הריחות
קודם כל מתנצלת מראש בפני מי שקשה לה לקרוא קיטורים של נשים בהריון, באמת שהתגברתי לא לקטר פה, אבל מרגישה שבאו מים עד נפש, אז בבקשה לדלג. זה הולך להיות חתיכת קיטור.
מיום שני (חזרתי מוקדם מהעבודה) הייתי בבית, מושבתת. חולשה מטורפת, צמרמורות ורעד בגפיים בעיקר, אבל בכל הגוף. סחרחורת איומה, לא יכולה להרים את הראש מהכרית. והכי? הבחילות, אוחחח, כמה שסבלתי מהם כל ההריון הקודם (כמעט 9 חודשים לא רצופים), לא סבלתי ככה כמו שאני סובלת בשבוע האחרון.
או שזה רק הזמן שגורם לשכוח?
אבל אני ממש בטוחה שלא, כי עובדה, בהריון הקודם, עם הכל הבחילות וההקאות (הקאתי בערך 10 פעמים ביום, דיקלקטין לא עזר) תפקדתי די טוב, כמעט לא החסרתי מהעבודה, הבית היה במצב סביר פלוס.
ועכשיו?
ילדונת בת 11 חודשים, לא מקבלת יחס כמעט בכלל, ועוד אחרי שהפסקנו הנקה (השבח לקל שעשיתי את זה, לא רואה איפה היה לי כוח לזה) והיחס המוגבר שהיא צריכה בעקבות זה.
בעל צדיק צדיק, הבית עליו, אני שוכבת מתחת לשמיכה והוא עושה הכל: בישולים, ניקיונות, כביסה, גיהוץ, טיפול בילדה, וגם דואג לי ממש. אין לי מילים כמה הוא טוב, תודה לה'.
זה לא לוקח ממני את המצפון כן? איזה אמא אני ואיזה אישה אני. איומה. (אני יודעת הכל, אתן לא צריכות לספר לי כלום, קשה להתווכח עם הרגש ועוד כשהוא מוצף הורמונים).
אבל הנקודה שהכי שונה מההיריון הקודם- הריחות, זה בטוח לא היה לי! כמעט ולא סבלתי מהריח, אמנם היה לי חוש ריח מוגבר, אבל לא סבלתי מזה.
לא יכולה להריח כלום!! לא אנשים, לא את בעלי, לא את הבת שלי, לא את השמיכה ולא את המצעים, לא את הכביסה ולא את עצמי (באמת!), לא דאודורנט ולא מקרר ולא אוכל בכלל (ידעתן שפפריקה מתוקה יש לה ריח כל כך דומיננטי שיכול לגרום לי להקיא??).
אוי ואבוי לבעלי המסכן אם העז לחמם בטעות סיר על הכיריים, ישר אני קופצת להקיא. הריח פשוט מציף לי הכל!
ואין לי כוח, אני סמרטוט רצפה. הבוקר, אחרי שהגעתי למסקנה שצריך לחזור לשגרה, הרמתי את עצמי מהמיטה, הקאתי את הנשמה, התלבשתי והתארגנתי ויצאתי לעבודה. וזהו, אני פה, שורדת איכשהו. אלוקים אין לי כוח, באמת! ואני לא נוהגת להגיד את זה הרבה...
כמובן כל המחשבות של מה שעשיתי לעצמי, ומי היה צריך את זה בכלל, ומה הבת שלי אשמה ומה בעלי (נס שאלוקים לוקח הכל בערבון מוגבל).
אז תגידו לי מה שונה הפעם? אני יותר חלשה? (בדקתי כחודש בערך לפני שגילתי הריון וכל הערכים בדם ובכל מקום אפשרי יותר ממצויינים) זה שיש לי עוד ילדה בבית? (אבל אני לא מטפלת בה בכלל, בעלי עושה הכל!) מה??
וחשבתי שהיריון שני יהיה יותר קל, אז חשבתי 
אוף איזה יאוש.
תודה למי שקראה עד פה,
ממני,
סמרטוט רצפה
