פורום הריון ולידה (עמוד 367)

אבל לא היה נראה שיצא דם משם

אבל אולי בגלל הצבע של החלב אז זה סימן שגן..

אני באמת קצת כאובה כי היה לתינוק פטריה

גם יש לך. ולכן את כאובה... ויכול להיות שבגלל הכאב שלך וחוסר הנעימות שלו

הוא תפס לא טוב ונהיה סדק.

מקווה שטיפלת גם בעצמך במשחה.

אולי כדאי גם לנולין וכד'

חיבוק גדול

הוא כבר בלי פטריה.

אגב כמה זמן צריך לשים את המשחה של הפטריה כדי שיהיה יותר סיכוי שלא יחזור?

לנולין התחלתי לשים אתמול

באמת מאוד עזר צד אחד כבר לא כואב

צד שני עדיין יש סדק כאמור

מוזר כי מניקה כבר ילד חמישי ב"ה ואף פעם לא היו לי כאלו דברים..

מסתבר שתמיד יש הפתעות 😅

ואני עובדת מהבית אז זה בערך שעה ביום ולפעמים בכלל לא.

יש לי עור ממש רגיש ויועצת הנקה גם ככה אמרה לי שלשד הרבה יותר בריא להיות מאוורר כמה שיותר בהנקה.

לגבי טפטופים- בהתחלה היה לי הרבה הייתי מחליפה טישרט כל הנקה כמעט, אחרי חודשיים בערך זה התאזן ולא מטפטף לי בכלל.

רפידות הם מצע לחיידקים, לא משתמשת בכלל.

ולא הפריע לי בכלל..

אז יתכן שאת מבייצת בזקיק גדול יותר וזה יכול לקרות ביומיים הקרובים.

כדאי לעשות בדיקה נוספת עוד יומיים

אמנם יש מקרים שנכנסו כך להריון

אבל כדי לעבות

איך מעבים???

אכלתי סלק ו... לדעתי לא עזר.

אבל הוא עולה מהר ובפתאומיות

תמשיכי לעקוב

ורירית מ7 נקרא אפשרי הריון

אז יתכן עדיין תגיעי לשם

השאלה אם הרירית עולה עוד

עד הביוץ

סלק לדעתי אוכלים בינים הראשונים של המחזור

לא לפני ביוץ

אסל אין לי ניסיון בזה

בכא אולי יש לרופא פתרון של תרןפה לחודש אחד

גם אצלי וגם אחייניפ שלי למדו מהר

לפני שאת משקיעה בבקבוק תקני סתם קשים בבית להתאמן

בעז״ה שזה יצליח🙏🏻

הוא ממש אוהב מיץ ענבים והוא ידע מה יש בכוס אז זה דירבן אותו להגיע לזה עד שהוא הצליח. זה היה בערך בגיל תשעה חודשים. הגדול שתה מקש בערך מההתחלה (חצי שנה) אבל לא זוכרת איך הוא למד, פשוט הרבה התנסות.

אני נותנת להם בכוס עם קש מובנה, אבל לא הייתי נותנת בזה שייקים כי זה יהיה קשוח לנקות ויצטבר שם עובש (מנסיון)

הוא אוכל עצמאית, לא נותן שיאכילו אותו.

במה הוא יכול להתעסק תוך כדי?

שיהיו גדולים יהיו חתיכים

אבל ברצינות לא נהנים מההתעסקות עם אוכל הכוונה להתיישב לארוחה,תנסי לתת ביסים מלחם לדוג תוך כדי שהוא משחק/קריאת ספר/או הכי טוב בחוץ

ממש ממליצה 

לקנות כוס 360, יש מצב שיתאים לשייקים

ואת יכולה גם פשוט להביא לו כוס/בקבוק עם קש

הבייבי שלי בן שבעה חודשים קלט היום איך לשתות מקש😍

אז סביר להניח שהוא יצליח 

את שמה לו בפה מוצץ, ברגע שמוצץ אותו מוציאה ושמה קש (עם כוס מים). בהתחלה הוא לא ידע מה לעשות עם הקש אז שימי שוב מוצץ וקש לסירוגין.

די מהר הוא יתבלבל וימצוץ את הקש כמו מוצץ, ויהיה מופתע שפתאום ייכנסו לו מים לפה

והם מיד מבינים ומוצצים את הקש בכוונה

זו פטמה שהחור שלה הוא בצורת איקס ואמורים לעבור בו גם נוזלים סמיכים..

לוקח להם כמה זמן לקלוט, אבל אחרי זה זה מאוד נוח. ומתאים גם לתחנוק גדול שלא שותה מבקבוק אבל הכוסות נשפכות לו/ לשינה בלילה.

יכול להיות שיתאים גם לשייקים.

או בקבוק עם פטמה איקס.

או שקיות למזון תינוקות כמו הגברים בצורת טרופית עם פקק. לא יודעת איפה קונים כזה בארץ ריק. אבל יש באליאקספרס רב פעמיים. לא נסיתי.  

איך ללמד תינוק לשתות בקשתי

זוכרת שזה היה די פשוט

היה רץ סרטון כזה של בחורה בשם אנה באינסטגרם

סליחה שאני לא זוכרת מאז עברו כמעט 6 שנים 🤦🏻‍♀️

ממלאים מים בכוס את  שמה אצבע למעלה שהקשית תתמלא ומראה לו איך זה נשפך ככה כמה פעמים זה אמור לעזור .. אני זוכרת את זה וזה שנתתי לה לאכול אז את סמוצי פירות.. בהתחלה הייתי שולטת על הכמות ששמים לה בפה ולאט לאט היא קלטה

בטוחה שיהיו כאן אמהות עם יותר ניסיון 

ועכשיו גם בכלל, כי התמכרתי.

תכיני לעצמך קטניות מבושלות במקרר, כל פעם ליומיים.

חומוס, קינואה, שעועית, תירס, בורגול...

כשהכל מבושל ומוכן  תוכלי להכין לעצמך סלט ולהוסיף אותן.

אפשר לגרד גבינה מלוחה וביצה קשה, עם אגוזים.

מפנק...

זה גם טעים, גם בריא וגם הכי פחות הבחיל אותי בתחילת הריונות... 

אולי באמת אתחיל לחתוך שם סלט

פשוט דורש ממני לקנות כלים לשם

לוקחת לימון ושמן זית ומלח בנפרד.

תמיד מכינה כל ערב...

גם לא כדאי לתבל עד שאוכלים

העגבניות מגירות נוזלים וזה עושה את הסלט רך

לא חושבת שצריך לחשוש

אמנם אני לא משתמשת בו, אבל רק כי אני לא מהעדה הנכונה (;

לא דיבור בקטע שזה מוריד לי ממך שאתה לא עובד

בסגנון אחר יותר למה הוא לא מחפש עבודה?/לא חסר לך?/ איך נמשיך הלאה וכאלה

אולי זה יושב על משהו ששווה לבדוק ולטפל

עול הפרנסה צריך להיות על הבעל, הוא מתחייב על זה בכתובה. יש סיבה מוצדקת בריאותית או משהו אחר שהוא לא עובד?

מה שכן, לדעתי אם את רוצה שיתחיל לעבוד את צריכה לפסיק "לדחוף" לדירה, קצת להרפות. הלחץ תמיד עושה את הפעולה ההפוכה.

אבא שלו מנהל של עמותה גדולה וכולם מעריכים אותו מאוד על זה. זה מה שהוא גם שואף לעשות במקום אחר בארץ...

הוא מונע מתחושת שליחות ולא ממקור הכנסה גבוה.

הוא גם סיים לימודי חובש במד"א אבל הוא אמר שהוא רוצה להתנדב בזה ולא לעבוד...

ח"ו לא ממקום פרזיטי, פשוט זה הסגנון... שלא שם דגש על רמת חיים גבוהה וכו'

הוא עבד?

בעיני השליחות הכי גדולה לגבר זה לפרנס קודם כל את המשפחה שלו. יש רב או דמות שהוא מקשיב לה?

אני חושבת שאם את רוצה שבאמת משהו ישתנה את מצידך צריכה לעשות דבר (שיהיה לך מאוד קשה לעשות) אבל זה לקבל אותו עם האופי הזה שלא שואף לרמת חיים גבוהה, ולקבל את זה שאולי באמת לא תחיו ברמת חיים גבוהה ותמשיכו בינתיים בשכירות. וגם לדבר איתו על זה שאת מורידה מעצמך את זה שהכל עלייך ולעבוד פחות. ולא רק לדבר, באמת לעשות. גברים קולטים רק ממעשים, לא מדיבורים.

חייבת להגיד שהשאלות ששאלת טובות מאוד.

גם בקשר לחמי (שהוא כיום מקבל משכורת מהעמותה... כמובן שלא יודעת לפי איזה חישוב וכמה... וגם לא יודעת מה היה פעם. אבל זה באמת נקודה למחשבה אולי לבקש ממנו לעשות דבר כזה)

יש רב שהוא יכול להקשיב לו, האמת שהתלבטתי עד כמה נכון לפנות מאחורי הגב שלו... אני חוששת שזה יעשה יותר נזק מתועלת.

אשאיר לחכמות ממני לענות ברמה המהותית, אבל יש כמה הנחות יסוד שציינת וחשוב מאד לבחון אותן מחדש

1. לחכות שהמחירים ירדו - תסתכלו מבחינה הסטורית על המחירים, גם כשהם יורדים, זה ביחס לעליה של שנה לפני כן, אבל לא יורד פחות מזה. המחירים מקסימום קופאים. גם אם אתם גרים בפריפריה וגם אם המחירים נמוכים - גם בלשם פעם הדירות עלו גרושים.. וכמו שהמחירים יכוליפ לקפוא או זמנית גם לרדת - יכול גם להיות פיצוץ לא צפוי של מחירים שלא יתאפשר לכם לקנות בעתיד וחבל.

אם לא דחוף לכם לקנות למגורים כדאי לפחות לקנות להשקעה למקרה הצורך.

2. כתבת שאבא שלו מנכל של עמותה. הוא עושה את זה בהתנדבות? כי לרוב זה תשלום בשכר, ולא שכר נמוך בכלל..

(זה בלי לדון בשאלה אם אתם באותה סיטואציית חיים כמו אבא שלו מבחינת ההון שלכם, החסכונות והנכסים שלכם, ומאזן ההוצאות-הכנסות שלכם. לא כל מה שמתאים למישהו סביבנו נכון גם לנו)

3. כתבת שהוא לא שם דגש על רמת חיים גבוהה, אבל לצערנו אנחנו חיים במקום שיוקר המחיה הולך ועולה, והאינפלציה מטפסת, אבל השכר לא עולה בהתאם. מה שאומר שאם השכר שלך היום מספיק לכם, אפילו בנחת ולא בלחץ, בהמשך זה יהיה קצת יותר בלחץ ועלול לבוא יום שזה לא יספיק (אלא אם את טאלנטית ויש לך צפי שכר מטורף אבל לא נשמע שזו הסיטואציה). אז בשביל רמת חיים סבירה לחלוטין, כדאי מאד להיות שני מפרנסים. ואל דאגה, בשנים הראשונות הוא גם ככה לא ירוויח הרבה, אז זה לא יאפשר רמת חיים גבוהה מדי (וגם אם היה מאפשר, אפשר לשים כסף בצד לא חייבים להשתמש בהכל)

חשוב

אין מה להשוות למשפחה שלו, המשפחה שלו חיה בצמצום ממש ממש גדול. לא מתאים למשפחה שלנו...

ומחירי הדירות... אכן. מעניין מה יגרום לנו לעלות על הגל ולקנות. 

לחיות בצמצום ממש גדול ולא לעבוד?

כדאי לפתוח את זה ביניכם ולהגיע למשהו שנכון גם לך, גם אם מבחינתו זה מיותר, ולא לצורת החיים הכי בסיסית שאפשר לחשוב עליה.

ובנוסף, נשמע שהוא כן אדם של עשיה, לא מישהו בטלן. כלומר הוא עושה ומתנדב וכו. שווה לנסות להבין את שורש הרתיעה מעבודה. כלומר ברור לי שיש את הדברים ששמעת ממנו כבר בעבר, מה שזה לא יהיה. אבל בדכ זה מכסה על משהו עמוק יותר.

אולי כדאי ללכת לטיפול זוגי ממוקד גם כדי לפתור את זה 

לדעתי 2 בני הזוג צריכים לעבוד, כדי שהנטל הפסיכולוגי (!!!) של הפרנסה לא יהיה עלייך.

כשבעלי לא עבד והעירו לי על תפוקות נמוכות בעבודה, הייתי בחרדות על מקומי.

אישה רגועה כשבעלה מפרנס גם. כך לדעתי. 

גם כשהייתי המפרנסת היחידה.

ואולי זאת הסיבה שזה מפריע לפותחת אפילו יותר מזה שרוצה לקנות דירה.

אבל כנראה שגם לא כל הנשים אותו דבר לפיי  ההתכתבות כאן

ושמחה. אם לא תשתפי אותו איך הוא ידע מה הצרכים שלך? וזה צורך של אישה להרגיש בטחון.

כדי לעשות את האישה שלהם מאושרת גברים יוצאים מאזור הנוחות שלהם.

בסוף יש מצב שהוא יודה לך על זה ששיתפת בצורך הזה כי מכאן הוא רק יגדל.

לדעתי תבואי לא בקטע של לחנך, אלא יותר בקטע של שיתוף הקושי שלך.

זה בסדר גמור לרצות לחיות חיים של עשיה

וזה בסדר גמור להחליט שהוא מסתפק ברמת חיים נמוכה יוצר

וזה בסדר גמור לא לשאוף לקנות דירה (והרבה כלכלנים בכלל אומרים שזה יוצר צורך נפשי מצעד כלכלי נכון)

לי נשמע (ויכול להיות שאני טועה) שאין לו באמת תוכנית או משהו מגובש

אלא בעיקר קושי על נושא הפרנסה ומה הוא רוצה לעשות עם עצמו- ואז כל המסביב זה תירוצים.

סוג של ניתוק מהמציאות

את קודם כל צריכה להחליט עם עצמך האם זה מתאים לך שאת האחראית על הפרנסה-

יש הרבה זוגות שזה עובד להם

ואם לא מתאים לך- להרים דגל

ולשים גבול

ולהגיד במפורש ובכבוד- בשותפות בננו, הצורה הזאת לא עובדת לי

אני צריכה להבין מה התוכניות שלך

ואיך אתה רואה את העתיד הכלכלי שלנו

בעלי לא עובד

הבנתי די בהתחלה שהוא כנראה לא יכניס אף פעם משכורת מספיקה

היה לי יותר קל להגדיל את ההכנסה שלי מאשר לנסות להניע אותו להגדיל הכנסה

ההכנסה שלי היום מספיקה להכל + חסכונות והשקעות

אולי זה דרך שיכולה להתאים לך,

אם זה לא מתאים זה יותר מורכב ומצריך שיתוף פעולה שלו בנושא.

מנהלת מערכות

וגם אנחנו מתנהלים במשך שנים ארוכות בצורה פיננסית טובה

לא הוצאנו אף פעם יותר מההכנסה (גם כשהיא היתה נמוכה)

וגם כשההכנסה היתה כבר גבוהה המשכנו לנהל אורח חיים צנוע שאינו מתאים את עצמו להכנסה אלא לתפיסה של צמצום צריכה

בניגוד לרוב האנשים, אף פעם לא הרגשתי את ׳יוקר המחיה׳ תמיד צרכתי קצת פחות מכפי יכולתי, כדי להשאיר משהו בצד לחסכון וכדי לחיות בהבנה שלא צריך לצרוך אלא אני בוחרת מה לצרוך.

והכנסות?

זה מכשול גדול מבחינתי

האפליקציה של הבנק

ההוצאות וההכנסות שלנו הן דיגיטליות כי אנחנו בקושי משתמשים במזומן ואז קל לראות את המאזן ולאן הלך כל סכום

הגדול היה בן שנתיים שהקטן נולד

הכי נוח לי זה מנשא לבייבי וטיולון/ הליכה ברגל לגדול

טרמפיסט לא נוח (לדעתי)

בזמן שימוש באוטובוסים

במדרגות

בעליות

בירידות ומישור זה ממש סבבה

לדעתי טיולון עדיף בפער רק תלוי אם יש 2 זוגות ידיים גם לעגלה של הבייבי וגם לגדול (או מנשא לחילופין)

ילדתי את הקטן כשהגדולה היתה בת 1.9 ועגלת תאומים ממש עזרה לי

עכשיו היא כמעט בת שנתיים וחצי ולא משתמשים יותר בתאומים, אז יש לנו טיולון עם טרמפיסט ולרוב גם עליו היא לא עולה, אבל מרגיע אותי שיש גיבוי אם היא תתעייף

ובמיוחד באזור של כבישים,

אז לא צריך טיולון.

הבן שלי בן שנתיים וחודש וכבר הרבה פעמים מבקש ללכת למעון עם הבימבה ג'וק.  מניחה שעוד כמה חודשים בכלל לא נצטרך את העגלה ליום יום. 

גרים במקום עם עלייה גדולה, שזה לא נוח.

בטיולון השתמשנו, אבל לא קניתי במיוחד.

ביום יום הגדול הלך ברגל. השתמשנו בעגלה בזמנים שהיה יותר צורך, כמו אירוע בערב כשהילדים עייפים.

גם לא משתמשים בטרמפיסט, היא כבר לגמרי מסוגלת ללכת מרחקים ברגל...(בת שנתיים)

מה שכן ההליכה יותר איטית😅

יש לנו עגלת תאומים אבל היא יותר מסיבית וכבדה לי וגם היא כבר פחות אוהבת לשבת בה.

(ולקנות עוד טיולון זה עוזר רק אם את ובעלך הולכים איתם ביחד..)

אישית הבן שלי לא מוכן לעלות על העגלה מאזור גיל 1.10 והולך ברגל יפה אז זה נשמע לי מיותר.

מנגד יש לי חברה שהבת שלה הייתה משתמשת בעגלה גם אחרי גיל 3 ויש לה צמודים בהפרש של 1.6 וקנתה עגלת תאומים יד 2 ולא טרמפיסט כי לבת שלה זה התאים.

בקיצור - תלוי בילד, במרחקים שהולכים ביומיום, בך...

אצלנו ההפרש היה 2.1 וכבר לא השתמשנו בעגלה.

אחרי שהוא עבר לטיולון, מדי פעם אני מושיבה שם את שניהם ביחד (נדיר)

בת חודש ובת שנתיים וארבע

בינתיים לא משתמשת בטרמפיסט כי אין לי

אבל נגיד היינו בקניון, זה היה יכול להיות ממש יעיל

אבל תלוי ילד- הבת שלי לא ניראלי תברח לי ממנו… היא תישאר עליו ולא תנסה חרדת כשמטיילים

כי היא הולכת מקסים גם 10 דקות אבל לאט, לפעמים ממהרים ואז זה לא נוח עם ילד שכל רגע מנסה לברוח 

לא מכירה שואבי אבק

לגבי עגלה - בתקציב הזה אם היא בוחרת לקנות דונה (2,290 חדש בשילב), היא יכולה לקנות בנוסף עגלה משולבת ברעיון של ספורטליין (בוגבו, סייבקס ודומיו מתחילים רק ב 4 ככה שזה עובר את התקציב)

אם בוחרת ללכת על עגלה משולבת + סלקל היא יכולה ללכת למשל על יויו עם אמבטיה ולקנות סלקל שמתחבר לזה (צריך לזה מתאמים, בטח בחנות ידעו להביא לה)

ספורט ליין שמעתי שהם אחלה, לא אין אותה ככה שלא יודעת מניסיון אישי

יויו גם אין לי

מקווה שאחרות יכוונו אותך טוב יותר.

הילד רק 5.5 קילו ודי קשה לי להרים ולהוריד את הדונה, אבל זה סביל

זה נוח בעיקר לזה שלא צריך עוד עגלה בבגאז ליציאות קצרות, יציאות של יותר משעה שעה וחצי בחוץ אני לוקחת עגלה- לא רוצה להתמכר לדונה

וגם נוח שלא צריך להעביר תינוק ישן מהעגלה לכיסא וכן ההפך, אני תמיד מסתבכת עם לקשור אותם אז זה גם נוח שזה בחוץ ולא בפנים

עגלה לי יש ספורטליין ואני מרוצה

ממליצה לשים לב על יציבות וחוזק הדגם, מידות שלו(אם יש בגאז גדול אז לא כזה קריטי), גובה האמבטיה והידית (לגבוהים זה משנה)

קיצר יש הרבה על מה לדון

ובכל מקרה אומרים שאחרי הילד הראשון מתחרטים;)

אהבתי את המשפט האחרון

איזה דגם ספורטליין יש לך?

לי יש את הFOLD והיא סבבה לגמרי אבל יש לי בגז' פיצי והיא מרגישה לא הכי יציבה ( לא יודעת אם לא יציבה אבל עדינה )

לי ממש לא היה תקציב חחח אז הסתפקנו בזה וקיבלנו סלקל יד 2 מתנה אבל אם יש לה תקציב רוצה שיהיה לה משהו טוב 

א. דווקא לבגאז פיצי היא הכי טובה בהשוואה לדגמי ספורטליין האחרים.

ב. גמלי הרגישה לא יציבה בעיקר בנסיעה באוטובוס- עלולה ליפול הצידה

אבל כל עוד לא נוסעת באוטובוס היא מושלמת נוסעת מעולה קטנה קומפקטית

עכשיו פחות רלוונטי אבל כשיהיה יותר מילד אחד וצריך להכניס בבגאז גם עגלה וגם ציוד לשאר המשפחה זה משמעותי

והיא מאוד יציבה.

לפעמים הרגשתי כמו קפיצות אבל זה המנגנון בכוונה שבולם זעזועים.

אף פעם לא הרגשתי שיש לה נטייה ליפול על הצד.

ציינת שזו לידה ראשונה.

הרבה אנשים משקיעים סכומים גבוהים יותר בציוד עבור הלידה הראשונה, ולא ברור לי למה.

אולי הם נוהגים שהבכור יורש פעמיים בחיי הוריו?

סיבה יותר ריאלית היא שהם מתכננים להשקיע בציוד כדי שישאר לכל הילדים אחר כך.

אבל בעגלה זה נראה לי ממש טעות... הצרכים משתנים, יש בלאי - כן גם אם זו עגלה חדשה ממותג מפונפן... שיקולים שלא לקחנו בחשבון טרם השימוש ועוד.

סתם לדוגמא - האם גם עם הילדים הבאים הם יגורו באותו בית ויסעו באותו רכב? סביר שלא..

אצלנו העגלות שקנינו הבכורה לפני 11 שנים (עגלה עם אמבטיה וטיולון פשוט) עדיין משמשים אותנו עם הקטנה, ובעז"ה אני חושבת שיוכלו לשמש גם לבא בתור...

למרות שדווקא לא השקענו סכומים מוגזמים, העגלות שלנו די ממוצעות ופשוט נשמרו סה"כ במצב טוב.

אם קניתי עגלה יציבה שמתאימה בבגז' ממוצע ואני לא מתכוונת לגור בבית שדורש לעלות במדרגות- אז אין סיבה שלא יתאים לכמה ילדים.

1. יש לנו שואב של שיאומי דרימי ומרוצה ממנו

2. דונה לא שווה לרכוש מחנות עדיף לקחת יד שניה, עדיף להשקיע בעגלה שעונה לצרכים שהעלית והשימושנבה יהיה לטווח רחוק. גם אם אני לא טועה דונה זה סלקל ויש תוקף לשימוש בה וצריך לקחת את זה בחשבון לעומת עגלה שיכולה לשמש לטווח שנים הרבה יותר רחוק

וכמה זמן יש לך את השואב ?

מאוד מהאינגליזינה שלנו שמלווה אותנו כבר כמעט 7 שנים והיא במצב מצויין!

כן אני אציין שבלאי זה משימוש ואיחסון של המוצר וכשאני קונה מוצר כזה שמשמש לטווח רחוק אני אשמור עליה

ייתכן שלכם היא תהיה לא הבחירה כי כשבוחרים עגלה לכל אחד יש מענים אחרים שהיא צריכה לתת לכן מציעה לך לרשום מה הצרכים כמו גובה, משקל, איחסון באוטו, איחסון בבית בסיום תקופת שימוש, אפשרות לכיבוס, מיקום מגורים יכול מאוד להשפיע על ההחלטה כמו למשל אזור עירוני לא דומה ליישוב שיש שם יותר סיכוי להתקל ביום יום בשבילי עפר וחצץ וזה משמעותי בבחירת עגלה!

לפי הנתונים האלו ועוד נתונים שחשוב לכם תלכו לבדוק בכמה חנויות כי החנויות מתחרות ביניהן גם בחברות העגלות ומה שיש בשילב לא בטוח שיהיה במוצצים או בבייבי סטאר וכד'

לגבי השואב קרוב לשנתיים+

והוא בשימוש מידי פעם אבל לא קבוע כי אני מעדיפה לטאטא

ואני סופר מרוצה!

אומנם עכשיו זה עובר רק לילד השני ככה שאין לך להמליץ לך שזה שורד שנים

אבל זה נראה ממש חדש! ונוח ברמות

תתנחמי בזה שזה גם בריא לילדון

(אתמול הבת שלי, שכבר קרובה לגיל שלוש, ביקשה פתאום לינוק...🤭 האמת שממש התחשק לי לתת לה - אף שמן הסתם היא לא הייתה יודעת מה לעשות בפועל - כי מבחינתי היא הפסיקה לינוק מדי מוקדם...)

יואו איזה ילד חחחח

ואיזה כתיבה מוצלחת

אצלנו הגדולה שלי הפסיקה לינוק בגיל מעל שנתיים, בערך חודש לפני שאח שלה נולד.

אחרי שהוא נולד היא ביקשה גם חלב אז נתתי לה קצת בכוס, והיא ממש לא אהבה...😅

שובבי קטן

לפחות לא הלך לפח או נשפך

אבל זה בהחלט מתסכל

היי איקס

חושבת עלייך הרבה.. רוצה שניפגש על כןס קפה?

פנים מול פנים יהיה לך יותר נכון ונח להרגיש אם היא צריכה דחיפה לטיפול או אוזן קשבת

כל הכבוד לך על הרגישות

לדבר איתו עליו

אני גרועה בשיחת אחד על אחד עם אנשים שיש לי קשר איתם של שלום שלום🙈

ואז יצא שתדברו ככה יותר

אם תגידי שהבנת שלא נתת לה כלום אחרי הלידה ו3 חודשים זה עדיין קרוב מספיק.

בתור מישה יעם דיכאון אחרי לידה קבוע, אני יכולה להגיד לך שהידיעה שמישהו חושב עלייך היא עולם ומלואו.

הדבר הכי קשה בדיכאון (לא רק אחרי לידה, אבל גם), זה התחושה שאת לבד. אף אחד לא איתך, אף אחד לא מבין אותך, לאף אחד לא באמת אכפת, אף אחד לא רואה כמה קשה.

וגם אם את יודעת בשכל שאכפת ורואים ונמצאים שם, זה מה שהדיכאון עושה - הוא משכנע אותך שזה לא באמת, מאלף תירוצים. והמחוות האלה הקטנות, בין אם במילים ובין אם במעשים הן כל כך כל כך משמעותיות!

אני לא אומרת שעכשיו תרדי אליה כל יום או תבשלי לה פעם בשבוע. זה לא הגיוני וגם לא כדאי ולא בריא כי זה עלול לגרום לפיתוח תלות וקשה להתנתק ממקום של תלות. אם אתן לא חברות ברגיל אז באמת ארוחה פעם אחת והצעה פעם בכמה שבועות לעזרה או כוס קפה יהיו משמעותיות מספיק. וגם משהו חד פעמי לגמרי זה אחלה ממש ומשמעותי כמובן

עוזר להבין מה עובר עליה

אבל כל זה בהנחה ש"איבחנתי" אותה נכון.

את חושבת שאם היא לא בדכאון זה יכול לפגוע בה?

נגיד שהיא על הסף ואז אני נותנת לה תחושה שהיא מסכנה וזה יכול לשבור אותה?

פשוט מנסה לחשב נזק מול תועלת.

וחיבוק לך ❤️ נשמעת חוויה לא פשוטה בכלל

בסוף זו מחווה נחמדה, וגם אם זה לא ממש קרוב ללידה אז זה עדיין עוזר. אולי אפילו יותר כי כבר מצופה להיות באיזשהי שגרה,,ועם הקושי הנפשי זה לא תמיד קורה והפער בין הרצוי למצוי גדול מאד פתאום..

גם אם קשה בלי דיכאון עוזר לדעת שחושבים עלייך

לדפוק לתת משהו ולשאול מה היא צריכה

להתקשר מידי פעם

לעודד קצת .לחייך אליה . להיות בשבילה

וזה יעזור 

פשוט לאפשר תחושה טובה ונעימה רשואים אותה

משתעניינים ששוטלים מה שלומה ורוצים לשמוע

לא מכריחים ולא נדחפים

אבל מאפשרים

הייתה לי שכנה בדיכאון אחרי לידה, גם לא היינו חברות אלא שלום שלום כזה...

אני הצעתי לה עזרה כשהסתדר, ודיי מהר היא התחילה לשתף יותר, ואז הצעתי יותר עזרה לפי היכולת שלי, עזרתי לה עם התינוקת, לארגן את הבית, בסוף זאת לא האחריות שלי לטפל לה בדיכאון-לך כשכנה אין את היכולת באמת לשנות את המצב, אלא רק לתת לה תחושה שא. חושבת עליה-תנסי פעם אחת תראי איך זה מתקדם ואיך מרגיש לך.

את נשמעת אישה רגישה, אני בטוחה שהתחושת בטן שלך תכוון אותך בהמשך מה כדאי ...

נראה לי ניסוח כזה לא הופך אותה חדכאונית. לא מאמין אותה כביכול. לוקח קצת אחריות על עצמך שלא בטוח שמה שאמרת או לא אמרת היה נכון. וגם נותן פת"ח לעזרה בעתיד בלי הרגשה של נזקקת. 

לפנק במשו מישי אחרי לידה זה תמידמבורך

לא חושבת שיעשה לה תחושה מעליבה

ורק אומרת שיש גם מצב:שזה הפוך, שהיא רק מחכה לדבר על זה...

לדעתי.

משתנה טיפה בין מעונות

כשנפתחת הבקשה להנחה מגישים מסמכים ואם את עומדת בקריטריונים את אמורה לקבל הנחה אבל זה לוקח זמן 

כמה התשלום- זה לפי הגיל של התינוק, ולפי סוג המעון. תחפשי טבלה של תשלומים.

לגבי ההנחות- את יכולה לבדוק בסימולטור למה את זכאית.

כדי לקבל את ההנחה בפועל, צריך להגיש בקשה ולצרף מסמכים מתאימים.

ההנחה תלויה בגובה הכנסה לנפש, לימודים של ההורים וכו'.

תקחי מרווח

לא יודעת אפ הוא גם מעודכן ל2025

תנסי למדוד עם טיימר כמה זמן הכאב וכמה זמן המרווח...

בכל מקרה לפעמים יש כמה ימים של צירים עד שמגיע הדבר האמיתי...

שיהיה בשעה טובה בע"ה!!!

אני ממש סובלת מהמפשעה מה אפשר לעשות? בציר מרגישה גל חזק של התכווצות בטן תחתונה ומפשעה

אולי העוברית יושבת בצורה שמכאיבה לי על האגן והמפשעה ? מה אפשר לעשות

בקושי ישנתי בלילה

עוד משהו.. שלשום הייתי במיון עקב הפרשות חומות ריריות חשבתי שזה פקק רירי.. זה היה כמה שעות אחרי יחסים לא ידענו מה זה

הרופאה אמרה שהאזור רגיש ובדקה עם ספקלום ובדיקת פתיחה היה רבע אצבע (הבדיקה כאבה! רופאה מהמגזר בלי רגישות) אמרה שההפרשה כנראה מאקספוריון נקודה על צואר הרחם משהו כזה והכל בסדר.. אני עדין עם הפרשות חלקים קטנים כמו סוף של מחזור

יש מצב שבגלל הבדיקה ככה כואב לי המפשעה?

*יום רביעי זה המשוער צריכה לעשות מעקב הריון במיון

זה יותר מכל חמש דקות אבל מרווחים סדירים או שכל פעם ההפרש בין ציר לציר הוא אחר?

אם זה סדיר אז כנראה הגוף שלך כבר התחיל תהליך של לידה, מרגש!

חוץ מזה כדאי לשים לב לאורך של הציר, אם הציר אורך יותר מדקה אז כדאי לסוע לבית חולים למרות שהרווח יותר מ5 דקות.

מה אפשר לעשות? צירים זה כואב, כותבת כמה רעיונות, תעשי מה שאת מתחברת. לפעמים תנועה או סיבובי אגן עוזרים, למדת תנוחות בקורס הכנה ללידה או שנפרט יותר? לפעמים נשימות, לנשום לתוך הגל עד שהציר נחלש. לזכור שאת בדרך ללדת את האוצר שלך, להתפלל, לנצל את הכאב הפרטי להתפלל על השכינה, לנסוע לבית חולים ולראות מתי כבר אפשר לקבל אפידורל...

א. גם לי הבדיקת פתיחה כאבה ממש סבלתי מזה

ב. הגיוני שישאר כאב אחכ במיוחד אם יש פצע אבל אם הכאב בא והולך בצירים זה צירים

ג. לגבי מנח העובר שווה לעשות תרגילי ספינינג בייבי לאיזון האגן. מקווה שלמדת. כי לפעמים אכן הראש במנח לא נכון וזה מעכב את הלידה וכואב גם לאמא וגם לעובר. אם יש מישהי באיזורך שתוכל לקבל אותך לטיפול מהר זה מומלץ (דולה שעושה אקוויביליו וכד). אם את מאיזור ירושלים ישלי 2 המלצות בפרטי.

מפרסומים, לא ניסיתי בעצמי אז בעצם הוא לומד אותך ואת ההתנהלות שלך ואז הוא יודע להראות לך כמה נשאר לך החודש תקציב לאוכל וכו'..

ואז את יכולה לתכנן ולהתנהל יותר טוב..

אבל יכול להיות שזה נכון רק אחרי שימוש של כמה חודשים.

חוץ מזה, זה כנראה לא שונה מניהול תקציב בפלטפורמה אחרת, אולי קצת יותר נוח ונגיש.

אבל באמת שלא ניסיתי בעצמי אז אני לא יודעת להגיד מניסיון

מה שחשוב לדעת זה שהוא מחשב רק קניות בכרטיס אשראי, לא מזומן,

זה מחולק לפי קטגוריות של הוצאות קבועות והוצאות משתנות שאין אותן כל חודש.

אני ממש ממליצה! היינו לפני זה בליווי כלכלי ששילמנו עליו אלפים ולא עזר וזה ממש עוזר לנו.

ב"ה מאז שאנחנו בזה יש לנו פלוסים בבנק.

מעקב אחרי הוצאות כשזה מחולק לקטגוריות או שיש לזה עוד תועלת?

אפשר באמת לסמוך על הכמה נשאר לי להוציא שהם כותבים?

ולשאול ולקרוא ולהבין קצת על איך אנשים משתמשים ולהבין אם זה עוזר לך ונכון לך

ולהעביר כמה שיותר הוצאות ממשתנות לקטגוריות רלוונטיות.

את מגדירה לו יעד לחיסכון ולפי זה מקטינה את יתרת המשתנות את יכולה גם לבחור לחסוך בקטגוריה מסויימת ולשנות את הצפי שלה בהתאם.

יש גם פיצ'ר של כמה עלה לי משהו שאת יכולה לאסוף מקטגוריות שונות ולבדוק.

למשל בדרך כלל מאפיה נבלע לנו בתוך הוצאות סופר החודש החלטתי לבדוק כמה עולה לי רק מאפיות והייתי בהלם מהסכום אז החלטנו לנסות חודש אחד לצמצם את ההוצאה הזאת ספציפית ל0.

אפ את רוצה להוריד הוצאות משמעותית לפני רכישה של מוצר את בודקת אם נשאר לך כסף בקטגוריה המתאימה.

פליימוביל

מגנטים

כלי מטבח/רופא/גינה

צעצועים ממליסה ודאג

ספרים

כובעים לחורף+מטריות/ כפפות - לא את כל הילדים זה ישמח

טושטושים/טושים/פלססטינה

אם את רוצה עוד אני אנסה לחשוב 

מגנטים

ספר מנגן

שטיח מנגן

ספר גדול מנוילן

אלה דברים שהבן שלי ממש אוהב 

כל המנגנים זה כדור בראש להורים 

יש שמועה שכנראה שבמחלקה שלנו זה יהיה ככה בשנים הקרובות.. אז עוד משנה שעברה מתרגלת לחנוכה לבד

אני עושה הכל כדי להקל עליי. קודם הילדים ורק אז מדליקה. לא מצליחה להדליק בשעה הכי משובחת, אבל גם אח''כ זה בסדר

העיקר לעשות אווירה בבית, שירים, אוכל טעים, שיהיה שמח

אני לא גרה בבניין אז אין לי עצות לזה..

רק לומר שאת אלופה ברמות על הרעיונות והכוחות שלך להרים את הבית ולעשות אווירה!!! אני מנסה עוד לגייס.. קולטת שצריכה לקנות היום נרות כי די הייתי בהכחשה שזה שוב מגיע..

שאני ידליק אחרי.. יש מצב שבאמת ננסה ככה בימים הבאים..

ובהצלחה!!

וב"ה קהילה מהממת שהביאה לנו היום עוד כמה מתנות ויצירות😁

עדיין מרגישה את הבלאגן גובר אבל בעז"ה לאט לאט נכנס לזה..

@גוגי גוגי ו@בוקר אור תודה! באמת עשיתי ככה בסוף והיה סביר.. עוד נצטרך ללמוד את הקונספט ואיך לייעל אבל בסוף התגברנו ויצאנו (הבעיה שאי אפשר לרקוד ולשיר ברחוב🙄) והיה בסה"כ כיף למרות שהכל קצת נמרח והיה עם מנגינת רקע של 2 הקטנות שבכו כדי שלא נשתעמם😏

אבל @טובטוב הגמד צודקת ובאמת הכל (הרוב😉) בראש שלנו..

תודה לכולם! ותודה לקהילה המהממת שלנו דלא מפסיקה לפנק ולתת כח!

הלוואי ויש לך כוחות לכל זה, אבל אולי כדאי להתכונן שבימים הבאים לא יהיה לך כח להכל וזה ממש בסדר גמור.

ואפשר להפריד בין המצווה לאווירה,

כלומר להדליק עם הילדים במקום שלא רואים, ואז אחרי שהם הולכים לישון להדליק לפי המצווה (רק צריך לשאול רב מה עושים עם הברכות)

לגבי האוכל, תמיד אנחנו בחנוכה אוכלים משהן חגיגי אבל ממש לא בהכרח אוכל שומני.

ערב אחד פיצה, ערב פנקייקים, ערב מרק מפנק, עוד ערב מרק מסוג אחר, העיקר זה הארוחה המשפחתית, כמעט ולא קורה שכולם אוכלים יחד.

הפתעות לכל יום כן קניתי אבל כי הסתדר לי מראש, אחרת לא הייתי משקיעה במיוחד בשביל זה.

תמיד אפשר לחלק ממתק קטן.

לא יודעת מתי את מצליחה להכניס הכנת סופגניות..

בכל אופן, החוויה היא מה שעושים ממנה.

אפשר להנות מאוד ממשהו פשוט, ואפשר להתבאס מהפקה שלמה.

לדעתי מעט הכנות שומרים על הכוחות לאירוע עצמו אבל איך שאת מכירה את עצמך.

אל תשכחי לכוון בהדלקה להוציא את בעלך ידי חובה.. יש בזה משהו מיוחד ומרגש שמצוות הדלקה היא כשיש לך בית, ואת עיקר הבית שלו.

חנוכה שמח והרבה חיבוקים!!

מהממת ממש ועוד אחזור לקרוא אותה שוב!

ב"ה כבר קנינו יותר מידי הפתעות ואני ממש אוהבת להכין סופגניות ולביבות וזה הולך לי טוב.. הבעיה היא בעיקר מזמן הדלקת נרות והלאה..

אולי באמת ננסה לפצל את האוכל מההפתעות ולתת מתנות בצהרים..

ולא מכינה שום סופגניות או ספינג׳ים, אני קונה

היום למשל עשינו ארוחת ערב מטוגנת - שניצל, לא היו סופגניות בכלל..

למחר הבן שלי הזמין תפוחי אדמה צלויים בנינג׳ה (יש בהם שמן) ונקנה סופגניות

בגדול גם ככה כל יום סופגניה זה המון סוכר, וזה גם יכול להשביע ילדים בפני עצמו, אז לא אקנה כל יום

אפשר לשים שירים ולתת סביבונים והפתעה, ולספר את הסיפור של חנוכה

או ארוחה חלבית, גם חלבי נהגו בחנוכה ממה שאני זוכרת

כבר נמצא שבוע בסטטוס של בהמתנה לשחרור ממכס

מקווה שישתחרר מהר ואוכל לעדכן..

באופן כללי אני מרוצה מההזמנות משם

בגלל שמועות על בעיות בתשלום אני משלמת עם פייפאל 

היה בערך שבועיים עם קצת דימומים וכאבי מחזור (אני לא נאסרתי מההתקנה אז הסתדרנו, אם לא אז היה יכול להיות מאתגר להיטהר בתקופה הזו..) מאז אין כלום ונחמד מאוד

אני כרגע מניקה.. לא יודעת איך זה השפיע

הדימויים לא היו מטורפים אבל כן הסתובבתי עם פסים

מה שכן, אם כל אמצעי מניעה אחר לא בא בחשבון, אז מה בעצם ההתלבטות? אני מבינה את החששות אני גם מאוד חששתי ולכן הייתי חצי שנה עם גלולות ורק אחר כך שמתי את ההתקן.. אבל נשמע שזה לא אופציה מבחינתי

ממליצה להיכנס לאתר של עינת לב ויש שם כל מיני הסברים וגם הסבר על אמבט אדים שכדאי לעשות לפני ההתקנה ובכלל איך להגיע להסכמת הלב לתהליך

בהצלחה

הקטע הוא שאני בכלל לא רוצה למנוע.... כמה חיכיתי לידון הזה

אבל זה באמת מסוכן לי כרגע להכנס להריון- נפשית וגופנית.

אז זה מה שנכון לעשות

1. לא מצריך פד, כתמים מעצבנים.

2. אצלי למרות שלא מקבלת (בתחילת ההנקה לפחות) עדיין היו כתמים...

בגדול גם אצל הרב שלנו בשכונה הפסיקה היא שההתקנה אוסרת, אבל הגענו לרב אחד דרך קרוב משפחה ת’’ח שסומכים עליו והוא הסביר לנו למה לדעתו זה לא אוסר והחלטתי ללכת לשיטתו (הוא רב בקהילה בסגנון שלנו וקרובה אלינו ממש מבחינה רעיונית) כי הרגשתי שגדול עלי עכשיו להיאסר לתקופה ארוכה בלתי ידועה... ובעלי ג’’כ דבר איתו ארוכות והוא הסביר לו את שיטתו והבנו שמי שמתיר יש לו על מי לסמוך. אבל זו החלטה אישית כמובן...

אז טבלתי קודם ואני כל הזמן עם תחתון שחור אז לא ממש זוכרת להגיד כמה זמן היו הכתמים, אבל כן אחרי חודשיים- שלושה פתאום קלטתי שאני כבר כמה זמן לא שמה לב לכתמים וזו היתה ממש הקלה.

אז אני בהחלט מהמעודדות בקהל, שמתי אותו כבר פעם שניה כי שווה לי לקחת נשימה עמוקה ולצלוח את התקופה של ההתחלה ואח’’כ זה חלום מבחינתי בלי להיאסר כ’’כ הרבה זמן.

מחזקת את ידייך להעז לנסות בשביל להגיע לפתרון המושלם עבורך.

ואגב להתקנה הלכתי לרופא פרטי מומחה עם יד טובה ולא כאב בכלל! ממש לא הרגשתי כלום חוץ מהספקולום.

בהצלחה יקרה!

צריכה להחליט כבר

ממש מבינה אותך ואת הקושי להחליט

אני זוכרת את היום שנסעתי עם בעלי למרפאה

הוא ירד בינתיים לקנות את ההתקן

כשהוא חזר מצא אותי בוכה שם במסדרון של הקופה חולים

כי הייתי כ"כ מבולבלת ובלחץ מה הכי טוב לעשות.. (גם אצלנו ההתקנה אוסרת)

בהתקנה הרופא אמר שהרירית מאוד מאוד דקה, לא ציין מספרים

רק אמר שזה מעולה בשביל ההתקן הזה

בפועל היו לי דימומים

אבל לא ברמה שמצריך פד רציני

תחתונית קטנה מספיקה

והספיק כדי להפריע להיטהר

בסוף רק פרימולט נור עזר, ומצטערת שלא לקחתי מיד אחרי ההתקנה או שבוע שבועיים אח"כ לפחות

סתם חיכיתי 6 שבועות.

נגמר לי הכח כמעט....

הפרימולוט לא הוריד לך את החלב?

אני פשוט מרגישה שכבר כעת אני נלחמת על החלב

זה כן עשה לי תופעות של הורמונים

אבל ידעתי שזה סה"כ לשבוע + ולא יותר

תקחי מורינגה במקביל (תוסף תזונה) מאוד עוזר להגברת החלב.

גם בפועה וגם רופא הנשים אמר שאין בעיה בפרימולוט בהנקה

חשוב לי לציין שיש לי מידי פעם כתמים,

אבל מתנהלת נכון ולא אוסר

זה כתמים ממש בקטנה

בהתחלה הייתי הולכת עם מגן שחור

ואז ראיתי שזה לא נחמד לי ואולי אף מגביר את ההפרשות אז הפסקתי

והכתמים הם ברמה של טיפה מלכלך אבל לא יותר מזה.

אם אצליח לעמוד בזה

אני יצאתי מנקודת הנחה ששווה לנסות

כי אם אני מסתדרת איתו

זה פיתרון יחסית מצויין

וחבל לא לדעת על זה. אני אצטרך עוד הרבה שנים להתמודד עם מניעות (גם אם אלד בין לבין בעז''ה)

אז פשוט חבל לא ללמוד איך הגוף שלי מגיב להתקן הזה.

אחד הדברים שעזרו לי בהחלטה

זה לתחום את הנסיון בזמן.

החלטנו שאנו נותנים לזה חודשיים צאנס

אם אחרי חודשיים הכל מעצבן ונעכס, ישר מוציאה אותו.

אגב, קחי בחשבון שגם עם ההתקן הרגיל עלול להיות כתמים..

אחותי פעם אחת סבלה מזה מאוד מכתמים ופעם אחרת לא, אותו סוג התקן לא הורמונלי

כך שזה לא מחייב שהאופציה השניה בהכרח יותר טובה.

מחזקת אותך לנסות

בשבילי יום הכנסת התקן הוא יום קשה (פחות מבחינה פיזית), בעיקר רגשית

מציף לי הרבה חששות ומחשבות

אבל אין לנו ברירה אלא להתגבר..

אנחנו גיבורות

ונקבל על זה הרבה שכר..

כדי לטבול בהתחלה השתמשתי בגלולות למרות שלא עשת לי טוב אבל ידעתי זה לזמן קצר.

אצלנו ההתקנה אוסרת וזה ארך כחודש (עדיין קצר יחסית אלי).

יש עצות סבתא שעוזרות עם הדימומים.

לי היה את המירנה 3.5 שנים והייתי מאוד מרוצה. הכי מכל האמצעים שניסיתי ונראה לי שניסיתי כמעט הכל....

בהקשר הזה (מנסיון)

אפשר לנסות

אבל לא לתלות בזה תקוות גדולות

לי זה ממש עזר עם הדימומים וההכתמות מהמירנה ואחרי המירנה עזר לי לקצר ווסתות.

מהיום הראשון של הווסת עד היום השלישי כולל: להרתיח עם כוס מים מקל קינמון ו3 ציפורן. לשתות חצי כוס בוקר, חצי כוס ערב.

מהיום הרביעי והלאה וכן אם יש כתמים או דימומים בין לבין: להרתיח מקל קינמון ו3 ציפורן עם כוס יין אדום יבש ולשתות חצי כוס בוקר חצי כוס ערב (בעקרון כתוב עד הטבילה שלא יחזרו הכתמים אבל לי תמיד הספיק יומיים).

מאז שמישהי מומחית נתנה לי את הנוסחה - ניסיתי כשהיה צורך וממש עזר. עזר גם לחברות שלי.

לדעתי שווה לנסות.

1. אחרי התקנה הייתי בערך שבועיים עם דימום מסיבי (ייתכן גם דימום מהלידה כי התקנתי חודש מהלידה..), מעבר לשבועיים האלה היו כתמים בבדיקת טהרה. הכתמים האלה אפילו לא יצאו לפד. בהתחלה עוד שמתי פד אבל בהמשך כבר פשוט לא היה צורך.. בפועל טבלתי חודשיים מהתקנה (אחרי שניסיתי שוב ושוב לספור שבע, אבל מתישהו תמיד היה עד אדום.. עד שהרבה הציע ללכת לבודקת ואכן היה פצע.. כך שב"ה טבלתי חודשיים מהתקנה ולא יותר)

2. אני גם לא מקבלת וסת בהנקה (מניסיון של 2 לידות) - אני לא יודעת מה היה קורה בלי הנקה

3. לא מתמצאת

4. כנל, לא יודעת

בהתקנה הטכנאית אמרה שעדיין יש שאריות דימום שלא יצאו מהלידה - אני משערת שגם זה השפיע

בנוסף, בלידה הקודמת שלא לקחתי בו מניעה - לקח לי חודשיים וחצי לטבול מהלידה.. אני ידועה בתור אחת שמדממת הרבה זמן אחרי לידה ככה שלא יודעת את כמה אני מהווה דוגמה בסיפור הזה

דימום כי הרירית דקה ממש?

אני התקנתי מירנה על רירית דקה מאוד , הרופאה אמרה אין סיכוי שיהיה דימום ובפועל הייתי מלא זמן עם דימום.

אז לא בהכרח מחייב

לעומתך שכנראה התקנת קרוב ללידה ככה שהרירית היתה דקה אבל אח''כ התעבתה. 

אני גם דיממתי

למרות ההנקה

אבל אני בדכ מקבלת מחזור למרות ההנקה (לכן שמתי את ההתקן הזה)

אז אולי זה לא מדד

הרופאה (דתייה) לקחתי פרימולוט נור מהמחזור כדי לשמור על רירית דקה, שמתי אחרי הטבילה ולמרות זאת היו דימומים.

לקחי לי חודש וחצי להיטהר בערך

התקנתי חודשיים וחצי מהלידה -קיסרי

פעם שלישית עם מירנה

בפעמיים הראשונות התקנתי 5-6 שבועות אחרי לידה. בהנקה מלאה, היו קצת הכתמות בערך שבועים- שלוש שלא אסרו (טבלתי לפני...ולפי הרב שלנו ההתקנה לא אוסרת)

בפעם השלישית הייתי 4 חודשים אחרי הלידה- היו לי סיבוכים עם שאריות ובתכלס התקינו לי במהלך ההיסטרוסקופיה השניה (בראשונה הוציאו את השאריות, השניה היתה לבדוק שאין הידבקויות)

הרירית היתה דקה, על הנקה מלאה

היה הכתמות שבוע ומאז שקט

בתכלס-זה אולי מעודד אבל לא נותן לך כלום

יש כאלו שזה סיוט עבורם

יש כאלו שזה האמצעי מניעה האידיאלי

עד שלא תנסי לא תדעי

האמת- הצלחתם לשכנע אותי

זה פעם ראשונה אשתמש במניעה הורמונאלית, לכן קצת לחוצה מדי....

אבל לאור ההסטוריה שלי, זה באמת האופציה הנכונה בשבילי כרגע

לק"י

מרעיש כמו לא יודעת מה. נופל חרוז על הרצפה וזה עושה רעש.

רואים עליו לכלוכים ממש מהר.

בקיץ הוא לא קריר ונעים מספיק בשבילי.

פרקט מעץ אבל לא מחתיכה אחת קוראים לזה למינציה נראה לי.

אני אוהבת ממש זה נעים לדרוך עליו ולא רואים עליו לכלוך, מנקה עם שואב שוטף

אבדוק.

תודה רבה

לא הייתי הולכת שוב כדי להיבדק

את הרי יודעת מה מקור הדימום

בשלב הזה אין הרבה מה לעשות חוץ מלנוח

לשתות מלא מים

ולקחת תמיכה - קיבלת מרשם לתמיכה?

בשורות טובות

איזה מרגש זה הריון תאומים

ממש מקווה ומייחלת שיעבור בטוב עם כמה שפחות חששות

זה הדבר המשמעותי שהכי עוזר (חוץ מתפילות כמובן!)

בהריון שהיה לי המטומה ונחתי לגמרי (הייתי ממש לחוצה על זה, אפילו סיר לא הרמתי) ההמטומה הלכה וקטנה עד שנספגה לגמרי

זה מתיש לנוח😏 אבל שווה את זה בע"ה..

הריון קל ושמח בלי יותר מידי חששות ובידיים מלאות בע"ה!

שמנוחה היא הפרמטר הכי חשוב שעזר להן

הרופאים לא תמיד מספיק מציינים את זה או מקדישים לזה חשיבות אבל מהשטח נראה שזה מה שבסוף הכי עוזר....

זה היה הגודל שלה. השק היה ממש מופרד מהרחם בחציו) המטומה ענקית שהיתה עד שבוע 17-18. (משבוע 9)

אבל.. מעודדת..

ככל שההריון המשיך והשק גדל עם העובר הוא בעצם לחץ על המקום של ההמטומה והיא נספגה לה לאיטה.

כן היה זמנין מפחידים. היה זרמי דם. היה חלק דם חום(הדם "המעודד")

והילדה החמודה ששכנה בפנים שלא האמנתי שתשרוד עכשיו בת שש.

(בשבוע 12 הרופא אמר אין לי איך לההבטיח לך מה יהיה.. זה חמישים חמישים האם ההריון יצליח)

לגבי מנוחה. גם אצלי הרופאים אמרו זה לא אומר כלום ותתנהגי רגיל וכו'. בפועל.. הוכחה למעשה. כשהתאמצתי. בום זרם דם. כשאני נחה. זה נרגע. עובדה ואי אפשר להתווכח על זה. ממש שמתי תצמי כמו על שמירת הריון מעצמי.

בבית בעלי עשה הכל. היה עוד ילדים בבית. היה קשוח. אבל ממש השקעתי בזה.

מאחלת לך מכל הלב שהכל הסתיים בידיים מלאות ובשמחה!

יש סיכוי! ה' גדול😄

אני קיבלתי מסמכי שמירת הריון לביטוח לאומי, הרופא שלי הדגיש בפני מנוחה מנוחה ומים..

החל מחודש הבא הייתי אמורה להתחיל התנסויות באיכילוב במחלקות (אני בלימודי מיילדות).. אבל הוא אמר לי שכרגע מבחינתו זה בלתי אפשרי ולעצור הכל.

לא אשקר שזה קל לעצור את הלימודים והחיים, אבל כל-כך נלחמתי ומבחינתי משפחה גדולה זה החלום מספר 1.

חג שמח ובשורות טובות ,הלוואי שבזכות החג הזה בנות בפורום יזכו להכריז על הצלחתן בכל אשר ירצו

מבינה אותך שקשה לעצור חלומות

תנסי לדמיין את עצמך עוד כמה שנים שבעזרת השם תהיי כבר מיילדת ותיקה

אני חושבת שזה יהיה לך מאוד ברור שעשית עכשו צעד חכם

לימודים תמיד אפשר להמשיך