במשפחה שלי זה אחרת לגמרי ממשפחת בעלי,
אצלי במשפחה הגיסות חילוניות\ מבוגרות ממני בהרבה\הייתי ילדה כשהתחתנו והן גידלו אותי וגם יש לנו מנטליות חמה שכולם מעורבים ומתעניינים, שולחים זר פרחים אם צריך, מתקשרים בחגים וכו.
אצל המשפחה של בעלי הגיסות דיי לא קשורות\מנותקות ואחת אפילו קצת סנובית, חשבתי שאנחנו בקשר, אבל היה אירוע משפחתי אצל בעלי במשפחה, חיבקתי אותה כשהגיעה עם בעלה והילדים אבל היא הלכה אח"כ וישבה בשולחן אחר ובכלל לא לידי\לידינו (רק לי נראה שבאירוע של משפחה רחוקה, המשפחה הגרעינית אמורה לשבת יחד כי אנחנו מכירים יותר?) בעלי כמובן הולך אליהם, והילדים קשורים לבנים שלהם אבל לפעמים אני מרגישה כאילו אנחנו מתחרות על אותן משאבים, מנסות למצוא חן בעיני ההורים של בעלי, וסוג של מתחרות מי מובילה?
וזה דיי מבאס, תחושה לא נעימה, אני לא בזה בכלל, רגילה למשהו אחר, אבל כל פעם כשאני מנסה לשנות (לתת חיבוק\ להתקשר בחג) אני נענית בכאילו חום אבל בכללי התנהגות יחסית קרירה, לא חום אמיתי, לא שאפשר לדבר על הכל, לא טלפונים מה שגורם לי לחשוב-בשביל מה להשקיע בכלל?
תמיד חשבתי שאנחנו אחלה יחסית כי אני מדברת ומנסה להיות נחמדה ולהעלות נושאי שיחה ולהיות פתוחה, אבל קרובי משפחה שלי העירו לי מהצד שאני נורא נחמדה והיא קצת מתנשאת.
ובעלי מאד מאד קשור איתם ובהם. במקום שישב לידי הוא יעבור אליהם לשולחן. קצת מייבש. בתור גבר הוא לא מודע לניואנסים.
וגם כשמטיילים טיולים משפחתיים- אנחנו לא תמיד רואים עין בעין, ההובלה הטבעית שלהם מוצאת חן בעיני בעלי, ובעיני פחות.
מה הייתם מציעים לעשות? פשוט להתרגל שככה זה וזהו?
תודה רבה
