פורום הריון ולידה (עמוד 3447)

היה לא מזמן שרשור בנושא ונשים המליצו על h&m.- לא מכירה)
אני בנתיים מרוצה מאוד מהחזיות של נקסט, הם הכי טובות מכל מה שקניתי עד היום, וגם מאוד זולות ( שתים ב116).

יש לי חזה גדול והיא לא מחזיקה יפה, בלשון המעטה.
כשמדדתי בחנות עשה רושם שכן, אבל עם השימוש היום יומי, הן הסמרטטו.

(לי יש מידה קטנה ואני ממש ממש אוהבת אותן)

רוצה לנצל את הסל הריון לפני שהכללים משתנים ב 1.1.19

אני בלאומית. צריך להגיש קבלות למזכירה בקופ"ח או דרך האפליקציה

רוצה לוודא שאוכל לקבל החזר על החזיות שאקנה שם בע"ה

שימו לב שבקבלה צריך להיות גם מס' ת"ז.

לי המוכרת בחנות (לא שלהם, חנות הלבשה תחתונה בקניון) לא הסכימה לתת קבלה עם השם שלי עליה, בטח לא ת.ז., היא אמרה שהיא לא יכולה... נתנו לי החזר בלי בעיה (ראו מספר כ. אשראי שעל שמי או משהו..9

 

אני במאוחדת

כבר חזרתם הביתה ואז התאשפזתם שוב? או שפשוט שיחררו אותך ואותו לא?

את מניקה?
בכל מקרה, אם זה מחלקת יולדות- ניסית לבקש שכן יסדרו לך מיטה? אפילו לפחות במיסדרון?

בקשר לשבת- אם אין מקום לישון בבי"ח-
הייתי מחפשת להתארח ללינה אצל מישהו באזור. ליד הרבה בתי"ח יש משפחות שמארחות משפחות של מאושפזים

חיבוק גדול ובריאות 

מוזר שאסור להוציא אותו מהאור.. אני הייתי מניקה אותו ומחזירה לאור. לדעתי הישארי שם, בבית לא נחים ממילא, בביח את רק מטפלת בתינוק ונחה.
לגבי מיטה, זה באמת מבאס, אולי לנסות לבקש בכל זאת מהמחלקה, שיעזרו בכך

בריאות איתנה במהרה

א. רק הנקתי ולא הרשיתי להם לתת שום דבר אחר, אז היו צריכים אותי זמינה ואיפשרו לי להישאר יומיים נוספים באשפוז(!)
ב. אחרי שהשתחררתי הודעתי להם שאני נשארת בבית חולים. הייתי שם כל הזמן, ישבתי על ספסל מחוץ למחלקה, וכשהיה צריך באתי להניק. בלילה לא היה להם נעים וסידרו לי מיטה. אבל באמת לא ציפיתי. נשארתי כי אין מצב שאני משאירה ילד לבד בבית חולים בכל גיל.

אבל-
זה לא מתאים לכולם. אני אמא שלא משחררת ושולחת ילדים לגן רק בגיל 3...

אל תשכחי לחשוב על עצמך, מה מתאים לך. איך את מרגישה, איך תצליחי לנוח בבית חולים בלי מיטה, איך תסתדרי עם נסיעות.
מה שטוב לך- זה הכי טוב לתינוק שלך!!

אם את מחליטה להישאר בדרך כלל יש בבתי חולים ארגוני חסד שדואגים לסידור למלווים של חולים. מקום לישון ומקום לאכול.
לפעמים זה בתוך בית חולים ולפעמים מחוץ.
תשאלי את האחיות בטח ידעו להגיד לך.
לפעמים האחיות עוזרות לסדר לאמא מקום לינה לשבת כי בדרך כלל בשבת פחות עומס בבית חולים.

אבל שוב, את צריכה לבדוק את התנאים האם זה מתאים לך אחרי לידה.
כשהתינוק מאושפז דואגים לו: מאכילים אותו, מחליפים לו, רוחצים אותו, באהבה.
אחרי שיצא הביתה את תצטרכי לעשות הכל בעצמך. לכן את צריכה להיות מספיק מאוששת וחזקה. ובשביל התינוק חשוב לא פחות שתדאגי לבריאות ולשפיות של עצמך!!!

ולא עזר הבכי שלי
היו מיטות פנויות ולא נתנו לי לישון בהן
אז ישנתי בחדר הנקה על הכורסא
וישבתי רוב היום במסדרון על כסא פלסטיק עם התפרים
והיה נורא

אבל לא הלכתי הביתה לרגע

אבל אזאת היתה לידה ראשונה

וואיי זה כזה סרט הצהבת הזאת
כ''כ מתפללת שלא יהיה לפיצי הפעם(בשתי הלידות האחרונות לא היה להם-רק גבולית שעלתה ב"'ה)


ומוזר- למה לא נותנים לך להניק?? לדעתי תתעקשי זה ממש לא ככה בדר''כ !! לי נתנו פעםב3 שעות חצי שעה להוציא אותה
וזה גם היה מלחיץ
אבל ממש תתעקשי!!
עכשיו נותנים טיפול אור גם בביות מלא-ליד האימא כל הזמן

את צפונית או שאני מתבלבלת? אני בכלל לא עפה על מחלקת יולדות ותינוקיה פה אבל יאמר לזכותם שבשתי הלידות שלי הם לא צייצו לכיווני כשהתינוקות נשארו בבית חולים (אצל הקטן זה היה שבוע) וכנ"ל אצל גיסתי שהיתה שבוע או יותר. אבל אולי זה תלוי עומס או מרחק מגורים מבית החולים.

גם גיסתי היתה שבוע שלם-נתנו לה להשאר עם התינוקת .
והיו עוד הרבה שמכירה

אבל אני מדברת על מזמן..הבת הנ''ל כבר בת 4.5
וגםספציפית היה עמוס מאוד גם בלידה עצמה וגם באשפוז...ויחסית זה לא נחשב בי''ח עמוס..אבל לפעמים קורה

אותנו שחררו ואחרי יומיים חזרנו לאשפוז בגלל צהבת שעלתה. יום שישי קיבלנו את הידיעה שהקטנצ'יק יתאשפז... דיברנו עם הרב של ביח והוא אמר שינסה לארגן לנו מיטה במחלקה אחרת (שמו אותי בעיניים), בעלי מצא מקום להתארח אצל משפחה שגרה ליד בי''ח. הבאנו אוכל מההורים ואכלנו קר.

שבת חוויתית 😐 בכיתי מלא בגלל כל ההורמונים...
ברוך ה שהכל היה בסדר והברית היתה בזמן

אין סיכוי למיטה או משהו?

באחת הלידות היה לי גם כן מקרה שלא הסכימו להוציא בכלל מהאור אבל אחרי כמה שעות הסכימו לי לשבת מתחת לאור ביחד עם התינוק ולהניק.

אני בכל לידות צהבת לא הסכמתי לעזוב. גם אם זה לא היה הנקה מלאה..

כל היום ישבתי על ספסל או בחדר הנקה ובערב סידרו לי מיטה במסדרון (אחרי שבדקו שאין אף אחת אחרת שצריכה. כבר קרה שהעירו אותי בבוקר מוקדם כי חסר מיטה).

 

וכמה בכיתי בזמני הצהבת האלו.. אני בעצמי חלשה וכאובה.

תמיד אני אומרת לבעלי שאני צריכה התאוששות בעיקר מהימים האלו.. לא נחים בכלל, אין מקלחת נורמלית.

אצלנו בכל אחד מהפעמים היינו שבוע לפחות בבי"ח ואחרי השחרור להגיע כל יומיים לביקורת במשך שבוע וחצי- שבועיים!

 

 

 

גם הייתי 4 ימים אחרי לידה,הייתי שם כל היום במשמרות עם בעלי,שאבתי  מידי פעם

בלילה ביקשתי מהאחיות בתינוקיה(כן כן החזירו אותו לתינוקיה)שישמרו עליו,וביקשתי שיתקשרו כשמתעורר בבוקר

בשבת יש בתי חולים עם מלונית או אפילו מלון שאפשר להיות שם בשבת

תקפידי שהילד יאכל היטב,כי ככל שהטיטול מתמתלא יותר כך הצהבת עוברת מהר יותר

ושיישאר כמה שיותר זמן רצוף בפוטו

בהצלחה

תודה לכולן. ב"ה דיברנו עם רב ביהח והוא מצא לנו חדר פנוי במחלקה אחרת..

מצאתי את עצמי בודקת כל כמה שעות אם יש תגובה חדשה... תודה רבה!!

תודה רבה!

אמרו לכם שאפשר לעשות ברית בזמנה?

לא צריך לחשוש מדברים מיוחדים. כל הריון הוא שונה וצורת/גודל הבטן לא אומרת כלום לגבי העובר

אשמח לשמוע כאלו שקרה להן..
הבטן גדולה ממש ב קיצוניות

הבטן יוצאת יותר מהר ויותר גדולה זה לא מעיד על כלום במיוחד בחודשים הראשונים

אלא אם כן את עושה התעמלות קבוע ומשקמת את שרירי הבטן בין לידה להריון הבא

 

אם בUS הכל תקין אז כנראה שאין סיבה לדאגה (רק לבאסה )

דאון והם החליטו שהם לא יפילו גם אם זה יתברר כנכון ופשוט הפסיקו עם כל הבדיקות בסוף הם ילדו בת בריאה ושלימה ללא שום תסמונת ברוך ה
אם את יודעת שאת לא תעשי הפלה אולי עדיף להתחזק באמונה שהקבה יתן לך ולעובר בריאות איתנה בריאות הנפש והגוף ללא כל פגם בעזרת ה

הסיכוי המשוקלל שלי היה 1 ל90, שזה בעצם אחוז אחד, ובכל זאת העדפתי לקחת את הסיכון הקטן שבבדיקת מי שפיר כי לדעתי להיות בלחץ כל ההריון זה גם לא בריא לעובר.
בסופו של דבר אני שמחה שעשיתי את הבדיקה, כי היא הורידה לי אבן מהלב
אגב, אם את לא רוצה לעשות בדיקה פולשנית יש את בדיקת ניפט שזו בדיקת דם שנותנות תשובה של 99%.

היא מקבילה לבדיקת מי שפיר. לא מסוכנת. תתייעצי עם מכון פועה . בעלך צודק שהסיכוי מאוד מאוד קטן. במכון פועה ייחשבו לך את אחוז הסיכון.
ותראי שזה ממש אפסי. תרגיעי את עצמך ואת הרופאים בהמשך. ברגע שניפט תקינה פשוט לא מתייחסים לזה יותר במהלך ההריון .
בנוסף בבדיקת סקירת מערכות ניתן לראות אם יש סממנים מחשידים חיצוניים לתסמונת דאון כמו צוואר רחב. צורת הראש. ועוד דברים. בהצלחה!
מתח זה דבר לא בריא בכלל. כדאי להסיר אותו. ואם אפשר בבדיקת דם פשוטה אז למה לא?

כלומר יש סיכון לטעות מזערית אבל אם לא רוצים מי שפיר אז בהחלט ללכת על זה מאד מרגיע

אבל במי שפיר יש סיכון מזערי להפלה. אז זה מתקזז לא? בכל אופן מכון פועה ממליצים ניפט על פני סיכון הרבה פעמים. ( לא תמיד. תלוי במצב . אבל התרשמתי שלרוב)

אני בעצמי עשיתי ואז הגעתי למסקנה שזה היה מיותר. אם יש סיכוי של 1:90 כלומר זה די דומה לסיכויי ש0.1 % טעות של בדיקת ניפט. אז מה הקטע לעשות? התייעצץי עם מספר רופאים שאמרו לי שכבר ראו תינוקות עם תסמונת אחרי ניפט תקין.

אם חשוב לך ממש - בשביל השקט הנפשי תעשי דיקור.

זה לא סיכוי של 0.1 לטעות, אלא של אחד לעשרת אלפים( אם אני לא טועה). עם תוצאה כזו בשקיפות אף אחד לא היה שולח אותך לשום בדיקה נוספת. למי שפיר יש גם סיכון להפלה, שיותר גדול מהסיכון לטעות בבדיקת nitp

ואני מכירה אישה שאיבדה את העובר שלה וגם את היכולת להרות כתוצאה מבדיקת מי שפיר. העולם מלא סיכונים. השאלה איזה סיכון את בוחרת לקחת.

עשיתי בדיקת nitp, שזו בדיקת דם פשוטה. מדויקת ב99.99. עולה הרבה, קיבלתי החזר של 75 אחוז מסל הריון ולידה.
ב"ה קיבלתי בבדיקה הזו תוצאה טובה, ולא הלכתי ליעוץ גנטי.
לי היה חשוב לא להמשיך את ההריון בלחץ וחוסר ודאות. גם כשהתיעצתי המכון פועה, אמרו לי שהם ממליצים לדעת, ואם ח"ו יש בעיה מתייעצים עם רבנים ומחליטים מה לעשות. אני פחדתי מבדיקת מי שפיר והעדפתי לשלם כסף ולא לעשות מי שפיר( אחרי החזר יצא לי כ800 שקל)

יו קטע לראות כזה פער בגלל הבדיקת דם..
מה הסיבה שזה קורה?
סליחה שאני מתערבת לשאלה משלי, פשוט בדיוק אני גם אחרי שקיפות עם תוצאה תקינה (1-6000) ולא הסתדר לי לעשות בדיקת דם אז ויתרתי..
עכשיו זה מתחיל להלחיץ אותי שאולי זה כן היה הכרחי😬

התעודדתי מאוד..
כנראה שאחכה לסקירה המוקדמת ונראה מה יהיה שם.
באמת בשקיפות דווקא הרופא אמר שהכל נראה נפלא. מעודד אותי.
מקוה לבשר בשורות טובות בע"ה.

רק רוצה להדגיש שבחלבון עוברי ובסקירה וכו' התוצאה היא סטטיסטית, ככה שזה 1:240 זה באמת הרבה (כלומר סיכוי קטן ללידת ילד עם תסמונת), מצד שני תמיד אפשר ליפול על ה1...
ובבדיקת מי שפיר, ושאר בדיקות פולשניות, שמהן דווקא כן מקבלים תשובה ודאית, יש סיכון לאיבוד העובר וסיכון לאיבוד היכולת להרות. וכבר שמעתי סיפורים לצערי... אז להכל יש צדדים לכאן ולכאן.
הרבה בריאות ושמחה!

ויצא לך תוצאה של 1:3000, את יכולה להיות רגועה...
הבדיקה הזאת יותר משמעותית. כשלי יצא 1:100, והשקיפות היתה תקינה, הרופא שלי הרגיע אותי.... אז לפני 8 שנים לא היתה לי אפשרות לעשות ניפט זה היה מאוד יקר, עשיתי רק סקירה טובה אצל פרופסור יגל, שלא ראה שום סימנים לתמונת דאון, אבל עדין הייתי קצת בלחץ...
מאז עשיתי רק את הניפט, ולא עשיתי את הבדיקות דם של השקיפות והחלבון עוברי..
ממליצה מאוד על ניפט זה 99.9 אחוז והיא מומלצת מאוד ע"י מכון פועה.

ועשיתי סיסי שליה.
ב"ה הכל יצא תקין! רק בשביל להרגיע אותך בכל החודשים האלו זה שווה את זה...

פשוט תהיי יותר מעשית, במקום לבכות תסבירי לו מה עושים, הוא ינקה ואת תשבחי אותו.

למדת להבא מה לעשות..

2. ההנחיה היא שמותר לישון על הבטן. כל עוד זה נח לך.
זה שמישהי הפילה כשישנה על הבטן, לא בהיכרח קשור לזה.

איזה מותק! באמת. ממש מחמם לב
את נורמלית לגמרי, תלמדי אותו לעשות ספונזה כדי שבמקרה שנתקעים הוא ידע מה לעשות (וגם אחרי לידה וכו, ידע שטוב לחיים) ובמקביל תחפשו עוזרת

אבל ישנה חצי בטן חצי צד,עם רגל מקופלת,אני נשענת על הרגל

זה הכי נוח לי

העובר מוגן מאד בתוך המי שפיר
זה לא ששינה על הבטן זה מעיכה יוצאת דופן

ובקשר ל1- תשמחי שיש לך בעל חמוד
תשבחי אותו המון על שהיה לו אכפת כ"כ ממך
ותלמדי אותו איך עושים את זה נכון ופשוט יותר. וזהו

אז מה אם הוא שטף רצפה? כל הכבוד לו!!

דבר שני, הרבה הריונות ישנתי על הבטן וכולם בריאים ושלמים.

אם עד עכשיו בעלך לא שטף רצפה בכלל, עד כדי כך שהוא אפילו לא יודע איך עושים זאת...

אתם נשמעים זוג חמוד ומקסים ביחסו זה לזו! תשמרו את זה... 

והעיקר שתרגישי טוב! (וגם תלמדי את בעלך איך באמת שוטפים רצפה... )

הרגשתי באמת נוראית מהסיטואציה שהכנסתי אותו ועזרתן לי להכנס לפרופורציה.

ניסתי לחשוב מה חמותי היתה מגיבה והלכתי להתעלף. הבן שלה בחיים לא נגע בכלום שקשור לבית.

 

ותודה על ההרגעה שאפשר לישון על הבטן.
זה נורמלי בהריון ראשון ככה להיות חרדה שהכל איתו טוב? זה גם הריון בסיכון אז אני כל הזמן מפחדת שאני יעשה משהו לא טוב בשבילו.

גם לי יש חמות כזו
בעיני זה בושה לגדל ילד ככה שלא ידע דברים בסיסיים.
אבא שלי לימד את הבנות שלו להחזיק פטיש ולפתוח סתימה, ואמא שלי לימדה את הבנים לעשות ספונזה וכביסה
יש דברים בסיסיים בחיים שצריך לדעת להסתדר, גם אם זה לא התפקיד בקבוע שלך אתה צריך לדעת איך להסתדר בבית כאדם בוגר
פשוט אל תספרי לחמות אבל בע״ה בהמשך החיים ועם הלידות וכו יצא לבעלך להחזיק מגב או לנקות תנור לפסח ;) מה שהיא לא תדע לא יפגע בה

אבל הם אירופאים שלא ברור לי כמה פעמים בחיים היא שטפה כלים או משהו שהוא יותר מלסדר את המיטה.

מליון אחוז ברור לי שהיא לא דמיינה שהילד שלה יגור בארץ ועוד יעשה כביסות וכלים ועכשיו גם ספונג'ה שאשתו תלמד אותו מהכיסא איך עושים את זה.

 

בעיני שטיפת רצפה זו מלאכה גברית במהותה...
גבר ששוטף רצפה כדי שאשתו לא תתאמץ זה מודל חינוכי מהמעלה הראשונה לילדים שיהיו לכם בע"ה.

קיבלתי הנחייה לא לישון על הבטן, מומלץ לך לבדוק עם הרופא

ואתם זוג חמוד מאוד.
רק מסכן, קודם הוא רצה לשמח אותך ולנקות את הרצפה, ואחר כך הוא נבוך שגם זה ציער אותך... אז שימי לב להודות לו ולומר לו כמה את מעריכה את המאמץ שלו והרצון שלו שיהיה לך טוב
וכן, גם אני ישנה על הבטן והכל בסדר ב''ה

לשמוח, שיש לך בעל כזה
כל הכבוד לו
גם את מקסימה

ותשמחי שיש לך כזה בעלך טוב,

זה דוגמה למידות טובות שיש לו - כשרואה שמשהו שמציק לאשתו - הוא מנסה לעזור

 

וכן, זה חלק מהיופי של ההריון, שהוא בונה את הזוגיות,, ומוציא מהבעל דברים יפים מאד.

אני לא הייתי מצליחה. את ממש מיוחדת ❤️

תמיד בשמחות!!

כמו שכתבת, שתזכי תמיד להיות מהנותנים!

שתזכי להיות גם בצד המקבל ארוחה אחרי לידה

קשה לדעת על סמך בדיקה אחת.

אני חושבת שזקיק גדל כל יום ב 1-2 מ"מ.

 

הגיוני שהביוץ יהיה פחות או יותר סביב הטבילה,

אבל שוב, אי אפשר לדעת במדויק לפי בדיקה אחת.

 

יש לך מחזורים סדירים בדרך כלל?

למה הופנית למעקב זקיקים?

זה יצא שאני טובלת ביום ה13.
עשיתי בגלל שמאז הפלה לפני 9 חודש יש הכץמות לפני מחזור... ומחזור בין 26-27 יום. וגם היתה איזה ציסטה אחרי ההפלה.הרופאה רצתה לבדוק שהכל תקין עשתה גם בדיקות הורמנליות והחליטה לתת אסטרופם...במחזור הבא...

יש כל מיני דרכים טבעיות לקצר מחזור ודימומים ולהאריך את משך הימים הטהורים.
עוד מעט יבואו חכמות ממני שיגידו מה יכול לעזור

אני עוד לא נתקלתי...

וזה תלוי בגודל, על מה רואים, ולפי איזה פוסק הולכים.
זה לא רק עניין של צבע..
הייתי ממליצה לכם להתייעץ עם רב שמבין ממש בכתמים. במיוחד שזה לפני המחזור.

ואם זה עניין שחוזר על עצמו תתייעצו עם מכון פועה. יש להם עצות והם יכולים להפנות אתכם לגורמים רפואיים ורבניים המתאימים לכם ולפסיקה שלכם.
(יש רבנים שיותר מתמחים בזה מאחרים )

אל תקחו את זה כגזירת גורל. יש פתרונות להרבה מהמצבים

תפתחי ספר הלכה, תלמדי טוב דיני כתמים.
לא אמורים להיאסר מכתמים אם יודעים איך להזהר (להמנע מבגד לבן ומבדיקות פנימיות), בהנחה שלא מדובר הדימום מסיבי.

מי אני ומה אני שאפסוק לעצמי אם אני לא בטוחהההההה...נידה זה איסור חמור. בחיים לא אחליט על דעת עצמי. אני נשואה יותר מעשור ותמיד מראה לרב ואם לא הייתי מראה... היינו מותרים הרבה על פי הפסיקות שלי. (בצחוק זה נאמר)תמיד טוב להראות לפוסק.
נזהרת ועדיין איפשר לפספס את הכתמים ומראה ברגע שיש מראה לפוסק.אז אם ברובם אני נאסרת לא להראות???

אם יש במה לתלות( פצע וכו', לפעמים שולחים לבודקת).
גודל, על מה זה היה( לבן, צבעוני) יש כללים לאיך לא להאסר מכתמי דם. ממש ממליצה להתייעץ על כל דבר עם רב ולא לאסור את עצמכם

יש צירים שלוחצים לישבן

זה הריון ראשון.... 😳

יכול להיות שזה גם חלק מהתהליך, הרבה בנות מרגישות צורך להתפנות לעיתים קרובות כשהרחם מכין את עצמו ללידה

הזה זה סימן שהלידה מתקרבת

בשבוע כזה הרגשה כמו שאת מתארת יכולה להיות בהחלט סימן ללידה מתקרבת
כשהראש יורד למטה זה מרגיש כמו צורך לעשות בשירותים.

מצטרפת לדעה, היה לי גם ככה בסוף

היום בצהריים התחילו לחצים בישבן ודקירות בנרתיק.. בינתיים עוד סוחבת ככה, אם יתחזק - אסע לבדוק

לבדוק
אולי שזה לא דלקת בדרכי השתן

שיהיה בקלות

יש ג'קוזי, הצוות מקסים, וארוחות הבוקר ביולדות ברמה מאד גבוהה ומפנקת

יש כניסה נפרדת לחדר לידה, לא דרך הבניין המרכזי (כמו שיש בניין אם לילד נפרד בעין כרם), זה בין הבי"ח לאוניברסיטה

הבנתי שחדרי הלידה ממש שווים ועברו שיפוץ.
ומה המצב בחדרי האשפוז? כמה יש בכל חדר? והאוכל? והאווירה בכללי?

תודה🙂

חוץ מזה האוירה שם תמיד טובה ונעימה  בקשר לאוכל אם לא השתנה ארוחת בוקר ממש מושקעת שמכינים במקום השאר סטנדרטי לבית חולים

הרבה פעמים נושר שיער הלידה, וצומח שיער חדש

במשך החודשים היא נהייתה כמעט קירחת
(כמו שאת מתארת-כל הסדינים מלאים שיער)

לאחר כמה חודשים צמח לה מחדש השיער.
זה נורמלי

גם הבת שלי נולדה עם ממש הרבה שיער... ואני שמה לב שזה ממש יורד... אבל תודה על ההרגעה(:

אלא אם כן קונים את זה חתוך

כל השליש הראשון חייתי על אננס שקניתי חתוך 😶

מומלץ בסוף הריון לזרוז.. אבל בכמות גדולה

לכן אני מפחדת אם אכלתי בשליש שני

קראתי שצריך בערך 6 אננסים. אני מאמינה שאכלת פחות, אין מה לדאוג..

אסור לפני גיל שנה, השאר מותר..

אבל תבדקי איך הוא מגיב לזה.
בפעמים הראשונות שנתנו לבן שלי במעון (בגיל יותר קטן אפילו... נראה לי 8 חודשים) הם היו יוצאות בטיטול בשלמותן והבנתי שהוא לא מעכל אותן.
אפשר לרסק, אולי זה גם יעזור לעיכול.

או שהתכוונת לקטניות? כי קטניות הוא אוכל חופשי, פשוט הבישול הארוך של החמין הופך אותו לכבד (לפחות לי זה מרגיש כבד)

אני לא אשכח פעם את הפרצוף של הבן שלי אחרי חמין... הוא היה תינוק והעיניים והגוף שלו לא זזו מרב כובד... זה היה קורע.. אחרי שירד לו קצת זה עבר

אם הוא אוכל חופשי אז לא אמורה להיות בעיה גם עם חמין

אם יש דבש-לא לתת.

אבל אני לא סמכות רפואית

ואני נותנת לה את הבטטה והתפו"א מהחמין. היא מאוד אוהבת

שבוע 31 ועלית 2.5 קילו בערך..
חסרת תאבון לחלוטין
וגם מה שאני כן אוכלת זה יחבית מעט כי אני שובעת מהר

מציעה לך לשאול רופא, נשמע שאשה בהריון צריכה לאכול קצת יותר( אולי תלוי גם במשקל ההתחלתי שלך, האם יש לך רזרבות בגוף, או שמראש את רזה). סליחה שאני מבאסת , אצלי היה פשוט רעב בלתי פוסק בהריון, אם לא אכלתי בזמן, הרגשתי שאני עומדת להתעלף. לא כותבת כדי לבאס, רק שימי לב שזה שהתופעה הזו קרתה לנשים נוספות לא אומר שזה תקין ושהגוף שלך מקבל כל מה שהוא צריך.

עליתי רק 6 קילו בהריון תאומים.

אם לא הייתי אוכלת הרגשתי ממש רע, על סף התעלפות, בכל אופן תאומים.

פשוט הכרחתי את עצמי לאכול והשתדלתי להוסיף לארוחה משהו שכן מושך אותי.

לדוגמא, גבינות שמנת, גבינה מלוחה וכד'

מתייעצת עם רופא ואולי אפילו קובעת עם דיאטנית שתעזור עם תפריט טוב

בהצלחה

התיאבון לא אובד אלא הטעם משתנה..

ואני ממש לא אדם גדול (לא בגובה ולא במשקל..)..

פשוט נדמה מהשרשורים הנ"ל שכולן חטובות ומעלות 5 ק"ג כל ההריון ויש גם צד נוסף שמעלה טיפטיפה יותר

שבת שלום..

אני בעודף משקל רציני ביותר- ובהריונות מעלה גג 5 קילו.

הרזות בד"כ מעלות יותר...

אני כן מורידה, כל חום כמעט..

גם כי ברוב המקרים (שהיו לנו עד כה) היה נראה שהיא סובלת עם החום, ואז האקמול משכך גם כאבים.

וגם שאני טיפה לחוצה, לא מסוגלת נפשית להמשיך את היום ברוגע כשאני יודעת שהיא עם חום...

מכיון שנורופן היא תרופה אנטי דלקתית ועשויה לעזור גם בריפוי מה שזה לא יהיה, ובכלל להיות עם חום ממש גבוה למשך הרבה זמן זה לא בריא לגוף

הדלקת היא תגובה של מערכת החיסון, ככה הגוף מתמודדים עם מצבי מחלה. למה לעכב את התהליך?

חום מראה שהגוף מתמודד ובאמת לא תמיד יש סיבה להוריד אותו. אבל דלקת זה משהו שדורש טיפול לא?

כשיש דלקת בגוף זה לא דבר טוב. לא מכירה שום דלקת שלא מנסים לרפא ומחכים שזה יעבור לבד. דלקת בשתן, דלקת גרון, דלקות אוזניים וכו.
תרופות אנטי דלקתיות מעבר להורדת היום עוזרות בהחלמת הדלקת. ולעיתים עוצרות את ההחמרה שתצריך אנטיביוטיקה. זה מה שאמר לי רופא ילדים

אני כן.
תגדירי "צריך אנטיביוטיקה"?
תגדירי "מנסים לרפא"?

אני לא מנסה לרפא את הדלקת. אני מנסה לרפא את המחלה, והגוף שלי עושה את זה היטב ע"י יצירת דלקת. מעולם לא הזדקקתי לאנטיביוטיקה (כלומר, לשיטתך אולי הייתי צריכה אבל בפועל עודני כאן בריאה ושלמה), ולא לתרופות מורידות חום או אנטידלקתיות (למעט שום, כשחושבים על זה).

צריך לרפא וצריך אנטיביוטיקה כי זה עלול להגיע לכליות
דלקת סטרפ בגרון עלולה לגרום למגוון מחלות קשות אם לא מרפאים אותה
בכל מקרה אם לך טוב בלי שום תרופות בחיים חוץ מאמבטיות ושום אשרייך וטוב לך. את הרי מבינה שרב העולם לא חי ככה והתגובה שלי נכתבה עבור שאר היקום

הגוף אכן עושה את העבודה שלו, אבל מערכת החיסון ממוקדת בבעיה ספציפית זמנית ופועלת נגדה, בלי שיקול כללי על הגוף כולו.
אז היא תגרום להעלאת חום, שזה מצויין נגד חיידקים שונים, אבל בשלב מסויים הורס את המוח (תינוק מפרכס מחום- מיד מורידים)- כמו לחמם ביצה עד שהיא חביתה...
כנ"ל לגבי דלקת, רק במנגנונים אחרים...

(כמובן שאני לא מדברת על המקרה הספציפי פה, רק מסבירה לך...)

אצלנו במשפחה ילד עם מחלת חום מתמשכת זוכה לאמבטיית חום - מחממים אותו בהדרגה מ37 ל42 מעלות, משאירים אותו כמה דקות בטמפ' הזו, מוציאים, מלבישים חם, נותנים לו ככה לישון ולהזיע היטב ואח"כ המחלה מראה נסיגה. נוסה על הרבה ילדים שאני מכירה (רק במשפחה שלנו זה כמה עשרות) ועבד היטב.
ילד שמעלה חום מעבר ל41 מעלות וממשיך לטפס - אכן אוריד לו את החום כדי שלא יגרום לו נזק. זה מעולם לא קרה לי עד כה. חום של 39.5 מעלות הוא לא מסוכן (בהנחה שלא גורם לפרכוסים).

התעללות בחסר ישע, לדעתי. מים של 42 זה חם מדי ולא נעים, לגרום לילד בכוונה להזיע כשהוא חם גם ככה זה לא נכון. מאז שגדלתי לא עושה לא לעצמי ולא לילדיי, וזה לא עוזר אלא מחלה פשוט עוברת או מצב משתפר והוא היה משתפר גם בלי התעללות.
שבת שלום

מ39 מעלות בכל מקרה, בחום נמוך יותר לפני המצב של הילד

לדעתי זה חום גבוה מדיי.

כשלבן שלי היה חום כזה הוא היה גמור אז לא היתה לי התלבטות, ועם חום נמוך יותר הוא היה חיוני אז לא הורדתי.
לא יודעת מה הייתי עושה במקרה של חום כזה גבוה וילד פעיל...

עד 38.5 - 39 אפשר להתלבט, מעבר לזה עדיף להוריד

יכול לגרום לפרכוסי חום

הילד מעלה חום כי מערכת החיסון שלו מתמודדת עם משהו. אני לא מפריעה לו.
(אם זו מחלה מתמשכת אני מתגברת את הילד באמבטיית חום).

אם זה מתחת ל39 והילד לא סובל, אני רק עוקבת. מעל 39, וודאי מעל 39.5, אני מורידה, זה יכול לעלות בקלות לארבעים פלוס, שזה חום שכבר מהווה סיכון.

החום מעייף ומשפיע לרעה.

אני נותנת אקמול רק כשהילד לא מצליח לישון, ולנו כבר נגמר הכוחות...


אבל הילד שלי פירכס פעם (בעקבות חיסון) וזה היה מפחיד! באותו מקרה מרחתי לו אח"כ חומץ בכפות הרגליים וזה הוריד את החום.

בצורה טבעית במקלחת פושרת, גרביים או רטיות על המצח טבולות בחומץ+מים..

אם לא עוזר, הייתי מביאה משכך כאבים אבל במינון נמוך מהמינון המומלץ לפי המשקל של הילד. בנרות- נותנת חצי נר או מנהרות של התינוקות הקטנים.
כדי שיירד מעט ולא יגיע לחום גבוה מידי שיכול לגרום לנזק.

ומניסיון אישי- שבוע לפני שצמה לה כל שן היא העלתה חום די גבוה. אבל, היתה שמחה וחיונית! לא נתנו כלום ולאחר קצת זמן החום ירד.

מה שכן, להקפיד לתת הרבה נוזלים. זה תמיד טוב🙂

הרבה יותר קלה מהסיטי מיני ונמוכה יותר

מרוצה מהברייטקס מאד

היא כבדה אבל כשמניחים את הילד הכבד יותר למעלה ואת השני למטה, זה בסדר.
דורש מאמץ אבל בסדר.

אני לוקחת עליה שני ילדים בני שנתיים ותינוק. אחד בטרמפיסט ושניים במושבים.

היא באמת מאסיבית , די כבדה עם 2 ילדים גדולים , אבל היא חזקה מאוד , נוסעת בכל דרך בלי בעיות , יש אחריות לכל החיים.
נוחה בקיפול ובהרכבה של החלקים שגם הם איכותיים מאוד.

עשית מצווה ענקית כל הכבוד לך 

האם עשית את זה במסגרת של התנדבות באירגון או סתם לחברה טובה?

 

אל תקחי את זה אישית יכול להיות שהיא כבר תמצא הזדמנות לומר תודה יכול להיות שהיא מתביישת יש יולדות שלא שמחות מזה שהן צריכות עזרה..

זו משהי שאני מכירה לא סתם בקטע של התנדבות בארגון

ולא כדי שיגידו לך תודה ויפארו אותך. זה של אותה יולדת ומה גם שאני חושבת שהיא רק ילדה תני לה זמן להתאושש

ביקשתי מינימום הערכת תודה

והיא מעריכה פשוט עמוסה אולי עכשיו

אבל גם לי קרה שהכנתי ולא אמרו לי כלום..

חלק מהמכינות הכרתי טוב וחלק פחות.

תיכננתי לשלוח הודעות ובפועל לא שלחתי.

 

צאי בגישה שאכן שימחת אותה ואת משפחתה, אבל אל תצפי לשום דבר.

גם אל תיעלבי מזה..לא בקטע רע.

 

לאחר הלידה לאישה יש מיליון דברים והורמונים וילדים ותינוק על הראש..בטוחה שהיא מודה לך בליבה!

 

יכולה לומר שגם שלחתי ארוחות לחברות ולרו לא קיבלתי תגובה וזה ממש מובן בהתחשב במצב

 

[לאחר הלידה שלי, קיבלנו מתנות מהמשפחה. מסרתי תודה רבה דרך הבעל. לא יודעת אם זה הגיע או לא,

אבל נוצר מצב שגיסה אחת לא דיברה איתי כי לא התקשרתי לומר לה תודה. וזה אפילו לא היה בראש שלי בכלל בכל המצב לאחר הלידה]

אם לא פגשתי מישהי במקרה בימים שאחרי, לא חשבתי על לשלוח הודעה תודה.
כמובן אמרנו תודה רבה למי שהביא (האישה, בעלה, הילדים), אבל מניחה שלא תמיד מסרו את התודה.
כן השתדלתי אחרי זמן להודות לכל משפחה שהכינה באופן אישי, עם פתק קטן ושוקולד בתא הדואר.

וראיתי הרבה פעמים שיולדת ומשפחתה הודתה אחרי כמה שבועות בעלון/מייל הקהילתי לכל מי שטרח, בלי לפרט, כי קשה לפרט את כל מי שעזר בדרכים שונות.

אבל יולדת... בדיוק הייתה עסוקה בתמרונים בין התינוק לילדים, אח"כ תכננה לשלוח אבל נרדמה, אח"כ שכחה...
נראה לי הגיוני שיולדת טרודה ולא מצליחה לתת לזה חשיבות.

קיבלנו על מיני מתנות דרך מכרים של ההורים שלי ושל בעלי,
מהצד שלי אמא שלי התקשרה לאנשים לומר תודה, ואם פגשתי אותם כמובן שהתייחסתי
אבל מהצד של בעלי חמותי ציפתה שאתקשר לאנשים וממש לא הייתי בקטע,
אח"כ כעסו עלי זמן רב יחסית לא נגעתי המתנות האלו.
אחרי הלידה השניה מיד זרקתי לפח,
לא מסוגלת לקבל משהו שהוא לא מכל הלב ולצפות לשיחת תודה זה מבחינתי סוג של תמורה (במיוחד אם זה מישהו שאני לא מכירה אישית)
מניחה שלחברה הייתי שולחת הודעה אבל גם ממש מבינה מי שלא מגיעה לזה.
זה לא עניין של זמן כמו של פניות נפשית.
אני גם שולחת בלי לקבל תודה ועם יד על הלב, הייתי שמחה למילת תודה אבל אני חושבת שזה נובע קצת מאגו ולכן עובדת על עצמי לא לצפות ולא להתאכזב ולהמשיך לתת מכל הלב.

אחרי אחת הלידות קיבלנו מתנה מחברה של אמא שלי
המתנה הגיעה ארוזה יפה עם כרטיס ענק מודבק עליה מבחוץ (גודל a4) שעליו כתוב-
מזל טוב מxxx
טלפון - (כתוב בענק)
ואמא שלי הסבירה לי שהחברה נעלבה ממישהו שלא התקשר לומר לה תודה אז מאז יא נותנת מתנות עם מספר הטלפון שלה בענק כדי שידעו להתקשר


המתנה שלה אגב מה זה שימושית ולא רק שאנחנו משתמשים בזה לכל תינוק מחדש אלא גם נזכרים בסיפור מחדש ומתפוצצים מצחוק 😝

היא חמודה!

"זה לא עניין של זמן אלא של פניות נפשית".
אני ממש כזאת! רוצה להודות אבל זה מרגיש לי כמו פרויקט לשבת ולנסח עכשיו משהו כשיש לי בקבוקים לשטוף והקטן צורח והבית בלאגן... ואז אני יכולה להיזכר אחרי יום ולהתפדח ולחשוב שזה כבר מאוחר מידי וכאלה... לצערי קרה לי כמה פעמים ואחר כך ממש אכלתי את הלב. כי אחרי שבוע את אומרת לעצמך: למה דחיתי את זה? למה לא יכולתי פשוט לקחת את הטלפון ולסמס: "תודה את מקסימה"?!

אז אני רואה שהרוב כן אומרות תודה
הקטע הוא שזו חברה לא סתם מישהי שהכנתי לה אוכל
תכננתי להכין לה גם חלות ועוגות לשבת. אבל כבר ירד לי החשק להשקיע ולא לקבל אפילו מילת תודה מינימלית

מכינה ליולדות זו טירחה עבורי,
ולכן כשאני בעצמי מקבלת ארוחות ממש משתדלת לשלוח הודעה ולהודות. זה באמת מאוד עוזר ומשמח, ולא מובן מאליו.
אבל לפעמים שלחתי רק אחרי כמה ימים. אחרי לידה לא קל. כבר קרה לי פעמיים אחרי לידה שכמעט לא תפקדתי. לא תמיד אפילו ידעתי מי הביא מה...
היו פעמים שהתינוק נשאר באשפוז אחרי שהשתחררתי או שחזר לאשפוז, או שהיו כל מיני בדיקות לי או לתינוק שהייתי טרודה בהם, ולא באמת הייתי בבית.
לי באופן אישי חשוב להודות. ובעלי יודע שהוא מוסר לי כל מי שהביאה כדי שאדע להודות (גם אם אני לא נהניתי מזה- זה עזר למשפחה מאוד).
אבל צריך להבין גם את מי שלא מצליחה להגיע לזה.

ברור שאומרים תודה
אבל בהחלט יכול להיות שזה לוקח כמה ימים.
מעבר לזה, האם ברור לך שהיא יודעת שזה ממך? יתכן ששלחת דרך ילד שהעביר לילד שלה נגיד והיא בכלל לא יודעת שזו את שלחת?

אני דוקא קראתי שהרוב רוצות לומר תודה , אבל לא תמיד זוכרות/ פנויות לזה. לדעתי אל תעשי מזה עניין. את לא יודעת מה עובר עליה, אולי יש לה כאבים מתפרים/ גודש וכאבים בהנקה/ תינוק לא רגוע/ אח גדול שמקנא. התקופה אחרי לידה יכולה להיות עמוסה ומאתגרת מאוד. ולפעמים באמת לא מצליחים להתפנות נפשית לשלח הודעת תודה, לפעמים אפילו לא ממש עוקבים מי הביא כל דבר, וגם אם כן פשוט נמצאים לתקופה מסוימת במציאות אחרת, ולא זוכרים שצריך להתייחס למי שעזרה . מודה שלא תמיד שלחתי תודות אישיות לכל אחת, כתבתי בווצאפ/ מייל של הקהילה תודה כללית לכל מי שעזר , וגם זה לפעמים אחרי כמה ימים.
אני מכינה הרבה פעמים ליולדות( אצלנו מכינים שבת, שמתחלקת בין כמה נשים) והרבה פעמים לא שולחים לי הודעת תודה אחר כך, אלא אם כן נפגשים במקרה, או שולחים תודה כללית בווצאפ/ מייל קהילתי.האמת לא מצפה ליותר מזה, כי גם אני לא מקפידה להחזיר תודות.
לדעתי תשחררי, תלמדי עליה זכות, ואם את מחליטה להמשיך להכין לה , אל תצפי לתודה, תהיי בטוחה שהיא מעריכה.

דווקא מהמקום שרצית ועכשיו אין לך חשק, זה המקום לנסות להתגבר ולתת מכל הלב.
זאת המצווה האמיתית,
תכווני ותתפללי שכמו שלך זה ניסיון לתת למישהי שלא אמרה תודה, ככה תבקשי מה' שימלא את התפילות שלנו גם אם לא מספיק הודינו והערכנו את מה שיש לנו.

אם קשה לך לבשל את ממש לא חייבת אבל חבל שזה יהיה בגלל הדבר הזה. הכי חשוב לא להקפיד עליה...

אולי דווקא בגלל שזו חברה היא מרגישה מספיק קרובה בשביל לסמוך עליך שאת יודעת שהיא מעריכה והיא לא חייבת לשלוח מיד הודעת תודה, אלא אחרי שהיא תתאושש קצת?

אחרי לידה אין לי כוחות להתמודד עם שיחות טלפון..

זה לוקח לי כוחות רבים וזמן שאין לי..

איני מתקשרת לומר תודה אך כשאני פוגשת בהמשך בדרך אגב, גם אחרי מספר חודשים, אומר תודה..

ממש להתקשר זה גדול עלי ואפ לא היה לי אפשרות של סמס אני לא יודעת מה הייתי עושה

באמת לא כל היולדות טורחות לעשות את זה, ולפעמים נראה כאילו בעיניהן זה מובן מאליו ששולחים , וזה ממש לא ככה...

שיש כאלה שזה מובן להן מאליו שיכינו להן ארוחות
אנמ אתמול כל הערב התעסקתי רק בבישולים האלה וזה גזל לי זמן יקר עם ילדיי. אז מינימום לשלוח הודעה שהיה טעים.
אם זה היה לא טעים וזרקו לפח? טלפי מחשבות עוברות לי בראש שאולמ טרחתי לחינם

וגם להתקלח זה מינימלי וגם לאכול זה מינימלי
ובכל זאת יולדות לא מגיעות לכל הדברים המינימליים האלו. זה לא אומר שהן מקבלות את העזרה כמובן מאליו, זה אומר שהן באמת היו זקוקות כל כך לעזרה עד שאפילו לומר תודה לא הצליחו להגיע.

אבל יכולה לומר על עצמי שעם כל כמה שרציתי להודות, רק אנשים שהביאו לי ביד הודיתי להם.
לאחרים התודה הגיעה אחרי חודש בערך.

עם האנשים הקרובים אלי בקושי היה לי הכח הפיזי לדבר. טלפונים היו ממש מחוץ לתחום.
היו סיבוכים אחרי הלידה והייתי מאוד חלשה במשך חודשים..

יש מצב שזה מה שקרה?
שהיא מודה לך מעומק הלב אבל אין לה את הכח לעשות את הצעד הפשוט הזה ולהתקשר?

מבינה את התסכול, אבל בתור מי שהיתה בצד השני, ולא מבחירה, אני מבינה גם מי שלא מודה.

אם זו חברה אהובה שהקשר איתה חשוב לך כמובן.
לשלוח הודעה בקלילות וזרימה:
"מה שלומך? מתאוששת? איך היה האוכל? מקווה שהקל עלייך... ".

זה מה שנקרא הזמנה לתגובה.
קל לנו הנשים לשכוח מהר מאד מה מרגישה אישה אחרי לידה ועם מה היא מתמודדת.
תזמיני אותה להגיב. אז מה. זה לא בראש מעייניה ולך חשוב לדעת שלא טרחת לחינם וזו לא בושה.
לא שווה המחיר הכבד שתשלמי. גם כל המאמץ של הטירחה וגם הפגיעה ביחסים שלכן.
חוויתי על עצמי חברה ששפטה את חוסר התגובה שלי אחרי לידה וממש "חתכה" עלי.
כשהיא חזרה להיות בקשר אני כבר איבדתי את הרצון לקשר איתה. כי בזמן הכי קשה היא לא היתה לצידי ואפילו בחרה לשפוט אותי לרעה. זה כאב שנשאתי איתי זמן ארוך מאד. אל תביאי אתכן למקום הזה. אם תצליחי להתעלות ולהזמין אותה לתגובה זה מאד יקל עלייך.

ועוד כיוון... אולי היא חוששת שאם היא תפרגן ותודה לך עכשיו, את תרגישי מחויבת לבשל שוב ולדעתה השקעת מספיק והיא לא רוצה שתטרחי שוב בשבילה. לכן היא מחכה כמה ימים להתחזק ואז להודות לך במרחק זמן כשהיא כבר לא זקוקה לעזרה.

מכירה את ההרגשה..
אבל חכי שבוע שבועיים.
מאוד יכול להיות שהתודה תגיע אז.
(ואם לא, כל מה שכתבו לך. מן הסתם עזרת לה מאוד והיא מודה לך מאוד. רק הבלאגן (הנפשי והפיזי) של אחרי הלידה, מנעו/השכיחו ממנה להודות לך.

ואפילו כמה ימים אחרי.
וגם היו שלא אמרו תודה. אמרו כשהבאתי להן וזהו.
לא כדאי לצפות לשום דבר, ואז גם אין אכזבות.
ציפיות יש רק בכריות...

גם אני כשמכינה משהו ליולדת או סתם לשכנים חדשים וכד' אני משקיעה הרבה מחשבה והמון רצון טוב לשמח ולעזור. ובלב אני ממש מצפהלקבל הודעה-' תודה רבה על ההשקעה, היה טעים. '
זה לא כ''כ מסובך ובעיני הכרת תודה ממש מינימליסטית.
אם לא שולחים ולא אומרים כלום אני משתדלת לא להיפגע וללמד זכות ששכחו וכו', אבל כן צובט לי בלב.

היו פה שכתבו שלעשות את זה ממקום אמיתי ולא בשביל לצפות לתודה, ... וזה ככ לא נכון להבין את זה ככה. אני עושה את זה מהמקום הכי אמיתי והכי רוצה לשמח ולעזור ולתת תחושה טובה, אבל כן מצפה לתודה!
לפעמים זה מגיע אחרי כמה ימים.. אז תחכי אולי בכל זאת

ברוך ה'. ויש אנשים קרובים יותר וקרובים פחות שלא התקשרתי אליהם להגיד תודה. יש לי דודה קרובה אלי שקיבלה יחס רק שבוע אחרי הלידה. אפילו לקבוע תור לרופאים לא הספקתי. אנחנו בקושי מסתדרים עם הבכור והקטנה וכל הזמן בלחץ.
אל תקחי את זה אישי בבקשה

בופה חלבי בבית שלנו למשפחה הקרובה יחסית
דבר תורה על השם
קראנו קצת פסוקים וקטעים שערכתי מאתר "עיתים". כל אחד שרצה קרא קטע.
וזהו. היה נחמד.

קידוש בבית הכנסת בשבת אחרי ת.שחרית ,
דברי תורה לזכות התינוקת , הכנו כמה סוגי חמין , סלטים , וכו..זה היה חודש אחרי הלידה .
ואת רוב האוכל הכנתי בעצמי .

בערך חודשיים אחרי הלידה. (כי לפני זה היה חגים).

קוגל, עוגות, חטיפים, שתייה.

איזה דבר תורה

וזהו

אירוע משפחתי , חודש+ אחרי הלידה , לי הרגיש מתאים ונוח ולא הייתי מחכה יותר כי זה קצת מאבד משמעות בעיני אבל יש כאלו שעושות גם אחרי חודשיים
מבחינת תוכן בעלי דיבר, גם על משמעות הדם שבחרנו וגם על הודאה לה באופן כללי וישבנו כל המשפחה ביחד ואכלנו אוכל טעים 😁
כמו ברית לגמרי
ערכתי יפה בחד פעמי צבעוני והיו סלטים לחמניות פשטידות עוגות וקפה על שולחנות גדולים וכל אחד לקח מה שבא לו והתיישב
חלק הכנתי לבד חלק עזור לי וחלק קניתי

דבר תורה/הסבר על השם
העברנו את העריסה בין כולם, כל אחד מאחל לה משהו
הילדים מקבלים ממתקים שמוחבאים בעריסה
יש מנהג שהילדים אומרים את השם של התינוקת שלוש פעמים תוך כדי הרמת העריסה (מנהג אלזסי "הולה קראש", טקס נתינת השם הלועזי)
עושים כשיש כוח והתזמון מתאים- חודשיים בערך אחרי הלידה
ואוכלים

כי אח''כ זה נמרח ולא מוצאים זמן...
אנחנו עשינו אחרי הרבה חודשים טובים , באירוע משפחתי.

נתתן לי כמה רעיונות - גם מבחינת התוכן (שאיתו הכי הסתבכתי... אבל גם מבחינת הביצוע עצמו). נראה שבאמת אפשר לעשות את זה דומה לסגנון של ברית (בין אם אירוע גדול ובין אם קטן), והיתרון הוא שאפשר לנוח קצת אחרי הלידה

פעם כמעט ארבע חודשים אחרי לידה
ובשניה ביומולת שנה..-כל מיני סיבות משפחתיות

שאם עושים קידוש גדול, זה סגולה שאחרי הבת יבוא בן ...😏

עשינו קידוש ענק לראשונה, באה בת אחרי
לשניה עשינו קטן גם באה בת אחרי
יש לי קרוב משפחה שיש לו ארבע בנות ולכל אחת מהם עשה קידוש כמו בר מצווה...
מדהים השטויות שאנשים מאמינים בהן

אם עושים ברית מכובדת צריכה לבוא בת?

מדלה פריסטייל כנראה הטובה ביותר, וגם היקרה ביותר..

 

מומלצת מאוד, קחי בחשבון שלכל אחת זה אינדיבידואלי, מומלץ לנסות קודם ואז לקנות (בעייתי אם עוד לא ילדת...)

בדרכ אני לא מצליחה להניק רק לשאוב

וכדאי משאבה טובה שגם כן תחסוך לך בזמן שאיבה.

 

מדלה פריסטייל עונה על שניהם, עולה בארץ סביב 1800 ש"ח

קניתי ב 250 שח משאבה ידנית של אוונט ממכבי פארם
שואבת פי מיליון יותר טוב ונוח חייבת לציין.

יש לי גם וגם.

צרי לראות כל אחת לגופה מה הצרכים ומה האפשרויות

 

אני לא שואבת קבוע אז היא מספיקה לי מוציאה כמויות יפות אבל נראה לי שאם הייתי צריכה לשאוב יום יום פחות הייתי מרוצה מהמהירות ויעילות השאיבה תכלס מתחרטת שלא קניתי את הידנית של אוונט

יש החזר מהקופח

צריך למלא טופס החזר ולצרף קבלה+חשבונית מס עם חותמת וחתימה
אם את אחרי לידה, אישור שילדת. ואם בהיריון, אישור שאת בהיריון
הולכת עם זה לסניף והם שולחים לך את זה בדואר

פשוט הסכום גדול עלי ואם ההחזר לא בטוח, לא ארכוש את המשאבה..

סליחה על השאלות,

תודה בכל אופן!!

 

מחכה שיטפלו בפנייה.
ההחסר בטוח כל עוד יש לך ביטוח מושלם ואת זכאית לגודל ההחזר שאת מצפה לו (מתוך סל ההיריון), אפדר לבדוק את זה באתר מושלם בכל אופן.
וכל עוד את מגישה את כל הטפסים לפני ה1.1 אין שום סיבה שלא תקבלי החזר...

של מה קניתי, כמה עלה, הקבלה היתה רשומה על שמי עם מס' ת.ז. וקיבלתי בלי דבר נוסף ..(זה היה אחרי הלידה אבל)

ורק העליתי צילום של הקבלה המקורית+צילום של החשבונית מס עם הפירוט מה רכשתי והפרטים שלי.
אבל העליתי רק אתמול,אז עוד אין לי תשובה על ההחזר, אבל ככה עשיתי גם עם שאר הדברים לפני זה וקיבלתי החזר.

השתמשתי בה פעמיים ביום, תקופה ארוכה מאד ועשתה את העבודה מעולה

הי גם קומפקטית 

אני חצי שנה אחרי...

ברוב הקופות זה 3 חודשים מהלידה.
במתכונת החדשה מה1.1.19 זה יהיה 6 חוד מהלידה

של הקופה. הורידו לגמריי רק את החזיות הנקה.

אבל על שאר המוצרים (רפידות, משאבות, שקיות חלב) יש הנחה כאשר אפשר לרכוש רק מבית המרקחת שלך

https://www.leumit.co.il/heb/Life/Pregnancy/Pregnancy%20and%20Leumit/articlegalleryitem,3284/
קראתי הכל לבדוק וזה לא כתוב.

הנה הדבר היחיד שמתייחס לזה (צילום מסך מתוך הקישור):

(זה באמת לא כתוב באתר שלהם. בדקתי..הדפיסו לה בקופה)
ושם היו טבלאות מפורטות עם סל ההריון כיום ומהחודש הלועזי הבא.

כשיתאפשר לי אנסה להעלות את הדפים לכאן. וזו רפורמה שתחול על כל הקופות

מסתבר שזה מה שהמזכירה בסניף שלנו אמרה גם כן,היום אמרו לי.

אמדה? פריסטייל יקרה בטרוף. אין לי סכום כל כך גבוה לשלם

נראה לי שווה את זה.
יודעת שגם אמדה טובות, אבל בטח עוד מעט יופיעו כאלו שמכירות יותר מקרוב.

בהצלחה

יש בגמבות. אגסים. תפוזים (שגם גורמים לליחה הרבנ פעמים).

ולהפחית מוצרי חלב זה ממש משפר

והרבה פעמים דווקא בחופש ולא בגן ואין לידה אף אחד חולה.

ואיך אפחית לה חלב? מה לתת לה במקום בקבוק חלב שהיא שותה לפני שינה ובבוקר?

כדאי לקנות סוג שאין בו סוכר וצבעי מאכל.
עוד המלצה- אל תקני לה דובונים של 60 מ''ג. זה לא מספיק יעיל, אא''כ תתני לה 3-4 ביום.

עוד עצות:
א. להפחית קמח לבן וסוכר, ו כמובן מוצרי חלב שגורמים לליחה ושיעול. היא שותה חלב ממש? או מטרנה? אם חלב ממש אז לדעתי האישית תחליפי לה לגמרי, גם אם בהדרגה. אולי תתני לה תה צמחים טעים במקום החלב. (בהתחלה תמתיקי עם דבש ואח''כ תפחיתי בהדרגה). או אולי חלב שקדים, או חלב סויה.
ב. את מכירה מישהי שמשווקת מוצרי פוראוור? יש להם מוצר שמבוסס על פולן- זה קצת יקר אבל יעיל מאוד מאוד למניעת מחלות חורף.
אולי גם בבית מרקחת רגיל יש, אף פעם לא בדקתי.
ג. פרופוליס- זה מוצר כוורת אנטיבקטריאלי מצוין. אפשר לתת במינון נמוך למניעה ובמינון גבוה יותר אם כבר חולה.
ד. לתת לה לנשום אוויר צח כמה שיותר. טיול אחה''צ- גם אם קר. לעטוף היטב במעיל וכובע ולצאת לרבע שעה.
ה. רפלקסולוגיה- אני לא יכולה להדגים לך כאן...אבל אם את מכירה מישהי, אז שתראה לך. יש עיסוי פשוט שמחזיק את מערכת החיסון, ואפשר לעשות אותו בכל הלבשה, או לפני השינה.

בהצלחה!!
וחורף בריא ורגוע!!

היא שותה חצי בקבוק חלב קטן של אוונט בבוקר ובערב
ועוד בקבוק מטרנה במעון
זהו, אני אחליף למשהו אחר. אנסה.
תה, היא לא אוהבת
תודה רבה

חומצה אסקורבית איכות מאכל.

ספיציפית שלנו מחנות בשם חן שמואל כימיקלים, נראה לי שהם בחיפה

לסיים עם הצינון?

 

משתעלים ומנוזלים. 

 

באנו למשהו אחר והרופא מיוזמתו ראה את הנזלת ורשם לי טיפות אף

 

ביקשתי גם תרסיס מי ים ונתן לי וזה עזר קצת. 

 

בבית ראיתי שעל טיפות האף רשום שלא מיועד לפני גיל שנתיים ושזה תרופה של שילוב אנטיביוטיקה וסטרואידים. 

 

נראה לי מוגזם לתת לתינוק סטרואידים ואנטיביוטיקה בגלל נזלת אבל כן הייתי רוצה להפטר מהנזלת... 

נגד צינון. שמים כמה טיפות על דש הבגד או הציפה של מיטת התינוק במהלך היום, התינוק נושם את זה וזה ממש עוזר לפתוח את האף. מתאים מגיל 3 חודשים אאל"ט. ניסיתי את זה פעם בעצמי עם צינון של שבוע שכבר ממש לא היה לי כוח אליו ותוך פחות מיממה נגמר הצינון.

לק"י

הקטנה המסכנה מצוננת עם אף סתום...

מעניין רק מה יש בטיפות האלה. כי יש שמנים ששמעתי שפחות מתאימים לתינוקות

אבל זה באמת חזק ולכן אסור לשים את זה על התינוק ממש אלא רק בסביבתו

טפטפים שמנים לרענון הנשימה

מי שהייתה ליידי הייתה אחרי ניתוח קיסרי
ונתנו לה להיות באפס הפרדה
אם יש לה מלווה

או שאני היחידה שלא זכתה ללדת רגיל ..
בטוח יש פה עוד קיסריות לא?..?