שרשור חדש
פוסט חדש♥︎אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ט' בתשרי תשפ"ה 8:53

איך חוזרים בתשובה?


 

זה נכון,

כמעט לכל מי שחזר בתשובה,

היה את הרגע שבו הרגיש קרבת השם, "עת רצון"

"אורות" או כל דבר שתקראו לו.


 

נכון, יש את הרגע שנופל האסימון, שמשהו מתבהר, מתחדד, רגע של אומץ.

אבל תשובה לא קוראת ברגע,

היא תהליך. תהליך שלא נגמר.

כל הזמן בראש שלנו יש הרהורים, תובנות חדשות,

מלחמה בין טוב לרע,

בין נשמה, שהיא נצחית ושואפת לתיקון, לגוף הפיזי שרוצה לקבל עונג.

אנחנו מתנדנות מפה ולשם,

נמצאות הרבה ב"שטח האפור",

מפחדות לעשות את הצעד.

וכשעושות אותו,

זאת החלטה.

זה רצון חזק ותקיף.

אין לך מושג איך את עושה את זה,

איך משנה אורח חיים, איך מפסיקה עם ההתמכרות, עם ההרגל לטעם האסור של כל מה שהכרת, איך מתמודדת עם "מה יגידו".

אבל את חייבת את זה לעצמך.

וההחלטה קוראת בשקט, בשקט. בחדרי חדרים של הלב שלך, בלי דרמות. בפנים את יודעת שאת בן אדם אחר. וזה ממלא אותך באושר צרוף וערך עצמי. סוף סוף את מרגישה חופשיה, כי את מחזיקה חזק ברצון. ואת יודעת שפשוט "אין דבר העומד בפני הרצון".


 

"איפה שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא עומדים."

אשרינו, בנות ישראל! גמר חתימה טובה!


 

 


 

 

מהממת. כמו תמיד. שנזכה!מאוהבת בילדי
מקסים!מכחול
גמר חתימה טובה!
תודה גם לך!! לספר חיים טובים, בריאות ודפע של פרנסהאם_שמחה_הללויה
תכתבו ותחתמו!
כתבת מקסים! ממש מלבך ❤️מתואמת

אבא שלי תמיד מתאר שהרגע שבו החליט לחזור בתשובה קרה דווקא בשמחת תורה - אחרי כל חגי תשרי המרוממים, דווקא החיבור בין הקודש (התורה) לבין החול (הרגליים הרוקדות בשמחה) "הפיל לו את האסימון" וגרם לו לרצות להיות חלק...

מתפללת שגם אני, שגדלתי בבית דתי, אזכה להרגיש את הבחירה בתשובה!

תודה על השיתוף!! מרגש!אם_שמחה_הללויהאחרונה
ואמן!!
הרגע הזהבאתי מפעם

שביקשתי סליחה מהבן שלי,

על כל השנה,  

נתתי לו חיבוק ארוך,

ואמרתי שאני אוהבת מאוד

ובירכתי בשנה מתוקה....

והוא סלח וביקש גם...


 

ערימות של כעס, 

הלקאה עצמית,

 מצפון, 

ושנאה עצמית

 התגמדו להן פתאום ברגע.

תודה ה' שבראת את הסליחה. 

רגשת כל כך!עץ הלבבות💖
גמר חתימה טובה
אמן.לכל עם ישראל! ❤️ תודה!באתי מפעםאחרונה
מה שותים בשיעורים?שירה_11

חייב רק מים?

או שכדאי הכל רק לא מים?

 

מה כדא או צריך לשתות? בהחה שאני צרכה לשתות בשיעורים במהלך הצום, לשתות לא לאכול

לי הרב אמר מיםשושנושי
לא שאלתי לגבי נוזלים אחרים.. 
שמעתי שמבחינה הלכתית זה לא משנה מה הנוזלהרקולסית
אז אולי כדאי לך לשאול, כי ההבדל בשבילך יכול להיות ממש גדול
כל נוזל מזיןבוקר אור
מיץ, מרק עוף, שוקו
הכל. מנסיוני:נהורה

קניתי חלב שיבולת שועל

וקניתי משקה פירות וגזר.


כי ראיתי שמיץ ענבים זה בום סוכרי ופחות טוב לי.

שתיתי לסירוגין..

וכמובן גם מים😆


אפשר גם מרק טחון

אני שתיתי תירוש בזמנו אחרי לידהאם_שמחה_הללויה

אבל נראה לי גם מיץ טבעי כמו מנגו אמרו לי שזה טוב

לי הרופאה אמרה גם לשתות מיצים מזינים (כמו תפוחיםמתואמתאחרונה

או ענבים, אבל שיהיה מדולל במים כדי לא להכביד על הגוף ועל הלשון)

וגם מים עם מלחים, שזה אומר מים של מרק או לבן מדולל במים.

אבל יכול להיות שההוראה משתנה לפי המצב הרפואי...

מבחינה הלכתית - נדמה לי שהנוזלים שהזכרתי הם כמו מים. נוזלים כמו יוגורט או מרק טחון דורשים שאלת רב ספציפית.

אני בלחץ מהצוםםםרקאני

יואו שייגמר כבר 😭

אני ככה בתשעה באב.יעל מהדרום

לק"י


בכיפור יש אווירה פחות כבדה ומדכדכת. כנראה שזה משפיע.

לא שאני אוהבת לצום.... וגם מחכה להיות אחרי.


בהריון או עם תינוק פיצי זה באמת מלחיץ יותר מבחינתי.

גם אני מחכה להיות אחריפה לקצת

פעם ראשונה שאנחנו בבית בכיפור

אני רוב המוחלט של היום אהיה לבד עם הילדים ובעלי בבית כנסת רחוק ככה שאין סיכוי ללכת לקרוא לו במידת הצורך.

אני מאמינה שלא יהיה צורך ושיהיה בסדר אבל עדיין כבר מחכה להיות אחרי ולדעת שעבר בטוב.


ואמן שלא יהיו אזעקות וכתבמים ובלאגן.

לא בנויה להתמודד עם זה לבד ובלי להתעדכן מה בדיוק קרה.


וכל שבת אני מתפללת שבצאת השבת יקרה נס ונגלה שבמהלכה חילצו חטופים חיים אז אמן שעוד לפני שיכנס היןם יקרו ניסים גדולים.

וואי גם אניגלי גליאחרונה
אני עדיין לא מרגישה טוב ובלי קשר חוששת מצום עם הנקה...
יום כיפור ואוכלאין לי הסבר

מעניין שדווקא יום של צום מצריך הרבה התארגנות של אוכל...


מה אתן מכינות?

ליום שישי,

לסעודה מפסקת,

לילדים ליום עצמו (3ארוחות),

לצאת הצום...


פרטו!

מבשלת בדיוק כמו לשבתחוק התודה

רק כמה שפחות דברים מצמיאים

לדוגמה סלטים אני לא מכינה... אולי בקטנה ממש

מרק עוף, עוף עם אורז ותפוחי אדמה או פירה, דגים כמה שפחות מתובלים

פירות,מים, קינוחים

לילדים מכינה לבוקר קורנפלקס עם חלב.. צולנט או שניצלים ואורז לצהריים

קצת ממתקים ולחמניות עם ממרחים לאחה"צ-סעודה שלישית 

אצלנוהמקורית

שישי בבוקר זהבדרכ פרוסה עם שוקולד לילדים

אחרכך ב12 שניצלים

לסעודה מפסקת עוד לא החלטתי, אולי פרגיות עם אורז ומרק אבל מעבר לזה אין אוכל מבושל עוד, התכנון הוא ללכת לישון אחרי התפילה בערב


לשבת לילדים - בבוקר עוגה קנויה עם תה, כמו כל שבת בערך

צהריים - עוף עם תפוא בתנור

סעודה שלישית בדרכ אוכלים שניצל שנשאר משישי עם סלט

יש חטיפים, בייגלה, עוגיות, ירקות, פירות

מספיק בעיניי

הם יכולים להסתדר יום אחד בלי מלאא אוכל. ותכלס,נכון שמצווה להרבות בסעודות בערב יוכ, אני בכל אופן לא עומדת בזה ואכילת יתר לא עושה לי טוב 

על המפסקת וכזה עוד לא לגמרי חשבתיכחל

כנראה כיוון של אורז, עוף וירקות, אבל צריכה עוד לעבד את זה😅


לילדים:

ליל שבת, מבחינתי עיקר האוכל זה הסעודה מפסקת, אם יהיו רעבים עוד לפני שילכו לישון, אז פרי או פרוסה עם איזה ממרח.

ביום, בבוקר פרוסה עם ממרח כלשהו

בצהריים אורז עם שניצל, ואולי גם ביצים קשות, אבוקדו, סלט ירקות.

במשך היום נשנושים אפשר פרי, חטיף, עוגה..

ערב, חושבת שיאכלו איתנו את הארוחה של צאת הצום, אם יהיו רעבים לפני, אז כמו בבוקר.

אני מכחישהגוגי גוגי

לאחרונה ממש מלחיץ אותי בישולים

למפסקת אכין בעז"ה מרק עוף..

חוצמזה- השם יודע

בבית ילד בן שנה וחצי שיאכל מה שאביא לו

הכל כפול...באר מרים

ערב הצום:

בבוקר לחמניות וממרחים.


ארוחת צהריים (מיד כשחוזרים ממנחה):

מרק עוף עם קרפאלך


סעודה מפסקץ סמוך לצום:

עוף עם ירקות ברוטב עגבניות ואורז לבן.


בצום עצמו לילדים:

סנדוויצ'ים.

מכינה סיר ביצים קשות

חותכת צלחת ירקות בצהריים

דואגת לעוגיות, מעדנים, פירות - שהם יכולים לקחת לבד

(מתייחסת לזה כאל יום שאוכלים חלבי קל בצהריים ואת הבשרי המבושל בערב)


צאת הצום:

2 סוגי עוגיות

עוגת דבש


חצי שעה אח"כ:

מחממת שוב את המרק, העוף והאורז - ויושבים לסעודה


השנה כמעט כולם אצלי צמים.. (יש רק 3 שעוד בכלל לא צמים, 1 שיתחיל לצום ונראה אם יסיים או לא - וכל השאר כבר צמים עד הסוף...)

וואו הם גדלודבורית

איזה יופי ב"ה

בן כמה הכי קטן עכשיו?

ממש...באר מרים
הכי קטן בגן חובה..


זה מטורף לחשוב שהחל משנה הבאה לא יהיו לי ילדים מתחת לגיל בית ספר....

וואו!דבורית
אצלנומותק 27

הילדים יאכלו איתנו בשישי כרגיל, כולל סעודה מפסקת.. אחכ זהו, הם ילכו לישון בהמשך הערב בעזרת ה'.


 

לבוקר, אכין להם ביצים קשות, יישאר אורז

אעשה כריכים עם ירקות מי שירצה..

יש עוגיות, עוגות, פירות שיאכלו לאכול..


 

צאת הצום יאכלו איתנו מה שנכין.. בהתחלה תה עם עוגיות אחכ מרק...


 

לשישי עוד לא חשבתי ככ מה להכין,

בבוקר שתיה חמה עם עוגה/עוגיות...

אפשר אחכ כריכים עם משהו.

אורז ושניצל/עוף..

מרק ירקות וקטניות.


 

אצלנו הגדולה תצום בעזרת ה', בת 9.

בן 7.5 אמר שיתחיל ובבוקר יראה איך ממשיך..

והקטנות בנות 3 ו4 יהיו פה ינשנשו להן...


 

 

 

כל הצום בגיל 9?רינת 24

נשמע לי ממש מוקדם מדי.

בגיל כזה צמים רק לשם החינוך… כדאי לשבור את הצום עד שעות הבוקר המאוחרות.

(כדי לוודא שאני לא מגזימה גיגלתי קצת, מציעה לך)

אחותי צמה מגיל כזה האמת. מרצון שלה. והצליחההמקורית
צריך לשחם לב כמובן שהכל בסדר, אבל זה לא מופרך
ברור שאפשר להצליחרינת 24
אבל זה סיכון שאין סיבה לקחת
בשביל זה מתחילים בצום שעותהמקורית
גדלתי בבית לא דתי ועשינו צום שעות מגיל קטן בכיפור האמת
בשו"ע כתוב בפירוש שלא מחנכים לצום לפני גיל 9בארץ אהבתי

"קטן שהוא פחות מבן תשע אין מענין אותו ביום כיפור כדי שלא יבא לידי סכנה:

הגה: אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו מוחין בידו" (שו"ע תרט"ז סעיף ב').

לפי מה שכתוב בסעיף הזה בשו"ע, מגיל 9 מתחילים להתענות לפי שעות (בלילה צמים ובבוקר אוכלים בשעה יותר מאוחרת). מגיל 11 אפשר כבר לצום צום שלם, כמובן שאם קשה אז לא משלימים את הצום אלא שוברים.

לא גדלתי בבית דתי כאמורהמקורית
שיתפתי מה עשינו וכתבתי שמתחילים בצום שעוץ
ברור. לא כתבתי כביקורת על מה שסיפרתבארץ אהבתי

רק הבאתי את ההלכה בעניין. כי זה לא תמיד ידוע, וחשוב לדעת ולהכיר שיש הדרכה בשו"ע ממתי מתחילים לתת לילדים לצום, זה לא רק לפי ההרגשה שלנו.

(באופן אישי אצלנו אני מרשה לילדים הקטנים לצום בלילה אם הם רוצים. כי הסעודה מפסקת זה גם ככה ארוחת ערב מבחינתי, אז לא מחפשת לתת להם עוד אוכל אחרי. כמובן שאם מישהו רוצה לאכול משהו קטן או לשתות אחר כך אני נותנת לו. אבל אם הם רוצים לצום, זה מה שאני מרשה להם. רק בגיל 9 אפשר גם לאחר את ארוחת הבוקר).

כן. צמה השנה תשעה באב, מרצונה, את כל הצוםמותק 27
וכמובן שהתחילה בשנים קודמות צום שעות.. עוד חודשיים היא חוגגת 10 בעזרת ה', ממש רצתה לנסות וברוך ה' הצליחה את תשעה באב.. 
איזה מתוקה ובוגרת הרבה נחתפיצישלי
בבוקר לחם וממרחים או חביתותשופטים

ב12 דג חרימה

בסעודה מפסקת עוף ממולא אורז וסלט ירקות.


מקווה שכולם ישבעו ולא ישאר יותר מדי שאריות.


לצופ עצמו צריכה להכין לשלושה ילדים, נראה לי אכין פסטה בלי כלום ובלונז בנפרד מי שירצה יערבב, אץ זה יאכלו בשבת בצהריים. אח"כ מקווה שישנו קצץ וישכחו שהם רעבים..

ליום שישיכי כל פה

בוקר כרגיל וגם א.עשר ואחכ ב1 וחצי בערך נעשה א.צהרים של חזה עוף מוק0ץ, פירה ואורז

וב4 ומשהו סעודה מפסקת של מרק עוף, אורז וקרפלך..

מבחינתי זה א.ערב גם לבננות ואם מישהי רעבה יש ירקות או פריכיות אורז..

ליום עצמו בוקר כמו א.בוקר של שבת- קרונפלקס וכריות בחלב, א.עשר סנדוויץ וצהרים אני בהתלבטות אם לשמור להם מהצהרים של שישי או לטגן שניצלים ולהכין פסטה..

אחכ נצא לגינות ואז לישיבה אז נקח איתנו פריכיות אורז, ירקות חתוכים, פירות ובסקויטים וזה יהיה גם א.ערב..

עונהאמאשוני

ליום שישי בצהריים פסטה עם טונה כרגיל.

לקראת הצום מרק אפונה/ עדשים,

אורז ודג סלומון.

עוגת שמרים


לפתיחת הצום:

פיצה ביתית (או טוסטים אם לא אספיק להכין בצק לפני כן)

מרק כתום חלבי

עוגת שמרים או עוגת גבינה.


לילדים לכל היום:

מרק בשרי (הם רגילים לאכול פושר, לא מחממת)

פסטה

נשארו לי שבלולי פיצה מראש השנה.

מפשירה בבוקר פיתות, ויש ממרחים, ירקות, ביצים קשות, אבוקדו.

בנוסף קרקרים/ פריכיות אורז/ בייגלה/ קרונפלקס וכד'.


אני אוהבת שיש הרבה מה לנשנש מחוץ לבית בי"כ/ פארק.


אני לא מקפידה איתם על שתי ארוחות מלאות.

חוץ מזה שתמיד יש מה לאכול, מבחינתי סיר מרק עם ירקות ועוף ליד פסטה זאת אחלה ארוחה בשבילם.

לא אוהבת להתעסק עם חימום וריחות של אוכל.

צאת השבת ממש מתקצר, כבר לא ישנים אצלי לפני מוצ"ש, בטח בצום אשלח אותם לישון צהריים אז בכלל..

ליום שישימאדם

בןקר-קונה לחמניות מכינה חביתות סלט.

צהריים- אופה חלה . דג ופירה

בעודה מפסקת_ אופה חלה. סלט חי טחינה עוף ממולא באורז ותוספת כלשהעא

ליום כיפור- מחממת שאריות מסעודה מפסקת לילדים ואופה להם לחמניות

צאת הצום- עוגה ומרק

אצל ההורים שלי-אנונימיות

שישי בבוקר זה בקטנה כל אחד מארגן לעצמו

צהריים רציני-

חלות

דגים

כרוב ממולא

אורז

בשר


מפסקת-

מרק עוף עם קרפלך


לצום לילדים-

בוקר פיתות וממרחים

צהריים שניצלים ופירה (כולם אוהבים, לא מאוד מלכלך)

קונים חטיפים וחותכים מראש פירוט וירקות לנשנוש


צאת הצום-

סלט פירוט

עוגת גבינה אפויה

עוגת תפוחים/ דבש


כמה שעות אחר כך אחותי מכינה פיצות ופוקאצ'ות


מעריצה נשים שנשארות לבד עם הילדים בבית. עשייתי את זה שנה אחת והתחרטתי

הבעל גם ככה רב הזמן בתפילה

לילדיםבשורות משמחות

אוכל פשוט יומיומי שלא דורש הרבה הכנה

פסטה

פיצה

ביצים

סלט ירקות

ג'חנון

לצאת הצום הכנתי לרוב מר'ה רק עוגיות

מקס' קצת פרוסות עם ממרח וזהו

סעודה מפסקתבשורות משמחות
גם משהו פשוט עוד לא החלטתי..
אני לא מכינה במיוחד לילדים לצוםדבורית

בונה על השאריות משישי

מכינה מרק גרונות הודו עשיר

חזה עוף בצ'ילי

אורז

אפונה ובטטה

סלמון בתנור

מקווה להכין חלות

טחינה, אבוקדו, חציל על האש

האמת ממש לא הרבה אוכל... הרבה פחות משבת..נהורה

בוקר: פיתה פיצה


צהרים: תפו"א בתנור/ לחמניות עם חמאה


סעודה לפני הצום:  

עופות בתנור+ פירה

מרק עדשים וירקות

קוסקוס

סלט

טחינה

חלות שאני אופה.


לשבת: שניצלונים קנוים בפיתה לקטנים לצהרים.


צאת הצום: מרק לחמם, פיתה פיצה/ פסטה טרייה..  מה שבא מכינים😅


עוגה- אולי כן ואולי לא. אצלינו לא דחוף

תודה לכולן!אין לי הסבר

נתתם רעיונות


אז אצלנו:

הבוקר חביתות, ירקות, ביצים

צהריים- אורז, שניצלים, ירקות

מפסקת- מרק עוף עם חלות שאני אופה


לצום עצמו לילדונת:

בבוקר קורנפלקס עם חלב

צהריים ביצה קשה ירקות ולחמניה

ערב תאכל איתנו בצאת הצום

ליונק הכנתי מנה וחצי קפואות וחצי מנה טרייה למקרה של מיעוט חלב.


לצאת הצום יש מרק עוף מהמפסקת.

יש גם עוגיות שוקולד שנכנסתי אתמול, אלפחורס קנויות, ושמרים שאני אופה


סה''כ להכין:

חלות ולחמניות

עוגות שמרים

ביצים קשות

שניצלים

אורז

מרק עוף

פתיתים למרק

תודה נראה לי אקח ממך את רוב התפריטפיצישלי
❤️אין לי הסבראחרונה
אצלנו. ארוחת צהרים מיד לאחר מנחה- קוסקוס ומרק עוףאביגיל ##

סעודה מפסקת שעה וחצי לפני כניסת החג

עוף/ בשר לבחירה (מה שישאר מקפיאה לסוכות)

אורז

תפוא ובטטה

סלט עשיר

ולצהרים לקטנים ביום כיפור עצמו פסטה לבנה ושניצליםאביגיל ##

לוקחת איתי לתפילת לנעילה(אם אצליח ללכת בעז"ה)

לחמניות שאפיתי עם קוביית שוקולד בפנים וקופסאת ירקות, חטיפים

לא יודעת מה יש לי בכיפור הזההריונית?

אני ממש מקוררת לא מצליחה לזוז, בהריון שבוע 12, יש עוד ילדים בבית, הבית הפוך לגמרי, לא מצליחה לשתות מים לא עובר לי בגרון, לא מצליחה לאכול נורמלי, לא יודעת איך לקבל את הצום הזה… נס שאתמול כבר הכנתי למפסקת את כל האוכל

מפחדת ממש מהצום

אוי, נשמע ממש סיוטבארץ אהבתי

ממש חשוב שתדברי עם רב לקבל הנחיות.

הגיוני ממש שלא תהיי מסוגלת לצום את כל הצום. תבקשי הנחיות מה את צריכה להרגיש כדי לשבור את הצום. יכול להיות גם שיתירו לך שיעורים. בכל מקרה לדעתי ממש אל תתחילי את הצום בלי לדבר עם רב...

אין לי מושג אם איזה רב לדברהריונית?

אין מישהו מסויים שאנחנו מתייעצים איתו ואני מפחדת ליפול על רב מקשה

קרה לי פעם בהריון ראשון שהחמיר לי לצום תשעה באב, ואח״כ גיליתי שהיה בקלות אפשר להתיר

אויש, באמת בעיהבארץ אהבתי

אולי במוקד של מכון פוע"ה? (לציין כמובן שהשאלה לא רק בגלל ההריון אלא כי את גם לא מרגישה טוב).

וואי מזדהה איתך ממש..אני זה אאחרונה
לא בהריון אבל פתאום לא מרגישה טוב. בעלי לא מרגיש טוב וכנראה נדבקתי ממנו מקווה שאעבור את הצום בטוב..
מישהי שצמה בשבוע 22 והכל היה בסדר?בידיים פתוחות

אני בלחץ מטורף..

כבר דיברתי עם רב שאמר שבמצבים מסויימים אוכל לשתות לשיעורין, אבל עדיין, כמובן שהתקווה שלי שפשוט ארגיש טוב.. 

צמתי כמה פעמים ביום כיפור בהיריוןמתואמת

בין השבועות 18 ל-28, נדמה לי. תמיד הכנו מראש כוסית לשיעורים ומעולם ב"ה לא השתמשתי בה.

כמובן, כל הצום הייתי בשכיבה ובלי מאמץ.

נראה לי שפשוט מקבלים כוחות בזמן אמת לעבור את זה, למרות כל החששות לפני...

למה לא?השם שלי

יום כיפור שעבר הייתי בערך בשבוע 24.

צמתי בסדר.


צמתי גם ביום כיפור בחודש תשיעי, ותשעה באב בחודשים רביעי, שביעי, שמיני.


בהנקה יותר קשה לי לצום מאשר בהריון, אבל גם זה אני מסתדרת.


אם ההריון בסּדר, ובכללי את צמה בסדר, לא אמורה להיות בעיה.

צמתי פעם אחת לפני ופעם אחת אחריבוקר אור
והאמת שעבר מצוין 
אני צמתי בכל מיני שבועות. היה בסדר גמוריעל מהדרום
אני בערך בשבוע הזהאין לי הסבר

צמתי את כל הצום. אצלנו לא מתירים לשתות שיעורים, רק במקרה של סכנה.

פשוט נחתי כל הצום כמעט במיטה, ועבר לי ממש סבבה.

תודה רבה!בידיים פתוחותאחרונה
מישהי מכירה את ההלכה שאומרתפרח חדש

לא להשתעשע עם תינוק ביום כיפור?


זכור לי פעם מזמן ששמעתי כזה דבר, שלטפל בתינוק עניינית ולא מעבר. כמובן אם צריך הרגעה אז לעשות הכל אבל לא סתם לשחק איתו ולנשק אותו


תוהה איך אוכל לעמוד בזה עם הקטנטן החמוד שלי?

בדיוק אמרתי לבעלי שיש סיכוי שדווקא בגללו אצליח לצום יותר טוב כי הוא עושה לי כזה מצב רוח טוב..

ואני כל יום מנשקת אותו מליון פעם 🤤

מתלבטת אם לשאול על זה רב או שאין בכלל כזאת הלכה


זה בתשעה באב ממה שאני יודעתבוקר אור
בגלל מנהגי אבלות
אני גם חושבתיעל מהדרום
לא מכירה הלכה כזובארץ אהבתי

כן יודעת שבבית הכנסת לא מביעים גילוי אהבה לאף אחד חוץ מהקב"ה. אז אם הולכים עם התינוק לתפילה, לא מחבקים ומנשקים אותו שם.

אבל לא ידוע לי משהו ספציפי לגבי יום כיפור.

אז אולי באמת התבלבלתי עם זהפרח חדשאחרונה
צום כיפור שלושה שבועות אחרי לידה ומניקהאנונימית בהו"ל

אהיה 3 שבועות אחרי הלידה,.יש איזה הקלות?

אין לי מושג איך אשרוד...

מקסים. איתך.נהורה
טבילה בחג ראשון של סוכותאנונימית בהו"ל

צריכה עזרה מבנות יצירתיות ועם ניסיו בעניין..

מתארחים בחג ראשון אצל ההורים שלי ואני נורא לא רוצה לדחות את הטבילה. הבעיה שלי מתחלקת לשתיים: איך לצאת לטבול בערב חג בלי שכל העולם יבין לאן הלכתי, והבעיה השניה והגדולה יותר- איך ממשיכים את הלילה כשבעלי קבוע ישן בסוכה ביחד עם כל הבנים.

אני לא יוצאת כמעט מהבית של ההורים שלי כשאנחנו שם. אני יכולה לומר שאני יוצאת לתפילה, וגם יהיה מי שיתנדב לשמור לי על הילדים, אבל אז סיכויים טובים שאחותי תצטרף אלי. אין לי חברה שם שהגיוני שאני אקפוץ לבקר אותה, זה לא קורה אף פעם.

והמשך האירוע.. אוףףףף איזה תיזמון מעצבן. יודעת שאפשר לדחות, וגם בעלי אמר כבר שמבחינתו הוא ממש מוכן לדחות אם זה מלחיץ אותי מידי האירוע, אבל ממש בא לי שזה יהיה בזמן..

אולי לצאת לסיבוב סוכות עם הילדים?כחל

לצאת עם בעלך והילדים, תגידו שאתם יוצאים לראות סוכות, בעלך ישמור עליהם כשאת טובלת ותמשיכו לתפילה..

לגבי המשך הלילה, אין לי ניסיון כי אצלינו לא ישנים בסוכה, אבל אולי שכביכול יבוא לחדר לעזור לך להרדים את הילדים ואז בהמשך ילך לישון בסוכה, או שאת ההמשך תדחו בלילה אחד, זה מבאס אמנם אבל העיקר תהי אחרי טבילה.

בהצלחה רבה. זה באמת קשוח❤️

הטבילה עצמהאני10

אולי לטבול לפני החג, לקבל היתר ולא להיות בייחוד, נגיד תפגשו אצל ההורים שלך. אז כן תתראו אבל לא בבית שלכם ולא לבד..

ולגבי ההמשך - הייתי דוחה בתכלס אבל אני קלה על ההדק בדחיה. אם זה חשוב לך אז תגידי שבגלל האזעקות את מפחדת ורוצה שיהיה איתך ושישן איתך 

אני הייתי מוותרת על האירוח ולא דוחה טבילהפה לקצת
זאת לא אופציה?


לי נשמע בלתי אפשרי להמשיך את הלילה ולהיות ביחד בלי שיידעו אם קבוע הוא ישן בסוכה

פעם היה ליאנונימית בהו"ל

אחרי הסעודה הלכנו לחדר לאיזה שעה, איפה שאני ישנתח

ואז הוא הלך לסוכה לישון...

נראה לי מי שמסביב:לא חשדו... כאילו סתם פטפטנו.


לא אפשרי לותר על האירוח?

לא הייתי דוחה...

הייתם עם ילדים? או זוג בלי ילדים?פה לקצת

כי נראה לי שזה משמעותי.

אנחנו לא יכולים להיעלם לחצי שעה בלי שהילדים יחפשו אותנו...

גם אני..אבל מבינה למה לא כולם ירצוהחצי בצפון

אני היתי נשארת בבית

ונוסעת להתארח בשבת חוה''מ

מתארחים בשבת אצל הצד השני😏אנונימית בהו"ל
לא. גם קצת מורכב וגם אני ממש לא רוצהאנונימית בהו"ל
זה החג היחיד בחגים האלו שאנחנו אצל ההורים שלי, אם נוותר על זה אז לא יצא בכלל. יבאס אותי נורא.
לגבי הטבילה הייתי אולי מספרת לאחותי וזהואמא חדשהה

לגבי ההמשך- בעיני שווה לטבול גם בשביל חיבוק

וממש לא מוזר בעיני שהוא יכנס להיות איתך בחדר למה שמתאים לכם וילך אחר כך לסוכה. אף אחד לא אמור לדעת מה אתם עושים שם ומי שחושב על זה בעיה שלו.

וסיכוי טוב שגם אף אחד לא ישים לב מתי בדיוק הוא הגיע לסוכה- הרבה פעמים זה בראש שלנו.

ואם יש אפשרות להישאר בבית אז הכי טוב.. 

במצב כזה אני פשוט שיתפתיבאורות

גם לי יצא פעם לטבול בערב סוכות כשהתארחתי, פשוט שיתפתי את אמא שלי, ויצאתי מהר וחזרתי. מהתיאור שלך נשמע שמקסימום או להגיד לאחותך באסרטיביות שאת צריכה ללכת לבד ואם תבין אז תבין ואם לא תבין ותמשיך להתעקש לבוא איתך שתבוא איתך ותגידי לה שאת צריכה ללכת לטבול. בסוף אנחנו עושים מזה עניין גדול אבל זה לא ביג דיל

מבחינת המשך הערב, ממש לא חייבים להיות ביחד באותו ערב. מקסימום אפשר גם למחרת למצוא הזדמנות, וכו'. לא הייתי דוחה בגלל זה טבילה. 

יצא לי גם ליטבול בחג ראשון של סוכותכמהה ליותר

כשהתארחנו אצל חמותי.
בעלי פשוט אמר שהוא שמע על בית כנסת שיש בו תפילה מאוד מיוחדת והוא רוצה לנסות להתפלל שם - וגם אני הצטרפתי אליו. ככה יכולתי להיות בטוחה שאף אחד לא יבוא איתי, וגם הלכנו לבית כנסת שהכי קרוב למיקווה, וככה חזרנו ביחד ולא עוררנו חשדות.

תודה לכולן על התגובות!!אנונימית בהו"ל

האמת שהאפשרות של לטבול בלי להיות ביחד נראית לי כרגע הכי טובה שיש. תודה לכל מי שהעלתה את זה, די משחרר את הלחץ.

ואולי באמת אצא עם בעלי לתפילה, בתקווה שאף אחת לא תרצה להצטרף.

בסוף אם באמצע הלילההחצי בצפון

כשכולם ישנים הוא יכנס בשקט לחדר שלך

לחצי שעה אפילו

אף אחד לא אמור לדעת

גם אם ישן שם בסוף מקסימום אומר שעקצו אותו מלא יתושים או משהו כזה

אולי הוא יכול לומר שהוא לא מרגיש טוב ולכן לא ישןממשיכה לחלוםאחרונה
בסוכה?
האמתSARITDO

שאני כמעט הייתי במצב שלך

ידעתי שאין סיכוי שלא נסע לחג (מוזמנים למלון ולא בגלל המלון פשוט זה תוכנן ממממזמן....)

אז חשבנו לדחות עם כל הצער שבענין לפעמים אין ברירה...

ספציפית נשן בחדר עם 2 ילדיםמאז גם האחכ לא היה רלוונטי בכלל.


אבל אם הייתי נוסעת לחמותי וכו אולי כן הייתי מנסה למצוא פתרון לנושא הטבילה.

לענין האחכ תמיד אפשר לברוח באמצע או ללכת לדבר בחדר או להגיד שלא מרגישים טוב.


והיו מקרים שדחינו מעש. לפעמים אין ברירה.

(בכא אם מתחילים לספור אסור לדחות. אז דחינו את הספירה)


סוף לסיפור שלי - הצלחתי לעשות הפסק יום לפני.


לא לפי כל השיטות 'אם מתחילים לספור אסור לדחות'קופצת רגע

אם באמת בפסיקה שאתם הולכים לפי אסור לדחות טבילה, אז זה נכון לכם.

אבל למי שלא נוהג כך, אם לא בטוחים מראש שרוצים לדחות טבילה, עדיף דווקא להתחיל ספירה ובסופו של דבר לדחות את הטבילה עצמה אם יש צורך. 

מסכימה. גם אצלנו אני דוחה לפעמים אבל ממש לא דוחההמקורית

את הספירה

ממה שאני יודעת לפי הפסיקה שלנו זה דווקא הפוך, תמיד עדיף לספור בזמן גם אם לא טובלים בזמן

אה יש מצבSARITDO

ככה אני מכירה אצלנו


קרה לי פעמים בודדות בחיי

אם דוחים את הספירה אז אין אפשרות להתחרט ולמצוא פתרלפניו ברננה!

הרב שלנו אמר שאין הבדל והתנאי בדחייה שזה יהיה מקובל על שני בני הזוג.

כנראה תלוי פסיקה

אני חושבת שהפתרון היחיד הוא לשחרר את זה שאולי ידעוממשיכה לחלום
תעשי מה שאת יכולה כדי שלא ידעו אבל אם משהו יבין, אז יבין וזהו 
שאלה למי שמורידה שיער במכשיר ביתי:הריון ולידה

צריך לגלח לפני כן, ואסור שעווה ודברים אחרים.

זה אומר שכל התקופה שאני מורידה עם המכשיר, אני צריכה לגלח רק עם סכין.

בכל הגוף אין לי בעיה, גם ככה אני מורידה רק בסכין,

אבל מה עושים עם הפנים?

כל יומיים אצטרך להוריד עם סכין? זה צומח בשניה. ובהתחלה עוד לא אמורות להיות תוצאות מהמכשיר.

לפני המקווה אני תמיד עושה שעווה בפנים, אעשה רק עם סכין? זה מספיק טוב?

(מדברת על שפם וסנטר. יש לי מלא שערות. מכשיר סנסילייט פרו)

מצטרפת לשאלהדבורית
ושואלת בנוסף- אסור לעשות שעווה בין לבין??
לא יודעת לגבי מכשיר ביתירקאני

לייזר במכון-

זה הורס את הלייזר לעשות שעווה,

אני מאמינה שגם במכשיר ביתי אותו דבר

מעניין למהדבורית
כמה שהבנתי- בגלל שהלייזר פוגע בשורשרקאני

והשעווה מחזקת אותו

 

אני הבנתי אחרתהמקורית

צריך להגיע ללייזר בלי שיער, והשעווה מוציאה מהשורש אזאי אפדר לשרוף אותו עם הלייזר

בגילוח מוציאים רק את החלק של השערה שנמצא מעל העור ואז השורש נשרף

נשמע הגיוני האמת...רקאני
אני הבנתי שהשערה צריכה ליהיותSaK
בגובה של העור לכן שעווה זה לא טוב כי אין שערה בכלל והשורש עמוק בפנים 
אין לי באמת תשובה רק אומרת שהייתי נזהרת מאוד בפניםמרגול

זה לא תמיד עובד כמו שצריך, ואם תמצאי את עצמך עם יותר שיער בפנים ממה שהתחלת זה יכול להיות ממש מבאס… נראה לי שהייתי מנסה להשתמש במכשיר על השיער הקיים אבל בתכלס בגלל הפחד הזה אני לא עושה בפנים לייזר אלא שעווה…

אבל אם זה עובד אשמח שתעדכני🙏🏻

לא ממליצה להשתמש בזה בפניםהמקורית

ובטח שלא לגלח

מכשירי לייזר של מכונים הם חזקים ועדדין ממליצים שלא לעשות בפנים כי זה יכול לעשות פעולה הפוכה וגם, שיער הפנים מאוד מושפע מעניינים הורמונליים

אני באופן אישי מורידה עם חוט

ושערות פלומתיות אני מחמצנת

בפנים עם פינצטה הכי טובEliana a
לאט לאט השיער מידלדל
מעניין שזה מדלל אצלך עם פינצטה, לרוב לאשואלת12
למה? גם אצלי התדלדל ככהים...

אין לי צורך ביותר מפינצטה.

בכל אופן, יש שיטות אחרות שיותר מתאימות לשיער פנים, לייזר פחות. כדאי לבדוק עם קוסמטיקאיות.

קוסמטיקאית מומחית אמרה לי את זהEliana a
בפנים- רק אפילציה!מקרמה
מצטרפת! בפנים רק אפילציה!!!SaK
כל השאר מגביר את הצמיחה. אפילציה מתישהו מגמר ובייי
תודה! עונה בפנים:הריון ולידה

הם אומרים שאין בעיה לעשות בפנים, זה מיועד גם לזה. ושאין בעיה לגלח שם. זה לא נכון?

מישהי מכירה את המכשיר הזה? סנסילייט פרו.

זה לא בדיוק לייזר נראה לי אלא משהו אחר.


דווקא בפנים הכי קריטי לי. יש לי מלא בשפם ובסנטר, ואני שונאת את עצמי ככה.

שעווה זה סיוט וגדל לי אחרי רגע. אני צריכה לעשות כל שבועיים וזה גדל בזמן הזה לגמרי ברמה שבושות לצאת.

פינצטה לא מדללת לי שום דבר.

אפילציה לא ניסיתי אבל לא יודעת אם זה מתאים לכמות שיער גדולה. בכל מקרה זה כואב ולוקח הרבה זמן ולא בא לי בכלל.....גם לא יודעת אם יש באיזור שלי בכלל.

בקיצור, בניתי על זה!

אולי לפנות לשירות לקוחות ולשאולדבורית
ממליצה לך ממש אפילציהSaK

זה כואב אבל שווה את זה

יש קוסמטיקאיות שעושות ממש טוב ומהר גם כשיש הרבה באיזור.

אבל אני ממש ביררתי את כל הנושא וזה מה שסוכם.

אם רללונטי לך יש מישהי תותחית בכוכב יעקב שעושה ממש טוב ומהר תךני אלי בפרטי

שאלתי, הם אומרים שאין בעיה. לא יודעת אם להקשיב להםהריון ולידה
לי אפלציה היתה סיוט וממש לא עזרה, ודוקא לייזררימון א"י

היה מאוד מוצלח. בפאות, כבר שנים לא גודל לי כלום, אחרי 10 טיפולים. ולאחרונה התחלתי גם  בשפם ובסנטר, וממש מעולה, מפחית משמעותית.

אבל גיליתי שזה משתנה מאחת לשניה, כל אישה מגיבה אחרת  ובנוסף, הקוסמטיקאית שלי בשיטה שהיא לא מגלחת, היא עוברת עם הלייזר על כל הפנים ואחר כך, שערות שלא נשרו, היא מורידה עם שעווה או פינצטה.

יש פירסומת להורדת שיער פנים לצמיתותים...

שכל הזמן קופצת אצלי

תנסי לחפש מידע בכלל

ראיתי הרבה פרסומות לשיטתרק רגע קט

B סיגמה. להורדת שיער בפנים.

שווה מאוד לחפש ולהסתכל באתר שלהם.

ללאאא אל תורידי בין הטיפולים עם סכיןןSaK

אין לי פתרון אחר אבל לפי מה שאני הבנתי זה הורס את כל העבודה שהמכשיר עושה.. המכשיר מחליש את השערה וכל פעם שאת עןשה עם סכין זה מחזק את השערה בחזרה...

באמת לא יודעת מה עושים בינתיים כי באמת אסור שעווה (מאז שעשית שעייה את צריכה לחכות חודש לטיפול הבא) ככה זה בליזר רגיל במכון לא יודעת מה המכשיר הביתי כבל נשמע הגיוני גם לגביך

אבל בהוראות כתוב לגלח לפנידבורית
והם מצרפים סכין גילוח לצורך זה בתול הערכה
לפני הטיפול כן לגלח אין ברירהSaK
אבל בין לבין הכי טוב לא לגעת.. עד כמה שאפשר
אין הרבה בין לבין , זה כל שבועדבורית
בהוראות של המכונה הבייתית עושים כל שבוע למשך 12 שבועות 
בסנסילייט פרו זה כל שבועיים בהתחלההריון ולידה

ואז כל חודש. אז זה לגמרי צומח בין לבין.

@SaK זה ההוראות, לגלח לפני. והם אמרו שאין בעיה לגלח בין לבין.

אני לא באיזור כוכב יעקב, חבל...

תודה!

כן גם לי אמרו שאין בעיה לגלח בין לביןSaK
מפה לשם מקומות שלא נגעתי בין לבין כמעט אין שערות ומקומות שכן גילחתי רק החמיר. 
בגדול לייזר זה לגוףרקאני

לא מכירה מכשירים ביתיים אני עושה במכון

אבל כמה שידוע לי בפנים עושים אפילציה ובגוף לייזר

זה לא לייזר, זה rpl. לא שאני יודעת מה זה אומר...הריון ולידה
כאחת שניסתה את כל השיטות בערךרק שאלה קטנה

(סליחה שנדחפת לפורום, קוראת פה ומחכימה)


ממליצה מאוד על אילה ברלין (את יכולה לחפש בגוגל).

יש לה לייזר ייחודי לפנים, והוא פשוט מעולה. אין צורך לגלח לפני, והתוצאות מעולות.


עשיתי לפני כן לייזר בפנים במקום אחר, סתם הצמיח לי שערות בפנים במקומות שלא היו לי.

אפילציה לדעתי טובה רק אם יש שערות בודדות. כתבת שיש לך הרבה, אז לדעתי ממש חבל על הכסף ועל הזמן.


אילה ברלין יקרה, אבל לדעתי זה שווה את זה. שיטות אחרות לא עוזרות מניסיוני. 

וואי, אווף!הריון ולידה
גיגלתי עכשיו, פתח תקווה רחוק לי מאוד, אני לא ניידת ולא רלוונטי לי. אם אפילציה לא מתאימה להרבה שיער אז מה כן??
מבאס ממשרק שאלה קטנה

אני לא מכירה מקומות אחרים, אבל אם את מנסה משהו ממליצה לך ללכת רק אחרי שאת שומעת המלצות מהימנות מנשים שהתנסו בזה..

שלא תהיה לך עוגמת נפש 

ועוד משהורק שאלה קטנה
בעבר הייתי מורידה עם חוט ולא עם שעווה, כי עם חוט אפשר להוציא גם שערות קטנות ולא צריך לחכות שממש יצמחו כמו בשעווה. אז אולי זה יהיה לך יותר נוח
אפילציה יכולה חהיוצ גם חהרבה שיער- אבל זה תהליך ארמקרמה
מתחילים מדילול ולאט לאט רואים שיפור.


ואצל אילה ברלין זה הפחית לך לאורך זמן?עלה למעלה
כן רק שאלה קטנהאחרונה
מוזמנת לפרטי, אענה לך מהניסיון שלימאמינה-בטוב
יש לי את המכשיר
אשמח לדוגמה לארוחת בוקר וצהרייםאנונימית בהו"ל

לתינוק בן כמעט 8 חודשים שפשוט לא רוצה לאכול מוצקים ומוציא את מה שאני מנסה להביא לו...

אולי יהיו פה רעיונות  שלא ניסיתי


אנונימי כי גיסתי פה ושמעתי כבר מספיק ביקורת

באיזה מרקםקל"ת

ניסית עד כה? טחון בלבד?

יש באמת תינוקות שפחות מתחברים למרקם הטחון ועוברים ישר למוצקים ממש. לא להילחץ שעוד לא הולך לך באכילה איתו, לפעמים זה גם בשלות של ילד, אפשר גם לעשות הפסקה של כמה שבועות ואז לחזור ולנסות.

בהצלחה!

הבן שלי גם היה ככהתלמים

איזה מוצקים את מביאה לו?

שלי לא אהב את המרקם אהב רק טחון ממש, אז הכנתי מרק עוף גדול טחנתי והקפאתי בקופסאות

היום כבר בן שנה וכן התחיל להסכים למרקם הלא טחון

היתה לי כזאתמקרמה

באיזשהו שלה הפסקתי לנסות להכין לה משהו שאולי היא תאהב- וניסיתי כל פעם המאוכל שלנו


בפועל היא התחילה לאכול בבום ארוחות שלמות רק בגיל 10 חודשים

עד אז היתה על הנקה מלאה

גם שלי הייתה ככהמאדם

ותנסי אוכל טצבעות

גקם לה להתחבר יותר

תודה הורדת לי את המצפון שאני בעיקר מניקה😆נהורהאחרונה
אצלי הוא היה רוצה אוכל "כמו של גדולים "זוית חדשה
הוא לא אהב מרוסק/טחון, אלא רצה כמו כולם.
תמל 😅אני10

גם הבן שלי בגיל הזה לא הסכים לאכול מוצקים.

התחיל לאכול כמה חודשים אחרי.

תמשיכי לחשוף אותו, יום אחד זה יקרה. ושחררי את הביקורת. לכל אחד יש מה להגיד, אבל זה בשלות של ילד, זה יקרה בסוף. תהיי בטוחה שבגיל 16 הוא יאכל סטייקים ולא מטרנה. 

כמה דבריםרק טוב!

1. תנסי להאכיל עם הילד שלך לפה שלו. בלי כפיות. לפעמים הרפלקס גורם להם להוציא.

2. תנסי אוכל רך: אבוקדו, עגבניה מרוסקת (אפשר עם קצת טחינה גולמית), ירקות של מרק רכים בלי לטחון, בננה, אפרסק וכו- חתוך או מעוך במזלג, קציצות מבושלות רכות.

3. ממרחים על האצבע שלך- טחינה, חמאת בוטנים וכו. ולתת לו למצוץ. 

מזכיר לי תבן שלימחכה להריון

הוא לא היה מוכן לטעימות כל מה שהבאתי לו בכפית הוציא החוצה וסגר תפה חזק,לא היה מוכן שהאכיל אותו עד עכשיו ככה

פשוט שמתי אותו על כיסא אוכל עם מגש ונתתי לו כל דבר רך שאני אוכלת,זה יכול להיות חביתה,גבינה,ירקות רכים,ובעיקרון כל מה שרך,זה מלכלך מאוד אבל ככה הוא אוכל הכל ביידים,זה מגיע לפה אבל גם הרבה על הריצפה😄

חיבוק על גיסתך, היתה לי ילדה שממש נגעלה מטחוןעדינה אבל בשטח
אפילו ממעדנים, היתה עושה פרצוף ומוציאה , הרופאה הרגיעה אותי שהכל בסדר אם היא תמשיך עם מטרנה, אבל כן הציעו לי לתת לה לשחק יותר בחול ובמרקמים שונים. מתישהוא כשהיא גדלה קצת והיתה יכולה להתנסות במוצק ממש, הייתי מביאה לה ממש על השולחן של הכיסא אוכל, חתיכות ירק מבושל, חביתה וכו' עד שגדלה יותר , היום היא לא מפסיקה לאכול ב"ה 
אפשר לנצל"ש?shiran30005

הבת שלי בת 8 חודשים אוכל רק טחון ממש ממש, אם יהיה פירור אחד לא טחון תקיא הכל. זה נורמלי? ערב שבת אחד נתתי לה לטעום מהקציצות דג, רך רך מאוד וזה היה ממש גרגיר לא הלך לה המרקם בפה- טיפה השתעלה ןאז הקיאה מלא.

זה נורמלי לגיל? 

גם הבן שלי היה ככההשם שלי
בערך בגיל הזה הוא התחיל לאכול גם לא ממש טחון.
אני לא יודעת להגיד לך , לא מומחית..עדינה אבל בשטח
אולי צריך לחכות עוד קצת? למרות שאם חושבים על זה , אז כן. אם אוכל נתקע בגרון זה מעורר את רפלקס ההקאה אולי עם הזמן היא תלמד להתמודד עם זה , בכללי אני חושבת שלא צריך להילחץ מזה, בסוף הם לומדים לאכול יפה ועוד חודש או חודשיים של ארוחות שמבוססות על חלב או תחליף, לא יעשו כלום.. 
אצלי תמיד היה להם קשה מאד המעבר למוצקיםאמהלה

אז שמתי פס על העולם

והמשכתי להניק

והצעתי אוכל, אם התחשק להם אכלו ואם לא- זה בסוף הגיע לקראת גיל שנה או קצת אחרי.

כולם ב"ה התפתחו יפה

קצת בררנים באוכל אבל זה כנראה גנטי (ולא ממני )

עכשיו נזכרת שאחד הילדים לא אהב אוכל טחון, יותר מרקם גס- תנסי אולי זה יעבוד לכם טוב יותר.

לכי עם הלב שלך

הוא ידריך אותך הכי טוב ונכון מה צריך לעשות.

ניסית גם טחון וגם אוכל אצבעות?עדיין טרייה

כי יש כאלו שמתחברים יותר לאחד מהם ופחות לשני.

אם כן הייתי מרפה מביאה כל פעם ממה שאני אוכלת עד שהרצון יגיע ממנו.

מבחינת רשימה לארוחת בוקר הייתי מביאה: חביתה מקושקשת, גבינה לבנה, עגבניה מרוסקת, אבוקדו מעוך, לביבות, פשטידות, פנקייקים וכו

לא יודעת אם אני אמורה לצום, ואיךתודה_לה'

אשמח ממש לעזרתכן!

אני במעקב היריון שהוא על גבול ההיריון בסיכון. ניסיתי להתייעץ עם רב ממכון פועה כדי להבין מה ההלכה במקרה שלי לגבי הצום, אבל הוא לא ידע להגיד לי בוודאות ורצה לדעת מה חוות הדעת של הרופא שלי. הרופא בכיר ואין מצב לתפוס אותו כרגע.. אולי יש לכן רעיון למי לפנות? לא יודעת מה לעשות

תיפני לכל רופא נשים. אחר.תהילה 4
תחזרי לרב של מכון פועהאמאשוני

ותשאלי מה לעשות במצב כזה שאת לא מצליחה לתפוס את הרופא האישי.

רב זה לא ביורוקרטיה, הוא פוסק על פני הממצאים שיש ויודע להתמודד גם עם חוסר מידע.

רק שלא אמרת לו שאין ולא יהיה בידייך המידע עד הצום.

אם הוא לא מצליח לפסוק, ישלח אותך לרב גדול יותר. זה התהליך.

למכון פועה יש רופאים שהם מתייעצים איתםלולי שבלולי
במקרה הזה שלחו אותה להתייעץ עם הרופא המטפלאמאשוני
נכון, אבל מאמינה שבמצב שלה כשהיא לא תפסה את הרופאלולי שבלולי

הם יכולים גם להתייעץ עם רופא כדי למצוא פתרון.

אבל זו רק השערה שלי... לא עונה בשם מכון פועה

התקשרתי למכון פועה בבוקרתודה_לה'
למיטב הבנתי יש היום מענה בענייני טהרה בלבד
אולי תנסי ליצור קשר עם רב אחר?מרגול
למשל רב קהילה אפילו, פשוט מישהו שמכיר רופאים להתייעץ איתם במקרה הצורך, ויודע לפסוק הלכה.


מאוד לא כדאי לצום במקרה שזה עלול לגרום נזק בריאותי לך או לעובר. לא משחקים עם זה… וגם אין לך מה ״להפסיד״ מלשאול…

מה גם שבעיניי במקרה כזה את צריכה אישור מיוחד מרבמרגולאחרונה
כדי *כן* לצום. כי סתם ככה נשמע שאת צריכה לאכול ולשתות נורמלי. אבל יוכ זה יום חשוב ומבינה את הרצון לצום בו
בשעה טובה ילדתי בת!🥰מתואמת
יהי רצון שהיא תביא הרבה אור בעולם, ותגדל בתקופה של גאולה!
מזל טוב יקרה! איזה יופי!! התאוששות קלה לאם ותינוקתנהורה
❤️❤️❤️
נדוש אבל שאלה ספציפית- עין כרם או הר הצופיםSaK

לידה ראשונה בהר הצופים היה ממש חוויה טובה, בעיקר נהנתי במחלקה ביות מלא שהיה חדש ונקי, אני אחת שממש נגעלת ממקומות ישנים, אם האמבטיה מלוכלכת והרצפה ישנה, הווילון ליד המיטה מגעיל וכו.. הרהיטים וכו.. זה כזה פחות נעים לי... משמעותית..

אז בהר הצופים היה מהמם והיה לי נעים כי הכל די חדש, גם כל המסביב האוכל וכן היה לי ממש סבבה, נהנתי לשהות במחלקה..

עכשיו מכמה סיבות רוצה ללדת בעין כרם, מבחינת הלידה חושבת שיהיה מהמם

אבת איך המחלקה של הביות מלא שם? היא ישנה? היא בפעם פחות יךה ונעימה מהר הצופים?

סתם ככה יכול ליהיות שלא היה מאד מפריע לי אבל עכשיו בגלל שיהיה לי למה להשוות אולי אתאכזב..

אשמח לתשובות!!

יש מחלקה של עין כרם חדשה לגמריאלה 12

מפנקת ממש

זה לא אומר אבל שתיהיי שם זה עניין של מזל.

אני ילדתי בעין כרם פעמים והייתי מאוד מרוצה .מתכננת לחזור לשם גם הפעם

אה באמת? מתי שיפצוSaK
שמחה ממש לשמוע תודה
שיפצו ממש ממש לפני כמה חודשיםשושנושי

מחלקה ענקית מטורפים

נוף להרי ירושלים

הכל חדש נקי נוצץ

מיטות חדשות לתינוקות

יש גם חדרים פרטיים - תבקשי..


המחלקה החדשה זה מחלקת ביות ד בבניין דוידסון - תבקשי את זה בלידה 

ואו ואו אוקי נשמע מטורף!!!SaK
תןדה גבה!! שימחתן
אני הייתי פעמיים בעין כרם במחלקה הישנהשלומית.

והיה מעולה ממש.

היא פחות חדשה ונוצצת מהמחלקה בהר הצופים אבל סה"כ תנאים טובים ואחיות מקסימות

לגמרי מתכוונת לחזור לשם,גם אם אין מקום בחדשה...

כנ״ל… 3 לידות בעין כרםשומשומאחרונה

מאוד נעים שם

למרות שהמחלקה הישנה קצת צפופה (לא הייתי בחדשה, נפתחה שבועיים אחרי שילדתי🙄)

מחפשת מטפלת רגשית / פסיכולוגית באזור המרכזמחפשת שוב.

המלצות מניסיון?

ניסיתי כבר כמה בעבר.. לא עזר.

מרגישה שמשהו בי כבוי.. בלי מוטיבציה בלי שמחה. כל הבית מבולגן ואין בי טיפה חשק להתחיל לסדר. 

מלאת חרדות. תחילת הריון ומתחילה עבודה חדשה ומרגישה לא בנוח להגיד להם עוד כמה חודשים על ההריון ועל יציאה לחלד..

קצת איבדתי את עצמי בדרך.. 

מישהי שעושה את זה גם מתוך תחושת שליחותמחפשת שוב.

ולא כשנגמרת השעה לא משנה על מה סיפרתי פשוט קוטעת כי מחכים בחוץ בצורה מאוד קרה וממשיכה הלאה.

אני רק אגיד לגביי הקוטעתפאף

אם המטפלת קוטעת אותך בסוף פגישה זה לאו דווקא בגלל שהיא קרה או לא אכפת לה, זה אקט טיפולי השומר על גבולות הקשר ויש לו משמעות טיפולית. למשל מטופלת שרק בחמש דקות האחרונות של הפגישה מדברת על הפואנטה שיושבת איתה לאורך כל השעה, יש משמעות טיפולית ללא לאפשר את זה ...

אני לא מכירה מטפלות במרכז...

מעניין...באורות
כי מצד שני, יש עניין שלפעמים לוקח זמן להגיע לפתיחות מסוימת ולפעמים רק ברבע שעה האחרונה מגיעים סוף סוף לתובנה ואז זה נקטע, שזה נורא מתסכל
אני חושבת שצריכה להיות חשיבה של למהפאף

בהנחה שזה לא מפגשים ראשוניים שאז עוד קשה לך להרגיש בנוח עם המטפלת, למה את מצליחה להגיע לפתיחות רק בסוף המפגש? מה זה אומר על הקשר שנוצר ביניכן? ואולי כדאי גם להעלות את זה מול המטפלת...

אני גם אגיד שחלק מהטיפול הוא עבודה אישית בבית, בין טיפול לטיפול יש מקום לחשיבה והתבוננות על הדברים שנאמרו, ואז בטיפול לעבד את זה יחד, יש חשיבות לרצף הטיפולי בדיוק בגלל זה-אם בסוף מפגש א את מתחילה להגיע לאיזושהי תובנה, תתבונני בה במהלך השבוע ואת מפגש ב תפתחי עם התובנה הזאת.

אני אתן דוגמא-מישהי ששמה לב שהיא מאוד מרצה, אני יכולה להבין את זה מהר מאוד, אני לא אעלה את זה מולה אלא רק אכוון לשם, כדי שהיא תגיד את זה בעצמה-זה תהליך בפני עצמו שיכול לקחת זמן, בין אם מפגש אחד ובין אם יותר, והרבה פעמים התובנה תעלה בה לקראת סוף הפגישה, זה מצוין! אנחנו לא נמשיך לדון על זה באותה פגישה, אבל במהלך השבוע היא פתאום תשים לב לכל מיני נקודות, ואת המפגש הבא נפתח עם זה, זה יאפשר לה להגיע לתובנות ממקום שלם ופנימי יותר ולא כי ככה אמרה המטפלת

מצטרפת שהגבולות חשוביםמצפה88
שומרים גם על המטופלת שדבריה נקטעו, גם על המטפלת וגם על המטופלים האחרים, שגם הם צריכים את היציבות והוודאות שהשעה שלהם היא שלהם
אני בדיוק מתלבטת אם להמשיך טיפול בגלל זההחצי בצפון

מרגישה מתחילת הפגישה שזה קשה לי שזמן המתוחם

בסוף באתי עם משהו של שנים שאני סוחבת

עד שמספיקה לדבר ולענות לה על השאלות כבר מגיעים קרוב לסיום ואז השלב הטיפולי ממש קצר ומרגישה בעיקר מוצפת אבל בלי יכולת לסגור מה שעלה ..ועד הפעם הבאה קורים הרבה מדי דברים

ואז שוב לתמצת לה הכל


אני טגב ביד ענייניות ותיחום

אבל לא בהגזמה

בעיני לא לפני שעה ורבע

או חד פעמי או בפעם הראשונה ובשניה לאפשר יותר

יש אנשים שבאמת צריכים יותר זמן לכל מפגשדבורית

אפשר להגדיר מראש זמן טיפולי ארוך יותר למפגשים ולתמחר אותם בהתאם.

אני עושה כך עם חלק מהמטופלים שלי שמעדיפים שעה וחצי לדוגמא. 

אז אפשר מראש לתחם פרק זמן אחרפאף
העניין זה לאו דווקא שתהיה שעת טיפול, אלא יהיה פרק זמן מוגדר מוגבל בזמן, יכול להיות שאת צריכה מפגש וחצי, ואולי כדאי להעלות את זה... 
אני חושבת שזה חשוב לדבר על זה עם המטפלתמצפה88
חשוב לך מישהי שלמדה פסיכולוגיה וכו'באורות
או גם מטפלת רגשית תופס?
גם מטפלת רגשית אבל שתהיה מקצועית ומנוסהמחפשת שוב.
יש לי המלצה על פסיכולוגית, תוכלי לכתובמצפה88
לי בפרטי?
קודם כל חיבוקדבורית

כל הכבוד לך שאת מנסה לעזור לעצמך

החרדות הן בעיקר בהריונות? זה היה ככה גם בקודמים?

כי יש תופעה כזו של חרדות בהריון והיא שכיחה אבל פחות מוכרת וזוכה לפחות יחסי ציבור מדיכאון אחרי לידה למשל. למרות שהרקע הביולוגי בשתיהן דומה.


לגבי מה שכתבת על קטיעה בסוף מפגש-

זה תמיד קצת מכווץ להיתקל באיזשהו גבול, אבל בסופו של דבר יש חשיבות טיפולית לשמירה על גבולות הסטינג.

זה כמובן צריך להיעשות מתוך כבוד, רגישות והסברת הרציונל שעומד מאחורי זה.

ואשאל בזהירות- למה מישהו צריך לקטוע אותך? מניחה שגם את שמה לב לשעון. המטופל עצמו יכול גם לקחת על זה אחריות. לזהות את סוף המפגש ולאסוף את עצמו לקראתו. זה לא רק של המטפל. בד"כ מתחילים לסכם כעשר דק לפני וזה מייצר איסוף בצורה הדרגתית.


יתכן שבלי קשר לסיומי מפגש הרגשת מרחב פחות בטוח עם המטפלת, ולכן גם הגבולות שהציבה הצטיירו לך כלא רגישים. זה קורה, וחשוב שתקשיבי לעצמך ותגיעי למישהי שאת מצליחה להרגיש איתה בטחון רגשי. אחרת דברים לא ינועו.

 

מתחברת מאודמצפה88
אין לי המלצה על מטפלתמה רבו מעשייך
אבל ממליצה ממש להגיד כל פעם שפחד מגיע שיש הקב"ה והוא מכוון ומסדר הכל ושום דבר לא בשליטתך.. לבקש שיתן לך כוחות להרים את הבית. לשים אוזניות עם מוזיקה שאת אוהבת או דבר תורה ולנקות לפעמים זה מעביר את הזמן ועושה יותר חשק לנקות ולסדר. כל הזמן להגיד לעצמך כמה השם גדול מול כל הדברים שבאים ושאת עושה השתדלות במה שאת יכולה.. אני ניסיתי וזה מיד היה מרגיע אותי.. 
תודה לכן על התגובות. נראה לי שהובנתי לא נכון בנוגעמחפשת שוב.

לסוף המפגש.

אני אף פעם לא מורחת את הזמן ומעריכה תמיד את זמן הפגישה.

הכוונה יותר לעובדה שזה מאוד מאוד טכני. וגם מאוד נמרח. יכולתי לדבר ולדבר מבלי שהיא תציף אצלי שאלות או תיתן לי קווים מנחים שניה.

שיש בזה משהו טוב אבל כשהפגישה שעה בסך הכול ופעם בשבוע אני לא יוצאת עם שום כלים ומרגישה פספוס...

בשיחת תיאום ציפיות הייתי אומרת את זה למטפלתפאףאחרונה
אלו גישות שונות של מטפלות, ואפשר להעלות את זה השיחה מול המטפלת בבירור הראשוני-לשמוע מה היא אומרת על זה, לא בקטע של לא לקטוע את הפגישה באמצע, אלא שלך חשוב שהיא תכוון אותך ולא רק תיתן לך לפרוק, כן חשוב לך לקבל כלים להתמודדות 
יש לי עוד זמן, אבל מתלבטת אם ללכת על אפס הפרדה.אביגיל ##

חברה אמרה לי שבאספס הפרדה/ביות מלא יש סיכוי גדול יותר לפספס בעיות רפואיות אצל התינוק שהתגלו למרות הבדיקות הרפואיות

סיפרה שיודעת על מקרה שהיה לתינוק בעיה במעיים ולא עלו על זה כי היה באפס הפרדה והאמא לא שייקה בספירת מס' היציאות ביום. ויש עוד מקרים

אתן חושבות שזו סיבה לוותר על אפס הפרדה? אני מטבעי לא דקדקנית ודי זורמת עם האכלות, החלפות טיטול וכו' וממש לא מסתכלת על השעון

ספציפית לדוגמא שהבאתגלי גלי
זה לא קשור לאפס הפרדה. זה משהו שהאחות שואלת בביקורים שלה במשך היום במחלקה, גם באפס הפרדה. בדיקת רופא ואחות זה משהו שאמור להיות גם באפס הפרדה
אבל היום גם במחלקות רגילות התינוק יכול להיות רובקופצת רגע
היום אצל האמא. כולן מחזירות לתינוקיה להחלפת טיטול? 
אני הייתי באפס הפרדה בלידה האחרונהפרח חדש

ויכולה להגיד לך במאה אחוז שרק בגלל שהוא היה איתי כל הזמן

אז ידעתי כשהוא בכה הרבה בלילה השלישי

ממה הוא ככ בכה.

הוא לא הצליח לשחרר יציאות במשך יממה שלימה שזה המון לתינוק בגיל הזה.

האחיות היו ניגשות אלי לשאול אם צריכה עזרה, אולי לתת לו מטרנה כי הוא רעב.. ואני ידעתי ממה הוא בוכה וניסיתי לעזור מה שיכולתי, להחזיק בתנועה עוברית, קפיצות עדינות

זה הדאיג אותם גם שלא היה יציאות

אבל חוץ מזה לא ממש טיפלו בו בקטע הזה (וגם לא מנעו ממני ללכת הביתה)

וכשהיתה רופאה, היא מיששה לו בבטן ואמרה לי בקול אדיש כזה

אני מרגישה שהקיבה שלו ריקה

אין לך חלב כנראה בגלל זה לא עושה

ואני בגלל שהייתי צמודה אליו כל רגע יכולתי להיות בטוחה בעצמי שהיא טועה, כי הוא ינק המון, ושמעתי בליעות.. אז שלא יבואו אלי עם סיפורים. ועובדה שבסוף הגענו הביתה המשיך לבכות ולבכות מרוב כאבי בטן עד ששיחרר כמויות רציניות..


בעז"ה שיהיו לי תמיד כוחות, אבל מכאן והלאה רק ביות מלא ואפס הפרדה!!

וואי איזה מתסכל זהרקאני

שאת יודעת וכולם טוענים אחרת...

אצלי היה סיפור הפוך (מצד הצוות)יעל מהדרום

לק"י

 

האחות הדריכה אותי איך לעזור לו לשחרר.

ואמרה לי שאם אני צריכה עזרה, שאני אקרא לה. הוא פשוט צרח מלא, ואני הייתי עייפה מאוד.

בסוף היא לקחה אותו, והצליחה לשחרר אותו (ואני ישנתי.....).

 

לא הכי קשור לשרשור, אבל סיפור חמוד על אנשי צוות אנושיים.

גם אצלי הרגשתי שהאחיות היו מאוד נחמדותפרח חדשאחרונה

הם ממש ריחמו עלי כשראו כמה אני עייפה

ניסו לעזור בכל מיני דרכים

כשאמרתי שאני מרגישה שתקוע לו והוא לא מצליח לשחרר

אחת אפילו אמרה שאם לא היה עמוס היתה מבקשת לתת לי עוד לילה (לא אמרתי לה שאני מתה לחזור הביתה וכנראה רק שם אוכל לנוח כמו שצריך)


עם זאת הרגשתי שהם לא מספיק מרגישות את התינוק שלי וחלילה לא באה אליהם בטענות על זה כי כנראה זה משהו שרק האמא יכולה להרגיש כלפי התינוק שלה

לא נשמע לי סיבה מוצדקתחילזון 123

אם את רוצה את הביות המלא והסיבה הזאת מונעת ממך.


את האמא של הילד, כמה ימים מהלידה תהיי אחראית עליו בבית, גם אז תגידי שצריך רופא כל הזמן להשגיח עליו?


אז במקרה הספציפי שסיפרת זה התפספס, אבל גם בתינוקיה יכולים להתפספס דברים אחרים...

כשהוא איתך הוא נמצא בהשגחה הרבה יותר צמודה מאשר בתינוקיה... 

נשמע לי שטויותשלומית.

אם זה מה שמדאיג אותך, שימי לב פחות או יותר מתי עשה.

ובאותה מידה אפשר לומר שבתינוקיה יפספסו דברים, כי כל הזמן יש שם בכי ובלאגן, ולא תמיד שמים לב להתנהגות הספציפית של כל תינוק כמו שהאמא שמה לב.

תמיד תשמעי סיפורים בסגנון הזה ל2 הצדדים

לדעתירקאני

זו לא סיבה לוותר...

פשוט תשימי לב לעקוב...

מה שכן, אני בעד לראות אחרי הלידה איך את מרגישה ולהחליט במקום מה את מעדיפה

אני חשבתי שאני ארצה אפס הפרדה, בפועל לא הסכימו לי כי היה לי חום בלידה וזה הצריך מעקב

בדיעבד שמחתי שהייתי במחלקה כי הייתי גמורההה וחייבת לנוח וזה עזר לי שהיא הייתה בתינוקיה

באפס הפרדה שיגעו אותי להקפיד לכתובעדיין טרייה

האכלות ויציאות שאלו על זה כל כמה שעות...

לא חושבת שהייתי מתחשבת בסיבה הזאת.

אוקיי תודה בנות!!! תודה לכל אחת שהגיבה. הרגעתןאביגיל ##
עזרה די דחופהאנונימית בהו"ל

אנחנו משתמשים בשקפים בשביל מניעה,

כבר כמה ימים...


היום התחילה לבעלי צריבה חזקה שרק התגברה בזמן מתן שתן (אחרי זה הכל נרגע) ובמהלך היום זה רק הלך והחמיר בקטע מטורף, הוא ממש התקשר אלי מתפתל בכאבים והוא הכי לא מפונק שיש.


הוא לא מסכים להתייעץ עם רופא/מיון, כי הוא טוען שכתוב על האריזה שזו תופעת לואי שיכולה להיות.

לי מרגיש קצת קיצוני.


מה אומרות? מישהי פעם נתקלה בתופעה כזו?

השתמשנו בשקפיים גם אחרי לידות קודמות ואף פעם לא היה צריבה אח"כ

זה יכול להיות מרגישות לחומר, כך אני מכירההמקורית

אבל רק בזמן מתן שתן נשמע כמו דלקת בשתן

כדאי ממש לעשות סטיק שתןאחת פשוטה
נשמע דלקת בדרכי השתן
מה מפסידים מייעוץ עם רופא? ממש כדאיאוהבת את השבת
ובכלל שאנחנו לפני צום... חג .. וערבחג
מסכימה איתך! ולכן לא שאלתי אותו 🤫אנונימית בהו"ל
בכל הנוגע לבריאות שלו, אני מרגישה שאני מגדלת עוד ילד בנוסף לכל החבורה העליזה שיש לנו...


בכל אופן, התקשרתי להתייעץ והרופא אמר שחייבים להיבדק, אז עכשיו הוא בדרך למרכז לרפואה דחופה.


(והאמת שבסוף בעלי כבר הבין שצריך להתייעץ כי הוא סבל בטירוף😓) 

אם זה ממשיך כדאי דחוף לבדוק דלקתמיקי מאוס

אותי הנחו לשתות לשיעורים בגלל דלקת בשתן,

הרופאה טענה שזה קשור לשקפים וזה מגביר סיכון(אצלי, לא יודעת אם גם אצל הגבר זה קשור)

בסוף השתפר עד כיפור וצמתי אבל התחלתי אנטיביוטיקה יומיים לפני ולקחתי גם בכיפור

וואי, אבל כאלה כאבים לדלקת??אנונימית בהו"ל

לי היו כמה פעמים ולא ממש כאב לי.

הוא סובל בטירוף (ואני מדברת איתך על גבר שהולך לעבודה חולה או שיכול להיפצע/להיחתך רציני ולא להתרגש מזה בכלל)

לא יודעת איך זה אצל גברים, דלקת יכולה מאוד לכאובמיקי מאוס

במיוחד אם לא תופסים את זה בהתחלה...

אבל הכי טוב להתיעץ עם רופא אפשר טלפונית ולעשות סטיק ותרבית

בגלל שמחר כיפור נראה לי לא לחכות.....

מסכימה. שילך לטרם או ביקורופאהמקורית
לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל דלקת בדרכי השתןקופצת רגעאחרונה

יכול להיות כואב ממש. יכול להיות גם צמרמורות והרגשה כללית רעה.

יומן אישי- כן או לא?אמאל׳ה

היי יקרות..

פתחתי משתמש חדש... אני אמא לארבעה..עם כולם היתי בחינוך ביתי עד גיל 3+

ועכשיו אני עם הקטנה בחינוך ביתי כבר שנה וחצי..  

יש בי מאז ומתמיד רצון לרשום יומן אישי שכולל קצת מכתבים לילדים ולא מימשתי את זה מחרדה מסוימת שאני סובלת.. אני חרדתית מהמוות ומפחדת שהיומן יהיה כמו משהו שאני משאירה בעולם למשפחתי ואז אלוקים ירגיש בנוח לקחת אותי חח.. לא יודעת ככ איך להסביר את החרדה... כאילו תחושה בסגנון כמו החיילים במלחמה שהשאירו מכתב אחרון פרידה וזה בסוף התממש..😿

אני אחת שתמיד דוגלת בלחיות כל רגע כאילו הוא האחרון..ממש מייקרת את הרגעים שלי..  למשל היתי רוצה לרשום לילדים ולבעלי כמה שאני אוהבת אותם ונהנת מכל רגע איתם וכו וכו׳.. אבל מפחדת שזה יקבל משמעות עמוקה מידיי וזה יהיה כמו מכתב לפני המוות חס וחלילה😅😮

מניחה שהבנתן פחות או יותר...

אשמח לשמוע את דעתכן🙏🏻הייתן מוותרות על היומן עם תחושות כאלו או לא..? (גם אם כן אז כבר פספסתי כמה שנים טובות של  יומן מהחרדה הזאת..)

למה לא להתחיל ולראות אם החרדה מתגברת או נרגעת?ירושלמית במקור
(ולדעתי המון חיילים כותבים מכתבים ורק מעטים מהם אכן נפגעים ואז המכתב נחשף, אבל את לא שומעת, ברוך השם, על רוב המכתבים האחרים...)
בתור אחת שמנהלת יומן אישימתואמת

ואפילו כבר תכננה לומר לקרובים אילו חלקים הם יוכלו לקרוא ממנו במקרה שחלילה...

אני בעד לעשות את זה, לגמרי!

גם בשביל קרובייך, שגם בחייך חשוב שהם ידעו מה את מרגישה כלפיהם (זה בהנחה שתכתבי להם מכתבים), וגם בשבילך: בשביל המקום לפרוק, בשביל המקום לנתח רגשות, בשביל האפשרות לקרוא אותן שנים אחר כך ולראות עליהן פרספקטיבה אחרת... (אני מדי פעם קוראת את היומנים שלי מהעבר, ומקבלת תובנות על חיי עכשיו...)


אגב, בעלי חידש לי שכל חייל שנכנס לקרב כותב מכתב כזה למשפחה. אלא שרק המכתבים של אלה שנהרגו מתפרסמים... אז זה לא שדווקא אלה שכותבים נגזר עליהם למות...


בכל אופן, בלי קשר, כדאי לעבוד על החרדה הזו ❤️ (שוב, אומרת את זה כאחת שגם עולות בה מחשבות כאלו... אבל בדרך כלל אני לא נותנת להן לנהל לי את החיים, וזה מה שחשוב...)

החלטות טובות ומשמחות!

^^כמעט כולם כותבים מכתבבאורות
אם את מרגישה ככה אז לאפליונקה

משפחה גם ככה יודעת שאת אוהבת אותם. יומן אמור להביא רוגע, להיות מקום בטוח לפרוק, מקום לרשום בו חוויות. אבל אם את רואה בו סוג של מכתב פרידה אז לא.

ברוכה הבאה!! טוב שעוד מעט בעז"ה משתנה לי הטייטלאמהלה

לאמא ל7 בליעה"ר...

אחרת היו מתבלבלים ביננו

תהני

זה אחלה ניק

 

כןןןןןאוהבת את השבת

אני אוהבת סתם לרשום מה רץ לי בראש

זה ממש מרגיע

ואני לא עושה את זה מספיק בכלל!!!!

לא יודעת למה!!!

אבל כשאני כן כותבת אני לא מבינה למה דחיתי את זה ככ הרבה ולא כתבתי עד עכשיו!!!

רק אומרתרקאני

שנכון שכל מיני אנשים שמתו השאירו אחריהם יומן

אבל את לא יודעת על כל האנשים שלא מתו ויש להם יומן...

אולי זה בכלל עוזר לאריכות ימים ורק בודדים שכתבו יומן מתו?

 

אני יודעת שפחדים לא ממש הולכים יד ביד עם ההיגיון...

אבל לפעמים עוזר לראות אותו מול העיניים...

היי חושבת על מה שעניתן ליאמאל׳האחרונה

נתתן לי נקודות מבט מעניינות ממש.. תודה רבה לכל אחת שענתה! ❤️

אשתף בהחלטה כשאסגר על עצמי

מכירות את זה שאומרים להשאיר עם המוצץ הקטן כל הזמן?פה לקצת

לצורך העניין, אני משתמשת ב0-6 של מאמ עד שנגמלים ממוצץ.

אמרו שזה יותר טוב לשיניים או משהו כזה.


עכשיו שמעתי את זה גם על פטמה לבקבוק, להשאיר עם פטמה מספר 1.

מכירות את זה? פעם ראשונה שומעת על זה

עונהקל"ת

לא מכירה את העניין לגבי הפטמה של הבקבוק אבל אם קיים כזה באמת אז כנראה זה מסיבה שונה מאשר העניין עם המוצץ.  ההמלצה אשר להישאר עם מוצץ קטן זה כיוון שככל שהמוצץ תופס נפח קטן יותר בחלל הפה זה פחות עשוי להשפיע על מבנה הלסת ויקנה דפוסי אכילה ושתייה נכונים.

גודל הפטמה משפיע לדעתי על כמות הזרימה של הנוזל..אבל קטונתי

לדעתי זה ממש מעצבן אותם כשהם גדלים שהזרימה איטית..רק טוב=)
אז אני כן עוברת ל2
לדעתי, לגבי הפטמהשומשומ

זה כדי שלא יפתחו העדפת בקבוק אם תהייה זרימה מהירה..

אבל אפשר להעלות לפי הצורך, הם לא צריכים לסבול ולהתאמץ סתם בשביל אוכל. 

לפי מה שהבנתי זה כדי שהאוכל יגיע יותר לאט לקיבהפה לקצת

או משהו כזה ואז ככה ירגישו שובע ולא יאכלו סתם.


אני מעבירה ל2 וגם ל3

אבל עכשיו מתלבטת אם זה נכון ואם זה לא מתסכל להישאר עם 1

אני השארתי עם 1שלומית.

לא נרשמו בעיות

זה הקצב שהם רגילים

למה השארת?פה לקצת
האמת שלא חשבתי על להחליף (;שלומית.

אבל עובדה שזה לא הפריע להם

בעיניי זה מתסכל נוראכובע שמש

יש זרימה הגיונית שמתאימה לכל גיל.

תארי לך לשתות מבקבוק עם פיה צרה מאוד....

אני חושבת שצריך להתאים לגיל וליכולת ולא להגזים

נכון. גם אני חושבת ככהפה לקצת
אבל עניין אותי מה דעתכן ואם יהיו פה כיווני חשיבה אחרים.
מוצץ כן,בקבוק לאהמקורית

לגבי המוצץ - בגלל שזה יכול להשפיע על הגדילה של השיניים ומבנה החניכיים

בהקבוק יודעת שיש עניין לזרימה איטית בהאכלה תומכת הנקה, אבל אם לא מניקים זה סתם מתסכל

זה ממש מסוכןמה רבו מעשייך
להישאר עם מוצץ שהוא קטן מידי ביחד לגודל של הפה.. מכירה ילדים שהכניסו את כל המוצץ לתוך הפה.. ממש סכנת נפשות.. עדיף ורצוי להביא לפי הגיל שלהם.. במיוחד מאם שאין למוצץ ידית לשלוף את המוצץ..
זה גם מה שחשבתי אז קניתי מוצץ לגיל יותר גדולSaK

והוא פחות מתחבר.. התרגל לקודם.. לפי מה שכותבות ךה בנות זה בסדר להשאיר את הקטן..

עוקבת

הרבה פעמים ההבדל הוא רק בפיטמההשם שלי
לא בגודל של המוצץ עצמו.
לי כן יש הבדל בגודל של המוצץ עצמו.. ובאמת פעםSaK

הכניס כמעט הכל לפה אבל באמת מוזר שאפשר לבלוע את זה כי זה עדיין גדול...

אז רפואים עדיף להישאר על הקטן?

לא מסוכןDoughnut

גם אם כל המוצץ לפה זה בנוי בצורה שא’’א לבלוע, רשום את זה על הרבה מוצצים, ואז צריך להוציא בעדינות.

לא נעים אבל לא מסוכן.

לא מאמינהקל"תאחרונה
שאפשר להיחנק מהגודל של המוצר גם האלה הכי קטנים. אם כבר אפשר להיחנק כאשר הילד כבר עם שיניים ומתחיל לנגוס את הפטמה של המוצר והוא מוציא ממנה חתיכות, אבל זה כבר יכול לקרות בכל פטמה בלי קשר לגודל.
אני השארתי עם פיה קטנה בבקבוקצלולה

כי התינוקות שלי ינקו כל עוד הם קיבלו בקבוקים וחשבתי שזאת הזרימה שהם רגילים אליה גם ככה. ובאמת היה להם נוח ולא נראה שהיו מתוסכלים.

אם לא היו יונקים, כנראה שהייתי מעלה לפי הצורך..

התארגנות לכיפור מבחינת ארוחותחדשה,,

מה לסעודה מפסקת?


מה לצאת הצום?


מה לילדים במהלך הצום?


בינתיים הפשרתי חזה עוף לשניצלים, אכין פסטה אדומה, סלט כרוב וטחינה.. פיתות..


חטיפים לילדים, עוגות למחר בבוקר שנשארו לי מראש השנה..


מנסה למקד את עצמי.. אשמח לתובנות 🙏

היה פה בדיוק שרשור לא מזמןבוקר אור
מעולה, תודה רבה!!חדשה,,אחרונה