בזום
מישהי תורנית מאוד ועדינה ומקצועית מאוד
שאפשר לתקשר איתה בתור התחלה בהתכתבות (מייל/ווצאפ/סמס)
מכירות מישהי?
המצב כבר הופך להיות נואש
בזום
מישהי תורנית מאוד ועדינה ומקצועית מאוד
שאפשר לתקשר איתה בתור התחלה בהתכתבות (מייל/ווצאפ/סמס)
מכירות מישהי?
המצב כבר הופך להיות נואש
על שרה יעל ברויאר
(אבל את יודעת, זה אינדיבידואלי, אני אישית התחברתי מאוד מאוד)
עורכת
סליחה
עכשיו קולטת שכתבת פסיכולוגית,
אני לא חושבת שהיא פסיכולוגית אבל עזרה לי המון גם בתחום הזה של דיכאון
אבל אם את אומרת מניסיון אישי שהיא עזרה לך אז אולי זה גם יהיה טוב
אנסה לגגל עליה ולראות אם אני מתחברת
תודה❤️
שצריך פסיכולוגית מקצועית
אל תתייאשי בבקשה
ב"ה ב"ה את עוד תמצאי!
וכל הכבוד לך שאת מחפשת ולא מוותרת
לצערי לא מכירה אבל מציעה אולי לשאול במענה של מכון פועה בערב את נשות המקצוע שעונות - או האם אחת מהן עם ההסמכה והתנאים שמתאימים לך / או גם אם לא אם הן מכירות קולגות ונשות מקצוע שכן יכולות להתאים.
אפשר לשאול גם את הרבנים המשיבים בשעות הבוקר והצהריים
וגם במענה הנשי בערב
02-6515050
בבוקר עד הצהריים לבקש לדבר עם רב
ובכל ערב מ20:00-22:00 לשאול במענה הנשי כנ"ל.
המענה שם כמובן אנונימי וחינמי.
בהצלחה ענקית אהובה!
בבקשה תעדכני אם תמצאי
ואם חלילה לא - את יכולה לכתוב לי בפרטי גם מניק אנונימי או בוואטסאפ אם תרצי (המספר בחתימה שלי) שעוד לא מצאת ואנסה לראות אם אוכל לשאול אישית בכל מיני קבוצות
או לשאול במקומך במענה הנ''ל אם קשה לך טלפונית ואז להחזיר לך תשובה כתובה במסר/שיחה אישית/מייל/וואטסאפ.
דבר נוסף באהבה גדולה - אם תמצאי אשת מקצוע שעונה לך על הכל חוץ מזה שהיא מחייבת לדבר קודם טלפונית וזה כרגע יותר קשה לך (מובן בהחלט!!!) - באמת באהבה גדולה את יכולה לשלוח לי בפרטי כנ"ל ואני אדבר איתה טלפונית ואברר כל מה שתרצי ואחזיר לך את כל התשובה שלה וכל הפרטים כתובים.
כלומר שאת כל ההיכרות ההתחלתית אוכל לעשות מולך רק בהתכתבות (גם מניק אנונימי כמובן אם תעדיפי) ובעצם לתווך בינך לבין הפסיכולוגית.
אפשר לנסות ולראות אם היא תסכים ואם כן אז ממש באהבה 🙏
ולחילופין אם יכול לעזור לך שאולי בעלך/אחות וכו' ישוחחו בשבילך טלפונית ויסבירו ואז יתנו לך את כל הפרטים זה גם יכול לעזור.
כלומר לנטרל את הקושי שאם אני לא מוצאת אשת מקצוע שיכולה לנהל את ההיכרות ההתחלתית בהתכתבות אז בהכרח לפסול, אלא לראות איך גם לא תצטרכי לשוחח כאשר זה מדי קשה כרגע, ואיך גם לא לפספס מישהי שכן יכולה להתאים.
אומרת פרק תהילים ותפילה כנה לישועה שלמה עבורך יקרה
ב"ה שתראי בחוש את כל האור והטוב שקיימים 🙏
את טובה
ואת ראויה
וזה בסדר גמור שאת מרגישה שלא יכולה לשוחח טלפונית בהתחלה!
ומגיע לך לצאת לאור גדול גדול ושלם וכך יהיה ב"ה!!!

ששאלתי כעת גם בקבוצה של מדריכות כלה של מכון פועה אם מכירים. אם יהיו תשובות אכתוב לך כאן ב"ה 🙏
(יש שם גם רבנים משיבים ממכון פועה שאולי מכירים וגם הרבה מדריכות כלה מדהימות שאולי מכירות...)
הלוואי שתמצאי בקרוב!
ממש קלטת את הנקודה שלי, שמה שקשה לי זה השיחה הראשונה בטלפון
ואת מדהימה שהצעת ככה לעזור לי! כרגע אני מקווה עוד להצליח להסתדר לבד, אבל זוכרת את ההצעה שלך, תודה!!
(באמת בפעם הראשונה שהיה לי דיכאון, כן לצערי העניין הזה לא חדש לי
, בעלי הוא זה שהתקשר למכון מטפלים ששמע עליו וביקש שיקבעו לי תור לפסיכולוגית שם. אבל עכשיו אני מעדיפה לשמוע המלצות ישירות על מטפלות, ועכשיו גם בעלי בעצמו מתמודד עם קשיים וצריך גם לטפל בעצמו
אז לא רוצה להוסיף לו עוד משימה..)
אני כ"כ שמחה שכך הרגשת!
ומצוין שאת זוכרת את ההצעה - ב"ה היא פתוחה לאם ומתי שתרצי בשמחה רבה!
מעבר לחיפוש עצמו, כתבתי כעת יותר בהרחבה למטה, הלוואי שהדברים יהיו לתועלת ב"ה 🙏
וחיבוק גדול גם על *ההתמודדות הנוספת* גם של בעלך מול הקשיים שעובר
וגם שלך בתור אשתו של האיש שלך שעובר קשיים
ועוד שהאישה היקרה הזו בקושי עצום בעצמה
ותינוק חדש
ואם יש עוד ילדים אז כל אחד וההתמודדות איתו
וכל האתגרים שנוספים לכל אחד מהילדים ולכל אחד מבני הבית עם לידה חדשה,
ושוב זה עוד במציאות מתוקנת בלי להזכיר ולדבר בכלל על המלחמה
אז מה נגיד עם...
זה פשוט ה ר ב ה
הרבה הרבה הרבה להתמודד
להחזיק
זה קשה מנשוא
באמת
ב"ה שהקב"ה יאיר לכם בכל תחום ותחום בשלמות, במהרה, בטוב גלוי ומתוק 🙏❤
רוצה רגע לעצור ולכתוב לך אישה יקרה שאת
שנכנסת לי ללב
שמהמעט-מעט שכתבת אפשר ממש להרגיש עד לכאן את הקושי העצום 
את הקושי העצום בלהיות אחרי לידה
ואז בדכאון
בום.
כמה שזה קשה.
את הקושי העצום בלהיות גם אחרי לידה וגם בדכאון וגם בתוך מציאות בלתי נסבלת של מלחמה
של אובדן, של אי-יציבות במובן הכי בסיסי של המילה, של עם שלם שנמצא בטלטלות
את הקושי העצום הזה ברק להבין רגע שיש לי דכאון אחרי לידה
ואז איכשהו למצוא בתוכך כוחות על (!!!) ולחפש איש מקצוע
ושוב
ושוב
ולא למצוא 
ואז שוב לא למצוא
ולהרגיש כבר שהכל אבוד
ולעבור ככה יום ועוד יום
לילה ועוד לילה
ולהרגיש שבדיוק כמו שכתבת - המצב כבר נואש
אין אוויר
הכל סוגר
חונק
שחור שחור שחור
קשה קשה קשה
והפחד
והבהלה
ומה יהיה איתי?
ומה יהיה עם התינוק?
ומה יהיה עם הילדים האחרים אם ישנם?
זה כ"כ כ"כ כ"כ הרבה להחזיק יקרה!!!!
רוצה שוב לשלוח לך המון המון כוחות, תמיכה, חיבוק וחיזוק
ורוצה גם לצרף כאן תגובה שכתבתי בעבר על דיכאון אחרי לידה
כמובן שחלילה חלילה לא במקום טיפול מסודר אצל פסיכולוגית מוסמכת, אלא רק טיפה לתת מקום לכל הכאב הגדול הזה ולתת לו ניראות.
להגיד לך רגע
שאני רואה אותך
ומחזקת אותך
ומתפללת איתך שהכל יהיה בסדר וטוב שלם ב"ה!!!
רוצה כ"כ לחזק אותך
שיש אור אחרי החושך!
וב"ה הוא יפציע גם עלייך
כל הכבוד לך על כל מה שאת כבר עושה
זה מדהים, וזה המון, וזה יקר מפז
ואת תזכי לראות את הפירות המתוקים של עצמך ב"ה!!!
ולגבי הדכאון הנוראי הזה,
קודם כל ולפני הכל חשוב להבין את מקומה של האישה במצב של אחרי לידה, כל לידה, גם בלי הדכאון.
האישה היא יולדת!
חז"ל אומרים שאישה נקראת יולדת ואיבריה מתפקקים אפילו 24 חודש אחרי הלידה,
ואם את נמצאת בזמן קצר מזה – אז קל וחומר שדרושה כאן הבנה והכלה למצב החדש שלך ושל הבית כולו.
במציאות של אחרי לידה אנו צריכים קודם כל לנשום.
להבין.
האישה נמצאת ממש אחרי לידה,
הגוף עבר טראומה רצינית
הוא כואב
הנפש גם עברה טלטלה
השינוי העצום מאישה - לאישה שהיא גם אמא – (ואח"כ לאישה שהיא גם אמא ל2 והלאה) - הוא באמת עצום וצריך זמן לעכל אותו ולראות איך מתנהלים במציאות החדשה!
לידה מטלטלת את כל הבית,
מפירה את כל האיזונים
לידה היא שינוי מאוד מבורך – אך יחד עם זאת גם מאוד מורכב ומאתגר.
לכן כה חשוב לעצור רגע ולהבין מה קורה כאן בעצם?
את יולדת!
את אמא!
מעבר עצום
שינוי עצום
טלטלה עצומה לגוף, לנפש, לזוגיות, לחיים בכללם.
אחרי לידה זה אומר כ"כ הרבה דברים.
וחודשים ספורים אחרי לידה אומר אפילו עוד יותר.
עוד יותר עייפות
עוד יותר כאבים בגוף
עוד יותר שינויים בגוף
עוד יותר הורמונים
עוד יותר יצור חסר אונים שאת אחראית עליו 24/7
עוד יותר שינוי טוטאלי בחיים
עוד יותר עניינים והתמודדויות עם החשק וגם עם הזוגיות בכלל
ועוד יותר עוד הרבה הרבה מאוד דברים שאפילו לכתוב אותם לא יהיה זמן ומקום...
אז קודם כל לנשום!
להבין שאת אחרי לידה
להבין שזו תקופה שלאט לאט האיזון יחזור והדברים יראו אחרת לגמרי ב"ה.
ורוצה לשתף אותך קצת בחוויות שהיו לי לפני כמעט 15 שנים, אחרי לידת בתנו הבכורה שתחיה.
ובעצם במעבר *שלי* לעולם ההורות
היה לי דיכאון אחרי לידה אז.
ונראה לי שהשיעור אולי הכי חשוב שהילדים שלי העבירו ועדיין מעבירים אותי הוא - לא להיות תמיד בשליטה.
ולהרגיש בסדר עם זה שאני לא כל הזמן בשליטה.
ובאמת שבתור אדם שהיה "פריק קונטרול" וחייב שהכל הכל יהיה מושלם תמיד, ולכולם יהיה טוב, ושכל העולם בכלל יהיה פרחים ופרפרים - לאדם כמוני זה היה לימוד מאוד מאוד קשה.
עד עכשיו הוא קשה לי.
ואני עדיין לומדת אותו. יום יום. כבר עוד מעט 15 שנים.
ילדים = חוסר שליטה.
ככה קצר ככה פשוט.
ככה קצר ככה מבאס.
אבל זו האמת.
יש בהם כ"כ הרבה, מהרגע שהם נוצרים, מאז שהם בבטן, בזמן שהם מגיחים לעולם, בשנה הראשונה שלהם, ובכל חייהם.
אני כ"כ מבינה אותך,
אותו ניסיון נואש להשתדל לעשות את הכי הכי טוב שאני יכולה,
לקרוא כמה שיותר, ללמוד כמה שיותר,
על גידול ילדים, על תינוקות, על שינה, על הנקה, על מה טוב, ומה רע,
ולנסות לעשות בפועל את הכל הכי טוב שאני יכולה ולא לטעות -
וכל פעם מחדש להתבאס מהצרחות של התינוקת הבכורה, מהבכי,
מהדם והפצעים בהנקה למרות אינספור יועצות הנקה מוסמכות, משחות, ספרים, כריות, עזרים ומה לא.
מהלילות הלבנים, מהעייפות התהומית,
מהתשישות העמוקה של הגוף שלא הכרתי כמוה
מהכאבים של הגוף אחרי הלידה והתפרים שלא הכרתי כמוהם
מההתסגלות להיות לאם בעולם הזה - שזה דבר כבד להבין אותו - אחריות של 24/7 על יצור חסר אונים, למשך כ-ל החיים!
אין פתק החלפה!
אין לחזור אחורה!
אין אמא אחרת שתהיה האמא שלהם - רק רק אני!
וההבנה הזו היא לא פחות ממפחידה ומלחיצה לפעמים!
אולי בסתר לבך, כמו שהיה בסתר ליבי, מקנן החשש הלא-מודע שאם התינוק שלך בוכה - זה אומר שאת אמא לא מספיק טובה.
שאת אמא לא מספיק קשובה.
שמשהו ש*את* עושה לא נכון, לא בסדר,
שבעצם זה באשמתך
שבעצם *בגללך* הוא עכשיו בוכה וצורח.
שלמה למה למה אם אני אמא שלו אני לא מצליחה להרגיע אותו ושהוא לא יבכה?!
מה, צריך דוקטוט בשביל זה?!
אז אני לא מספיק טובה בשבילו וזהו,
אולי אני כישלון כאמא?
ואז זה מעגל שמזין את עצמו מכל החששות האלה,
ויותר לחץ
ויותר צרחות
ויותר חוסר אונים
ויותר הרגשה של אין-מוצא
ויותר חוסר שינה
ויותר בלאגן תהומי
וחוזר חלילה.
אז המעט שאני יכולה לומר לך יקרה,
שזה כ"כ כ"כ נורמלי!
אני חושבת שלכל אמא (ואבא כמובן) באשר הם עוברים המחשבות האלו בראש, הרגעים של חוסר האונים אל מול התינוק הצווח,
זה באמת נורא לראות את הבן החמוד והקטן שלך, צורח, מתפתל, ושאזלה ידך מלהושיע כרגע!
אולי אין הרגשה נוראה מזו לפעמים.
וזה נכון,
תמיד שחשבנו שהתרגלנו והכל בא על מקומו בשלום - תמיד יבוא השינוי.
פשוט כך.
בבקשה תזכרי שאת אמא נהדרת,
אמא מסורה
טובה
אחראית
חכמה
מעניקה
אוהבת
מחבקת
מנסה ומשתדלת
ואם התינוק שלך צורח - זה פשוט כי תינוקות בוכים!!!
(כמו ששאלו אותי אינספור אנשים שהבת שלי בכתה:
אבל למה היא בוכה עכשיו?!
עניתי להם: כי היא תינוקת!
ותינוקות בוכים!
זהו!"
הוא יכול לבכות, והוא יכול לצרוח
וזה אפילו יקרה די הרבה,
למה?
כי הוא תינוק!
אז אם שללנו את כל ה-רעב, קקי-פיפי, גזים עייפות, ריפלוקס, אוזניים מחלה וכו' - והוא עדיין בוכה - אז מותר לו!
|זה מפתח לו את הריאות, זה חלק ממה שהוא כרגע, זה לאט לאט יעבור עם הגיל,
אבל צריך פשוט לקבל את זה שלפעמים הוא בוכה וזהו. ואין באמת מה לעשות
(חוץ מלחבק, לומר שאת תמיד כאן בשבילו כמובן שזה תמיד מעולה)
גם אני הרגשתי אחרי הלידה של הבת שלי כמו בתוך ריק.
בתוך בור שחור.
ולפעמים מרגישים שאסור להרגיש קשיים, כי עד שסוף סוף זכינו בנס זה יהיה כפוי טובה להתלונן על זה!!!
אז משתיקים את הרגשות השליליים בעצמנו
ולא נותנים להם מקום
ולא מבינים שאפשר גם להודות מכל הלב על הנס הזה
אבל בד בבד שעדיין יהיה קשה!
ולומר שקשה!
כן, זה מותר!
זה לא אומר שאת לא מודה!
גם הייתה לכם תקופה ביחד לבד, של זוג
ופתאום אתם הורים
ופתאום הורים לכמה וכמה
ונוסף עוד אוצר למשפחה
וכמו שאומרים חצי בצחוק חצי באמת (זה נשמע יותר טוב באנגלית אבל בכל זאת):
״אני מאשימה את דיסני
בציפיות הלא ריאליות שלי מגברים״
אז אני שיניתי את זה ל:
״אני מאשימה את דיסני/הוליווד/החברה הכללית בכלל בציפיות הלא ריאליות שלי מתינוקות וילדים״.
כי לפחות אני,
לפני היותי לאמא,
הייתי בטוחה שתינוק זה פשוט אושר עילאי מתמשך ובלתי נפסק,
שהכל ורוד ופרפרים וחיבוקים
שזה כזה מושלם וכיף ומאחד ומשמח ורגוע.
מי בכלל חשב על לידה קשה?!
על צירים מהגיהנום 44 שעות?!
על תפרים שתופרים לך את המקום הכי רגיש ואינטימי בכאב חד ומפלח?!
ושאי אפשר אפילו לשבת כמו בן אדם
ושאי אפשר להתפנות כמו בן אדם בלי לצרוח מכאב
ומי חלם שהנקה זה דבר מסובך?! מה, לא פשוט שמים את התינוק ליד והוא יונק לו בכיף ובשלווה? הא לא?
אז למה זה צריך גם לכאוב כל כך?!
ולא להצליח כל כך?!
ולקחת מלא זמן ללמוד את זה?!
ובינתיים עוד איזור רגיש ואינטימי מדמם?! וסדוק?!
רגע רגע מה קורה פה?!
הגוף שלי נקרע למען ה׳! וזה כואב! ושורף! ונוראי!
למה לא דיברו על *זה* לפני הלידה ודיברו רק על נשימות?!
אז בסדר
עברנו את הלידה
ומה עכשיו?!
למה אף אחד לא אמר לי שאחרי הלידה זה הקושי האמיתי???
למה???
הלידה זה כבר שטויות ליד זה.
ומי דיבר איתנו על מה זה לא לישון
פשוט לחיות בלי שינה
יום אחרי יום
לילה אחרי לילה
שעה אחר שעה
ועד שנרדמים קמים אחרי שבריר שנייה בבהלה,
הבטן כואבת ומכווצת למשמע התינוק הצורח והידיעה שרק אני יכולה למלא את מבוקשו כרגע.
ושקמים
ומניקים
ןכואבים שוב
ומדממים שוב
ומשחות שוב
והתעסקות שוב
וכל הגוף שבור
ועייף
וכואב
ומדמם
וקרוע
ושונה
וקיבל בנוסף לכל צורה אחרת ולא לטובה
וסימני מתיחה וצלוליט וצלקות וורידים וסימנים ושומנים ומה לא?!
ומי הכין אותנו לזה?
מישהו דיבר על זה בכלל?
על אובדן הגוף
על אובדן העצמאות
על האחריות המפחידה הזו שמכה ומכה במוח כל לילה ואומרת: את האמא היחידה שלו!
אין לך מחליפה!
אין לך חופשה!
אין לך דקה שאת לא תהיי אמא שלו ואחראית עליו בכל החיים האלה!
כן גם אם את עייפה
וגם אם את כאובה
ןגם אם את שפוכה
את עדיין אמא שלו!
לתמיד!
בלי שנייה לנשום!
וההכרה הזו פשוט מפחידה. אני הייתי מבועתת ממש ממנה.
ושמסתכלים על התינוק הקטן הזה מה רואים?
רואים ונזכרים כמה זה כואב ללדת
וכמה זזה קשה
וכמה עייפים
וכמה קשה להניק
וכמה כל מה שכתבתי.
אז לא פלא שלפעמים מרגישים מה שתיארת.
אבל זה לא הוא.
גם אם המוח מקשר את הכאב אליו ויוצר את הרגשות הללו זה לא הוא.
זו המציאות שלנו.
זו הקללה של חוה אמנו.
בעצב תלדי בנים.
הו הו איזה עצב.
חווה למה אכלת מעץ הדעת למה???
אבל את יודעת מה יקרה?
את בטוח יודעת את זה
וחשוב להזכיר שוב -
זה עובר.
כמה שקשה להאמין
וכמה שחושבים שקל לדבר וקשה לעשות
וכמה שכל שעה את סופרת את השניות לא את הדקות שתעבור, אז לדבר איתך על חודשים?! המוח בכלל לא קולט! הוא בכלל לא שם!
אבל יקרה שלי
זה ע ו ב ר !!!
לאט לאט
כל יום הוא יום חדש
תנסי לקבל כמה שיותר עזרה
תנסי לישון כמה שאת יכולה
תני את התינוק לבעלך/לאמא/לבייביסיטר אחרי ההנקה/ההאכלה מיד וקומי להתכרבל במיטה לפחות שעתיים.
תצאי לשמש,
כן אני יודעת שלא בא,
אבל בכוח.
תקני ארטיק טעים ושווה,
כן אפילו אם יש לך בחילה ממנו, בכוח
שיכינו לך המשפחה החברות האיש אוכל,
שיחבקו אותך
שיעודדו אותך
שיגידו לך כמה גאים בך
כמה את גיבורה
כמה את טובה
כמה את אמא ואישה ראויה
כמה הם אוהבים אותך
תראי סרט או סדרה מצחיקה. שוב, בכוח
תראי ביוטיוב מופעי סטנדאפ ראויים
תזמיני אוכל ממסעדה שווה שאת הכי אוהבת
תבקשי שיכינו לך שייק מפנק
תצאי לטיול לבד שקריר וחשוך בחוץ אפילו רק לחצי שעה אפשר עם בעלך
תצאי לשמש אפילו 5 דקות ביום
לכי לרופא משפחה או איש מקצוע ותספרי הכל
הכאבים יחלפו ב"ה
הגוף יחזור לעצמו ולכוחות שלו לאט לאט
התינוק ישן יותר
ההנקה תהיה טובה יותר
ההישארות עם התינוק לא תהיה מפחידה כל כך
(ובינתיים אם קשה להיות איתו לבד,
אז לנסות כמה שאפשר
שבעלך יחזור קצת יותר מוקדם
שישלח הודעה במהלך היום של עידוד
שאמא תהיה
שחברה תהיה
שתצאי לגן שעשועים
שתראי סרטים כיפיים תוך כדי
שלא תהיי לבד!!!)
תשני יותר
את תתחזקי לאט לאט.
תהיי חזקה
תפרקי ותדברי ותשתפי את כל מי שאת יכולה
תעזרי כמה שאת רק יכולה
ולאט לאט יקרה
יום אחרי יום
הכל הכל יהיה בסדר ב"ה 🙏❤
כשאני קוראת אותך אני מבינה כמה המצב שלי טוב, בעצם..כי זכיתי בתינוק די נוח ב"ה (למרות שהאחים שלו משגעים אותי😏)
אבל מצד שניזה רק ממחיש לי כמה זה באמת דיכאון בפני עצמו ולא רק תחושות קשות שהגיוניות אחרי לידה..אז זהו, כבר אין טעם לחכות "שזה יעבור" (כמו שניסיתי עד עכשיו) אלא פשוט צריך לטפל בזה, ולעומק.. הלוואי שבאמת סוף סוף זה יצליח לי
ובהחלט גם אם התינוק הכי נוח שיש - הדיכאון הוא תיק והתמודדות בפני עצמה
קל וחומר שיש עוד ילדים
קל וחומר שיש מלחמה
קל וחומר שהאיש בקשיים בעצמו
קל וחומר שבעבר חווית כבר דיכאון ואת יודעת את התהומות הללו שלו וזה מפחיד מפחיד מפחיד
אפילו הפחד עצמו מלא להרגיש ולא להיות בחושך הזה
וקל וחומר שהגוף והנפש עדיין מתאוששים מהלידה ולא בכוחות הכי חזקים שלהם
וקל וחומר שחוששים שלא נמצא לעולם מישהי מתאימה
ונישאר עם זה לבד לבד לבד
חשוך ולבד וטובע וחונק
ואת מדהימה מדהימה שאת מצליחה כך לבודד את הדיכאון ולחשוב בבהירות ולחתור ולא להתייאש ולחפש אשת מקצוע מדויקת לך!
זה כ"כ יקר וכ"כ חשוב שהיא באמת תהיה נכונה ומדויקת לך, שתרגישי כוח ותמיכה הכי מותאמים ונכונים
בטח בטח שאת תמצאי יקרה! ב"ה!
(כתבתי למעלה ששאלתי בקבוצה של מדריכות כלה של מכון פועה,
עם כל התנאים שכתבת כמובן),
ואחת הנשים כתבה לי בפרטי המלצה ל:
אפרת אורלין
טלפון:
050-221-3863
1. ענבל מרשיין
טלפון:
054-528-0063
2. מיכל אפל
טלפון:
054-632-6844
1. אפרת בן משה
(עו"ס קלינית עם הכשרה גם בתחום דיכאון אחרי לידה),
כתבה לי אישית שמקבלת בזום ושאין בעיה ליצור קשר ראשוני ולהתרשם אם מתאים לך בהודעה/התכתבות/מה שתרצי.
טלפון:
050-811-9393
2. מיכל מן
טלפון:
054-667-2774
אז אני שואלת: מה הגילאים של מי שהמלצת עליהם? כי אני מעדיפה מישהי מבוגרת יחסית (נגיד מעל 40 לפחות, עדיף יותר) כי ככה אני מרגישה יותר ביטחון כזה
אז אם את יודעת בנות כמה המטפלות שהמלצת אני אשמח לדעת..
שאישית הייתי מנסה קודם את אפרת בן משה.
כיוון שמכל ההמלצות שכתבתי, היא היחידה שכתבה לי ישירות ושמעתי ממנה מכלי ראשון שהיא גם עו"ס קלינית - כלומר עם הסכמה מסודרת לטיפול בנפש כמו דיכאון,
גם עם הכשרה ספציפית גם לתחום של דכאון אחרי לידה,
גם כתבה לי ישירות שהיא מקבלת בזום,
גם כתבה לי מתוך קבוצה של מדריכות כלה ממכון פועה כך שככל הנראה היא עצמה דתיה,
גם כתבה לי שהיא בשמחה מאפשרת יצירת קשר התחלתי בהתכתבות/הודעה וכל מה שנוח לך,
גם כתבה לי ישירות שהיא כבר מעל 20 שנים מטפלת בנשים וילדים כך שהיא ככל הנראה מעל גיל 40 (אלא אם כן התחילה בגיל 19
כותבת רק כדי לגרום לך קצת לחייך כמובן
)
בגלל כל האמור אישית הייתי מתחילה לברר איתה ורק אם לא מסתדר ממשיכה הלאה.
בהצלחה רבה יקרה!
אלופת עולם שאת 👑
והגיל בהחלט עונה לכל מה שרצית בדיוק
והיא נשמעת מקסימה
(אם תרצי את המספר המדויק של הגיל תוכלי לשלוח לי מסר מניק אנונימי אחר כלשהו ואכתוב לך בשמחה, פשוט לא יודעת אם בסדר לכתוב גיל ספציפי בבמה פתוחה כאן)
ונתפלל שתהיה שליחה טובה בשבילי
תודה על כל מה שהשקעת בשבילי!
ובשמחה
אם תרצי לעדכן נשמח ממש לשמוע שהסתדרת 🙏
בשורות טובות יקרה וכל הטוב ❤️
האם הסתדרת?
חושבת עלייך ❤
פניתי לאפרת בן משה ונפגשנו לפגישת הכרות. הרגשתי שהיא תהיה טובה בשבילי וקבענו פגישה להשבוע
מקוה ממש שמכאן יהיה לי יותר טוב ושהיא באמתתעזור לי.
תודה רבה! זה הכל בזכותך!
ב"הצלחה ענקית יקרה!
איזה יופי את שככה קבעת ונפגשת
ב"ה הכוחות האדירים הללו שלך יעזרו לך בדרך
שתראי המון ברכה וטוב שלם ומתוק מתוק ❤️
חברה שלי
אם מישהי תרצה פרטים בפרטי אשמח לתת
ואני כאן כדי להגיד שהמצב יכול להשתפר, ובעז״ה תעברי את זה בקצב שנכון לך.
ממליצה להגיע לטיפול בראש יחסית פתוח, ללכת למישהי שאת סומכת עליה ועל העצות שלה, ושאת מרגישה איתה יחסית בנוח (התחושת בטן שלך תעזור לך להחליט).
ותודה לך שאת כותבת על זה פה! השיח על זה מכניס לתודעה הכללית (של החברה הכללית) כמה שזה טבעי ומנרמל את זה. (כמובן עדיף לא להיות בדיכאון, אבל עצם זה שהוא קיים זו תופעה טבעית שחשוב לדבר עליה, חשוב שהציבור ירגיש בנוח לשתף כשיש קושי ולחפש עזרה, זה באמת באמת הצלת נפשות)
בהצלחה לך❤️
מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.
לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩
על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.
בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)
בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.
אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.
תודה רבה לכולן,
וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉
תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.
מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה
בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים
הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)
הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.
הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.
חיסרון- חם!!
יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...
ליד ממילא
מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה
נדלקות כל שעה או שעתיים...
מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו
בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:
מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה
מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.
מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.
מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק
עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד
פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.
מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה
פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.
עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.
מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-
עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.
מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.
אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..
עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.
עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים
מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.
מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף
מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.
בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף
פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!
המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.
בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)
כדאי להביא מגבות ובגדי ים 
שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה
מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים
יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם
פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.
מתקנים שווים ומזרקות
יוצאת ממרכזית המפרץ
טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.
אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.
לא חוף רחצה בכלל.
מלא צדפים.
יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות
זול יחסית, קצר. הלכנו עם ילדים קטנים ונהנו מאד.
אפשר להכנס לרכבות ישנות, לקטרים ישנים.
לא ממוזג, לפחות ברובו.
אני חושבת שזה כיף לילדים בגילאי ה2-5, בייחוד כאלו שאוהבים רכבות וכלי תחבורה.
כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.
פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.
יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.
פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל
באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים
טארקופארק רעננה - בכניסה לרעננה, פארק ענק, מרחבי דשא עצומים! מתקנים לילדים, אם אני לא טועה מתקני כושר למבוגרים, אני חושבת שיש גם אגם עם ברווזים, דגים וכו ֫ יש שולחנות קקל.
פארק הדרים ברחובות- ליד בית העלמין ( אני לא זוכרת רחוב אז פשוט בווייז אפשר למצוא אותו)
מקום ממש נחמד, מרחבים גדולים ושבילים להליכה נוחה , יש מסלולי הליכה בפארק שטובל בירוק ומלווה בהמון טווסים שמסתובבים חופשי אבל לא מזיקים (רק צריך לשמור על האוכל שהם לא ייקחו...) וגם שם יש אגם וסוג של פינת חי נחמדה (מרחב יחסית גדול אבל יש מגוון מצומצם של חיות)
הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.
הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.
אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.
ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.
מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?
חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.
או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.
אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.
הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...
אם אני לא אמצא פתרון אחר.
זה ממש יקר.
לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.
אין לי הסברבעיניי
מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)
כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.
המינוס שצריך לכבס כל יום
אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה
גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...
מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..
לק"י
למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.
אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...
ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.
אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה
אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר
אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית
בהצלחה🫶
איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.
סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.
הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅
וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.
בפרטים הקטנים
עציצים
מנורות
ידיות לארונות
שטיח
ווילונות
ואז מרגישים בבית
עברנו,
ברוך ה'
ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'
ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו
עדיין התקלחתי עם כפכפים😅
מחר ננקה שם שוב
אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…
וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה
קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.
זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה
מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.
יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.
רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.
ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.
אז כנראה זו חלודה ולא אבנית
מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?
אני??
לאאאא
מפתאוםםםם
😳😳😳
😂
מה נעשה צריך שיהיה נקי
כי זו חומצה מאכלת
בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב
יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש
אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה
זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר
מחפשת משהו שיחזיק מעמד לכמה שנים.. יש דבר כזה?
מחזיק מעמד כמה שנים.
אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.
אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר
באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום
מעולה.
דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס
מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס
דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים
לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ
בס"ד
ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?
ממש בורה בנושאים האלה... תודה!
יש חוף נפרד
ויש חוף מעורב
ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.
את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם
מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.
אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.
או לחוף באשקלון ממש מבודד.
אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.
וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.
יש שם חניה מאד גדולה.
זה צמוד מימין לחוף הנפרד.
זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.
אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.
לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.
מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.
אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.
פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.
אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..
אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.
אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.
פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.
בפארק הפיראטים באשדוד
היו כמעט רק חרדים
אז לא היה בעיית צניעות
והיה ממש נחמד
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
בעודכחודש
ספורטליין אפורה
מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר
תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב
שגם סליו לדעתי
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).
@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -
שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.
תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."
ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...
בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!
(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)
זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.
בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.
ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש
וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)
ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית
בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),
וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.
חצאיות גיזרה ישרה
חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)
חולצה בפנים וחגורה
שמלות קומות
שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.
טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן
טופ מקושקש שנחתך על הבטן
טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה
יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה
בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה
והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע