פורום הריון ולידה (עמוד 3685)

מה כבר אנחנו רוצות? מי שיודע שירים יד...

חיבוק יקרה!

רק למלאות תפריזר הארון והמקרר במגוון הטעמים

חמוץ חריף מתוק ומלוח

מסטיק מנטה

גלידה טובה

שוקולד מריר ורגיל ולבן 

לימון 

ביגלה 

חלב קורנפלקס

חטיפי אנרגיה וקוואקר בטעמים

מלפפון חמוץ

סוכריות

מה שכחתי?

אני רק בקיסרי כבר. אין לה בדיוק מה להוסיף...

איפה את מחפשת?

אפשר רק להתעודד שכל מה שהוא עושה לטובה. או שתחדשו לי?

הלכתי איזה פעמיים למוקד ושילמתי 89 ד"ח רק כדי לראות שהכל טוב איתו. אני בסטרס מכל הסטטיסטיקות שעד שבוע 12 יש סיכויים גבוהים להפלה..

אני מחכה שנה וחצי להיריון הזה עם המון נפילות ומשברים ובעיקר לחץ מהסביבה. אני לא חושבת שאוכל להתמודד עם עוד משבר.. זה לא עזר לנישואים ובעיקר יצר מתח ונפילות.

זה כנראה הזמן להתבונן ולראות איך אפשר לשנות, לקבל כלים להתמודד עם לחץ מהסביבה.

תעשי שזאת תהיה תקופה יפה, ומאושרת. צריך לפלס דרך אל שמחה, שלוות נפש, ובטחון עצמי.

בשבילי זה עוד רחוק (16)

שבקרוב יהיו תנועות. הנורמה זה שבוע 18-20.

אני הרגשתי משבוע 18 אבל לא סדיר, ימים שכן, ימים שלא. למי שלחוצה זה יכול להיות עוד יותר קשה..

רק לקראת שבוע 24-26 כזה זה כבר נהיה ממש כל הזמן ומשהו שאפשר לעקוב אחריו

למעשה כל מה שרשום בטופס רשום בתלוש משכורת

ביטוח לאומי ירצו לבדוק שהיא באמת עבדה, ובאמת קיבלה משכורת ההולמת את עבודתה, וזה לא משהו פיקטיבי.

נניח יש אשה מובטלת, ולאמא שלה יש מאפייה.

אז ברגע שהאשה מגלה שהיא בהריון, אמא שלה תחליט לשלם לה משכורת, כדי שהיא תוכל לקבל דמי לידה מביטוח לאומי. זו כמובן משכורת פיקטיבית, שהרי היא לא באמת עבדה, וכל מטרת המשכורת הזאת היא להוציא כספים מהמדינה.

ואיך ביטוח לאומי בודקים את זה?

א. מבקשים דיווחי נוכחות

ב. בודקים אם העסק שכר עובד/ת מחליף לתקופת חופשת הלידה

ג. בודקים אם השכר הולם את המקצוע, ולא גבוה מדי.

בודקים את שש התלושים האחרונים ומקבלים לפי הממוצע הגבוה, כלומר אם בשלושת החודשים האחרונים המשכורת הייתה נמוכה יותר משלושת החודשים שקדמו להם, מחשבים לפי חצי שנה אחורה.

גם אם לא תחסני את הבת שלך בחיסון החי מוחלש דרך הפה, היא תקבל בזריקה את המומת

חשבתי שזה רק בטיפות דרך הפה?

ובהערת אגב... (כי ביקשתי ;) )

למעשה הפעם הראשונה שהייתי בטיפת חלב היתה לפני החתונה לקבל חיסון לאדמת

ההורים שלי לא מחסנים, ובעיקרון הם בשיטה של להסתדר לבד גם עם המשקל והכל...

תודה לך!

תודה!

את הזריקה גם נותנים בגיל 4 חודש?

סוקרנתי בעניין

בהנחה שהחיסונים  יעילים, מי שמקבל את החיסון המומת יכול להיות נשא אבל לא יחלה (ידבק אבל לא יראה סימנים של המחלה).

מי שמקבל את החי המוחלש גם לא יהיה נשא. אם כי בשישה-שמונה שבועות לאחר החיסון הוא משיר את הנגיף.

מאחר ויש סיכון למי שמקבל מוחלש חובה לקבל מומת לפני שמקבלים מוחלש.

עםמשהו שחוסן בפוליו מוחלש אם לא התחסנו קודם לפחות חיסון אחד מומת... מצד שני החיסון הוא מאוד מדבק... איך האחות בטיפת חלב אמרה לי גם אם לא מחסנים את הילד בפוליו המוחלש מספיק ילד אחד במסגרת כדי שידביק את כולם וכולם יהיו מחוסנים.

אז יכול להיות שאת מחוסנת ולא יודעת על זה

לא בחיסון המומת נמצא בסכנה אם יתחסן למוחלש/ידבק במוחלש

כמובן שאם הכותבת התכוונה לחסן את הילד בחיסון המומת אין בעיה 

נורא קשה השבועות האלו. חם וגדול ולא נוח והכל כואב ורוצים שהתינוק יצא כבר

הכל מוכר מאד ומובן מאד ואת לא חוצפנית ולא עזת מצח ולא כלום!

את אשה נורמלית בהריון שרוצה ללדת כבר! למה את מרגישה רע עם זה ? זה נורמלי!

את יודעת, אומרים שבסוף ההריון רוצים כבר ללדת וזה טוב כי אחרת היינו פוחדות מהלידה, ככה כל כך רוצים שהתינוק יצא אז כבר לא אכפת כלום 

את אשה מדהימה שמגדלת שתי ילדים קטנים ובסוף הריון מה את רוצה? שלא יהיה לך קשה! ברר שקשה!

ולמה לא לבכות לה' שקשה לך? הקב"ה רוצה לקבל את תפילותינו ומותר על כל דבר לבכות ולבקש.

בע"ה שיגיע בזמן ובקלות ובבריאות!

ביותר. חוץ מזה שכל אישה שהייתה פעם בהריון והגיעה לשבוע הזה מבינה שזה קשה ואף אחת לא הייתה רוצה להתחלף איתך. ואם כן אז היא מקרה באמת עצוב. לא משהו רגיל.

אז תתעודדי! אל תשנאי את עצמך.

 בסוף כולן יולדות אף אחת לא נשארת עם זה בבטן ואי וכולנו מבינות שזה קשה מאוד!! ומותח! ובא להיות אחרי!

תנסי להתעסק עם סריגה או לעשות פונפונים זה מה שאני עושה וזה טיפה עוזר.

תרדישי טוב ולידה קלה קלה קלה!!!!!!!!!

אמן!! תודה רבה רבה!!

אתן באמת מקסימות! מקווה ללדת בע"ה בקרוב (;

בס"ד

מוריה, נראה לי שזה זה! תודה רבה!!
תודה גם לך בתי 123 על המענה (:
ואמא ל-6 מקסימים, את צודקת.. אולי עדיף שנקנה 2 סלסלאות ואדאג שיעברו בי האנשים ויחלקו.. תודה שהארת את עיניי!

בצל חתוך ליד המיטה בלילה וגם במשך היום להריח אותו כשזקוקה להקלה

לשתות מים פושרים עם דבש

לימון סחוט טרי

גם אני כמעט חודשיים אחרי לידה, הייתה הפסקה של הדימום ופתאום חזרו כתמים.. העניין שאצלי לא התפתח כלום..

ייתכן מאוד שאם זה התפתח לך אז זה כן מחזור. איך מבחינים אם זה דימום אחרי לידה או מחזור? קשה להגיד

דווקא לא היה לי רע בכלל... והשיעור של ההנקה מאוד עזר לי

ולפותחת- באיזה קופה את? אני במאוחדת והבנתי ששם בד"כ הזוגות זה דתיים, ככה שכמעט ואין בעיות צניעות.

אבל יש גם את האופציות הפרטיות, והן מעולות באמת, ולרובם יש גם הסדר עם הקופות, תבררי.

בשעה טובה ובקלות!

לילד כך שמבחינה רוחנית זו לא הייתה בחירה שלך באמת  וחוץ מזה זה שם מקסים עם משמעות מקסימה.

אבל שמעתי פעם שאסור לקרוא לילד בשם שהאמא לא מסכימה אז אולי באמת כדאי לשאול רב

יש לי חברה שחמיה רופא והוא המליץ לה איזה חיסונים לעשות ואיזה לא. כששאלתי אותה היא אמרה שהוא סמן לה בפנקס חיסונים.

ולכן כשמחסנים בגיל מבוגר יותר מגיל שנה, אין צורך בכל מנות הדחף.

בעיקרון כן. אפשר לחסן ואז לבדוק נוגדנים בבדיקת דם.

נוגדים שהעובר מקבל מהאם הם סוג של חיסון סביל. הם לא נחשבים זיכרון חיסוני עצמי של התינוק, והם אכן דועכים במהלך שנת החיים הראשונה.

כמו שכתבת "למשל אבעבועות רוח שבאמת הגוף לא מצליח לייצר את הנוגדנים באופן יעיל לפני כן, בין השאר בגלל שזו מחלה שהרבה אמהות חלו בה והעבירו את הנוגדנים שיש אצלן בשם לעוברים עוד ברחם, וסבורים שהנוגדנים הללו מפריעים לגוף של התינוק לייצר נוגדנים משלו". 

אבעבועות רוח כמו חצבת, חזרת ואדמת הן מחלות ילדות מובהקות. יש סיבה מדוע למחלות האלה התינוק לא מפתח נוגדנים מתחת לגיל שנה, והיא שכיוון שהוא מקבל את הנוגדנים דרך ההנקה קיים מנגנון שמגן עליו מפני עודף נוגדנים.

לא סתם לתינוקות שרק נולדו יש מערכת חיסון לא יעילה. עם מנגנון שמדכא אותה. 

ההגנה שנותנים לכאורה החיסונים בשנת החיים הראשונה היא בגלל ריבוי מנות הדחף והאדג'ובנט (אלומיניום) שמעורר תגובה חיסונית באופן מלאכותי.

בטבלה של הCDC  המרכז לבקרה ומניעת מחלות בארה"ב להשלמת חיסונים לילדים שאיחרו להתחסן מצויין בפירוש לגבי חיסוני ה HIB והפרבנר שבמידה והחיסון הראשון בסידרה ניתן מעל גיל 15חודשים, אין צורך במנות דחף

Catch-up Immunization Schedule | CDC

בזמן שבשיגרת החיסונים בשנה הראשונה מקבלים 4 מנות שלו. 

קראתי את המאמרים שהבאת, ועד כמה שהצלחתי לקלוט בשעת לילה מאוחרת, המאמר השני מציין שלמרות שהמערכת החיסונית מפותחת יותר אצל התינוק מאשר אצל העובר (אצלו התאים השונים המרכיבים את המערכת החיסונית נותנים מענה דל שאינו מסוגל להתמודד עם זיהומים), המאמר בפירוש מציין שההגנה של התינוק נשענת קודם על נוגדנים סבילים שמועברים בהנקה, ואחר כך על מתן חיסונים.. 

את האבסטקרט היה קשה יותר לקרוא, אבל אני מבינה שתאי הזיכרון החיסוני נמצאו בחבל הטבור?

תפנה אליה לניק בפרטי

סירה. 

תשתדלי שלא תהיה לו סיבה למה לקנא. קל לומר...

תחשבי מאיפה זה בא. תחשבי לעומק! לפי זה תטפלי.

באופן כללי שמעתי שהתשובה לכל הבעיות הללו היא הרבה צומי וזמן איכות אישי בלי התינוקת. תשאירי את התינוקת אצל שכנה ותלכי לקחת אותו מהגן בעצמך בלי התינוקת בדרך תנתקי את הטלפון ודברי איתו, תספרי לו כמה הוא חמוד ואיך התפעלת ממנו ואיך היום לפני צהריים חשבת שאיזה כיף שיש לך כבר ילד גדול בבית.אל תמשיכי ילד גדול שעוזר בבית כי הוא יכנס לפינה לא טובה, את יכולה לומר ילד שמבין ולהדגיש יתרונות שלו מול התינוקת כמו למשל שהוא מסביר את עצמו ולא בוכה בלי להסביר מה הוא רוצה. אם את יכולה להכנס לחנות בדרך חזור ולקנות לו משהו בלי שילדים אחרים יקנאו זה גם יועיל. יש גם שיטה לתת לילד כזה תפקיד שירומם אותו ויגרום לו להרגיש שלא מתאים להתנהג ככה וככה, משהו שיגרום לו להרגיש חשוב, גם סוד משותף יעשה את העבודה. את האהבה לתינוקת לא לבטא לידו. כשהוא באזורר שישמע רק כמה את אוהבת אותו וכמה הוא חכם וככו' רק דברים אמיתיים עם דוגמאות כמו"ראיתי שתלית כביסה זה סימן לילד גדול וחכם שמבין שאם לא תולים כביסה אחר כך אין מה ללבוש ולא נעים ללבוש בגדים רטובים". תבדקי מה קורה בגן אולי לא טוב לו שם וזה מתפרץ בבית.

הרבה גם משפיע על קוצר רוח חוסר שינה. תשתדלי לא להיות עייפה מידי כי זה מוציא מאיתנו דברים לא יפים. אם את בכל זאת עייפה כדאי לקחת את הרסקיו של באך. מרגיע ומאפשר לחשוב ולפעול צלול. מותר בהנקה.

תתעודדי כי בסוף זה בטוח יעבור. שמעתי וראיתי מקרים יותר קשים שהסתדרו. תרגישי טוב!

צריך להבין שעד עכשיו היה לבן שלך מקום מסויים בבית (הילד הקטן) ופתאום לקחו לו את המקום אז צריך לצור עבורו מקום חדש בבית בתור הילד הגדול הדרך הכי טובה היא לתת לו תפקידים

נסי לתת לו להיות ילד גדול לעזור לך עם התינוק במשהו להיביא חיתול או להכניס לו מוצץ תני לו להכין לעצמו כריך או לחתוך סלט קצת בלגן אבל אצלי זה ממש עוזר.. בשבילם לפתוח את המקרר לבד זה משהו

בהצלחה

מאוד עוזר!!!! עולה בערך 40 שקל לחבילה קטנה. כדאע לך לנסות!!

את לא היחידה.

גם הבן שלי היה ילד מקסים ואחרי הלידה הרגשתי שהוא הופך שלילי יותר ויותר.

אנחנו בהדרכת הורים עכשיו וזה עושה נפלאות!

לי מאד מאד עזר לבסס את התשתית החיובית עם הילד - להקדיש זמן למשחק איתו ולתת לו להוביל, להחמיא לו הרבה, לשבח, להסתכל עליו ולשים לב לדברים הטובים שבו. לצמצם הערות והוראות למינימום, וכשצריך - לשמור על גישה נייטרלית בלי רגשות שליליים (כעס, אכזבה).

לא להתייחס אליו כאל ילד חצוף ומעצבן אלא ילד מקסים ו(כל התכונות הטובות שלו), עם קצת חוצפה. אפשר אפילו בשעה של נחת לדבר איתו על החוצפה שקופצת לבקר, מה היא עושה לו, מה היא עושה לך, איך אפשר לנצח אותה וכו'.

ממש להתאמץ לשמור על גישה חיובית (במקום: "אם לא תאסוף אנחנו לא נצא לגן שעשועים" - להגיד: "אם תזדרז לאסוף - נספיק לצאת לגן שעשועים". במקום: "לא להרעיש" - "לשמור על השקט")

במקרה של התפרצות - להתעלם, להתעלם מהתגובה שלו (בכי, לרקוע לבעוט וכו' - מה שתיארת). פשוט לא להתייחס. לא להכנס למשא ומתן, לא לדרוש או להתחנן אליו שירגע. כלום. להיות עסוקה במשהו אחר. וברגע שאת רואה שנרגע קצת לנסות להסיח את הדעת, ולשבח אותו שהוא שולט בעצמו. אבל הכי חשוב לשמור על קור רוח. להרגיע את עצמך, לא להתרגז. לא לתת לו להדליק אותך.

ממש רואים תוצאות!

זה קשה בטירוף, אבל הקושי הוא זמני ואם עובדים נכון זה ממש משתפר. 

בהצלחה!!

חברה נתנה לי לקרוא את הספר של מרים אדהאן "ואהבת" שמלמד גישה חמה, בריאה ומעצימה של האמא ושל הילדים,

וגם מלא טיפים מעשיים.

בשבילי זה היה פשוט חסד הספר הזה ובא בדיוק בזמן. התמודדתי עם בכור וקטנים נוספים מאתגרים מאוד, אחרי לידה שעירערה אותם עוד יותר.

קיבלתי המון כלים וגם המון עוצמה וביטחון באימהות שלי.

תקראי ותראי אם מדבר אלייך.

לספר לו, בפירוט רב ובצבעים, איך הוא היה קטן:

"אתה יודע שגם אתה היית לי בבטן? ויצאת, ובכית כי לא ידעת לדבר. 

וחיבקתי אותך והאכלתי אותך כל הזמן.

ולאט לאט גדלת..."

מרגיע אותם ממש. כנראה בגלל התחושה  שהמקום שלהם מובטח, כי הם היו כבר במשבצת של התינוקת.

להנמיך ציפיות בצורה דרסטית. נשמע לי שאת דורשת מעצמך מושלמות שלא תואמת את היכולת הטכנית שלך בשלב זה. עם ילד קטן והריון ועובדת גם מחוץ לבית (נכון?) אז צפי מעצמך לפחות בבית. הרבה פחות.

אני בשלב הזה בחיים לימדתי את עצמי בכח לעשות את המינימום הנדרש. מינימום כביסות שיהיה מה ללבוש. להשתמש בחד פעמי בלבד שיהיה מינימום כלים לשטוף. ולא הייתי מסדרת, בקושי מנקה. את מעט הכח שהיה לי שמרתי ליחס טוב לידים ויחס טוב לבעל. אם נשאר לי עוד טיפה כח עשיתי עוד משהו קטן בבית ואם לא אז לא. זה לא ברח לשום מקום (לצערי) אבל בלית ברירה בעלי הבין שהוא צריך לעשות יותר.. לא היה צריך לדבר על זה - המצב צעק את עצמו.

תרפי, תשחררי, תבקשי מה' שיתן לך כוחות ויעזור לך להרפות ולהרגע מהלחץ

תזכרי שזה זמני והמצב משתפר בהמשך. 

אנחנו צריכות ללמוד להתאים את עצמינו לתנאי החיים שלנו בכל שלב

כיום שהילדים יותר גדולים רמת התפקוד של הבית אצלינו השתנתה לבלי הכר. גם מבחינת הכוחות שלי וגם הילדים כבר הרבה יותר שותפים לעניין אז הכל שונה. אבל אני זוכרת מצוין את השלב ההוא

מדברת ממקום של המון אמפטיה, מקווה שהועלתי.

יש תקופות בחיים שצריך לקבל את העובדה שאנחנו יכולות לעשות את המינימום הנדרש ולעשות רק אותו.

מבית קצת מלוכלך לא מתים

מחוסר כוחות ודיכאון , טוב, גם לא מתים אבל זה הרבה יותר גרוע 

את יכולה לעשות רק X דברים וזה מה שאת צריכה לעשות וזהו.

אם אין אפשרות להשיג עזרה בתשלום או שהבעל יעשה יותר אז פשוט להנמיך צפיות מעצמך, באמת באמת באמת אי אפשר לעשות הכל, כבר מה שאת עושה זה מעל ומעבר לכוחות של בן אדם רגיל.

אם את עייפה בערב אז זה אומר שאת צריכה לישון!

אם את רעבה הרי לא היית שואלת אותנו מה עושים נכון? היית אוכלת

שינה לגוף חשובה לפעמים יותר מאוכל ואין שום סיבה והגיון להרגיש נקיפות מצפון על זה

ה' ישלח לך כוחות ותעזרי לה' לשמור עלייך- לכי  לישון. שחררי.