איפה אפשר להשיג?
האם אפשר לתת באופן עצמאי בבית?
כמה ימים אחרי הלידה וכמה פעמים נותנים?
אשמח לכל מידע! תודה.
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
ויטמין K בטיפות לתינוקהריון ולידה
תחפשי באתר ''באופן טבעי''בת 30
מניחה ששם תמצאי הרבה מידע
נותנים בבי''ח מנה ראשונה את צריכה לבקש מהם שאת רוצה בטיפותמעין אהבה
קנינו בבית מרקחת- ונתנו
אחרי שבוע ואחרי חודש
פשוט ביותר
חושבת שצריך לבקש מרשם מהסי''ח או צהרופא אבל לא בטוחה..אולי לא צריך
אחרי שבוע ואחרי חודש
פשוט ביותר
חושבת שצריך לבקש מרשם מהסי''ח או צהרופא אבל לא בטוחה..אולי לא צריך
אשמח להסבר למה זה עדיףחביבית
פשוט מעדיפה לחסוך לפיצים את הדקירה זה הכל..מעין אהבה
אני שמעתי שזה *לא* עדיףרבע ל7
מה שנכנס בטיפות דרך הפה יכול ללכת לאיבוד (התינוק יכול לירוק/לפלוט/חלק נוזל מהצדדים...)
לנו המליצו על זריקה של ויטמין k בשביל שלא יאבד חומר
לנו המליצו על זריקה של ויטמין k בשביל שלא יאבד חומר
אישית הבנתי שזה גם נורא נורא מרבאורות
ככה שלא בטוח שזה חוויה חיובית יותר
כילב אמיץ
המינון המומלץ על ידי ה NIH ליילוד הוא 2 מיקרוגרם ליום, והאמפולה מכילה 1 מיליגרם - פי 500 יותר.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminK-HealthProfessional/
בזריקה החומר חודר ישירות למחזור הדם ואין יכולת לגוף לסנן עודפים ביעילות לעומת בטיפות דרך הפה ומערכת העיכול שיעילה מאד בסילוק עודפים מהגוף.
במדינות שונות נותנים רק דרך הפה, ומינונים נמוכים יותר.
כי תופעות הלוואי של הזריקה הן: תופעה נדירה - שוק אנפילקטי.
ותופעות נדירות פחות: צהבת, בילירובין גבוה, ערכי GOT ו GGT גבוהים, כאבי בטן, עצירות וכו'.
אם את מעוניינת להעמיק בנושא יש את הקובץ ויטמין K
תודה רבה!חביבית
טוב לדעת!
מישהי יודעת האם יש אפשרות לקבל מרשם מראש ולהביא לבי''ח לילוד בטיפות?
מישהי יודעת האם יש אפשרות לקבל מרשם מראש ולהביא לבי''ח לילוד בטיפות?
לא הבאנו מרשם מראש ונתנו בטיפות-עם רוב הילדיםמעין אהבה
לא עדיף, ולהפך לפי כל גורם מוסמךבאורותאחרונה
מצרפת מה שכתבה רופאה מומחית בנושא:
בעקבות מספר שאלות שעלו בימים האחרונים לגבי מתן ויטמין קיי לילדים, מנסה לענות במרוכז.
אחרי תשעה חודשים של הכנות, דאגות וחלומות, מגיע לעולם תינוק קטן ומושלם שהופך אתכם להורים. לפני שמתאפשר לכם לעכל, המיילדת קובעת שחסר לו ויטמין K ושהוא חייב לקבל זריקה.
מה זאת אומרת?? איך היא יודעת שדוקא לו חסר ויטמין? מדוע מיד עם הלידה? אין דרך עדינה יותר לקבל אותו לעולם? ובכלל, איך תינוקות הסתדרו אלפי שנים בלי הזריקה הזאת? מישהו יודע אם היא מסוכנת? אפשר לבקש להמנע ממנה??
לפני שאוכל לענות על השאלות האלה, צריך להבין מה זה ויטמין K, ומה הקשר שלו לדימומים.
הכבד שלנו אחראי (בין השאר) על ייצור חומרים שמשתתפים בתהליך קרישת הדם. חלקם משמשים לעצור דימום מחוץ לכלי הדם במקרה של פציעה, וחלקם מונעים היווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם. ויטמין K חיוני לייצור חומרים אלו, ואנו מקבלים אותו מהמזון שאנו אוכלים, וכן מחיידקים המאכלסים את המעי שלנו.
מכאן אפשר להתחיל להבין למה תינוקות נולדים עם חסר ויטמין K. העובר אינו אוכל ברחם, והמעיים שלו סטריליים- אין בהם חיידקים שייצרו ויטמין K. משום מה, מעבר של ויטמין K דרך השלייה הוא מאוד מוגבל, וגם אם האמא תאכל כרוב כל היום, ואפילו אם תיקח תוסף ויטמין בעצמה- רמת ויטמין K בדם טבורי תשאר נמוכה ביותר. גם מעט הויטמין שמגיע לעובר לא נאגר בו ביעילות בשל חוסר בשלות של הכבד.
סיבה אפשרית נוספת לחסר ויטמין K בתינוקות היא, באופן פרדוקסלי, הנקה. אחד החסרונות הבודדים של חלב אם הוא שהוא מכיל ריכוז נמוך מאוד של ויטמין K (תינוק השוקל 3 ק''ג יצטרך לינוק בערך 3 ליטר חלב ביום כדי להגיע לכמות היומית המומלצת). בנוסף, בתינוקות יונקים בלעדית המעי מאוכלס בחיידקים שלא יודעים לייצר ויטמין K. תינוקות הניזונים מתמ''ל לעומת זאת, מקבלים תוסף ויטמין K במזון, וכן המעי שלהם מאוכלס בחיידקים המייצרים ויטמין K ביעילות.
החשש שלנו הוא מהאפשרות שהחסר בויטמין יגרום ל''מחלה דימומית של היילוד''. האמת היא ש''מחלה דימומית של היילוד'' זה שם כללי ל-3 מצבים שונים. המשותף לכולם הוא חסר ויטמין K שגורם להפרעות קרישה ביילוד ולדימומים שונים.
3 המצבים הם: מחלה דימומית מוקדמת (מופיעה תוך 24 שעות מהלידה כשהאמא נטלה תרופות מסויימות בהריון. הדימומים הם חמורים מאוד. מניעה על- ידי מתן ויטמין K במהלך ההריון); מחלקה דימומית קלאסית (מופיעה ביום 7-1 לחיים כשהתינוק לא קיבל ויטמין K בזריקה או בשתייה לאחר הלידה. הדימומים האופייניים הם בטבור, במערכת העיכול, בעור, באף, בפין לאחר ברית מילה ובמקרים נדירים במוח.); ומחלה דימומית מאוחרת (מצב נדיר שמופיע בשבוע 12-2 לחיים בתינוקות שלא קיבלו זריקה של ויטמין K בלידה, והניזונים מהנקה בלעדית. במרבית המקרים הדימום הראשון שמופיע הוא דימום מוחי. 40% נותרים עם נזק מוחי ארוך טווח, ו-15% אינם שורדים).
אם זה מצב כל כך מסוכן, איך נדע לזהות אותו? החשד צריך להתעורר אם תינוק בגיל המתאים, שלא קיבל זריקת ויטמין K לאחר הלידה, מופיע עם-
תסמיני דימום תוך מוחי- אי שקט, הקאות מרובות, ישנוניות וקשיי האכלה, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, דום נשימה.
תסמיני הלם תת נפחי- חיוורון קיצוני, לחץ דם נמוך, דופק מהיר.
תסמיני דימום במערכת העיכול- צואה שחורה דביקה, הקאות דמיות.
שטפי דם נרחבים בעור, בטבור, בשריר או במפרקים (נדיר).
בבית החולים האבחנה הסופית מתקבלת לפי בדיקת דם (PT או INR) שנלקחת לפני ואחרי מתן ויטמין K.
אז איך מטפלים בדימומים האלו? כמו תמיד, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.
זריקה של ויטמין K לשריר בלידה מונעת מחלה דימומית של היילוד, והיא מומלצת תוך 6 שעות מהלידה.
מתן ויטמין K בשתייה משפר את קרישת הדם (כפי שנמדדת במעבדה) בימים 7-1 לחיים. קיימות הצעות שונות לגבי מינון ומספר מנות ממלץ אך עד כה אף אחת לא נמצאה כיעילה. אין ביסוס מחקרי לכך שמתן בשתייה מונע מחלה דימומית קלאסית או מאוחרת, ושיעור הכישלון גבוה במידה שאינה מתקבלת על הדעת, לכן דרך מתן זו אסורה בארה''ב ואינה מומלצת במרבית מדינות אירופה או בישראל.
בגלל שמדובר במצב חירום, לכל תינוק עם חשד למחלה דימומית או עם דימום חמור בלתי מוסבר, יש לתת מיד מנה בודדת של ויטמין K בזריקה תת עורית. אין לעכב את הטיפול עד לקבלת תוצאות מעבדה. אם זו אכן היתה הבעיה, אז אפשר לראות שיפור מעבדתי בתפקודי הקרישה תוך 2-1 שעות מהמתן. ישנם תינוקות שיזדקקו גם לעירוי פלסמה או פקטורי קרישה.
במקרים מסויימים נדרשת התערבות ניתוחית (נוירוכירורגית).
ולמה בעצם לא לתת לתינוק זריקה עם הלידה? מתן ויטמין K לשריר עלול לגרום לשטף דם במקום ההזרקה. מלבד כך לא ידועות תופעות לואי. המתן מותר לכל התינוקות בלי קשר למין, לסוג הלידה או לחסר G6PD.
החומרים הנוספים בתכשיר מלבד ויטמין K נועדו להתאים אותו למתן בזריקה (לשריר או לוריד), והם כוללים חומר המאפשר לערבב את הויטמין עם מים, אחר המעלה את רמת החומציות של התמיסה (כך שתהיה פחות חומצית), והאחרון הוא חומר משמר. חומרים אלו משמשים בתרופות רבות ולא ידועות להן תופעות לואי קצרות או ארוכות טווח במתן לשריר במינון זה. במתן לוריד תתכן תגובה אנפילוקטואידית. התכשיר הניתן בזריקה לשריר הוא אותו התכשיר הניתן בשתייה. הוא אינו מכיל מלחי אלומיניום (כאדג'ובנט) או תימרסל (כחומר משמר), מאחר שאינם נחוצים.
הבחירה למנוע ויטמין K מתינוק נפוצה יותר בקרב הורים משכילים ובקרב יולדות בלידות בית.
הסיבות לכך כוללות אמונה שגויה לפיה הויטמין מכיל רעלים, מביא להייוצרות קרישי דם, גורם לסרטן, לא חיוני בלידות לא מכשירניות וכן נובע מחוסר היכרות עם הסכנה של מחלה דימומית ביילוד.
גורמים שונים מעודדים אמהות להמנע ממתן ויטמין K בטענה שזה לא טבעי. עם זאת, הם מתעלמים מהעובדה שבאופן טבעי, לפני הכנסת הויטמין לשימוש שגרתי, 2% מהתינוקות סבלו ממחלה דימומית של היילוד.
תופעה זו הביאה לעלייה מחודשת בהופעת המחלה בתינוקות.
בכל מקרה של חשד למחלה דימומית של היילוד, בין אם ניתן ויטמין K לאחר הלידה ובין אם לא, יש לגשת בדחיפות לבדיקת רופא.
בעקבות מספר שאלות שעלו בימים האחרונים לגבי מתן ויטמין קיי לילדים, מנסה לענות במרוכז.
אחרי תשעה חודשים של הכנות, דאגות וחלומות, מגיע לעולם תינוק קטן ומושלם שהופך אתכם להורים. לפני שמתאפשר לכם לעכל, המיילדת קובעת שחסר לו ויטמין K ושהוא חייב לקבל זריקה.
מה זאת אומרת?? איך היא יודעת שדוקא לו חסר ויטמין? מדוע מיד עם הלידה? אין דרך עדינה יותר לקבל אותו לעולם? ובכלל, איך תינוקות הסתדרו אלפי שנים בלי הזריקה הזאת? מישהו יודע אם היא מסוכנת? אפשר לבקש להמנע ממנה??
לפני שאוכל לענות על השאלות האלה, צריך להבין מה זה ויטמין K, ומה הקשר שלו לדימומים.
הכבד שלנו אחראי (בין השאר) על ייצור חומרים שמשתתפים בתהליך קרישת הדם. חלקם משמשים לעצור דימום מחוץ לכלי הדם במקרה של פציעה, וחלקם מונעים היווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם. ויטמין K חיוני לייצור חומרים אלו, ואנו מקבלים אותו מהמזון שאנו אוכלים, וכן מחיידקים המאכלסים את המעי שלנו.
מכאן אפשר להתחיל להבין למה תינוקות נולדים עם חסר ויטמין K. העובר אינו אוכל ברחם, והמעיים שלו סטריליים- אין בהם חיידקים שייצרו ויטמין K. משום מה, מעבר של ויטמין K דרך השלייה הוא מאוד מוגבל, וגם אם האמא תאכל כרוב כל היום, ואפילו אם תיקח תוסף ויטמין בעצמה- רמת ויטמין K בדם טבורי תשאר נמוכה ביותר. גם מעט הויטמין שמגיע לעובר לא נאגר בו ביעילות בשל חוסר בשלות של הכבד.
סיבה אפשרית נוספת לחסר ויטמין K בתינוקות היא, באופן פרדוקסלי, הנקה. אחד החסרונות הבודדים של חלב אם הוא שהוא מכיל ריכוז נמוך מאוד של ויטמין K (תינוק השוקל 3 ק''ג יצטרך לינוק בערך 3 ליטר חלב ביום כדי להגיע לכמות היומית המומלצת). בנוסף, בתינוקות יונקים בלעדית המעי מאוכלס בחיידקים שלא יודעים לייצר ויטמין K. תינוקות הניזונים מתמ''ל לעומת זאת, מקבלים תוסף ויטמין K במזון, וכן המעי שלהם מאוכלס בחיידקים המייצרים ויטמין K ביעילות.
החשש שלנו הוא מהאפשרות שהחסר בויטמין יגרום ל''מחלה דימומית של היילוד''. האמת היא ש''מחלה דימומית של היילוד'' זה שם כללי ל-3 מצבים שונים. המשותף לכולם הוא חסר ויטמין K שגורם להפרעות קרישה ביילוד ולדימומים שונים.
3 המצבים הם: מחלה דימומית מוקדמת (מופיעה תוך 24 שעות מהלידה כשהאמא נטלה תרופות מסויימות בהריון. הדימומים הם חמורים מאוד. מניעה על- ידי מתן ויטמין K במהלך ההריון); מחלקה דימומית קלאסית (מופיעה ביום 7-1 לחיים כשהתינוק לא קיבל ויטמין K בזריקה או בשתייה לאחר הלידה. הדימומים האופייניים הם בטבור, במערכת העיכול, בעור, באף, בפין לאחר ברית מילה ובמקרים נדירים במוח.); ומחלה דימומית מאוחרת (מצב נדיר שמופיע בשבוע 12-2 לחיים בתינוקות שלא קיבלו זריקה של ויטמין K בלידה, והניזונים מהנקה בלעדית. במרבית המקרים הדימום הראשון שמופיע הוא דימום מוחי. 40% נותרים עם נזק מוחי ארוך טווח, ו-15% אינם שורדים).
אם זה מצב כל כך מסוכן, איך נדע לזהות אותו? החשד צריך להתעורר אם תינוק בגיל המתאים, שלא קיבל זריקת ויטמין K לאחר הלידה, מופיע עם-
תסמיני דימום תוך מוחי- אי שקט, הקאות מרובות, ישנוניות וקשיי האכלה, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, דום נשימה.
תסמיני הלם תת נפחי- חיוורון קיצוני, לחץ דם נמוך, דופק מהיר.
תסמיני דימום במערכת העיכול- צואה שחורה דביקה, הקאות דמיות.
שטפי דם נרחבים בעור, בטבור, בשריר או במפרקים (נדיר).
בבית החולים האבחנה הסופית מתקבלת לפי בדיקת דם (PT או INR) שנלקחת לפני ואחרי מתן ויטמין K.
אז איך מטפלים בדימומים האלו? כמו תמיד, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.
זריקה של ויטמין K לשריר בלידה מונעת מחלה דימומית של היילוד, והיא מומלצת תוך 6 שעות מהלידה.
מתן ויטמין K בשתייה משפר את קרישת הדם (כפי שנמדדת במעבדה) בימים 7-1 לחיים. קיימות הצעות שונות לגבי מינון ומספר מנות ממלץ אך עד כה אף אחת לא נמצאה כיעילה. אין ביסוס מחקרי לכך שמתן בשתייה מונע מחלה דימומית קלאסית או מאוחרת, ושיעור הכישלון גבוה במידה שאינה מתקבלת על הדעת, לכן דרך מתן זו אסורה בארה''ב ואינה מומלצת במרבית מדינות אירופה או בישראל.
בגלל שמדובר במצב חירום, לכל תינוק עם חשד למחלה דימומית או עם דימום חמור בלתי מוסבר, יש לתת מיד מנה בודדת של ויטמין K בזריקה תת עורית. אין לעכב את הטיפול עד לקבלת תוצאות מעבדה. אם זו אכן היתה הבעיה, אז אפשר לראות שיפור מעבדתי בתפקודי הקרישה תוך 2-1 שעות מהמתן. ישנם תינוקות שיזדקקו גם לעירוי פלסמה או פקטורי קרישה.
במקרים מסויימים נדרשת התערבות ניתוחית (נוירוכירורגית).
ולמה בעצם לא לתת לתינוק זריקה עם הלידה? מתן ויטמין K לשריר עלול לגרום לשטף דם במקום ההזרקה. מלבד כך לא ידועות תופעות לואי. המתן מותר לכל התינוקות בלי קשר למין, לסוג הלידה או לחסר G6PD.
החומרים הנוספים בתכשיר מלבד ויטמין K נועדו להתאים אותו למתן בזריקה (לשריר או לוריד), והם כוללים חומר המאפשר לערבב את הויטמין עם מים, אחר המעלה את רמת החומציות של התמיסה (כך שתהיה פחות חומצית), והאחרון הוא חומר משמר. חומרים אלו משמשים בתרופות רבות ולא ידועות להן תופעות לואי קצרות או ארוכות טווח במתן לשריר במינון זה. במתן לוריד תתכן תגובה אנפילוקטואידית. התכשיר הניתן בזריקה לשריר הוא אותו התכשיר הניתן בשתייה. הוא אינו מכיל מלחי אלומיניום (כאדג'ובנט) או תימרסל (כחומר משמר), מאחר שאינם נחוצים.
הבחירה למנוע ויטמין K מתינוק נפוצה יותר בקרב הורים משכילים ובקרב יולדות בלידות בית.
הסיבות לכך כוללות אמונה שגויה לפיה הויטמין מכיל רעלים, מביא להייוצרות קרישי דם, גורם לסרטן, לא חיוני בלידות לא מכשירניות וכן נובע מחוסר היכרות עם הסכנה של מחלה דימומית ביילוד.
גורמים שונים מעודדים אמהות להמנע ממתן ויטמין K בטענה שזה לא טבעי. עם זאת, הם מתעלמים מהעובדה שבאופן טבעי, לפני הכנסת הויטמין לשימוש שגרתי, 2% מהתינוקות סבלו ממחלה דימומית של היילוד.
תופעה זו הביאה לעלייה מחודשת בהופעת המחלה בתינוקות.
בכל מקרה של חשד למחלה דימומית של היילוד, בין אם ניתן ויטמין K לאחר הלידה ובין אם לא, יש לגשת בדחיפות לבדיקת רופא.
קטונתישלומצ'
היות וטרם ילדתי, אבל בסיור בלניאדו אמרו שהם נותנים רק בזריקה ואם ההורים רוצים דרך הפה הם עושים את זה לבד (כלומר- ההורים נותנים ולא צוות ביה"ח).
בנוסף, אמרו שדרך הפה זה מורכב ולא תמיד התינוק מצליח לבלוע את כל הכמות הנחוצה כדי להגן עליו.
כאמור- לא מניסיון אישי...
בנוסף, אמרו שדרך הפה זה מורכב ולא תמיד התינוק מצליח לבלוע את כל הכמות הנחוצה כדי להגן עליו.
כאמור- לא מניסיון אישי...
מנסיון אישי כפול 3 זה ממש לא בעיה שיבלע את זהמעין אהבה
זה מזרק קטנטן וכמות רטנה וכמו שכשצריך תרופה נותנים וזה לא בעיה כנ''ל
ממש נשמע לי כמו תרוץ לא הכי מוצלח
ואגב מבינה שהרופאים מעדיפים לתת הכל בשריקה בפעם אחת כי ככה י ש להם פיקוח שזה באמת ניתן ולא נשכח
וזה הגיוני
אבל אם אני שמה תזכורת שלא אשכח ומנסיון -אין שום קושי לתינוק לבלוע את זה -אז לא רואה בעיה
לא חושבת שחייב
אבל אני אישית לא אוהבת שדוקרים אותם ללא צורך חיוני
ממש נשמע לי כמו תרוץ לא הכי מוצלח
ואגב מבינה שהרופאים מעדיפים לתת הכל בשריקה בפעם אחת כי ככה י ש להם פיקוח שזה באמת ניתן ולא נשכח
וזה הגיוני
אבל אם אני שמה תזכורת שלא אשכח ומנסיון -אין שום קושי לתינוק לבלוע את זה -אז לא רואה בעיה
לא חושבת שחייב
אבל אני אישית לא אוהבת שדוקרים אותם ללא צורך חיוני
תודה על התגובות.הריון ולידה
אם בעצם כבר עבר שבוע מהלידה, יש עדיין טעם לתת את הויטמין בטיפות?
נראה לי שלא.. אבל תשאלימעין אהבה
זה תלוי בתזונה שלך ובתרופות אם לקחת או לא.לב אמיץ
אם התזונה שלך מיטבית, אכלת בזמן ההריון, ועכשיו בהנקה, עלים ירוקים (חסה וכו')
ולא נטלת לאחרונה תרופות כמו אנטיביוטיקה ונוספות (גם לקלקסן יתכן שיש השפעה שלילית - לקומדין - תרופה לדילול הדם למשל יש)
והתינוק יונק יפה
אז אין סיבה שאת לא מעבירה לתינוק ויטמין K טבעי ומספיק.
בעיקרון הכוונה בזריקה ובטיפות היא לכסות את התינוק עד גיל 6 חודשים.
סליחה על השאלה...בתי 123
מה זה כל ההתנגדות הזו לויטמין קיי?
לתינוק שנולג גם אם הוא מקבל מהאמא אין מספיק מאגרים ויש סיכון לדימומים בגיל הזה בעיקר לדימומים מוחיים למה לקחת סיכון בגלל זריקה קטנה לוקחים להם גם בדיקות דם מה ההבדל... הטיפות לא מבטיחות ספיגה כמו הזריקה ואם לא מתחילים לקחת את הטיפות מיד עדיין יש סיכון לדימומים... במיוחד לבנים
לתינוק שנולג גם אם הוא מקבל מהאמא אין מספיק מאגרים ויש סיכון לדימומים בגיל הזה בעיקר לדימומים מוחיים למה לקחת סיכון בגלל זריקה קטנה לוקחים להם גם בדיקות דם מה ההבדל... הטיפות לא מבטיחות ספיגה כמו הזריקה ואם לא מתחילים לקחת את הטיפות מיד עדיין יש סיכון לדימומים... במיוחד לבנים
לפי מחקרים הטיפות מבטיחות ספיגה שלא נפלת מהספיגה בזריקה.לב אמיץ
תקראי מה כתבתי בתגובה אחרת כאן.
זו לא תקלה שיצאה חלילה תחת ידיו של הקב"ה, זה מחסור מכוון בויטמין K אצל היילוד, ולא סתם המאגרים הולכים ומתמלאים ומגיעים לשיא ביום הברית - ביום השמיני.
דר. המפריז מסבירה כאן:
בנוסף, יש עדויות על קרישיות יתר כתוצאה מזריקת ויטמין K שהובילו לאירועים מוחיים - שבץ ביילודים.
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל
יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.
אנחנו דוסים מתנחלים.
היא טבעונית.
הם פציפסטים.
עד כאן רקע.
הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו
מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו
אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז
אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.
נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.
רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.
מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.
מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.
נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...
בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...
וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים
אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.
וואי וואיינעמי28
אנשים שיכולים להכיל מחבלים מרוב טוב הלב שלהם והראש הפתוח והחכם שלהם אבל אוכל כשר לחצי מהמשפחה, את זה הם לא יכולים להכיל 🤦🏼♀️
סורי שמחממת אבל הם בילתי
מילא הם היו עקביים עם יכולת ההכלה שלהם.
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה
חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק
אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים
ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם
שיבוא
הקטע הוא שעלינו מקשים
אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!
אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון
בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..
אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?
זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.
אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)
מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????
אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים
ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו
לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל
הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם
אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים
וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא
לא לזה התכוונתי
אז אפשר לעצור את הדיון...
משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!
הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים -
כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.
התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.
יכול להיות שזה קשור למשאפים?
ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.
המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?
יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005
בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.
זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול
אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?
הוא רגיל למשאפים בכללי?
הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה
העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה
לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.
תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!
יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?
וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?
זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה
סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.
אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים
תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!
איזה תופעות לוואי?
הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^
לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים
ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?
בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..
לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול
עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005
אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.
אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.
אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...
זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו
גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים
ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.
פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.
עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!
פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),
והמון דלקות ריאות חוזרות.
ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤
לגבי העצבנות בוודאי
לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין
זה לא מהמשאףחנוקהאחרונה
אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית
זה משפיע מאד.
לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר
אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי
שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!
כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.
מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון
אני פחות מופתעתoo
ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד
הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק
אין מה ממש לכעוס
הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו
הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo
להשגיח עליו שלא יעשה
וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור
בסוף זה אמור לחלחל
ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7
זה הגיוני לגמרי
כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה
לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.
יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.
סליחה אם אני מלחיצה
ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת?
ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי
ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר
כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה
לא ישיםחנוקה
אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו
חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים
וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.
אמא היא גם בן אדם עם צרכים.
גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד
והוא קטן ולא מבין סכנה
ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי
(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)
יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן
אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.
מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..
(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)
ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן
אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה
ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.
וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.
עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.
את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה
השובב שלי הוא השלישי
וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..
על סיכונים וסכנות
ואנחנו ממגנים את הבית
אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו
אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.
בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן
אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות
(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)
בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.
ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.
דברים אסורים קורים מעת לעת..
פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר
הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן
ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.
וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...
שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא
לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.
הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף
לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅
אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.
(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)
עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה
לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.
אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.
ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן
ברור שהידוק זה רע!פאף
לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!
הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅
גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...
יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת
ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה
אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.
גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.
אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.
בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות
יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)
יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים
המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות
לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה
יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים
עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)
ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית
אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .
ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו
ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית
לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט
זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.
הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן.
מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת
נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?
בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.
נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.
ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...
ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)
זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך
אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות
אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות
עוד כיווןאיזמרגד1
אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר
לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז
תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה
בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.
כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה 
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,
מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?
בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣
מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?
הוא באמת אלוף!חנוקה
לכן קשה לי להתלונן...
אמרתי לו פעם שלא פייר שאני לא יכולה אפילו להתלונן עליו...
אבל לגבי הטאטוא- כל הקאצ' שהוא משאיר באמצעעעע החדר
תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים
הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?
היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.
יש פעמיםתקומה
שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.
כמובן אני לא גורם רפואי
אבל זה מה שנאמר לנו
תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים
או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?
זה שלךתקומה
אני נותנת חופשי עוד מנה
אבל לא לוקחת כאן אחריות
תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''
הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה
זה פשוט הבדלים בין רופאים
יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...
ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים
אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?
בדרך כללתקומה
אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא
ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.
שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים
הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)
אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...
אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומהאחרונה
נכון
נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש
בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.
זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)
איך אתן מורידות חוםשירה_11
אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד
אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה
ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔
בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול
את מדברת עלייך או על ילד קטן?
אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.
ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5
בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)
גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.
תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…
ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי.
התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!
ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב
ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב
מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו
בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.
אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה
וגם
אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39
או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל
לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.
ממש ככהחנוקהאחרונה
זו גם ההמלצה שאני מכירה
בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.
הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)
אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.
בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה
הסברתי שבלילה חייבים.
שמה איתי במיטהעוגת גבינה.
מלבישה בגדים קלים.
לא מכסה בשמיכות.
בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a
לוקח זמן להתאושש
תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה
תחתונה זה יותר זמן להתאושש
אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה
אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.
בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.
אני עקרתי לא מזמןחנוקה
מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.
עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.
הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.
בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.
זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה
בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום
בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.
מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו
תלוי איפה השן..
ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..
אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה..
תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים
לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים
וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי
על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.
הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.
יכולה לתת מספר בפרטי.
אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה
גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.
מה שכן המחיר…
תודה בנותמחי
זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏
לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃
מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.
חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח
לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆
קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול
וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח
אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים
מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים.
אוי זה נשמע נוראמחי
ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.
ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...
הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני
האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגולאחרונה
אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח
אז כבר עשיתי כל מה שצריך
אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים
כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?
בעל במילואים וכו..
לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.