פורום הריון ולידה (עמוד 366)

מה איתך? עבר?

בעקרון המדד העיקרי לצירים זה המחזוריות כי כל אחת חווה את זה אחרת

וגם התקדם מאוד מהר

יצאתי ללדת בשלב שכבר לא יכולתי לדבר בכלל והיו לי צירים כל דקה שתיים

אבל הספקתי לאפידורל

בלידה השניה היה מלחיץ כי כמעט ילדתי בבית מרוב שהתקדם מהר ועדיין לא סדיר

אבל בהחלט כאב בא והולך בהתחלה במרווחים גדולים וגם כל ציר קצר ולאט לאט מצטופפים והצירים מתארכים..

אבל אף פעם לא הצלחתי לתזמן לא קבוע....

אבל כואבים בטירוף...

בכלל לא הייתי בטוחה אם זה באמת צירים

וגם לא הצלחתי לתזמן

הגעתי לבית חולים בלי להיות בטוחה אם אני בלידה או מכאן הביתה

גיליתי שאני בפתיחה 7

ותוך שעתיים הייתי עם ילד על הידיים

לידה שניה סיפור אחר לגמרי...

אני הגעתי בפתיחה 3.5

ונשארתי ככה איזה 24 שעות

עד שקיבלתי פיטוצין....

חלום לידה ראשונה להגיע בפתיחה 7...

אחרי כמה שעות כאלה זה פשוט עבר

כנראה רק הכנה של הגוף 

נראה זאת התחלה יפה

הייתי עושה שוב בדיקה ביום של האיחור

פס חלש ממש

אבל פס!

אבל גם אם כן, עדיף לחכות לאיחור.

לפעמים הבטא עולה קצת לפני האיחור ויורדת, זה נקרא הריון כימי. אז עוד כמה ימים תהיה לך וודאות גדולה יותר

כתבת שאת לפני האיחור, תעשי בדיקה חוזרת ,

בהצלחה ובשורות טובות

לא בשאר האיברים.

לי זה קורה כשאני הרבה יושבת על הכיסא...

הבנתי שזה קשור למשקל של החזה שפתאום החזה גדל בהריון והשכמות והכתפיים צריכים לעבוד קשה יותר להחזיק את הגוף

מה עוזר... מסאז' וספורט ספציפי שמיועד לחיזוק השכמות.

אם את הולכת לרופא והוא נותן לך חוות דעת מקצועית שיכולה להועיל לי גם אשמח אם תעדכני אותי

טפשת חחח

שוכחת איך קוראים לי🤣

למה שדווקא אם היא לא היתה עולה תקין אז לא היית לחוצה?

בכל אופן זה ממש בסדר, נראה לי שהיה שרשור על זה לפני כמה ימים.

תמשיכי לחשוף לטעמים ומרקמים שונים. יכול להיות שיקח לה עוד כמה חודשים לרצות לאכול

אם לא עולה טוב במשקל אפשר לתת דייסות, ולהסמיך מעט את החלב.

גם לשלי לקח זמן עד שאכחו ארוחות ממש, היא עוד קטנה

חתיכות קטנות של לחם

פרי רך

חביתה, ביצה קשה

ירקות מבושלים

יש תינוקות שלא אוהבים את המרקם הטחון.

קישוא ובטטה מהמרק, במבה, מנגו, אפרסק, בננה, אבוקדו... האמת שביצה קשה היה מהדברים האחרונים שהבן שלי הסתדר איתם. הוא פירק עוף ושניצל לפני שהוא הצליח להתמודד עם חלבון של ביצה.

וגם דברים טחונים, תתחילי בליקוק מהאצבע ולא עם כפית, אולי ככה היא תאהב יותר.

אם כן תני לה נגיד חלמון שהוא יותר נימוח מהחלבון.

או ירקות של מרק. חתיכות קטנות של דברים שלא קשה ללעוס.

וגם קחי בחשבון שאולי יקח לה זמן והיא צריכה עוד תמל או דייסות מבושלות

וירקות

יש ילדים שלא אוהבים טחון. גם הבת שלי לא אהבה

גם לי היו ילדים שלא התחברו למרוסק/ טחון (עד היום עם בעיית מרקמים)

תנסי פסטה, ירקות מבושלים חתוכים לאורך, קציצות, לחם וכו'.

לשים על מגש האוכל ושהיא תיקח לבד. עדיף כשהיא רואה אתכם אוכלים.

תנסי גם דייסת קווקר עם קצת מתיקות של סילאן.

משחקים היא מכניסה לפה? אולי יעניין אותה פירות מעוכים ברשת (בננה) מחזיקים את זה כמו צעצוע ומוצצים את זה.

כשהוא שילשל הוא דווקא היה חיוני ושמח ונמרץ יותר מתמיד. ועכשיו הוא ממש מסכן כזה... עכשיו הוא כבר נרדם, מקווה שלא הלך על הלילה שלנו עם כל השנ"צים שלו היום...

לפעמים שלשול גורם להתייבשות כי הוא מאבד נוזלים

זה ממש לא בסדר ששכנה נכנסת!!!

וגם לילדים את יכולה להגיד בעדינות אבל בברור שהיום כל אחד אוכל בבית שלו-

ככה כל פעם שבאים עד שילמדו... או שאמא שלהם תלמד

וחיבוק על הרגשות הקשים!!

לכל אחת יש תקופות כאלה וזה בסדר זה עובר

לגיד בפשטות

עכשיו זה ךא זמן מתאים להיות אצלינו אנחנו הולכים לאכול צהריים, אפשר לבוא בארבע /מחר

ולגמרי לנעול, אמאלה למה היא נכנסת?

הייתי יוצאת מדעתי

 קודם כל הכל בסדר וזה תקופה זה יעבור זה קורה מהורמונים,הבנתי את זה בהריון האחרון פשוט הייתי חסרת סבלנות ועצבנית האשמתי תהורמונים😄וכן הריונות קודמים זה לא היה לי,זה פתאום הפתיע

ודבר שני לגבי השכנה והחברים הייתי נועלת מהיום כל הזמן תבית שתהיה לך פרטיות כמה שיותר במיוחד במצבך שהכל רגיש ומתיש

שהיו פשוט דופקים לשניה ונכנסים

ואמנם זה לא קרה כל יום

אבל הלוווו

ואם אני בלי כיסוי

או אם בעלי בבית ובא לי להרגיש פרטיות

וגם סתם

הז הבית שלי

האמת שפשוט אמרתי

אשמח רק לבקש שתדפקו ותחכו שאפתח🫢

באיזה שבוע את?

בדיוק חברה סיפרה שאישרו לה על iugr ממש מהר, בשבוע 33

אצלי תמיד אשרו אבל יש גם דברים נילווים

אני עשיתי מעקב פעמיים בשבוע משבוע 30 וזה היה ימים מלאים כמעט (מרפאות חוץ בתל השומר) אבל תתחילי מזה שתראי קודם רופא של הריון בסיכון, תתייעצי איתו

אופ מצד אחד מתאים לי😅

מצד שני זה מלחיץ…

ו׳הריון בסיכון גבוה׳

אותי כי היא נלחצת

וגם כי אז אני לא אדע כל פעם מה מותר ומה אסור

כי ממה שאני קןראת ברשת אין כלכך איך לגרום לתינוק לגדול🤷‍♀️ אז לא יודעת

2600

קצת קטן

אבל במשפחה שלי ןשל בעלי כמעט לא נולדו מעל 3 אז כילו הגיוני…

המשכורת?

גג 6000 או 8000 שח (300 שח ליום)

אם המשכורת שלך גבוהה מזה, זה ממש לא משתלם לצאת לשמירה

פשוט תקחי יום מחלה/ שעות מחלה כל פעם שאת בבדיקה.

גם ככה כדי לקבל שמירה צריך לקחת 30 ימי מחלה אם הבנתי נכון.

חשוב מאד לשים לב לתנועות עובר ולוודא שהזרימות תקינות. מכירה מישהי שעשו לה זירוז בשבוע מוקדם כי חששו לעובר.

היה עומס של עבודה ומעקבים.

היו ימים שלא הגעתי או שיצאתי מוקדם, על חשבון שעות הריון.

היו ימים שהלכתי למעקבים אחרי העבודה או ביום חופשי.

אין מה לעשות שיגדל יותר, רק לעקוב שהכל תקין.

יצא נהדר, כמובן עם שתי עטיפות במקפיא.

אני עשיתי את המתכון של קרוטית ללחמניות בשר, המילוי קצת יבש בעיניי, אבל גם לא שמתי חצילים כי לא ידעתי איך זה יעבור הקפאה.  אבל עם חומוס זה נהדר

הייתי מקפיאה אחרי אפייה 

אבל לארוז טוב טוב 

אמפנדס במילוי בשר | מתכון לאמפנדס במילוי בשר - מתכונים ב-10 דקות

הקפאתי אחרי אפיה ויצא מעולה!

הייתי עונה בלייק או כזה אימוגי של תודה ופשוט לא צופה... אם תשאל אותך משהו על זה את יכולה לענות שלא היה לך זמן..

אם זה בתדירות ממש גבוהה אז גם לא הייתי עונה, לסירוגין

ולא משנה אם זה חמות שכנה או בעלי.

כשאני שולחת תוכן (לא קורה הרבה) אני כותבת במשפט אחד במה מדובר ומוסיפה "חשבתי שאולי יעניין אותך" או אם יש הסבר למה שלחתי

ממש לא מצפה שבאמת יצפו בזה

רק אם זה אכן מעניין

נראה לי מוגזם לנהל למישהו אחר את הזמן

כששולחים לי אני בד"כ כותבת תודה או לייק

נדיר שאני צופה

אם כן אז בד"כ אגיב לעניין

לייק

לפעמים לב קטן

סתם שתראה שראיתי

בפועל אם אני רואה את ההרצאה או לא זה כבר שלי..

שוטפת מוצצים בכלל

נותנת חופשי מהרצפה ועוד ועוד

בזה לא הייתי משתמשת

חלב מפחיד אותי לשחק  איתו

מתחת ל9 חודשים-שנה נראלי שלא הייתי מביאה אבל מעל שנה יש מצב שהייתי מביאה..

ילדה ראשונה אבל לא הקפדנו על סטריליזציה וכו' (בהתחלה קצת יותר אבל לא כל יום ולאט לאט ריווחנו אפילו יותר 😉)

אני עם ילדה ראשונה ולא מרתיחה מוצצים

כמו שכתבו לך תלוי בגיל...

לתינוק קטנטן לא הייתי מעיזה לתת את זה

גדול כבר בן שנה כזה אז כן...

וכמה למרות הקושי את מכניסה אותה לביתך

שאפו לך!! שה' יתן לך כוחות וכח,תראי מהמצווה הזאת ישועות רבות 🌹🙌

ערכתי את ההודעה

נתגבר 😃

מדהימה!!

בעז"ה ה' ייתן לכם הרבה כוחות לכל התקופה הזו!

וזה גם אפשר חיבוק נשמה!!

מכירה מקרוב עם חמתי 

דיי חדש למען האמת.

בעלי טיפל בכל הנושא של תשלומים ואחריות וכו׳, יכולה לבדוק לך

חושבת שחישבנו שלהחליף מסננים במקרה הצורך יצא פחות מאשר אחריות לתקופה ארוכה.

קחי בחשבון שהמיכל מים חמים של שבת לא גדול בכלל. (אנחנו משפחה קטנה, וזה גבולי לנו) 

הייתי אצל רופאה אחרת במעייני הישועה

בגלל זה שואלת

אבל היית מרוצה גם מהמקצועיות והידע?

(לא את כולן עשיתי🤭😆)

התייעצה עם רופא נוסף כשהיה צריך

מקבל בתל אביב ובבני ברק

את תודי לי על ההמלצה הזאת!

אין רופא כמוהו!!!

לא חשוב תיאום מראש

ברוב הימים זה מתאים, אם לא מתאים אז לא מאפשרת.

לא מאפשרת ללכת לילדים עם בעיות

לא מרשה מחשב, רק משחקים אחרים.

מתערבת אם יש התנהגות חריגה (מריבות/ צעקות/ מסתובבים בבית במקום להיות בחדר/ בחצר)

מעירה במקום, מעירה גם לחבר אם צריך.

החדרים אצלנו תמיד מסודרים 

1. שעות: אני לא אוהבת שחברים אוכלים אצלנו ארוחת ערב. כי זה הזמן שבו אנחנו מתחילים להירגע לקראת הלילה, ועם חברים הכל תוסס יותר. ולכן עד 17:30-18:00, לפעמים קצת אחרי 18:00. לא יותר.

2. עדכון: כן, אבל שלי רק בא', מניחה שזה ישתנה בהמשך. בכל אופן חשוב לי לדעת איפה הוא.

3. כל יום? אני לא מסכימה כל יום. חברים זה כיף אבל חשוב בעיניי גם סתם להיות בבית. ואצל הילדים שלי זה גם מכניס אותם לאינטנסיביות ואני רואה שלפעמים הם צריכים רוגע (אפילו אם לא רוצים )

4. משפחות אחרות? מעדיפה שחבר כזה יבוא אלינו. אין לי בעיה עם התנהלות שונה משלנו, יש לי בעיה עם התנהלות שעלולה להיות לא נעימה לילד שלי ולפגוע בו. אבל לא רוצה למנוע ממנו חברות טובה, אז זה יהיה לרוב אצלנו.

5. מה עושים? לא מרשה מחשב או מסכים. משחקים בבית, או בגינה של הבית, או יוצאים לרכב על אופניים ליד הבית. לא מרשה להם כרגע לצאת לבד

6. משתדלת כמה שפחות להתערב. אם אראה שחייב להתערב, אקרא לבן שלי הצידה ואדבר איתו בשקט, לא לפני החבר. לפעמים ארחיב גם אחר כך, וכן, לרוב עוזר.

7. סדר: מסדר לפני כן, ומסדר גם יחד עם החבר לפני שהוא הולך

וכמובן גם לגו או פליימוביל אם נחה עליהם הרוח.

הבנות (בסוף יסודי) הרבה פעמים מכינות הצגה לאחים האחרים

כולל נותנת לראות סרטון בנייד שלי.

מפסיקה רק כשזה נראה לי טו מאצ'.

נותנת גלידות או ארטיקים או משהו טעים אחר (אגב, מומחית לרפואת שיניים אמרה לי שזה הרבה יותר בריא לשיניים מבייגלה\במבה.).

מאוד חשוב לי שהבית יהיה בית של כיף. בילדות שלי זה היה לי חסר, ואני אכן רואה שמאוד רוצים לבוא אלינו.

הבת המקסימה שלי, חברותית מאוד, וכל יום אני מקבלת בקשה להזמנה אלינו. זה כיף מאוד.

לשמחתי אין לנו חברות בעייתיות- אז אין לי את הדילמה הזאת. מודה שאם היו חברות כאלו- לא הייתי נותנת לה ללכת לשם.

בסוף בבית קטן שגרנו ממ שהגבלתי כי זה הפריע לי ויצר מתחים בין האחים

בבית מרווח יותר אני מאפשרת די חופשי

כל עוד באותו זמן לא מתאים לי מסיבה ספציפית

זה באמת לא מפריע לי

מגבילה מזן עד לזמן ארוחת ערב וכו

לא אוהבת ירש אחרי בי''ס-גן כי אין לי כח להאכיל עוד פיות ..לא מבשלת בכמויות

משעה מסוימת עד ארוחת ערב הביץ די פתוח וכיף לי שזה ככה וכיף להם..

לרוב לא עוקבת מה הם עושים

יש לי ב''ה עוד הרבה אחרים שסביבי אז

אין לי פניות לכל זה

מחשב ןמסכים אין אצלינו בבית אף פעם אז אין לי בעיות כאלה😉

ואם זה יוצר מריבות ומתחים בין האחים או מפריע לי- אני אומרת להתראות תבואו פעם אחרת🫢😉

אלא לקבוע קווים כלליים ולראות לפי הסיטואציה.

לא דומה כיתה א' לכיתה ו'

לא דומה שעון קיץ לשעון חורף ולא דומה ביטוח בשביל החברה, להזמנה בשביל לעזור להורי החבר.

בכל אופן, אצלנו:

שעתיים- שעתיים וחצי. שזה מ4 שאוספים מהמסגרות עד 18 או 18:30.

אם זה לצורך עזרה אז עד 19:30 וכולל גם ארוחת ערב.

חייבים לתאם מראש, עד כיתה ג' מתאמים בינינו ההורים ישירות. חייבים לתאם איתנו כי אנחנו מביאים.

וגם לא תמיד יש מייד מבוגר בבית, וכשיש חבר חייבים השגחת מבוגר. (אם אין חבר, לפעמים הם נשארים שעה- שעתיים בהשגחת אח גדול)

אין א לנו את הנושא של חברים בעייתים.

יש כל מיני סגנונות ואנחנו מכירים את כולם. אין מישהו מחוץ לגבולות המותר, אז לא רלוונטי.

מבחינת מה עושים, משחקים בבית. קלפים, משחקי קופסה, פליימוביל, דפי עבודה, דפי יצירה.

אין דבר כזה לראות מחשב לא אצלנו ולא כשמזמינים אותם.

בקיץ לפעמים יוצאים לפארק, אבל לרוב כל המטרה זה לבלות ולהכיר את המשחקים בבית אחד של השני.

לא מתערבת בכלל בשיח. מעולם לא הרגשתי צורך. אצל ילדי גן, כן לפעמים צריך מעט תיווך.

לא מעירה כמעט לילדים. לפעמים שואלת מתוך הבנת הסיטואציה למשל מי משחק בד"כ עם אותו חבר, כל מיני נורות אדומות שנדלקו לי ומבררת את המצב החברתי, ואם צריך מדברת עם הילד שלי על קבלת השונה.

אבל זה לא נאמר כתוכחה על התנהגות ספציפית אלא על דינמיקה (לפעמים מזמינים מספר חברים אז קולטים דברים)

לא מבקשת לסדר את החדר, לרוב נמצאים בסלון, הילדים מעצמם בד"כ עושים סדר כללי. וגם אם לא, לא מנסה להרשים ושיחשבו שמוזיאון אצלנו.

מה שכן, אני מנקה את השירותים. זה הזדמנות בשבילי לחבר בין הניקיון באמצ"ש שאין לו זמן מוגדר, לבין החבר שבא לבקר.

לא שאלת, אבל מוסיפה התייחסות לאוכל. מביאה משהו לנשנש (פירות, ביסקוויטים) ומצפה למחווה דומה כשאני שולחת את הילדים.

ההורה המזמין אוסף מהמסגרות וההורה השולח בא לקחת את הילד שלו בתום האירוח.

הרבה פעמים מזמינים חברים בתור עזרה הדדית כשההורים מסיימים לעבוד מאוחר או כל מיני אילוצים,

אז ההתנהלות טיפה שונה. למשל כוללת ארוחת ערב. עושה את זה בשמחה מתי שצריך.

בגדול הילדים שלי חברותיים אז אין בעיה פשוט אומרת להם בבוקר היום x בא אלינו, אמא שלו ביקשה והילדים שמחים להזדמנות.

אין הגבלה ממש, אני בקשר עם האמא כשהילד אצלנו ואנחנו סוגרות על צפי - בדרכ גג עד 6 וחצי

אני אומרת לילדים לסדר את החדר שלהם לכבוד החבר, ואם לא בא להם אז אני לא מתעקשת- לרוב מסדרים כי אני מביאה המון כבוד ליום הזה שחבר מגיע- גם קונה חטיפים ודברים טובים.. אז גם לסדר זה חלק

הילדים לא הולכים בלי לעדכן, הם יודעים ששתי האמהות צריכות לדבר בניהן ולאשר אחרת לא יהיה להם איך להגיע ואיך לחזור חחח

לרוב אני לא מסכימה חברים, אני אוהבת את המשפחתיות, השקט שלי עם הילדים שלי,

כשחבר/ה מגיע/ה כמעט תמיד הבית נראה בהתאם ויש מריבות עם האחים שמתערבים , אז באים אלינו פעם בחודש פחות או יותר, ממש לא כל יום

הם משחקים בקלפים, בחצר. בשום פנים ואופן לא מסך.

לפעמים הילדים מנצלים את זה שחשוב לי לכבד את האורח אז הם אומרים לי "אמא, החברה רוצה לראות במחשב" ואני מורידה אותם מזה

אין לי שליטה לגבי החברים של הילדים, אבל אם יש ילד בעייתי אז אני לא אפגיש בניהם בצהריים, בבית ספר שישחקו כמה שרוצים ושם זה נגמר

אני לא מתערבת כמעט בכלל.. אומרת להם שלום בחיוך, קבלת פנים. ומביאה להם להתנהל לבד ואני צופה מהצד.

אם החבר לא מתנהג כמו שצריך אז אני מעירה בעדינות, אם הילד שלי לא מתנהג כמו שצריך אז אני קוראת לו לחדר ומדברת איתו על זה, לרוב זה עוזר ב"ה

לרוב מזמינה אלינו עד  סביבות 6 וחצי. ברור שלא מסכימה כל יום וכן הילדים יודעים שצריך לשאול אותי קודם. לפעמים מתכננים מראש ומגיעים כבר מהבית ספר אבל לרוב לא.

שולחת לבתים ספציפיים וגם לא בתדירות גבוהה. לא מזמן יצא שאחד הילדים הלך לחבר והם הלכו יחד למקום שמבחינתי לא התאים. הסברתי אחכ לילד אבל כרגע אמרתי לו שעדיף שנזמין אלינו..

ורק שני הגדולים שלי משמינים חברים הקטנים פחות מתאים לי להיות בייביסיטר של עוד ילדים וגם לא שולחת..

אם זה עד שש-שש וחצי, כלומר ללא ארוחת ערב, איך אתן מתווכות את זה להורי החבר?

אולי זה תלוי מקום אבל אצלנו מגיל מסוים יש הסכם לא מדובר שזה כולל ארוחת ערב, ראיתי שככה נוהגים כשהילדים שלי מתארחים אז ככה גם אני נוהגת. רוב הזמן זה גם מתאים לי אבל לפעמים זה פחות נוח

הרבה מהילדים לא בצהרון אז אנחנו נאלצים להוציא את הילדים מוקדם ואוספים אותם ואת החבר ב2 במקום 4 וחצי...

אז מקובל שבהלוך הילד מגיע/נוסע עם החבר ובחזור מחזירים אותו

אפשר בשמחה לבוא אלינו היום. עד שעה x.

אם את רוצה להסביר, אפשר נניח להגיד שאחרי זה את מארגנת את הקטנים לשינה וכו.

זה ברור לשני הצדדים שהביקור מתאים בערך עד 6 (בגילאי יסודי מתארך לפעמים גם עד 6 וחצי, אם מתאים לשני הצדדים).

האמת שמוזר לי שזה מה שמקובל, נשמע לי ממש לא נוח ומאוד מקשה על אירוח.

לא שייך להגיד כבר מראש שמתאים להיות אצלנו רק עד 6 (או 6 וחצי)?

אני ממש משתדלת להקפיד לא להעיר לילד שלי ליד החבר שלו, זה מאוד מאוד מביך. שנאתי שעשו לי את זה כשהייתי ילדה. 

או לא לצעוק על ילדים אחרים בבית כשהחבר נמצא... בקיצור, לא לעשות דברים שיביישו את הילד שלך.

אצלי יש הגבלה מבחינת מתי אני אוספת את הילדים מהחברים.

לגבי הגעה של חברים אלינו,

גם שם, ההורים אוספים יחסית מוקדם. לפעמים קורה שהילד נשאר לארוחת ערב כי אכלנו מוקדם או שכבר הגיעה השעה ועוד לא הספיקו לאסוף אותו עקב כל מיני אילוצים...

כמובן שיש ימים יותר נוחים להגעה ויש ימים פחות.. תלוי לפי העבודה שלי, מתי אני מסיימת, כמה עבדתי באותו יום, האם אני מותשת או שאין בעיה שיגיעו.. ממש ככה.. לכן חשוב מאוד  לתאם לפני..

אין לי בעיה שישחקו עם החבר/ה בחדר שלהם ואחכ יסדרו הכל, או שישחקו במרפסת.

אין משחקי מחשב..

משחקי קופסא- פאזלים, טאקי, לגו, מכוניות וכו, יצירות חרוזי גיהוץ וכו, רמי, מונופול, רביעיות, פליימוביל ברוך ה' לא חסר..

אני מעירה בצורה של מביישת את שני הצדדים, אלא גם עם הסבר אודות ההערה.. אני גם לא אוהבת שמביישים את הילד..

זה כמובן מאד משתנה עם הגיל, עונה לגבי ילדים ביסודי ומטה ששם אני עדיין מעורבת:

לא אוהבת שחברים נשארים אצלי לארוחת ערב, ולכן אומרת לילדים שלי לחזור לפני הארוחה ובגיל שאוספים ולא חוזרים לבד מבקשת שיאספו לפני

לא מרשה מסכים עם חברים בכלל

אם אין משהו קיצוני לא מבקשת לסדר לפני, יותר יעיל לסדר אחרי

אם יש השתוללות מוגזמת מעירה קודם כל לשלי, אם לא עוזר אז גם לחבר

בגדול מנסה שהבית יהיה פתוח לחברים. זוכרת כשהייתי ילדה אמא שלי ממש לא אהבה שיש אצלי חברות והיתה מרשה להזמין רק פעם ב, ושזה הפריע לי מאד. היום מבינה אותה יותר אבל כן מנסה לאפשר. כן דורשת שיודיעו לי לפני ואצל הקטנים יותר כמובן גם מתאמת עבורם

הגדולה בחטיבה ואני לא מעורבת כמעט, אם חברה באה הן לרוב מסתגרות בחדר וגם ככה לא מרגישה אותן, אוכלות מה שיש אם נשארות ולא מוסיפות לי בלגן

זה כל כך מקל

רק להגיד שלא בטוח שגם הקטנה תהיה כמו הגדולה.

אצלי שני הגדולים היו עם מוצץ עד גיל שלוש וחצי.

השלישית הפסיקה מוצץ קצת אחרי גיל שנה.

את יכולה להיות במודעות על זה, לא לתת מוצץ באופן אוטומטי, אלא רק אם יש צורך אמיתי.

בגיל יותר גדול, כשהתינוק עסוק בפעילות, אפשר לא להשאיר לו מוצץ זמין, אלא לתת רק אם הוא דורש.

הגיל הקטן לא מזמן בכלל מה יהיה בהמשך, אני מכירה כמה ילדים שהיו עם מוצץ כתינוקות קטנטנים ואחרי תקופת הגזים הפסיקו מעצמם.

אם זה חשוב לך-תקפידי להרגיע גם בדרכים אחרות ולא רק עם מוצץ, ובגיל הזה זה אומר הרבה הנקה/מגע/מנשא

כמו שכתבו לי כאן גם שבוע בערך אחרי הלידה

זה לא האוכל - זה הקרבה

עם הזמן המצב באמת השתפר..

רק בזמנים שהם לא רגועים ולשינה. מגיל ממש קטן

והמשכתי להקפיד על זה גם כשהם נהיו גדולים

הבן שלי עדיין מאוד אוהב את המוצץ אבל יודע שזה רק בשביל הזינה וההתאוששות ממנה (חד פעמי ממש אם הוא יאוד חא רגוע(

בעיניי צריך לנסות קודם את שאר הדרכים חהרגיע ורם זה חא עובד לתת מוצץ,  וזה מקטין את הסיכוי שהילד כל הזמן יסתובב עם מוצץ

קשה לי להסביר מה ההתנגדות שלי למוצץ... אולי זה יותר הרצון - "להצליח" לגדל ילד בלי מוצץ, כלומר "להוכיח" שהוא ילד רגוע. אחרי החוויה שהייתה לי עם התינוקת הקודמת - זה חשוב לי מאוד...

אבל אולי כן נקנה מוצץ, ואבטיח לעצמי שברגע שההנקה תתאזן והיא תהיה רגועה נפסיק להשתמש בו.

(החשש הנוסף שיש לי: אולי היא זקוקה להנקות התכופות כדי לעלות במשקל, ואם אתן לה מוצץ אפגע בעלייה שלה במשקל?)

היא לא רצתה מוצץ וגם הבת שלה לא הסכימה ובגיל 9 חודשים הילדה התלהבה במטפלת על מוצץ של ילדה אחרת ומאז התמכרה נוראות! וזה אחרי שבתור תינוקת הם סבלו ממש שהיא בלי מוצץ..

אצלי דווקא ההנקה התכופה *פגעה* בעליה במשקל.. בגלל העליה האיטית התייעצתי עם יועצת הנקה והיא אמרה לי לעשות לפחות שעתיים בין הנקה להנקה (מתחילת ההנקה) ומאז בה נכנסה ללוז מסודר יותר ועולה מעולה😀

האמת שאני תוהה אם התינוקת שלי שינתה את הדפוס שלה בשעות האחרונות... כי אחרי שבלילה היא ינקה הרבה, מקודם ממש הייתי צריכה להעיר אותה (במקלחת) כדי שתינק... ועכשיו היא שוב ישנה ולא מבקשת להמשיך לינוק.

טוב, בגיל הזה כמה שעות משתוות לתקופת חיים 🤷‍♀️

של הנקות ברצף למשך כמה שעות, ואז הפסקה של שעתיים-שלוש (ברמה שצריך להעיר אותה) וחוזר חלילה...

השאלה אם זה תקין ופשוט יתאזן עם הזמן, או שצריך לשבור את זה, ואז אולי באמת המוצץ יעזור לרווח בין ההנקות...

אני מתכננת להתייעץ עם יועצת הנקה (שגם תבדוק אם יש לה לשון קשורה), אז אשאל אותה על כך.

האמת שלא מתחברת כל כך ללוחשת לתינוקות, מעדיפה את הזרימה הטבעית... (וברוב הפעמים זה עבד לי והתינוקות מעצמם התחילו לרווח את הזמנים.)

אבל אם עכשיו זה לא ישתנה אולי באמת אנסה את השיטה שלה.

אני חושבת על התינוקת שלי בתור תינוקת רגועה, והמוצץ עוזר להרגיע אותה כשהיא לא רגועה כי כל תינוק לא רגוע לפעמים וגם עוזר לה להירדם. זה מקל עליי ועליה אז למה לא? ועדיף להתחיל מוקדם כי אחר כך יותר קשה להתרגל למוצץ.

ולגבי ההנקה כל הזמן, היו לי 2 תינוקות שינקו שעות רצוף כל היום בחודש-חודשיים הראשונים. אחד בלי מוצץ ואחת עם... אז בעיניי זה לא תמיד קשור. ושניהם עלו מעולה במשקל, אז זה גם לא תמיד קשור למשקל. נראה לי יותר צורך בחום וקירבה.

ואצלי לפחות המוצץ לא מרגיע כשהם רעבים.

ואני משתדלת לתת רק סביב השינה, נסיעה או סיטואציות לא מוכרות כדי שלא יהיה קשה לגמול אחר כך. 

נתתי מוצץ כשראיתי שהתינוקת כן רוצה אחרי שהיא נרדמה הוצאתי כי פחדתי שהיא תפספס ארוחה במידה ותהיה רעבה

אבל אם את נותנת מוצץ אז עד הסוף ואם לא אז ללמוד להרדים בלי עם שמיכי או ישר אחרי הנקה טובה להשכיב על הבטן ולתפוח קלות על גב/טוסיק עד שתרדם, מקס' תוכלי אחרכ לשנות לה מנח לצד אחרי שהיא ממש נרדמת טוב

ככה עושה אצלי ואז לא קשה להם כלכך להיפרד,אנחנו קוראים לזה " צצי ולישון"😄

שהם לא רגועים ובוכים אני נותנת חיבוק ידיים וכאלה,

אבל כנראה שכך באמת צריך לעשות גם בעתיד.

תודה!

לתת מוצץ לא בטוח שזה יעבוד

לגבי ההנקה אולי זה קפיצת גדילה זמנית?

מוזר לי ההנקות התכופות כל עוד היא רגועה ונינוחה בין ההנקות ותוך כדי ההנקות אז לא הייתי נלחצת

אין להם סדר בין יום ללילה בגלל עד גיל 3 חודשים בערך לעניין הפרשת מלטונין שמתאזנת בהדרגה.. אז פשוט אין דרך רק להכיל את זה..

אם היא עולה במשקל זה מצויין עוד יותר

בעיני פחות מדאיג..

רק לא הייתי בטוחה.

ב"ה היא עולה במשקל, בקצב איטי אבל עולה, אז כרגע פשוט נמשיך לעקוב...

היא יונקת במרץ ואז יש רווח בין ההנקות

אבל אם היא ישנה או ישנונית כזה תוך כדי ההנקה אז אחרי חצי שעה היא רעבה שוב

אני משתדלת להעיר אותה כדי שתאכל ארוחה שלימה אבל זה לא תמיד עובד

זורקים את המוצץ

(הקודם התחלתי מאוחר אחרי ביסוס ההנקה ולא הסכים בכלל, לנוכחי נתתי כבר בבית החולים ובגיל 4 חודשים בערך זרק אותו ולא מסכים יותר)

שניהם יחסית תינוקות רגועים

ועדיין הייתי מעדיפה שיקח מוצץ (הגדולים יותר כן לקחו)

כי יש זמנים שאני מרגישה שאין לי איך להרגיע אותו (כבר כמעט בן שנה).

וכמו שאת אומרת, לא חייב לתת על כל פיפס.

וממש ממליצה על עיטוף.. מרגיע ועוזר להבין אם בוכים כי רעבים או בכלל עייפים.

מזל טוב ובהצלחה!

אולי הגיע הזמן ללמוד שוב מסרטונים איך עושים את זה...

ולי המחסור במוצץ הורגש בעיקר בגילאים היחסית גדולים, כשהן כבר לא ינקו, אבל לפעמים התעוררו בלילה מחלום רע ולא היה איך להרגיע אותן בצורה מיידית... (יש לי שתיים שהיו בלי מוצץ ובלי בקבוק בכלל)

למנוע מוות בעריסה

אז אני נותנת מוצץ בשינה והיא מתעוררת יפה כשהיא רעבה

המוצץ לא מספק אותה במקום אוכל...

וגם להיפך לפעמים היא מחפשת למצוץ אבל לא רוצה לאכול וזה ממש עוזר

הרפלקס של המציצה מרגיע...

אני מעדיפה להשתמש בדרכים אחרות, כגון שינה בסמיכות אליי במיטה המתחברת. זה פחות מה שישכנע אותי להשתמש במוצץ...

לגבי הצורך למצוץ - על זה באמת אני מתלבטת.

שובר לקנות לעצמה משהו מפנק כמו פיג'מות ובגדים

זה מה שהיה מפנק אותי 

ואיזה גיסה מהממת את!!

כשחוזרים יש את המתח הזה של השילוב מחדש, שצריך להתאפק מלא..

אז לצאת לערב משחרר, כזה שלא צריך לחשוב על כל מילה שיוצאת מהפה.

גם אפשר לא להיות גיבורה, כי זה כבר האחרי.

אפשר לדאוג לבייביסיטר ושתצא עם בעלה, אם אתן בקשר טוב לצאת איתה לאנשהו, אם אפשר לקחת את הילדים אלייך ולתת להם ערב שקט....

אחד הדברים שהכי מוציאים את דעתי במילואים הבלתי נגמרים האלה-שגם כשבעלי כבר נמצא בבית (והוא נמצא המון!) הבן שלי לא מוכן כמעט להיות איתו כי הוא כל הזמן נעלם לו... אז קצת שקט זה יכול להיות מתנה נהדרת🤭