת איך היו נראים שיעורי התחלואה גם ללא התערבות החיסון.

כל הזמן אני מבררת

אבל מידיעה בנושא ,כל קופת חולים קונה לדוגמא כמות של חיסוני שפעת והם בלחץ כל שנה לסיים אותם

לכן יש לחץ כ"כ גדול מצד כל קופה לחסן

אולי הם מקבלים תקציבים לפי זה??

הדם,זה מזעזע בעיניי,לדעתי עדיף לחכות עם החיסונים הפחות דחופים לגילאים מאוחרים יותר

אלו אינם מלחי אלומיניום תמימים. הם לא נמצאים במזון הטבעי בשום צורה, ולא בחלב אם,

ובהזרקה לשריר הגוף לא מפנה אותם.

אני מבינה מן התגובות האחרונות שלך שב"מדעת" וב"מדברים על חיסונים" התשובה לשאלות הלגיטימיות שהורים שואלים על בטיחות ויעילות חיסונים היא שקרים מוחלטים.

מסכימה איתך

על סמך  1000 מחקרים בלתי תלויים 

מחקר על עכברים השווה את רעילות האדג'וונט אלומיניום בחיסונים לפי המינון שמומלץ ע'י הcdc לעומת המינון הנהוג בנמדינות סקנדינביות. נמצא שהמינון המומלץ ע'י הcdc רעיל וגורם לבעיות נוירולוגיות. 
Injecting Aluminum

1

מאמר סקירה חדש ומקיף על אלומיניום כגורם לפטולוגיות נוירולוגיות. במאמר מובאים מנגנונים אפשריים דרכם אלומיניום יכול לגרום לאוטיזם.

The putative role of environmental aluminium in the development of chronic neuropathology in adults and children. How strong is the evidence and what... - PubMed - NCBI

חוקרים צרפתים פרסמו מחקר חדש בו בדקו על עכברים את ההשפעה של מינונים שונים של אדג'וונט אלומיניום בזריקה על תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים ושינוע האלומיניום בגוף. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27908630

והרשימה ארוכה.

אם יש אלומיניום בחלב אם זה רק בגלל חשיפה לא טבעית  לאלומיניום במזון תעשייתי וכן מוסיפים אלומיניום למי השתייה כדי ללכוד "מוצקים מרחפים" ולהצמיד אותם לגוש כבד ששוקע. זאת הסיבה היחידה שבגללה יש אלומיניום במים ובפירות שמושקים בהם. הוא לא נמצא שם באופן טבעי.

מ 2016. ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

8.1 Pregnancy

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

תרגום: אין מחקרים עדכניים ומבוססים בנשים הרות.

בשל העובדה שמחקרים בבעלי חיים לא תמיד מנבאים תגובה (לחיסון) אצל אנשים, יש לחסן נשים הרות ב BOOSTRIX (החיסון הספציפי לשעלת) רק אם ברור שיש צורך.

גם פה

http://kalkala-amitit.blogspot.com/2014/06/blog-post_6556.html

מאת: ערן הילדסהיים
 

חיסון או ניסוי? בשנת 2012 הוציא משרד הבריאות מסמך שגרתי לכאורה לרופאים בו הוא קורא להם לעודד נשים בהריון לקבל חיסון נגד שעלת. תחקיר חדש מגלה שההחלטה התקבלה למרות שלא היה למשרד הבריאות מידע לגבי השפעת החיסון על העוברים ועל התפתחותם התקינה של התינוקות. באופן חריג גם לא ניתן למצא באתר משרד הבריאות פרוטוקול כלשהו של ועדת החיסונים הדנה בהחלטה לעודד את מתן החיסון. תגובת משרד הבריאות ל'הכלכלה האמיתית' מאששת חלק מעיקרי טענות התחקיר.

רק שמחקרים זה לא דבר כ"כ ברור,שתדעי שכשמחקר לא מסתדר לחוקרים הם גונזים אותו,ויש מחקרים מאוד מוטעים שמוזמנים אישית

אז לא הייתי מתבססת על מחקרים של יצירניות החיסונים ב100%

המחקר של מקמילאן לא ממש מחקר, אלא סקירת מחקרים רטרואקטיבית.

צורף רק האבסטרקט. ומן התקציר הנ"ל ברור שלא נערכה השוואה בין נשים שקיבלו את החיסון לבין נשים שלא קיבלו כלל.

עד כמה שניתן לראות מהתקציר, השוו בין נשים שקיבלו קומבינציות שונות של חיסון שעלת, יחד עם חיסון נוסף. מעניין לציין שבאחד המחקרים שנסקרו על ידי מקמילאן דוקא היתה עדות לתופעת לואי משמעותית סטטיסטית. 

ולגבי ה CDC - הוא כבר נתפס במניפולציות והעלמת נתונים, אי אפשר לסמוך על מה שנכתב שם, זה כמו לחפש נתונים באתר משרד הבריאות. 

די להסתכל על מה שכתוב שם על מתן חיסון לשעלת בהריון בלי לקחת בחשבון חיסון טטנוס שנעשה סמוך קודם לכן: "You can safely get the Tdap vaccine even if you recently got a tetanus shot"

קודם כל זה תינוק בן יומו שהמערכות אצלו רק התחילו לתפקד,את כבר רוצה להעמיס רעלים?

דבר שני,מזריקים את זה ישירות לדם,זה לא עבר סינון של מערכת העיכול

והינה בשפה מונגשת להורים: רופאים וחוקרים על אלומיניום בחיסון - הריון ולידה

יש שפע מידע מפי רופאים וחוקרים שעורכים מחקרים בלתי תלויים בכסף של חברות שמייצרות את החיסונים.

כמו כן, יש קבוצות פייסבוק של הורים שילדיהם נפגעו מחיסון וכן את הקבוצה חיסונים בחירה מושכלת.

רשויות הבריאות בכל העולם, ועוד המון מידע מונגש בשפה בהירה.

ואני לא מרגישה שאין פתיחות להקשיב ולענות ברצינות ולעניין, בטח לא בהשוואה לקבוצה השניה.

זה משלנו בעברית:

פרופ' יהודה שיינפלד שעמד בראש בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, עמד בראש מחלקת פנימית ב' בשיבא תל השומר 22 שנה, ובסורוקה עוד 5 שנים, והיום מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בשיבא תל השומר:

ועוד:

Dachel Interview: Dr. Paul Thomas

אבל לפי מ שקראתי באינטרנט בכלל לא בטוח שהנוגדנים עוברים לעובר

ודרך אגב בחיסון יש לא רק שעלת אלא גם פוליו ועוד משהו,לא זוכרת כרגע

תמיד מעניין אותי למה שירשור כזה מוציא כ"כ הרבה אמוציות מאמהות??

שכל אחד יעשה מה שבא לו,הרי את המשוכנעות לא תצליחו לשכנע

אבל אני תמיד בעד לברר,כי אף אחד לא חושב על הטובה שלכם יותר מאשר טובת חשבון הבנק שלו

מניסיון כואב

אבל מפחדת כל פעם שעולה על המטוס

למה?

כי זה נראה לך מוקדם מידי להחלטה הזו,את תיכנסי לקיסרי כי ככה הרופא אמר? את תנסי למשוך זמן או להתווכח עם הרופא

כך לדעתי בחיסונים,לדעתי צריך לחסן אבל תלוי למה,נבראנו עם שכל בשביל לחשוב ולא להיות תוכי

סיימתי עם הוויכחים כאן,זה מתיש

בהצלחה לכולן

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

נוח להם להתעלם. אופי כזה

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אני מהצד השני,

גיסתי עוברת תקופה מאוד מורכבת עם הרבה בדיקות ואשפוזים חוזרים ונשנים.

אני בעצמי מתקשרת 'יחסית' הרבה להתעניין ולשמוע מה שלומה.

אני יודעת ששאר המשפחה פחות. אבל אני מבינה אותם.

גיסתי הזאת לא מתקשרת כמעט בחיים לאף אחת מהגיסות.

היא לא מתעניינת באחרים והיא גם לא משתפת על ההתמודדות שלה.

היא ובעלה בחיים לא משתתפים באירועים משפחתיים, תמיד מבריזים, לפעמים עם תירוצים, לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ את עצמם.

פשוט לא מגיעים ולא עונים אח"כ לטלפונים.

פעם דיברתי איתה ואמרה לי מה כולם יודעים...

אמרתי לה שממש לא. אף אחד לא יודע.

כי אם היא לא מתקשרת לספר ולשתף אז לא יודעים.

חמותי לא משתפת וגם בעצמה הידע שלה די מוגבל, כי הם לא משתפים אותה.

אז הם מתמסכנים ומרגישים שכולם מתעלמים מהם

אבל סליחה הם די הביאו את זה על עצמם.

סליחה שנפלתי על השרשור שלך,

אם זה לא המצב אצלכם אז אני אמחק...

רק רציתי להאיר נקודת מבט קצת שונה מהצד השני.

בעיניי אם את רוצה שיתעניינו אז בכל פעם שאתם מאושפזים תכתבו בקבוצה המשפחתית,

אנחנו בבית חולים X עם Y.

Y מאוד ישמח לטלפונים וביקורים.

את תראי שפתאום יתקשרו אלייך וישלחו הודעות התעניינות.

פשוט תזמינו את זה ואל תהיו פסיביים.

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

היא לא רוצה להתערב בינינו

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

יש לי של בוש התלהבתי בהתחלה ממש אבל בקושי השתמשתי כי זה ככ לא יעיל השטיפה השימוש...

ואז קניתי מנדולינה וזה כ"כ פרקטי הרבה יותר!

גם בשימוש, באחסון, בניקוי במחיר

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך