פורום הריון ולידה (עמוד 3669)

אבל אמור להיות החזר בחלק מהקופות על יועצות הנקה, אז תבדקי את זה (אני יודעת שבמכבי שלי יש)
בהצלחה!!

דיברתי עם מכבי עכשיו ואין להם החזר על יועצת פרטית רק על מישהי מהרשימה שלהם והן לא באזור שלי בכלל.
יש מישהי שכן קיבלה החזר על יועצת הנקה פרטית??
זה ממש דחוף לי אני שואבת עכשיו כמו שאמרה לי הרופאה בבוקר כי הוא לא עולה מספיק ובקושי יוצא לי ...
הצילו במקום לנוח אחרי הלידה אני מוצאת את עצמי סביב השאיבות ומלחמה על ההנקה.

אם זה רק מהיועצות שלהם, ואין באיזור שלך יועצות, זכותך לדרוש החזר גם על יועצת פרטית.
ולגבי המשפט האחרון.. אוף..!
אולי עדיף להניח לזה ברמה מסוימת ולשלב בקבוקים?
את חייבת לנוח.. פיזית ונפשית..
בינתיים שולחת חיבוק!

ככ חבל לי שדווקא עכשיו תפסק ההנקה כבר עברנו את המכשול של הפצעים ואח"כ הבלבול פטמות שהיה לו ודווקא עכשיו שהוא מסכים לינוק ממני ישירות אז להרפות????
זה מתסכל ממש!!!

כדאי לברר בכל זאת מהרשימה יש יועצות הנקה טובות וכדאי לקבל החזר מהקופה.
בכל אופן אל תותרי על יועצת הנקה ממש שווה את זה!

יש לי רשימה של יועצות שעובדות עם מכבי מישהי מכירה ויכולה להמליץ?
יעל דגן
רחלי חביב
אלונה גאנץ

תודה

בשביל יועצת פרטית באזור המרכז זה די מקובל. יכול לעלות גם יותר. בפריפריה זול יותר..
אם יש לך מכבי שלי עם סל הריון את יכולה לקבל משם החזר.

ושילמתי לה 150

סליחה.. עכשיו ראיתי שענו לך כבר ככה

הכי יקר שאני שמעתי זה 450. זה נע בדר'כ בין 250-450 לפגישה.
לי אישית החזירו 60 שח כל כל פגישה מכללית מושלם(לא פלטינום, זהב)

אני רק לא מבינה למה מכבי לא מביאים החזרים מעצבן! זה ממש יקר ההוצאה הזאת עכשיו..

אם אין אופציות אחרות, בשביל באמת להמשיך את מה שהשקעת בהנקה עד עכשיו כ"כ הרבה.. ועוד שבועיים שתתחזקי קצת תנסי להוציא ממכבי החזר לפחות על משהו.

ד"ר ארז יזהר, מקבל בגבעתיים, יש לו הסדר עם מכבי.
נחמד, מקצועי ומסביר כל דבר.
ב"ה לא יצא לי באופן אישי לשמוע את היחס שלו לממצאים לא תקינים, אבל חברה אמרה לי שהוא לא מלחיץ.

האם דיקלקטין באמת עוזר?? אף פעם לא לקחתי כי זה די חדש ממש נותן תקווה..

שמעתי שזה ממכר ויש נשים שלוקחות כל ההריון...

לא ממכר.. פשוט יש כאלה שיש להן בחילות כל ההריון.. לפי מה שאני יודעת

כל הריון אני אומרת אין מצב שאני עוברת את זה שוב

אבל לא לכולן עוברות הבחילות בסוף שליש ראשון.

בבית מרקחת של הקופה שאלו כמה אני רוצה ונתנו לי כמה כדורים שרציתי. המרשם היה ל100..

שווה לנסות!

ובכל מקרה תקני כמה כדורים יותר שלא תתקעי שוב..

רופא סקירות פרטי, מקבל בכפ"ס גם דרך מכבי
(לא יודעת לגבי שאר הקופות).
נחמד, נעים, מסביר, וקובע לך את הסקירה/שקיפות בשבוע כזה שלא יצטרך לעשות וגינלי, כי הוא יודע שזה לא נעים.. מס טלפון-
0505323000. בהצלחה!
(יש לציין שהוא לא דתי, אני אישית קצת נבהלתי מהפסלים שבגינה אבל חוץ מזה הוא אחלה)

שמה בדלי מים וקצת סבון כביסה נוזלי (לא האבקה)
משרה את הגרביונים כמה זמן, קצת סוחטת ומשחקת עם זה במים, מוציאה שוטפת תחת הברז ושמה לייבוש.
באמת מעצבן! אבל העדפתי לא לקחת סיכון ולשמור עליהם..
בהצלחה!

לגבי כביסה- רק ידני, אחרת מאבד מהאלסטיות. יש אבקת כביסה שנקראת "טקסטיל שמפו". ממלאים כלי עם מים ובתוכו אבקה, מכניסים את הגרביים, משפשפים שוטפים ותולים לייבוש.
אני מכבסת גם במכונת כביסה במים קרים בתכנית קצרה ומאוד עדינה בלי סחיטה בכלל.

ואיך שורדים את זה?
לי התחילו בעיות ורידים בהריון שישי, ומאז מחמיר מהריון להריון. היום אני יודעת שממש כדאי להשתמש הגרביים כי זה מונע החמרה.
היום אני גם לא מסוגלת להסתדר בלי, כי ממש כואב לי

זה לא מונע החמרה בכלל...
זה טיפול נקודתי אבל חשוב מאוד! מונע כאבים ומונע גם בעיות נוספות שיכולות להווצר.
אני עם ורידים, מההריון הראשון, משתמשת בגרביונים ובהחלט מחמיר מהריון להריון...
הריון אחד ניסיתי לא להשתמש ועשה בעיות אחרות. לא ממליצה לוותר...
בהצלחה!!

זה לא מונע החמרה מהריון להריון,
אבל כן מונע החמרה בהריון עצמו.
אם אני לא שמה גרביים מתחילת ההריון- המצב קטסטרופה.

בתוך מגבת ולסחוט עוד. ככה זה מתייבש ממש ממש מהר. אפשרלשים בלילה מול מאוורר. לא קרוב מדי למקור חום (כמו רדיאטור- אפשר קרוב, לא מומלץ ממש עליו)

חשוב מאד לא לכבס ולא לסחוט במכונה. 

ממש מלקה את עצמי שלא הלכתי מיד כשהתחילה ההתפרצות של הורידים

חיכיתי וחיכיתי וסתם המצב החמיר והסלים ועוד כמה מילים עצבניות.

אני עם כאבי רגליים, זה מעיד?

השאלה אם מתחילים לראות נימים כאלו כחולים, ככה זה התחיל אצלי

חבל שלא רצתי כבר אז לכירורגית כלי דם ושמתי גרביים אלסטיות,

באתי רק אחרי שכבר היו ורידים ממש נפוחים, בולטים, חמים וכואבים

יש מצב שיכלתי למתן את ההחמרה.

אבל זה כבר היה.

אם את חושדת אולי תשאלי את הרופאה שלך..

לא שטחיים על פני העור אבל נפוחים וכואבים.
אם יש תחושה של כובד ונפיחות ברגליים,
אם מחמיר בימים חמים, אם כואב יותר בסוף היום, אם יש הקלה כשמרימים רגליים גבוה,
כנראה ורידים. גרביים מקלות מאוד מאוד על הסבל הזה.

מצאתי שיטות התעמלות ומשחות שעוזרות

ייאוש... הולך ומחמיר וכואב ומציק

ואני מרגישה שההתעסקות עם זה לבד היא עוד מישרה.

ארניקה ועזר לי 

 

קישור בגדול - הריון ולידה

הזכרתן לי למה לא בא לי בעצם הריון עכשיו....
😅
.
צריך להזכיר לי..
כי אני שוכחת..
החלטנו למנוע כי עמוס לנו מאוד כרגע,
אבל התשוקה הזו לעוד הריון..לפעמים עצומה...
אז אני מזכירה לעצמי את הדברים הפחות נחמדים...
כמו ורידים למשל....
וואו..איך שכחתי..
סיוט..

זה שיישאר לי אחרי הלידה..

אם זה לסבול רק בהריון - זה ענין אחד

אבל אני כל כך מפחדת כל החיים להסתדר רק עם הגרבי גבס האלהההההה

אבל במקום אחר לא עבר ואף החמיר בכל אופן פעילות גופנית ממש עוזרת לזה

על הגרביון (גרביון!) שהשתמשתי בו היה סימון כביסה שאפשר בפירוש כביסה במכונה. כמעט כל עקב הכנסתי למכונה והנחתי לייבוש ועד הבוקר היה מוכן.
כמה חודשים כאלו והוא נשאר במצב מעולה.
גם לי אמרו לכבס רק ביד, אבל אמא שלי השתמשה בגרביים כאלו דור לפני, והרבה דברים השתנו מאז, בשטח ולא בתודעה.

זה באמת מעיק. כל פעם מתאמים וזה. במיוחד אם זה באופן קבוע..
אני חושבת שאם בכל זאת יש לך אופציה, סלקל דונה יהיה טוב. לקחתי לא מזמן טרמפיסטית והיא הייתה עם דונה ותינוקת וככה תוך דקה נכנסה לאוטו, לא היה לא מסורבל וגם אותי זה לא עיכב..
בהצלחה בכל אופן!
אולי לאחרות יהיו רעיונות נוספים..

בתור אחת שנסעה המון בטרמפים.. זה ממש ממש נח! יודעת שרמת הבטיחות שלו נמוכה.. אבל אותי זה הציל ברמות אחרות..

אפשר לקנות ביד 2 במצב חדש בחצי מחיר..

)חדש עולה 1600)
אבל כרגע אנחנו נוטים באמת ללכת על זה.

בקבוצה של פשפשוק לתינוק ולילד הרבה פעמים מוכרים ב800,700...

כלומר להשתמש בסלקל הרגיל שלכם ומנשא למרחקים שאת צריכה ללכת? אם נוח ופרקטי לך מנשא כמובן.. לסחוב סלקל ריק זה יותר קל..

ואני לא יודעת איך אני עם מנשא, זה לקראת לידה ראשונה....

אין לנו שום סלקל עדיין, זה לקראת הקניה.

את מתלבטת על הדונה בגלל המחיר, וגם אני לא יודעת לגבי הבטיחות שלו. מישהי פה ציינה שבעייתי. כדאי לברר אם עבר מבחני ריסוק.
את יכולה למצוא סלקל בטיחותי והרבה יותר זול מהדונה (אני קניתי ב 350) ובגלל שציינת שאינך מעוניינת לסחוב סלקל למרחקים (ואני לגמרי מזדהה!) אבל את לא רוצה להסחב עם סלקל ועגלה- מנשא זה יכול להיות פתרון פשוט ולא יקר ושימושי גם לצרכים אחרים. כשאת צריכה ללכת מפה לשם את מעבירה מהסלקל למנשא וסלקל ריק לסחוב ביד זה יחסית סביר..
אולי לא אידאלי אבל איזושהיא אופציית ביניים.

ב. אם עדיין קיים היום "נאניה", זה סלקל שתלבש על עגלה ממש צרה וקומפקטית

עם אמבטיה.
אבל היא בהשאלה וזו לא תהיה העגלה שלנו כל הזמן... בהמשך נראה מה בדיוק הצרכים שלנו ולפי זה נקנה יד2.

ואצל ההורים שלי יש עגלה ועריסה ואצל ההורים של בעלי יש עריסה.

ואם הם לא מתאימים זה סיוט
בנוסף, יש עגלות שאפשר לשים את הסלקל בסל למטה
ככה שאפשר ללכת עם אמבטיה וסלקל
אבל לטרמפים זה לא ממש נוח, אולי רק לאוטובוסים

אנחנו קנינו עגלה של סיטי מיני עם סלקל של סייבקס.

המתאמים הם אותם מתאמים של האמבטיה.

אי אפשר לשים את האמבטיה יחד עם הסלקל אבל  את הטיולון כן.

לי היה ממש נוח. הסלקל נשלף בקלות, העגלה מתקפלת עם יד אחת, ומאוד קטן. בעלי אמר שהוא מרגיש שהעגלה היא כמו תיק גדול, שזה קצת מעיק אבל לא ממש נורא.

 

וקנינו רכב ברגע שהנסיעות נהיו יותר מדי.... (פתרון הקסם  רק שהוא לא כל כך זול...)

קנינו סלקל דונה יד2 ב850 ב"ה.
מקווה שהוא ימלא את הצרכים שלנו ויהיה שווה את ההוצאה

יש לו 4 כוכבים, שזה פחות מהכי טוב אבל נחשב בסדר..

אין לי המלצות לטיפול..
השגרה הזאת שוחקת את הגוף ואת הנפש
אבל הנפש שלך זועקת שתקשיבי לה
תקשיבי לעצמך, תחפשי משהו שאת אוהבת או נהנית
משהו קטן, לא שאת צריכה להתאמץ בשביל זה
פעם ביום
רק בשבילך, להתפנק..
זה יכול להיות סתם קפה בשקט לבד
מוזיקה, או אפילו לשבת על עיתון.
אנחנו שוכחות את עצמינו בטירוף הזה
ואז נשברות
או שאין לנו כוח להרים את עצמינו להליכה למרות שאחרי כך בטוח נהנה.
אבל כדי לשמור על ילדינו אנחנו חייבות קודם לדאוג לעצמנו.
ומגיע לך להרגיש טוב!!
כל כך מבינה אותך ורוצה שיהיה לך טוב!!

לרופאת מישפחה להתיעץ איתה
ושתפנה אותך לבדיקות דם אולי חוסר ברזל או ויטמינים.
ואם הכל בסדר אז זה מראה על דיכאון.
חשוב לטפל כמה שיותר מהר שלא יחמיר המצב וגם לחסוך סבל מיותר.
תשתפי את בעלך במה שעובר עליך.
ותנסי אם את יכולה לישון קצת ביום
אם צריך קצת עזרה עם הילדים או בניקיון לתקופה הקרובה עד שתתחזקי.
ותפנקי את עצמך!
שיהיה לך במקפיא גלידה טובה טילון או כל דבר שטעים לך.
אמבטיה טובה.
שירים שאת אוהבת או ספר
לי עושה טוב לעלות למיטה לקחת משהו טעים וליקרוא עיתון מישפחה. זה איזשהו ניתוק מהכל..
בהצלחה שיהיה לך!

אני במצב שהפינוקים הקטנים עוזרים לי לזמן ממש קצר וכך גם העזרה... מרגישה שרוצה טיפול יותר שורשי ועמוק.
אעשה בלי נדר בדיקות דם, אבל בהנחה שבאמת מדובר בדיכאון, מחפשת טיפול טוב כמו פסיכולוגית/קאוצ'רית משהו בסגנון...

בלי לזלזל ברגשותייך, לפעמים זה עניין של דכאון, לפעמים מחסור בויטמינים, ולפעמים עייפות..... למחשבה.. לא תמיד חובה איזה טיפןל מעמיק..

האמת זה כבר משהו ברקע כמה זמן אבל אחרי ההריון האחרון שהיה הריון מורכב ותקופה מורכבת אחרי הלידה- הקושי ממש צף... לוקחת אמצעי מניעה אבל זה לא נראה לי קשור (זה היה המצב פחות או יותר גם קצת לפני) אני באמת לא בטוחה שצריך טיפול מעמיק ומקווה שאם אגיע למטפלת טובה היא תוכל גם לאבחן ולהפנות למה שאני באמת צריכה ולא מעבר...

טיפול מעמיק זה תרופות ופיסכיאטר. 

מפגשים עם פסיכולוגית , פריקה, דיבור, עיבוד של רגשות, זה לא טיפול מעמיק בעיני.

לדעתי זה טיפול חובה שכל אחת צריכה לעבור בחיים בשלב כלשהו.

אנחנו נוטות לעשות הכל עבור כולם ומינימום עבור עצמינו, ואנחנו עוברות הרבה כנשים שעוברות הריונות לידות גידול ילדים, עובדות, ועוד ועוד. ולטפל בנפש שלנו זה חשוב הרבה יותר מנקיון הבית 

כמו שהתעמלות גופנית סדירה חשובה לגוף, גם הנפש צריכה מוצא

יש כאלו שיש להן חברות קרובות או אימהות או אחיות שמשמשות כתובת פריקה וטיפול קבוע, (וגם הן לפעמים צריכות יותר מזה) ויש כאלו שאין להן ואין להן עם מי לדבר.

אני חושבת שחשוב להבין שזה לא מותרות,לא טיפול מעמיק, אלא משהו חיוני בעולם התזזיתי של היום עם כל מה שמצופה מאיתנו, ללכת ל10 מפגשים נגיד בשביל קצת להוריד מהנפש ולסדר את הראש להרבה נשים זה נותן הרבה יותר מאשר עוזרת או התעמלות או מסעות קניות וכו. 

חשוב מאד לטפל בנפש שלנו שתהיה שמחה בריאה ומסוגלת וזה משליך על כל התפקוד בבית עם הילדים והבעל.

עייפות הגוף משליכה על הנפש
ואנחנו מפרשות כדכאון
כשיש כמה צפופים בבית- זו עבודה קשה
לדעתי קחי את הכסף שרצית להשקיע בטיפול ותקחי עזרה.
אוכל מוכן , בייביסיטר, יציאה עם חברות
אינדיקציה לדעתי יכולה להיות אם כשאת חושבת על אופציה של מנקה/ מסעדה/ חופשה - מרגישה בפנים שאולי יש אופציה שזה יעודד?
אם את לא מסוגלת לחשוב על שום דבר שאפילו תאורטית היה יכול לשמח אותך וגם אירועים קרובים שאמורים להיות משמחים לא מעוררים בך עניין או ציפיה להנאה אז אולי כן יש משהו פנימי מורכב יותר...

מבלבל העסק...

הרבה זמן פשוט אמרתי לעצמי, אז תתקדמי מיום ליום ותדאגי לדברים קטנים באמצע הדרך שיעודדו. אבל אני רואה שזה לא עובד...

אבל כל הכבוד שאת מודעת לעצמך.
בעלי כשהיה במצב דומה טופל אצל מטפל מעולה, וזה הרים אותו פלאות!
ומאז כבר 10 שנים בערך, מדי פעם הוא מרגיש צורך לטיפול חד פעמי.
וזה ממש עוזר.
מחזקת את ידייך, המשיכי לחפש
ותלכי רק למישהי מעולה

כמה זה מדי פעם? (תוהה לעצמי אם המדי פעם שלי נורמלי..)

כמה שנים היה פעם בשנה,
ואח"כ שלוש שנים הפסקה עד הפעם הבאה.
לפי ההרגשה והצורך.

אפשר לשאול באיזה שיטה טופל?

לא יודעת להגיד שיטה.
טופל אצל פסיכולוג מוצלח מאוד, וגם ירא שמים.
(אם תרצי יכולה לתת לך טלפון, שמעתי שטופלו אצלו גם נשים, לא יודעת אם מתאים לך).
ב"ה בעלי לא נזקק לכדורים,
אבל כן להכוונה. וכל פעם שהלך זה היה יעיל מאוד.

לא יודעת שיטה.
טופל אצל פסיכולוג קליני ירא שמים.
ב"ה בעלי לא נזקק לכדורים אבל כן להכוונה. וזה מאוד עזר.

מעבר לכל העצות שנתנו.

לכולנו או עדיף לכתוב רובנו חוות קושי ביום יום. ילדים עבודה פרנסה משפחה טיפול במשק בית. שלכולם יהיה טוב ויהיו מרוצים. זאת עבודה קשה.
לפי מה שאת מסבירה את חווה תקופה קשה. לא חושבת שזה דכאון אלא צבר של מחשבות חוזרות ומעיקות שיתכן שיש להם ביסוס במציאות ויתכן וזה בתוך הראש שלך. נניח כמו חוסר בטחון עצמי שצריך להבין מאיפה הוא נובע.
כשהייתי בתקופה לא טובה הלכתי לקואצרית והסברתי לה תוך 2 מפגשים נכנסתי לפרופורציות מתאימות. לפעמים זה מה שצריך שיחה עם מישהו חיצוני.
בנתיים תנסי לעלות על כתב את כל מה שבראש שלך
לפעמים זה מאוד עוזר ממש תכתבי את כל המחשבות החששות הרצונות הכל. תקראי את זה. גם זה עזר לי.

כל זה נכון וטוב כל עוד אינך מרגישה שאת בדכאון. אם יש אפילו טיפה של מחשבה על דכאון עדיף לפנות לפסיכולוג ובמידת הצורך לטול כדורים. אבל אני חושבת שזה המציאות היומיומית מעורבת עם רגשות קשים שוב באמת שעוברים בראש של כולנו.

אני לא יגיד לך תדאגי לעצמך כי את ללא ספק החלטת שאת במצב שזקוק לעזרה ואין לי שום ספק שתמצאי את הדרך ב"ה. בנוסף לפעמים עדיף לא להתמקד רק ברגשות אלא בעשייה במשפחה בילדים ובקשרים שאולי נתקת עם הסובבים. שתפי חברה קרובה (לא חייב לרדת בפרטים) את אחותך או מישהו קרוב.
בהצלחה ב"ה בריאות הגוף והנפש.

מה שגורם לי לחשוב שאני צריכה לטפל זה המקום הקבוע שהעצבות הזו תפסה לי בחיים. והגלגל הזה של חוסר בכוח- חוסר עשייה- עוד יותר חוסר כוח וכו'... אבל עדיין יכול להיות שמה שבאמת צריך זה קצת סידור בראש ופרופורציות...

לצערי, אחרי תקופה מאד מאתגרת אני לא מרגישה שחברה/בת משפחה יכולה להכיל את המקום בו אני נתונה... זה עוזר לי לטווח קצר...

הגבול הזה גורם לי לחשוב אם הדיכאון זה עניין של הגדרה סובייקטיבית לפעמים...

אני באמת מאמינה בזה.
אבל זה ממש לא משנה. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. ולפעמים גם המצב הסובייקטיבי מסובך מאוד וצריך מישהו מקצועי שיעזור לצאת מזה.

חשוב גם לבדוק את המצב הפיזי - לעשות בדיקות דם כלליות. לראות אם לא חסר ברזל, B12, ויטמין D וכו

 

לפעמים יש חוסרים והם משפיעים גם על מצב הרוח והכח הנפשי *להרים* את עצמינו

 

את מצליחה לאכול טוב - בריא, מאוזן? ישנה מספיק?

 

במקביל אני גם בעד טיפול כלשהוא.

עם הרבה תפילות שנגיע לשליחים טובים שיעזרו לנו לעלות על דרך המלך.

יש לי המלצה לפסיכולוגית בירושלים

מאמנת אישית מגוש עציון, אני כמעט בטוחה שהיא מגיעה גם לירושלים..

מוזמנת לפרטי.

יש בדיקות שמגלות גם יום - יומיים לפני האיחור

אחד כהה השני חלש מאוד מאוד מהזה אומר???

אם זו בדיקת היריון ולא בדיקת ביוץ. כנראה מדובר בהיריון מאוד מאוד צעיר. הכי טוב שלישי בדיקת דם.

פשוט שאלת אם אפשר יומיים אחרי... מינימום 12 יום אחרי בפועל רוב הבדיקות מראות 14-16 יום מהביוץ..

בתשובה כנה לפעמים מופיע פס אחרי שמתייבשת קצת לכן שאלתי אחרי כמה זמן... אבל יכל להיות! תבדקי מחר בבוקר שוב

לטיולון של העגלה. אמרו לי שזה יותר נוח לתינוק וגם ככה יותר קל לנקות.
איך את מנקה את הטיולון? מפרקת הכל?

ואפשר אצלי להוריד את הריפוד בקלות ולכבס
או שואב אבק
או מגבון

יש לנו של מיננה. קצת יקר כמו כל. ה דברים שלהם, אבל מהמם ונוח כי יש לו כמה שלבי גודל.

שלבי גודל? שמתאים לכל מיני סוגי עגלות?

לק"י

כי זה טיולון רגיל לתינוקת בת כמה חודשים. אז שיהיה לה יותר נעים ולא מחמם כמו הבד הרגיל.

אבל הוא חדש חדש, וכיבסתי אותו רק פעם אחת, אז לא יודעת להמליץ.

לדעתי זה יותר נח לתינוק

בדרך כלל הטיולון עצמו פחות רך ,והמזרן עושה תחושה יותר טובה

דבר שני , זה שומר על העגלה נקיה, כל תקופה פשוט שולפים את המזרן מכבסים ומחזירים נח מאד, והעגלה עצמה נשארת נקייה

אני ממליצה

לדעתי זה יותר נח לתינוק

בדרך כלל הטיולון עצמו פחות רך ,והמזרן עושה תחושה יותר טובה

דבר שני , זה שומר על העגלה נקיה, כל תקופה פשוט שולפים את המזרן מכבסים ומחזירים נח מאד, והעגלה עצמה נשארת נקייה

אני ממליצה

בבאזר שטראוס

עלה בערך 60 שקל, מחזיק כבר יותר משנה

ממש מרוצה

החלק התכלת- אפרפר שמציץ מתחת לרגלי הבובה..

לק"י

כי הבד של הטיולון לא נעים במיוחד ומזיע.

זה היה של הקטנה העגלה כשזה היה בחוץ גם הבכורה נכנסה

זה לא מידי מעט?

רק הוא מחליט אם תקלטי או לא..
המוון בהצלחה!
ותזכרי תמיד להינות מכל תקופה ולנצל אותה היטב

כל הכבוד שעשיתם כל דביעולתכל בפן המעשי, עכשיו נשאר לפנות ל"שותף השלישי".... שיהיו לכם בשורות טובות בע"ה!

זה במונחים רפואיים וסטטיסטיים

 

מי שקובע הכול הוא הקב"ה והכול תלוי בסיעתא דשמיא.

 

ממליצה להתפלל ולבקש ממנו שהכול שלו

וכמו שאמרו כאן הכל זה בידי ה׳ יתברך ... תנסי להרגע .
לי המקלות האלה הכניסו ללחץ מטורף ואובססיה. אז שחררי ותנסי להנות .

תודה לכן על הדאגה נשארו כמה ימים ואז אבדוק!!!! מקווה לא להתאכזב

מפתח הנשמות בידי הקב"ה

אנחנו יכולים לעשות רק את ההשתדלות

מתפללת עליך

לק"י

והיה נראה לי שזה הוא.
וגם בפעם הקודמת לא אמרו לי..
אז אולי זה רק בפוליו.

התכוונה גם לרוטה.

לק"י

מקסימום נשטוף ידיים וזהו.

לק"י

אומנם לא ילדה ראשונה, אבל יש גבול לזיכרון שלי

ויכול להיות אפילו שביקשתי ממנו שייקח את הטיטול לפח או משהו....

והוא חטף שילשולים.

רק בדיעבד הבנתי שקשור והתקשרתי לטיפת חלב ואמרו לי: "לא ידעת???"

אבל אנחנו משתדלים בלי קשר לשטוף ידיים עם סבון אחרי החלפת טיטולים.

על הרוטה לא אמרו לי כלום..

עם סבון...

מזל שלא קרה כלום;)

אבל תכלס מה הענייו של זה? למה שאחרי חיסון נצטרך לשטוף ידיים עם סבון?

לא חיסון של זריקה.
זה חיסון בפה של וירוס חי מוחלש. הוא מגיע למערכת העיכול, ויוצא בצואה. הגוף של התינוק בעיקרון מתגבר עליו, ובכל זאת זה חי ונמצא בטיטול, אז אומרים לשטוף ידיים עם סבון אחרי החתלה ולשים את הטיטול בשקית קשורה כדי שאף אחד לא יידבק.
בכל מקרה, לא נראה לי כזה אסון אם לא עושים את זה. ובכלל, אני משערת שכולם שוטפים ידיים עם סבון אחרי החלפת טיטול מלוכלך.

לק"י

תודה לכולכן!

החלפה לשטוף ידיים עם סבון.....

לק"י

יש חיסון שאחריו ממש צריך.

(למעט אולי קשישים וחולים)
לכן מהבחינה הזאת זה לא אמור להיות מסוכן

אבל בלי שום קשר כדאי לשטוף
להגיד שאני תמיד שוטף, לצערי לא, הרבה פעמים כן

לק"י

עברו בכל מקרה יותר מ-24 שעות אחריו.
כמה זמן צריך להקפיד?

לק"י

ממש מוזר שלא אמרו לי כלום..

אולי תתקשרי לברר?

לפני שבוע הייתי בטיפת חלב ואמרו לי במפורש שרק אחרי פולוי צריך לשטוף ידיים.

את הרוטה נותנים גם בגיל חודשיים וארבעה חודשים ואומרים שעד 10 ימים יכול להיות שילשולים אבל לא חייבים לשטוף ידיים....

וגם אותם הקאתי
עד ששמו לי בנוזלים עם עירוי כל כמה זמן

עד 3 פעמים ביום.
לקחתי ב 2 הריונות.

שבוע 8 ללכת רופא זה מצויין רק חשוב שיעשה לך אולטראסאונד לבדוק דופק.

 

 

בשבוע 8 תוכלי לראות מה קורה - זה שבוע שבד"כ רואים כבר דופק. ואם חלילה לא - אז יש מקום לבדיקת דם ולבירור מעמיק יותר.

(בכל אופן מומלץ לעשות מתישהו בתחילת היריון בדיקת דם, כד לבדוק אם יש חוסרים בגוף).

בעצם רק ע"י בדיקת בטא??

 

וואי אני בלחץ

 

מרגישה כרגע די טוב

 

 

מה בעצם החשש?
יש לך איזה טריגר שמעלה בך חששות או חשש כללי?

אם לא בא לך לבדוק ואת רגןעה ככב אז לא צריך
אבל אם את במילא לחוצה ואולי לראות בטא יפה או לראות הכפלה ירגיע אותך אז למה לא?


אני אישית תמיד עושה מאז ההריון הראשון שלי שהיה כימי ובזכות הבטא ידעתי להכין את עצמי לאפשרות הזאת...

קיצר אם ירגיע אותך -תעשי

אם אין סיבה אובייקטיבית לחשוב שההריון לא מתפתח תקין, אז למה לבדוק?
למה לא להניח שהכל תקין ולשמוח בהריון?

לפעמים כשיש דרך טכנית לבדוק דברים- דווקא אז הספקות נכנסים ללב ולשכל ולא מרפים.

חיבוק על החוויה שעברת. באמת לא פשוט.
אם אכן מרגיע אותך לבדוק הכפלה מעכשיו בכל ההריונות אז זאת הדרך הנכונה עבורך,
אבל את מבינה שזה לא ממש רציונאלי אלא יותר רגשי, כן? כי הכפלת בטא מלמדת שעד עכשיו ההריון התפתח תקין,
למה את לא חוששת לאחר שבוע שמא הפסיק ההריון?

אין לזה סוף. רוב ההריונות מתפתחים באופן תקין.
לכן הייתי מניחה שמלבד מקרים קונקרטיים בהם בדיקה מסויימת תרגיע חשש מסוים,
אולי היה עדיף לא להיכנס לסחרור של חשש- בדיקה- חשש- בדיקה. (מה גם שבעודף בדיקות עלול לצאת ממצאים מחשידים סתם)

לדוגמה תארי לעצמך שהיה אפשרות לבצע בדיקת בטא מספרית ביתית בעלות אפסית.
מניחה שהרבה היו בודקות לעיתים קרובות. מכיוון שכל הנושא של תוצאות בדיקות הוא נושא סטטיסטי בסה"כ,
בריבוי בדיקות של מרבית האוכלוסיה היו עולים המון מקרים של אי הכפלה (או הכפלה גבולית) כשהכל תקין. למה? כי הגוף שלנו הוא לא מכונה...

אם נשליך רגע את הסיטואציה על נושא אחר לגמרי- נושא המלחמות והדאגה לחיילים שנלחמים,
אז אם אפשר לשתף- אני זוכרת מימי מלחמת לבנון השניה שאמא שלי הייתה מתקשרת לאחי פעמיים- שלוש ביום.
לרוב הוא ענה לטלפונים.
היו ימים שלא יכל לענות.
הייתה פעם שהם נכנסו לקרב והוא לא היה זמין יומיים וגם חבריו לא היו זמינים.
אני ממש זוכרת את תחושת האבל בבית שלנו ואת השתיקה הרועמת שהייתה בין האמהות.

אז ניסיתי לדבר עם אמא שלי ושאלתי אותה אם ככה היא דאגה בימי מלחמת שלום הגליל כשאבא שלי היה מגוייס.
והיא הודתה שלא. בתקופה ההיא היה אפשר ליצור קשר אחת לשבועיים בערך. אז הייתה דאגה תמידית באוויר. אבל לא הייתה היסטריה כמו בלבנון השניה.

כשבעלי יצא לצוק איתן (נכנס לתוך הרצועה) לקחתי על עצמי פשוט לא להתקשר אליו.
למה? כי אם אתקשר. או שהוא יענה או שלא.
אם יענה- סבבה. אם לא יענה- מתי אני אדאג יותר-
אם לא הייתי מתקשרת בכלל או כשהוא לא עונה?
הייתי דואגת יותר כשלא היה עונה, למרות שהיו לו אלף סיבות לא לענות חוץ מהסיבה הגרועה מכל....

לעומת זאת חברות שלי היו מתקשרות אלי בהיסטריה שהם לא דיברו עם הבעל/ הבן והם לא עונים להם כבר כמה שעות!!!
והן מתות מדאגה... כשהיו שואלים אותי איך אני לא דואגת, הייתי עונה שלא ניסיתי להתקשר אז איך הוא יענה???
וגם כשהם נכנסו לתוך הרצועה לקחו להם את הפלאפונים אז בכלל לא היה את הפיתוי לנסות להתקשר. זה פסיכי, אבל האמת היא שהימים האלו היו הכי רגועים. הרבה יותר מהימים שתיאורטית היה יכול להתקשר כל רגע.

(כן כן, הימים שהוא היה בתוך הרצועה היו לי יותר רגועים מהימים שהיה בפעילות בקיבוצים בעוטף)

אז אם נחזור לענייננו, במקרה שבדיקה מסויימת תשיג את השקט אז אחלה,
אבל במקרה שבדיקה אחת תביא בעקבותיה את הבדיקה השניה והשלישית אז אולי עדיף לא לבצע כבר את הבדיקה הראשונה, אלא ללמוד להרפות.

(כמובן לא מדברת בכלל על בדיקות שאפשר לעשות איתם משהו, אלא אך ורק על בדיקות שמשפיעות על ידיעה בלבד, ומעידות על העבר עד אותו רגע)

אני מקווה בשביל כל אחת שתמצא את הדרך שנכונה עבורה,
מאחלת לכל אחת הריון תקין ומשעמם ונטול דאגות, בידיים מלאות!

ובשביל כל עם ישראל ימים שקטים ובטוחים בראש מורם!

ובכל זאת אותי זה כן מרגיע.
אני לא בודקת הכפלה. רק בדיקה אחת.
רק אם תצא נמוכה ממש אז אבדוק הכפלה.

ואני בודקת רק כדי לדעת שזה לא כימי.
ולצערי בכל הריון היה לי עניינים בהתחלה-המטומה,כתמים,דופק לא סדיר...
ודווקא בזמנים האלה זה שבדקתי הכפלה וראיתי התקדמות -נתן לי קצת תקווה.

ואני דווקא לא עושה שום בדיקות בהריון מעבר לאו''ס מעקב רגיל אחת לחודש ומשהו והעמבת סוכר. וזהו.
לא מחפשת רוגע מבדיקות -בדר''כ מסכימה שריבוי בדיקות מביא את ההפך.

בכללי מסכימה.
בעניין הבטא מרגישה ק צת אחרת על עצמי.

ובכללי עניין של בטחון ואמונה זה כל אחד לפי מדרגתו באותה העת.
לכל אחד מסלול אחר שעבר וחקק בו מה שחקק.
ואמירות פנימיות שמזינות את הצורך הזה להיות יותר רגועות.

בשכל גם אני יודעת את מה שכתבת. והרבה מזה גם מזדהה רגשית.
אבל לכולנו יש נק' יותר רגישות.
ועליהן אפשר לעבוד.אבל מתוך ברור פנימי. לא מתוך זה שמישהו מהצד אומר לנו מה נכון לנהוג.

אצלי תחילת הריון מהגילוי ועד לבדיקת דופק תמיד זה זמן רגיש. ופחות נינוח. אח''כ משחררת לגמרי.
ואני ניסיתי ומאמינה שגם בעתיד בהריון הבא אנסה עוד ומאמינה שאראה הרבה התקדמות ותנועה.
אבל לפעמים שווה לתת 'מים אחרונים ' לפחד..להסכים לו בדיקה אחת לא סטטיסטית ולא מזיקה אם זה מה שהוא זקוק.

ותודה באמת על התגובה המושקעת. מזדהה מאוד עם דבריך.

גם כתבתי שמי שמכירה על עצמה שבדיקה מסויימת תרגיע אותה אז שתבדוק, ברור!

העניין הוא האם התוצאה של הבדיקה תביא לרגיעה או דווקא להיפך, וזה בירור שכל אחת צריכה לעשות עם עצמה, ב"ה אצלך בדיקה אחת מרגיעה אותך ואת לא זקוקה לבדוק הכפלה למרות כל מה שעברת, את ממש גיבורה! ממש!

אבל תסכימי איתי שלבדוק הכפלה, זה הרבה יותר מותח מלבדוק בדיקה אחת, הזמן שבין שתי הבדיקות הוא זמן לא פשוט נפשית,
לכן הייתי חושבת שיש מקרים שהיה עדיף לא להיכנס לזה בכלל.

במקרה של הפותחת היא לא ציינה בעיה אובייקטיבית כלשהי או טריגר (ניסיון עבר, כמו שאת עברת)
אולי היה משהו כזה ואולי לא.
לכן כתבתי,
כי לא בטוח שבדיקה תשיג את הרגיעה הרצויה, מבינה?

וגם על העניין שאמונה, ביטחון ורוגע אני מאוד מסכימה שזה משהו שאמור להגיע עמוק מבפנים. ולא שמישהו אחר יגיד לך: תאמין שהכל בסדר!

גם אצלי עם ההמטומה אני זוכרת שבאחת הבדיקות אצל הרופא הריון בסיכון,
אובייקטיבית- הרופא טען שאין צורך לבדוק מה מצבה בחודש הקרוב,
נפשית- לא הייתי מוכנה לשמוע על זה שלא תהיה בדיקה במשך חודש!!! חודש שלם!!
רק חודש לפני הרופא אמר שההמטומה עלולה להביא אותי לסכנת חיים ודיבר על הפלה יזומה, ועכשיו הוא אומר לי חודש לא לבדוק???
הייתי בשוק טוטאלי והתחננתי שייתן לי הפניה, שתהיה... מה אכפת לו לתת הפנייה? כולה אולטרסאונד...
אז הוא אמר לי שבי רגע, אני רוצה לדבר איתך,
הוא פתח ואמר: אני יכול לתת לך הפניה,
אם אחרי השיחה תרצי- אני רושם לך. סבבה?
אז הסכמתי והייתי יותר רגועה לשמוע אותו,
אז הוא שיתף אותי מנסיונו לגבי הריונות בסיכון שנשים רבות לוחצות עליו להיבדק שוב שוב כשהמטרה היא: להשיג רגיעה.

אז הוא נותן הפניות, הן נבדקות ועל כל פיפס בתוצאה נכנסות להיסטריה והופכות עולמות כדי להיכנס אליו מיידית לפרש את התוצאה.

לכן הוא יעץ לי- על פי מצבך הרפואי אני לא רואה סיבה לבדוק בחודש הקרוב.
מנסיוני זה גם לא ירגיע אותך.

בסוף הוא שאל אז את עדיין מתעקשת על ההפנייה? עניתי כן!! אז הוא נתן...
בערב דיברתי עם בעלי וליבנתי ביני לבין עצמי את הדברים. האמת שקיוויתי שבעלי יעודד אותי להיבדק כי אם בבדיקה מוקדמת יותר היה מתגלה שההמטומה כבר נספגה אז היינו מותרים רפואית כבר אז, ולא צריכים לחכות את כל החודש!
דווקא בעלי אמר שהוא מסכים עם הרופא ומוכן לחכות חודש שלם עד הבדיקה הבאה,
(אחרי ארבעה חודשים שלמים עם המטומה, כן?)
לקח לי עוד יום יומיים להתבשל על זה ולהחליט לא לבצע את הבדיקה באמצע.

ופלא- מאז שהחלטתי לא לבדוק הלחץ פשוט נעלם! כאילו ברגע שזה הפך להיות בידיים שלי רק טוב יצא מזה!

אז נכון שהרגיעה באה רק אחרי השלמה פנימית, אבל ההשלמה לא הייתה באה ללא השיחה של הרופא, פשוט לא הייתי חושבת על ההיבט הזה בכלל...

אגב, בניגוד לכל התחזיות האופטימיות, אחרי חודש ההמטומה לא נספגה 😅😅

פשוט הרווחתי חודש של שקט מדאגות.

אני לא בודקת בכלל מייד כשאני רואה פס בבדיקה ביתית בדיוק מהסיבה הזאת. מחכה לפס ברור וחזק ואז בודקת. וככה יש פחות סכוי שיצא נמוך.
ואם יצא לי נמוך - אז כן בודקת שוב
וכן יש מתח מסויים

אבל אותי יותר מפחיד להקשר להריון...
ואז יום אחד לראות דימום או לחכות חודש עד התור לרופאה ולגלות שההריון שכבר דמיינת עליו אלף דמיונות נגמר רגע אחרי שהתחיל ...
(למרות שלרוב כימי נופל לבד לפני ..)


אבל לגמרי לגמרי מסכימה עם הגישה
אני לגמרי בטראומה מעודף בדיקות אחרי מה שעברתי בהריון הקודם.
ספציפית בטא לא מלחיצה אותי ודווקא הפוך
אבל לגבי השאר- איתך

תודה רבה

קראתי בשקיקה

 

ואת מממש חכמה וצודקת

 

אני לגמרי זורמת עם הלך המחשבה שלך.

 

שוב תודה רבה

 

בכל תגובה שלך יש משהו מחכים!
מעריכה אותך מאוד על ההשקעה בתגובות

אני גם אף פעם לא עשיתי בדיקת דם, רק כשהיתה לי הפלה רצו לבדוק שזה מתאפס...

נזכרתי עכשיו כשחיכינו בתור הראשון לרופא בהריון התאומים, אמרתי לבעלי שמלחיץ אותי שאולי אין כלום וסתם יצאה לי חיובי הבדיקה הביתית...

ובסוף גילינו תאומים ולא גמרנו לצחוק עלי...

 

מלחיץ אותי שלפעמים אני לא מרגישה כלום ואז אני אומרת אולי דיימנתי את הבדיקה הביתית החיובית.

זה לא אומר על שום בעיה
גם כל תופעות ההריון לא תמיד מתחילות מייד ולא לכולן יש
ואם זכית ואין- את באמת לא מרגישה כלום..ותהני מזה

לא תמיד זה מרגיע.

יכולות להיות תופעות הריון גם בהריון שלא מתפתח כראוי.

בשורות טובות אצל כולם

לק"י

יש כאלה שהבחילות שלהן נעלמות בשליש השני, ואז יותר קל לחזור לתזונה מאוזנת.

שיהיה בקלות ובריאות!

אבל אין באמת. כי זה לא בסדר. 

ואני שונאת את התוצאה

אבל פחות יכולה לשלוט בזה עכשיו, כשאני בקושי מתפקדת  כי כל הזמן מובחלת (ברמה קלה, שגם עליה צריך לברך, ועדיין, זה לא קל)

לק"י

ולהגעל.
זה לא שלא בא לי בריא, זה שיש דברים שאני לא מסוגלת לאכול.
וכן, לא יכולתי לאכול עוף רוב הזמן..
ואני בנאדם בריא ב"ה, וירדתי יפה אחרי הלידה הראשונה והכל טוב

אם מצבך מאפשר לך לאכול בריא- מעולה!
אם לא- עדיף לאכול מה שמסוגלים, מאשר לצום ולהרגיש עוד יותר רע ובחילות.

100% סותר. אני התחלתי דיאטנית, ןעד שהגעתי אליה ב"ה זכיתי להריון, אז היא אמרה שלא לרזות עכשיו, אלא להעלות מינימום שאפשר, ואז אחרי הלידה אפשר לרזות יפה, לעומת אם עולים ואוכלים בלי חשבון כי ממילא משמינים וכו'....אז אני מצד אחד בלי מוטיבציה להקפיד על תפריט כי גם כה לא ארזה, אבל מצד שני חשוב לאכול בריא ומאוזן, והלוואי אחרי הלידה בע"ה ארזה יפה.

אבל אני לא יודעת כרגע כמה אני יכולה לעמוד בכללים, כי לא כל דבר אני יכולה לאכול. 

ריח של אוכל מגעיל אותי יום אחד, ואתמול דווקא מרק היה נראה לי כדבר הכי טעים עלי אדמות. 

מאוד קשה להתכוונן ככה לכיוון תזונתי בריא. אם ירק שאתמול אהבתי היום מעלה בי קבס. 

הרי אם אכלת חבילות פריכיות שלמה  אבל לא אכלת צהרים אז מה זה חשוב, זה אותו דבר בס ך הקלורי היומי

דיאטנית תתחילי כשיעברו הבחילות

ובינתיים אל תגבילי את עצמך בקטע של פריכיות אלא בקטע של שוקולד ועוגות.

תחליטי שאת אוכלת רק בריא ופחות חשוב הכמויות כי כשיש בחילה יש גבול כמה אפשר לאכול ואם הכל אוכל בריא לא סביר שתגיעי לקלוריות מוגזמות ליום.

לדעתי מספיק להוריד ממתקים וזבל. בעפם הבאה שיבוא לךעוגה תאכלי שוב פריכיות 

ואת יכולה להחליט על המשך ההריון.
הייתי מציעה לך לחתוך ירקות לפני שאת רעבה, שתהיה קופסא מוכנה- עם לימון וקצת מלח זה ממש טעים.
ותקציבי לך שתגיעי לעוגה רק אחרי שתאכלי את הירקות.
אם אפשר מבחינתך תעשי פעילות ספורטיבית- הליכה או קורס מיוחד להריוניות, ככה זה ידרבן אותך לשמור על אכילה נכונה.


בכל מקרה הגוף משתנה בהריון ותשתדלי לקבל את זה באהבה.

חלק מהירקות מגעילים אותי, וזה ממש רנדומלי. 

בחמישי קולרבי עם לימון היה לי שיא הטעים.

בראשון - גועל נפש מרוכז, רק לראות אותו בקופסא עשה לי בחילה

אז בשני לא הכנתי ירקות. 

ועכשיו מרגישה דובה... 

 

פעילות גופנית אני מתכננת בע"ה להמשיך את הפעם בשבוע הרגילה שלי. לא חושבת שאוכל להוסיף יציאה מהבית באופן קבוע. 

יש משהו להריוניות שאפשר לעשות דרך האינטרנט?

ותכריחי את עצמך, אין דרך אחרת
גם להמשיך את הפעילןת וגם לחתןך ירקות

גם אצלי השיקול הזה צץ כמה פעמים. מתביישת, אבל צץ.
לענייננו, אפשר!!!! לא להעלות ואפשר גם לרזות .

אני למשל רוב הזמן משתדלת לשמור. לאכול ארוחות בוקר מאוזנות, לחם קל ומנות קטנות סטייל חלי ממן. ומקפידה על הליכות פעמיים בשבוע לפחות. למרות ההריון.
ורואה תוצאות..

ואז גם אם מידי פעם בא לי שווארמה בלאפה/ פיצה/ פלאפל/מוקרם או כל דבר משמין או פחמימתי מוגזם אחר- אני יודעת שזה בסדר. כי אני בסדר בכללי. וגם הגוף צריך מידי פעח תדברים האלו.
אתמול למשל אכלתי טוסט ב2 בלילה. זה החשקים. אבל אין מצפון.... בהצלחה!

חשבתי שאוכל להמשיך לשמור, זאת הייתה חלק מהגישה שלי. 

לא לאבד מה שכבר השגתי ולשמור הלאה. 

וחשבתי שהבחילות דווקא יעזרו לי. כי יגבילו לי את האכילה...

ואז - מצאתי את עצמי אוכלת חצי עוגה. כי זה היה לי טעים וכי דילגתי על הצהריים שעשה לי בחילה, והגענו כבר לערב, וזה משך אותי נורא. 

 

צריכה לחזור לנורמלי בדרך כלל, אבל עם הבחילות זה מסובך לי. 

 

אתמול היה לי אוכל לצהריים, ותמיד יש לי בעבודה פריכיות וטונה כגיבוי. 

האוכל הגעיל אותי ממש. רק לחשוב עליו, אפילו לא להריח או להסתכל. 

אז אכלתי חבילה שלמה של פריכיות עם ממרח טונה. 

ואז חיסלתי את הממרח לבד. 

ו'בימים הטובים' לא חרגתי מעבר ל-2 פריכיות...

אני אוכלת כל 3 שעות לפני שאני רעבה וככה אני לא מגיעה למצב של אכילת חצי עוגה.

גם כשאני אוכלת פריכיות אני אקח 2 ואחזיר את השאר מיד לארון.
אם אני רעבה אחכ אני קודם אשתה חצי ליטר מים, ואז ירקות

גם אם זו חבילה שלמה, זו היתה ארוחת הצהריים שלך.

בגלל האכילה הלא מאוזנת בתקופה של הבחילות - זה מאד נורמלי ומצוי

 

 

בהמשך ההריון אחרי שעוברות לך הבחילות בעז"ה את יכולה לחזור לאכול בריא ולא לאכול שטויות ואז המשקל מתאזן, את לא תעלי במשך תקופה מסוימת ואח"כ תעלי את המינמיום של ההריון ולא שומנים סתם שנובעים מאוכל

 

זאת אומרת - זה שאת מרגישה עכשיו שמנה ואומרת אם זה המצב עכשיו איך אני אהיה בסוף - אז לא, אל תדאגי. את לא תמשיכי להשמין באותו קצב אם תחזרי לאכילה בריאה אחרי שתסיימי עם הבחילות

 

 

 

אני הצלחתי לרדת 8 קילו לפני (מתוך 20) 

ככל שהתקדמו החודשים ולא הגיע ההריון הייתי כל כך עצובה ולחוצה והעליתי הכל חזרה

אז התחלתי ב20 עודף! פילה קטן עלי...

בינתיים אני שומרת הדוק מאד. אוכלת מאוזן ובריא ארוחות קטנות ולא עליתי כלום (התחלתי חמישי עכשיו)

רוצה להרגיע אותך- דבר ראשון שלושה חודשים ראשונים אכלתי ירקות ופירות והעובר שמח ומרגיש נהדר והכל טוב. 

דבר שני- אפשר אם ממש רוצים בליווי של דיאטנית לאכול מאוזן בריא לעשות הליכות ולעלות מינימום ואז תחשבי- אחרי הלידה גם יהיה לך תינוק מתוק וחמוד וגם אולי תהיי אפילו רזה יותר! תחשבי טוב ויהיה טוב! בטוחה שאת יכולה לעשות את זה ותמשיכי לפרוק פה 

לק"י

סבלתן גם מבחילות ונגעלתן מדברים מסויימים?
כי נראה שאתן לא מבינות במה מדובר.

(למרות שבהריון השני היו דברים שנגעלתי מלחשוב עליהם ולא היתה לי בעיה לאכול).

מבחינתי לאכול בריא זה אומר לא לאכול שטויות. לא שוקולד ולא עוגות וכאלו.

זה בפירוש לא אומר שאני מצליחה כל יום לאכול בשרי או ביצה. לפעמים אני חיה על פירות כי זה מה שטוב לי. לפעמים אני אוכלת ירקות ולחם כי זה הדבר היחיד שאני מצליחה להכניס.

אבל אני לא מתפשרת על זה שאני לא אוכל מתוקים עוגות וכאלו.

בזמן הבחילות אין הרבה מה לעשות חוץ מלהימנע משטויות ולנסות למצוא את הדברים הנורמליים שלא עושים בחילה כמו לחם וקרקרים

אני עדיין חושבת שגם מי שתאכל כל שעה קרקר- פריכיה-לחם לא תשמין אם היא לא אוכלת עוגות ושוקולד

שנקראת ״לא ידעתי שאני בהריון״
על נשים שעברו הריון שלם בלי לדעת, אז ממש עבדתי על עצמי שאני צריכה להרגיש רגיל ולאכול רגיל ולא נכנעתי לחשקים למרות שכן היה לי בחילות..

לק"י

אני אישית מרשה לעצמי לא לאכול רק בריא.
אז לא חושבת שהייתי מנסה לעבוד על עצמי ככה...
אבל זה בהחלט מעניין.

נניח ארוחת צהריים היתה מעדן שוקולד של איזה 8% שומן
אבל זה היה במקום הארוחה ולא בנוסף.. ותגברתי בירקות אפ הייתי עוד רעבה.

אם אני מתנהגת אחרת בהריונות כי אני יודעת שאני בהריון ו'יש לגיטימציה'.
אבל נראה לי שזה לא רק זה.
אולי אצליח לא לגלות מוקדם פעם...

זה קשה ומתסכל, אחרי כל לידה כשאני לקראת סוף ההנקה אני משקיעה הרבה כוחות וזמן לרזות, הליכות, סלט וכו...ושוב הריון מבחירה כמובן, ומיד בתחילת ההריון אני עולה באופן משמעותי- הבחילות גורמות לי לאכול בלי הפסקה, כי זה מה שמרגיע לי הבחילות, וכמובן בעיקר פחמימות מרגיעות.... אחרי שהבחילות עוברות אני די נכנסת למשטר כי אחרת התוצאה של העמסת סוכר יוצאת לי לא תקינה, והיו הריונות שהיה לי סכרת הריון, מה שתרם לשמירה על המשקל. אבל לצערי אחרי הלידה בזמן ההנקה אני עולה המון, קשה לי עם זה מאוד, אבל אני עובדת על עצמי שב"ה זה מדברים טובים, ושזה מצב זמני, ובעז"ה אחזור לעצמי, וכשהתינוק מתחיל לאכול אוכל, אני מתחילה להכנס למשטר אכילה, הליכות ספורט, עד ההריון הבא.....
אני ממליצה לך שאחרי שהבחילות יעברו ותרגישי טוב לפנות לדיאטנית שתתאים לך דיאטה שמתאימה להריון, כשמרגישים טוב, שייך לדבר על תזונה נכונה וכו... אבל עכשיו במצבך זה פשוט לא בשליטה, תשתדלי להרפות, ולשמוח על ההריון התקין....
בוודאי שאפשר לעשות קצת השתדלות, עד כמה שאת יכולה, אבל לא להתעסק עם זה יותר מדי.
בהצלחה, ובשעה טובה.

ושתבשרי לנו רק בשורות טובות

גם אני מצטרפת לרשימה כמוך.
זה קשה להיות בספק הזה

לרוב זה אכן נספג לבד
אבל אם היא גדולה ייתכן ויקח יותר זמן
כדאי לנוח ולשתות

אני מחכה לתור שלי עוד שבוע לראות מה קורה...מתפללת שיהיה לי נס ויגידו שנספגה!
והעיקר עובר בריא ושלם
(אני שבוע 7+2 וב''ה ראו דופק שבוע שעבר...)

אבל באמת יש הרבה סיפורים מעודדים...

לכולנו!!

מתפללת בשבילך שהכל יתהפך לטובה!!

ועוד עם שני עוברים אז בכלל הייתי בלחץ... זה הזמן להיזכר שהכל ממנו ולהתפלל שימשיך תקין ובריא.. (חלילה לא אומרת ששכחת... פשוט זו ההסתכלות שלי... כשיש את הספקות ואי הוודאויות... מזכיר לי להגביר תפילות...)

אני עשיתי שם לייזר וממליצה לך להתרחק

אשמח לדעת למה.

 (אולי עדיף באישי, להמנע מלשון הרע)

אבל שמעתי שיש להם יחס מאוד אישי ומכבד, ותוצאות טובות בטיפולי פנים.
אבל לא הייתי שם אז לא יודעת, זה רק מה ששמעתי

הפרשה שקופה אין ביוץ?

רק יודעת שיש נשים שכל עוד הן מניקות הן לא מבייצות.

מה שאני מנסה להבין אם יש הפרשות לבנות ואין את השקופות האם יש ביוץ או שאין...

ךא מומחית גדולה אבל גם יודעת לזהות ביוץ לפי הפרשות.
תעשי 1 ועוד 1 :
אם בשמונה חודשים שעברו מהלידה גם אין לך הפרשות של ביוץ וגם אין לך מחזור כנראה שעדין לא בייצת
ברגע שתתחיל הפרשה אפילו קצת שקופה תתייחסי אליה ''לחומרא'' ואחרי שבועיים תדעי האם אכן היא היתה קשורה לביוץ..

בהצלחה!

עוקבת אחרי ההפרשות שנים גם תוך כדי ההנקות אבל אצלי המחזור חוזר מאוד מהר אחרי לידות בלי קשר להנקה...
אצלי כשיש ביוץ גם תוך כדי ההנקות אפשר לזהות בקלות..

איזה חופשה...

אבל דווקא זה מעודד שאת רק בת 24...
יש לך עוד המון זמן לכמה וכמה הריונות תקינים ומשעממים בע"ה...
זה מעודד, לא?

בשורות טובות במהרה יקרה!!!

מתי זה נגמר.. והרחם נקי...
שה' יתן לך כוחות ועוד תבשריי לנו טוב,

קודם הגניקולוג אמר לבדוק אם אין ביטא , לאחר מכן אלך לבדיקה נוספת לבדוק שהכל נקי ..
מקווה שפעם הבאה תהייה יותר מוצלחת ! תודה בנות יקרות.

לעיתים זה בגלל איזה פגיעה בעובר.
ב״ה שנכנסת להריון וזה מעודד ואומר שהכל אצלך תקין.

חיבןק מרחוק ממני כי זה נשמע קשה, בעז״ה שתבשרי בשורות טובןת מהר.

שולחת חיבוק גדול. ואל ייאוש. אני נכנסתי שוב להריון שבועיים לאחר ההפלה. אפילו לא קיבלתי מחזור. תהיי חזקה.

קשה לחוות את האכזבה הזאת. 

אבל זה לגמרי תקין שזה קרה. כלומר, זה קורה המון. הרבה פעמים עוד לפני שאנחנו יודעות בכלל. ואז זה הכי קל.

שולחת לך חיבוק.

אבל תזכרי שאת לגמרי בסדר, ושזה שנכנסת להריון כבר אומר הרבה דברים טובים - המערכת עובדת בסדר! את נכנסת להריון!

חלק מהבסדר זה האחוז של ההפלות, של הריון שמסתיים כי לא היה תקין. 

 

 

הביטא שלי בבדיקת דם יצא 1.20 משהו כזה .. הבנתי שזה סופית , שאלתי אותה מתי אפשר לנסות שוב והיא אמרה שעדיף לחכות חודשיים , האם זה הגיוני שכלכך הרבה זמן במיוחד אם זה הריון כימי ?

היו לי שתי הפלות בשליש הראשון, באחת מהן אמרו לי לחכות ובשניה אמרו שלא צריך. ב"ה בשתיהן נכנסתי מהר להריון שוב.

דווקא הגוף הוא הכי פורה מייד אחרי.
אני עברתי גם הריון כימי.טבלתי אחרי שבועיים ונפקדתי מייד אחרי.
וגם אם לא נפקדים מייד...הריון כימי זה לא אחרי גרידה או משהו פולשני..בסה''כ הפריה שהתחילה ולא השתרשה. הרחם לא עבר שום טראומה שונה ממחזור רגיל.


יש רופאים שאומרים לחכות אבל לפי מי כל מי שאני שאלתי זה ממש מיותר


כמובן במקרים מיוחדים עם סיבה מיוחדת אולי הדין שונה

שמעתי להיפך, שהגוף פורה במיוחד.


הרבה הריונות כימיים בכלל לא מתגלים (נשים שלא ממהרות לעשות בדיקת הריון, ופשוט מגיע המחזור), ואין בכך שום בעיה רפואית.

יכולה לעודד אותך (מקווה שזה מעודד...) שאני הפלתי בשלב קצת יותר מתקדם 

ותוך שבועיים ב"ה נכנסתי להריון נפלא.

 

בהצלחה!

מקפיצה לך

שאת הלידה עצמה צריך מחוץ למים,
כי הם רוצים לאמוד את כמות הדימום.
נותנים להעביר צירים במים.

היא להעשיר את החלב שלך

בירה קווקאר שמן זית פיצוחים לא קלויים וכו'

אפשר לנסות לנוח , לשתות, לאכול ולהגדיל כמויות. 

 

ובמקביל לנסות כל מיני - לחם להחזיק ביד, תפוחים/אגסים מבושלים אולי יהיו בשבילו מרקם נעים יותר.