פורום הריון ולידה (עמוד 366)

לא בעיקר להחזיק, רק להחזיק בידיים כל הזמן.

מעבר לזה,אני אישית לא הייתי מכניסה בן שלושה חודשים לבריכה.

תינוק יותר גדול אפשר יש מלא 'גלגלי ים' מתאימים בכל חנות סטוק, כל מיני מתנפחים בצורות של סירות קטנות עם או בלי חורים לרגליים, אבל כאמור צריך להחזיק את התינוק כל הזמן גם אם יש לו גלגל ים, זה הכי מסוכן לחשוב שאם הוא בגלגל/סירה קטנה זה בטיחותי ואז לא לשים לב ברגע קריטי, הם יכולים להתהפך ברגע אחד. 

אין להם רצון להיכנס למים וחלק מהתינוקות אף יבכו מהמים

הכי מומלץ להשאיר אותם בבטחה בעגלה או על הידיים מחוץ למים

אם מכניסים עדיף בלי עוד חפץ שמפריע לשמור על התינוק

אני אמנם חרדתית יותר מהרגיל בנושא של מים (לא מאפשרת לילדים להיכנס בכלל לפני גיל ארבע בערך), אבל באמת בנושא הזה לא כדאי לקחת שום סיכון. מספיקה שנייה אחת של חוסר תשומת לב - וזו עלולה להיות בכייה לשנים...

מה גם שבגיל הפצפון הזה הם כנראה באמת לא ייהנו מהכניסה למים...

אם את ממש רוצה בעצמך להיכנס - אז אפשר לעשות תורנות עם מבוגר אחר, שבכל פעם אחד מכם ישמור על התינוק מחוץ למים.

אבל עדיין יש הבדל בין להחזיק בגלגל לבין להחזיק כל הזמן ביד..

רשמתי 3-6 כי זה הטווח אבל היא תהיה כבר יותר 6 מאשר 3 חודשים 

זה טיול או בריכה רגילה?

שהוא יסכים להיות רגוע בגלגל פחות מציאותית, רוב הסיכויים שהוא יבכה שם או לפני שתשימי אותו.

וגם זה ממש מסוכן, בשום גיל לא מומלץ להשתמש בגלגל.

הילד פחות כבד.

אני גם מצטרפת לדיסק המלצה על גלגל לגיל קטן. הילדים בד''כ שונאים אותו, וכשהנמאס להם והם מתחילים לבכות זה סיוט לשלוף אותם משם.

הרבה יותר הגיוני כבר להחזיק בידיים וזהו.

ואז יש גלגלים עם מושב

ילד שלא יושב לא יצליח להחזיק את עצמו בזה

ובשביל מה להכניס אותו בכלל...

לא ממש גלגל, יותר מצוף חצי שכיבה כזה..

יותר בטיחותי, כמובן צמוד אלי..

I just found this on AliExpress:

₪25.34 | Baby Swimming Ring Inflatable Infant Floating Kids Float Swim Pool Accessories Circle Bath Inflatable Ring Toy For Dropship

טבעת שחייה לתינוק נפחית צף ילדים אביזרי בריכת שחייה מעגל טבעת נפחית צעצוע למשלוח ישיר - AliExpress 26

בגלל המבנה של גלגל רגיל, יש בו ממש סכנת התהפכות ולכן חיפשתי גלגל כזה.

מה שכן, קנינו אותו לשנה הזו, כשהיא תהיה סביבות שנה וחצי..

שנה שעברה היא הייתה בת חצי שנה בערך בקיץ ומאוווווד אהבה מים(מעיינות בעיקר יצא לנו)

הכנסתי אותה בלי אביזר ציפה נוסף אלא רק עלי כשאני יושבת יציב. לא בטוחה שהייתי משתמשת בגלגל בגיל כזה. אבל ממשששש מתנגדת למי שאמרה שתינוקות לא אוהבים להיכנס!! זה ממש אופי..

זה מה שעושים בחוגים של שחיית תינוקות

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://www.clicktoy.co.il/wp-content/uploads/2021/05/23601-600x600.jpg

היתרון שאפשר לשים גם מחוץ למים וגם בתוך המים.

המים לא נכנסים לבד, אלא אפשר להרטיב קצת את המתנפח ואז הילד לא מחליק שם.

מבחינת שמירה של ההורה, זה יותר מורכב כי אין תחושב בידיים, צריך להיות עם העיניים כל הזמן.

זה גימיק נחמד למי שאוהב, אבל לא ממש פרקטי.

אני הייתי שמה תינוקות במנשא גב קשיח לטיולים באופן שהם לא יירטבו (חוץ מכפות הרגליים שאם טיפה נרטב לא סוף העולם)

וככה מקדימה הייתי פנויה עם שתי ידיים להיות עם הגדולים יותר שגם צריכים השכחה צמודה וקצת יותר משתוללים.

רק כשרצינו טיפה לשחרר מהמנשא אז היה נחמד לשים את התינוק על משהו, אבל לדקות מעטות בלבד.

זה מתאים יותר למעיינות או נביעות קטנות, כאלה שממש יציבים בהם, לא ים או בריכה שממש לא הייתי מכניסה תינוק אם אין יציבות של ההורה.

(לא זוכרת בדיוק גילאים)

או אולי קצת יותר גדול, ראיתי אצל חברה סוג של מצוף עם חגורה שנמצא מתחת לפלג גוף עליון של התינוק כשהוא שוכב על הבטן. היא קנתה מאליאקספרס  

כמובן גם בזה צריך 100% השגחה. 

בדרך כלל אני מתחילה להרגיש בשבועות 20+

שבוע 11-12

יש לך יותר מארבע בשעה? 

צריך רופא

את מתארת כאן בעצם חמישה ימים של חום והקאות, ובהתחלה גם שלשולים.

זה כבר הרבה זמן.

בינתיים להקפיד על נוזלים כמה שאפשר 

אצלי הרבה פעמים היה מלווה בשלשולים

חוץ מההקאות והשלשולים היא ערנית, מחייכת מתפקדת?

נשמע ממך שכן.

כדאי ללכת לראות רופא אבל לדעתי לרוב זה וירוסים ואין להם מה לעשות.

אני אישית הייתי הולכת בכפוף למצב של התינוקת חוץ מההקאות והשלשולים,

חום גבוה, אפאתיות, חולשה משמעותית היו גורמים לי לגשת דחוף לרופא.

יש לי איתה יום בשבוע ועוד חודש היא תהיה חודשיים בבית..

והיא מהממת ומתוקה אבל אם אין משו מעניין לעשות היא רק יונקת ברצף כל היום וזה לא מתאים לי בעליללל🫢 או שאני רבה איתה שעכשיו לא יונקים וזה גם לא כיף לי..

מוסיפה כן מאצלנו

היא מאוד אוהבת ספרים. שוב ושוב ושוב ולדפדף הלוך חזור

כדור גומי גדול גם מעסיק אותה

שירי אצבעות

בובה וכלי מטבח

אמבטיה עם משחקים(לא יודעת אם הייתי עושה את זה עם וירוס בטן)

בועות סבון-שאת מפריחה

בלון גם יכול להעסיק אותה מלאא זמן היא ממש אוהבת

להכניס איתי כביסה היא אוהבת גם. גם לתלות. שאר מטלות הבית אני לא מצליחה לשתף אותה עדיין כי היא בשלב שכבר לא מספק אותה רק לצפות אבל לא מספיק שולטת על התנועה שלה ועל ההבנה כדי להשתתף(אולי שלך כבר כן, שלי בת 1.4.. נגיד לשפוך מצרכים לכלי וכזה..)

יצירות אפשר גם להתחיל בקטנה. נגיד מדבקות או ציור בסיסי..

למטלות בית אין לי כח כרגע. בסוף גם אני חולה...

האמת שהספקנו הבוקר הרבה- ספרים. כדור. מגנטים. בובה. משחקי קופסא. מגנטים על לוח. טושים וצבעים. הכנת עוגיות. צינורות. שירים ביחד.

בא לי משהו שהיא תוכל להעסיק את עצמה קצת ואני אוכל לנוח 10 דקות...

מותר להוריד הילוך..

תרגישו טוב!

ותוכלי לנוח קצת

אולי תשחקי איתה שהיא מבשלת לך משהו ולאטלאט תשלחי או.ה להכין לבובות וזה עד שתשתחרר

משהו שלוקח זמן, והיא יושבת בכיסא אוכל.

או אם את רוצה ממש לנוח, אני לפעמים נותנת משהו טעים (ובטיחותי לגמרי) בתוך המיטת תינוק, והולכת לישון ליד עד שהיא מסיימת ואז היא מעירה אותי.

אם את מרגישה שאת צריכה להעסיק אותה כל היום אז זה מה שיהיה

אני כל הזמן עם הבן לשי בערך באותו הגיל

בגלל שהז השגרה יש איזה סדר יום

קם- טיטול-

ואז או ישןשב בכיסא לאכול

או יששר מתחיל לחקור את הבית

אני לא מעסיקה אותו באופן מיוחד הוא מחפש לו מה מעניין אותו

הוא לא יושב הרבה זמן על שום דבר כי זה הגיל

אבל הוא עצמאי במרחב

כם שמה לו לפעמים סלסילה מסוימת

או סירים וקופסאות ותפו''א וכדומה

לפעמים יוצאת לדינה והוא מסתובב רודף אחרי ציפורים ומשחק בכדור

ואחרי בערך שעתיים הוא מתעייף וישן

יש ימים שהוא יותר 'נודניק' ודור שיותר

ויש ימים שיותר מעסיק יפה את עצמו

אבל בכללי לא מסתובבת סביב למצואלו כל רגע תעסוקה..זה שלו...הוא מוצא כל המשן איהז משהו להתעסק..לאו דוקא משחקים מוגדרים

לעומת ילד שהולך למעון.
ילד שבבית עם אמא יודע להעסיק את עצמו,החשיבה שלו מתפתחת, כמו שאומרים שעמום מביא לעשיה, לפיתוח מיומנויות שונות. משיעמום יוצאים דברים טובים...

בבית הוא נהייה יצירתי יותר ויודע להעסיק את עצמו כמעט מכלום, הוא גם יותר עצמאי במרחב ופחות תלותי.
מניסיון, ילד שרגיל למעון, פחות עצמאי במשחק בבית.
לא יודעת מה טוב ונכון.
אבל אני ממש ראיתי את זה מול ילדיי שגדלו בבית איתי עד גיל 3, לעומת ילדיי שהיו במסגרת, ואז כשיש חופש- קשה איתם יותר.

ככה שגם בימים שהיא בבית וכשחוזרים מהמסגרות היא לא לבד.. אז רגילה למשחקים עם אנשים נוספים

וגם לדעתי היא הרגישה את החוסר כוחות שלי,

ובהתאם רצתה יותר תשומת לב...

אבל אני ממ שמבינה אותך

יש ימים ויש ימים

יש ילדים ויש ילדים

וזה ממש קשה להעסיק אותם כשהם דביקים ולא רגילים להיות לבד בבית מלא מזן

לשים שירים ולתת לה לרקוד.

אותו כנ''ל עם סיפורים פשוטים (אני יכולה לשים למשל סרטוני לולי, אבל בלי שיראה את המכשיר, רק יקשיב).

אני אוהבת להפעיל עם רמקול בלוטוס.

כל מיני פריטים מעניינים

אפשר לשלוט על גודל החור שמכניסים אליו

לשםוך מים מכוס אל כוס

לנעוץ פטריות על לוח בהשגחה

יש להם מרפאה ייעודית להיסטרוסקופיה.

להבנתי יש עוד מקומות עם מרפאה ייעודית.

היה סבבה

היה לי בהרדמה אז לא הרגשתי כלום

הייתי צריכה היסטרוסקופיה ניתוחית לצורך אחר.

ניסיתי גם פרטי וגם ציבורי, דרך ציבורי היה תור מהיר יותר..

אצל ד"ר מירב רז.

השארית אצלי הייתה קטנה יותר אז עשו בלי הרדמה, אבל חששו שאולי אצטרך הרדמה אז עשו את זה בחדר ניתוח כדי שיהיה אפשר להרדים ישר אם יש צורך.

ואחרי הלידה השניה גילו את השארית תוך כדי היסטרוסקופיה אז כבר הוציאו אותה, גם כן בלי הרדמה אבל לא יודעת להגיד באיזה גודל היא הייתה.

בכל אופן. מבחינת התהליך-

מכניסים לך נוזל לרחם כדי להרחיב אותו, מכניסים צינור עם מצלמה ודרך אותו הצינור גם מכניסים כלים זעירים שבאמצעותם מנתקים את השארית ומוציאים אותה.

לי הייתה התאוששות ממש טובה אחרי, ויכלתי לתפקד כרגיל לגמרי באותו יום.. קצת כאבי מחזור.

לקחת בחשבון שאחכ יש כאילו דימום גדול אבל זה פשוט מעורבב עם הנוזל שהכניסו לרחם. (גם מבחינה הלכתית שווה לברר כי זה לא בהכרח אוסר, ואם עוד לא טבלת בגלל הדימומים אז יכול להיות שאחרי ההיסטרוסקופיה תוכלי עם הקלות להתחיל להטהר ולא לחכות עד שיסתיים הדימום)

מניסיוני- היה לי ניסיון מאד טוב בציבורי ולא רואה סיבה ללכת לפרטי.

כן ממליצה לבדוק אם אפשר לעשות See&Treat

יכול להיות שהיא גדולה מידי

לא זוכרת כמה היתה לי אבל היא גם היתה גדולה

וזה היה סיפור לא קצר

גם היה את ההיסטרוסקופיה עצמה

גם טיפול תרופתי אחכ

וגם עוד אחת אבחנתית לראות שלא נשאר נזק (שלי היתה עם זרמים אז היה צריך לנתק אותה)

אז ההמלצה שלי זה לקחת נשימה

(כן טיפ טוב שקיבלתי זה שאת ההיסטרוסקופיה השניה ניצלתי גם לשים התרן שהבאתי איתי

ובתכלס חסך לי את עלות ההתקנה בקופה)

רואה שאף אחת בינתיים לא שיתפה שעשתה בפרטי... כנקאה הציבורי מספיק טוב בפרוצדורה הזו.

גם לי יש גדולה עם זרמים.. לא הבנתי למה צריך שתי היסטרוסקופיות...?

ואיך היה ההיטהרות שלך?

תודה על הטיפ של לקחת נשימה. חשוב לשמוע את זה... אנחנו בדור של זבנג וגמרנו...

ותודה על הטיפ עם ההתקן...

פעם אחת פרטי, פעם אחת ציבורי.

לא זכור לי הבדל מהותי.

פשוט בפרטי איפשרו לי see and treat, שזה אומר שבודקים ואם אפשר גם מוציאים במקום.

בציבורי זה היה בהרדמה מלאה, אבל אולי זה גם קשור לגודל. אז זה לא בהכרח קשור לציבורי או פרטי.

זה כן כואב בעיניי, אבל בגלל שזה היה קצר זה היה נסבל. אבל כדאי לדעת מראש שזה עלול לכאוב.

לשאלתך השנייה, אולטרסאונד הוא בדיקה טובה, אבל לא מספיק מדוייקת בהקשר הזה. זאת אומרת שאפשר לראות אם יש ממצא, אפשר לראות בערך מה הגודל, אבל לא תמיד יודעים בדיוק. אז אם זה גדול בוודאות, יכול להיות שימליצו על הרדמה מיד. אבל אם זה קטן ולא ברור, אז אפשר לעשות see and treat ואז לפעמים לחסוך את ההרדמה 

הביטוח שילם, לא זוכרת עלויות מדוייקות.

ממליצה מאוד על דר' חן גולדשמידט. ממש אלוף, מקצועי, נעים ולא כאב בכלל בכלל.

שוה לך לברר אצלו במרפאה, תראי מתי התור הקרוב ומה ההמלצה שלהם.

אם הציבורי יש לפני לכי לציבורי

See&Treat זה טוב עד לגודל מסוים

היתרון הוא שזה לא הרדמה מלאה וגם בגלל הנקה

עשיתי פעמים

הראשונה היתה ניתוחית בהרדמה מלאה שבה הוציאו את השארית

והשניה היתה אחרי 6 שבועות - אבחנתית

לראות ההרחם החלים ואין הדבקויות או צלקות (שליה עם זרמים זה אומרהשהיא עדין מקבלת אספקת דם- ז.א שהיא מחוברת לדופן הרחם ולא צפה החלל הרחם, קודם כל הסיכוי שלה לצאת לבד הוא נמוך ולכן לרוה ישר ממליציםנעל היסטרוסקופיה ודבר שני בהוצאה שלה בעצם מנתקים אותה מדופן הרחם וזה "פוצע" - אז רצו לראות ההכל החלים טוב)

לגבי טהרה- זה היתה תקופה נוראית.

השארית בהחלט השפיעה על זמן הטהרה.

וגם לפני ההליך ובין הראשונה לשניה זה היה מסובך עם כל הנושא של מניעה- שגם השפיע

(וגם אחרי הראשונה היה אסור בכלל יחסים לשלושה שבועות)

לפי הפסיקה שאנחנו קיבלנו - ההיסטרוסקופיה עצמה לא אסרה

ד.א. את מניקה?

כי זה עוד משו להיערך...

התכוונתי להיערך לחלב שאוב

ולוודא שהתינוק יודע לקחת בקבוק

זה תלוי בסוגי ההרדמה

אבל אצלי אחרי ההליך הייתי צריכה לשאוב עד לריקון ולזרוק

את יכולה להשאיר את התינוק עם ביביסיטר בבית

לי היה טוב להביא אותו איתי

ההורים שלי היו איתו

ובעלי היה איתי

בכל ההכנות לפני (בבית חולים ציבורי לא הכל מתקתק...) הם הכניסו לי אותו לינוק כשהיה רעב

ובזמן ההליך ואחרי השארתי שאוב

לא יודעת אם באמת מוצדק. אני הרגשתי שזו הדרך שלי לשמור על הרחם...

לעומת גרידה למשל שזו פעולה ממש אגרסיבית לרחם.

אבל גם  בהרדמה זה חשש קטן ויש אמצעי זהירות..

רק מציינת שלפעמים זו הסיבה שמפנים להיסטרו אבחנתית לביקורת,

ושלפעמים זו הסיבה שבאמצע הליך של היסטרו' במקום לטפל יעדיפו לשלוח להיסטרו בהרדמה. כי ככה אפשר לטפל בעדינות יותר... לפחות לדבריהם...

אם ס"מ זו שארית ממש גדולה ולא מתאים לעשות see and treat, צריך הרדמה. אם מ"מ, זו שארית ממש קטנה ולא בהכרח צריך למהר להוציא, אולי תצא לבד.

לא רואה הבדל בין ציבורי לפרטי ביכולת של המבצע, בכל מקרה זה משהו שעושים רק רופאים מנוסים, הרבה פעמים אותם אלה שעושים פרטי עובדים גם בציבורי.

את הדיון בראש לי.

זה נראה כך

אני: אתה מעצבן ממש. באמת מה נראה לך? אתה לא מבין ש...

הוא (בראש): לא, כי את. (מתעצבן בחזרה)

אני: מתעצבנת, מעלה טיעון נגדי

הוא (בראש): מתעצבן, אבל מסביר קצת מה המקום שלו

אני: מתעקשת שאני צודקת

הוא; מסביר עוד נקודה של המקום שלו

וככה אני ממשיכה, לדברר אותי ואותו בראש שלי, עד שהלב שלי מגיע למצב שבאמת מבין אותו והמתח אצלי מתפוגג.

היתרון - בראש שלי אני יכולה להתעצבן ואני לא חייבת לברור מילים. אני בעצם מלמדת את עצמי להרכיב גם את המשקפיים שלו ולהבין את המניעים שלו. נקודת המוצא בשביל להגיע לזה היא ששנינו אנשים טובים אוהבים ולכן אם עיצבנו אחד את השני זה לא מתוך מטרה לפגוע, אלא בגלל השוני בינינו. ברגע שמבינים את השני, קל יותר להכיל. 

כנראה יושב על משהו רציני ולא רק על קצרים בתקשורת

צריך לחשוב ולהעמיק להבין ממה נובע הכעס ולמצוא לו פתרון או פתרון עוקף

אם אין לו פתרון, לדעת להתכונן לפעם הבאה, שתהיה תגובה טובה יותר, שתהיה מעטפת עוגנים מה עושים בשעה שהכעס מתחיל.

בעיניי

הרבה מתמקדים בעבר במה שקרה בניסיונות לתקן את העבר

אבל

העיקר הוא לתקן את העתיד, לפעול יותר טוב בפעם הבאה.

‏ כי כעס לא מחזיק מעמד בעצמו הרבה זמן אלא מתודלק מדברים שקורים שוב ושוב.

מוציאה בעצמי מהפח ואומרת לו שחבל שהוא זרק

מבחינתי זו אמירה לילד שכוללת:

1.לא זורקים לפח חפצים

2.שאני לא מתרגשת מדרמות שילד עושה

3.שאפשר להוציא מהפח ולשטוף, גם אם זו פעולה קצת מגעילה.

אבל יש מצב שזה היה בשביל צומי מלכתחילה

זה היה בכוונה

רק שולחת לך חיבוק!

לא קל להתחיל את התהליך הזה, אבל הרבה עוברים את זה, ובעז"ה בקרוב יהיו לכם ילדים בריאים ומתוקים ♥️

שרה, חנה- נתעברו בראש השנה נראה לי, בטוח מופיעות בקריאת התורה ובהפטרה

תהילה- מתאים בעיניי לתפילות ראש השנה

אם לא מיוחד מדי-

עטרה/ עטרת-  כתר להמליך את ה'

שובה

ראשית

היייתי רוצה איזה שם שקשור להמלכת השם/קרבת השם.

תודה רבה!!

מלכות (אולי מקורי מידי)

רות

אוריה

עדי/ עדיה (לשנות בית יעקב תקראו לה עדינוש או משהו)

לאה

מרים

הדר

הדסה 

משם שאוהבים ומבטא באמת את התחושות שלכם.

בשבוע הראשון יפתחו עיניים כל פעם וישאלו מה זה ועל מה זה, אבל מתרגלים מאוד מהר.

באופן אישי, לא הייתי מוותרת על שם מתאים בשביל שבוע ראשון במסגרת חדשה, אבל שוב, זו דעתי האישית ואת לא צריכה לקבל אותה.

שיהיה בקלות, בבריאות, בידיים מלאות🤗

יש לי חברת ילדות עם שם ממש חריג...

עד כיתה ז או ח היא בכלל לא הרגישה חריגה בנושא..

היה לנו טבעי.

בטח אם את נותנת שם שהוא לא מקובל אבל גם לא ממש חריג

(חריג אני מתכוונת למשהו שלא שמעתי על אף אחת אחרת שקוראים לה ככה...)

ומוסיפה ש6 שנים זה פרק זמן מאוד משמעותי ותכלס אי אפשר לדעת אם באמת היא תגיע לבית ספר כזה או אחר..

בנוסף כיום גם בציבור החרדי יש פתיחות למגוון שמות וסגנונות ולא רק שמות מהתנך..

בעיני יש כל כך הרבה שיקולים לבחירת שם לילד שהבית ספר שאליו הוא ילך בכיתה א פשוט לא יכול להיכנס במערך השיקולים הזה..

מאוד סבלתי מהשם החריג שלי ולקחתי את זה ממש קשה.

ממש לא ממליצה

מכירה אישית אחת כזאת שנולדה בראש השנה ;)

מלכות

תמר (בהקשר של הסימנים..)

ראשית

ויש שמות ממש מגוונים, ממש לא רק את הרגילים

יש לנו את כל השמות מכל הסוגים

החל ב: פליאה, יקרת, אחינועם, יהלי, 

כלה ב: טוהר, הלל, זהבית, אמונה

הכל מהכל!!!!

ולהמלצות שלי:

תמר, הדס, ראשית, עטרה

אבל בגלל ששאלת אז אצלי בהיריון היחיד שהיה לי - לא היו תופעות בכלל (חוץ מקצת בחילות בשבועות הראשונים, ושתי הקאות בשליש הראשון).

לא עייפות לא סימני מתיחה לא חצקונים לא חשקים לא דליות ולא כל מיני תופעות אחרות ששומעת עליהם בפורום

קודם כל תודה על התשובה

סתם ענין אותי התשובות.

אני בעצמי יכולה לענות בתור סקר...

עברתי כבר 7 הריונות ככה שום דבר לא חדש לי

אבל זה בגדול.

עברו כבר כמה שנים מהפעם האחרונה. אז אני לא זוכרת..ורציתי לרענן את הזכרון

בינתיים שבוע 5

ולמעט רגישות בשדיים כמעט כלום

עשיתי עוד לפני האיחור בדיקות הריון שיצאו חיוביות בגלל בחילות שהרגו אותי

בינתיים רק החמיר

את לא חייבת לעשות כלום, המטרה היא לא לפספס בעיה אם יש, ולתת לו עזרה אם הוא צריך.

בסוף ההחלטה היא שלך, אבל בעיניי לא כדאי להסתכל על זה בתור משהו שאת "עושה לו". אם יש לו קושי - האבחון והעזרה שיקבל הם ברכה, בדיוק כמו משקפיים. היית נמנעת מלשלוח ילד לבדיקת עיניים כדי שלא ירגיש כישלון שהוא לא רואה? היית נמנעת מקניית משקפיים כדי שלא יקראו לו משקפופר? ברור שזה יכול להיות מבאס, אבל זה לא משהו רע שאת עושה לו, זה דבר טוב וכהורה את מעניקה לו מתנה גדולה.

מיומנויות חברתיות זה דבר כל כך חשוב ומשמעותי, וככל שמצליחים לעזור בזה לילדים לא רק המעגל החברתי שלהם גדל, אלא גם הביטחון העצמי והם הופכים להיות אנשים שנעים יותר להיות בסביבתם.

ועם כל זה - וואלה ההחלטה בידיים שלך, ואם את לא רוצה ולא מתאים לך, את האמא - את מחליטה

גם לילד וגם להורים.

כי ההורים יוכלו ככה להבין סוף סוף מה בדיוק מציק לילד, ובעיקר לטפל בו בהתאם (גם אם אלה רק דברים קטנים), ובמקביל גם רגשות האשם שלהם (שנובעים מחוסר הצלחה בחינוך שלו) ייעלמו כמעט.

והילד - בטיפול נכון ומדויק לו יוכל סוף סוף לפרוח ולקבל את המענה המתאים לו בלי לספוג גערות כל הזמן.

אין קשר בין גאונות לבין ליקויים כלשהם שעליהם האבחון יוכל להצביע. אומרים שאיינשטיין ואדיסון היו כנראה לקויי למידה - והם היו גאונים עצומים. ולהפך, ילד גאון שיקבל את העזרה המתאימה לקשיים שלו - יוכל באמת לממש את הגאונות שלו כמו שצריך.

מבינה את הקושי בתהליך האבחון - מזדהה עם זה ממש, זה באמת מתיש מאוד, לילד ולהורים... ומבינה גם את הקושי בנתינת תווית (אגב, אפשר לבחור לא לומר ל"עולם" שום דבר על תוצאות האבחון, עדיין זה טוב לעשות אותו), אבל עדיין זה חשוב מאוד לדעתי.

ועדיף לעשות את זה עכשיו כשהילד קטן, ולא כשהוא יהיה גדול ואולי יתנגד לרעיון של אבחון וטיפול...

הרבה כוח!

'לו',

את עושה את זה בשבילו.

בנוסף, אם אתם מתחברים לפסיכולוגית, אחרי האבחון תבררו על הדרכת הורים איתה. 

אם עשית את הכל רצוף, כנראה שהיה ביוץ מאוחר וכדאי לחכות עוד כמה ימים וזה מסביר את האיחור.

אם עשית את הבדיקות בהפרשים של כמה ימים זה מזה,

כנראה התחיל משהו, אבל לא בטוח שמחזיק. וזה מסביר את האיחור.

תעשי בדיקה נוספת (לא של קליר בלו) עוד יומיים תראי אם יוצא פס עם צבע שלא נעלם ואם עדיין יוצא משהו מוזר, אז כדאי בדיקת דם.

קונים בגדים מחמיאים ונוחים

ונחים כשצריך, ושותים ייותר. זה משפיע על מצב הרוח ועל עור הפנים

ומבינים שזה שינוי מבורך שדורש התאמות.אם בגישה שלך כלפי עצמך, ואם בהשקעה אחרת בנראות

וזה חלק הורמונלי לגמרי כרגע

משתדלת כמה שאפשר להמשיך בטיפוח

אבל עדיין, קשה לי 

מה שלי עוזר זה להתמקד בחלק מסוים ולא לנסות להסתכל על כלל ההופעה...

מתמקדת בתאוריית הקצוות שאומרת שפחות חשוב מה את לובשת כל זמן שהקצוות מושקעים- נעלים יפות, ציפורניים יפות וכיסוי ראש יפה

לפעמים מתנחמת גם בפיג'מה יפה, גרביים כיפיות, בושם...

זה קשה הכל משמין.מוכר

ברוך ה .. צרות של עשירים

אני מנסה ללבוש יותר כהה , פחות מבליט

ואז אומרים לי שלא השמנתי🥲

בעיניי הריון זו תקופה מהממת.

אבל כן, צריך להתלבש בהתאם..

שמלות/ טוניקות צמודות מתחת לחזה בצורה עדינה ומתרחבות מתחת, חצאית מתחת לברך, פתח צווארון וי או גופיה ומעליה הטוניקה ואז הפתח צווארון יפה..

מטפחת קשורה למעלה

איפור מחמיא

אייליינר, מסקרה..

בהצלחה!! 

אבל ההרגשה.....

אני משגעת את בעלי שהוא לא מחמיא לי מספיק 👿

Join our Cloud HD Video Meeting

ההורים של בעלי עיברתו

ובחרו בשם זה שמקורו בפסוק "סיתרי ומגיני אתה"

ה' הוא המגן שלנו בעת צרה.

ואני גלויה

נ"ס גלוי

אפשר גם להתפלפל על מה זה אור נגה מוסתר

(נגה זה אור חוזר)

סליחה על החפירה

"יונתי בחגוי הסלע

בסתר המדרגה"

ב"ה היה טוב ומרגש!

לא יודעת מה לייעץ לך...

רק אומרת שגם לי היתה סיטואציה לא נעימה היום בעבודה, וזה ממש מבאס כשדברים כאלה קורים 

לא מהססת להעיר ולא נותנת לאף אחד לנצל אותי, לא לקולגות ולא לבוסים.

אני מתנהגת כרגיל אחרי סיטואציות כאלה, מי שרוצה לדבר ולפתוח איתי דברים, מוזמן לעשות את זה.

זה בסדר שאנשים קצת כועסים לפעמים, גבולות אישיים יותר חשובים מלהיות נחמדים לכולם.

לא להתנצל.

פשוט להתנהג רגיל להיות נחמדה להתעניין וכו

יעבור להן... את היית בסדר

מרגיש לך נכון ובסדר איך שהגבת לא חושבת שצריך להתנצל יש דברים שצריך להיאמר כדי לשקף לאנשים איפה הם צריכים לתקן את עצמם ותראי את זה בתור שליחה וייעוד שלך

אבל אם זה הפריע לך באיזשהו אופן אז גם אצלך יש כנראה משהו קטן בסגנון מה שראית בהם לתקן בתוכך ולהודות לקב'ה על זה שהוא כיוון לשם

תיזכרי שסיטואציות בחיים הם לא במקרה ויש להם משמעות במיוחד כשמתעוררים בך רגשות שליליים שם יש עבודה לעשות

אפשר להתנצל טם הן נפגעו מאיך שאמרת את הדברים (נניח אם זה היה סוג של התפרצות, האשמה או בפומבי)

מבלי לחזור בך על הבחירה להעיר על עצם התופעה שהפריע לך.

להבא כדאי לנסות שננ דברים:

1. לא לצבור, יוצר קל להיות בשליטה כשמדברים על משהו לפני שהגיעו מים עד נפש.

2. לדבר על מה מפריע לך, ולא איפה הן היו לא בסדר.

למשל:

בהריון קשה לי לעמוד בשמש

ולא: לא דאגתם לי לכסא בצל/ החלפה וכו'.

ולפעמים אנשים נפגעים כי לא נעים להם לקבל ביקורת אבל זה שלהם ולא שלך, אם את לא אמרת משהו פוגע/ בדרך פוגעת,

אז זה בסדר לתת להם קצת ספייס.

אפשר לומר שלום מבלי לצפות לתשובה. לשדר קלילות וזרימה ולהימנע ממתחים בזמן הקרוב עד שעניינים יסתדרו.

בתיסוף אבץ

אצלי הגעתי לרמה של רעילות והרופאה לא אמרה כלום על זה מראש רק אמרה לקחת

קיצור לא היה חסר לי אבץ

אבל תזונה עזרה לי מאוד והשיער התחיל לצמוח זה מדהים

מה שינית בתזונה?

תזונה

הרבה יותר פירות וירקות

הפחתתי משמעותית אוכל מעובד ומתועש

אפשר לעשות פעם בשבוע (בדרכ אחרי שבת יום ניקוי) ואחת לחודשיים שבוע ניקוי שאוכלים רק פירות וירקות חיים כמובן לעשות בהתייעצות וליווי וזה ממש מאיץ תהליכים השיער חוזר לצמוח ולהבריא

מוזר כי אני משתדלת בד"כ להוסיף המון פירות וירקות לתפריט, זה משבו שהוא די קבוע אצלי

בכל מקרה קבעתי בעצתכן תור לבדיקת דם לבדוק את בלוטת התריס.

תודה!

רק פירות וירקות חיים ולא מבושלים מאודים או מטוגנים אגוזים שקדים גם נחשבים פירות מבחינה בוטנית

חלבון יותר מהצומח פחות מהבע'ח מאוד יעזור לשיפור המצב בעיקר מוצרי חלב כמה אפשר להפחית צריכה במהלך השבוע