פורום הריון ולידה (עמוד 361)

עושה חשק

רמת השירות, זמינות רופאים ואחיות - מאוד תלויים במקום בו את גרה. וזה כך בכל קופות החולים.  

אין זמינות שווה וטובה לאותה קופה בכל מקום בארץ. קופות חולים שונות חזקות באיזורים מסוימים וחלשות באיזורים אחרים 

תבררי עם משפחות אחרות בסביבתך באיזו קופת חולים הם ומה יכולים לספר על זמינות השירותים הבסיסיים- ואולי תמצאי שכדאי להחליף קופת חולים.  

אין לך מעקב תכוף? אשפוז ביתי, משהו?

באופן כללית המרפאה שלנו לא בעד בטיפול הזה 

עד שקבלתי אותו יצאה לי הנשמה ילא הרבה אחר כך הפסיקו לספק לי  

אולי אפילו לנסות בסניף אחר של המרפאה

שולחת חיבוק

בערים מרכזיות יש מרכז בריאות האישה שיש שם רופא תורן מוניטור ואחיות וכו', במרפאות קטנות לא תמיד יש את כל זה, בטח בישוב קטן (אני לא באמת יודעת איפה היית..) צריך לקחת את זה גם בחשבון בבחירת מקום מגורים.. (אני ידעתי בשביל מעקב זקיקים אני צריכה להגיע למרכז בריאות האישה בעיר שקרובה אלי וכן הנסיעה זה יכול לקחת איזה שעתיים בבוקר.. לקחתי בחשבון, כי בחרתי לגור בישוב קטן יחסית שאין את השירות הזה שם..)

הוא לא נתן מענה ראוי 

כאב בטן יכול להצביע על כל כך הרבה דברים

שראוי לבדוק את המינימום 

כנל מד לחץ דם.

ואיזה חוסר מקצועיות. באמת-לפחות למדוד לחץ דם, לתת עירוי, אפשר אחות לא צריך רופאה בשביל זה.

במקומך הייתי שולחת מכתב חריף לפניות הציבור של הקופה

ובודקת אופציה לעבור לקופת חולים אחרת. אפשר כל רבעון זה לא מסובך תבררי לפני כן איזה קוםה מומלצת באזור שלך.

תרגישי טוב!

אם אין רופאת נשים הייתי הולכת לרופאת משפחה שתנחה אותך מה לעשות. אם זה התייבשות זה לא משהו ששייך דווקא לרופאת נשים

במיוחד שם לא נותנים לך את האשפוז הביתי שאת צריכה 🩷

פעם הבאה שלא תקרה מועיל יותר להתקשר למוקד של הקופה קודם והם יפנו למקומות נורמליים, אולי.. אין אצלכם מוקד נשים?

אבל אוכלת טוב בזמן השני ולא נשארת רעבה

יותר חוששת שיהיה ירידה בחלב

ממש מתלבטת אם להתחיל 

ואז ב9 בבוקר אוכלת

אז זה 15 שעות , מתי שמרגישה צורך כבר אוכלת 

ככה יוצא לי באופן טבעי כי לא אוהבת לאכול בערב מאוחר ואז עד שקמה עד שמתארגנת 

רק ב9 אוכלת 

זה בתנאי שאוכלים ממש טוב עד הערב כי אם יש רעב וחולשה  וזה לא טוב בהנקה

ילדנו ביחד לכן זוכרת כמה זמן את אחרי לידה 🫣

אחותי בנחת... זה זמן לאכול. לאכול טוב ובריא ומזין וטעים. פחות זמן לצום. 

ככה אני חושבת (וסופררר מבינה אותך על הרצון לרדת במשקל) 

בואי אנחנו מזינות בגוף שלנו ממש ילד בעולם הזה!! זה מה שהוא אוכל.! לי מרגיש שזה ''לשחק עם החלב''.. אם זה יוריד מהכמות? (שזה לא מופרך) סתם מבאס.. בקיצור נשמה. לא באתי לבאס. אני בעד אכילה נכונה ומתאימה. ופעילות גופנית רגועה ונינוחה. וצום 8:16 נשמע לי קיצוני מידי לאישה מניקה בטח בשלב הזה.

חיבוק 

❤️

אבל מרגישה שחייבת משהו אמיתי ״וקיצוני״ כי אני פשוט נראת נורא לדעתי ומרגישה שממש יעשה לי אוב גופני ונפשי להרזות

לא מצליחה כל כך וזה מתסכל

רציתי מסגרת יותר ברורה

אני אהיה מופתעת לשמוע אם למשהי זה עבד

וזה פגע לי בחלב,

אז עשיתי 12-12 והיה מצוין

בזמן של ה12 אוכל אפשר לאכול הכל נכון?

ירדתי

אבל לא הצלחתי להתמיד...

בהתחלה אכלתי רק ירקות בערב, אח"כ גם אוכל...

אבל כשעשיתי את זה ירדתי 5 קילו בחודש!

שילבתי גם הליכות.

יש משהו בזה שאת יודעת שמשעה מסוימת "אסור" לך לאכול, שאת מתארגנת לזה בהתאם.

נגיד אני קמה מאד רעבה, אז העדפתי לסיים לאכול מוקדם כדי שבבוקר אוכל לאכול מוקדם.

עשיתי 7-7, עבד לי יופי.

הצלחה!

מה שכן, אפשר ממש להשתדל לאכול בריא. אני ירדתי מעולה אחרי לידה על דיאטה של בלי סוכר בלי קמח לבן בלי חלבי ובלי קפאין. עם הנקה מלאה ושפע חלב ב"ה. מה שכן, אכלתי המון קוואקר, המון אוכל מבושל ומרקים והמון שומנים מזיתים כמו אבוקדו טחינה אגוזים וכו. דאיתי לא להיות רעבה לשניה ושיהיו לי נשנושים זמינים כל הזמן

אבל להוריד לגמרי סוכרים וקמח לבן אני ינסה

תידה!

אותה כרגיל מבחינתי זה אורח חיים בריא לניקוי הגוף היומיומי גם בהריון וגם בהנקה, כל עוד אני אוכלת את כל מה שהגוף צריך ולא לא הרגשתי תחושה של רעב לא רואה בעיה גם במהלך הריון והנקה.

אבל צריך ללמוד כללי אכילה בסיסיים, אחרת לא הייתי ממליצה לעשות את זה כשהרגלי החיים לא מאוזנים, ואם יש ברקע עניין רפואי שמצריך התאמה של תזונה מסויימת מאוד.

אבל הכל תלוי באיך את מזינה את עצמך במהלך היום וקשב לגוף

זה כמו שצום משפיע שונה על נשים שונות

עד שלא תנסי לא תדעי, אבל לא הייתי מתחילתץה מ16-8 אלא מ12-12 ויורדת בהדרגה אם זה לא פוגע לך בחלב

ותשתי המוון

גם בלי קשר להנקה, זה תורם לתחושת שובע

בפריג'נטלי יש את החומצה פולית

וברזל את יכולה לקחת בנוסף זה בסדר

ליתר ביטחון כי הייתי עם חוסרים 

אבל לא יודעת... 6.5 מ"ג ליום נשמע לי המון 🙈

פי כמה מהכמות המומלצת הרגילה

אני גם מכירה שהרופא נותן 5 מ"ג כשיש חוסר. הייתי מתייעצת עם הרופא אבל לא חושבת שבמצב שלך, שידוע על חוסר כדאי להפסיק.. אולי כדאי לבדוק שוב, אבל לדעתי את צריכה להתייעץ עם הרופא שרשם לך..

ואני לא בהריון בכלל

לא יודעת להגיד לגבי רעילות

בכללי לא מרוצה מהרופא הזה בכלל

הייתי אצלו בפעם הראשונה ממש ממש בהתחלה ולא אמר לי כלום על חוסרים למרות שהיו לי בדיקות עדכניות... רק כשחזרתי אליו אחרי הדופק אמר לי להעלות את המינון

מקווה שהכל יהיה בסדר 🥺

שלך בעצמך ולראות

ביום שהייתי אמורה לקבל עשיתי בדיקה ויצא שלילי ורק יומיים אחרי יצא חיובי

אם זה באמת חמישי אז יש עוד סיכוי, תנסי לבדוק בשתן הראשון של הבוקר מחר, אם זה שלילי, מנסיון שלי זה כנראה כבר לא יקרה החודש..

אמרו לי שצריך לחתום שהילדים בסיכון כדי לקבל הנחה

זה לא הולך לפי הכנסות או מצב כלכלי

אם האמא בדכאון אחרי לידה וצריכה עזרה עם הגדולה כדי שתוכל לצבור כוחות ולהתפנות אליה אחרי צהריים אז זה בדיוק זה

סיכון לא אומר שהילדים חייבים לצאת מהבית

אם היא זכאית לדמי אבטלה אז היא גם אמורה לקבל הנחה.

אם לא אז באמת דרך הרווחה

לא מספיק לצאת לחל"ת בשביל זה, צריך להתפטר מהעבודה שזה משהו שצריך לחשוב עליו

ומניסיון שלי- גם במקרים מאד מורכבים לוקח זמן עד שעוזרים ברווחה, אם בכלל.   

מה שאת מתארת נשמע כמו נקודות שבאמת מפריעות לך רק שבמצב קצה זה מרגיש אקוטי הרבה יותר.. כנראה שלא תקומי מחר ותשני הכל אבל מאחלת לך שתמצאי דרכים לעשות שינויים קטנים במסגרת האפשרי 

והכנסתי את הפינת אוכל למטבח, קצת צפוף אבל מזמן הרגשתי שהדלפק קריר ומודרני ואני מתחרטת שלא שמתי שולחן במטבח.. אז היום פשוט הכנסתי אותו. והוא ממלא את המטבח, אין הרבה מקום, אבל אכלנו ארוחת ערב ממש מתוקה ומשפחתית ( אני עם הקטנים),

הגשתי להם פסטה אדומה והרגשתי ביג מאמה בקטע טוב😆 יושבת איתם ומקשיבה להם, ולא רק עומדת ליד הדלפק ומגישה..

וכן, האמת אני פגועה מחוסר פרגון של אמא שלי ממשהו שחשבתי שהיא תפרגן לי, והגדולה שלי גם עצבנית עליי משטות אחרת, בקיצור 

🤧 

ואני מרגישה שלא בחרתי בעצמי במקום מגוריי אלא שוכנעתי מבעלי, וכנל בבית הגדול בכל מני דברים, וכנל במקום עבודה ..

אם הייתי בוחרת לבד מקום לא הייתי גרה כאן.

יש באמת זמנים בחיים שבהם הכול נראה אסון ובלתי אפשרי... אם בשאר הזמנים בחודש את מרגישה בסדר ובטוב - אז הכול בסדר...❤️

אם לא - אז יש שתי אפשרויות:

או שמדובר בקשיים אוביקטיביים שדורשים פתרון,

או שמדובר חלילה בדכדוך/בדיכאון.

בכל אחת מהאפשרויות יש דרך טיפול אחרת.

את מסוגלת כרגע, בתוך החושך האדום הזה, לראות מה המצב האמיתי שלך מכל האפשרויות לעיל?

(שואלת כדי שנדע לנסות לעזור לך. ואם את כרגע לא זקוקה לעזרה אלא רק לחיבוקים, אז קבלי עוד אחד: )

האמת האמת ממש בפיזי

חיבוק כזה גדול.

ואני בעצבים ומאוכזבת מהשכנה שלי שעסוקה בחייה ותמיד יש *לי* מצפון למה אני לא מספיק מתעניינת- כי ככה! היא לא מתעניינת!! והיא תמיד המסכנה והקשה לה- אז אין לי חשק להתעניין!!!! 

הוא מגוון חברתי של חברות קרובות...❤️❤️

של נשים אמיתיות.

לא שופטות. 

מכילות.

לא מתייפיפות, לא במבחן מי הכי .. (מסכנה, או לחילופין מטופחת או מצליחה או וואטאוואר) 

בין אם במקומך הנוכחי ובין אם במקום חדש

נשמע ממש עמוס כ''כ הרבה דברים ביחד.

באמת מבאס שאין מי שמתעניין בך ושואל אותך מה שלומך.

ושאלה פרקטית, מקווה שזה הכיוון שלך, האם יש משהו שניתן לעשות בו שינוי אפילו קטן שישמח אותך?

ואם את רוצה, אני מחר בבית חולה, מוזמנת לפנות בפרטי אשמח להקשיב אם מתאים 

אז הבוקר, גם עם הקטן בבית איתי היום, קמתי התארגנתי שמתי אשכרה מטפחת נעליים איפור, ואחריי השיחה של אתמול (תזכירו לי ב7 נקיים הבאים טוב?(; )

הרגשתי בנאדם.

כל הכבוד 

רוצה להגיד לך על התזמון - מהניסיון שלי לפחות, ההורמונליות מציפה הרבה פעמים דברים חבויים, מאוויים, רצונות, חוסר שביעות רצון שיש לה עומק ושורש. 

לא צריך להתייחס לזה בפזיזות, אבל זה כן בא להגיד לך משהו לדעתי. נשמע שהרצונות שלך מחפשים דרך לבטא את עצמם. שהאני שלך רוצה להנכיח את עצמו. וכשהורמונים משתחררים, זה משחרר גם רצונות ותסכולים חבויים. 

בעבודה, במקום המגורים, בבחירה של כל מיני דברים קטנים

יכול להיות באמת שכל דבר קטן בפני עצמו ניתן לשנות וייטב לך, אבל אני חושבת שכל הדברים המיועדים לשינוי - יש להם עומק שמבקש התייחסות מערכתית כוללת. ומה זה העומק הזה? זה יכול להיות שאת מרגישה בלתי נראית, שאת נבלעת בתוך השגרה בלי לחשוב מה מתאים לך, כי ככה רגילים, אולי העובדה  שאת רוצה לבלוט. אולי עניין של חוסר מימוש עצמי, ריצוי

מה את חושבת..?

קחי עוד חיבוק את מלכה!

חגגנו יום נישואין לא מזמן.. 

נידה

אז סתם קפצנו למסעדה..

בלי מתנה בלי כלום מעומס. פרחים כן, פתק קטן כן, אבלי בכל זאת...

אז אתמול בלילה פרגנתי לעצמי והזמנתי קרם יום קרם לילה וסרום- עלה 600+, אבלי דיי. מותר לי לשמח את עצמי.

אבל אם את מצפה ליותר, מותר להגיד את זה

חיבוק כפרעלייךךךךךך!!!

החיים האלה

(אמרת השבוע השני של הנידות.. התכוונת שבעה נקיים? כי למדתי מאלירז פיין המהממת שזה ימי ליבון. יעני זמן ללבן את החיים. זה לא סתם עולה בך בזמנים האלו.. זמן לבקשבה פנימית מאד עמוקה)

 אחות

בטוחה שתמצאי את הכוחות לשנות ולדייק

❤️

האלה ומרגישה ככה! פתאום הכל צף, אפילו כמה ימים יש לי משהו שכאילו "תקוע" לי בגרון. ומעצבנים אותי בעבודה ונמאס לי להיות פוליטיקלי קורקט.

אז @נהורה ממש מבינה אותך ושולחת חיבוק ענק!!!

טוב אז נשכבתי על הספה בערב אחרי שכבר כולם נרדמו. ואיכשהו ב"ה האיש התיישב בכורסא ממול והתחלנו לדבר..

ללבן אשכרה😆

ויצאה שיחה טובה..

והרגשתי איך אני נרגעת..וחוזרת למקומי..

פיוווו  [אנחת רווחה]..

מעניין העניין הזה...ימי ליבון, זמן ללבן את החיים.. לברר... חבלי שרק בגיל 40 אני שומעת את זה יא ראבי

😆

הלכתי לראות מה זה מלודי.... 

האמת, אני צריכה הרבה אומץ לנעול אותן. הן יפות, פשוט לא רגילה לסגנון הזה. 

זה נח לעמוד איתן יום שלם על הרגליים? 

ויש לי בדר''כ כאבי גב ורגליים

ואיתן מושלם לי מצד הנוחות

ויש לי כמה דגמים 

 יש כל מיני חברות של נעלים נוחות 

יש ליידי קומפורט ..טבע נאות

יש לי מגפון של ליידי קומפורט, ממש בעיצוב נקי וקלאסי. אבל אמרת בלי נעלי עקב, אז לא מצרפת

יש לי גם סניקרס לבנות ונעלי אולסטאר לימים לא גשומים. 

העיקר שיהיו יפות חח

אם מעניין אותך אשלח לך דוגמאות 

אבל לרוב זה לא חברות ״שוות״ שאורטופדיות או משו

דווקא לפעמים האורתופדי (נאות) לפעמים הכי עשב לי כאבי גב.

משהו כזה מוקסינים: נעלי מוקסין לנשים עם סטייל - Black & White

(ספציפית לא אהבתי שם כלום אבל זה הסגנון)

בקיץ אני אוהבת סנדל קשירה קניתי בסטרטווויס מושלמים החזיקו לי 3 שנים!! 

בסגנון בזה אבל לא הנעל הזאת

ולאחרונה אוהבת גם עקב מרובע, לא ממש ליום יום אבל מצאתי בזארה נעל מנומרת עם עקב, לא מוצאת תמונה 

אם מעניין אותך אני יגיע הביתה ואצלם

נעלי מוקסין יחסית גבוהות 

או סניקרס גבוהות 

בחורף גם מגף 

לק"י

זה דיבורים, שירים, סיפורים, התנסות בחומרים שונים.

שני הקטנים שלי היו/עדיין אצל מטפלת עד גיל הגן, והם היו שם הכי גדולים.

ב"ה הם מפותחים. היא עושה איתם את הנ"ל.

אז אני לא יודעת מה בדיוק אמורים לדעת בגיל שלוש, אבל מקווה שכן עזרתי לך.

כתוב בדיוק מה צריך  בכל גיל 

אולי זה יתן לך כיוון

לשאול שאלות

להקשיב לזמן קצרצר

להתנסות בחומרי יצירה

ובעיקר לשחק ולשמוח

הם עם סקרן

לא צריך לפתח אותם הם מתפתחים לבד

בעיניי אם אין משהו חריג לא צריך לדאוג 

הילד הכי חכם אצלי היה במטפלת עד גיל 2.5 ובגן פרטי שבעיקר שחקו משחק חופשי עד גיל 3.5 ולמד לבד הרבה דברים

לדוג', אם אני לא אלמד אותו למנות, למה שהוא יידע?

לק"י

אתם אוספים משחקים? אז לספור תוך כדי.

קניות בסופר- לספור כמה מלפפונים אתם שמים בשקית.

כמה עיגולים יש לו על החולצה.

אני מסכימה שיש דברים שאנחנו כן צריכים ללמד, אבל זה נעשה הרבה פעמים בטבעיות.

הם לומדים לבד לבדוק כמה יש להם

רואים אחרים סופרים ומחקים אותם

כשהילד מונה ושוגה אני מראה לו איך למנות

וגם כי לומדים את זה בגן

אני לא מלמדת את הילדים שלי שום דבר לשם הלימוד אלא תוך כדי.

לדוגמא הילדים שלי יודעים לספור עד 10 בגלל שכשעושים משאף אנחנו סופרים עד 10

אבל כן חושבת שכדאי להיות במודעות, לא כי המטפלת לא 'מלמדת' מספיק טוב, אלא כי אם יש קושי - לפעמים מטפלת לא מנוסה פחות תשים לב כדי להפנות הלאה לאבחון וטיפול במקרה הצורך (ובמיוחד כשהילד גדול מהשאר אז הפער פחות יבלוט).

למעשה בטיפת חלב זה חלק מהמטרה - לבדוק אבני דרך התפתחותיות, ולראות אם יש דברים שצריכים בהם עזרה. אם את סומכת על האחות בטיפת חלב, אפשר להתייעץ איתה.

בגדול - 

בגיל כזה מצפים שהילד ידבר ברור, שכל מי שמדבר איתו מבין מה הוא אומר (מבחינת מובנות המילים. עדיין תקין שיהיו אותיות בודדות משובשות).

מצפים שיהיה אפשר לנהל שיחה פשוטה עם הילד, שהוא ידע לספר בגדול על דברים שקרו לו, לענות לשאלות.

מבחינת מוטוריקה - יש מיומנויות שלומדים דרך יצירות, אז אם המטפלת לא מספיק עושה להם יצירות את יכולה לעשות איתו בבית - לצייר, לגזור, להדביק, וכדו' (לא יודעת להגיד בדיוק מה מצפים בגיל כזה).

ראיתי שהגננת עשתה להם להדביק מדבקות בתוך עיגול, לעבור על קו מקווקוו, לגזור

כוס קמח

כוס שוקו (אפשר 3/4 שוקו ו1/4 קקאו, יותר מוצלח בעיניי)

כוס סוכר

כוס שמן

4 ביצים

כוס קצפת צמחית ריץ'

ואבקת אפייה כמובן

מערבבים הכל ושמים בתבנית משומנת (זה מספיק ל2 אינגליש קייק קטנות)

לציפוי מלמעלה אני ממיסה שווקלד מריר וחלב סויה 

מערבבים ביד או במיקסר?

בלי מים?

ונראה לך אפשר לשים בתבנית בינונית?

רוצה לקשט לעוגת יום הולדת

על 180? טורבו?

לא צריך מים, זה המתכון בדיוק

אני חושבת שכן.

כוס קמח

1.5 שקיות אבקת אפייה

כוס קקאו

2 כוסות סוכר

כוס שמן

4 ביצים

תמצית וניל

כוס מים רותחים

מערבבים ביד, נראה לי סבבה לתבנית בינונית, אופים ב180 עם או בלי טורבו.

בהצלחה ♥️ 

שימי לב שאצלך יש כוס סוכר, כוס שוקולית (לפחות חצי ממנה זה סוכר), וריצ', אז זה לא מאוד שונה...

לא נעלבתי, ולא מנסה לתקוף, פשוט המתכון שלך זה היחיד שעמד לי מול העיניים להשוואה...

תכלס - הם נראים לי די דומים...

פספסתי שאצלך זה קקאו ולא שוקולית 

ויש גם מים

סה"כ באמת לא מאוד שונה 

שהבלילה מיימית מאוד ויצא זוועה 

לא יודעת אם זה אני המוכשרת 🫣 או שהמתכונים שניסיתי פחות טובים 

אפשר לעשות גם גנאש שוקולד 

או לזלף לפני האפייה לוטוס בצורה יפה

הכל בסוף יוצא דחוס ולא אכיל

לק"י

חשבתי שאם רק עוגת שוקולד לא יוצאת לך טוב, את יכולה להוסיף קקאו לעוגת טורט/ בחושה.

זה נהפוך עוגת קוקוס לטעם שוקולדי?

4 ביצים

כוס סוכר

חצי כוס שמן

כוס וחצי מים

4 כפות שוקולית

2 כפות קקאו

2 כוסות קמח

אבקת אפייה

אני שמה סוכריות מלמעלה לפני האפייה, בלי קרם. יוצא מעולה

זה עושה ממש טוב למרקם (לרוב לא שמה קצפת ריצ' וכאלה, אז אולי הם עושים למרקם טוב עוד יותר)

באפײַה לחמם תנור מראש ל-180

להניס את העוגה לתנור על הרשת ומעליה התבנית השחורה שהעוגה תהיה ביניהם

ולהוריד את המעלות ל160 לכוון טיימר למשך שעה

זה פתר לי את העניין שהעוגה נופלת אחרי אפייה

או אקראי?

לי התחילו כאבים בבית החזה (לא בשדיים) אחרי שנפתחה עלי כרית אויר בתאונה שמעדי פעם מופיעים שוב אחרי מאמץ.

והמשיך עד הערב.

לא שמתי לב מתי בדיוק זה קורה כל פעם אבל יכןל להיות שזה מלחץכי אנחנו לקראת מעבר דירה

והתחלתי לקחת איזורים בבית לסדר ולארגן אותם ,

ואני מרגישה קצת לחץ סביב זה כי זה עוד חודש וחצי והכל בערך עלי

אני מרגישה את זה כסוג ראשוני של התקף חרדה

נשימות עמוקות ואיטיות בעצימת עיניים והרפייה ממש עוזר לי לזה

שרירים שהתקצרו מתקופת סטרס ארוכה ופשוט השרירים נתפסו לי

והגיוני שהכאבים בשד? ממש לחוצה כשיש שם כאבים חזקים שזה לא משהוא בעייתי

הרבה פעמים הרגשתי את ההקרנה של הכאב שם

זה בהנחה כמובן שלא הרגשתי חיצונית ממצא כלשהו וגם כשעשיתי את התירגול הזה זה העלים את הכאבים אז כן

שבוע לפני וסת הייתי בטוחה הריון וזה לא היה... עבר כמה ימים אחרי שהתחיל הוסת והרופאה אמרה שזה תקין, פעם אחת כאב בצורה יותר חריגה, גם שבוע בערך לפני התאריך של הוסת, וזה כן היה הריון. 

אותי הוא הציל וגם לא גורם לעיפות

אשאל אותו על זה

זה אמנם 'רק' תופעת לוואי אבל היא יכולה מאד לכאוב, אני קיבלתי כדורים שמורידים את החומציות בקיבה וזה ממש הציל אותי. אם זוכרת נכון זה נקרא 'נקסיום'.

שווה לקחת בשביל להקל על הסבל בהקאות.

ואולי תנסי יום אחד לקחת בונג'סטה גם בבוקר ותראי איך את. אולי העייפות תשתלם..

הספיק בכלל בכלל

אז אני יכולה להגיד "אני מבינה שאתה מאוד כועס, אבל גם כשכועסים לא מדברים ככה. אני בשום פנים אופן לא מרשה להגיד לאמא חוצפנית".

כשהם קצת יותר גדלים, אני מחזירה להם בשאלה "מה זה חוצפן? מה זה שקרן? (או כל מילה אחרת), לרוב, הם בכלל לא יודעים לענות. ואז אני אומרת שקודם כל לא כדאי להגיד מילים שאנחנו לא מבינים. ודבר שני, מסבירה את המשמעות של המילה הלא יפה. ואז ממשיכה לשאול - אתה מבין עכשיו מה זה אומר? אתה חושב שזה נכון? לרוב אקבל מלמול מתבייש של "מבין... זה לא נכון..." ואז אמשיך ואגיד שאני מבינה מאוד שלפעמים כועסים, אבל גם כשאנחנו ממש כועסים אנחנו מדברים בצורה מכובדת, בטח למבוגרים, בטח לאמא ואבא.

אגב, תלוי ברמת הכעס, אבל לא תמיד השיח הזה יתנהל סמוך לאמירה. כי אם ילד מאוד נסער כועס, הוא לא פנוי להקשיב. אני חושבת שבניגוד לאינסטינקט, לא תמיד צריך להגיב מיד ועכשיו. אם אני לא חושבת שהילד פנוי לשמוע, אני יכולה להתעלם או להגיד משפט קצר, ורק אחרי שנרגעים לדבר.

פחות מתייחסת לביטויים כאלה מילד קטן

זה ברור שהוא מחקה מישהו

אני אציין שזה לא יפה לומר ככה אבל לא אתעכב על זה אלא על דברים אחרים שחשובים בשיחה

הדיבור הזה אמור להתמעט ולהיעלם עם השנים, עם רכישת נימוסים והתנהגות בוגרת.

יש הרבה הורים שמתעכבים ומתעקשים עם ילדים שלא ידברו ככה ולפעמים גורמים בדיוק להיפך לבעיות תקשורת ולמאבקי כוח.

שלא אומרים כך לאמא/ בבית שלנו

ולא עושה עניין מעבר

זה מתמעט ככל שהם גדלים ומבינים שלא מדברים כך

אני אומרת שהמילה הזאת היא מילה לא יפה ואנחנו מדברים דיבורים יפים.

לפעמים אני אומרת שלא נעים לי לשמוע כאלו מילים ואז אנחנו קצת מדברים על מה נעים לכל אחד והם גם משתפים. 

לרוב פשוט מתעלמת.

כשאני רואה שיש כבר הקשר בין המילים לרגשות (לפי שפת גוף) אני משקפת את ההרגשה.

למשל: אני רואה שהמילה הזאת מרגשת אותך, מי אומר את זה בגן? למה הוא אומר את זה?

(בד"כ זה מילים כמו את קקי, העיסוק בנושא חזק בגיל הזה)

אם זה נאמר מתוך כעס אז אני משקפת: אני רואה שאתה כועס ולכן משתמש במילים לא יפות, ואז ממשיכה לפי הצורך: אתה רוצה שיתייחסו אליך? אתה לא יודע מה לעשות כשאתה כועס? קשה לך?

לפעמים חיבוק עוזר ולפעמים דווקא ספייס עוזר.

העיקר לא להיבהל.

אם אצלך זה עדיין מתוך משחק, אז כדאי במצב ניטרלי לדבר על מילים יפות ומילים לא יפות ושאנחנו יהודים צריכים לשים לב למה שאנחנו אומרים.

למשל בהקשר של ברכות. מה מברכים על מה? למה מברכים? אתם יודעים שברכה היא לא סתם דיבור? ברכה היא קדושה, ישראל קדושים, ישראל משתמשים בשפה נקיה.

מה נעשה כשמגיעה מילה לא יפה? נגרש אותה מהפה ולא נשתמש בה.

מתוך משחק, סיפור, מתוך כיף.

גם אם לא זה מה שיפיע על הגדולים, המסרים האלו מחלחלים לקטנים.

לא שזה ימנע מהם לעבור את הגל שלהם, אבל לפחות יהיה בסיס חינוכי להמשך.

בינתיים אני לרןב מתעלמת כאילו לא שמעתי מה אמרו רק תהיתי אם זה נכון.

כשהם אומרים אחד לשני אז אני אומרת להם שאנחנו שומרים על הפה נקי וחבל שהם משתמשים במילים כאלה ושזה בטח לא נעים לאחרים לשמוע. אבל זה יותר על מילים כמו קקי וכאלה.

לוקחת את מה שאמרתן לתשומת ליבי.

אתחיל לנסות לתת להם חלופה אחרת לבטא את הכעס שהם מוציאים במילים כאלה.

לא זוכרת איך הגדולים היו.

מה רמת המשמעת בגיל הזה?

מה אפשר לצפות ממנה ומה זה עוד מוקדם?

מבחינת הקשבה למה שאומרים לה בעיקר

זה בדיוק הגיל של לא בא לי מצד אחד ומצד שני רצון להיות חלק 

אני בעיקר מנסה לשתף, בואי נאסוף יחד, בואי נראה מי אוספת הכי יפה וכו' ..

היא ממש אוהבת לעזור אבל גם לשכב על הרצפה בפרץ בכי דרמטי (מסכנה, אף אחד לא מתרגש)

אני לא מכירה את זה מהגדולים יותר, הם יותר ממושמעים (אבל אני אל זוכרת איך היו בגיל שנתיים)

אני מרגישה שלא יודעת איך להתמודד מול זה.

היא באמת לא שמה על אף אחד.

אבל אז חשבתי לעצמי שאולי זה תואם גיל

2 ילדים בגיל שנתיים לא הקשיבו לכלום וילד אחד הקשיב חלקית בגיל הזה

ילד אחד שלא הקשיב בגיל שנתיים 

די הקשיב כבר בגיל 3

השני לא הקשיב הרבה שנים וגם היום בגיל 14 לעיתים לא מקשיב (בעית קשב)

שלב ראשון בבדיקת גבולות והכרה של הילד בכוחות שלו ביכולת שלו להפעיל את הסביבה.

אני מנסה הרבה לתת לבחור בין 2 אפשרויות כדי לתת תחושה של שליטה ומסוגלות, ולבחור את המלחמות.

מצד שני היא רק בת שנתיים ולכן אני לא אתן לקריזות שלה לנהל את הבית

המילים האלה כי זה גיל שפשוט מחקים.

תבררי מאיפה הם שואבים תמילים האלה אולי את פולטת שאת מתעצבנת על הכביש?

או שיש ילדים בסביבה שמדברים ככה.

בכל אופן חוץ מלבדוק מאיפה הם מחקים את זה אני גם אומרת חד וחלק שלא אומרים את המילה הזו כי זו מילה לא יפה

אני גם יודעת איזה ילדים אומרים את המילים האלה

אבל אין לי מה לעשות עם זה...

בהצלחה!

יש כם את קניון רמות וראשית חכמה. הם עובדים גם בשישי בשונה מבית אגד.

טוב לדעת שיש בעוד מקומות..!

בקניון רמות זה כמו בית אגד שיש כל הזמן א"ס, מוניטור ורופא נשים?

תכתבי בגוגל את תמצאי מספר לכל מקום או שבמוקד יפנו אותך.

יש עוד מקומות לא זוכרת, אבל במרפאות הקטנות יתכן פחות המתנה. 

כי הרופא לא נתן לי :-/

אבל תתקשרי לשאול

025770800

בעצם לא הגעתי להריון עודף אף פעם.. אבל כשבאה לשם למרכז בריאות האשה אף פעם לא קובעת תור

זה שונה מלהגיע לבריאות האישה כ'חדר מיון' שזה באמת לא צפוי..

עד כמה שאפשר לתכנן בהריון

ונדיבות.

הם ממש השתפרו..

גם בזיפ הגדילו את המידות.

קניתי שם אחד חמוד, תראי:

שמלת ליבי תחרה - Banana

מתכננת ללבוש עם נעל בורדו

אם.רלוונטי לך יש קופון של 10 אחוז הנחה באתר, רגע אחפש 

חמוד ממש תודה

יש לך את הקופון?

10 אחוז הנחה

קוד קופון: גיטי10 בעברית, (בלי רווח)

לא בטוח שבאיזור שלך, אבל נשים מגיעות מכל הארץ.

יש את התחדשות בעלי

והחנות של בת חן שריג בבית אל.

ליתר ביטחון כדאי להתקשר ולברר איום אם יש את המידה שלך. אני מצאתי שם מידות גדולות אבל לא יודעת אם זה המידה שלך

בברצ'ה תראי באתר שלהם יש מידות גדולות והבגדים שלהם באיכות טובה נשמרים לי לכמה שנים טובות

אולי תמצאי בפטרול גם להם יש סגנון יפה במידות גדולות

אותנטי? אם את אוהבת את הסגנון אבל בגדים לא נשמרים לתקופות ארוכות

יש את דרדלוקס/דרדלוק?? חפשי אותם באינטרנט יש מידות גדולות ומאוד איכותי הבדים

גם בשמיים וארץ יש מבחר למידות גדולות וסגנון מסויים שאולי תאהבי

אבל יש צנוע ועכשיו כמה במבצע 

אביה יוסף 

לפי מגע אש ומנסה לשלב פירות ודברים מ7 המינים😀

בעלי לא נמצא אז כשהוא מגיע מכינה בדכ לחמניות ותבשיל תפוא עם גריסים (צשונט פרווה😉)

בצהרים אנחנו מקשטים את הבית (שרשרת של 7 המינים שכל פרי מקושט אחרת: מדבקות, פלסטלינה, צבעים, טושים, טושטושים וכו..) ולפעמים עושים עד יצירה..

בשנים האחרונות גם מזמינים לפעמים את ההורים שלי, אז זה בכלל יוצא חגיגי

משקיעים לפני כן בעיצוב השולחן והפירות (אני לא אוהבת להתקשקש עם אוכל, אבל עיצוב פירות הוא ממש אומנות), ואני מכינה/קונה גם דברים מחיטה ומשעורה (משתדלים שיהיו עוד דברים משבעת המינים).

הסעודה עצמה חגיגית כי אנחנו אוכלים לפי סדר הברכות (ולכן לא אוכלים לחם), ועל הדרך מסבירים לילדים על כך.

אומרים גם דברי תורה בשבח ארץ ישראל, ולפעמים הולכים לפי סדרי ט"ו בשבט מוכנים (מחלקים כאלה במוסדות הלימוד וכדומה).

לפעמים אני מכינה גם פעילות קצרה או שהילדים מכינים (השנה אחד הבנים שלי מתכוון לעשות הצגה).

יצירות בסדר ט"ו בשבט עצמו לא יצא לנו לעשות, אבל זו גם אפשרות.

אפשרות נוספת - אבל צריך להתכונן אליה ולבדוק היתכנות - לצאת לנטיעות, כמו בבתי הספר ותנועות הנוער פעם...

השנה אנחנו מתכננים גם ללכת לפעילות של המתנס לכבוד טוב בשבט אחהצ 

במקום בצהריים

(אורז, עוף בפירות יבשים)

ואת 7 המינים (בלי תאנה) ומגע אש.

כמה שיותר פירות

חוזרים, מסדרים את הפירות יפה על צלחות

מתחילים לפי הסדר, חיטה, שעורה, וכו'...

אפשר בגינה או במרחב ציבורי אם יש אצלכם פרויקטים של נטיעות.

חוץ מזה ארוחת ערב חגיגית עם פירות טריים תוצאת הארץ, סיפורי א''י ושירים.

לימוד כזה שבעלי מעביר

וזהו

סעודה עם:

מזונות- בדרך כלל עוגה.

גפן- יין ומיץ ענבים

לפעמים יש גם בירה לשעורה.

פירות של שבעת המינים.

פירות אחרים: טריים, מיובשים, אגוזים

חשבתי השנה אולי להכין פירות עם קצפת.

אולי למחרת, עם הפירות שיישארו.

אני לובשת חצי מגף...

ממש מקצר אותי(אני נמוכה . לובשת חצאיות אחרי הברך.. אז ביחד עם מגפון זה לא נראה משו בכלל) 

כשהמקטע זה החלק הרחב דווקא אני מתכוונת. כמובן שזה תלוי גובה של הגוף.. למטר וחצי כמוני אני פחות אוהבת. 

טעם וריח.. 

תודה על התגובה!

שבחורף אני רק במכנסיים אז אין לי המון איך לעזור

והמגף גם שחור אז פחות נראה נורא

אם כי מסכימה איתך

למרות שבעיניי גם מגף ארוך זה פחות.. זה נראה מסורבל כזה

אבל חורף, ואני לא רוצה להירטב מהגשם🤷‍♀️

את המגף כלפי מטה (זה עושה לו כיווצים ומקצר אותו גם, אבל זה בטח יותר גבוה מגפונים) -זה נסגר

. זותומרת לא עומד קשיח על הרגל. לכן באמת עבד טוב. עד ששבק חיים

באופן כללי רחוב יפת ביפו מלא חנויות של נעליים במידות לא סטנדרטיות

יש גם חנויות בהתאמה אישית

בס״ד

אני בדר״כ מוצאת בחנויות כמו Scoop (אולי גם Togo). זה הפתרון בשבילי, מקווה שעזרתי ❤️

בס״ד

לאורך כל הגובה של הנעל. 

קונה שם קבוע

ועוד אחת הייתה שעשתה ככה כי החלב לא הספיק

על אחד וסבותיו...

לגבי פטריה- תהדקי בפה אם אין איזושהיא נקודה לבנה או משהו כזה שיכולה לרמז על פטריה

גם כבר לא כואב לי החיבור וגם נעלמו הלבנים שהיו לה

לא היראלי שזו הבעיה

תנסי להניק בתנוחה שאת שוכבת והיא גוחנת מעלייך (ככה שהיא לא בזווית שהאוזן למטה) ותראי אם יש שיפור

היא מצוננת? 

לא מצוננת

טיפה כזה נזלת יבשה אבל דוגרי יש מצב כי היא בוכה הרבה…

אז אוזן אחת שלה למעלה ואוזן אחת למטה. 

ואם תשכבי לגמרי והיא תבוא מעלייך, אז 2 האוזניים בזווית ישרה יחסית

(אולי אני מקשקשת, אבל אצלי זה עזר חח)

קפיצת גדילה יש בגיל חודשיים וחצי?

יכול להקדים/ לאחר קצת.

וגם ימשסביב כך מיני קפיצות התפתחות.

אם לא פטריה

שלי באותו גיל ולדעתי גם עד 5 מתבלבל. מזהה חלק רק

להבין איפה יש חתיכת עוגה אחת , איפה שתיים. 

לגבי מספרים מלמדים בגן ואז עוד פעם בכיתה א'. 

בסוף טרום טרום אמורים להכיר עד חמש ולהבין את המשמעות

תודה!

אני לא באמת יודעת מה אמורים לדעת בגיל הזה,

אבל זה נשמע בסדר גמור.

בגיל הזה לא צריך לדעת בכלל לזהות מספרים.

זה בעצם כמו לזכור שיר. אחד, שתיים  וכו'. 

אם קשה לו תספרו יחד עם מנגינה קבועה, אח...ד שת...ים, שלווווש... וכו'. מקווה שהובנתי. כאילו במן מקצב קבוע. 

ואם הוא מתקשה במנייה ( זה אומר למנות כמה חפצים יש לו, נגיד, כמה סוכריות יש לך בשקית? ) אז בעיקרון מצופה למנות עד 3, אפשר להכניס את זה כל הזמן, תביא לי שלוש גזרים מהמקרר, בא נספור כמה עיגולים של מלפפון יש לך בצלחת? להרחיק אותם זה מזה, כדי להקל עליו. 

לזהות ספרות זה טוב, אבל זה פחות חשוב. המניה יותר חשובה. 

אז יש פה בעצם שני דברים שאפשר לעבוד עליהם. תודה

בקטע של להתאכזב אם לא יצליח, כן 😅

לא חושבת שאני אמא כזאת שדוחפת יותר מדיי למצויינות 🙈

פשוט רוצה להיות עם יד על הדופק כי בעבר נגיד היה צריך קלינאית בשביל דיבור וכו' ולא רוצה חלילה לפספס שלבי התפתחות

יכול להיות עניין של שליפה זאת אומרת

יתכן והוא יודע את המספרים אבל להוציא אותם לא מצליח

כלומר - הוא יכול לדקלם את המספרים, אבל להבין את משמעותם וממש למנות חפצים - זה עקרונית עוד לא הגיל. בטח שלזהות את צורות המספרים...

אז בנחת

אפילו ה"דיקלום" לא מושלם. קל וחומר לספור כמה חפצים יש לפניו... אולי יודע להגיד אם יש משהו אחד/ שניים.

כן הייתי שמה דגש על חשיפה בבית.

כרגע פחות על הצורות של המספרים (לזה יש לו עוד הרבה זמן), ויותר על ספירה עד 10, ומניה של כמויות קטנות.

לא צריך בצורה 'לימודית'. סתם למצוא הזדמנויות במהלך היום. ספירה עד 10 אפשר כשעולים במדרגות, כשמתנדנדים בנדנדה, כשאוספים קוביות, כשהוא רוצה להמשיך לשחק אבל צריך ללכת לאמבטיה אז את מרשה לו לשחק עוד עד 10 (או 20, או יותר), וסופרת בקול לאט, ועוד כיד הדמיון הטובה...

הוא לא צריך לספור איתך כל פעם, פשוט לשמוע שוב ושוב את הרצף, ולפעמים תתני לו גם הזדמנות להמשיך איתך, להשלים אותך, וכדו'.

וגם מניה - למצוא הזדמנויות במהלך היום, לפעמים שהוא יספור איתך ולפעמים רק את תספרי, אבל הוא יקשיב וייחשף ולאט לאט בה ייקלט לו.

אפשר כשעורכים שולחן, לספור את הצלחות ששמים לכולם, ואז את המזלגות, והכפות, והסכינים, והמפיות. או תוך כדי משחק - לשים 3 בובות במכונית ולספור כמה נכנסו לתוך המכונית, וכדו'...

צריך פשוט למצוא הזדמנויות ללמד אותו בדרך אגב (למשל לספור מדרגות שעולים בהן).

אבל לא בלחץ.

הטיפים שכתבה לך בארץ אהבתי מצוינים.

כשבגיל ארבע זה עוד יחסית מוקדם.

גם לך @באתי מפעם !

נראה לי מלמדים 1-3 בגיל 3 

אח''כ 1-5 בגיל 4

ובכן חובה 1-10

נשמע לי הזוי משהו... הבנות שלי למדו את כל האותיות (מהגננת הכוונה, לא לבדן) בטרום חובה, אז למה לא מספרים?

אולי לכתוב אותם בגן חובה, אבל להכיר מספרים חדשים בגן חובה?

אצלנו הפוך, או ישר

לא יודעת

יודע למנות עד 3 (שואלת כמה יש לו ביד ועונה אם יש אחד שתיים או שלוש. אך יותר משלוש אז זה ''הרבה'')

אבל הוא לא יודע לדקלם את המספרים, צריכה לעבוד על זה 

רעיון לעשות את זה בשיר

אצלנו הילדונת למדה לדקלם מספרים כבר די מזמן - אבל בזכות משחקי הגומי של אחותה הגדולה 😉

אז יש פה את יתרון האחים הגדולים... אבל מה שחשוב הוא ההתפתחות עצמה, לא הדקלומים...

נתתי לבת שלי לשחק בו בגיל שנתיים סתם כי אמא שלי הביאה, יש לו כמה אפשרויות - זיהוי מספרים, כמויות וצורות. 

אצלי היא כבר בגיל שנתיים בגלל שהיינו משחקות בו הרבה (בהתחלה סתם להתעסק עם הסקוצים) היא ידעה לזהות את כל המספרים עד 10 ואת השמות של הצורות הבסיסיות ועכשיו יודעת גם למנות עד שמונה בערך. 

יכול להיות שהיא בכללי קצת מתקדמת אבל המשחק טוב לנושאים האלה. 

https://www.eligan.co.il/product/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99

יש לנו משהו דומה, רק עם קוביות במקום סקוצ'ים, באמת הוצאתי לו את זה לפני איזה שבועיים כדי שיתעסק עם זה ועל הדרך אולי יחלחל לאט לאט

והבת שלך אכן מתקדמת ;)

פשוט כי את סובלת וחבל❤️

מקפיצה למנוסות שיענו

ומקפיצה לעוד..

אבל אולי התעמלות מים?

בשלב הראשון להחזיר את הגוף לאיזון ושלב שני להגיע לפיזיותרפיה אבל אצל מישהי שמכירה את סוג הכאב.

 לפעמים זה סימפיזיוליזיס או מתיחה לא נכונה בלידה עצמה ככה או ככה חשוב להחזיר את הגוף לפעילות נכונה שלא תכאיב.

זה יכול להחמיר בהריון הבא בלי טיפול מתאים או כלים מתאימים.

האם את עדיין מניקה? 

פיזיוטרפיסטית אמרה לי שגם ההורמונים של ההנקה יכולים לגרום להרפיה של רצועות האגן ולכאב בפעולות מסוימות אז הפתרון הוא להפעיל את השרירים של רצפת האגן במקביל לביצוע של פעולות שכואבות.

ממש נותן כיוון. אני אקבע עם האוסתאופתית.

ממליצה ממש לעשות בדיקת גם

ככה תדעי יותר מהר מה הכיוון

תבקשי מראש הפניה ל2 בדיקות כדי לבדוק הכפלה 

הסיתית לא .גיד לך כלום