אני אמורה לשתות לשיעורים מתחילת הצום. איכשהו זה מלחיץ אותי יותר מצום מוחלט... (הייתי מעדיפה שהפסק יהיה שתייה בלי הגבלה
)
בעלי אמר שאם ככה אז הוא יישאר בבית ולא ילך לתפילות כדי לעזור לי בזה - להזכיר לי מתי לשתות, להביא לי את השתייה (שזה לא רק מים) בכמות הנצרכת וכו'...
אז אמנם גם ככה הוא יצטרך להיות הרבה בבית כדי לשמור על הקטנים (בעיקר על בת ה-2.9), אבל עדיין זה לא כמו לא ללכת בכלל... וקשה לי גם עם המחשבה הזו 
רוצות לעזור לי לנרמל את המצב? איך באמת מסתדרים לבד עם השתייה לשיעורים? (כרגע בדרך כלל אני לא דואגת לעצמי לאוכל אלא מביאים לי צלחות מוכנות...)
לא מצאתי פיתרון בזמנו, אבל כבר חודשיים שאני לא שם כי הילד הפסיק לישון שנ"צ ופתאום הוא נרדם בתחילת הערב! יש לך אפשרות שהוא לא ישן שנ"צ?