פורום הריון ולידה (עמוד 360)

וכשנכנס למעון בגיל תשעה חודשים לא הסכים לקחת שם בקבוק בשום פנים ואופן! למרות שבבית בשלב הזה כבר היה אוכל בקבוק או שניים ביום!

ולכן, את יכולה קודם כל לעצור את כל ייסורי המצפון, זה לא משנה אם הרגלת אותו או לא, במעון יכול להיות שהוא יקח בקבוק ויכול להיות שלא.

סיכוי טוב שיתרגל ויקח בקבוק, אבל גם אם לא, מטפלת טובה תוכל לתת לו דייסה בכפית, זה אולי לא הכי אידאלי אבל בהחלט אפשרי שיאכל במהלך היום מוצקים וישלים הנקות בבית אחה"צ. 

הלוואי ויסתדר

מעניין שהבן שלך פתאום סירב לבקבוק

אני מזה בספק שיש להם שם זמן להאכיל אותו דייסה…

הלוואי שכן

בינתיים אני עובדת על זה חזק נראה לו בקבוק כל הזמן ובסוף מרחמת עליו ומניקה 

אחרי שכבר שתה מבקבוק אצל המטפלת.

הוא הסתדר עם ארוחות מוצקים, ובהמשך הוא חזר לבקבוק.

אל תנסי כל הזמן לתת לא, שלא תיווצר לו חוויה שלילית מהבקבוק.

אצלינו נותנים ארוחת בוקר ב 8:30.

יכול להיות שכשלא תהיה לו ברירה הוא יסכים לשתות מבקבוק. או שהוא יסתדר עם המוצקים.

אם הוא ממשיך לסרב, אפשר לתת לו קצת עם מזרק, או כפית, או להכין לו דייסה עם חלב שאוב/ מטרנה.

אבל חשבתי שב10 אוכלים את הפירות

זה מה שזכור לי שהיה פעם עם הבן שלי הגדול אבל אברר עם הגננת באמת

איך שאני מקווה שיסתדר 

אפשר להסמיך עם דייסה ולתת לו בכפית

בדרך כלל במעונות ארוחת בוקר בשמונה שמונה וחצי. ובגיל שלו אפשר להסתדר מצוין עם מוצקים בלבד. אל תדאגי הוא והמטפלת יגיעו בסוף לעמק השווה

ורק לעודד שהבת שלי אכלה במשך חודש במזרק אצל המטפלת בגיל ארבעה חודשים

בהתחלה המטפלת הסמיכה לו חלב אם עם דייסת שיבולת שועל או דיסת דגנים והאכיחה בכפית

מהר מאוד הוא כבר עבר אצלה למוצקים באופן מלא

וממשיל לינוק בבית

ד.א. את יכולה גם לנסות כוס הפלא 

אפשר גם מקש

שככה יהיה בגן...הוא ילמד שם מה עושים....

בנוסף את יכולה לנסות לתת לו כוס מעבר. אולי זה יותר יזרום.

ואם לא, אז שיתנו לו דייסה נמסה עם כפית.

או משהו מהמוצקים שאפשר להחזיק ביד ולאכול, כמו חתיכת כריך.

זה שכולם אוכלים בעשר לא אומר שלא יוכלו לתת לו משהו קודם.

כמעט כולם אצלי לא לקחו בקבוקים והסתדרו בגן. או למדו לקחת או אכלו יותר מוצקים 

זה ששלחו למלא בדיקות, זה לא אומר שיש משהו מסוכן, אלא ש'מצאו משהו חשוד ורוצים לבדוק ( או לכסתח את עצמם).

יש מליון סיבות להפנות לבדיקות, ויתכן מאוד שהכל בסדר ורק רוצים לשלול .

אקו לב זה א.ס , זה לא מלחיץ בכלל!

תבררי עם הרופאה מה החשד שגילתה, תנסי קצת להבין מה זה אומר בפועל, מה ההשלכות אם יש בכלל, ותלכי לבדוק בנחת.

על מי שפיר לא יודעת להגיד מנסיוני.אשאיר לאחרות לענות על זה..

בשורות טובות!

מנסה לעשות סדר

סקירה מכוונת + אקו לב עובר

שתי בדיקות אולטרסאונד שמכוונות לאיברים ספציפיים לבדוק שהם תקינים. בראשונה תלוי מה ההפניה, בשניה כמובן מדובר בלב.

לא בהכרח זה אומר שיש בעיה, יכול להיות אפילו שפשוט לא ראו טוב בסקירה הרגילה והיא רוצה לוודא שהכל תקין. בכל אופן מדובר באולטרסאונד.

יעוץ גנטי + מי שפיר

זה דברים שבאים ביחד. למיטב זכרוני רופא רגיל לא נותן הפניה למי שפיר אלא המלצה והפניה ליעוץ גנטי, כי רק היועצים הגנטים יכולים לתת את ההפניה למי שפיר. זה פשוט שלב בדרך, אבל זה ענין בירוקרטי. היתרון הוא שביעוץ הגנטי מבינים למה באת וממפים איזה חששות יש אם בכלל, וגם מסבירים על מי שפיר.

את יכולה ללכת לשם ואז להחליט אם לעשות מי שפיר. זה לא מחייב.

המי שפיר עצמו זה בדיקה טיפה מלחיצה כשחושבים על זה כי בעצם מכניסים מזרק לתוך שק ההריון (שואבים מים כדי לבדוק את הדנא של העובר).

אבל לרוב זה עובר בשלום. כמובן יש סטטיסטיקה של בדיקות מי שפיר שלאחריהן קורית הפלה וזה די מפחיד (הסטטיסטיקה משתנה תלוי את מי את שואלת ואיך סופרים אבל כבר שמעתי 1 ל400 ושמעתי גם 1 ל1200. זה לא מעט. אבל איכשהו זה נחשב סטטיסטיקה טובה. בעיקר בגלל האופציה השניה).

השאלה גם למה את עושה את הבדיקה. כשאני עשיתי בגלל חשד לת.דאון ידעתי שאם יש תסמונת אני מפילה ושאין מצב שאמשיך את ההריון בלי ודאות לגבי הנושא, אז הסיכון היה "שווה" את זה.

אבל אם את לא שם אז אפשר לשקול בדיקות מקבילות פחות מסוכנות כמו ניפט, שהחיסרון שלהן הוא פחות ודאות.

בקיצור ממש ממליצה ללכת ליעוץ הגנטי, לשמוע ומשם להחליט. 

היא אמרה לי שזה בשבוע 18 זה נכון?

כי יש לי עוד שבוע עד אז

אבל בדכ יש קצת המתנה בכל מקרה.

מנסיוני כדאי לקחת כמה ימי מחלה (אני לקחתי שבוע) למרות שממליצים רק על יומיים.

יש כאלה שעובר להן יותר בקלות לי ממש עזר שבוע שלם של מנוחה מוחלטת במיטה.

ובשום אופן לא להרים ילדים

לפעמים מצביע על בעיה גדולה יותר

לכן שולחים לבדיקות רחבות

גם אותי הרופאה הפנתה למי שפיר בהיריון האחרון (בגיל 38). אמרתי לה שאני לא מתכוונת לעשות את זה אם אין סיבה מהותית. היא אמרה שבסדר, ושהיא פשוט מחויבת להפנות.

אקו לב עובר עשיתי בהיריון אחד שהיה לי בו חשש סוכרת. זה לא מלחיץ בכלל, בסך הכול אולטרסאונד.

בהצלחה!

34 ועדיין הרופאה אמרה שבגלל הגיל היא מפנה.

חושבת שאתייעץ עם מכון פועה

לפני כמה שנים כשאני ילדתי, מגיל 35 המליצו...
וילדתי גם בגיל 41 ב"ה והמליצו, ולא עשיתי מי- שפיר.
לדעתי, אין צורך אם השקיפות והסקירות תקינות. בשביל מה?
תחשבי שהרופאה אומרת לך לפי הספר... וכמובן זה לשיקולך האישי.

יש סיבה רפואית?

או רק הגיל?

קשה לענות בלי להבין מה הרקע

זה משהו ברגליים ואז שלחו לכל מיני בדיקות.

אני לא יודעת אם מי שפיר זה קשור לזה או שזה רק בגלל הגיל.

אבל זה בא עם עוד תסמינים ולכן חשדו בבעיה

אם זה רק זה על פניו זה מבנה של הרגליים ויש לזה טיפול ומענה ובעז''ה אמור להסתדר

אבל מאחר ויש סיסה אני היתי מתיעצת או עם כמה רופאים או עם מכון פועה

מישהו שמבין ויודע לכוון מה הכרחי וקשור לבעיה ומה סתם מיותר

בכל אופן מי שפיר (מניסיון...) זו בדיקה פחות גרועה ממה שחשבתי. ממליצה על פרופ' פורת בעי"כ.

שגם אותי הפנו למליון בדיקות וסקירות וכולי בהריונות בגלל חשדות קלים, מהריון להריון הבנתי שזה בעיקר כדי לכסות את עצמם מכל הכיוונים לוודא שלא פספסו כלום.

והאמת שלאט לאט למדתי בעצמי למה כן להקשיב וללכת ולמה לא…

אבל בכל מקרה ברוב הפעמים הבדיקות יוצאות תקינות וזה רק כדי לעקוב ולוודא.

מי שפיר כדאי באמת להתייעץ הלכתית

כיום ממליצים באופן גורף מגיל 32.

אם זה רק בגלל הגיל לא הייתי עושה.

אם יש עוד סיבות, אפשר להתייעץ.

ייעוץ גנטי זה הכנה למי שפיר. זה חלק מהתהליך.

סקירה מכוונת ואקו לב, טלו בדיקות אולטראסאונד שבודקות דברים מסוימים. אין בהן שום סכנה לך או לעובר.

בגדול, הבדיקות האלה נועדו בשביל לבדוק אם הממצא שראו זה משהו בודד, או שיש עוד ממצאים שיכולים להעיד על משהו מעבר.

זה סוג של צק ליסט שמפנים כל מי שהיה איזשהו ממצא לא תקין בסקירה.

יודעת כי אני ועוד 2 חברות קיבלנו את הרשימה הנ"ל בגלל סיבות שונות לחלוטין. (כולנו ילדנו תינוקות בריאים ב"ה)

אישית אני בחרתי לא לעשות מי שפיר, אבל זה ממש תלוי סיטואציה ותלוי מה התוצאות בדיקות האחרות. לא אומרת את זה כהמלצה גורפת, אבל כן פתוח לשיקול דעת

זה לא יפהההה

לפחות שישלחו ללקוח סמס עדכון או משהו..

ב"ה שהגיעה והכל היה טוב!

אבל זה ממש מוזר שהם עובדים ככה.. מה קורה אם יש בעיה במסירה?

מקווה שאף אחד לא יעבור את מה שעברתי היום בשעות האלה שחיכיתי לחבילה

נכון, כולה חבילה

אבל היא יקרה לנו מאוד, מאוד! 

עד שהוא מגיע אליך.

הרבה פעמים משלוח יוצא בתחילת יום ובסוף לא מתבצעת מסירה באותו יום.

שמחה שהכל הסתדר בסוף.

זו חברה שאני צורכת משלוחים של שירות באופן קבוע וזה היה קורה מדי פעם

עד שנמאס לי ושלחתי תלונה לפניות הציבור עם צילומי מסך

בפעמים הבאות זה כבר לא חזר על עצמו והשליח היה מתקשר כל פעם לעדכן מתי בדיוק הוא יגיע

באמת קצת לפני תחילת האוניברסיטה התחלתי עם אמצעי מניעה הורמונליים… זה קשור?

B12 אכן צריכה לבדוק, אבל סתם מעניין אותי - מה הקשר בין זה לזה?

תודה!

ככה הבנתי.

גם הורמונים יכולים להשפיע על שלל דברים, ואני חושבת שבין השאר גם על הזיכרון והריכוז (הניסיון שלי הוא בעיקר מהריונות, אז לא יודעת אם זה נכון גם על אמצעי מניעה).

בכל אופן, הדבר הכי קל לעשות הוא לבדוק חוסרים כמו B12 (זה לא מאוד קל כי זו בדיקה יקרה והרופא צריך להיות משוכנע שהיא נצרכת לפני שהוא נותן הפניה, אבל עדיין).

ויכול להיות שגם טכנית העומס שלך על המוח גבר מאז תחילת הלימודים באוניברסיטה, שאי אפשר להשוות אותם ללימודי תיכון...

(וגם גיל יכול להשפיע, כמובן. אבל מניחה שאת בת פחות מארבעים ואפילו פחות משלושים)

הטווח התקין רחב מאוד (והנמיכו אותו כי רוב האנשים עם חוסר, אז החלק התחתון של הטווח התקין הוא מעט מדי ולפעמים משפיע)

והספיגה בד"כ לא מיטבית כ"כ

בקיצור אני לא רואה סיבה לחשוש לקחת בכמות המומלצת שכתובה על הקופסה.

יש בי12 עם חומצה פולית, שגם ככה צריך לקחת אותה.

שיכולות כמו זכרון/ יכולת ניתוח/ הסקת מסקנות/ פתרון בעיות

הם לרוב שריר שצריך לאמן כדי להישאר ב׳כושר׳

וגם היכולת קשורה בקשר ישיר לעומס רגשי/ נפשי/ פיזי, ככל שעמוסים יותר, יש פחות משאבים פנויים למוח.

תפחיתי זמן מסך

לא יודעת כמה את מבלה בתוכו, אבל בהחלט מפחית יכולות אינטלקטואליות בגלל הצפת המידע שתופסת לנו את רוחב הפס ומפריעה להתרכז

מחקרים אחרונים פה בישראל העלו שמספיק הטלפון לידנו, הפעילות המוחית דומה לפעילות של אנשים עם קשב וריכוז.

זה לא בהכרח צריך להיות בחוויה שלילית. כשהאווירה היא שיש מרחב לשיתוף גם הילדים משתפים .

לדוגמא - וואיי אתם יודעים הלכתי היום ברכבת הקלה וכשבאתי לעלות קלטתי שאני לא מוצאת את הרב קו, ממש נבהלתי חשבתי ששוב שכחתי בבית- וזהו אין לי איך לעלות על הרכבת, בסוף מצאתי אותו תקוע באיזה פינה בתיק מזללל .הרגשתי ממש הקלה שיכלתי לעלות על הרכבת בזמן...

סתם קשקשתי אבל זה דוגמא למקרה קטן כביכול שמכנסים אליו את מה שהרגשנו באותו רגע - מעין סיפור קטן שלך, מה הרגשת מה היה קשה או מה שימח אותך ואיך הרגשת הקלה. פירוט של מנעד רגשות באופן יומיומי עוזר לילדים לעבד את החוויות שלהם טוב יותר.

מחוויה שלך את יכולה לשאול אח''כ על חוויה שלהם - קרה לך פעם ככה שכמעט חשבת שכבר אבוד לך?  

כשזה גם על הדרך - כשמתרגלים לשיתופים קלים קל יותר להגיע כשרוצים לשיתופים מורכבים. 

וגם הם רגילים לשמוע ממנו שלילי שקשור אליהם 

שהם עצבנו אותי וכו (אצלי לפחות)

לא בטוח שרגש שלילי שהוא לא קשור אליהם שהוא מסופר כרגש שלי בלבד יהיה להם קשה.

אצלי כשאני משתפת בכל מיני חוויות ורגשות הם ממש מקשיבים!! ואני רואה שהם לומדים מזה שפה רגשית ורוציפ לשתף בחזרה..

לעומת כשחוזרים מהגן ושואלים איך היה זה לא מה שיוצר שיתוף..

אבל שלי קטנים אז לא בטוח שזה אותו דבר.

וגם זמנים אישיים קצרים לא דווקא זמנים מושקעים אלא בבית כזה למצוא כמה דקות פה ושם של אחד על אחד

ראיתי שהוציאה קלפים ממש חמודים לשיח עם ילדים

תעשי גוגל

קצת לפני שהם הולכים לישון, אצלנו זה פותח מלא דברים

גם סתם לשבת על הספה וללטף ראש

כל דבר שתעשי, שלא כולל את זה שהם נשרכים אחרייך בעיסוק כלשהו כשהם אגביים לו, אמור לעזור

אצלנו אפילו טיול בקורקינט לשם הטיול עוזר

ניסיתי לחשוב על תשובה, בשביל עצמי לא פחות.

וחשבתי שאולי הרעיון של סבב ושאלות מנחות הוא לא בהכרח נכון, כי הוא קצת דוחק בהם לספר גם אם לא מתחשק להם בדיוק.

ואולי הרעיון הוא לתפוס את הרגעים שהם פתאום נפתחים (וזה קורה בדרך כלל בדיוק כשאת מרוכזת במשהו חשוב או עושה שיעורי בית עם ילד אחר או כבר גמורה מכל היום הזה ורק רוצה שקט ) - ואז להמשיך את פתיל השיחה ולזרום עם השיתוף שלהם לפי מה שהם מכוונים.

אבל זה פשוט קשה מדי...

(נגיד - מקודם חזרתי מאספת הורים של אחת הבנות, ודיברתי איתה בחדר על מה שעלה באספה, ואז בת אחרת נכנסה לשיחה שלנו ואמרה לגבי עצמה משהו קשור, משהו שהוא שיתוף אישי שהיא בד"כ נמנעת ממנו... מודה שקטעתי אותה ואמרתי לה שמחר אשמח לשמוע ממנה על כך, כי רציתי להתמקד באותו רגע בבת הראשונה. אבל לכאורה היה טוב אם הייתי מנצלת את ההזדמנות כדי לשמוע ממנה...)

בכל אופן - רעיון קונקרטי יותר שעולה לי:

ליצור שיח מתוך הקראת סיפורים. מקריאים סיפור, ואז מכוונים את השיח למקומות שקשורים לילדים עצמם. מנהלים דיון על הסיפור, אבל בעצם על הילדים שלנו.

ואם את בעניין - את יכולה לנסות להמציא סיפור בעצמך (ולכתוב אותו כדי להקריא) לפי מה שנראה לך שהילדים צריכים לשתף, וכך זה יהיה ממוקד לצורך.

תודה על השאלה מעוררת החשיבה הזו!

תעזור כנראה...

וסיפור זה באמת מעניין לדבר מתוכו... תודה!!!

לעשות דברים ביחד שגם את נהנית מזה וילדים מרגישים את זה. לצאת לטבע, לרקוד ביחד, לשים בבוקר שירים שאת אוהבת (ואז גם ילדים מתחילים לאהוב), לגדולה אולי לקרוא ספר ילדים אבל שגם אותך מעניין ומעורר שאלות עומק

"להיות מחוייבת להנאה איתם"

לקחתי את המשפט הזה מספר של עינת נתן "חיים שלי" מאז זאת ממש תפילה שלי.

יש ימים שאני כמו שוטרת ולא כיף איתי ואז אני נזכרת שאני לא יכולה להגיע לעומק ביחסים כשאני במצב הזה וקצת מתאפסת על עצמי

והיא אלופה, אלופה.

היא יקרה מאד, אבל אני אחרי 2 קיסרי,

אז זה שווה לי את זה, כי רק עליה אני סומכת..

מוזמנת לפרטי, אם תרצי

לא יודעת לענות

(מקווה שלא טועה בשם)

מרוצים ב"ה.

ראיתי דגמים בודדים

ויותר בא לך, אין לך על מה להתנצל.

זה נעים מאוד, במיוחד שהנסיבות הן מקום שנסגר ולא סתם התחלת לחפש עבודה חדשה בהריון.

(שגם טת זה כמובן מותר לעשות... אני סיימתי תואר בתחילת הריון ומיד חיפשתי עבודה. בפועל התחלתי לעבוד בשבוע 21)

בדיוק בשביל זה יש חוק, תורידי מעצמך את הלא נעים

מותר לך להתחיל עבודה בסוף חודש שני ולא לספר, זה גם לא שתספרי אחרי חודשים וישר תצאי לחופשת לידה, יהיה לך עוד 4-5 חודשים לעבוד

אני מבינה למה מישהי בחודש רביעי מתלבטת אבל בתחילת חודש שני בעיני אין התלבטות מבחינת זה שלא נעים לך

השאלה היחידה שכן הייתי שואלת זה כמה את חושבת שתצליחי לתפקד ולהיות עובדת טובה למרות ההריון, אם את יודעת שבהריון מאתגר לך מאוד ואת עובדת פחות טובה באופן משמעותי, אז זה כן שיקול ללכת לעבוד במקום שמכירים אותך, מבאס להתחיל עבודה חדשה לא בטוב.

וגם אם נראה לך תרצי להאריך חופשת לידה אז במקום עבודה חדש זה פחות רלוונטי, ובמקום שמכירים אותך אולי כן... (לפי החוק צריך ותק של שנה נראה לי בשביל שתהיי זכאית להאריך ולא יהיה לך את זה באף אחד מהמקומות, אבל אם המעסיק מאשר כמובן תמיד אפשר, וזה נראה לי יש יותר סיכוי במקום שמכירים אותך מלפני)

זה בידיוק מה שאני מפחד. להתחיל במקום עבודה חדש שאני לא אוכל לתת את כול כולי.

ובעצם אולי להפסיד שם את הנראות שלי במקום מבחינה מקצועית.

מה שבמקום הקודם אין לי

אני כבר מכירה אותם והם מכירים אותי.

זא לא יהיה לי תהליך למידה של שיטות עבודה... שיכול לקחת הרבה זמן במקום עבודה חדש...

ואת צודקת שכחתי לגמרי לגבי הארכת חופשת לידה...

זה נקודה חשובה מאוד אצלי!

השאלה אם להתאמץ בכלל וללכת לראיונות (גם כדי לכבד את המקום העבודה שלי כרגע שמאוד מנסים לעזור) או לקחת לעצמי את ההצעה הנוחה והנעימה שיש לי

ולפרוק מעלי את כל הטרדה הזו

אני הייתי נוטה לחזור לעבודה הקודמת, מאתגר אותי להוכיח את עצמי בהריון,

אבל האמת זה תלוי בכל מיני גורמים- כמה השכר יותר נמוך? זה פער שתעמדו בו ורק מבאס ללכת אחורה בשכר, או שזה יכניס אותכם לבור?

האופציה של המקום עבודה החדש זאת הזדמנות יוצאת דופן להכנס לשם או שבטווח הרחוק יש פוטנציאל להכנס לשם או למקום דומה?

אם יש פער משמעותי שלא תעמדו בו כלכלית והאפשרות לעבודה החדשה היא אפשרות יוצאת דופן אז אולי כן שווה להתאמץ... 

במקום עבודה הקודם כנראה יותר נמוך מהאופציה השניה שהציעו לח

אבל לא מהשכר כרגע (במקום שנסגר)

וכן בהחלט אלו משרות שתמיד ניתן להתמודד עליהם.

יש בהחלט פוטנציאל להכנס לעבודה דומה בעתיד.

חייבים ותק של שנה.

בכל מקרה אני עבדתי 4.5 חודשים ויצאתי לחצי שנה

אם יש ותק של שנה, אז המעסיק מחויב לאפשר הארכה ואחר כך להחזיר לתפקיד

אם אין ותק- המעסיק יכול לא לאשר, או להגיד שהוא לא מחויב להחזיר לתפקיד...

כמובן הרבה מעסיקים יאשרו, אבל לא מחייב

בהם.

המקום נסגר

ולא בגללי אישית. או משיקולים אחרים.

ולקבל משכורת שלמה

אבטלה זה אחוז מסוים מהמשכורת.

וגם מעכב התפתחות מקצועית.

ברור שאם אין ברירה אז זה המצב

אבל לא הייתי ניגשת לאופציה הזו מלכתכילה

לאיפה שמציעים לך אם התנאים יותר טובים

חוקית את מוגנת לעניין ההריון

ומבחינה מוסרית תראי את זה כאילו מקום העבודה שלך לא נסגר ואת ממשיכה כרגיל זו בעצם בעיה שלהם שהם החליטו לסגור את מקום העבודה, והמשך העבודה במקום אחר היא בעצם סהכ להמשיך באותו 'עבודה' כביכול

אולי השכר וגם זה עדין לא ברור.

לענין מוסריות - אולי יש צדק בדברייך. זה טוב לטמון את הראש באדמה ולהגיד זה בעיה שלהם

תכלס המעסיק החדש לא אשם.

וברור שמבחינה חוקית אין צורך להודיע בראיון עבודה ל ההריון בכזה שבוע זה ברור.

הכוונה שלי היתה האם יהיה נכון להתחיל מקום חדש בהריון ואז לא אצליח להוכיח את עצמי כמו שצריך בהתחלה.

לאם כדאי בגלל ההריון

איך את ההריונות באופן כללי? וגם לזה אין משמעות כי לא כל הריון הוא ממש אותו הדבר אז זה לא מצב שתוכלי לדעת מראש.. וגם את לא צריכה לדעת כי הקב'ה מנהל ומחליט מה יהיה ואיך יהיה ויסתדר, אז תרפי מהמחשבה הזו אם כדאי בגלל ההריון

אז אם את שואלת אותי את רק בתחילת הריון למה לא להתחיל במקום עבודה חדש אם גם ככה אין לך מושג מה ואיך יהיה?

תבררי מה התנאים של מקום העבודה החדש ותבחני את הדברים לי זה, שכר, מרחק, שעות.. כתבת שאת רוצה להתקדם בקריירה אז לברר אם זה בכלל רלוונטי במקום עבודה הזה

קודם כל מזל טוב!!

א. כן, רוב הנשים מסתבר מקבלות מחזור עם ההתקן.

ב. בין חצי שנה לשנה.

ג. כן יכולות להיות תופעות לוואי, אם כי מועטות יחסית לגלולות. שווה לנסות.

מכיוון שאת אחרי לידה ורירית הרחם דקה, יש לך נתוני פתיחה טובים להתמודדות עם דימומי הסתגלות.

חוץ מזה לרוב, הדימומים הלא סדירים הם הלכתית בגדר כתמים, אז במצב של טהרה, והתנהלות חכמה וזהירה, הדימומים עצמם לא צריכים להוות מטרד משמעותי בחיים. (ברור שיותר רגוע בלי כתמים, אבל זה לא כמו שזה נשמע שנאסרים על ימין ועל שמאל באופן לא צפוי)

אם אסורים אז יהיה קושי להיטהר, אבל יש דרכים "לדלג" על הקושי לתקופה קצרה רק בשביל לצלוח את הטבילה.

מאוד חשוב הדרכה הלכתית מדוייקת בתקופה הזאת.

אם לא תנסי לא תדעי איך הגוף שלך מגיב. לדעתי ממש כדאי לנסות ולבדוק איך משפיע. לדעתי זה אמצעי מניעה מוצלח (ואני לא יכולה להתקרב לגלולות)

הצעירים יותר גרים בעיקר בד'.

לא בטוחה אם יש דירות להשכרה

באזור הישיבה התיכונית יש אוירה קהילתית וצעירה. בנייני יתק"א, בתי יונתן

בכללי- אני נותנת משככי כאבים לשיניים.

מי מלח באף/ אינהלציה לנזלת.

וכדאי לבדוק אוזניים כי זה הרבה פעמים מגיע עם הנזלת.

ואם היא ממש לא ישנה טוב אולי זה לא רק שלא מרגישה טוב אלא גם עניין של הרגלי שינה?

שנה וחצי אחרי לידה וכל הזמן עייפה ונרדמת בכל מקום..

רק בימים האחרונים מרגישה קצת יותר ערנית פתאום.

ומזדהה עם המתוק, זה כשלא ישנים...

תרגישי טוב!!!

בס״ד

ולעשות הפסקות באמצע?

בשעה טובה ❤️

לא ילדתי😂

אבל אני גם ברוך ה׳ בלי נטייה לצירים מוקדמים או התכווצויות

חום רציני עושה לי בחילות גם בלי הריון, אז בהריון בכלל זה להתעלף...

לא הלך😂

זה היה שלב שרציתי ממש ללדת כבר אז אנרתי יאללה מקסימוםםם נלד!

לק"י

אם זו הליכה נינוחה במקום מוצל, עם עצירות לפי הצורך, זה נראה לי בסדר.

למרות שלא הייתי עושה את זה בלי סיבה טובה או בלי אפשרות לחזור מיד כשקשה לי (ובשבת זו בעיה).

א..תקשיבי לגוף שלך..אפשר לשבת לנוח ולעשות הפסקות? לשתות..ותלוי אם הז בשעות שחם..

ואם לא נכון לך אז תותרי..

לא יודעת בדיוק מה הסיטואציה ועבור מה

סהריון רגיל אין סכנה בללכת

רק להקשיב לגוף לא להתאמץ מדי

ועשיתי את זה כמה פעמים

פשוט הדרך תיקח כנראה יותר מ45 דקות...

יש איפה לעצור בדרך?

לי זה נשמע ממש סבבה אם אין בעיה מיוחדת 

אם אין חשש מיוחד והכל תקין אז אחלה

תשתי הרבה שפחות יפריע לך אם הבטן נתפסת

בכללי אני אוהבת ללכת

זה לא כזה דחוף סתם כי לא באלי להישאר בבית בשבת בצהריים כל כך הרבה שעות לבד (בעלי יהיה במשמרת)

היא אמרה שאין בעיה רפואית לחבר חבילות, אבל שכן זה יכול ליצור מצב של כתמים שקשה להיפטר מהם. מניחה שזה מה שקרה אצלך…

במקומך, לא בהכרח הייתי לוקחת גלולות דמה כדי לקבל מחזור, אבל זה תלוי כמה יש לך כוח להתעסק עם הכתמים… כלומר לקבל מחזור אולי יעזור להעלים אותם… אבל לא מומחית בתחום.

מצטערת אם לא דייקתי, כך לפחות אני הבנתי את הרופאה

שרירית הרחם כבר לא מצליחה להיות עבה ומתחילה לנשור,

לכן במצב כזה מומלץ על הפסקה ואחריה את יכולה לנסות לחבר שוב חבילות.

אפשרות שניה זה להיות עם כתמים, ולקחת בחשבון שיתכן ויתגברו ואז תקבלו מחזור/תיאסרו. 

אין באמת צורך רפואי בבדיקה כשיש הכתמות בניגוב.

במיוחד כשרוב הסיכויים שזה בכלל לא מהנרתיק

אם זה ימשיך את חוששת ומרגישה צורך, תלכי

יש דגנים מעורבים שזה גם מעולה

ותראי מה הילד יאהב

מה שחשוב זה להסתכל ברכיבים, אם הרכיב הראשון זה תירס (קורנפלור, עמילן תירס) זה אומר שתחת הכותרת של דגנים דוחפים יציקה של קורנפלור לבטן שזה איכסה וחסר כל ערך תזונתי

שלפעמים יש תחושות לפעמים לא... בשביל השקט שלך, תבדקי דופק

בהצלחה ממש❤️

שבוע 6 פלוס

או לחכות לשבוע 7?

כי לפעמים עדיין לא רואים ואז סתם תילחצי.. ולפעמים כן רואים כבר.. זה לפי התחושות שלך..

בעזרת השם הכל יהיה בסדר

ובכלל תופעות בכזה שבוע מוקדם זה די נע ונד בין הימים... יכול להיות יום אחד יותר טוב

ויום אחד נפילה...

תחכי כמה ימים לדעתי

כשהייתי בהריון, כאבה לי מאוד שן בינה בלסת העליונה, נראה לי שגם התפרקה לי חלקית סתימה שכבר היתה בה, ממש הרגשתי שרבע ראש כואב לי.

כשהגעתי לרופא שיניים הוא בדק והקיש ככה על השיניים ואמר שלדעתו הכאב בכלל לא מהשיניים,

וגם אצלי בסופו של דבר זה היה מהסינוסים.

בהריון לדעתי לצינון ונוזלים וכו' לוקח יותר זמן לעבור, אז עדיין יש סיכוי שזה סינוסים... 

ב"ה אחרי שכתבתי פה הכאב עבר כלא היה אחרי שכל היום היה כאב עמום וכבר חיכית לכאב החזק שמתחיל בערב..

מתחילה להיות אופטימית..

מקווה שיעבור לגמרי 🙏

וזה היה סתימה עמוקה שסוג של הפסיקה להועיל

עשיתי טיפול שורש בהריון אבל בשליש שני

זה יכול להגיע לכאבים איומיםםם

אני השתגעתי מכאבים

ולא עזר אופטלגין בכלל

הרדמות שבסדר בהריון 

(בהנחה שכבר עשית צילום ולא תצטרכי עוד אחד כי יש רופאים שלא עושים צילום בהריון)

אולי תנסי דקסמול סינוס ותראי האם עובד?

כאבי שיניים איומים שהרופא התעקש שאין כלום ובסוף התברר סינוסיטיס.

עבר עם אנטיביוטיקה לדעתי.

תגשי לאאג

לא הבנתי למה לעשות טיפול שורש אם אין בעיה? 

אבל שזה יכול לפתור את הבעיה של הכאבים...

כרגע הכאבים התחזקו אחרי כמה ימים של שקט.. שוקלת לגשת למרפאה.. לא מרגישה צינון או משהו...