פורום הריון ולידה (עמוד 3669)

היא גומרת עליו את ההלל.

אבל לא מידיעה אישית

 

ולגבי מה שכתבת למטה, שאת חוששת מהר הצופים, יש שם צוות מדהים מדהים מדהים! (אחותי יולדת שם, ויש לה לידות מורכבות...) תשאירי לך אותו כאופציה, כמובן לאחר שתבררי טוב

 

בהצלחה ולידה קלה!

את פרופסור יגל אני לא מכירה, רק מזכירים אותו פה הרבה בפורום, אבל הוא מנתח בהר הצופים, ועל הבי"ח אני יכולה לתת לך המצלות חמות

 

בהצלחה! ושהקב"ה יזמן לך את השליח הטוב ביותר עבורכם!

אשמח לעוד המלצות

פרופסור יגל. שמעתי עליו המלצות ממש חמות על קיסרי.

אבל מרתיע אותי הבית חולים

כולל בקיסרי.

זה הריון

או שהורדתה משהו דומה? (נראה ככה בגלל הקשקוש)

כמה זמן עבר מאז היחסים או כמה זמן מאחר המחזור?

כל אישה וגופה, כל אישה מגיבה אחרת.

 

כל האינטרנט מלא סיפורי דימומים מהסתגלות לכדורים, ולי לא היה

 

תבקשי ממי שאמר והיה העולם, קטן עליו

אולי עוד יום או יומיים בפעם הראשונה. וזהו. משם היה רגיל לגמרי

 

ואל תתווכחו איתי אם זה נכון או לא. זה מה שהרופאה שלי אמרה וזה מעודד...

פשוט מעולה בלי דימומי הסתגלות

גם הרבנים מאוד ממליצים עליו 

בהתקן לא הורמונלי
בהורמונלי לרוב הנשים יש

התקן לא הורמונלי, כנראה נובה טי (לפי מה שנוח לרופא..)

וליתר בטחון - ממליצה להתייעץ עם היועצות של נשמת.
קיבלתי הדרכה שעזרה לי לא להאסר גם במקרה שיש כתמים.

אין כמו אוכל של אחרים ושל החנות.. תהני מזה שיש משהו לאכול ותגידי לו להכין כפול מכל דבר

כמה שיותר תעשייתי, יותר טוב
הגוף שלנו פועל בצורה לא הגיונית בהריון... אבל אם את בכל זאת מוצעת משהו שאת רוצה לאכול, פשוט תזרמי עם, עדיף מלא כלום..

לצערי זה הרבה-הרבה פחמימות (ולא כאלה מלאות במיוחד) וגם לא מעט מתוקים ודברים תעשייתיים...

לא נורא, נקווה שבעוד שבועיים-חודש זה יעבור לי, ואחזור לאכול נורמלי!

כל, אבל כל (! ) מה שאנשים אחרים אכלו! ובעלי:
'' אבל את בכלל לא אוהבת את זה?! ''
כל הנסיעה הייתי משגעת אותו...
מצד שני עד שהיינו מוצאים מקום שאין בו ריחות שמגעילעם אותי, היינו עוברים על כל הקרונות פעמיים...

הלואי שהיית מוכנה לאכול משהו אפילו שיהיה האוכל שאני מכין לעצמי... כשאני מבוחלת שום דבר לא  נכנס לפה שלי...

המצחיק הוא שבהריונות הקודמים היה לי בדיוק הפוך - הייתי בורחת ממנו ברגע שהתחיל לאכול משהו עם ריח חזק מדי...

(זה קורה גם עכשיו לפעמים, אבל יותר פעמים קורה מה שתיארתי לעיל...)

לפעמים הן מזהות לפני, אבל לבדוק אחרי איחור זה יותר ודאי.

החודש לדחיית הביוץ ויש לי הרגשה בגוף של ממש כל רגע מתחיל מחזור.
ובנוסף לזה בדיקות שליליות.
ה׳ שמע תפילתי

אי אפשר לפטר אותך בהריון

בקשר לשיבוץ אם לא קיבלת משרה רק כי את בהריון זה גם לא חוקי ואת יכולה לתבוע

הם ממש לא חייבים לתת לך יותר, וזה גם די הגיוני שלא ירצו לתת לך יותר כי זה מסבך אותם מבחינת מילוי מקום.

זה נכון שזה מעצבן, אבל יש להם גם את השיקולים שלהם..

אני ממש מבינה את התסכול שלך, זה מעצבן שלידה "עוצרת" לנו את ההתקדמות, אבל יש גבול לכמה החוק יכול להגן עלינו. הוא יכול למנוע פיטורים או הורדה במשרה, אבל הוא לא יכול "להכריח" לקדם ולהגדיל משרה..

תהיי בקשר עם רב איך לא להיאסר. ומתי נאסרים.
לא לעשות בדיקות פנימיות בלי הוראה של רב.
ללבוש צבעוני.
לא להסתכל בניגוב.

ובפומיניק לא מפסיקים לקחת גם אם יש דימום.
לוקחים רצוף על הזמן.

את מקפידה לקחת באותה שעה בדיוק? כי אם לא זה גורם לדימומים / כתמים
וחוץ מזה יש מצב שמידי פעם יהיו כתמים הרב שלי אמר שאם זה לא מתגבר לדימום זה לא אוסר..
משהו השתנה מבחינת ההנקה אולי?

ואני מקפידה לקחת באותה שעה...

גם אני שאלתי את זה לפני כמה זמן..
בלי שום שינוי, פתאום התחילו כתמים חומים.
אז באמת לא להסתכל בניגוב זה כרגע הפתרון המועדף..
אני יודעת שיש הפרשות ובכל זאת לא מסתכלת....
אצלינו הרב אמר שכשזה יהיה מחזור אני כבר אדע....
בהצלחה.
ואגב, אני כבר שבוע עם הכתמים..

לא מסתכלת בניגוב וזה ככה כבר ארבעה ימים, בכל אופן זה לא אמור להיות מחזור כי זה מניעה ללא הפסקות למחזור. אפ זה יתפתח לדימום רציני אני אלך לרופא ויחליף אמצעי מניעה

גם אני עם הפומיניק ולכן זה לא אמור להיות מחזור..
מקווה שיפסיק כמה שיותר מהר....
אולי תקחי 2? אני חושבת שהיתה תקופה אחרי הלידה קודמת שהיה איזה יומיים שלקחתי שתיים בהוראת הרב.
אולי שווה לנסות.
ואומרת לעצמי שאולי שווה לדייק יותר בשעה שאני לוקחת את הגלולה.
בהצלחה.

לק"י

והם נעלמו מעצמם.

הוא ממש לא אמור לשאול מעבר.

לקחת על חשבון יום מחלה. זה יצריך ממך להגיע לרופא משפחה עם אישור ביקור במרפאה.
למעביק אפשר פשוט להגיד שיש לך תור לרופא מאוד חשוב שמקבל רק בשעות אלה ואין לך ברירה. הוא לא צריך ולא רשאי לדרוש לדעת איזה רופא ומה הסיבה. רופא יכול להיות מליון דברים ולאו דווקא הריון..
בהצלחה ובידיים מלאות בעזרת השם!

או שיש לך סידורים, את לא חייבת לתת לו דין וחשבון.

א. כרגע את לא חייבת להודיע, זה יהיה רלוונטי רק כשעושים משכורות אצלכם. שידעו ממה לנכות את השעות החסרות

ב. אם יש מישהי שהיא חשבת שכר תפני ישר אליה, אם זה ארגון גדול אין סיבה שהבוס ידע מזה.

ג. אולי אפשר בתלוש הבא לתקן רטרו'- לא בטוח. תשאלי מה עושים למשל במצב של מחלה אם עדיין לא הגשת אישור מחלה, אם בחודש הבא יתקנו רטרו'. אם במצב של מחלה אפשר אז גם בשעות הריון לא אמורה להיות בעיה.

ד. כבוגרת הריון בסיכון היו לי מספיק בדיקות לנצל את השעות המגיעות לי גם בלי הבדיקות לפני שסיפרתי

אקח את זה באמת ע"ח שעות מחלה..

מפחדת שהוא לא ישאל יותר מדי שאלות..

מעדיפה לא לקחת חצי יום חופש, כי תכף חופש גדול וגם ככה עומד להיות קשה עם סידורים לילדים אז אצטרך אותם..

וגם כי באמת זה לא הוגן, זה משהו שאמור להיות מחושב בתור יום מחלה ולא יום חופש..

 

רסיס אמונה וברכת ה תודה, אקח את עצתכן ופשוט אומר לו שאני צריכה ללכת לאיזה בדיקה. מקווה שלא ישאל יותר מדי שאלות..

 

תודה!

לק'^

יש מספיק סיבות אישיות ללכת לרופא.

השלמתי שעות על חשבון ההעדרות. כלומר נעדרתי 3 שעות פשוט השלמתי אותם אם יש לך אפשרות.

אבל עדיין ירימו גבה כשאני יוצאת "סתם ככה" הביתה באחת וחצי.. 

צריכה תירוץ הגיוני..

 

תודה

ללכת לרוםא מומחהמומה לעשות יש שעות מוגבלות... זה לא שזה קורה כל שבועיים/חודש ואז זה יותר מעלה מחשבות... מי שדוחף את האף... מי שלא מתעניין בזה לא יחשוב גם אם תצאי לרופא פעם בחודש..

שיש לך בדיקה ותשלימי שעות לא יגידו לך כלום.
ואם דוחפים את האף תגידי שזה עניין פרטי. את משלימה שעות.

אבל יש כאלה שמשפיע עליהן יותר בחומרה..

אני עם דיקלקטין כבר יותר מחודש ועדיין מאוד עייפה.
ישנה הרבה בצהריים כשמתאפשר ונרדמת בעשר בקלות ..

ממש מונע תפקוד.
אולי יותר מדוייק לקרוא לזה חולשה.

היריון ראשון.. ועם דיקלקטין... אז לא יודעת מזה עייפות נורמלית של היריון...
בכל מקרה, מקווה שתרגישי טוב ויעבור לך מהר...

בכל אופן, אצלי עייפות וחולשה עד כמעט חוסר תפקוד זה אחד התופעות של השליש הראשון גם בלי דיקלקטין...
מקווה בשבילך שזה יעבור. או כשיגמר השליש הראשון, או כשתתרגלי לדיקלקטין

תודה..

בקבוקי שתיה צרים שנאבדים כל היום

בגלל זה קונה בקבוקים רחבים ונמוכים (אוונט למשל) הרבה יותר קל לשטוף. היד והסקוטש הרגיל. בלי מברשות למיניהם.
ובהתאם לגיל-
א. רק מים אחרי שמסיימים עם החלב אם/תמל
ב. לעבור לכוס בהקדם האפשרי...
בהצלחה!!!

גם אני שונאת לשטוף אותם, לכן אין אצלי בקבוקים...

הבת שלי בת 4 עד היום שותה רק מים, כשמציעים לה מיץ היא מסרבת, בטוחה שזה קשור לעצלנות שלי לשטוף בקבוקים 😅😅

אני פותחת, מרוקנת ושמה לייבוש עד למחרת. ל
קונה את הבקבוקים הפשוטים של 3 בעשר ולא נצפתה כל בעיה.
הבעיה מתחילה אם שמים בבקבוק משהו שהוא לא מים, אפילו אם שמים רק פעם אחת ואח"כ שוטפים טוב- זה כבר לא זה... ראיתי הבדל עצום אפילו עם בקבוקי אבנט. פעם שמתי מרק בבקבוק אחד והוא התקלקל מאוד מהר לעומת האחרים שהחזיקו מעמד עוד הרבה חודשים.
מדי פעם אני כן מרתיחה (בכל זאת הם שמים בפה וזורקים את הבקבוק על הרצפה)
מדי פעם אצלי= פעם בחודשיים אולי

את נותנת לה משהו בבקבוק חוץ ממים?
אולי תפרידי שיהיה בקבוקים רק למים ובקבוקים אם היא אוהבת חלב או משהו ואותם תקני לעיתים קרובות יותר

כל הבית בקבוקים בקבוקים... (4 של האוכל אצל המטפלת, 4 של המשאבה...)

מכשיר ששוטף, מחטא ומייבש!! מדהים!!
הוא ראה את זה בטלויזיה ואמרו שזה עולה 400 שח משהו כזה.. ואין לי מושג איפה מוכרים את זה

אבל זה עוד בפיתוח...

אבל מותר להכניס בקבוקים למדיח?
בכל מקרה אין לנו..
אולי זה מעין מדיח קטן

משפר את הנוחות הרמה אחרת

מניסיון עם אוכל ar שממש נדבק לבקבוקים ויוצר ריח

אני קוננ של נביעות/מי עדן הקטנים
יותר זול
קל לנקות אם רוצים


אהה ולימדתי אותו לסיים בפה לפני שהוא שותה מהמים (כוס או בקבוק)
מפחית משמעותית את הלכלוך במים

גם לפני היו כל מני אבל לא משהו ברור

אבל ממש בקטנה. פתאום פחות היה לי תאבון, אכלתי הכל אבל קצת פחות. לא חשבתי על תופעות הריון אבל אח"כ קישרתי שכנראה זו היתה הסיבה.
באותו הריון הבחילות היו נוראיות הקאתי המון עד שבןע 17, אבל לא זןכרת מתי ממש התחילו הבחילות.

היו לי כמה היריונות שהיו תופעות "רומזות" עוד לפני האיחור - כארבעה-חמישה ימים לפני.

אגב, שמעתי (לא זוכרת מקור) שבחלב אם יש משכך כאבים טבעי, אז גם אם קצת לא מרגיש טוב- לתגבר הנקה.
רק במקרה שאת מרגישה שצריך התערבות של תרופה- תתני.

תודה על בתגובה!
אשתדל להניק יותר

גם אם הוא נודניק או ישנוני את יכולה לתת לגוף שלו "לעשות את שלו".
אם הוא נראה לך ממש סובל או שלך קשה עם הנודניקיות אז אפשר לתת, כל אחת ואיפה שהיא נמצאת על הסקאלה של מתן תרופות.
רק שתדעי שאין בזה סכנה. עד 39 אני יודעת בוודאות. מעל זה אני לא זוכרת אם זה עד 40-41. תינוקות יכולים להגיע לחום גוף גבוה ממה שמותר למבוגרים להגיע.
אני אישית נותנת אקמול עוד לפני שמגיעים למספרים האלו מהסיבה שכבר ב39 הם מדי זרוקים לטעמי.

אגב, אם את רוצה להוריד חום יש עוד שיטות חוץ מתרופות, אמבטיה זה אחלה.

תרגישו טוב!

על אחות טיפת חלב ולא על אינטרנט...
שירגיש טוב!

אבל אם את חושבת שטובת הילד זה המניע הבלעדי שלה- אז את טועה.
מהחלטה על אקמול ועד ניתוחים- רק ההורים רואים את טובת הילד בכללותה.
לומדים את זה על הילד הראשון, אח"כ נהיים יותר מנוסים.

ואקמול זה לא בריא
אני לא נותנת במקרה כזה.

אקמול שואב ממאגרי הגלוטטיון שנחוצים מאוד לסילוק רעלים אחרי חיסון.

 

אחרי חיסון גיל שנה, גם לא לתת נורופן. מסוכן השילוב של נורופן עם החיסון הזה.

למדתי

שאת מסיימת להניק, תלכי תאכלי משהו, תישתי ואז תישאבי רבע שעה מכל צד לסירוגין.

ככה הגוף מתרגל. לפעמים לשאוב אחרי כל הנקה זה קשה... כי זה לוקח זמן ולא תמיד הקטנצ'יק מיד נרדם ואז זה כבר סמוך מדי לארוחה הבאה.

להרבה נשים בבוקר יש יותר חלב, לכן את יכולה להגיד שאחרי הארוחה של הבוקר את מחכה קצת ואז שואבת. ואז הגוף גם מתרגל וילמד לייצר יותר חלב בזמן הזה

תבדקי מתי את יותר מלאה ותשמחי "לרוקן" קצת.
למשל בבוקר הרבה פעמים יש יותר מלאות,
או אם הקטן פותח פער יותר גדול אחר הצהריים או בערב, את יכולה לנצל את הזמן לשאוב מנה.
אם תעשי את זה כל יום באותה שעה אז אם יום אחד לא תשאבי בזמן הזה יכול להיווצר גודש, אבל אם את עושה את זה מדי פעם באופן לא קבוע אז אין סיבה שזה יקרה.
בהצלחה!
וטיפ קטן - לא להשתגע עם השאיבות אם את לא חייבת... כרגע מה שחשוב זה לנוח ולהתאושש! כמובן אין מניעה לשאוב מדי פעם, אבל לא להפוך את זה למשרה נוספת

אני רוצה שיהיה לי קצת בצד מה שנקרא אבל לא כל הזמן לשאוב. זה יכול לעשות גודש?

אבל אם תשאבי בזמנים קבועים ואז יום אחד לא תשאבי בזמן הזה את עלולה להרגיש מאוד מלאה. זה לא אמור לגרום לגודש, כי בטח אחרי כמה זמן תניקי או תשאבי וזה יסתדר

אני שואבת כל ערב פחות או יותר באותה שעה (טווח של שעה +-), יוצא שאני לא יכולה לשאוב ואז אני מרגישה מלאה אבל זה לא מגיע לרמה של גודש..

לק"י

כל יום עבדתי בשעות אחרות.
וב"ה היה בסדר..
לא שאני ממליצה לך ככה, אבל זה גם יכול להיות בסדר.

לק"י

בדיוק.
זה לא אמור לגרום לגודש.

אם יש ביוץ בשתי השחלות זה רק אומר שקיים סיכוי לתאומים

האם את בטיפולי פוריות?

אם אחת מהביציות האלה הייתה מופרית, הרירית הייתה נשארת. אם לא הגיעה לרחם אף ביצית מופרית, הרירית נשטפת החוצה = וסת.

הבנתי תודה רבה

תודה על התשובה
לא אני לא בטיפולים
וגם אין במשפחה רקע של תאומים אז אני לא יודעת מאיפה זה בא

זה מושפע גם מהאוכל התעשייתי שאנו אוכלים, הורמונים בעופות ובביצים וכל מיני הרגלי חיים.

לפעמים רואים ציסטה קטנה שנראית כמו זקיק, אבל היא לא.
ואם כן היה זקיק בכל צד , אז כנראה שיש סיכוי לתאומים.

בגדול כמות החלב לא קשורה לכמה את שותה, ושתיה מרובה לא מדללת חלב.
יותר סביר להניח שמיעוט החלב נובע מהוסת שקיבלת. פשוט להניק ולהניק לפי דרישה, ולשלב מוצקים ושתיית מים עם ארוחת מוצקים.
לגבי השתיה זה נשמע לי באמת המון...
אמורים לשתות כ 3 ליטר ביום. כך שתלוי בגודל הכוס כמה כוסות זה יוצא, בין 15-17 בערך..
אז 19 אולי זה סביר אם זו כוס סטנדרטית אבל לא להגזים מעבר...כמובן אם את הרבה בחוץ בחום וכדומה זה משתנה בהתאם.
לגבי התנקות לא ידוע לי על קשר לכמות המים. אולי אחרות יוכלו לענות על זה.
תאכלי טוב, תשתי טוב, תנוחי טוב ובעזרת השם שיהיה בהצלחה!

ואם רוצים להגביר חלב הדבר הראשון שצריך לעשות זה לשתות יותר

בזמנים שאני לא שותה מספיק , כמות החלב מועטת...ובימים שאני שותה מספיק, יש בשפע ברוך ה'. ממש מורגש שיש לזה השפעה ישירה על החלב.

עודפי מים מופרשים בשתן, לא בחלב.
מיעוט מים עלול לגרום לירידה בכמות החלב ושפע מים מביא שפע של החלב. ריכוז המומסים בחלב לא מושפע.

במיעוט החלב ,  לא ההיתי חושבת שזה מדלל אותו ...

להתנקות מהר מהיום השלישי וכמומבן הרביעי והחמישי תסחטי הרבה לימון חצי לימון לכוס, תמהלי במעט מים ושתשתי עם קש שלא יהרוס את השיניים שלך..

אצלי זה עובד פלאים ב"ה ..

אתן מקסימות!! 

וכן על הרעיון של לימון, נשמע לי טעם לא משהו אבל מה לא עושים....

 

מהממותתת

 

אני חשבתי שזה הפוך, בגלל שהחלב פחת הגיעה הוסת..

הנקה זה הרבה מחשבה וגם כשמפחיתים תדירות זה עושה משהו 

במיוחד לרגישות

לי זה קרה אחרי שבוע או כמה ימים מהמקווה הקודם 

והגיע מחזור ממש 

וככה הרב אמר שזה בגלל שהוספתי מוצקים

 

אז הבנתי שכדאי לתת לתינוקות קודם לינוק כרגיל ואז להוסיף מעט 

וגם להעשיר את החלב באמצעות בירה וקרעפט ואיך קוראים לירוק הזה

חילבה

ספק אם יעשה לך טוב אם את כל כך רגישה.

 

תנסי קוואקר בתוך גרב להכניס איתך לאמבטיה.

ומה עם פניסטיל? (לא בדקתי אם מותר בהריון), אומנם זה לא פתרון לטווח הארוך, אבל את שאת מוצאת פתרון אחר.

 

ובכללי - אם הכדור עושה לך כאלה תופעות לוואי, קשה להאמין שהוא טוב לך. תנסי למצוא פתרונות אחרים.

אולי תנסי קמומיל לבד? ואלוורה יש להם תרסיס

ושאת תחת לחץ רב. אבל לחץ חיובי כלומר לא חלילה לחץ שלילי (מחלות פרידות וכן הלאה ח"ו אלף פעם) וצריך לחשוב על זה ככה. מבינה את הנקודה הבעייתית בזמן ובאמת נראה לי שמה שהכי מכביד זה הצפיפות בין הילדים והרצון להרגע לפני שזה מתחיל שוב. קשה לי לייעץ לך רק אגיד כי אתם צריכים לשבת ביחד ובנפרד ולחשוב מה הרצון האמיתי שלך ועם מה תיהי שלמה האם באמת הפלה יזומה תעשה בלב שלם אצלך?
אני רוצה להאמין שעם הכל אפשר להסתדר הייתי בראיון עבודה במהלך ההריון ואני עובדת בכמה מקומות ולומדת ומגדלת ילד וזה קשה אבל ב"ה יכולה להסתדר. אסור להפלות עובדת בהריון כלומר אם רוצים אותך במקום עבודה לא יכולים להפלות בגלל מצבך. האם ניתן לדחות את קניית הבית? סתם מעלה שאלות.
בכל אופן חשוב להיות שלמה עם ההחלטה אני מחזקת אותך מאמינה שקשה לך ומאמינה בלב שלם שהכל יסתדר לך על הצד הטוב ביותר ב"ה. חיבוק.

נכון שיצא קצת שם רע לאגודת אפרת אבל זה רק בתקשורת... בפועל הם עוזרים מאוד במיוחד נותנים סיוע כלכלי.

בלי להכנס לפן ההלכתי ולדעות האישיות שלי כמובן וכמובן בלי לשפוט

אני רק יכולה לספר לך שיש לי קרובת משפחה שהייתה במצב דומה בסוף היא החליטה לא לעשות הפלה הילדה כבר גדלה והיא לא מפסיקה להגיד איזה מזל שהיא לא עשתה את זה.

עוד לא הכרתי משהי שהתחרטה שילדה את הילד על אף הקשיים אפילו מכירה צעירונת שהביאה ילד לבד.

רשמת שאת לא רוצה שיהיו לך יסורי מצפון קחי בחשבון שהחלטה כזו תלווה אותך כל החיים וגם בפן הגופני יכול להיות הרבה סכנות לך לרחם..

ובכלל ... בלי קשר כל החלטה שיש לי בנוגע למשהו שקשור בכסף קנייה של משהו רוחני או נסיעה או החלטה וכו אני מדמיינת לעצמי אם אני מחר זוכה במליונים בלוטו או מקבלת איזו ירושה שמנה האם אני אתחרט על ההחלטה שלי? 

מקווה שיש לך עם מי לעבור את התקופה הלא פשוטה שהקב"ה ישלח לכם את כל השפע שבעולם שלא תצטרכו אפילו להרהר בדברים כאלו

 

אני התחלתי עבודה בהריון והתייחסו אלי ממש טוב. מאחלת גם לך

כל חייה. וניכנסת למצב נפשי לא פשוט. מקווה בעזרת השם שתמשיכי את ההריון בשמחה כל ילד מביא את הלחם שלו איתו. השם הביא לך את זה כי זה מה שמתאים לכם עכשיו .

כדי לכתוב לך באריכות.

 

התלבטתי אם לכתוב באישי אבל אני מקווה שאולי זה יעזור ויאיר נק' גם לבנות אחרות שבאותו מצב.

 

הקושי הוא עצום ומובן.

אני יכולה לספר לך על עצמי שעברתי הפסקת הריון יזומה בגלל מומים בעובר. היה לי בשכל ברור שזה מה שאני צריכה לעשות, זה או שהוא ימות ברחם או שיוולד ויסבול וימות ממש סמוך ללידה.

הלכתי להפלה בידיעה ברורה שזה מה שאני צריכה לעשות- ראשית עבורו וגם עבור כל המשפחה.

בימים הראשונים אחרי הייתי עוד קצת בהלם ופתאום ביום ה5 התחלתי לחשוב על זה ש"הרגתי" את הילד שלי. הטריד אותי מאוד איפה הוא קבור, מה הוא הרגיש (רק בשבוע 22 ממיתים אותם עם זריקה ואז מוציאים) וזה היה סבל נוראי. נוראי. לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה. גם בהריון של הפיצפון שלי זה עוד ליווה אותי.. כשהתייעצנו עם רב ועם רופאים גדולים היה לכולם ברור שזה מה שצריך לעשות.

אלי הכל הסתבך אח"כ כי היו שאריות והייתי צריכה שוב לעבור הכל. ויש סיכון של הידבקויות וכו' שזה גם סיכון שצריך לחשוב עליו..

 

אני מניחה שבמצב כזה שהעובר בריא המחשבות האלו קשות פי אלף (ושתביני שלפי כן הן לא היו לי בכלל!!!!)

 

אני חושבת שבמקומך הייתי עושה מאזן וחושבת כמה באמת המצב הנפש שלך לא יציב, מה המשמעות של ללדת- אם זה אומר אמא לא מתפקדת ובדיכאון עמוק לא בטוח שהייתי ממשיכה את ההריון.. אם את יכולה למצוא עבודה מהבית וכן ללכת על הדירה, אולי עבודות כמו שיוק של מוצרים שהם מדרכים אותך ממש וכו' וגם לפנות לאגודת אפרת אם זה קושי כלכלי..

 

הרבה בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו.

 

עדיין אינני חושבת שזה מה שצריך לחרוץ את גורלו של העובר שבתוכך
כל מה שאת כותבת כאן זה דברים שאפשר לפתור אותם, גם אם זה יהיה בטווח יותר ארוך משציפית. זה יהיה תקופה לא קלה, אבל עם תכנון נכון, עזרה מקצועית ואנשים טובים באמצע הדרך - תעברו את זה בשלום.

מאחלת לכם הרבה כוחות
ובחירות טובות ונכונות!

האם אתם לוקחים משכנתא בהסתמך למצב הנוחכי? אם ככה זה לא משנה אם את בהריון או לא.
בטח נשארו לך דברים לתינוק מילדים קודמים כך שלא תצטרכו לקנות שום דבר חדש. רק טיטולים ותמ''ל. ואת לא צריכה להרגיש אשמה שאת לא משקיעה מאה אחוז בחמודים שלך, את גם בן אדם.
אולי אפשר קצת להוריד סטנדרט פה ושם. גם לי היו שלושה ילדים בשנתיים ושלושה חודשים, זה קשה אבל לא סוף עולם.
בנוסף כדאי לקחת בחשבון שהפלה כן יכולה להיטת טראומה קשה, גם נשים שחיות בחברה שזה לגיטימי חוות את זה מאוד קשה בחלק מהמקרים.
יש לי חברות וקרובות משפחה כאלו

עמדנו במצב דומה- הריון לא מתוכנן בזמן שהיה מאתגר מאד עבורנו!!!
פחות צפוף מאצלך, אך בשבילנו זה היה צפוף.

עברנו הרבה בירורים לקראת הפסקת הריון.
דיברנו עם רב שסמכנו על ההבנה שלו לשני הצדדים, וגם עם רופאים מהתחום, ואפילו עם יועץ זוגי (אחד מאיתנו רצה להמשיך את ההריון והשני רצה להפסיק!!!).

בסוף בערב שלפני הועדה להפסקת ההריון התקבלה ההחלטה שלא מפסיקים.
זו היתה החלטה מאד מורכבת! אבל זו היתה החלטה! של שנינו! ובחרנו בו!

הפוך מהסיפורים עם סוף טוב- אצלנו המצב הכלכלי פתאום הפך נורא ממש (בלי קשר להריון). הרווחנו מעולה בשנים לפני כן והגענו למצב שלא היה לנו שקל כמעט!
זה כלל גם משבר נפשי ועוד בעיות רבות וגם בעיות שהתגלו במשפחה.

בקיצור עברנו תקופה מאד קשה (שזה לא קשור להריון רק הרקע נהיה פשוט לעוד יותר מסובך).

כשהחלטנו שנשאיר את ההריון פנינו לאגודת אפרת, וקיבלנו סיוע כלכלי.
האמת שקצת התאכזבנו אבל יש מצבים שאולי הם מביאים יותר? אינני יודעת.

קיבלנו: עגלה פשוטה יחסית (שווי כ 500 ש"ח),
מיטת תינוק קטנה חדשה, וכמה בגדים בלידה.
טיטולים ומגבונים כל חודש עד לגיל שנתיים (שווי כ 40 ש"ח לחודש).
את הטיטולים- קיבלנו בכל פעם עם ארגזים עם כיתוב ענק של סיוע מאגודת אפרת שזה היה פדיחות לקבל אותם וללכת ככה בישוב...ויתרנו בגלל זה על ה40 שח הללו....


אבל!!
הילד שנולד! מדהים. שווה כל רגע! כל שקל! כל מאמץ!
זה לא ילד ראשון אבל הוא באמת ילד מיוחד.
הוא כבר לא תינוק ולא מפסיקים להתפעל ממנו בכל מקום, הגננות מאוהבות בו וכל החברים והחברות!
וגם אנחנו- נהנים ממנו ממש ממש! ילד מאיר!!

המחשבה לותר על כזה דבר עבור כמה חודשים של קושי, זה בלתי נתפס. גם לא בשביל כמה שקלים....

אנו שמחים מאד מאד על ההחלטה שלנו עם כל המחירים שלה!
(מאז כבר יש לנו עוד ילדים).

דבר מה שעזר לנו- החלטנו שההריון זה הפרויקט שלנו עכשיו, לעבור אותו בשלום, ומבחינתנו ניקח "הלוואה" כדי לצלוח אותו. חברים שהיו בעניינים תרמו לנו כמה שקלים ממעשרות בכל חודש.
שלחנו ילדים לצהרון כשצריך (זה היה צהרון ששילמו לפי יום).
הבאנו מישהי לעזרה בנקיון וטיפול בילדים בהתחלת ההריון. קנינו המון חד פעמי ואוכל מוכן.
החלטנו להקל בכסף על הקושי הזה, בסוף זה גם לא עלה כ"כ הרבה... בכלל לא.
כמה מאות בודדות בחודש. אך נתן שלווה כלשהי!!

מאחלת החלטות טובות!

כל הכוונה שלהם להיטיב אולי אם הם ידעו שמישהי ויצרה על סיוע בגלל הכיתובים הם ישנו את זה?
בכל אופן כל הכבוד לכם על ההחלטה הלא פשוטה. גיבורים

לק"י

לחודש..
ואני קונה את הזולים.

ושוב סליחה.

אתם מדהימים!
גם הזוגיות המקסימה שלכם שניבטת בין השורות,

ובעיקר 

היכולת לא להרגיש מסכן אלא ללכת על זה בגדול.

אבל רציתי לאחל לך אהבה והצלחה בהכל זו נשמעת החלטה קשה מאד שרק את תחיי עם התוצאות שלה ואני לא יודעת מה אפשר בכלל לומר
לדעתי אין אשה בעולם שתודה שהיא מתחרטת על ילד שילדה אז לא תמצאי תגובות שאומרות חבל שלא עשיתי הפלה בשום פורום ולא משנה דתי או לא.
מה שכן אני מכירה כמה ילדי פנצ'ר והם באמת יוצאים מתוקים יותר משאר האחים שלהם, כנראה מתנה מהקבה על הנסיון הגדול..
בסופו של דבר את תריכה לחיות עם התוצאות נפשית לכאן או לכאן והדבר היחיד שאני יכולה להמליץ לך זה להתייעץ עם מישהו גדול שאת סומכת עליו ומאחלת לך רק טוב והצלחה רבה

שאני נכנסתי לשני הריונות ( שנה אחרי שילדתי בניתוח) לא מתכוננים שלא רציתי בתזמון הכי לא מתאים והיה לי מאוד קשה עם זה

ואפילו צעקתי לבעלי שלא אכפת לי שאסור לעשות הפלה אני פשוט לא מסוגלת לסבול עוד הריון עכשיו( למרות שידעתי שאני בופעל לא יעשה את זה) אז פתחתי פה ו״קיבלתי״ הפלה טבעית ... אחרי כמה חודשים שוב הריון, הפעם סתמתי את הפה ולא אמרתי מילים מיותרות ושוב.... הפלה טבעית.....
הרגשתי שהרגתי את השניים האלו במילים שלי...
שחברה אמרה לי ״אם לא רצית הריון אז זה בא לך בטוב ההפלות האלה״ הרגשתי כאילו היא אמרה ״ אז בא לך בטוב שהרגת את שני הילדים שלך״....

בעקבות שתי ההפלות האלה המצב הפיזי שלי היה לא משהו אז מנעתי ואז אחרי כמה זמן שוב נכנסתי להריון לא מתוכנן ( ובו כבר כן שמחתי , למרות שעלו בי הרבה חששות)

מה שעזר לי זה שחשבתי על זה שהריון זה מאת ה׳ ושילד צריך לבוא לעולם הוא יבוא בעל כורחם של כולם....
חשבתי על זה גם שכמות הייסורים שבאה לאדם היא קצובה אז לא משנה לאן אני יברח הם פשוט יבואו אחרי בדרך אחרת סוג של ״ אותה גברת בשינוי אדרת״ והעדפתי שה״אדרת״ הזאת תהיה הקושי בגידול ילדים הקושי בהריון מאשר ה״אדרת״ של חולי בגוף או בנפש או ח״ו כל דבר אחר....
זה חיזק אותי .... חשבתי על כך שזה מכפר על העוונות שלי כי יסורים מכפרים.. חשבתי על זה שזה פקדון מאת ה׳ , הוא שם לי פקדון ברחם ואמר לי ״את אחראית עליו עכשיו אבל בעקרון הוא שלי ....את הבייביסיטר״ כמו שהייתי שומרת על הבן של חברה ב10 עיניים ככה אני אשמור על התינוק הזה שהןא בעצם של הקב״ה ...

כל המחשבות האלה עזרו לי לעבור את זה...

וכן היה לי הריון קשה מאוד שנאתי להיות בהריון למרות שכבר רציתי תינוק... סבלתי המון ( יעידו שרשורי הקיטורים שפתחתי פה... חח ) וקיבלתי מתנה שבחיים לא הייתי מוותרת עליה.... ושאני מסתכלת עליה עולה בי שוב מחשבה שאולי במילים שלי הרגתי שניים שהיו פוטנציאל להיות תינוק כזה.... הרגשה נוראית... וגם אם יגידו לי ש״אולי זה לא בגלל מה שאמרת וזה היה קורה כך או כך״
עדיין יהדהד בי קול שאולי זה בגללי ו״מוות וחיים ביד הלשון״

הרגשתי גם שבהריון הזה היחסים שלי עם בעלי הפכו להיות אחרת , כוחות הנפש שלי התעצמו... פשוט קיבלתי עוד מתנות שנלוו ליהלום הזה שקיבלתי....וגם אם לא , אז רק היא זאת מתנה עם ערך אינסופי....נשמה שנבחרתי לשמור עליה....

ויכולה לומר לך שלפעמים עכשיו בא לי עוד אחת/אחד לא מתוכננים כאלה ( ואולי אפילו שניים)

כ״כ מבינה ומזדהה איתך, אני מאחלת לך שתצליחי לעבור את זה ותקבלי כוחות וסיעתא דשמיא ב״ה🌹

תודה על ההסתכלות היפה והמחזקת. (מאמא חדשה לבת 3 חודשים שלא תמיד קל לה)

ממש בוכה...
נקודת המבט שלך מדהימה בעיני

עם דמעות בעינים - אל תאשימי את עצמך.

ה' נותן וה' לוקח. 

תחשבי על זה ככה - אם זה באמת היה עובד, כל אישה שלא היתה רוצה את ההריון היתה צריכה רק להגיד ולצעוק חזק ולהתכוון לזה שהיא לא רוצה וזהו, ההריון היה נופל לבד... 

זה ממש לא עובד ככה. 

כל כך הרבה הריונות לא רצויים מחזיקים מעמד למרות כל הדיבורים והתחושות. 

 

זה נסיון שה' נתן לך ואולי אפשר גם לומר שזה פשוט יצר הרע שמהדהד לך שאולי זה בגללך? קבלי חיבוק.

אני מאד מתפעלת מהסוויצ' שהצלחת לעשות, מהעבודה המדהימה של שינוי הגישה. את מאד מחזקת ונותנת המון כוחות!

 

 

 

מסכימה איתך שזה נסיון, העניין שזה בא ביחד עם האמירה שלי קצת הציקה לי...

ברור לי שזה לא עובד ככה באופן גורף אבל מצד שני כן יש בזה משהו

יש את העניין של לעולם לא יפתח אדם פיו לשטח וזה אפילו נפסק בתור הלכה שח״ו אדם שפותח פה לשטן ומדבר דברי פורענות עלול להביא על עצמו את מה שאמר (וצריך להתפלל שה׳ יגזור עליו גזרות טובות ויבטל את מה שאמר) כלומר שיש לחוש לזה (יש גם סיפורים מחז״ל על דברים כאלה)...

אז באמת שאולי זה נסיון והיה קורה גם בלי האמירה ( ואם זה היה קורה בלי האמירה זה היה יותר קל...) אבל ה״אולי״ הזה כן נורא הפריע לי...
מה שכן מסכימה איתך שאולי זה יצר הרע שמהדהד כי בתכלס חוץ מלעשות תשובה אין לי איך להחזיר את הגלגל אחורה זה פשוט ללמוד להבא ולהמשיך הלאה...
ב״ה עכשיו כבר פחות יוצא לי לחשוב על זה

תודה על התגובה שלך ואני ממש שמחה שהסיפור הזה חיזק ....

גם אתן מאוד מחזקות אותי וחיזקתן אותי בזמן ההריון הזה... לעולם לא אשכח איך כולן פה תמכו ועודדו אותי....!❤️ תודה

לפותחת ב״ה תעברי את הרכבת הרים הזאת...!

והוא לא היה מתוכנן, והיה לי קשה לקבל אותו. וגם פתחתי על זה פה שרשור. והפורום המדהים הזה חיזק גם אותי!! אומנם לא חשבתי בכיוון של הפלה (אולי היתה לי קצת ציפייה לזה, ברוך השם לא קרה), אבל כן לא השלמתי איתו בכלל בהתחלה והוא לא התאים לי מכל מיני סיבות בחיים, חלקן מהותיות (הפסקת הנקה, זה היה אחד הקשיים הכי גדולים. והרגשתי שטרם התאוששתי מהלידה השניה) וחלקן לא מהותיות, אבל השפיעו על ההרגשה.

עשיתי עבודה עצמית מאוד מאומצת, ולכן התגובה לשירקי , כי בדיוק אלו המחשבות והעידודים ששיננתי לעצמי ועזרו לי מאוד בלקבל את ההריון הזה באהבה. ייאמר לזכותן של הבנות פה שתמכו מאוד, גם באישי.

זו ההזדמנות לומר תודה.

ועכשיו אני אוחזת את אותו "עובר" שהיה לי כל כך קשה לקבל. וזה מדהים ופלא גדול לחשוב על הפס ההוא שראיתי בבדיקה וכל כך איכזב אותי, ופתאום לראות מה יצא מזה בסופו של דבר...ברוך השם.
וכמו שכבר אמרו פה, הילדים של ההריונות הלר מתוכננים הללו, הם הכי מיוחדים (גם ההריון השני שלי לא היה מתוכנן)


אז מאוד שמחה על ההחלטה שקיבלתם, על אף הקושי הגדול. בטוחה שה' שלח לכם דבר טוב ומדהים, שיעשה לכם רק אור וטוב בבית. ובסוף הכל יסתדר לטובה בעזרת ה'.

אחרי ערב קשה. 

 

מרגישה שמאוד חיזק אותי לקרוא מה שכתבתן, הייתי צריכה את התמיכה הזו, לקרוא את המילים שכל כך חיפשתי.

 

הפלה זה משהו שהדהד לי בראש - בפועל, לא יודעת אם באמת באמת נכנסתי לזה, אולי בכוונה לא...

בטוחה שזה המון המון מחשבה, המון כאבים פיזיים ונפשיים.

 

בע"ה אני צריכה ללכת לבדיקת רופא נשים, דבר שהוא כל כך בשגרה בשנים האחרונות, מרגישה שאני עובדת בלהיות בהריון..

ונשאיר את הפיצי/ת, אפילו בעלי כבר החליט מה יהיה השם...

כל כך הזוי, מצפה לנו דרך ארוכה, קשה, אני בטוחה שיהיה לנו קשה, רכבת הרים.

 

אבל אני כל כך אוהבת את הילדים שלי, וגם ככה היה ברור לי ששלישי יגיע מתישהוא.

אז הכל מלמעלה, וכנראה שדווקא בנקודה הזו - זה מה שהיה צריך להגיע.

 

בנוגע לזה החלטנו.

 

בנוגע למעבר ולקניית הדירה - בהמשך השבוע, אולי זה מה שיפוצץ הכל, ואם לא - יהיה לנו קצת קשה..

 

כל כך מתסכל אותי שאני ככה, נכנעת לתכתיבי הנורמה הזו, כל כך עצוב לי שאני חושבת קודם כל אם אני אצליח לעבור את החודש, אבל זה נראה לי מתבקש, לדעת איך אני הולכת לפרנס 3 ילדים ולתת להם מה שהם צריכים.

יכול להיות שזה גם פחד ממה שהמשפחות יגידו...

 

בכל אופן, אלה הם חיי, אני לא מוכנה לוותר על נשמה שהייתה אמורה להגיע מתישהוא, רק שהגיעה בהפתעה.

 

תודה לאל.

 

מדהים לחשוב שכמה תגובות בפורום יכול להרים ולעזור.

אתן מקסימותתת!! תודה תודה.

 

בשורות טובות לכולנו.

את אמא מדהימה וחזקה ואני מאחלת לך שהשם יהיה איתך לאורך כל הדרך

את מדהימה וריגשת אותי ממש.
מתפללת לקב"ה שישלח לכם כוחות ופרנסה טובה!

התקבלתי לעבודה בהריון עברתי דירה לעיר אחרת
ועשינו שיפוצים
והיה קשה. מאד מאד
אבל עשיתי את זה ובסוף יצא טוב
מעודדת אותך שזה אפשרי בע״ה יצא מזה רק טוב
בהצלחה!

ומהבנות שכתבו כל כך בכנות וברגישות וחיזקו.

אשריכן.

 

בעז"ה בזכות הגבורה להחליט טוב, ישפיע לכם הקב"ה שפע וההריון יעבור בקלות ובשמחה.

תתפללו לה', שנתן לכם את הילדים הקודמים וגם את ההריון הזה, שיעזור לכם וידאג לכם...
אשריכם.
יהיה טוב בע"ה

מכירה שעשתה הפלה (אני חילונית אז מכירה לא מעט בנות שעשו), כולן בלי יוצא מן הכלל הצטערו על זה לא משנה באיזה גיל ובאיזה סיטואציה ולכן הייתי ממליצה לך לשקול בכובד ראש את העניין עם ההבנה שזה ככל הנראה ירדוף אותך. זוהי הברירה

אפשר גם לקבל היתר הלכתי לצעד כזה. לא רוצה לרפות את ידייך- לי עצמי נולד תינוק מאד לא מתוכנן בהפרש של 11 חודשים מקודמו והיה לי קשה קשה לקבל את ההריון וב״ה הילד הזה הוא האור של חיי ושל המשפחה, המחשבה על לא להביא אותו מעבירה בי צמרמורת.
אבל- אני בניגוד לכולן כאן לא חושבת שהפלה בשלב כזה של כמה תאים דומה במשהו ללהרוג ילד ח״ו (וזאת גם הגישה של ההלכה, אגב), ושזה הגיוני ולגיטימי לבחון את הכוחות והמשאבים שיש לכם כמשפחה לקבל עכשיו עוד תינוק. אני מציעה לך ללכת לבקש ולקבל עזרה בהחלטה הזאת. לנטרל הפחדות כמו תצטערי על זה כל חייך- זה אולי נכון ואולי הפוך לגמרי. רק את (ואישך) יכולה לדעת.
מה שכן, כל השיקולים של דירה וכו׳... לפעמים החיים לא מסתדרים בול לפי התוכניות שלנו. צריך לדעת לקבל גם את זה, ולעשות סדר עדיפויות.
לא מקנאה בך, עמדתי במקומך. בהצלחה רבה!

זה להרוג עובר לכל דבר ..
ואגב הפותחת החליטה להשאיר את ההריון ברוך השם

וגם ביהדות יש מדרג הלכתי ביחס לעוברים והפלות. שמחה בשביל פותחת השרשור ומאמינה שהיא תראה ברכה בילד שיוולד בע״ה ובקלות.

בלי קשר לזה שאת טועה אכן יש הבדל מבחינת ההלכה אבל זה משליך על דברים אחרים ואין קשר ואין היתר לעשות הפלה

 

הכאב והאובדן שנשים הרגישו אחרי שהן עשו הפלה לא היה קשור לכמה תאים יש לעובר בזמן הנתון

אבל גם אני הייתי בהלם כשרב גדול שלא אומר את שמו התיר לחברתי בקלות לעבור הפלה לפני 40 יום.
כבר שמעתי על הרבה מקרים של נשים שעשו הפלה בהתר הלכתי וכולם מתחרטות על זה ואוכלות את עצמם למה הם עשו את זה ....
הנזק הנפשי ולפעמים גם הפיזי לא שווה את זה.

אם עברו 40 יום או לא

 

הרבה ס"ד!

לדעתי הקווסט פחות מוצלח, הxt מעולה בעיני.
לא חף מחסרונות, אבל הנסיעה בו נוחה מאוד והוא חזק יחסית

תלוי מה הצורך שלכם ומה האפשרויות האחרות,
וגם לא כזה בטוח שמבצעים בשילב יותר זולים ממחיר רגיל בחנות זולה.
החיסרון הגדול של הקווסט לפי מה שהבנתי זה הגגון הקטן וגם שהיא פחות נוסעת טוב מהxt, אז לא בטוח שהיא עדיפה על חברות אחרות.

הם שורדים הרבה שנים, הרבה יותר מכל טיולון אחר.

מעצבנת אותי. הוא כבדה והגלגלים לא משהו אז אני ממש רוצה להחליף

השקענו בטיולון הכי יקר בערך וכל פעם שאני הולכת איתו אני מתבאסת. ולמה?
הידיות קצת גבוהות לי, ואני לא נמוכה באופן קיצוני, זה משהו שכדאי לך לבדוק ביחס לגובהך.
בנוסף, הרגליים שלי נתקלות בגלגלים האחוריים כשאני מובילה את העגלה.
וגם הגמישות של הסיבוב בגלגלים פחות חלק ממה שאני רגילה בבייבי גוגר.
בקיצור, לא מושלם..

אז הכי כהה זה היה החיובי

דוקא היום יש לי התוכצויות בבטן כאלה

יש כמה ימים שאפשר להקלט סביב הביוץ 

אל תתיאשי

כבר רשמתי לך שעוד משהי העלתה פה תמונות של אותה חברה היה ממש קשה להבדיל

האמת שאפשר להכנס להריון גם בלי בדיקות ביוץ ממש מקווה בשבילך

אם אתמול או שלשום היה יותר כהה סבירות גבוהה שעכשיו בדיוק הביוץ שלך בתוספת הכאבים...

אבל המחזור שלי לא סדיר באופן כללי
ואם זה משנה המחזור הקודם שלי היה בינואר (עברתי הפלה טבעית באפריל) בלי גרידה

אז ממש הגיוני

ההורמון עולה במשך כמה שעות עד יומיים אצל כל אישב זה אחרת

בד"כ יש יומיים שבהם הבדיקה חיובית

לא מדע מדוייק אני יודעת שיש נשים שההומון עולה לכ"כ מעט זמן שהן מפספסות את הבדיקה החיובית אז אולי גם הפוך הגיוני  או שהבדיקות האלו לא משהו   או שאת בכלל בהריון כבר

נראה לי או שיש לך עוד ביוץ 

או שזה הריון או לא יודעת 

 

היום בבוקר שמאל אומר משהו? אמורה לקבל יום חמישי אבל לרוב לא סדיר לי

ביוץ 

קדימה לעבודה ולמלאכה😎

גם אם זה פחות כהה, זה לא אומר שלא ניתן להיקלט עדיין

בכל מקרה בימים סביב הביוץ ההמלצה היא לקיים יחסים יום כן ויום לא.