פורום הריון ולידה (עמוד 362)

רק לפני ראש השנה ופסח.

אבל עם משתדלת לשלוח לה תמונות של הילדים מידי פעם.

אבל אם הייתי יודעת שזה ממש חשוב לה הם הייתי עושה השתדלות מידי פעם..

מעדיפה כשנפגשים פעם ב בטלפון מאולץ לי ומוזר.....

ומבינה שיש ציפיות זה מורכב....

בטח כשמצופה שאת תתקשרי....

אני לא מתקשרת.. אם חמותי מתקשרת אני זורמת איתה בשיחה קצת מאולצת

הבת גרה לידה, הכוונה באותה עיר...

אנחנו גרים במרחק מאוד רב מהם, ולא שומרים על קשר טלפוני וגם לא מתראים.. כך יוצא..

האמת, אני בסדר עם זה..

אני אחת שיכולה לדבר איתה בטלפון, אבל כשניסינו בעבר, ראיתי שהיא לא ככ דוברת אמת בטלפון, ומהצד שלה נשמעת שיחה מאולצת אז וויתרתי על ההשקעה של הזמן מצידי עבור שיחה שכזו עם מישהו שלא באמת מתעניין ולא משתף באמת...

אז שיחות טלפון הן רק לדברים ענייניים, ולרוב מתכתבות בווטסאפ (גם על דברים ענייניים או תמונות של הנכדים).

וכשנפגשות מדברות כמו שצריך...

לא יודעת איך גיסתי השנייה מתנהלת, אבל מניחה שדי אותו דבר. (אין עוד גיסות)

מקווה שתמצאי את דרך האמצע עם חמותך ❤️

שחררי מזה...

גם אני ככה זה אופי של בן אדם תעשי מה שטוב לך בסוף היא תקבל את זה

זה לא שאת עושה בכוונה רעה

תנסי אולי להתקשר רק בימי שישי להגיד שבת שלום? שיחה קצרה ואז את ״חייבת״ לסגור כדי לעשות משהו דחוף לכבוד שבת. או ליד איזה ילד שמפריע לדבר 😂

אני מאמינה שעם הזמן תרגישי שזה קל יותר.

באמצע שבוע אולי תשלחי מדי פעם תמונה חמודה או משהו כזה.

חמות מהממת זה מצרך נדיר ושווה להשקיע בקשר.

גם אני לא מתקשרת לחמותי אז ממש מבינה את ההרגשה שלך (לשמחתי היא לא מתלוננת…)

חמותי חשבה שאתקשר אליה המוןןןן

היא דיברה על זה מלא בהתחלה

ואני לא טיפוס כזה.. אין לי זמן ולהורים שלי לא מתקשרת ככ הרבה כמו שהיא מצפה.

פשוט הפסקתי להתקשר ככ הרבה והיא הבינה

וגם נכנסה כלה שגם לא ככ בקטע..

והשיחות וידאו שבכלל מרגיש לי שנכנסות לי לחיים כי הרבה פעמים אני בלי כיסוי ראש וכו… .

היום היא כבר מבקשת שהילדים יתקשרו וגם לזה אין לי כח כל יום

והיא מתלוננת..

והקשר הוא טוב

והולכים אליהם גם פעם ב3 שבועות חודש כזה

וכשצריך לדבר אז מדברים

אבל מה לעשות שאני לא בנויה לקשר צפוף כזה… 

אבל כן בקבוצת הווצאפ אני שולחת הרבה תמונות של הילדים

מצלצלת אליה מדי פעם כשאני בנסיעות

לאף אחד כמעט אני לא ארים טלפון אם אני לא בנסיעה

אולי כשיהיה לי יותר זמן עוד 10 שנים כזה? חח

יש לי קשר ממש נחמד

והואציכל להתפתח אם הייתי מדברת בטלפון

אבל אני שונאת ממש

עם כל אחד פשוט לא אוהבת שיחות מעבר לחייב בטלפון ממש ממש לא עובד לי

אז מקבלת את עצמי ומסבירה שצריך ומשקיעה במקומות אחרים

כל אחת והקרבה וההשקעה שלה

אפילו כחסד

לעשות תזכורת להתקשר אפילו שיחה קצרה

לספר לה משהו על הילדים או משהו מארועי השבוע

להתעניין מה שלומם

ולא לתת לה לצבור בלב העלבות מזה ולך הצטברות תסכול

לעשות ענייני ולחזק את עצמך שמלעשות טוב אף פעם לא מפסידים

רציתי להתקשר לאמא שלי לפני הצום אבל הטלפון שלי היה אצל אחד הילדים, אז לקחתי את הטלפון של בעלי, חיפשתי אמא וחייגתי, לקח לי שניה להבין שהתקשרתי לחמותי וגם היא היצה נשמעת מופתעת 😀

אז מזה אפשר להסיק את כמות השיחות איתה..

היא יותר בנאדם של מדבקות וכאלה ואני פחות משתפת פעולה.. שולחת תמונות של הילדים כשיש משהו מיוחד.

אני קצת מתביישת לעשות את השיחות חובה האלה ואפילו לפני חגים לא מתקשרת אלא רק שולחת דרך בעלי.. מקווה שלא יחזור לי בגלגול עם הכלות

וניתקתי =O 

ואני זאת ששומרת על קשר

גם עבור בעלי...

ואחרי שנתיים בערך אחרי החתונה של בקשות לשמור על קשר.. אני מתקשרת המון. האמת אני משתדלת להתקשר לשני הצדדים כמעט ברמה יומית. חושבת שזה חשוב להראות לילדים מצוות כיבוד הורים.

עברנו שנים קשות של לידות ומשברים וקורונה ומלחמות ומה לא, אז עושה את המאמץ מתוך אמונה  שמשפחה זה הכי חשוב בעולם ויש קשרים שחייבים לתחזק.

האמת שגם אני שונאת לדבר בפון..וחמותי גם הייתה שואלת אז פשוט אמרתי בפנים שאני לא מתקשרת לאף אחד סתם כי אני לא אוהבת לשוחח בטלפון אלא בסמס

וזהו...

אבל אם חמותי הייתה מהממת הייתי מתאמצת להקליט לה שבת שלום כל שבוע🤪

ארשום לי

אם כן, הייתי לוקחת ממנו בסוף השיחה להגיד שבת שלום. ולקוות שייעצר בזה..  

(קרה פעם אחת, כשבעלי היה מגויס)

אני ממשששש לא טיפוס של טלפונים. מתקשרת לאמא שלי רק לשיחות ענייניות, ולסבתא שלי לפני חגים.

מזל טוב, שבת שלום וכולי רק בוואצפ…

אולי כדאי להכניס באיזה שיחה איתה סתם דרך אגב שאת פחות אדם של טלפונים, להנמיך ציפיות.. האמת, נשמע מעיק. 

זה מאוד מאוד מחבר.

והזכות היא בגדול כולה שלך.... במיוחד אם היא חמות מהממת.

אצלי לפני שהתחתנתי סבתא שלי ממש עשתה לי שיחה כמה זה חשוב וכמה כדאי לי להשקיע בזה.

התקשרתי.. והיה מביך ברמות.... לא היה לנו מה לדבר...ככה עוד שבוע ועוד שבוע וכמעט ויתרתי ואז פתאום יום שישי אחד שהחלטתי שהוא האחרון שמעתי ב"שלום" שלה ככ הרבה שמחה.. שהבנתי פתאום שזה כן משמעותי למרות שהיה נראה לי יבש.

בכל אופן.

חושבת שזו אחת הסיבות העיקריות שהקשר שלי איתה יותר חם ובאיזשהו מקום יותר קרוב מאשר הקשר של גיסתי איתה.

אגב

סבתא שלי עודדה אותי ממש גם לשלוח תמונות של הילדים...

אין מה לעשות.. כנראה סבתא שלי החכמה הבינה שאין מה לעשות, תמונות של נכדים זה אחד הדברים שהכי משמח סבתות, והקטע הזה שהכלה מראה התייחסות לחמות כנראה נותן לחמות להרגיש שחשוב לכלה שלה שתהיה בעולמה אפילו קצת... בסוף, זה באמת שומר על קשר. ונותן לה מקום של שייכות בחיים...

זה הפרשנות שאני נותנת לזה.

וההוכחה שלי שזה באמת מקפיץ את הקשר- בעיקר מצד החמות. זה ממש נותן לה תחושה של חשיבות, של כבוד, וזה חוזר אליך בסוף פי כמה.....

תחשבי שאם היום היא מהממת- אז עם זה היא תהיה עוד יותר.....

בעיני זה גם מהמם שחמותך מבקשת את זה.

היא מודעת כנראה לצורך הזה שפשוט יכול להקפיץ בינכן את הקשר.... איזה כיף לך שהיא אומרת לך את זה ונותנת לך בעצם מקום לשדרג את הקשר...

זה גם מראה בעיני על פתיחות ואהבה כמו לבת- שהיא מרגישה בנוח לבקש ממך את זה... חשוב לה הקשר איתך.....

ולגבי הצמידות לשבת.

זה כזה פעם בשבוע.. וגם אולי יותר קל ליישם את זה ככה בלי לשכוח, וגם אולי המינון הוא סביר.. לא כל יום.. מצד שני לא משהו רחוק מידי..

חחחחח

כשמסתכלים על זה ככה זה באמת יותר קל.

ותאמת.. לא מצופה הרבה.

להתקשר, לשמוע מה שלומה, איך עבר עליה השבוע, ובקטנה לספר מה שלומך (ואם לא זורם לך אז משהו מיוחד שהיה השבוע עם אחד הילדים..)

חמש דקות שיחה וקנית אותה🤗

השפע ממנה אליך יגיע פי כמה..... מבטיחה לך...

אגב הסיבה שאני מאנונימי כי סיפרתי את זה כמה פעמים בהזדמנויות שונות..

בהחלט אסתכל על הזוית הזו

והיא םתחה את השיחה ב"למה אשתך לא מתקשרת???"

האמת שהיא צדקה בעניין הזה כי לא התקשרתי לאחל שנה טובה וזה באמת כבר לא יפה

אז התקשרתי להתנצל ובצדק ולמזלי היא לא יכלה לדבר.

אז התנצלתי בהודעה

היא אמרה שהייתה בטוחה שאני כועסת או פגועה (היא חושבת שכל מי שלא מתקשרת כועסת או םגועה...)
 

בכל אופן החלטתי שאני לא מתכוונת להתאמץ ככה כל שישי כי זה לא ייגמר.

בחלט להתקשר לחגים מידי פעם

ובאמת לשלוח הודעה של שבת שלום זה רעין טוב, מקווה שייספק אותה ;)

ופעם טלפונים זה מה שהיה, כנראה בגלל זה היא חושבת ככה.

(אגב, אני אוהבת לדבר בטלפון. לא עם חמותי... אבל גם עם מי שכן, אני בקושי מתקשרת. גם עמוסה וגם דוחה).

אני שולחת לפחות פעם בשבוע תמונה של הילדים לה ולחמי.

חמי מאוד רוצה לדבר עם הבת שלי בשיחת וידיאו, וזה קורה פים בחודש, בלעדיי.

אני מתכתבת עם חמותי לפעמים, אבל לא עמוק מידי. מה שלומכם וכו'.

מאודד לא זורם לי טלפונים ואני אחת שדוחה ממש כל טלפון

אבל נראה לי הרגל מאוד מכבד וחשוב

חמותי היתה מאוד רוצה שאשוחח איתה

כשהיא מבקשת ממני כשהילדים איתה בוידאו אז אני מכניסה את הראש ואומרת כמה מילים

(תמיד היא מסבירה לי שזה רק היא וזה בסדר אם אני בלי מטפחת 😉)

אבל היא התרגלה....

המזל שלי שאין לה למי להשוות אין עוד ילדים נשואים.

בכללי היא היתה רוצה קשר הרבה יותר חם, היא תמיד מנסה אבל מה לעשות זה לא אני

כמובן אני מכבדת אותה, מנומסת, נחמדה

אבל לא משהו מעבר

והיא באמת חמודה והכל ועוזרת ונותנת מלאאא אבל אנחנו הרבה יותר מדי שונות

מה עם הודעות?

אצלי זה הרבה יותר נח להתכתב עם אנשים, פחות מחייב

שונאת לדבר בטלפון ולא רואה שום סיבה לדבר עם אנשים בכח.

מודה שאני גם לא מתערבת בשיחות שלה עם בעלי, אני פשוט לא רואה עניין בלאחל כל שבת שבת שלום.

גם לאמא שלי אני לא מתקשרת כל שבוע וגם לא לפני חג.

וגם בעלי לא מתקשר להורים שלי לאחל להם שבת שלום...

בהתחלה הפריע לחמותי, עכשיו נראה שכבר השלימה עם זה מחוסר ברירה.

גיסתי כנראה מתקשרת אבל זה לא ענייני....

ואני גם לא קוראת לה אמא, אם אין ברירה קוראת בשם שלה, אבל כמעט ולא יוצא.

אלא אם כן צריך משהו טכני...

אנחנו מגיעים לבקר וזה מספיק בעיניי

כשבעלי מדבר איתה לפעמים אני מתערבת קצת בשיחה אבל לא יותר...

שאם היא שלחה את גיסתך,

ושלחה את בעלך,

ואמרה לך ישירות..

כנראה זה באמת חשוב לה.

אז קודם כל קחי את זה כמחמאה!

היא מתעניינת בקשר *איתך* ולא רק עם הבן שלה והנכדים...

אני חושבת שאפשר לעשות מאמץ, לפני שבת לשיחה קצרה. תתכנני לפני הטלפון איזה סיפור אחד על אחד הילדים שלך, איזה משהו מצחיק שאמר או עשה, תשאלי מה איתה בהכנות לשבת? התארגנתם כבר? ושבת שלום וזהו. אם יזרום מעבר לזה מה טוב ואם לא, לפחות זה.

אני גם שונאת שונאת שונאת שיחות טלפון, גם עם אמא שלי, אני אחרי שיחה צריכה לפעמים להתאושש. אמיתי. הבעיה שלי עם השיחות עם חמותי שהן מתארכות עדלא ידע... ואני מאבדת ס ב ל נ ו ת . וכבר פספסתי את הפואנטה ואני כבר .. אה.. וואו... כן... בטח .. יפה... נכון .. וואי וואי... וכו'... חחח

תכווני לשם מצוות כיבוד הורים, זה כולל גם חמות... 

חרשת🤭

אנחנו מדברות יחסית הרבה בווטסאפ ואני שולחת לה תמונות ומשתדלת לפרגן ולהביע הערכה להתעניינות שלה וכו'

יש מצב גדול שאם היא היתה שומעת היא היתה מצפה לטלפונים ואני שונאת את זה הכי שאפשר

ואני משתדלת ממש לדבר גם אמא שלי וגם עם חמותי מידי יום, ככל שמתאפשר.

לא בהכרח שיחות ארוכות, סתם לשאול בשלומם, איך מרגישים.

חוץ מזה שזה אור חוזר ממש, מרגישה שזה מחזק את הקשר בנינו ובינה לבין הילדים

ומוסיף להם עורף משפחתי וחוסן נפשי. בקיצור, גם אם מתחיל מאולץ זה יופי של מנהג.

מצד שני, עם אמא שלי אני מדברת כל יום וזו מן ציפייה לא כתובה שלה, שכן - אם לא התקשרתי היא נלחצת ובודקת אם הכל בסדר

לדעתי עצם הדרישה יוצרת אנטגנויזם, ומצד שני - לא רואה בזה רע.

אני מדברת עם חמתי לפעמים יותר מפעם בשבוע על כל מיני דברים, נותנת לה להרגיש חלק מחיי הילדים ומשתפת בכל מיני דברים. לדעתי זה חשוב

נכנסתי לתומי ולא הבנתי איך יכול להיות שיש 27 התראות 

עכשיו קוראת הכל

תודה לכןןן3>

אם את יודעת שזה חשוב לחמתך וזה כל כך משמח אותה- בעיני ברור שלהתקשר. (במיוחד שהיא חמות מהממת ונשמע שמנסה להיאחב איתך בפעמים אחרות).

גם לחמותי זה חשוב ואני מתקשרת אליה פעם בשבוע- או תוך כדי נהיגה ואז זה לא כשאני עסוקה או ביום שישי. אני מדברת איתה יותר מאשר אמא שלי. כי בשבילה זה הדרך לשמור על קשר ויחס (ולאמא שלי זה לא).

זה משמח גם את בן הזוג שלי שאני בקשר טוב עם אמר שלו.

שיחה של כמה דקות. לפעמים מאולצת- לא נורא.

אני מוכנה לעשות משהו שאני בכלל לא אוהבת ולצאת מאזור הנוחות שלי בשביל חמותי.

היום אחרי כבר 14 שנות נישואין- התרגלתי כבר לשיחות האלה והן אפילו כבר פחות מאולצות. 

כך שזה עוד לגמרי תקין.

לא מכירה את התסמין שציינת בקשר לאוטיזם, אבל ידוע שלא כדאי לקרוא בגוגל על תופעות אפשריות, כי תמיד נגיע לגרוע מכול...

מקווה שעוד שבוע תשמעו אצל הרופא דברים טובים! ואולי גם הקטן כבר יתחיל לחייך, אז לגמרי תהיי רגועה

שלי רק עכשו יוצרת קשר עין טוב (כמעט 3 חודשים).. אמרו לי שסבבה והעיקר שרואים שרואה..

לגבי היקף ראש- אין לאף אחד במשפחה ראש גדול? אצלינו יש לסבא וזה ממש מורגש בנכדים😀

לבן שלי יש היקף ראש גדול ושכל גאוני (;

שךי בן 6 שבועות התחיל לחייך שבוע שעבר השבוע לא מפסיק

חכי תני לו את הזמן

הוא עלה באחוזונים או שמהתחלה היה גדול?

אם יש עליה זה יכול להצביע על דברים נוספים ופתירים, מוזמנת לפנות בפרטי וארחיב אם רלוונטי 

לק"י

לא חושבת שיש הרבה ילדים עם ראש גדול.....

וגם אף פעם לא שמעתי על זה.

אבל כמובן כמו שאמרו לפני, תקין לגמרי ההתנהגות של התינוק ולא נראה סיבה לדאגה;)

ובבקשה בבקשה אל תחזיקי את האוטיזם בראש

פליז

יש כזאת אבחנת יתר בארץ שזה נורא

המתוק שלך בקצב מצוין אם בגילו היו לו חמישה חיוכים

ממש תקין

גם המעקב וכל מה שתיארת נשמע תואם גיל לחלוטין

חיבוק גדול

הוא נשמע מותק של תינוק שלומד את העולם

מה זאת אומרת לעקוב שלא חוזר? עכשיו או בחודש הבא?

אני אמנם עם התקן שעושה כתמים לפעמים אבל כבר הייתי תקופה בלי

ואתמול חזרו

ב"ה בינתיים הפסיק

כמה זמן לקח לך לסיים עם הכתמים?

אני שבועיים אחרי התקנה ולא רואה את הסוף 

לקח לי המון זמן.

שמתי אותו 5.5 שבועות אחרי לידה

וטבלתי רק 12 שבועות אחרי לידה, כלומר 6.5 שבועות אחרי ההתקנה 🙄

הדבר היחיד שעזר זה היה לקחת פרימולוט נור לשבוע. אחרי הטבילה הפסקתי, חזרו הכתמים אבל לא אוסרים. התמעטו לאט לאט

היום 5 חודשים אחרי לידה כמעט ואין כתמים.

אם בא לך זבנג וגמרנו, אז קחי את הכדור שלקחתי (ניסיתי כל מיני דברים טבעיים שבפועל רק בזבזתי מלא כסף כי זה דברים יקרים, פה 100 שח שם עוד 120.. )

זה עשה לי ממש ממש רע לפני החתונה

ברמה שהייתי חייבת לעבור לגלולוץ בגלל התופעות לוואי (בעיקר מצב רוח)

אני כל-כך רוצה להמנע מזה

אולי באמת נשקול אחרי החג

לפני שבחג תהיה כאן רעיה ואמא שפויה 🤥

אבל לקחתי רק שבוע אז היה בסדר

העיקר הצלחתי להיטהר

ועכשיו נזהרת מאוד לא להאסר

יש לכן רעיון איך לעצור את הכתמים שלא יתגברו?

חוץ מלנוח ולשתות הרבה שאת זה אני משתדלת לעשות

אבל לימון עזר להוריד

אשמח מאד להמלצות אם בא לכן לתת בפרטי 🙏 אנחנו מהמרכז אבל ניסע זמן סביר. אם זה יועצ/ת גם זוגי וגם אישי מעולה, ואם במקרה זה  מישהו/י שגם עוסקים ביעוץ מיני אז בכלל אש..  

@אולי בקרוב

@אורוש3

@מרגול

וגם כל אחת אחרת אם יש המלצות זה מצוין

כי לא יוודעת אם זה כזה קריטי לנו.

מכון יהל פנינו אליהם בעבר אחרי החתונה למשהו קטן ולא ככ אהבנו את מי שהפנו אותנו אליה...

מתחילה, גם אם זה יצא ארבעה מפגשים. זה עדיף מכלום.

במקביל, לפנות לקופת חולים להיכנס לרשימת המתנה. גם יהיה עוד שנה, אבל להיות בתור.

לברר האם יש זכאות דרך הקופת חולים או ביטוח אחר כדי להוזיל עלויות. נגיד דרך ביטוח משלים במקום. חולים טיפול פסיכולוגי יכול להיות 150₪ למפגש, ולא 400₪. שאפשר למצוא בזמינות טובה. אם זה נכלל בהחזרת, זה כבר נותן מימון של 10 מפגשים שזה כבר זמן מכובד

בטוחה שכל דבר שעולה בטיפול נרשם במחשב של הקופה. נשמע לי כמו משהו שאי אפשר להעביר, זה לא אתי.

אולי כדאי לברר.

זה שהטיפול במימון הקופה לא אומר שהוא חשוף לכולם

אפשר בדלתא, באורבניקה, פוקס

בטח בכל חנות של הלבשה תחתונה

כמו ביגוד. באזרים למינהם.

ויש כאלה עם ריפוד (נשלף בד"כ) . וכאלה בלי.

וכל מיני סגננות.

נציעה לקנות 2-3 ולראות מה היא אהבה.

אני קונה את הסוג שנקרא גופיית בטן ולא גוזיה (המבנה טיפה שונה, אין סיכול בגב)

יש גם בבזאר שטארוס בעיקרון כל חנות שאת יכולה למצוא תחתונים לילדות כנראה יהיה גם גוזיות.

מבינה את ההלם הראשון.. אבל כדאי להתרגל לפני שממש צריכים.

הכי חשוב שיהיה נוח לילדה, אח"כ תראי שזה נראה יפה עם חולצה צמודה וזהו..

אצלי היא עלתה מידות ממש מהר. (מבחינת ההיקף של המותן)

בהחלט הלם ראשוני

תודה 

היו לה נוחות הרבה יותר.

לדעתי תתחילי עם מידה 12-14 כי הן יחסית קטנות.

בהמשך, לפי ההתפתחות, את רואה אם צריך לעלות במידה/לקנות כבר משהו תומך יותר.

הכי חשוב לעשות מזה כיף ושמחה שהיא כבר גדולה וכו'....

ולהסביר לה איך ללבוש, מתי, ולתת לה את ההרגשה שתגיד בכיף מה נוח ומה פחות.

לאט לאט תמצאו את הקצב שלכן

בהצלחה והרבה נחת

איזה מבאס לריב יום אחרי כיפור!

אני כ''כ מכירה את זה שזה נכנס לחלומות🥴

תכניסי לך לראש שהעצבים של בעלך לא קשורים אלייך, היה לו קשה בגלל משהו מסוים. זה נפל עלייך כי את הכי קרובה אליו, את לא עשית כלום, ואת גם לא צריכה להרגיש אשמה על משהו. תחשבי שגם לפעמים עצבנית בגלל משהו מסוים בעצמך או בעבודה או ווטאבר ואז נופלת על הבעל.

תלכי אליו ותתני לו חיבוק, ותגידי לו שיחבק אותך. זהו.  חבל על כל דקה של צער ביניכם... 💕

וכשזה קורה לי אני ממש מבינה את עצמי?

אוף, אבל זה מעצבן שאין לי מה לעשות עם זה, כי הקושי שלו הזה עדיין לא נגמר

אבל תדעי שאם את תבואי לקראתו כשלא מגיע לו, מצד הדין , בפעם אחרת גם הוא יבוא לקראתך כשלא מגיע לך (למרות שהאישה תמיד צודקת, אז תמיד מגיע לך 😆 ) וגם יהיה לו יותר קל בהתמודדות שלו עם עצמו, אז בסוף זה יחזור אלייך.

אל תבכי, תלכי לשתות קפה עם משהו טעים ותרגעי ואחר כך תבואי אליו. 💕

את עשית את הדבר הנכון לפי שיקול דעתך באותו רגע (בעיני זה היה הכרחי אבל ברור שזה לא חד משמעי)

ואם *את* תהיי עיפה או כל דבר אחר בגלל זה זו לא סיבה לגיטימית לכעוס עליך

אז קודם כל תהיי שלמה עם עצמך

ומותר לך גם לבכות ולשחרר אחרי זה תלכי להתקלח ולאכול או כל דבר שיעשה לך טוב (כמובן לשתות המון לאור חווית אתמול)

וכשיהיה לך כח כדאי ממש להגיד לו שאת פגועה

שאת מבינה שחשבתם אחרת

וזה בסדר

אבל ציפית שיגבה אותך, שיתן לך תמיכה, אהבה, הזדהות עם החוויה המלחיצה הזו של חוסר תנועות ואיזה אחריות זה מפיל עליך

ושנפגעת

הגיוני שהוא כבר עבר הלאה כמו גבר טיפוסי;) או שאולי יהיה לו הסבר למה זה הקפיץ אותו

או שבאמת זה היה נטו בגלל הצום

אבל הרגש שלך חשוב והוא כאן והוא כואב

תבואי פתוחה לשמוע ולא רק להשמיע

להיבדק הוא חושב שזה בזבוז זמן!!!!

אצלנו זה הפוך, כאשר יש חשש או ספק הכי קטן בעלי ישר רוצה שאלך להיבדק ואני יותר אדישה🙈

ואחרי זה אני כועסת עליו שבגללו בזבזתי את הזמן חחח.

העיקר רק בבריאות!

לא סביב ארוע ספציפי אלא בכללי - זה יותר רגוע.

חשוב שיבין איך את מרגישה סביב זה

את הלחץ שיש לך על העובר

תחושת האחריות

העובדה שא. מחוברת כל הזמן לחוויה את בעצם המוניטור של ההריון הזה

וגם ההורמונים שמכוונים אותם להיות יותר רגישה ויותר דואגת (ב"ה! לא סתם הקב"ה ברא ככה)

ולכן זו לא שאלה טכנית או סטטיסטית כמו שקל יותר לגבר לחשוב על זה אלא משהו יותר עמוק מזה ולכן הבדיקה היא גם כדי להרגיע אותך ולא רק הצורך הרפואי ( שגם קים! לא יודעת אם כדאי להראות לו סיפורים שנגמרים אחרת....לך בטח לא כדאי לקרוא כאלה כמובן )

זה יעזור לויכוח הזה להשמע אחרת בפעם הבאה

כי כל עוד השאלה היא האם צריך ללכת או לא אז לא תגיעו להסכמה כי באמת אין פה תשובה אחת ואין מי שצודק.

השיח צריך להיות סביב מה הצרכים והרגשות *שלך* ומה את מצפה ומבקשת ממנו אם הוא יכול להעניק לך

פה אין מה להתווכח

בהצלחה!

ברור שלא קל לנהל שיחה כזו וברור שתקחי את זה רק לנקום שמתאים לכם

אבל אולי יעזור לך שיהיה לך כיוון חדש במקום הדיון שחוזר על עצמו ומתסכל ממש

אה, גם נזכרתי שהוא קצת חולה, אולי בגלל זה הוא היה כזה עצבני.

אתן עוזרות לי ללמד עליו זכות

4 חודשים אחרי לידה, הנקה מלאה רק רוצה לשתות כל הזמן

חודש תשיעי עכשיו ישתבח שמו הצלחתי ללכת רק לנעילה וכל הצום היה כל כך טוב!!!

ב"ה נחתי הרבה אבל מזמן לא עבר לי צום כל כך קל

שתהיה שנה טובה עם רק בשורות טובות ומשמחות לכולנו!!

אבל הכי קשה זה לטפל בילדים.

הפעם עבר בסדר בהנקה.

הייתי עם הילדים בבית כל הזמן, ובקושי הצלחתי להתפלל.

בטח גם המתוקה יותר אנרגטית מאשר בגיל חודש

ואני ראיתי את כל עם ישראל בגינה, אז לא בטוחה שכולם היו בבית כנסת

ברור שזה לא לשכב לנוח כמו שגיסתי בהריון ראשון פה היתה

ברוך ה׳ יכלה לנוח ולצבור כוח

אבל בסך הכל

באמת ילדה שהיא חסדי ה׳

היה לי מצפון

נכון שכרגע התפקיד שלי הוא לגדל את הילדים

אבל בורא עולם - אני רוצה רק מילה אחת של קדושה

כמה מילים צהסידור

פשוט בכיתי עם סידור פתוח, הבן שנתיים מלטף שואל שוב ושוב אם תינוקי עשה לי כואב (כי למה בוכים?.. וואי זה היה קורע. כן תינוקי בן חודש עשה לי משהו 🤣) במקביל מביא מליוני ספרונים ועלונים שאספר לו

האמת - היה לי קשה להשלים עם זה

לא נעים להגיד אבל בקושי נעילה הצלחתי להתפלל

טוב, בטוחה שה' מקבל את זה

רק הוא יודע כמה רציתי

וכן - אפשר לומר שהיה לי זמן בחצי שעה ששניהם ישנו אבל לא ממש יצא הייתי עייפה מידי בשביל זה.

אחרי הבנה והשלמה המצפון עבר, אל תדאגו 😃 ב''ה תודה לה'
עכשיו לפחות למדתי לשנים הבאות 

סוף פריקה. 

אצלי התפילה הייתה נשמעת בערך ככה-

כככככלללל נדרי, אההה ואסרי - הי חמוד אני לא מרשה, וחרמי ו הי הי לרדת ממנו. הוא לא צעצוע.. וכונומי וכינוני רגע חמודה אני עוד שניה באה לעזור לך בשרותים

קיצר אחרי כמעט עשור שאני אמא ( יאו שהזדקנתי)

אני מבינה שכרגע זה התפקיד עם כמה שזה קשוח

וככה ה' רוצה שהתפילה שלי תראה

ובעזרת ה עוד כמה שנים הם יגדלו ונחזור לבית כנסת

תודה על זה

טוב שלמדתי את זה מספיק מהר 🤪

פתחנו אותו

ופתאום נפל לי האסימון

שזהו

נגמר יום כיפור

ומה עשיתי בו בדיוק?…

זה המוןןן

ללכת בכיפור להתפלל בוותיקין

לחזור הביתה לקרוא תהילים

ולחזור למנחה

אז זה כילו היה לי קשה…

ובכל זאת צריך להבין שזה לא מה שמתבקש מאיתנו עכשיו...

אני שנה שעברה ביום כיפור עברתי הפלה

היה לי מאוד קשה עם זה שלא התפללתי 

זה אפילו לא הריון שאת נחה בשביל הילד או הנקה שזה בשביל החלב...

בעלי היה צריך ממש להכניס לי לראש שזה מה שה' רצה ממני באותו זמן

הוא החליט לקחת לי את ההריון בדיוק ביום כיפור 

וממני נדרש לנוח ולתת לזה לקרות... (כמה שהצלחתי לנוח עם כאבים...)

השנה היה לי כבר יותר קל להבין את זה ברוך ה'

הרגשתי ממש שאני לא הולכת לתפילות בשביל התינוקת שלי

וזה מה שמצופה ממני...

זו זכות ענקית להביא ילדים יהודים לעולם ולגדל אותם!

כל נשמה שאנחנו מביאות מקרבת את הגאולה!

בהריון קשה לי ממש

זה הרבה מהקושי

ולכל אחת משו אחר קשה יותר- לצום בהריון או בהנקה..

לא משווה להריון אבל לי בהנקה מאד מאד קשה לצום.. מאד

אבל אף פעם לא הייתי חודש אחרי לידה בצום... (הייתי חודש וחצי אחרי לידת תאומים בצום תשעה באב, וצמתי את כולו כמעט. זה השיא שלי)

עכשיו הייתי שישה ימים אחרי לידה, ומזל שגם ככה נפסק לי לשתות לשיעורים, כי לא בטוחה שהייתי עומדת בצום מלא עם יונקת אינטנסיבית כזו...

אבל מאוד תלוי באיזה שלב בהנקה ובאיזה שלב הריון

וגם תלוי איזה צום

כי אצלי תשעה באב תמיד קשה יותר מכיפור

את הבכור ילדתי בין תשעה באב ליו"כ

חד משמעיתתת היה לי הרבה יותר קשה בהנקה

וזה עוד עם שתיה לשיעורים!! בחיים לא היה לי צום כזה קשה.

אלופה שתפקדת!!!

ולגבי התפילות

אני היום מראש החלטתי שלא ללכת לבי"כ

הבנתי שבבית יותר סיכוי שאתפלל משהו, אם בכלל. ובאמת ההחלטה היתה נכונה, אבל זה כמובן לא אותו דבר כמו בי"כ... ברוך ה' שאלו הסיבות🥰

אבל לא בגיל הקטנציק, אלא בגיל הגדול יותר.

צמתי תשעה באב בקלילות יחסית כשהייתי עם תינוק בן חודשיים וחצי, ועכשיו כמעט חמישה חודשים היה יותר קשה, וזו לא פעם ראשונה אצלי שקשה יותר בהנקה. 

וחמוץי כל הצום

מסתכלת עלי בשוק

את מרגישה טוב????

לא רוצה לנח את מניקה!!!!

להזכיר את התגובות שלה בתשעה באב חודש שמיני??

איך היה הצום

זוועה צמתי עד אחת וגם זה כבר לא עזר

אויש יש לך מושג למה?

כי אני בהריון

חחחצצ

כן! הקב"ה דן אותך לפי המעשים שלך ורואה שצמת למרות הקושי! ורואה שטיפלת בילדה שלך במסירות למרות הקושי! ורואה שהיית סבלנית וישבת וסיפרת לה סיפור למרות הקושי!

להעיף. את. המצפון. על. התפילות. לפח!

זה לא מה שהקב"ה מצפה מאיתנו בשנים האלה.

וואלה הרגשתי סבבה לגמרי בצום. ולא הלכתי עם הבנות לתפילה. כי אני יודעת שהן לא יהיו באמת בשקט ואז גם אני לא באמת אתפלל וגם אפריע למי שסביבי..

ואין לי שום הרהור על זה. מבחינתי כל התפילות בכוונה של בעלי, ושל כל מי שסבב אותו בישיבה- הן שלי גם. כי בשמירה שלי על הבנות, אפשרתי את התפילות האלה.

וזה שאת התפילות שלי מלמלתי מהר וחזרתי לבנות זה מעולה. כי תכלס, זה היה יותר בשביל עצמי שאני ארגיש שהתפללתי. מבחינת הקב"ה צמתי ואיפשרתי לבעלי להתפלל אז עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות.

וזהו. אני לא בוחרת לא לחיות בשנים האלה בפומו על מה שאני לא עושה.

אני בשנים האלה משתדלת לגדל את הילדות שלי באהבה ובשמחה וזו המצווה שלי בשנים האלה. התפילות בבית הכנסת יחכו לי "עד יגדל הנער"

ובהריון לא צמתי בכלל...

בתשעה באב ניסיתי והתחילו לי צירים אז הפסקתי...

אבל חד משמעית אם הוא דן אותך לפי מעשייך-

אז הם רצויים לפניו!

מה יותר טוב מאמא יהודייה שממלאה את התפקיד שלה ומגדלת את הדור הבא??

3 ילדים שלי היו בני חודשיים בכיפור והיה ממש לא קל לצום ולהניק יחד.

שנה שעברה הייתי בחודש תשיעי ועבר ממש בסדר!!
והשנה עם תינוק יונק בן שנה כמעט - הייתי חלשה ובלי כוח. הרבה יותר קשה משנה שעברה..

אבל הפעם בהנקה חלקית עבר מצויין ב"ה.

רק אחרי הצום התחילו כאבי ראש.. 

שכדאי לך לפנות לעמותות ספציפיות שאת מזדהה אתן.

נניח בחיפוש שעשיתי רגע עכשיו בגוגל מצאתי מודעת דרושים ל"יועץ עליה" בארגון נפש בנפש. לא יודעת אם זה ספציפית מתאים לך, אבל הרעיון - לחפש באופן ממוקד לפי עמותות שמעניינות אותך, או פשוט לפנות אליהן טלפונית \ מייל, גם אם את לא מוצאת מודעה.

מאחלת לך שתמצאי את המקום המדויק לך, שיהיו בו הרבה סיפוק ומשמעות בע"ה!

אפילו בלי כסף

להתנדב בעמותות,

לכתוב תוכן ברשתות (אם זה מתאים),

על הדרך תראי למה יש ביקוש ומה מתאים לך.

תכירי אנשים מהתחום.

קורסים מקצועיים תמיד אפשר לעשות.

אולי תנסי בעמותות של שירות לאומי, רכזת במרכז להעמקת היהדות, מדרשות טיולים.

בהצלחה רבה!

אבל לא פרקטיים כרגע כי גרים בחור

אבל בהחלט אוספת לי אותם בלב להמשך גילגולנו בעולם..

תודה לכל מי שענתה..לא מגיבה אישי כדי לא להעמיס

אני מהצפון (טריה, חודשים) וחיפשתי עבודה במקומות של בריאות הנפש 

ראיתי כל מיני, מעניין אותך? 

מיטת קומותיים לבנות, שהן פחות שובבות מהבנים שאיישו את המיטה ההיא, ז"ל...

אבל בעלי אמר שלדעתו הבעיה היא שמתחת למזרן יש קרשים עם רווחים, ולא קרש אחד לאורך כל המיטה (שזה מה שיש במיטות הנוכחיות של הבנים שלנו). השאלה אם לעצמל'ה יש גם מיטות כאלה, עם קרש אחד לכל אורך המיטה.

בעלי טוען שכשיש רווחים המיטה יותר חזקה. אבל רווחים צפופים יחסית

קומותים נפתח לבנות

רגילה נפתחת לבנים

לקחנו מזרנים כחולים רגילים ואנחנו מרוצים (לפעמים יוצא לי שם להרדם צהריים וסבבה לגמרי

כבר כמה שנים מחזיקים מעמד איכות מעולה בעיניי

אבל לדעתי אם נשבר קרש באמצע ניתן לקנות בכל נגריה חתיכת עץ מלא לפי הגודל הרצוי ולהדק אותה עם אקדח סיכות למקום הרצוי..

זה גם משהו שיכול לקרות בכל מיטה במידה וקופצים עליה

זה לא קורה... (אם הוא חזק כמובן)

מדברת מהניסיון שלנו, עם השובבים שלנו. המיטה של עצמל'ה החזיקה אצלנו כארבע שנים, נדמה לי, והמיטות הבאות שקנינו מחזיקות מעמד ועדיין במצב מצוין כבר יותר משבע שנים... (אמנם הבנים התבגרו קצת במהלך השנים, אבל עדיין הם עולים הרבה על המיטות ומשתמשים בהן לעוד דברים מלבד שינה)

זכור לי שהתאומים של הפותחת די שובבים, לכן אמרתי לה שנראה לי שלא כדאי עצמל'ה.

מיטה אחת לפני 4.5 שנים ואחת נוספת לפני חודש, אני מרוצה מאוד מהאיכות. מצד שני לא קופצים אצלי על המיטות ב"ה.

יש להם שם 4 סוגי מזרונים, כשהפשוט ביותר זה מה שמגיע עם המיטה, אנחנו שידרגנו לשלישי לא זוכרת איזה סוג. הסוג הפשוט לדעתי ממש לא נוח

מוסיפה, קנינו את סוג המיטה הבערך הכי זול אצלם בחנות. המוכר אמר לנו בפירוש שכל ההפרשים במחירים זה בגלל שוני עיצובי ולא בגלל שהמיטה באמת חזקה/ איכותית יותר

אחותי ואני קוראות לזה זמן ניקוי כפוי🤣

מנקות להם את האוזניים את האף בין הבהונות

וגם את הקשקשים/ קילופים/ ווטאבר שזה

מחזיקה שמן תינוקות או קוקוס ליד איפה שמניקה ואיתו שולפת אותם (אני כמה פעמים מרחתי שמן ואז אחרי כמה דקות עתישי עם מסרק (לא מברשת) כדי להוציא אותם, אבל לא יודעת טוב לא טוב, פשוט הגעיל אותי שזה ככה…)

ואיך שלפת?

גם אצלי בזמן הנקה אני מטפלת בכל אלה

רק שאצלי אני רואה את הקרקפת כל הזמן כשהוא במנשא 🤣

עם מסרק עשיתי לגדול שלי בגיל 3-4 חודש

בגיל חודש וחצי בטח מוקדם מידי לעשות ככה, לא?

ועם מסרק עשיתי בגיל כזה אבל בזהירות פשוט

כזה עדינון רק שיראה נקי

טוב, אנסה היום

תודה על המענה!!

בעוונותיי חיללתי שבת בגלל זה, לא מסוגלת להפסיק...

ביום כיפור ממש הצטערתי, כי אני יודעת שאסור ועדיין ממשיכה 😟 בעלי רואה אותי באטרף אומר לי- תרגעי, את לא נושמת כשאת עושה את זה....

אני מורחת שמן אמול/ זית- די מסריח אבל טבעי/ שמן תינוקות - לא טבעי, פחות בריא.

מעסה בעדינות ממש, והקשקשים מתרככים ואז זה כבר לא כואב להוריד. אני עושה עם מסרק סמיך, אני יודעת זה נשמע מזעזע על ניו בורן אבל המליצה לי אחות טיפת חלב ממש עדינה אז סמכתי עליה וזה באמת בסדר. מסרקת ישר והפוך ומנגבת את הגועל הזה על מגבון, ככה כל הנקה ... עד שזה נגמר. וזה חוזר כעבור שבועיים - שלושה אבל פחות.

וואי את עושה לי חשק להתחיל הרגעעעע אבל הוא ישן

נחכה לו בסבלנות שיתעורר 😃

שמן זית קצת מגעיל אותי

לדעתך שמן שקדים יעשה אפקט דומה?

אצל הגדול עשיתי עם זולין - עבד מעולה אבל לאחרונה נחשפתי לזה שזה לא החומר הכי בריא.. 

לסרק את השיער לכל הכיוונים, בעיקר הפוך,

זה גם מאוורר ומייבש את השורשים כדי שלא ימשיכו להיות קשקשים,

וגם יפריד את הקשקשים הקיימים מהראש וזה מזה וירכך אותם.

שמן זית - לתת לו ככה 15 דקות

ואז עם מברשת תינוקות להבריש

ואז אני עושה בעדינות עם מסרק סמיך לא עד הסוף- רק לאלו שמנותקים מהקרקפת ודבוקים לשיער

ב''ה עבר מעולה

שמתי שמן קיק (בריא לשיער בלי קשר)

חיכיתי כמה דקות

סירקתי

קילחתי

וזהו עבר!!!! אין זכר לזה ב''ה 

האמת ממש הופתעתי

גם חששתי לגבי מה שסבוק

בפועל הכל ירד ממש ממש בקלות..

אני עשיתי על שמן קיק אבל משערת שהכל אותו דבר 

אמרו לי שזה קורה מחלב ממש טוב אז הכל בסדר;)

יש שמפו קצף מצוין של חברת מוסטלה שמוריד את זה

לא יאומן איך דווקא מהדבר הכי מסריח (סבוריאה ודומיו) מצליחים להוציא משהו טוב חחח

חבל לא מסגרתי את הקשקשים האלה 

פעם קודמת השתמשתי רק בו

ברור שמעכשיו להתחיל למרוח משחה

יש גם למאמי קייר וכו

הרעיון זה לגרום לריכוך הפטמות

בעז"ה שהפעם לא תזדקקי לרפידות טיפוליות

לי בחודש הראשון כאב רצח ופשוט אחרי כל הנקה שמתי לנסינו והרפידת הנקה הייתה שם כדי לספוג

אפשר לקנות בבית מרקחת פשוט לנולין טהור, זה מה שיש במשחה של לנסינו.

לגבי הקניות הייתי באותה התלבטות ולא קניתי ואז נפצעתי וויתרתי על ההנקה... 

כל מיני אמרו לי שהוא יותר מומלץ

(יועצת הנקה, דולה וחברות שהשתמשו)

ויודעת גם שיש בסניפים..

פשוט הייתי בסופר פארם מסוים ששם לא היה ואז הם בדקו לי במחשב באיזה סניף יש כרגע..

והיה בסניפים אחרים

לפני הלידה לא חייב לנולין דווקא כי זה יקר והמרקם מגעיל אפשר כל קרם לחות טוב או שמן פשוט להעשיר את האזור בלחות ולרכך

נרסיקר בעיני אין צורך לקנות, בעז"ה שלא יהיו פצעים אז אין בזה צורך

שמן קוקוס זה גם ממש טוב אבל די מלכלך... וגם פחות סמיך מלנולין אז צריך למרוח יותר פעמים כדי שישפיע

(כשיכלתי הייתי פשוט שוכבת עם הבייבי בלי חולצה בחדר סגור, שמה מתחתי מגבת קטנה ומורחת כל פעם שהתעוררתי וכמובן אחרי כל הנקה. גם האוורור ממש ממש חשוב למנוע כאב ופצעים) 

ובלידה השניה ב"ה לא הייתי צריכה בכלל...

אם יש סופר פארם או משהו בסגנון בבית החולים שאת מתכוונת ללדת בו, לא הייתי קונה מראש

משחת הנקה יקרה ובסוף לא היה לה שימוש

תמיד תוכלי לקנות לדעתי אם זה משהו יקר חבל לקנות אם את לא בטוחה שתצטרכי

האמת אני הייתי בהלם,

בעלי התעצבן אני עשיתי כאילו קבלתי שיחה לקחתי את הילדה ויצאתי. מאז באמת שקט לא שמעתי מאף אחד מהם..

ספציפית הוא נמצא אצלי הרבה .. ואני עוזרת לגיסתי שיש צורך, אם אני מוציאה את הילדה שלי לאיזה מקום הוא מצטרף. אם הוא אצלי הכנתי משהו אחד והוא יבקש משהו אחר אני מכינה לו.. אם הוא בא איתי לחנות גלידות ומבקש גלידה שעולה יותר ממה שסיכמנו הוא מקבל אף פעם לא עשינו את החשבון הזה.

למרות שיש פער גילאים בינו לבין הילדה שלי..רק שהיא לא מפסיקה לבכות שהיא נפגעה.. כי רואים שאוהבים אותו יותר 🤦🏻‍♀️

לילד

וכן כדאי שבעלך ידבר על זה עם אמא שלו בעדינות ויגיד לה שזה היה לא בסדר

תישארי את מחוץ לזה ושהוא יפתור את זה מולה

באמת לא נעים

בגלל זה.

זה באמת נשמע מוזר.

יכול להיות שיש לנכד הזה משהו שמעורר רחמים אצלה אז היא מגוננת עליו, אולי למשל אמא שלו בדיכאון (לא תמיד רואים את הדברים האלה), או שעליו יש משהו רפואי, או חברתי- חרם חברתי , אני יודעת על חמותי שהיא לפעמים מתייחסת בעדיפות עליונה על נכד/ה שיש איתם משהו שגורם לה לרחמים, פעם זה היה לבת שלי שהיה לה משהו רפואי, לא רציני אבל היא לקחה את זה אישית, ופעם נכד שקצת מגמגם וזה כאב לה אז היא גוננה עליו, כשהיה מריבות תמיד היתה בעד הילד הזה , או נכדים שאמא שלהם היתה בשמירת הריון ולא תפקדה היא הרגישב צורך לגונן עליהם ולפנק אותם יותר מאת כולם... אז אולי יש לה איזה סיבה מיוחדת כזאת...

בכל אופן בעלך לגמרי יכול להגיד. או אם הבת שלך מסוגלת להגיד בעצמה משהו

הייתי מחליקה אבל בגלל שהילדה נפגעת זה ממש קשה ..

גם סבא עושה אפליות? 

אני לא חושבת שיש איך לשנות את הסבא והסבתא....

הייתי מתמקדת בלהדגיש לילדה שלא משנה מה אתם אוהבים אותה הכי בעולם...

לא יודעת בת כמה היא אבל אולי גם להסביר לה שסבא וסבתא בחרו לפנק את X

אבל אנחנו יודעים כמה שאת מדהימה... וגם הם אוהבים אותך...

לנסות לנרמל לה את הסיטואציה... בהתאם לגיל ולרמת הבנה שלה...

זה מבאס אבל ככה הם בחרו וההפסד הוא שלהם...

לפעמיים רק מחמיר את המצב וזה יעבור מעצמו . הכי חשוב שאת תאהבי אותה ותתני לה המון יחס וצומי ילד שיש לו גב חזק של הורים לא צריך אף אחד הוא בטוח בעצמו .

את לא יודעת אם הנכד הזה עובר משהו, או שההורה של אותי נכד עבר משהו בילדותו ועכשיו הסבתא מפצה דרך הנכד.

את אומרת שמול שאר הנכדים היחס הוא אותו יחס. הייתי מתמקדת בזה.

האם הבת שלך יודעת שאת הנכד האחר הם מביאים?

אם לא, תפרידי בין זה לבין מה שהיא יודעת ומרגישה.

כי יש את האפליה שאת מרגישה, ויש את האפליה שהילדה מרגישה, ולא הייתי מוסיפה עוד על מה שהיא מרגישה.

בשבילך תחשבי איך היית מרגישה לו היה מתוודע לך שהילד ח"ו חולה במחלה קשה? כנראה היית מתביישת בעצמך.

אז לא הכל אנחנו יודעים, ואפשר להנות מהספק שאולי עומד רגש שאפשר להבין אותו, מאחורי ההתנהגות. לעולם לא נדע ואין זה מעיינינו.

לגבי הילדה, פשוט הייתי מפרקת כל סיטואציה שהיא מרגישה.

היא לא קיבלה סוכריה. זה מבאס, אבל יכל לקרות בגלל מלא הקשרים, לא רק בגלל הנכד.

ואז מחפשים פתרון ספציפי לבעיית הסוכריה במקום ללכת למקום של הקנאה.

למשל אפשר לשאול את סבתא אם יש משהו אחר שאפשר להתכבד בו. ואם אין לשאול אם אפשר להתקשר לאמא שתביא איתה כשהיא מגיעה.

אולי אפשר לאפות עוגיות יחד.

לעבור ממוד של היפגעות למוד של עשייה.

אולי לקבוע ביקורים משותפים עם בני דודים אחרים, לגביהם היחס זהה והם יהנו אחד בחברת השני.

לק"י

אולי אפילו פחות.

זה משתנה בין ילד לילד. וחבל סתם לבזבז חלב.

זה קפוא או טרי במקרר?

לק"י

וזה היה מיותר, אז להקפיא בחזרה.

זכור לי שכל עוד זה לא הופשר לגמרי, מותר להקפיא.

את יכולה לנסות לסחוט ידנית, אולי יצא לך מהר יותר. אפילו עוד 30 

אז תניקי כל זמן שהוא רוצה. שהגוף יחזור לייצר חלב.

מה שקרה לי זה שהם ינקו וינקו ולא יצא ויצאו עצבניים ורעבים ולא הסכימו ךנבות

קיצערמאני אתן לינוק בשביל הייצור אבל חייבת גם שיהיה ליממנות

לכן אמרתי שזה משתנה...

אולי תניקי ותשלימי ב-30 כל פעם.

ברור שיש ארוחות שאוכל פחות, בערך 100

פחות ממאה לא היה לאחרונה

לדעתי הפטמה בסדר כי לוקח לו דיי הרבה זמן לסיים ארוחה

יש לו גם בקבוק של מאמ שכרגע לא מביאה לו

כי במאמ יציאת החלב באמת מהירה יותר ולא ממש השתלט.. (ממש מזמן ניסיתי את אוונט, אולי ננסה שוב - ברגע שיסכים שוב לקחת בקבוק)

אבל תשמעי, אולי הוא גם באמת צריך את הכמות הזו

רק לא פחות ממה שיש לנו היום

גם ככה בקושי יוצא לו ולוקח לו שעה שלמה לא את זה

בעקרון זה משקל*150 לחלק ל-8

אני מכינה 5-10 מ''ל יותר. ואם אני רואה שלא מספיק לו והוא עדיין רעב אז מניקה עוד טיפה כדי להשלים.

עבד לי יופי.

אכלה גם 150 בארוחה

אבל אולי אני טועה

120 זה ממש מעט לתינוק גדול... זה בערך מנה של גיל 4 חודשים

אבל גם הרכב החלב שונה אצל כל אמא והריכוז שלו,  וגם תלוי אם שואבים במקום ארוחה וזה החלב הראשוני שיוצא או ששואבים אחרי הנקה ואז הוא יותר שומני ויותר משביע

מה איתך? עבר?

בעקרון המדד העיקרי לצירים זה המחזוריות כי כל אחת חווה את זה אחרת

וגם התקדם מאוד מהר

יצאתי ללדת בשלב שכבר לא יכולתי לדבר בכלל והיו לי צירים כל דקה שתיים

אבל הספקתי לאפידורל

בלידה השניה היה מלחיץ כי כמעט ילדתי בבית מרוב שהתקדם מהר ועדיין לא סדיר

אבל בהחלט כאב בא והולך בהתחלה במרווחים גדולים וגם כל ציר קצר ולאט לאט מצטופפים והצירים מתארכים..

אבל אף פעם לא הצלחתי לתזמן לא קבוע....

אבל כואבים בטירוף...

בכלל לא הייתי בטוחה אם זה באמת צירים

וגם לא הצלחתי לתזמן

הגעתי לבית חולים בלי להיות בטוחה אם אני בלידה או מכאן הביתה

גיליתי שאני בפתיחה 7

ותוך שעתיים הייתי עם ילד על הידיים

לידה שניה סיפור אחר לגמרי...

אני הגעתי בפתיחה 3.5

ונשארתי ככה איזה 24 שעות

עד שקיבלתי פיטוצין....

חלום לידה ראשונה להגיע בפתיחה 7...

אחרי כמה שעות כאלה זה פשוט עבר

כנראה רק הכנה של הגוף 

נראה זאת התחלה יפה

הייתי עושה שוב בדיקה ביום של האיחור

פס חלש ממש

אבל פס!

אבל גם אם כן, עדיף לחכות לאיחור.

לפעמים הבטא עולה קצת לפני האיחור ויורדת, זה נקרא הריון כימי. אז עוד כמה ימים תהיה לך וודאות גדולה יותר

כתבת שאת לפני האיחור, תעשי בדיקה חוזרת ,

בהצלחה ובשורות טובות

לא בשאר האיברים.

לי זה קורה כשאני הרבה יושבת על הכיסא...

הבנתי שזה קשור למשקל של החזה שפתאום החזה גדל בהריון והשכמות והכתפיים צריכים לעבוד קשה יותר להחזיק את הגוף

מה עוזר... מסאז' וספורט ספציפי שמיועד לחיזוק השכמות.

אם את הולכת לרופא והוא נותן לך חוות דעת מקצועית שיכולה להועיל לי גם אשמח אם תעדכני אותי

טפשת חחח

שוכחת איך קוראים לי🤣

למה שדווקא אם היא לא היתה עולה תקין אז לא היית לחוצה?

בכל אופן זה ממש בסדר, נראה לי שהיה שרשור על זה לפני כמה ימים.

תמשיכי לחשוף לטעמים ומרקמים שונים. יכול להיות שיקח לה עוד כמה חודשים לרצות לאכול

אם לא עולה טוב במשקל אפשר לתת דייסות, ולהסמיך מעט את החלב.

גם לשלי לקח זמן עד שאכחו ארוחות ממש, היא עוד קטנה

חתיכות קטנות של לחם

פרי רך

חביתה, ביצה קשה

ירקות מבושלים

יש תינוקות שלא אוהבים את המרקם הטחון.

קישוא ובטטה מהמרק, במבה, מנגו, אפרסק, בננה, אבוקדו... האמת שביצה קשה היה מהדברים האחרונים שהבן שלי הסתדר איתם. הוא פירק עוף ושניצל לפני שהוא הצליח להתמודד עם חלבון של ביצה.

וגם דברים טחונים, תתחילי בליקוק מהאצבע ולא עם כפית, אולי ככה היא תאהב יותר.

אם כן תני לה נגיד חלמון שהוא יותר נימוח מהחלבון.

או ירקות של מרק. חתיכות קטנות של דברים שלא קשה ללעוס.

וגם קחי בחשבון שאולי יקח לה זמן והיא צריכה עוד תמל או דייסות מבושלות

וירקות

יש ילדים שלא אוהבים טחון. גם הבת שלי לא אהבה

גם לי היו ילדים שלא התחברו למרוסק/ טחון (עד היום עם בעיית מרקמים)

תנסי פסטה, ירקות מבושלים חתוכים לאורך, קציצות, לחם וכו'.

לשים על מגש האוכל ושהיא תיקח לבד. עדיף כשהיא רואה אתכם אוכלים.

תנסי גם דייסת קווקר עם קצת מתיקות של סילאן.

משחקים היא מכניסה לפה? אולי יעניין אותה פירות מעוכים ברשת (בננה) מחזיקים את זה כמו צעצוע ומוצצים את זה.