בלי להציג תסמינים.

ככה שחיסון לשעלת לא בהכרח ימנע הידבקות בשעלת.

מה שכן, אם חלית, את מחוסנת לפחות ל30 שנה הבאות, ואם את מניקה את מעבירה לתינוק נוגדני שעלת ומגינה עליו הגנה יעילה בהרבה מאשר ההגנה השנויה במחלוקת של החיסון בהריון.

ויש בהחלט חשש ללידה מוקדמת וחשש גם לגרוע מזה.

צורך ממשי וסיכון.

את תעשי מה שאת חושבת, ונשים שמעוניינות לשמוע על היבטים נוספים לחיסונים יעשו מה שהן חושבות.

שהחיסון לא נבדק לבטיחות בנשים בהריון.

לעובדות.

האמריקאית לפגיעות כתוצאה מחיסונים  מתקבלים דיווחים על לידות מוקדמות ועל הפסקות הריון.

יש גבול לכמה אפשר לשקר את הציבור.

תביאי בבקשה קישורים על "המון" מחקרים שמצאו שהוא בטוח לשימוש או שהוא מפחית תחלואה או שהפסיק תמותה מהמחלה אצל ילודים.

אחרי תקופת הרצה של החיסון.

ורשויות הבריאות בארה"ב בהחלט מסתמכות על הדיווחים ב VAERS לצורכי מחקר וקביעת מדיניות.

אני אחפש מה שביקשת.

תביאי את המון הקישורים שציינת למחקרים שמצביעים על בטיחות החיסון לנשים הרות ועוברים.

עידכון לעלון לצרכן של החיסון שאומר שעל פי מחקרים של איסוף נתונים ותצפיות, לא נצפו תופעות לוואי המשפיעות על ההיריון או על בריאות העובר או היילוד.

לגבי מחקרים מסוג זה, שאת עצמך הבאת, כתבתי שלא נערכה השוואה בין נשים שקיבלו את החיסון לבין נשים שלא קיבלו כלל. למעשה זו גם השיטה כשמדובר במחקר קליני. ואלו בדרך כלל מחקרים הנעשים על קבוצות קטנות של נשים 48 - למשל במחקר הזה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26444109.

אבל יותר חשוב יש לנו בעלון המעודכן המלצה שנשארת בעינה של יצרנית החיסון: "יש להשתמש בחיסון BOOSTRIX בהיריון אך ורק כשהיתרונות האפשריים עולים על הסיכונים האפשריים לעובר".

ומן הצד השני ראיות לצירים מוקדמים, הפסקות היריון ומות עוברים כתוצאה מהחיסון כמו למשל בדוחות של חברות ביטוח.

ומעל הכל היעילות מוטלת בספק של החיסון והידיעה שאמהות וצוות שמתחסנים לשעלת עלולים להפוך לנשאים שקטים של המחלה ולהדביק את התינוקות.

מובאים בו דוחות ששלחה עובדת חברת ביטוח, חושפת שחיתויות, למרסלה פייפר, חוקרת בטיחות חיסונים 

בדוחות ניתן לראות את תאריך החיסון, ובהפרש של ימים, לפעמים אפילו באותו יום - תאריך הפסקת הריון.

הסרטון מתייחס גם לחיסונים נוספים בהריון.

תסמיני שעלת בכל גיל הם ברורים והמחלה יכולה להיות קשה גם בגיל 30.

אבל אם אדם מחוסן יפגוש שעלת - אז למרות החיסון, הוא עדיין עלול להידבק, ובגלל החיסון הוא בעצמו לא ישתעל ויראה תסמינים. הוא יהיה נשא שקט של המחלה.

כל זה כשהמדובר הוא בהדבקה.

לגבי תופעות לוואי של החיסון, על פי העלון לצרכן עלולות להיות לו תופעות לוואי חמורות - פירכוסים, תופעות לוואי נוירולוגיות ואחרות.

לקבל שעלת

מילא אחריות על האמא עצמה אבל למה תינוק קטן צריך לסבול??

ואשפזו שם תינוק בן חודש שהשתעל ונחנק כל הזמן 

זה היה מפחיד

ששאלתי את האחות מה יש לו אז היא אמרה לי "זה מה שקורה שלא מתחסנים במה שצריך"

ותאמינו לי, אחר כך דיברתי עם האמא היא היתה כ"כ שבורה פשוט רחמנות

אנשים עושים דברים כמו עדר

היום יש טרנד לא להתחסן אז לא מתחסנים

לסיכום, זהירות

ורחמנות על כולם.

גם על אמהות שהתינוקות שלהן מפרכסים בצמידות לחיסון.

כמובן למי שמוכן לפתוח את הראש וללמוד באמת על הסיכונים (אחת המחלות עם מינימום אחוזים של סיבוכים), שיעורי התמותה (אפס מחצבת)

לעומת שיעורי הפגיעה מהחיסון.

וחברי הכנסת (אורן חזן ואיילת נחמיאס ורבין) שמובלים באף על ידי לוביסטים של יצרניות החיסונים, ספק אם אפשר לקרוא לפופוליזם שלהם גילוי אחריות.

כותבת דר' יפה שיר רז: 

ד"ר בן הורביץ, זה שכזכור לכם עובד כיועץ רגולטורי לחברות הפארמה בחברת אדרס (שבין היתר מייעצת לביואנדווקס השוקדת בימים אלו על פיתוח חיסון שפעת אוניברסלי) ובזמנו הפנוי מתנדב לנהל את עמותת מדעת, משתוקק מאוד לעזור לחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין לקדם חקיקה לכפיית חיסונים. לפגישה איתה הוא רוצה להביא איתו את ד"ר גיל צ'פניק, עוד מתנדב נמרץ בעמותה, שקרוב המשפחה שלו (אח?) אליק צ'פניק הוא מנהל בכיר בחברת טבע).

חיסונים - בחירה מושכלת

אם הכנסת החיסון לא היתה מתערבת באקולוגיה הטבעית של המחלה - הופעתה בגלים במרווחים של 4-5 שנים, תינוקות קטנים מגיל שנה לא היו חשופים היום להידבקות בחצבת.

כשהמחלה הופיעה תינוקות יונקים קיבלו נוגדנים יעילים מאמהותיהם שחלו במחלה הטבעית - מה שאת עצמך טוענת שלא קורה בעקבות החיסון,

וילדים היו נדבקים בגילאי 4-5-9 הגיל האופטימלי להידבק בחצבת.

החיסון שיבש את האקולוגיה הטבעית הזו. היום תינוקות לאמהות שחוסנו חשופים להידבקות בחצבת בגלל החיסון, ורוב האוכלוסיה הבוגרת - מעל גיל 20 - לא מחוסנת כלל ונמצאת בסכנת הידבקות.

תמיד אפשר לתת את החיסון הסביל אם חוששים להידבקות במקרה של תינוק קטן, זאת לא סיבה להעדיף את החיסון על פוטנציאל הנזק שלו.

יש כל כך הרבה מה לכתוב על פוטנציאל הפגיעה מחיסון חצבת - אני באמת חושבת שזה עניין לדיון אחר, אם בכל זאת את רוצה להעמיק לא יאומן שממשיכים לנגן על החיסון לאבעבועות שחורות - הריון ולידה

שנתתי רק לילד אחד והוא שילשל בלי סוף מעל שבוע

מאז הפסקתי,מה הקטע?

אבל היא נדירה 

ואף אחד מילדיי לא חלה בה

ואף אחד ממאה האחיינים שלי בלע"ה לא חלה בה אז זה נשמע לי נדיר למדי

למה לחסן? למה שהילד יסבול? זה לא טטנוס או שעלת

באמת יש גבול

נו באמת

בגלל החיסונים?

וכתבתי קודם על משפחתי המאד מורחבת

אני בקשר קרוב עם כולם ולא זכור לי אף ילד שאושפז משלשולים קשים

והאחות הסבירה לי שאלו שלשולים מאד קשים שיכולים להביא להתייבשות ואישפוז

במידה מסוימת,הייתי במחלקת מונשמים.אנשים חיים שם על מכונות שנים

כשהם נפטרים הם רשומים שנפטרו מבוגרים כשלמעשה הם מתו שנים קודם

ולצערי זה קורה הרבה

שהיא בעצם מונעת העברת מחלות. גבוהה במאות אחוזים מאשר לפני 100 שנה

כך שזה לא רק רפואה

מיכל סימפלר

זאת שאלה טובה. ימים יגידו. 

יש ירידה עם הכנסת החיסון המומת (עוד לפני החי מוחלש) , אבל עוד לפניה יש ירידה תלולה בהשוואה לשנות ה -30 וה-40 של המאה ה20. 

תמיד אחרי הצגת חיסון חדש יש זינוק משיעורי המחלה - את זה אפשר לראות בגרף, ואח"כ הגרף מתייצב על קרוב ל15-20 אחוז לפי מה שאני זוכרת מגרפים אחרים.

אין לדעת איך היו נראים שיעורי התחלואה גם ללא התערבות החיסון.

כל הזמן אני מבררת

אבל מידיעה בנושא ,כל קופת חולים קונה לדוגמא כמות של חיסוני שפעת והם בלחץ כל שנה לסיים אותם

לכן יש לחץ כ"כ גדול מצד כל קופה לחסן

אולי הם מקבלים תקציבים לפי זה??

הדם,זה מזעזע בעיניי,לדעתי עדיף לחכות עם החיסונים הפחות דחופים לגילאים מאוחרים יותר

אלו אינם מלחי אלומיניום תמימים. הם לא נמצאים במזון הטבעי בשום צורה, ולא בחלב אם,

ובהזרקה לשריר הגוף לא מפנה אותם.

אני מבינה מן התגובות האחרונות שלך שב"מדעת" וב"מדברים על חיסונים" התשובה לשאלות הלגיטימיות שהורים שואלים על בטיחות ויעילות חיסונים היא שקרים מוחלטים.

מסכימה איתך

על סמך  1000 מחקרים בלתי תלויים 

מחקר על עכברים השווה את רעילות האדג'וונט אלומיניום בחיסונים לפי המינון שמומלץ ע'י הcdc לעומת המינון הנהוג בנמדינות סקנדינביות. נמצא שהמינון המומלץ ע'י הcdc רעיל וגורם לבעיות נוירולוגיות. 
Injecting Aluminum

1

מאמר סקירה חדש ומקיף על אלומיניום כגורם לפטולוגיות נוירולוגיות. במאמר מובאים מנגנונים אפשריים דרכם אלומיניום יכול לגרום לאוטיזם.

The putative role of environmental aluminium in the development of chronic neuropathology in adults and children. How strong is the evidence and what... - PubMed - NCBI

חוקרים צרפתים פרסמו מחקר חדש בו בדקו על עכברים את ההשפעה של מינונים שונים של אדג'וונט אלומיניום בזריקה על תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים ושינוע האלומיניום בגוף. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27908630

והרשימה ארוכה.

אם יש אלומיניום בחלב אם זה רק בגלל חשיפה לא טבעית  לאלומיניום במזון תעשייתי וכן מוסיפים אלומיניום למי השתייה כדי ללכוד "מוצקים מרחפים" ולהצמיד אותם לגוש כבד ששוקע. זאת הסיבה היחידה שבגללה יש אלומיניום במים ובפירות שמושקים בהם. הוא לא נמצא שם באופן טבעי.

מ 2016. ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

8.1 Pregnancy

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

תרגום: אין מחקרים עדכניים ומבוססים בנשים הרות.

בשל העובדה שמחקרים בבעלי חיים לא תמיד מנבאים תגובה (לחיסון) אצל אנשים, יש לחסן נשים הרות ב BOOSTRIX (החיסון הספציפי לשעלת) רק אם ברור שיש צורך.

גם פה

http://kalkala-amitit.blogspot.com/2014/06/blog-post_6556.html

מאת: ערן הילדסהיים
 

חיסון או ניסוי? בשנת 2012 הוציא משרד הבריאות מסמך שגרתי לכאורה לרופאים בו הוא קורא להם לעודד נשים בהריון לקבל חיסון נגד שעלת. תחקיר חדש מגלה שההחלטה התקבלה למרות שלא היה למשרד הבריאות מידע לגבי השפעת החיסון על העוברים ועל התפתחותם התקינה של התינוקות. באופן חריג גם לא ניתן למצא באתר משרד הבריאות פרוטוקול כלשהו של ועדת החיסונים הדנה בהחלטה לעודד את מתן החיסון. תגובת משרד הבריאות ל'הכלכלה האמיתית' מאששת חלק מעיקרי טענות התחקיר.

רק שמחקרים זה לא דבר כ"כ ברור,שתדעי שכשמחקר לא מסתדר לחוקרים הם גונזים אותו,ויש מחקרים מאוד מוטעים שמוזמנים אישית

אז לא הייתי מתבססת על מחקרים של יצירניות החיסונים ב100%

המחקר של מקמילאן לא ממש מחקר, אלא סקירת מחקרים רטרואקטיבית.

צורף רק האבסטרקט. ומן התקציר הנ"ל ברור שלא נערכה השוואה בין נשים שקיבלו את החיסון לבין נשים שלא קיבלו כלל.

עד כמה שניתן לראות מהתקציר, השוו בין נשים שקיבלו קומבינציות שונות של חיסון שעלת, יחד עם חיסון נוסף. מעניין לציין שבאחד המחקרים שנסקרו על ידי מקמילאן דוקא היתה עדות לתופעת לואי משמעותית סטטיסטית. 

ולגבי ה CDC - הוא כבר נתפס במניפולציות והעלמת נתונים, אי אפשר לסמוך על מה שנכתב שם, זה כמו לחפש נתונים באתר משרד הבריאות. 

די להסתכל על מה שכתוב שם על מתן חיסון לשעלת בהריון בלי לקחת בחשבון חיסון טטנוס שנעשה סמוך קודם לכן: "You can safely get the Tdap vaccine even if you recently got a tetanus shot"

קודם כל זה תינוק בן יומו שהמערכות אצלו רק התחילו לתפקד,את כבר רוצה להעמיס רעלים?

דבר שני,מזריקים את זה ישירות לדם,זה לא עבר סינון של מערכת העיכול

והינה בשפה מונגשת להורים: רופאים וחוקרים על אלומיניום בחיסון - הריון ולידה

יש שפע מידע מפי רופאים וחוקרים שעורכים מחקרים בלתי תלויים בכסף של חברות שמייצרות את החיסונים.

כמו כן, יש קבוצות פייסבוק של הורים שילדיהם נפגעו מחיסון וכן את הקבוצה חיסונים בחירה מושכלת.

רשויות הבריאות בכל העולם, ועוד המון מידע מונגש בשפה בהירה.

ואני לא מרגישה שאין פתיחות להקשיב ולענות ברצינות ולעניין, בטח לא בהשוואה לקבוצה השניה.

זה משלנו בעברית:

פרופ' יהודה שיינפלד שעמד בראש בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, עמד בראש מחלקת פנימית ב' בשיבא תל השומר 22 שנה, ובסורוקה עוד 5 שנים, והיום מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בשיבא תל השומר:

ועוד:

Dachel Interview: Dr. Paul Thomas

אבל לפי מ שקראתי באינטרנט בכלל לא בטוח שהנוגדנים עוברים לעובר

ודרך אגב בחיסון יש לא רק שעלת אלא גם פוליו ועוד משהו,לא זוכרת כרגע

תמיד מעניין אותי למה שירשור כזה מוציא כ"כ הרבה אמוציות מאמהות??

שכל אחד יעשה מה שבא לו,הרי את המשוכנעות לא תצליחו לשכנע

אבל אני תמיד בעד לברר,כי אף אחד לא חושב על הטובה שלכם יותר מאשר טובת חשבון הבנק שלו

מניסיון כואב

אבל מפחדת כל פעם שעולה על המטוס

למה?

כי זה נראה לך מוקדם מידי להחלטה הזו,את תיכנסי לקיסרי כי ככה הרופא אמר? את תנסי למשוך זמן או להתווכח עם הרופא

כך לדעתי בחיסונים,לדעתי צריך לחסן אבל תלוי למה,נבראנו עם שכל בשביל לחשוב ולא להיות תוכי

סיימתי עם הוויכחים כאן,זה מתיש

בהצלחה לכולן

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

כל אחד נכנס לנישואין עם מחשבות/רצונות לגבי עצמו ולגבי הדינמיקה עם השני

חלומות רגשות וכו יכולים להיות משותפים אם מוציאים אותם מגדר מחשבה ומדברים עליהם ביחד כי לא כתוב על המצח מה אני רוצה .... ואז אחרי שמקשיבים אחד לשני בלי שיפוט/ בלי להפריע לו להביע את מה שרוצה, מנכיחים את הרצון או רצונות של כל אחד, מכבדים (= לשון כובד, נותנים מקום לרצון במלואו, על כל מכלוליו) ואחרי ההתייחסות הראשונית הזו  אפשר לעשות תיאום ציפיות/ לבדוק מה דומה, מה שונה ומה מתנגש בין שני הרצונות

וממילא איך  בונים את הדבר הזה ביחד .

וכמובן שלא חייבים להיתפס לדפוס מסויים לעולם ועד.  כל כמה זמן יושבים ישב"צ ומדברים על התקופה/ איך אני רואה את הדברים/ ממה אני מרוצה ושמח, על מה אני מודה,  מה הייתי רוצה לשנות או לשפר  במערכת הזוגית או האישית. 

ממש לא אומרת שהוא חצי רווק ואת קורסת

מבחינתי לפחות הכוונה זה שהוא אחראי על הפרנסה ואני על בית וילדים. בפועל שנינו עובדים ושנינו מתחלקים פחות או יותר חצי חצי במטלות בית ועם הילדים וזה מעולה מבחינתי. אם ישתנה משהו נדבר על זה ובעז''ה נגיע להסכמות בינינו.

ולגבי הריצוי- אני חושבת שהרבה פעמים אנשים שיוצאים מריצוי הולכים לקצה השני של לא להתחשב באף אחד, בלי להגיע לאמצע

אז כן אני חושבת שצריך לדבר על זה ולהבין איך השינויים מסתדרים מבחינתך, ואיך הוא יכול להגשים חלומות ועדיין לקחת אחריות על החיים שלו ועל החלק שלו בבית...

אני חושבת שנכון שהאישה תהיה קשובה לעצמה ולא תלך לפי תבניות כאלה ואחרות כי החיים דינמיים. והסוד במעורבות הבעל הוא תקשורת ומערכת יחסים טובה

אם לא סבבה לך להיות 'האישה בבית' ואת מרגישה שאת מוותרת על עצמך לטובת גידול הילדים - צאי לעבוד במה שאת רוצה חולמת ואוהבת, בסוף אישה שטוב לה ושמחה תהיה אמא יותר טובה לילדים בבית ואישה יותר שמחה לבעלה כי יש לך מילוי עצמי דרך הקריירה. (יש נשים שהמילוי העצמי שלהן הוא אחר, כל אחת ומה ששלה)

היום להרבה דברים טכניים שקשורים בתחזוקת הבית יש חלופות שהם לא את,. הדבר הכי חשוב שיהיה בבית בתור הורים לילדים זה לב קשוב תקשורת טובה ושלום בית.

לגבי "ככה הוא". לדעתי זו תבנית שאנחנו שמים בה את הבעל כי אנחנו לא מעזות לשנות. ברגע שאת תשני הוא יצטרך להתאים את עצמו או שתמצאי דרכים אחרות להסתדר. בסוף בעל שלא מעורב בבית זה סימפטום לבעיה אחרת לדעתי יותר עמוקה

הטא לא מחפש שלא אעבוד

הוא רק היה רוצה שלא יהיה לי קשה להחזיק הכל לבד לתקופות ארוכות

ושבכללי יזרום לי יותר לפרגן לו ו'יסע לכל מיני שרוצה

ואני מפרגנת אבל לא תמיד בקלות

זה משו אחר לגמרי

וברור שקשה לו. הציפיות שלו פחות ריאלית בעיניי.

אל תנסי לרבע את העיגול לגבי מה שאת מרגישה, זה מגיע אחרכך ומשלמים על זה לא מעט

למה שייעדר ככ הרבה ותחזיקי הכל לבד לתקופות ארוכות? זה מילואים? בילויים? 

והז כבר קורה כל המזן במילא

וגם היה רוצה בכללי לחיות ככה

יותר מתוך שליחות ועישה משמעותית לא לבילויים

ואת החלומות המממ שגדולים מעדיפה שיחכה קצת בכמה נשים ובינתים יסתפק במינון משתאים לכוחות

הוא גם לא מבקש כלום ספציפי

מבקש את זה כדרך חיים

לא יודעת בדיוק לא מבינה

מספיק קשה לי שהל שנה בממוצע לפחות 4 -5 חודשים הוא לא פה

נגמר לי הכח לחןשב מעבר

ואת הילדים והעבודה וכו..?

גם פיזית וגם רגשית..

נגיד הבעל נעדר לתקופה ממושכת...

אתן מרגישות שזה קשה אבל סביל או מעבר לכוחות+..?

אם תציינו גם מס' ילדים אולי יותר יעזור

מנסה להבין קצת את עצמי ומעבר

הבאת ילדים בשותפות עם בעל ומעולם לא התכוונת להחזיק לבד את הבית ילדים ועבודה רגשית ופיזית לבד לא?

אם מגיעים למצבים שאין ברירה ויש העדרות של תקופה ממושכת (כמו מילואים לדוגמא) אז אנחנו מכחרות בזה שזה מעל כוחתנו ונעזרות כמה שיותר ואפשרי...

אבל זה לא הנורמה ולא האידיאל כלומר השאיפה שלנו כנשים לא צריכה להיות "להצליח להסתדר ולהחזיק הכל לבד" כי זה בדיוק ההפך ממהות נישואים ובית...

לשאלתך אני גיליתי שבמצב של אין ברירה אני מתפעלת את הכל מצויין ++ אבל זה מצב של חוסר ברירה ולא בחרתי להביא ילדים כדי לגדל לבד;)

ישלי 3 ילדים 

לא מבינה למה זה טבעי להיות כל יכולה לאורך זמן

והוא לא חושב ככה

מבחינתו אם זה היה ההפך הוא היה עושה את זה עבורי בקלות הרבה יותר

ואני עושה

אבל קשהההה לי מאוד

וכן זקוקה גם לקצת הקלות לפעמים..לרוב לא והוא מסיים עם כולם את הסבב והכל ..אבל בצו הבא מרגישה שפשוט גדול עלי . חגים לבד בעולם ועם כל הילדים

זה דכאון . מעדיפה שיתבטל החג ולא לחגוג ולא לבנות סוכה מאשר לשבת בה כגננת לבד כל היום

אוף אני סתם משגעת אתכן

אני קצת מוצפת ופגועה וכועסת על המילואים שהשפיעו לי ככה על הזוגיות שהיתה העוגן של חיי

הוא הבעל הכי עוזר בעולם בערך כולן תמיד מקנאות בי

לא דמיינתי שזה מה שהוא מחביא בלב

אלא הוא פשוט רוצה לצאת בתחושה שהאישה שהוא אוהב בסדר ומסתדרת?

ואז הוא רוצה לו שכמו תתני "אישור" שאת מסתדרת ויכולה להחזיק הכל לבד בשביל הרוגע הנפשי שלו שאת בסדר?

ואני לגמרי לא רק מתלוננת ומחצינה את זה כל הזמן

זה רק עכשיו אני ככה כי אני ברגע מתוסכל

בלב פתוח..

שברגיל את לא מאמינה שאישה צריכה לתפוס בית לבד ובדיוק בגלל זה בית מקימים ב2

ובמצבי חוסר ברירה- כמו מילואים את צריכה עזרה חיצונית/כל דבר אחר שיעזור לך כדי לעבור את התקופה הלא אידאלית הזו

אני נראה לי ברגע מתוסכל אז אני אמשיך לכתוב כשקצת ירגע לי הלב

עכשיו מרגישה שאני בעיקר שלילית

כי יושב לי גוש ענק בלב ואין לנו מתי לדבר אפילו חוץ מערב אחד ויחיד השבוע ורק בהמשכו

תודה רבה על העזרה והרצון וההבנה

שאני מרגישה שבטבע שלנו אנחנן מרגישות יותר 'אחריות' על הבית, גם כזה במחיר של לוותר על רצונות שלנו, והגברים בטבע שלהם יותר חושבים על עצמם, לא בקטע אגוסאיסטי אלא פשוט זו המחשבה הראשונית, ואחכ חושבים איך זה יכול להסתדר עם הבית.

ובמקום להתעצבן על זה, אני חושבת שאפשר ללמוד מהם ולחשוב גם על עצמנו.

במקום לכעוס עליו ששלושה ערבים בשבוע הוא לא נמצא בבית (נניח), אז ללמוד ממנו ולהגיד, ביום הזה והזה אני לא אהיה בבית כי אני הולכת להתאמן/יוצאת עם חברה/ מה שבאלך, צריכה שתהיה בבית.

ואני חושבת שכשאנחנו נלמד לדאוג לעצמנו אז זה גם יגרום להם לראות יותר את הבית ולקחת את האחריות וגם יאוורר אותנו ויפחית את האמוציות שלנו כלפי העניין.

הכותבת היא אחת שלא דואגת לעצמה בכלל ויודעת רק לכתוב מילים יפות

וממש דואגת 'הבקרים החופשיים שלי לא יבוזבזו על סדר נקיון וביושלים ועושה מה א'ני אוהבת לעצמי והולכת לערבי נישם ץמיד או לסדנאות שבא לי.. וכשחושב לי ללכת לביכנ''ס..

ולגמרי חושבת שאני חשובה

ועדיין ברור לי שיש לי אחריות על הילדים 'הבאתי לעולם ואני אעשה מה חשושב לי ולפעמים אהי. יצירתית כדי שזה יקרה

אבל כן מסתפקת במינון ובאופן שמתאים למציאות

לא מצפה להתנער מאחריות לגמרי או כמעט

לא שאין שותפות, אבל האחריות הבסיסית נתונה לכל אחד לפי ה"תפקיד" שלו. (האמת שאם כבר בעלי הרבה יותר שותף בבית מאשר אני בענייני החוץ...)

זה אולי גם קשור לאופי הגברי ולאופי הנשי, אבל בעיקר זה נובע מהאופי של כל אחד מאיתנו -

בעלי איש מתמטיקה וחישובים, איש מעשי שיודע "להחזיק ראש" ולכן הוא האחראי הפיננסי של הבית והאחראי על כל הסידורים שדורשים הסתובבות בחוץ. (הוא גם נוהג ואני לא, אז זה גם קשור בזה)

אני אישה של בית מטבעי (גם עובדת מהבית) ולכן רואה יותר את הצרכים של הבית ומצליחה לנהל אותם (פחות או יותר...)

בטיפול בילדים אנחנו לגמרי שותפים, אם כי מטבע הדברים אני יותר נמצאת איתם. אבל שנינו יודעים מה הצרכים שלהם (אולי אני קצת יותר) ויודעים לטפל בהם בבית ובחוץ.

לנו זה טוב ככה... כל זוג צריך להחליט מה טוב לו.

נקיון וסדר זה גם אבל מבחינתי הצד השולי

גם כי אני לא פרפקציוניסטית

וגם כי זה פחות מעסיק אותי

אלה דברים שדורשים תכנון וגם הרבה עשייה. אולי זה רק אצלי? (אני לא פרפקציוניסטית בכלל, אבל עם תשעה ילדים לא הכי מסודרים הבית מתבלגן מאוד כל יום ויש גם הרבה כביסות... באוכל אני באמת הכי פחות משקיעה, אבל גם זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת)

ושוב, הילדים נמצאים איתי חלק ניכר מהיום, אבל האחריות עליהם היא של שנינו.

ואם זה מה שמפריע לך אצלכם - אז באמת הגיע הזמן לדבר על זה וליצור שינויים מתאימים... (לא כל כך הבנתי מה בדיוק קשה לך, למען האמת. אם תפרטי נוכל אולי לתת לך טיפים)

לבעלי מפריע

הוא היה רוצה דינמיקה שבה הוא משוחרר יותר בקלות ו'סבבה לי להסתדר בקלות יותר בלעדיו

הוא לא דורש את זה

הוא משתף בתחושות שלו

כמובן לרקע 'יחות על מילואים מתקרבים

והתחושה שתמיד קשה לו עם זה שכל כך קשה לי

ו

שבלב פשוט מצפה שיהיה לי קל יותר להחזיק

אוף וזה קשוח לי ההכל יחד

אצלי הסדר והניקיון הם לא המשקל ..לא כזה מעניין אותי.. עושה מה שצריך וזהו..לא מעבר...

זה פשוט ההכל יחד..האחריות התמידית וזה שאני שונאת להיות רק במעשיות ובתפקודיות של החיים אני לא אדם כזה

ומנסה להבין את עצמי אם אני חרידה שקשה לי לתקופות ארוכות להיות לבד על הכל

יש לי כמעט כמוך מצד מספר ילדים 

זה לא רק ה"תכל'ס" שאת נמצאת איתם לבד, זו גם התחושה הרגשית של הלבד, שאפילו אין לך למי לפרוק את היום שעברת בסוף היום...

אולי תנסי להסביר את זה לבעלך?

אבל טלפון זה איכס

וגם זה היה מעצבן אני מתלוננת ומשתפת והוא רק באורות ותהליכים פנימיים

ואין לומגם מה לומר אז הכל מעצבן

בפעם הקרובה באמת לא יהיה לי

הוא אמור להכנס ללבנון

והוא יודע כל מה שקשה לי.

קשה לו עם זה שבכלל כזה קשה לי

מבחינתו זה אני שחריגה שמרגישה שזה גדול עליה לבד

השותפות הנפשית היא העיקר, וזה באמת קשה ליצור כשיש מרחק פיזי ומנטלי גם יחד.

ובאמת טלפון זה איכס ממש לא מחליף קשר קרוב, עם מבט בעיניים ותחושה פיזית של קרבה...

יכול להיות שהוא חושב שאת היחידה ככה, כי חבריו בצבא משדרים שהכול בסדר אצלם בבית (או שגם הם עצמם לא ממש קולטים מה עובר על נשותיהם). אבל את יכולה לראות כאן בפורום - ואת יכולה להזמין אותו לראות גם - כמה זה קשה לנשים כשבעליהן במילואים או לא שותפים רגשית מסיבה אחרת...

בקיצור, השאלה הפותחת שלך לא מכוונת לשאלה שבאמת רצית לשאול❤️ ואני לגמרי איתך בזה - לא, את ממש לא אמורה להחזיק הכול לבד (מה גם כשהבעל במילואים את הופכת להיות גם שרת החוץ), ובעלך צריך להבין את זה, גם אם אין לו ברירה אחרת...

שחלוקה המגדרית הכוללנית הזאת יותר מזיקה מאשר עוזרת.

הכללות האלה אולי תופסות כשמסתכלים על הכלל, אבל כשזה מגיע לפרט זה לא תמיד נכון ולפעמים מנסים להכניס את הבעל / האישה בכוח לתוכן.

בסוף זה אדם מול אדם.

את מתחתנת עם גבר אחד ולא עם כל העם הגברי, וגם הוא, עם אישה אחת.

הפיתרון הוא להיות כנים עם עצמנו להבין מה באמת מתאים לנו, גם עם החברה חושבת אחרת.

ולתקשר את זה לבעל.

שינויים יש לאורך החיים כל הזמן.

אני לא מכירה זוג שהחיים שלהם הם אחד לאחד כמו שהם דיברנו בדייטים.

אנחנו מתבגרים והצרכים והרצונות משתנים.

אני כן חושבת שנשים משלמות קצת ביוקר על הפמיניזם הלא מאוזן, במיוחד בארץ.

יש המון המון דרישה מנשים (שלא לדבר על המגזר החרדי)

גם ילודה מאוד גבוהה, גם משרה שהיא לרוב לצאת ולחזור עם הילדים הביתה, גם בישולים ונקיונות ללא עזרה חיצונית.

אני לא מתחברת למושג "חשיבה של גברים" מה זה חשיבה של גברים? בעלי לא חושב כמו אחי , כל גבר הוא אדם בפני עצמו עם מחשבות משלו.

את חיה עם בעלך ועם החשיבה שלו, ואתם צריכים לתקשר ביניכם את הרצונות והצרכים שלכם.

מה מתאים *לך*?

מה מתאים לאיש *שלך*?

זה מה שחשוב.

גם אם 90% מהנשים פה יהיו בדעה אחת, וזו לא משנה מה היא, זה לא אמור להשפיע עליכם.

תדברו. תביעו את הרצונות שלכם. את הערכים שלכם. מה טוב לכם כרגע ומה חסר. תנסו להבין יחד מה מכאן וקדימה, מה יהיה נכון לבית *שלכם*.

ובהערה קטנה אגיד- שגם אם כשהתחתנת לפני אי אלו שנים היית בדעה אחת, ועכשיו חסר לך משהו ואת בדעה השניה- זה לגיטימי לחלוטין.

אם כשהייתי מתחתנת הייתי צריכה לענות על שאלון ש*יחייב* אותי תשובותיו לכל החיים, אולי לא הייתי מתחתנת אף פעם… ובוודאי היה לי מסובך לעשות זאת.

מה שחשוב זה להיות "באותה קבןצה". אתם לא אחד נגד השני. אתם יחד, בעד שניכם, בעד הבית.

מכאן זה להבין מה טוב לקבוצה המשותפת שלכם ואיך עושים זאת. 

מעלה אופציה

שמילואים זה לא שגרה (לצערנו בשנתיים וחצי האחרונות זה כן, אבל זה לא נורמלי!!!)

ומילואים יכולים להציף מאוד

גם כשהם לא קרביים.

ולהיות רוב היום עם הילדים ובעלך חוזר מאוחר בערב, מול להיות כל היום עם הילדים ובעלך חוזר פעם בשבועיים זה שני דברים שונים מאוד מאוד.

ומילואים יכולים לטלטל

ולהיות קשים רגשית

ואולי הוא מרגיש שגם ככה הוא סוחב הרבה כרגע, ובעיקר היה רוצה לדעת שלך כן טוב.

ושזה לא שלשניכם מאוד קשה עכשיו

וש"מותר" לו להתפרק קצת מהאחריות עכשיו.

ואולי משם זה בא.

וזה לא אומר שאת צריכה לעשות מה שהוא רוצה, ממש לא. אתם יחד ואתם תחשבו יחד על שניכם ועל הבית.

אבל זה גם לא אומר שהוא כל השנים החזיק את זה בבטן

פשוט היה על הגבול ולא ממש בלחימה.

ולא הוא מפורש אומר שסה משהו עוד טרום המילואים שרצה להרגיש שאני מסתדרת יותר גם בלידיו

לא פיסית

לרוב היתי לבד רוב הזמן

הוא מדבר על התחושת מסוגלות וחוסר תלותיות רגשית

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

בהחלט שווה

אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין

יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת

מישהי יודעת?

זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?

והאם דין iherb כדין אליאקספרס?

המלצתי פה עליה כבר מלא פעמים

מעולה ביחס למחיר ובכלל

אני ראיתי בהרבה מקומות בפחות מ-500

ויש מבצעים וכו זה לגמרי מגיע גם ל-400 ... (ואם רלוונטי לכם אז מוכרים אותה בהרבה חנויות שיש בהצדעה כמו מוצצים ושילב ואז בכלל יוצא יותר שווה)

היא מחזיקה יפה מאוד יש לנו אותה שלוש שנים+ חרושה ללא הפסקה הרבה מהזמן גם עם שני ילדים עליה ומחזיקה יפה לגמרי! אני לא אגיד שהיא במצב חדש אבל היא לגמרי עדיין טובה.

אני צוחקת שהם צריכים לתת לי אחוזים בגדול

כמות האנשים שקנו בזכותי😅

אחרי כמה המלצות. בינתיים מחזיקה טוב, אבל לא השתמשנו הרבה, אז לא יודעת להגיד.

אם רלוונטי, ממליצה להעביר לפני הלידה, שהגדולה לא תרגיש ש"לקחו" לה.

אינפנטי רויאל

עלה 400 שקל

ממש נוח

אני קניתי יד נשיה בזול ממ שומצב חדש

ממש טיולון טוב

קל נח לקיפול ונוסע טוב ממש

אני אוהבת

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד

אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

אהבתי חחח

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

כלי מטבח

בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל

לא צריך הרבה מעבר

אצלי כל השאר סתם יושב בארון

אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל

אולי לוטי קרוטי וכדומה