פורום הריון ולידה (עמוד 3673)

מתי בדקת פעם אחרונה B12 וכמה יצא לך?

אולי הרופאה ביקשה באחת מהבדיקות?

איך זה מופיע? אולי אוכל לבדוק בתוצאות קודמות מה המצב עם זה..

תבדקי בתוצאות הקודמות אולי בדקת פעם

 

אם בדקת לפני יותר מחודשיים/שלושה כדאי לך לבקש מהרופאה שתתן לך הפניה

 

חשוב לדעת מה המצב של ויטמין B12. במיוחד שבשליש השלישי זה יורד יותר

הרבה פעמים בלילה, ולא תמיד נרדמת שוב מיד, בעיקר כי אני ישנה על צד שמאל, ואני מתעוררת עם כאבים חזקים ברגל, שמקשים עלי להרדם שוב, מה עושים?, לא נוח לי לישון על צד ימין..

אבל הנפש שלנו זה דבר בר אימון ובהחלט אפשר לעבוד על זה ולשדרג...

ולפותחת חיבוק

קודם כל על השיתוף , ודבר שני איך ידעת בצורה מדהימה לשנות את הדברים עם הילד ולהכיל אותו. גם לי יש אמצענ בן 4 וגם אננ מרגידה שהוא זקוק לי.. אז תודה חיזקת אותי

זה נותן המון השראה!

פשוט העלית דמעות בעיני. איזו אמא מדהימה!!! חיזקת אותי מאד, עם בן החמש המושלם שלי שגם התחיל לעצבן...

לי אישית יש שניים אבל אני בטוחה שהמון אמהות ל3 מזדהות עם זה.
התחברתי למה שכתבה בהתהוות, למצוא זמן מיוחד לילד האמצעי, לשנות את ההסתכלות שלנו עליו.
הרבה נחת!!

עזרתן לי להוריד אבן מהלב,
עכשיו כשהלב קל יותר,
מדהים איך בקלות רבה יותר מוצאים את הזמן והיחס להנות מכל אחד.
😘

יש לי ב'ה שש ילדים ועם הבת השניה הרגשתי את מה שאת מספרת.
רק שתדעי שתמיד יהיה מקום מיוחד לבכור ולבן זקונים.
הבכור עשה אותך אמא!
והקטן גם בגיל עשרים יהיה הקטן שלך !

יש לי שלוש בנות רצופות ואין מה להשוות את ההתרגשות וההתחלה של הבכורה בכל.
כיתה א' ,המסיבת סידור הראשונה, הבת מיצוה ...
אצל השניות פחות התרגשתי כי עברתי את זה כבר. זה לא קשור לפחות אוהבת.
גם אני חשבתי שאני לא בסדר.

נגיד שהיתי רוצה לישאול איך החולצה שקניתי היתי פונה לבכורה אפילו שהבת השניה קטנה ממנה בשנה וחצי בילבד.
התחלתי לעבוד על עצמי וב"ה יש לי קשר טוב גם עם הבנות השניות.
רק שחיב לשים לב לזה זה ולא לגרום קינאה בין האחים!

כך היחס לילדים 

במיוחד שלפעמים הם מזכירים לנו דברים 

ומביאים אותנו לקצה

איתם זה המבחן הכי קשה להורות

יודע על עצמי כבן כזהאצל הורי ועלי ככזה בתור אבא

אל תתרגשי ותתחילי לייצר זמן איכות עם הסנביץ המתוק שלך

הסנדביץ' אצלינו-זכה במתיקות מיוחדת שאין מצב לפספס
משהו ממש שובה לב.

והגדולה..מדהימה,בוגרת,חכמה .ממושמעת.
אבל...כבר גדולה(בת 4) הרגשתי שהלב שלי לא נפתח אליה כמו פעם..
שלא בא לי רק לחבק אותה כל היום
שיותר מצפה ממנה
שפחות מתרגשת מהגדילה שלה

ונורא התבאסתי
דברנו על זה
והבנתי שבלב אני הכי אוהבת
והשקעתי בה זמן איכות לבד מדי פעם
התבוננתי בה מהצד
והתאהבתי מחדש
לאט לאט

גם לי ככה עם הבכורה

לי לא הה טעם לפומיניק, אבל ראיתי שמישהי פתחה שרשור לא מזמן וגם היא טענה שהיה לו טעם דוחה.

לא היה שום שינוי.
יכול להיות קשור לספורט? 🤔

כמה ימים אחרי שחזרתי לעבודה היו לי קצת דימומים.

תליתי את זה לחלוטין בסטרס שנכנסתי אליו.

הטעם באמת דוחה והיה לי בחודשיים הראשונים דימומים. עכשיו אחרי 3 חודשים חידשתי את המרשם והפעם הרוקח הביא לי דיאמילה. מקווה שזה לא יעשה לי שוב דימום

עברתי לפומיניק והתחילו לי כתמים

בעיקרון טענים שזה ממש אותו דבר

אבל כנראה שיש הבדלים 

ויש גם כתמים פה ושם.
אף פעם לא השתמשתי בסרזט אבל ההיגיון שלי אומר לי שאם אלו 2 חברות שונות אז ייתכן ויש שוני מסוים בהרכב...
ויכול גם להיות שהגוף שלנו משתנה עם הזמן

בהריון הראשון שלי חשבתי שהשתגעתי לגמרי ב"ה שהיה לי עם מי להתייעץ

בקשר לבעל אני מציעה לדבר איתו כבר עכשיו להגיד לו מה את מרגישה (במילים יפות לא אתה מגעיל אותי) להסביר שזה נורמלי מה מותר לו מה אסור. וכמובן לחזק את הביטחון שזה לרוב עובר אחרי חודשיים שלושה

מכירה הרבה מקרים שהבעל ממש לא הבין למה האישה מתרחקת ולקח את זה מאוד קשה.

 

ואולי תשקלי יחד עם הרופאה לקחת דיקלקטין זה מקל גם על תחושת הגועל הכללית

 

הריון קל ותקין!

 

 

יש לו הרבה אחיות מעליו במשפחה והוא כבר מודע מאוד לתופעות שההריון מביא איתו אבל אני ממש מרחמת עליו , כאילו אם אני מנסה לשים את עצמי במקומו זה מרגיש לי מתסכל נורא..
ולגבי דיקלקטין זה לא מסוכן? תופעות לוואי וכו'?

לי ב"ה אין תופעות לואי וזה בטוח לעובר  כמובן שאם אפשר להסתדר בלי תרופות זה עדיף..

יש נשים שזה ממש מעביר להן את הבחילות  לי זה רק מקל  אבל עדיין שווה את זה  אני מצליחה לאכול ולשתות ולא נגעלת מכל דבר 

 

הלכתי להקיא... אין הגיון... בהצלחה

שלא כדאי לסמוך על התגובות פה לגבי כזה מצב. אני ועוד כאן מיעצות על בעיה מסוימת לפי נסיונינו אבל יכול להיות שבמצב הזה כדאי שרופא יאבחן את כל התמונה ולא אנחנו פה נתן פתרונות לכל בעיה בנפרד ופחות נוכל לאבחן אם יש בעיה שכל התלונות שלך הן סיפטומים שלה ואפשר לפתור אותה בטיפול מתאים. יכול להיות שיש כאן נשים שסבלו מבעיה שיכולה להתאים לכל מה שאת מתארת יחד ואז זה יכול לתת לך מושג לגבי כל התמונה אבל כדאי בכל מקרה ללכת לרופא שאת סומכת עליו אבל לא מתביישת לפרט הכל.

תרגישי טוב!

לא לחץ בחזה בצד שמאל.
זה בצד ימין וניראלי שקשור להנקה. מין דקירות שבאות מבפנים.
אולי לא הסברתי את עצמי והיו כמה שאלות ביחד בתוך שאלה אחת.

בכל מקרה תודה רבה.

שכתבת ולכתוב שוב בצורה בהירה יותר. את כותבת לא לחץ בחזה בצד שמאל - למה את מתכונת? שתינו לא הזכרנו את זה בתגובות הקודמות שלנו.

ולמה את מתכונת כשאת כותבת זה בצד ימין?

"הנקה מלאה" שמונעת מחזור זה אומר שהתינוק יונק כל 3 שעות מקסימום, ביום ובלילה.

אם יש פה ושם זמנים שהיה רווח יותר גדול בין הארוחות אז כבר יכול להיות שכן חוזר לך המחזור

 

השינוי שאת מרגישה בתפוקת החלב יכול להיות שבאמת את במחזור עכשיו וזה מה שמשפיע

אבל גם יכול להיות שזו קפיצת גדילה

 

נסי לנוח יותרף להניק לפי דרישה וחכי יום יומיים לראות אם התינוק שוב חוזר להיות יותר רגוע

 

חיבוק על מה שאת עוברת, לא קל עם האי ודאות הזה..

 

בהצלחה רבה ושילך בקלות!

 

 

של יותר מ3 שעות לפעמים. אז זה לא נחשב הנקה מלאה?
אם ככה כן הגיוני שחזר לי המחזור...!
תודה.
אז איך יכול להיות שמכון פועה ממליצים להתחיל את הסרזט רק שבועיים אחרי המקווה?
בשבועיים האלו יש סיכוי להכנס להריון אם ככה?

צריך להוסיף מניעה לא הורמונלית ז"א קוטל זרע מקומי - נרות/שקפים/ג'ל

 

ואם באמת חזר לך המחזור אז זה חתיכת סיכון

כי מכון פועה בהמלצה הזאת מתחשבים בכך שהנקה מלאה יש לה גם אחוז מניעה מסוים. אבל אם לך חזר המחזור זה אומר שאצלך להנקה אין השפעה על המניעה

 

יש לי חברה שנכנסה להריון חודשיים אחרי לידה ב*הנקה מלאה* היא חשבה שאם היא רק מניקה זה נקרא הנקה מלאה, אבל היו לה פה ושם פערים של יותר מ 3 שעות. והיא נכנסה להריון בלי לקבל מחזור בכלל, טבלה בערך חודש וחצי אחרי לידה וצ'יק צ'ק נקלטה להריון

 

העניין הוא שאני לא יודעת איך את יכולה לוודא אם מדובר במחזור או בדימום מהלידה שעדיין לא נגמר

 

אולי יש בדיקות דם מסוימות לפרופיל הורמונלי שיכול להצביע אם זה מחזור, תנסי לשאול את הרופאה

חשבתי להשתמש בקוטל זרע בנוסף "להנקה מלאה" אבל זה לא ממש בטוח אם ככה.
ואם אני יתחיל עם הגלולות עכשיו אני בכלל יכנס ללופ של כתמים שאני לא יידע מה קדם למה...
ואני גם ככה כבר 7 וחצי שבועות אחרי לידה והמקווה עוד לא נראה באופק
אוף, למה הגברים לא יכולים לקחת על עצמם רק את המניעה.
למה????

שיש גם דעות אחרות בנוגע למניעה, שאומרת שעדיף להתחיל לקחת את הכדור כשיש עדיין דימום גם ככה, כי אז אם יש כתמים, את אפילו לא שמה לב ולא יודעת...
יכולה להעיד על עצמי, שאני התחלתי לקחת סרזט 6 שבועות אחרי הלידה, כשעוד היה טיפה דימום, אחרי כמה ימים העלתי את המינון ל2 כדורים, ואחרי שבוע טבלתי... (אגב, הרופא שלי אמר על סרזט שצריך שבוע לפני, ולא שבועיים...)

לא יודעת לייעץ על הכל, ומסכימה עם @מהלחוצות קצת שכתבה שאת שואלת על המון דברים ובמקרה כזה כדאי ללכת לרופא.
לגבי מחזור- לי קצת אחרי שהסתיים הדימום מהלידה, הגיע מחזור (בודאות, היו לי אותם כאבים ותחושות כמו במחזור וגם הרופאה אמרה שזה נראה מחזור) ואני מניקה די מלא (כלומר רק הנקה, אבל יש לפעמים רווחים של יותר מ3 שעות ואני גם לפעמים שואבת). אז מהניסיון שלי, זה יכול לקרות.
ועוד דבר, שכשהתלבטנו מתי הדם הזה אוסר (כי זה היה כבר אחרי שטבלתי) הרב אמר ש"אישה יודעת מתי היא במחזור". לתחושות שלנו יש מקום..

התאמצת יותר לאחרונה? זה מביא דימום ונשמע הגיוני ולא מחזור.
לגבי הקטני שלא רגוע, אולי סוג של קפיצת גדילה?

מבחינת עבודות הבית יציאה לקניות וכו..
וגם התחלתי הליכה ממש מתונה( הליכת שבת)
חשבתי גם בכיוון הזה.
החוסר וודאות הזאת, של מה קורה לגוף שלך קצת משגעת.

ואם את שואבת בבית ממש ממליצה להשאיל מיד שרה חשמלית

קניתי מעליאקספרס את הידנית מאותה חברה של החשמלית דו"צ שהומלצה פה, והיא לא שאבה בכלל. ממש כלום.
יצא לי להתנסות במדלה (חיברתי את הידית לחלקים של הסווינג הרגילה שלי) וממש לא עבד... בוארון היה נורא נורא חלש.

אוטומט ידנית לעומת זאת שאבה אצלי מצויין. וגם מדלה סווינג (ההיא של החלקים).

מסייגת שזה אישי וזו שהשאילה לי את הידית של המדלה הידנית היתה מרוצה ממנה.

בלידה הראשונה היה לי מדלה ידנית, בהתחלה עבדה טוב אבל מהר מא משהו נדפק לה...

בלידה השניה קניתי אוונט ידני ומדלה סווינג חשמלית ושתיהן מצוינות!

אבל לא שואבת באופן קבוע, מדי פעם כשיש צורך.
יכול להיות שבשימוש יותר אינטנסיבי היא נדפקת, אין לי מושג

נשמע כמו הגדולה שלי (היום בת ארבע)
לא ישנה כמעט בכלל במשך היום- גג 40דקות..
ובלילה קמה כל שעתים! על השעון.. עד גיל שנה וחודשים בערך..
עד היום היא לא ישנה צהרים.. אבל ב״ה ישנה בלילות!
ברגע שהפנמתי שזה אופי,היה לי יותר קל לקבל את זה.
מחבקת אותך!!
זה מתיש מאוד!!
(הקטנה ישנה הרבה יותר טוב!! בליעיןהרע😜)

באמת מתעודדת מזה שהלילה ישנה טוב. באותו מידה היה יכול להיות הפוך.

אם הילדה לא ישנה 10 שעות משהו מפריע לה לא נשמע הגיוני, היא שלווה כל השעות האלה או בוכה או מה? היא קטנטונת..

זה מעניין אבל זה קורה בערך פעם בשבוע ובדרך כלל ביום שישי. לא הצלחתי לפענח למה דווקא אז...
כשהיא ערה הרבה זמן היא בוכה וככל שהזמן עובר בוכה יותר.. ממש קשה.. ברגיל אני מכניסה אותה לישון כשמתחילה להתעייף נותנת לה קצת לינוק מחתלת אם צריך ומכניסה אותה למיטה עטופה בשמיכה.. תמיד מנסה קודם שתישן לבד במיטה. לפעמים מוכנה לקחת מוצץ ולפעמים לא,... וכשבורח לה המוצץ היא בוכה... אחרי שאני מנסה גם להרדים בידיים ומתייאשת נותנת לה לשחק והיא בדרך כלל תהיה רגועה לזמן מה...

לחץ?

ויום שישי זה אחד הימים הרגועים אצלנו

אז אולי יש משהו שאת אוכלת בחמישי שעושה בלאגן בבטן?

איך היא בלילה?
ניסית עיטוף?
הכי חשוב לנסות לזהות סימני עייפות (אי שקט לפני בכי, שפשופי עיניים, גירוד באוזן וכו') לפני שהיא ממש עייפה וכבר לא תסכים להירדם, ולנסות להרדים אותה אז, כשהיא רק מתחילה להיות עייפה.

ישנה 12 שעות בערך 7-7 קמה פעמיים שלוש לאכול וחוזרת לישון... העיטוף עוזר ברמה מסוימת לאחרונה היא מצליחה להשתחרר מזה אז כבר לא ממש יעיל

את הדבר הזה.

יועצת שינה לתינוקות.

הבת שלי ישנה מצוין בגיל קטן ובגיל גדול היו בעיות בלי סוף עד שכבר חשבתי על זה ברצינות אבל בסוף זה החכמתי מספיק מקריאת התכנים של אלה גרשטיין והצלחתי לסדר את הבעיות לבד. אולי כדאי לך ללמוד את העקרונות הכלליים של שנת תינוקות. אם בכל זאת את כבר בלי סבלנות אני חושבת שזה יכול לעזור.

לפי החוק היום חופשת לידה מלאה היא 26 שבועות (רק 15 בתשלום). המעסיק אמור לצאת מנקודת הנחה שאת לוקחת את כולה, ורק אם את חוזרת קודם את אמורה להודיע (לפחות 3 שבועות לפני החזרה).
אבל כיוון שרוב העולם עוד לא הפנים את זה, ראוי לעדכן בתוכניות שלך מוקדם ככל האפשר.

אם את רוצה להשאר בבית יותר מחצי שנה - את צריכה להודיע. אבל על זה אני לא יודעת.

טוב לדעת שהחופשה בתשלום זה 15 שבועות חשבתי ש14

הנה עוד מידע מאתר "כל זכות"
חופשת לידה

)1.1.19(

מה עם מי שיולדת קודם והתאריך הזה בתוך תקופת חופשת הלידה שלה?

בפחות מחודש
והקטע שגם פעם קודמת שהעלו פיספסתי בחודש ;)

כי אני יודעת שזה היה כלול בהצעת חוק המקורית, אבל אז נשארו רק עם ה15 שבועות, והשבוע הנוסף לא התקבל עדין...

והתבאסתי לבעלי ;)

מכירה מישהי שאחרי פטירת ילד עברה טיפול אצל מישהי מתמחה לאובדן. אם זה רלוונטי אברר את השם (זו רבנית מוכרת שעברה אובדן ידוע אבל לא עולה לי השם משום מה).

קשה

של רבנים כרגע..

אני בעצמי הלכתי פעם לייעוץ (בנושא אחר) אצל מישהי שהיא גם רבנית אחרי שהתגברתי על הרתיעה האוטומטית מהכותרת 'רבנית'. היא למדה את התחום, לא 'אשמתה' שהיא רבנית... וכאמור עברה אובדן קשה בעצמה.

רק על סמך היותם רבנים/ות

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f51
מתחדשת מנהלת הפורום בטח תדע לעזור

העניין הוא שזה בדרך כלל לידות שקטות, שהתינוק כבר נולד מת...

אני השתתפתי בקבוצה כזו, זה ממש חשוב! עוזר מאוד (יותר מפסיכולוג...)

יכולה לתת לך מספרים בפרטי,

אבל כדאי אולי לשאול אם מתארגנת קבוצה ספציפית למקרים כאלה..

בנוסף, יש את מרכז פנים שהיא יכולה ללכת לעיסוי/ שיעורי יוגה קצת להירגע.

 

ויש את קבוצת חיבוק בשקט בפייסבוק, אבל שוב, הרבה יותר נפוץ לידה שקטה.

מעניין אם אנחנו גם מכירות ;)

גם אני מכירה בעקיפין..

הגורן הקטנה ורסיס אמונה תחבקו אותה חזק גם בשמי.
כמי שחוותה אובדן בעבר אני יודעת שזה ממש קשה ולא פשוט.
תהיו איתה, תעטפו אותה, תעזרו ככל יכולתכם ותקשיבו לצרכים שלה ושלהם כמשפחה.
טוב שהיא תתאבל ותכאב את האובדן הזה, מניחה שבחודשיים האחרונים היא היתה סביבו והמון.

בתחילת הריון שבדיקת ביוץ יוצאת חיובית (לא יודעת אם זה משהו מדעי בכלל ) אבל הבדיקה שעשית לא אומרת כלום.

נרות לא מונעים במאה אחוז 

אז תעשי בדיקת האיון ואם זה לא אז אולי את לפני מחזור

 

אורז פירה בננה במבה

קודם כל לפני גיל שנה להיזהר מאלרגיה לבמבה- בוטנים זה עלול להיות מסכן חיים בשניות.
דבר שני למה כבר סוכר בגיל הזה? לא חבל?

לפי כל ההנחיות הרפואיות.
אלרגיה לחמאת בוטנים היא מסכנת חיים וחשיפה אליה ממש לא עוזרת ורק מסוכנת.
אבל בכל מקרה לא חושפים לאלרגנים לפני גיל שנה.

ממש להפך! מומלץ כבר בשלב הטעימות לחשוף בהדרגה למאכלים שידועים כאלרגנים. כל שבוע אחד אחר. כמו שכתבתי, לא בשעות הערב לפני שהילד הולך לישון.

נמצא שדווקא בישראל בגלל שהילדים חשופים לבמבהמגיל צעיר משערים שאחוזי האלרגיה לבוטנים נמוכים בהרבה.

של אלרגיה מסכנת חיים לבוטנים, ברמת הרחה ממרחק כמה מטרים.
וזה מה שנאמר לנו

אם ידוע על אלרגיה למאכל מסוים במשפחה חשוב לחשוף למאכל בהתאם להנחיות הרופא.

ואלרגולוגית אמרה לי לתת לתינוק תמ''ל חלבי ולהעלות כמויות בהדרגה אפילו שינק הנקה מלאה, רק כדי שלא יהיה אלרגי לחלב.

לפזר ממש מעט אורז מבושל בצלחת והיא תאכל גרגר גרגר. גם תתאמן בלתפוס. קוסקוס בינוני עם רוטב ירקות. גם את הרך של הלחם ממש לפורר לקוביות קטנטנות. אפשר לטבול את הלחם במיץ של סלט ירקות. או במרק.

(ככה זה בטחון, כשזה לא טחון זה יוצא צלחת קטנה)


אפשר לתת ירקות מבושלים בקוביות, תפוחי אדמה, פסטה, חתיכות עוף, קציצות, חתיכות חביתה, חתיכות לחם, עגבניה.

ותדעי שהמון ילדים בלי שיניים אוכלים גם שניצל ותפוח... הם לועסים עם החניכיים.


פרות - פרות קיץ יש המון: מלון, אבטיח (תיזהרי מכתמים), אפרסק, שזיף.

חותכים לחתיכות קטנות.
החניכיים הם כמו שן אחת גדולה. הם מצליחים ללעוס יופי..

שזה בדיוק זה-לתת את האוכל כמו שהוא, ולא מרוסק או טחון.
אפשר לתת: קציצות על כל הסוגים(עוף, בקר, הודו, דגים-טונה), לאפות ירקות בתנור מכוסים בנייר כסף(קישוא, תפוח אדמה, בטטה, ברוקולי, כרובית) ולתת בקוביות/שלם.
להכין פשטידות- תירס, קישוא, ברוקולי, בטטה, וכו' עם ביצה קמח ולתנור. להביא כמו שזה, זה אחלה.
להכין פנקייקים, אפשר לשים בבלילה פרי מרוסק.
פירות: אגס בשל, אפרסק, נקטרינה, קיווי, מלון, אבטיח.

@אסתר יוסף- פירה זה טחון, במבה- אני מעדיפה שלא בינתיים, בננה- היא לא מתלהבת, אורז- כשניסיתי היא לא הסתדרה עם זה, אבל היא גדלה מאז, אז באמת כדאי לנסות שוב. היא לא ממש מצליחה לתפוס עם הידיים שלה. @הריון נוסף ב"ה- קוסקוס- זה לא נתקע בגרון? לחם היא אוכלת- את זה היא אוהבת...ירקות מבושלים- איך להכין? לבשל ככה זה טעים, או לטבל אותם?

@מוריה ו@יראת גאולה- דברים קשים היא לא מצליחה ללעוס. זה הבעיה שלי עם פירות שלא רכים מאוד. לחם וקציצות היא יכולה לאכול, חביתה- נראה לי מסובך לה מידיי.

@באורות- יש לך מתכונים לפשטידות שמתאימות לגיל הזה?

צריך לנסות כמה פעמים.

עדיף בשלב הזה ללא מלח או תבלינים.
או ממש ירקות מתוך מרק ירקות.. בשלב ראשון אני אוהבת לחתוך לחתיכות קטנות ולא לרצועות. כי קישוא למשל הוא ממש מחליק . ויש מצב שבטעות תיקח חתיכה גדולה מידיי.
צודקות נשים שאומרות שאפשר להביא כמעט הכל.
אבל אני מבינה שאת ממש נמצאת בשלב הראשוני.
ויש לך חשש.
אני חושבת שיש קשר לאופי הילד כשמתנסים בפעמים הראשונות. יש ילדים שטועמים כמו ציפור
ויש ילדים יותר מהירים שמכניסים חתיכות גדולות. וזה מפחיד. אני מאמינה שאת כבר מכירה את ההתנהלות שלה פחות או יותר.
ובאמת עכשיו הרעיון הוא ניסוי ותהייה . בהשגחה.
גם אם היא לא הסתדרנו עם אורז. לפעמים כשמוסיפים קצת טעמים . כמו מעט רסק עגבניות עם האורז. ההתלהבות מתחדשת ושווה לנסות שוב. או אורז עם מעט רוטב של המרק. וכו.

כבר כמה חודשים שהיא טועמת דברים, אבל זה לא מגיע לארוחה.

היא כבר אכלה דברים מתובלים, ואני מעדיפה להביא לה אוכל שאני מכינה גם לעצמי, ולא לבשל במיוחד בשבילה.

אני מביאה לה קצת ירקות מהמרק, אבל אני לא מכינה כל הזמן.

מההתחלה היא לא התלהבה מאוכל. היא אוהבת בעיקר לחם, קרקרים רכים ועוגות , פחות פירות ואוכל מבושל. לאט לאט היא כן אוכלת יותר, אבל אני לא כל כך מצליחה למצוא דברים מזינים שהיא אוהבת ומסתדרת איתם...

אורז היא לא הצליחה ללעוס, פחות בעיה של טעם. אבל נתתי לה כבר מזמן, אולי עכשיו היא יותר תצליח.

 

@מוריה- אני מנסה כמה פעמים. אבל לפעמים היא ממש לא מסכימה לטעום.

היא הראשונה שלי שאוהבת טחון

ואגב- גם את זה כדאי לנסות כמה פעמים כי זה משתנה

אבל גם בלי לטחון-

פירות- בקיץ זה קל יש מלא..
אגס רך, אפרסק,מלון,שזיף,אבטיח,

חתיכות לחם עם- טחינה/אבוקדו/עגבניה מגורדת עם שמן זית...
אין שום סיבה שיהיה לה מסובך
תני לה להתעסק,להרגיש,להסתקרן..שלי אוכלת לחם כבר מזמן...בלי שן אחת

קציצות הודו,קציצות ירק...
צ'יפס בתנור -לא שומני מדי..
אנטיפסטי-מקלות ירקות חתוכים בתנור עם שמן זית ומלח
פשטידות אישיות

והכי קל ומזין-
מרק
להביא לה קוביות של ירקות-קשוא,גזר,דלעת,בטטה,תפו''א...
היא יכולה גם לבד לקחת מהשולחן שלה

דייסת קוואקר
אפשר גם לאט לאט תוספות-
בורגול,אןרז מלא, גריסים,

ואם היא אוכלת קטניות- אז בכלל
אפונה,,עדשים -קציצות עדשים..


ולא חייב גיוון בכלל...

הבת שלי אוכלת כמעט כל יום אותו הדבר

בבוקר פירות
בצהרים- מרק ירקות
לפעמים עם עוף טחון

בערב לחם עם עגבניה מגורדת
מלפפון
לפעמים- מבשלת תפו''א בסיר עם בצל ותבלינים

ותיתנו אותם במעקב.

בגיל 9 חודשים. ראיתי את הגננת במעון נותנת כפית מלאה באורז לתינוק שקטן ממנו בחודשיים והוא אכל בקלות, והבן שלי לא הסתדר עם 2 גרגרים. לא הסתדר עם דברים שצריך ללעוס.
אבל המשכתי לנסות פעם אחר פעם דברים קטנים ורכים, ובסוף הוא למד. חביתה דווקא נשמע טוב, כי זה רך מאוד ואפשר לפורר מאוד קטן. ניסית כמה פעמים?
וסתם מציינת שהוא בן שנה וחודשיים, עד עכשיו בלי שיניים (כן יש ילדים כאלה) ועכשיו הוא כבר אוכל הכל, חוץ מגזר לא מבושל. גם תפוח, מלפפון וכו'. אז יש תקווה

זה מתכונים כתובים אז אין לי כח להעתיק לכאן, מצטערת..אבל יש מלא אתרים עם מתכונים.
ירקות את יכולה פשוט לאפות בתנור, מקסימום עם קצת שמן זית ומעט מלח

זה רך וטעים ומלא סידן. אצלי מאד אהבו את זה

רך. לדוגמא: אגס יכול להיות רך מאוד ויכול להיות קשה. גם עוף ועוד הרבה דברים.

חביתה רכה מכינים בקלות: פותחים ביצה מוסיפים כף גבינה וטיפה מלח ומטגנים כרגיל. אם את לא רוצה לתת חלבי אפשר להחליף את הגבינה בקטשופ או ברסק עגבניות ולהוסיף טיפה יותר מלח.

הבת שלי עם שיניים, אז לא יודעת מה נמנע מהבת שלך לעומתה, אבל דברים לא טחונים שהיא אוכלת:
פלחים של פירות
חצאי סנדביצ'ים
(דייסה?
מעדנים?~אצלי היא לא כל כך אוהבת בננה, אבל ביחד עם המעדן הולך מצויין, בלי סוכר אם את נמנעת.)
טונה
קציצות
קוסקוס (מלכלך)
חתיכות אבוקדו

בשבתות זה בכלל חופשי...


האמת שאצלי המטםלת מפחדת לתת לה לא טחון, אז אצלה היא נשארת עם טחון ובבית אני מגוונת לה.

יש כאלה שלוקח להם המון זמן להתרגל למוצקים, גם ילדי היקרים...
אל תתייאשי, לנסות שוב ושוב ושוב. אין סיבה שהיא לא תאהב בננה.. להציע לה כל יום. ולוקח זמן להתרגל למרקמים שונים.
אגב, גם אצלי לא אוהבים טחון, אבל לפעמים הקטנה שלי כשהייתה בגילה זרמה על מעוך קלות במזלג. לקחתי ירקות ממרק ומעכתי ממש בקטנה במזלג , הושבתי אותה עלי והאכלתי לפעמים ביד הכנסתי לה לפה ולפעמים בכפית.

עוד דברים שאפשר לאט לאט היא תצליח לאכול את זה-

גלגלי גזר/קישוא מבושלים
קוביות תפוחי אדמה
קציצות ירק /טונה-שיחזיק ביד
רבעים של ביצה קשה-שיחזיק
חביתה מקושקשת לערבב בסוף כף שמנת
מעדן, יוגורט, גבינה, קוטג'
טחינה בכפית- לא בטוח שיאהב..
חתיכות לחם עם ממרח
אפונה, פולים (לקלף)

בדרך כלל הייתי מביאה להם מהאוכל שלנו, מהחלקים הרכים, מעכתי קצת באצבע ונתתי ישר מהאצבע, הלך הרבה יותר טוב מאשר בכפית.

חשוב ביותר

פתאום נראה שיש לנו כמה מהסימנים אבל הוא ממש רוצה ללכת למעון.. איך ממשיכים מפה? איך יודעים אם באמת טוב או לא טוב לו?

ותנסי לפרט איזה מהסימנים נראה לך שיש אצלכם, אולי ננסה לאבחן את זה ביחד ?

דבר ראשון קשה לו ללכת לישון במיטה שלו..
ומתעורר בלילה המון (שזה לא היה..) ולא מצליח לחזור לישון אלא אם כן זה אצלנו במיטה..
וגם מתבכיין סתם.. שזה לא מתאים לו.. אבל כשאני חושבת על זה הכל התחיל כשבעלי היה במילואים אז נראה אם זה משתפר לאט לאט..

הדבר הראשון שרשמת זה הרגל.. גם לבן שלי היה ככה למרות שהוא לא היה בשום מסגרת פשוט רצה לישון איתנו ( בתכלס יותר כיף שני ההורים ביחד והוא בחדר לבד... רוצה להיות איתכם יותר בטוח לו,.)
יש לו שגרה קבועה?

לגבי הדבר השני כשקורים כל מיני שינויים הם מאוד רגישים לזה (במיוחד בגיל שנתיים)

אם הוא רוצה ללכת למעון כמו שהודיה60 רשמה זה סימן טוב לא נראה כאילו שם הבעיה

ובטח יתנו לך פה עוד רעיונות

אצלי הוא גם ישן במיטה שלו ואז נבהל מאיזה משהו ועוד רעשים ומאז הוא לא חוזר לישון שם...

יכול להיות שיניים ?
נשמע לי שזה כמו שאמרת בגלל המילואים...

הוא גדול לשיניים נראלי חח (אולי טוחנות🤔)

לי נגיד ממש עזר הספר של הלוחשת לתינוקות כדי לעזור לו לישון טוב ונראלי עוד מישהי הציעה פה ספר שעזר לה אולי יעל מהדרום....

בכל אופן בהצלחה והלוואי שתצליחי להרגיל אותו שוב

מתעורר בלילה המון יכול להיות כאבי צמיחת שיניים, כאבי אוזניים, תולעים ואפילו כינים

מחילה על הרשימה המלבבת 

 

אם הוא הולך בשמחה למעון לא הייתי מקשרת את זה לזה, מה שאמרת על מילואים גם סביר. 

 

הייתי מנסה לשלול את כל הרשימה -

אוזניים - לוקחת לרופא שיבדוק.

כינים - מחפשת לבד או מסרקת במסרק סמיך "אסי 2000" 

שיניים - את רואה נפיחות בחניכיים? יש לו יותר רוק? המתבכיין סתם נשמע קשור לשיניים. 

תולעים - חתיכת שום קטנה מצופה בהמון וזלין מכניסה לפי הטבעת לפני השינה.

 

תתחילי עם זה ותראי מה קורה. 

אם זה לא אוזניים, כינים או תולעים ואת חושדת בשיניים הייתי נותנת אקמול/נורופן פעם אחת ולראות אם זה מרגיע. אם כן זאת אומרת שיש לו כאבים כלשהם. אז לחכות כמה ימים וכשמאד עצבני כן אפשר לתת מדי פעם אקמול/נורופן גם אם אין חום. שיכוך כאבים זו גם סיבה מספיק טובה בשביל לתת.

 

אם כל הנ"ל לא רלוונטי ונראה לך שהוא קיבע הרגל להרדם איתכם אז ממליצה על סרטונים של נעמה ברודי שמש (יש חינמיים ברשת) יועצת שינה לתינוקות, יש לה טיפים טובים.

אבל הייתי קודם בודקת את כל הסיבות המעשיות שכתבתי בהתחלה.

 

סליחה על האורך ובהצלחה

והלוואי שהכל בסדר!

אני בסטרס ממש..
סומכת על המטפלת הנוכחית ב100% אבל לשנה הבאה לא מצאתי עדיין מסגרת וממש אין חשק להתחיל לחפש

איזה כיף לך! שיעבור מהר ובקלות, כל כך בא לי להיות שם כבר..
מה את עושה עם חוסר השינה? אני כ"כ מסוחררת, משתגעת..

מרגש ברמות!
ולגמרי כבר חסרת סבלנות!!

חחחםםם לללי!! חם לי ברמות!!
איזה כיף שבחום הגדול אהיה כבר אחרי (;

והטפשת חוגגת!

לא מאמינה שהגעתי לשלב הזה כבר...

כיף שיש עוד במצבי..

האמת שעם ההתרגשות העצומה זה גם מפחיד ממש ממש, אבל אני יודעת שזה יהיה טוב.

אתמול הייתי באירוע משפחתי, וכולם אישרו לי שזהו סחבתי עד האירוע ועכשיו מותר לי ללדת וואלה תודה על האישור!

אני ישנה לפרקים, כמו גשם בגדול המחזור שינה שלי הוא של עד 3 שעות ואז זהו..
אבל משתדלת לעשות את זה לפחות פעמיים ביום.. אז שורדת איכשהו.

החיים עמוסים נורא, ואני עסוקה מאוד אז רק לפעמים יש לי פלאשבאקים כאלה של 'עוד רגע אני יולדת..'
אבל רוב הזמן אני לא בפוקוס על זה.


וחםםםםםםםםםםם
אין לנו מזגן ואני מתמודדת איכשהו בעזרת מאווררים והמון קרח.. אבל לא קל.

ודיי כואב לי.

אבל לפחות נגמר לנו הסמסטר אז יש טיפה יותר גמישות..

הפלה טבלתי אחרי שבועיים של דימום, ויום אחרי הטבילה שוב קיבלתי מחזור כך שיכול להיות...

בדקת שאין שאריות?

אם זה היה הפלה טבעית אולי לא הכל יצא

עשית US לוודא שאין שאריות?

אצלי, לקח שלושה שבועות להיטהר,

ושבועיים אחרי כן קיבלתי מחזור.

הגוף עובר טלטלה, ייתכנו שינויים.

אשרייך!!!!

קשה מאוד לא פשוט בכלל....
אבל עדיף מכלום לא??

בשבעה ראשונים לא מנעתי
מתוכם הפרש אחד של שנה וחודש
כל השאר שנה וחצי

האחרונים נאלצתי לרווח וההפרשים של שנתיים ושל שלוש שנים

 שנתיים וחצי.

 

מעניין, מה מטרת הסקר?

ב"ה בהריון..
רצינו אותו, אבל פתאום חושבת על ההשלכות ובא לי לקבל קצת חיזוקים..
אז כשאני רואה שיש עוד כמוני אני נרגעת

תודה רבה!!

שולחת הרבה חיזוקים וכוחות

מה אמור להיות ההפרש?

שנה וחודש בע"ה

תגדלי אותם כמו תאומים בסוף, אבל בלי הצורך של לסחוב אותם ביחד בבטן .

אשרייך על ההסתכלות החיובית לעניין!

ממליצה לך גם לפרט את הדאגות לפרטים ו

לבדוק איך אפשר לפתור אותם ולהקל

הוא הכי מרגיע
מתואמת - תודה לך! גם את מסתכלת בעין חיובית;)

חוץ מזה זו עוד נשמה שה' החליט להפקיד בידינו, למה שנסתכל על זה כעונש?
אפילו עם כל הקושי וכו.. זה מדהים שה' בחר לתת לנו מתנה נוספת בהפרש ככ קטן

את יודעת כמה תינוק עולה?

אותי זה עודד שקיבלתי את זה ממש מהר וככה לא הספקתי לדאוג ולתכנן ולרצות

ולחשוב שאני מנהלת את העולם 

 

 

מוסיפה לך את הנקודת מבט שלי - אולי יעזור..
לי יש הפרש של שנה וחודשיים ובשבילי זה היה מצוין!
הגדולה עוד לא היתה בגיל של הקנאה והרכושנות (היא בשלב הזה עכשיו) כך שלא נאלצתי להתמודד עם בעיות בקטע הזה אלא היא קיבלה את אחותה בטבעיות ובשמחה! ולדעתי אם הלידה היתה כמה חודשים אחר כך היה הרבה יותר קשה בזירה הזאת
כמו כן גיל שנה וחודשיים זה עדיין לא המרץ וההשתוללות והעקשנות של גיל שנתיים.
גמלנו את הגדולה ממטרנה בשעות היום לפני הלידה של הקטנה וממטרנה בשעות הלילה כמה חודשים אחרי כך שגם כלכלית לא היה לנו עומס מיוחד
ובכללי לי זה מאוד התאים הרווח בינהם

כמובן שהכל הוא החוויה שלי וכל אחת והחוויות שלה

אבל היה לי הרבה יותר קל מבחינת קנאה וקושי רגשי של הגדולה
מאשר בלידה השלישית כשהקטן היה בן שנה ו11
הוא קינא והרביץ..

וגם אין על הקשר בינהם..מדהים!

וגם..אם את בהתחלה אז תחשבי שעד הלידה הכל ישתנה

למעשה לפי התאריך עברי שנה ותשעה ימים..היתה שנה מעוברת, תרתי משמע

 

חברים טובים. ממש כוח אחאי. השראה לכל מי שבא אחריהם.

מונעת...

 

זה מדהים איך הרצון לעוד הריון ועוד ילד גדל מיום ליום...

אם ההריון לא היה לי קשה וסוחט כל כך, הייתי נכנסת להריון שוב כבר מזמן (בע"ה כמובן).
למרות שבכ"מ כרגע נראה שההנקה מונעת לי.. אז אין על מה לדבר

לגדל ילדים צפופים היה לי מאד נחמד. מה שהיה קשה נורא זה להיות בהריון כשיש ילד קטן בבית. אם את כבר באמצע הדרך אז מעודדת אותך שמפה זה יותר קל

ממש ממש בהתחלה.. לכן עלו מחשבות

קחי הרבה עזרה עד כמה שאת יכולה, תנשמי עמוק ותשחררי בקטעים של בישול ונקיון שתוכלי להקל על עצמך ולעבור את זה בשמחה ובשלום

ככה אצלי לפחות תחשבי שיש עוד 9 חודשים זה המון הוא יגדל 

בגיל שנה זה כבר משהו אחר

ויש לך זמן להתכונן

לא תכננתי אבל ככה ה' רצה

בין שני הראשונים. לא אכחיש שהיה מאד לא קל בהתחלה אבל גם מאד שמח ומתגמל. 

יש משהו מאד נח בלגדל שניים צפופים והמתיקות בקשרים ביניהם פשוט ממיסה

 

היום הם גדולים וחברים מאד טובים

 

ספרי ממה את חוששת וננסה לעזור...

 

הרגעתן אותי מאוד!!

תודה רבה ובע'ה מקווה שיעבור בקלות ושמחה ומלא אהבההה!

אף אחד מהם לא שאל על השני...

החזר מלא בהר הצופים אם תלדי שם או בעין כרם

לפעמים לוקח לגוף זמן להתנקות אחרי הפלה.... יש כאלה שלוקח להם יותר זמן וכאלה שפחות...
שולחת חיבוק על ההתמודדות. שהקב"ה ימלא חסרונכם במהרה!

מאוד משמעותי למשך הדימום...

זה נחשב הפלה לא הכי צעירה...

את במכבי? יש להם מוקד אחיות לנשים בטלפון, תוכלי להתקשר לוודא איתן שזה תקין עם יותר פרטים שתמסרי להם...

 

בע"ה שהדימום יגמר במהרה ובע"ה בשורות טובות במהרה!!!

או שמעט?

כי אם עדיין יש כמות גדולה אולי כדאי להיבדק, אולי נשאר משהו.

אם זה מעט, אז זה נורמלי כי אורך לגוף זמן

אני הבנתי כנראה לא נכון שזה כתמים כזה.... ולזה התכוונתי שזה הגיוני..

כי אין לי תאומים
אבל אם זה היה בן ובת די בטוח שזה לא היה קורה ביחד, כי הרבה פעמים בנות בשלות לגמילה הרבה לפני בנים

ממה שהיא סיפרה, התאומה השניה כן רצתה גם אבל באמת לא היתה בשלה (ניסו קצת וראו שהיא ממש לא תופסת את העניין), נראה לי שהיתה תקופה שהיתה עם תחתונים מעל הטיטול כדי להרגיש כמו אחותה.
חברה אחרת כן גמלה את התאומות שלה ביחד, אבל יש בזה קושי אחר של להתמודד עם פספוסים של שתיים בבת אחת (התקופה של הגמילה עצמה היתה ממש קשה להם...)

אצלי הגמילה הייתה ביחד (בו ובת) כי זה התאים. אבל בדברים אחרים יש בהחלט פערים. אני חושבת שאם הילדה השניה לא בשלה זה לא אמור להפריע לה. כמובן מסבירים לשתיהן ביחד או בנפרד, אפשר להתחיל בשיחות הכנה שכל אחת כשתהיה מוכנה וכו וכו...
ייתכן גם שהגמילה של אחת תמשוך אחריה את השניה. וייתכן שלא.
הבן שלי קורא שוטף הרבה לפני שהבת בקושי יודעת אותיות (קצת מגזימה אבל למען העקרון..) ולבת זה בכלל לא מפריע. אין שום תחרותיות או קנאה. להיפך. היא נהנית שהוא קורא לה ספרים. כנל בדברים נוספים.
בהצלחה!!!

גיסתי גמלה את התאומות שלה בגיל שנה ו10. הורידה להן טיטול בלי הכנה משמעותית, שבוע ניגבה פיספוסים וזהו.
כל הילדים שלה נגמלו ככה.

דומה) [וזה היה, אגב, בגיל הרבה הרבה יותר מאוחר...]

בפועל אחד מהם קלט את העניין קצת יותר מהר, והשני עוד זמן רב אח"כ סבל מהצטאות.

אבל אני כן בעד להתחיל ביחד. אולי להתחיל מזו שיותר בשלה, ולעודד את השנייה - אבל בלי לחץ - לעשות כמותה.

אבל העניין החשוב ביותר הוא בלי לחץ... גם זו שמראה סימני בשלות - זה לא אומר שהיא באמת בשלה לכל תהליך הגמילה...

בהצלחה!!

אבל... מכיוון שאני כן עושה עניין. כלומר במהלך הישיבה שלהן אני מספרת סיפור על ילד שנגמל ואיזה גדול הוא היה.
וומנסה לתת בגמילה חוויות הצלחה. עם צ'ופרים וכו.
הבנתי שבשביל הסגנון הזה שמתאים לי.
אני לא יכולה לפצל אותן לשני חדרי שירותים שונים
לכן נעזרתי בסירים.
בשעות הבוקר הייתי איתן לבד בבית
וכל פעם תיזמנתי זמנים הגיוניים לעשיית הצרכים. כרבע שעה אחרי משקה.
פרסתי מגבת גדולה עליה שני סירים
וישבתי לי בנחת על הספה
וכשהן על הסירים שיחקנו פיטפטנו וסיפרתי. עד שיצא.
לפעמים יצא רק לאחת והשנייה פיספסה
וזה בסדר. מאד מהר הצלחתי לגמול את שתיהן
מצאתי שהרבה יותר נוח ללכת עם סירים לגן שעשועים
יש שם ברזיה כדי לשטוף. כשזה בנות צריך לחלוץ נעליים . להוריד טייץ ותחתון. או גרביונים בחורף.
הסיר פתר את כל הסירבול....
רק עוד מילה. יש לי לא מעט ילדים ותמיד גמלתי בדרך חווייתית. לפני זה הכנתי עבודה מיני סימנריונית על שיטות בגמילה.
אני יודעת שיש בקהל בנות שמתנגדות לדרך הגמילה הזו.
אבל אני מצאתי ששיטת הפרסים והחווייתית רכה. ומתאימה לאופי שלי ושל ילדיי. וגם מאפשרת. גמילה של יותר מילד אחד. בסופו של דבר הן נתרמו זו מזו.
עודדו אחת את השנייה.
ובהמשך עברנו לאסלה.

כי אז יש לך יותר פניות בנפש, וכל אחת מגיעה לזה בזמן שהיא בשלה.

התחלנו לגמול ביחד, כי הם רצו, אחר כך לבן היתה נסיגה קצת,

אז האטנו את הקצב איתו, אפילו שהבת היתה גמולה כבר.

בתכלס, אני אוהבת להתייחס אליהם כמו שני ילדים, בלי קשר לזה שהם היו יחד בבטן,

לכל אחד יש את קצב ההתפתחות שלו.

לגבי תחרותיות, אם הם מחקות אחת את השניה

ואחת רוצה גם להגמל כי היא רואה את אחותה נגמלת,

זה דווקא מבורך, למה לא?

שתנסה גם, אם ילך, סבבה, אם לא, לא נורא..

לפעמים ויטמין C לא יספיק וצריך יהיה לאזן ולהתמודד עם היחלשות המערכת החיסונית (הרבה פעמים בעקבות חיסונים) בעזרת אחת מהשיטות האלטרנטיביות.

 

מה שאת יכולה להכין בבית - מי אגסים - מאוד מחזק. לבשל חתיכות אגס על קליפתן, בישול בביעבוע עדין, עד שמתרככות, ולתת לשתות את הנוזל. כמה כפיות כל יום.

תודה רבה!