פורום הריון ולידה (עמוד 369)

מה שאת מתארת נשמע כמו נקודות שבאמת מפריעות לך רק שבמצב קצה זה מרגיש אקוטי הרבה יותר.. כנראה שלא תקומי מחר ותשני הכל אבל מאחלת לך שתמצאי דרכים לעשות שינויים קטנים במסגרת האפשרי 

והכנסתי את הפינת אוכל למטבח, קצת צפוף אבל מזמן הרגשתי שהדלפק קריר ומודרני ואני מתחרטת שלא שמתי שולחן במטבח.. אז היום פשוט הכנסתי אותו. והוא ממלא את המטבח, אין הרבה מקום, אבל אכלנו ארוחת ערב ממש מתוקה ומשפחתית ( אני עם הקטנים),

הגשתי להם פסטה אדומה והרגשתי ביג מאמה בקטע טוב😆 יושבת איתם ומקשיבה להם, ולא רק עומדת ליד הדלפק ומגישה..

וכן, האמת אני פגועה מחוסר פרגון של אמא שלי ממשהו שחשבתי שהיא תפרגן לי, והגדולה שלי גם עצבנית עליי משטות אחרת, בקיצור 

🤧 

ואני מרגישה שלא בחרתי בעצמי במקום מגוריי אלא שוכנעתי מבעלי, וכנל בבית הגדול בכל מני דברים, וכנל במקום עבודה ..

אם הייתי בוחרת לבד מקום לא הייתי גרה כאן.

יש באמת זמנים בחיים שבהם הכול נראה אסון ובלתי אפשרי... אם בשאר הזמנים בחודש את מרגישה בסדר ובטוב - אז הכול בסדר...❤️

אם לא - אז יש שתי אפשרויות:

או שמדובר בקשיים אוביקטיביים שדורשים פתרון,

או שמדובר חלילה בדכדוך/בדיכאון.

בכל אחת מהאפשרויות יש דרך טיפול אחרת.

את מסוגלת כרגע, בתוך החושך האדום הזה, לראות מה המצב האמיתי שלך מכל האפשרויות לעיל?

(שואלת כדי שנדע לנסות לעזור לך. ואם את כרגע לא זקוקה לעזרה אלא רק לחיבוקים, אז קבלי עוד אחד: )

האמת האמת ממש בפיזי

חיבוק כזה גדול.

ואני בעצבים ומאוכזבת מהשכנה שלי שעסוקה בחייה ותמיד יש *לי* מצפון למה אני לא מספיק מתעניינת- כי ככה! היא לא מתעניינת!! והיא תמיד המסכנה והקשה לה- אז אין לי חשק להתעניין!!!! 

הוא מגוון חברתי של חברות קרובות...❤️❤️

של נשים אמיתיות.

לא שופטות. 

מכילות.

לא מתייפיפות, לא במבחן מי הכי .. (מסכנה, או לחילופין מטופחת או מצליחה או וואטאוואר) 

בין אם במקומך הנוכחי ובין אם במקום חדש

נשמע ממש עמוס כ''כ הרבה דברים ביחד.

באמת מבאס שאין מי שמתעניין בך ושואל אותך מה שלומך.

ושאלה פרקטית, מקווה שזה הכיוון שלך, האם יש משהו שניתן לעשות בו שינוי אפילו קטן שישמח אותך?

ואם את רוצה, אני מחר בבית חולה, מוזמנת לפנות בפרטי אשמח להקשיב אם מתאים 

אז הבוקר, גם עם הקטן בבית איתי היום, קמתי התארגנתי שמתי אשכרה מטפחת נעליים איפור, ואחריי השיחה של אתמול (תזכירו לי ב7 נקיים הבאים טוב?(; )

הרגשתי בנאדם.

כל הכבוד 

רוצה להגיד לך על התזמון - מהניסיון שלי לפחות, ההורמונליות מציפה הרבה פעמים דברים חבויים, מאוויים, רצונות, חוסר שביעות רצון שיש לה עומק ושורש. 

לא צריך להתייחס לזה בפזיזות, אבל זה כן בא להגיד לך משהו לדעתי. נשמע שהרצונות שלך מחפשים דרך לבטא את עצמם. שהאני שלך רוצה להנכיח את עצמו. וכשהורמונים משתחררים, זה משחרר גם רצונות ותסכולים חבויים. 

בעבודה, במקום המגורים, בבחירה של כל מיני דברים קטנים

יכול להיות באמת שכל דבר קטן בפני עצמו ניתן לשנות וייטב לך, אבל אני חושבת שכל הדברים המיועדים לשינוי - יש להם עומק שמבקש התייחסות מערכתית כוללת. ומה זה העומק הזה? זה יכול להיות שאת מרגישה בלתי נראית, שאת נבלעת בתוך השגרה בלי לחשוב מה מתאים לך, כי ככה רגילים, אולי העובדה  שאת רוצה לבלוט. אולי עניין של חוסר מימוש עצמי, ריצוי

מה את חושבת..?

קחי עוד חיבוק את מלכה!

חגגנו יום נישואין לא מזמן.. 

נידה

אז סתם קפצנו למסעדה..

בלי מתנה בלי כלום מעומס. פרחים כן, פתק קטן כן, אבלי בכל זאת...

אז אתמול בלילה פרגנתי לעצמי והזמנתי קרם יום קרם לילה וסרום- עלה 600+, אבלי דיי. מותר לי לשמח את עצמי.

אבל אם את מצפה ליותר, מותר להגיד את זה

חיבוק כפרעלייךךךךךך!!!

החיים האלה

(אמרת השבוע השני של הנידות.. התכוונת שבעה נקיים? כי למדתי מאלירז פיין המהממת שזה ימי ליבון. יעני זמן ללבן את החיים. זה לא סתם עולה בך בזמנים האלו.. זמן לבקשבה פנימית מאד עמוקה)

 אחות

בטוחה שתמצאי את הכוחות לשנות ולדייק

❤️

האלה ומרגישה ככה! פתאום הכל צף, אפילו כמה ימים יש לי משהו שכאילו "תקוע" לי בגרון. ומעצבנים אותי בעבודה ונמאס לי להיות פוליטיקלי קורקט.

אז @נהורה ממש מבינה אותך ושולחת חיבוק ענק!!!

טוב אז נשכבתי על הספה בערב אחרי שכבר כולם נרדמו. ואיכשהו ב"ה האיש התיישב בכורסא ממול והתחלנו לדבר..

ללבן אשכרה😆

ויצאה שיחה טובה..

והרגשתי איך אני נרגעת..וחוזרת למקומי..

פיוווו  [אנחת רווחה]..

מעניין העניין הזה...ימי ליבון, זמן ללבן את החיים.. לברר... חבלי שרק בגיל 40 אני שומעת את זה יא ראבי

😆

הלכתי לראות מה זה מלודי.... 

האמת, אני צריכה הרבה אומץ לנעול אותן. הן יפות, פשוט לא רגילה לסגנון הזה. 

זה נח לעמוד איתן יום שלם על הרגליים? 

ויש לי בדר''כ כאבי גב ורגליים

ואיתן מושלם לי מצד הנוחות

ויש לי כמה דגמים 

 יש כל מיני חברות של נעלים נוחות 

יש ליידי קומפורט ..טבע נאות

יש לי מגפון של ליידי קומפורט, ממש בעיצוב נקי וקלאסי. אבל אמרת בלי נעלי עקב, אז לא מצרפת

יש לי גם סניקרס לבנות ונעלי אולסטאר לימים לא גשומים. 

העיקר שיהיו יפות חח

אם מעניין אותך אשלח לך דוגמאות 

אבל לרוב זה לא חברות ״שוות״ שאורטופדיות או משו

דווקא לפעמים האורתופדי (נאות) לפעמים הכי עשב לי כאבי גב.

משהו כזה מוקסינים: נעלי מוקסין לנשים עם סטייל - Black & White

(ספציפית לא אהבתי שם כלום אבל זה הסגנון)

בקיץ אני אוהבת סנדל קשירה קניתי בסטרטווויס מושלמים החזיקו לי 3 שנים!! 

בסגנון בזה אבל לא הנעל הזאת

ולאחרונה אוהבת גם עקב מרובע, לא ממש ליום יום אבל מצאתי בזארה נעל מנומרת עם עקב, לא מוצאת תמונה 

אם מעניין אותך אני יגיע הביתה ואצלם

נעלי מוקסין יחסית גבוהות 

או סניקרס גבוהות 

בחורף גם מגף 

לק"י

זה דיבורים, שירים, סיפורים, התנסות בחומרים שונים.

שני הקטנים שלי היו/עדיין אצל מטפלת עד גיל הגן, והם היו שם הכי גדולים.

ב"ה הם מפותחים. היא עושה איתם את הנ"ל.

אז אני לא יודעת מה בדיוק אמורים לדעת בגיל שלוש, אבל מקווה שכן עזרתי לך.

כתוב בדיוק מה צריך  בכל גיל 

אולי זה יתן לך כיוון

לשאול שאלות

להקשיב לזמן קצרצר

להתנסות בחומרי יצירה

ובעיקר לשחק ולשמוח

הם עם סקרן

לא צריך לפתח אותם הם מתפתחים לבד

בעיניי אם אין משהו חריג לא צריך לדאוג 

הילד הכי חכם אצלי היה במטפלת עד גיל 2.5 ובגן פרטי שבעיקר שחקו משחק חופשי עד גיל 3.5 ולמד לבד הרבה דברים

לדוג', אם אני לא אלמד אותו למנות, למה שהוא יידע?

לק"י

אתם אוספים משחקים? אז לספור תוך כדי.

קניות בסופר- לספור כמה מלפפונים אתם שמים בשקית.

כמה עיגולים יש לו על החולצה.

אני מסכימה שיש דברים שאנחנו כן צריכים ללמד, אבל זה נעשה הרבה פעמים בטבעיות.

הם לומדים לבד לבדוק כמה יש להם

רואים אחרים סופרים ומחקים אותם

כשהילד מונה ושוגה אני מראה לו איך למנות

וגם כי לומדים את זה בגן

אני לא מלמדת את הילדים שלי שום דבר לשם הלימוד אלא תוך כדי.

לדוגמא הילדים שלי יודעים לספור עד 10 בגלל שכשעושים משאף אנחנו סופרים עד 10

אבל כן חושבת שכדאי להיות במודעות, לא כי המטפלת לא 'מלמדת' מספיק טוב, אלא כי אם יש קושי - לפעמים מטפלת לא מנוסה פחות תשים לב כדי להפנות הלאה לאבחון וטיפול במקרה הצורך (ובמיוחד כשהילד גדול מהשאר אז הפער פחות יבלוט).

למעשה בטיפת חלב זה חלק מהמטרה - לבדוק אבני דרך התפתחותיות, ולראות אם יש דברים שצריכים בהם עזרה. אם את סומכת על האחות בטיפת חלב, אפשר להתייעץ איתה.

בגדול - 

בגיל כזה מצפים שהילד ידבר ברור, שכל מי שמדבר איתו מבין מה הוא אומר (מבחינת מובנות המילים. עדיין תקין שיהיו אותיות בודדות משובשות).

מצפים שיהיה אפשר לנהל שיחה פשוטה עם הילד, שהוא ידע לספר בגדול על דברים שקרו לו, לענות לשאלות.

מבחינת מוטוריקה - יש מיומנויות שלומדים דרך יצירות, אז אם המטפלת לא מספיק עושה להם יצירות את יכולה לעשות איתו בבית - לצייר, לגזור, להדביק, וכדו' (לא יודעת להגיד בדיוק מה מצפים בגיל כזה).

ראיתי שהגננת עשתה להם להדביק מדבקות בתוך עיגול, לעבור על קו מקווקוו, לגזור

כוס קמח

כוס שוקו (אפשר 3/4 שוקו ו1/4 קקאו, יותר מוצלח בעיניי)

כוס סוכר

כוס שמן

4 ביצים

כוס קצפת צמחית ריץ'

ואבקת אפייה כמובן

מערבבים הכל ושמים בתבנית משומנת (זה מספיק ל2 אינגליש קייק קטנות)

לציפוי מלמעלה אני ממיסה שווקלד מריר וחלב סויה 

מערבבים ביד או במיקסר?

בלי מים?

ונראה לך אפשר לשים בתבנית בינונית?

רוצה לקשט לעוגת יום הולדת

על 180? טורבו?

לא צריך מים, זה המתכון בדיוק

אני חושבת שכן.

כוס קמח

1.5 שקיות אבקת אפייה

כוס קקאו

2 כוסות סוכר

כוס שמן

4 ביצים

תמצית וניל

כוס מים רותחים

מערבבים ביד, נראה לי סבבה לתבנית בינונית, אופים ב180 עם או בלי טורבו.

בהצלחה ♥️ 

שימי לב שאצלך יש כוס סוכר, כוס שוקולית (לפחות חצי ממנה זה סוכר), וריצ', אז זה לא מאוד שונה...

לא נעלבתי, ולא מנסה לתקוף, פשוט המתכון שלך זה היחיד שעמד לי מול העיניים להשוואה...

תכלס - הם נראים לי די דומים...

פספסתי שאצלך זה קקאו ולא שוקולית 

ויש גם מים

סה"כ באמת לא מאוד שונה 

שהבלילה מיימית מאוד ויצא זוועה 

לא יודעת אם זה אני המוכשרת 🫣 או שהמתכונים שניסיתי פחות טובים 

אפשר לעשות גם גנאש שוקולד 

או לזלף לפני האפייה לוטוס בצורה יפה

הכל בסוף יוצא דחוס ולא אכיל

לק"י

חשבתי שאם רק עוגת שוקולד לא יוצאת לך טוב, את יכולה להוסיף קקאו לעוגת טורט/ בחושה.

זה נהפוך עוגת קוקוס לטעם שוקולדי?

4 ביצים

כוס סוכר

חצי כוס שמן

כוס וחצי מים

4 כפות שוקולית

2 כפות קקאו

2 כוסות קמח

אבקת אפייה

אני שמה סוכריות מלמעלה לפני האפייה, בלי קרם. יוצא מעולה

זה עושה ממש טוב למרקם (לרוב לא שמה קצפת ריצ' וכאלה, אז אולי הם עושים למרקם טוב עוד יותר)

באפײַה לחמם תנור מראש ל-180

להניס את העוגה לתנור על הרשת ומעליה התבנית השחורה שהעוגה תהיה ביניהם

ולהוריד את המעלות ל160 לכוון טיימר למשך שעה

זה פתר לי את העניין שהעוגה נופלת אחרי אפייה

או אקראי?

לי התחילו כאבים בבית החזה (לא בשדיים) אחרי שנפתחה עלי כרית אויר בתאונה שמעדי פעם מופיעים שוב אחרי מאמץ.

והמשיך עד הערב.

לא שמתי לב מתי בדיוק זה קורה כל פעם אבל יכןל להיות שזה מלחץכי אנחנו לקראת מעבר דירה

והתחלתי לקחת איזורים בבית לסדר ולארגן אותם ,

ואני מרגישה קצת לחץ סביב זה כי זה עוד חודש וחצי והכל בערך עלי

אני מרגישה את זה כסוג ראשוני של התקף חרדה

נשימות עמוקות ואיטיות בעצימת עיניים והרפייה ממש עוזר לי לזה

שרירים שהתקצרו מתקופת סטרס ארוכה ופשוט השרירים נתפסו לי

והגיוני שהכאבים בשד? ממש לחוצה כשיש שם כאבים חזקים שזה לא משהוא בעייתי

הרבה פעמים הרגשתי את ההקרנה של הכאב שם

זה בהנחה כמובן שלא הרגשתי חיצונית ממצא כלשהו וגם כשעשיתי את התירגול הזה זה העלים את הכאבים אז כן

שבוע לפני וסת הייתי בטוחה הריון וזה לא היה... עבר כמה ימים אחרי שהתחיל הוסת והרופאה אמרה שזה תקין, פעם אחת כאב בצורה יותר חריגה, גם שבוע בערך לפני התאריך של הוסת, וזה כן היה הריון. 

אותי הוא הציל וגם לא גורם לעיפות

אשאל אותו על זה

זה אמנם 'רק' תופעת לוואי אבל היא יכולה מאד לכאוב, אני קיבלתי כדורים שמורידים את החומציות בקיבה וזה ממש הציל אותי. אם זוכרת נכון זה נקרא 'נקסיום'.

שווה לקחת בשביל להקל על הסבל בהקאות.

ואולי תנסי יום אחד לקחת בונג'סטה גם בבוקר ותראי איך את. אולי העייפות תשתלם..

הספיק בכלל בכלל

אז אני יכולה להגיד "אני מבינה שאתה מאוד כועס, אבל גם כשכועסים לא מדברים ככה. אני בשום פנים אופן לא מרשה להגיד לאמא חוצפנית".

כשהם קצת יותר גדלים, אני מחזירה להם בשאלה "מה זה חוצפן? מה זה שקרן? (או כל מילה אחרת), לרוב, הם בכלל לא יודעים לענות. ואז אני אומרת שקודם כל לא כדאי להגיד מילים שאנחנו לא מבינים. ודבר שני, מסבירה את המשמעות של המילה הלא יפה. ואז ממשיכה לשאול - אתה מבין עכשיו מה זה אומר? אתה חושב שזה נכון? לרוב אקבל מלמול מתבייש של "מבין... זה לא נכון..." ואז אמשיך ואגיד שאני מבינה מאוד שלפעמים כועסים, אבל גם כשאנחנו ממש כועסים אנחנו מדברים בצורה מכובדת, בטח למבוגרים, בטח לאמא ואבא.

אגב, תלוי ברמת הכעס, אבל לא תמיד השיח הזה יתנהל סמוך לאמירה. כי אם ילד מאוד נסער כועס, הוא לא פנוי להקשיב. אני חושבת שבניגוד לאינסטינקט, לא תמיד צריך להגיב מיד ועכשיו. אם אני לא חושבת שהילד פנוי לשמוע, אני יכולה להתעלם או להגיד משפט קצר, ורק אחרי שנרגעים לדבר.

פחות מתייחסת לביטויים כאלה מילד קטן

זה ברור שהוא מחקה מישהו

אני אציין שזה לא יפה לומר ככה אבל לא אתעכב על זה אלא על דברים אחרים שחשובים בשיחה

הדיבור הזה אמור להתמעט ולהיעלם עם השנים, עם רכישת נימוסים והתנהגות בוגרת.

יש הרבה הורים שמתעכבים ומתעקשים עם ילדים שלא ידברו ככה ולפעמים גורמים בדיוק להיפך לבעיות תקשורת ולמאבקי כוח.

שלא אומרים כך לאמא/ בבית שלנו

ולא עושה עניין מעבר

זה מתמעט ככל שהם גדלים ומבינים שלא מדברים כך

אני אומרת שהמילה הזאת היא מילה לא יפה ואנחנו מדברים דיבורים יפים.

לפעמים אני אומרת שלא נעים לי לשמוע כאלו מילים ואז אנחנו קצת מדברים על מה נעים לכל אחד והם גם משתפים. 

לרוב פשוט מתעלמת.

כשאני רואה שיש כבר הקשר בין המילים לרגשות (לפי שפת גוף) אני משקפת את ההרגשה.

למשל: אני רואה שהמילה הזאת מרגשת אותך, מי אומר את זה בגן? למה הוא אומר את זה?

(בד"כ זה מילים כמו את קקי, העיסוק בנושא חזק בגיל הזה)

אם זה נאמר מתוך כעס אז אני משקפת: אני רואה שאתה כועס ולכן משתמש במילים לא יפות, ואז ממשיכה לפי הצורך: אתה רוצה שיתייחסו אליך? אתה לא יודע מה לעשות כשאתה כועס? קשה לך?

לפעמים חיבוק עוזר ולפעמים דווקא ספייס עוזר.

העיקר לא להיבהל.

אם אצלך זה עדיין מתוך משחק, אז כדאי במצב ניטרלי לדבר על מילים יפות ומילים לא יפות ושאנחנו יהודים צריכים לשים לב למה שאנחנו אומרים.

למשל בהקשר של ברכות. מה מברכים על מה? למה מברכים? אתם יודעים שברכה היא לא סתם דיבור? ברכה היא קדושה, ישראל קדושים, ישראל משתמשים בשפה נקיה.

מה נעשה כשמגיעה מילה לא יפה? נגרש אותה מהפה ולא נשתמש בה.

מתוך משחק, סיפור, מתוך כיף.

גם אם לא זה מה שיפיע על הגדולים, המסרים האלו מחלחלים לקטנים.

לא שזה ימנע מהם לעבור את הגל שלהם, אבל לפחות יהיה בסיס חינוכי להמשך.

בינתיים אני לרןב מתעלמת כאילו לא שמעתי מה אמרו רק תהיתי אם זה נכון.

כשהם אומרים אחד לשני אז אני אומרת להם שאנחנו שומרים על הפה נקי וחבל שהם משתמשים במילים כאלה ושזה בטח לא נעים לאחרים לשמוע. אבל זה יותר על מילים כמו קקי וכאלה.

לוקחת את מה שאמרתן לתשומת ליבי.

אתחיל לנסות לתת להם חלופה אחרת לבטא את הכעס שהם מוציאים במילים כאלה.

לא זוכרת איך הגדולים היו.

מה רמת המשמעת בגיל הזה?

מה אפשר לצפות ממנה ומה זה עוד מוקדם?

מבחינת הקשבה למה שאומרים לה בעיקר

זה בדיוק הגיל של לא בא לי מצד אחד ומצד שני רצון להיות חלק 

אני בעיקר מנסה לשתף, בואי נאסוף יחד, בואי נראה מי אוספת הכי יפה וכו' ..

היא ממש אוהבת לעזור אבל גם לשכב על הרצפה בפרץ בכי דרמטי (מסכנה, אף אחד לא מתרגש)

אני לא מכירה את זה מהגדולים יותר, הם יותר ממושמעים (אבל אני אל זוכרת איך היו בגיל שנתיים)

אני מרגישה שלא יודעת איך להתמודד מול זה.

היא באמת לא שמה על אף אחד.

אבל אז חשבתי לעצמי שאולי זה תואם גיל

2 ילדים בגיל שנתיים לא הקשיבו לכלום וילד אחד הקשיב חלקית בגיל הזה

ילד אחד שלא הקשיב בגיל שנתיים 

די הקשיב כבר בגיל 3

השני לא הקשיב הרבה שנים וגם היום בגיל 14 לעיתים לא מקשיב (בעית קשב)

שלב ראשון בבדיקת גבולות והכרה של הילד בכוחות שלו ביכולת שלו להפעיל את הסביבה.

אני מנסה הרבה לתת לבחור בין 2 אפשרויות כדי לתת תחושה של שליטה ומסוגלות, ולבחור את המלחמות.

מצד שני היא רק בת שנתיים ולכן אני לא אתן לקריזות שלה לנהל את הבית

המילים האלה כי זה גיל שפשוט מחקים.

תבררי מאיפה הם שואבים תמילים האלה אולי את פולטת שאת מתעצבנת על הכביש?

או שיש ילדים בסביבה שמדברים ככה.

בכל אופן חוץ מלבדוק מאיפה הם מחקים את זה אני גם אומרת חד וחלק שלא אומרים את המילה הזו כי זו מילה לא יפה

אני גם יודעת איזה ילדים אומרים את המילים האלה

אבל אין לי מה לעשות עם זה...

בהצלחה!

יש כם את קניון רמות וראשית חכמה. הם עובדים גם בשישי בשונה מבית אגד.

טוב לדעת שיש בעוד מקומות..!

בקניון רמות זה כמו בית אגד שיש כל הזמן א"ס, מוניטור ורופא נשים?

תכתבי בגוגל את תמצאי מספר לכל מקום או שבמוקד יפנו אותך.

יש עוד מקומות לא זוכרת, אבל במרפאות הקטנות יתכן פחות המתנה. 

כי הרופא לא נתן לי :-/

אבל תתקשרי לשאול

025770800

בעצם לא הגעתי להריון עודף אף פעם.. אבל כשבאה לשם למרכז בריאות האשה אף פעם לא קובעת תור

זה שונה מלהגיע לבריאות האישה כ'חדר מיון' שזה באמת לא צפוי..

עד כמה שאפשר לתכנן בהריון

ונדיבות.

הם ממש השתפרו..

גם בזיפ הגדילו את המידות.

קניתי שם אחד חמוד, תראי:

שמלת ליבי תחרה - Banana

מתכננת ללבוש עם נעל בורדו

אם.רלוונטי לך יש קופון של 10 אחוז הנחה באתר, רגע אחפש 

חמוד ממש תודה

יש לך את הקופון?

10 אחוז הנחה

קוד קופון: גיטי10 בעברית, (בלי רווח)

לא בטוח שבאיזור שלך, אבל נשים מגיעות מכל הארץ.

יש את התחדשות בעלי

והחנות של בת חן שריג בבית אל.

ליתר ביטחון כדאי להתקשר ולברר איום אם יש את המידה שלך. אני מצאתי שם מידות גדולות אבל לא יודעת אם זה המידה שלך

בברצ'ה תראי באתר שלהם יש מידות גדולות והבגדים שלהם באיכות טובה נשמרים לי לכמה שנים טובות

אולי תמצאי בפטרול גם להם יש סגנון יפה במידות גדולות

אותנטי? אם את אוהבת את הסגנון אבל בגדים לא נשמרים לתקופות ארוכות

יש את דרדלוקס/דרדלוק?? חפשי אותם באינטרנט יש מידות גדולות ומאוד איכותי הבדים

גם בשמיים וארץ יש מבחר למידות גדולות וסגנון מסויים שאולי תאהבי

אבל יש צנוע ועכשיו כמה במבצע 

אביה יוסף 

לפי מגע אש ומנסה לשלב פירות ודברים מ7 המינים😀

בעלי לא נמצא אז כשהוא מגיע מכינה בדכ לחמניות ותבשיל תפוא עם גריסים (צשונט פרווה😉)

בצהרים אנחנו מקשטים את הבית (שרשרת של 7 המינים שכל פרי מקושט אחרת: מדבקות, פלסטלינה, צבעים, טושים, טושטושים וכו..) ולפעמים עושים עד יצירה..

בשנים האחרונות גם מזמינים לפעמים את ההורים שלי, אז זה בכלל יוצא חגיגי

משקיעים לפני כן בעיצוב השולחן והפירות (אני לא אוהבת להתקשקש עם אוכל, אבל עיצוב פירות הוא ממש אומנות), ואני מכינה/קונה גם דברים מחיטה ומשעורה (משתדלים שיהיו עוד דברים משבעת המינים).

הסעודה עצמה חגיגית כי אנחנו אוכלים לפי סדר הברכות (ולכן לא אוכלים לחם), ועל הדרך מסבירים לילדים על כך.

אומרים גם דברי תורה בשבח ארץ ישראל, ולפעמים הולכים לפי סדרי ט"ו בשבט מוכנים (מחלקים כאלה במוסדות הלימוד וכדומה).

לפעמים אני מכינה גם פעילות קצרה או שהילדים מכינים (השנה אחד הבנים שלי מתכוון לעשות הצגה).

יצירות בסדר ט"ו בשבט עצמו לא יצא לנו לעשות, אבל זו גם אפשרות.

אפשרות נוספת - אבל צריך להתכונן אליה ולבדוק היתכנות - לצאת לנטיעות, כמו בבתי הספר ותנועות הנוער פעם...

השנה אנחנו מתכננים גם ללכת לפעילות של המתנס לכבוד טוב בשבט אחהצ 

במקום בצהריים

(אורז, עוף בפירות יבשים)

ואת 7 המינים (בלי תאנה) ומגע אש.

כמה שיותר פירות

חוזרים, מסדרים את הפירות יפה על צלחות

מתחילים לפי הסדר, חיטה, שעורה, וכו'...

אפשר בגינה או במרחב ציבורי אם יש אצלכם פרויקטים של נטיעות.

חוץ מזה ארוחת ערב חגיגית עם פירות טריים תוצאת הארץ, סיפורי א''י ושירים.

לימוד כזה שבעלי מעביר

וזהו

סעודה עם:

מזונות- בדרך כלל עוגה.

גפן- יין ומיץ ענבים

לפעמים יש גם בירה לשעורה.

פירות של שבעת המינים.

פירות אחרים: טריים, מיובשים, אגוזים

חשבתי השנה אולי להכין פירות עם קצפת.

אולי למחרת, עם הפירות שיישארו.

אני לובשת חצי מגף...

ממש מקצר אותי(אני נמוכה . לובשת חצאיות אחרי הברך.. אז ביחד עם מגפון זה לא נראה משו בכלל) 

כשהמקטע זה החלק הרחב דווקא אני מתכוונת. כמובן שזה תלוי גובה של הגוף.. למטר וחצי כמוני אני פחות אוהבת. 

טעם וריח.. 

תודה על התגובה!

שבחורף אני רק במכנסיים אז אין לי המון איך לעזור

והמגף גם שחור אז פחות נראה נורא

אם כי מסכימה איתך

למרות שבעיניי גם מגף ארוך זה פחות.. זה נראה מסורבל כזה

אבל חורף, ואני לא רוצה להירטב מהגשם🤷‍♀️

את המגף כלפי מטה (זה עושה לו כיווצים ומקצר אותו גם, אבל זה בטח יותר גבוה מגפונים) -זה נסגר

. זותומרת לא עומד קשיח על הרגל. לכן באמת עבד טוב. עד ששבק חיים

באופן כללי רחוב יפת ביפו מלא חנויות של נעליים במידות לא סטנדרטיות

יש גם חנויות בהתאמה אישית

בס״ד

אני בדר״כ מוצאת בחנויות כמו Scoop (אולי גם Togo). זה הפתרון בשבילי, מקווה שעזרתי ❤️

בס״ד

לאורך כל הגובה של הנעל. 

קונה שם קבוע

ועוד אחת הייתה שעשתה ככה כי החלב לא הספיק

על אחד וסבותיו...

לגבי פטריה- תהדקי בפה אם אין איזושהיא נקודה לבנה או משהו כזה שיכולה לרמז על פטריה

גם כבר לא כואב לי החיבור וגם נעלמו הלבנים שהיו לה

לא היראלי שזו הבעיה

תנסי להניק בתנוחה שאת שוכבת והיא גוחנת מעלייך (ככה שהיא לא בזווית שהאוזן למטה) ותראי אם יש שיפור

היא מצוננת? 

לא מצוננת

טיפה כזה נזלת יבשה אבל דוגרי יש מצב כי היא בוכה הרבה…

אז אוזן אחת שלה למעלה ואוזן אחת למטה. 

ואם תשכבי לגמרי והיא תבוא מעלייך, אז 2 האוזניים בזווית ישרה יחסית

(אולי אני מקשקשת, אבל אצלי זה עזר חח)

קפיצת גדילה יש בגיל חודשיים וחצי?

יכול להקדים/ לאחר קצת.

וגם ימשסביב כך מיני קפיצות התפתחות.

אם לא פטריה

שלי באותו גיל ולדעתי גם עד 5 מתבלבל. מזהה חלק רק

להבין איפה יש חתיכת עוגה אחת , איפה שתיים. 

לגבי מספרים מלמדים בגן ואז עוד פעם בכיתה א'. 

בסוף טרום טרום אמורים להכיר עד חמש ולהבין את המשמעות

תודה!

אני לא באמת יודעת מה אמורים לדעת בגיל הזה,

אבל זה נשמע בסדר גמור.

בגיל הזה לא צריך לדעת בכלל לזהות מספרים.

זה בעצם כמו לזכור שיר. אחד, שתיים  וכו'. 

אם קשה לו תספרו יחד עם מנגינה קבועה, אח...ד שת...ים, שלווווש... וכו'. מקווה שהובנתי. כאילו במן מקצב קבוע. 

ואם הוא מתקשה במנייה ( זה אומר למנות כמה חפצים יש לו, נגיד, כמה סוכריות יש לך בשקית? ) אז בעיקרון מצופה למנות עד 3, אפשר להכניס את זה כל הזמן, תביא לי שלוש גזרים מהמקרר, בא נספור כמה עיגולים של מלפפון יש לך בצלחת? להרחיק אותם זה מזה, כדי להקל עליו. 

לזהות ספרות זה טוב, אבל זה פחות חשוב. המניה יותר חשובה. 

אז יש פה בעצם שני דברים שאפשר לעבוד עליהם. תודה

בקטע של להתאכזב אם לא יצליח, כן 😅

לא חושבת שאני אמא כזאת שדוחפת יותר מדיי למצויינות 🙈

פשוט רוצה להיות עם יד על הדופק כי בעבר נגיד היה צריך קלינאית בשביל דיבור וכו' ולא רוצה חלילה לפספס שלבי התפתחות

יכול להיות עניין של שליפה זאת אומרת

יתכן והוא יודע את המספרים אבל להוציא אותם לא מצליח

כלומר - הוא יכול לדקלם את המספרים, אבל להבין את משמעותם וממש למנות חפצים - זה עקרונית עוד לא הגיל. בטח שלזהות את צורות המספרים...

אז בנחת

אפילו ה"דיקלום" לא מושלם. קל וחומר לספור כמה חפצים יש לפניו... אולי יודע להגיד אם יש משהו אחד/ שניים.

כן הייתי שמה דגש על חשיפה בבית.

כרגע פחות על הצורות של המספרים (לזה יש לו עוד הרבה זמן), ויותר על ספירה עד 10, ומניה של כמויות קטנות.

לא צריך בצורה 'לימודית'. סתם למצוא הזדמנויות במהלך היום. ספירה עד 10 אפשר כשעולים במדרגות, כשמתנדנדים בנדנדה, כשאוספים קוביות, כשהוא רוצה להמשיך לשחק אבל צריך ללכת לאמבטיה אז את מרשה לו לשחק עוד עד 10 (או 20, או יותר), וסופרת בקול לאט, ועוד כיד הדמיון הטובה...

הוא לא צריך לספור איתך כל פעם, פשוט לשמוע שוב ושוב את הרצף, ולפעמים תתני לו גם הזדמנות להמשיך איתך, להשלים אותך, וכדו'.

וגם מניה - למצוא הזדמנויות במהלך היום, לפעמים שהוא יספור איתך ולפעמים רק את תספרי, אבל הוא יקשיב וייחשף ולאט לאט בה ייקלט לו.

אפשר כשעורכים שולחן, לספור את הצלחות ששמים לכולם, ואז את המזלגות, והכפות, והסכינים, והמפיות. או תוך כדי משחק - לשים 3 בובות במכונית ולספור כמה נכנסו לתוך המכונית, וכדו'...

צריך פשוט למצוא הזדמנויות ללמד אותו בדרך אגב (למשל לספור מדרגות שעולים בהן).

אבל לא בלחץ.

הטיפים שכתבה לך בארץ אהבתי מצוינים.

כשבגיל ארבע זה עוד יחסית מוקדם.

גם לך @באתי מפעם !

נראה לי מלמדים 1-3 בגיל 3 

אח''כ 1-5 בגיל 4

ובכן חובה 1-10

נשמע לי הזוי משהו... הבנות שלי למדו את כל האותיות (מהגננת הכוונה, לא לבדן) בטרום חובה, אז למה לא מספרים?

אולי לכתוב אותם בגן חובה, אבל להכיר מספרים חדשים בגן חובה?

אצלנו הפוך, או ישר

לא יודעת

יודע למנות עד 3 (שואלת כמה יש לו ביד ועונה אם יש אחד שתיים או שלוש. אך יותר משלוש אז זה ''הרבה'')

אבל הוא לא יודע לדקלם את המספרים, צריכה לעבוד על זה 

רעיון לעשות את זה בשיר

אצלנו הילדונת למדה לדקלם מספרים כבר די מזמן - אבל בזכות משחקי הגומי של אחותה הגדולה 😉

אז יש פה את יתרון האחים הגדולים... אבל מה שחשוב הוא ההתפתחות עצמה, לא הדקלומים...

נתתי לבת שלי לשחק בו בגיל שנתיים סתם כי אמא שלי הביאה, יש לו כמה אפשרויות - זיהוי מספרים, כמויות וצורות. 

אצלי היא כבר בגיל שנתיים בגלל שהיינו משחקות בו הרבה (בהתחלה סתם להתעסק עם הסקוצים) היא ידעה לזהות את כל המספרים עד 10 ואת השמות של הצורות הבסיסיות ועכשיו יודעת גם למנות עד שמונה בערך. 

יכול להיות שהיא בכללי קצת מתקדמת אבל המשחק טוב לנושאים האלה. 

https://www.eligan.co.il/product/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99

יש לנו משהו דומה, רק עם קוביות במקום סקוצ'ים, באמת הוצאתי לו את זה לפני איזה שבועיים כדי שיתעסק עם זה ועל הדרך אולי יחלחל לאט לאט

והבת שלך אכן מתקדמת ;)

פשוט כי את סובלת וחבל❤️

מקפיצה למנוסות שיענו

ומקפיצה לעוד..

אבל אולי התעמלות מים?

בשלב הראשון להחזיר את הגוף לאיזון ושלב שני להגיע לפיזיותרפיה אבל אצל מישהי שמכירה את סוג הכאב.

 לפעמים זה סימפיזיוליזיס או מתיחה לא נכונה בלידה עצמה ככה או ככה חשוב להחזיר את הגוף לפעילות נכונה שלא תכאיב.

זה יכול להחמיר בהריון הבא בלי טיפול מתאים או כלים מתאימים.

האם את עדיין מניקה? 

פיזיוטרפיסטית אמרה לי שגם ההורמונים של ההנקה יכולים לגרום להרפיה של רצועות האגן ולכאב בפעולות מסוימות אז הפתרון הוא להפעיל את השרירים של רצפת האגן במקביל לביצוע של פעולות שכואבות.

ממש נותן כיוון. אני אקבע עם האוסתאופתית.

ממליצה ממש לעשות בדיקת גם

ככה תדעי יותר מהר מה הכיוון

תבקשי מראש הפניה ל2 בדיקות כדי לבדוק הכפלה 

הסיתית לא .גיד לך כלום

בהצלחה !

כי באמת לא ץמיד הז כזה מדויק

114 יכל ךהיות תקין

אבל הדרך היחידה לדעת זה להבדק שוב עוד יומיים ולראות הכפלה

מחזור בערך סדיר כל 35 יום, אבל הדימום הקודם היה אחרי הכימי, התחיל ב28 או ב29

כעת מגרגר לידי.

הכל שאלה של מתי היה הביוץ. אצלי התאריך היה וודאי כי הייתי במעקב זקיקים....

אם את לא יודעת בוודאות מתי היה הביוץ- הכי טוב פשוט לבדוק הכפלה עוד יומיים.

כשלי היה כימי זה היה במספרים הרבה יותר נמוכים.

שלי הגיע עד אלף... ראינו שק והכל 

והוא גם עלה תקין גבולית, ואז תקין, ואז לא תקין בכלל (עליה מ800 לאלף ומשהו)

אז אני אחכה כנראה לראשון 

אבל אוף 

אני כ"כ מפחדת להתאכזב עוד פעם 

ממה שאני יודעת כל הקטע של ההגדרה "הריון כימי" זה שבעצם ההוכחה היחידה לקיומו היא כימית- בדם, ועוד לא רואיפ שום דבר בא"ס. 

וחיבוק, זה ממש מובן הפחד להתאכזב. 

לי עוזר במצבים של חוסר ידיעה- פשוט להתפלל. להגיד לקב"ה- בבקשה שאני לא אחווה אכזבה עוד פעם, ואם בכל זאת אני צריכה לעבור את זה תן לי את הכוחות. 

קבעתי את התור הכי קרוב לרופאת נשים עוד כשהיתה לי בדיקה ביתית חיובית לפני הבטא הראשונה של הכימי 

והוא עדיין רק שבוע הבא 

ממה שהבנתי מתחת לאלף/בלי שק זה כימי והפלה מוקדמת זה אחרי שראו עובר 

ואצלנו היה אלף ושק אבל לא ראו עובר עדיין 

אז 🤷🏻‍♀️

אני מנסה, אבל אוף, זה כ"כ קשה 

התפללתי שיהיה בסדר ואז 

ואני כבר מפחדת להכיר בזה שיש אפשרות שיהיה בסדר, כי אז אולי אני אתאכזב, ואני לא יכולה/רוצה להתמודד עם זה כרגע 

אמר על הרבה פחות שנחשב להפלה ולא כימי.... מאחלת לך בשורות טובות

יתן אנדקציה טובה

לכן נקרא כי י-כי ההוכחה היחידה להימצאותו זה בבדיקות דם אבל לא באו''ס

הוא מתחיל להתפתח ונפסק עוד לפני שלב השק

והוא לא מגיע למעל אלף..

אז זה פשוט הפלה מוקדמת מאוד אבל הפלה..לא כימי

האמת זה לא באמת משנה איך זה נקרא

זה פשוט כואב לאבד מהשו שחשבת שכבר התחיל לקרות אפילו אם זאת  רק התחלה

וממ שמבינה את המתח והפחד

היו לי כמה וכמה הריונות תקינים שהתחילו בבטא מאה ומשהו

וכן..היו גם כאלו שלא

ובאמת אין לך דרך לדעת חוץ מעוד בדיקת הכפלה

אבל למה לחכות לראשון

הכי טוב אחרי יומיים או 4 ימים מהבדיקה הראשונה

אני עשיתי כינים לבת שנתיים שלי, היא מסתכלת עליי ושואלת אותי אם אני מחפשת חילזונות

הצחיקה אותי ממש 

בת 3 וחצי אחרי ששמעה את רבי אלתר שר: פרעה בפיגמה באמצע הלילה

שואלת אותי: אמא את יודעת לשיר פרעה בפיגמה באגלית? (בלי נ)

חשבתי ועניתי לה: לא. ואת?

אז היא ענתה כן. 

והתחילה לשיר במבטא של רבי אלתר חחח😄😄😄

🤣🤣🤣

התעוררתי לצלילי השיר...

מוסיפה גם חמודי, 

הבאתי לבת השנה וחצי פרוסת לחם עם גבינה צהובה בפנים

היא - מזה? בטון כאילו גילתה אוצר, 

גבינה צהובה? נכון ?  

פותחת לאט לאט את הפרוסה וצועקת - ידעתי! ידעתי! 😂 

עוד אחד של בת השלוש 

היא התעצבנה ממש על משהו אז בבכי היא יושבת על הרצפה ואומרת לי - אמא אין מה לעשות אין מה לעשות אני חיבת להרביץ למישהו.. 

אני - וואיי ממש קשה לך אולי את רוצה לעשות חזק חזק לספה ? 

היא - לא אמאאא אני חיבת להרביץ למישהוווו 

למזלי זה נגמר בצחוק ולא בחיפוש אחרי קורבן חח

עוד אחד שלה מאותו יום - 

היא ביקשה שתיה מתוקה תוך כדי האוכל ולא הסכמנו , אז היא קמה מהשולחן בהפגנתיות - 

טוב בסדר אז לא צריך כלום ושום דבר! אני הולכת!

(חזרה אחרי שתי דקות 😂) 

מוסיפה כמה משלי

אתמול יצאתי עם אחיות שלי למסעדה לכבדו היומולדת שלי (חן חן תודה על הברכות)

בן השלוש: אמא לאן את הולכת? אני רוצה לבוא איתך

אני: אני הולכת למסעדה, אחיות שלי חוגגות לי יומולדת. מחר עושים לך יומולדת בגן (במקרה יצא באותו זמן)

הילדון: אבל אני גם רוצה שהחיות יעשו לי יומולדת....

שהוא דמיין חיות חוגגות לאמא יומולדת 🤣

תמיד מדהים אותי כמה הכל אצלם סביר במחשבה.

ומזל טוב!

שיחקנו בחידות.

אני: כלי תחבורה שמתחיל בט'.

בן החמש: טרמפ.

חחחח

אבל היום היה משהו שהצחיק אותי

הבת שלי שרה (בשירותים🤦‍♀️)

אדון עולם אשר מלך 

בטרם כל יציר *נמרח*

😅

מלווה אותי אמירה ששמעתי מהרב שלנו כשהבכור שלי היה בשלב:

  בגיל שנתיים היראת שמיים של הילד נמדדת לפי איזה שירים הוא שר בשירותים 🤭

בת ה- 4 שלי קבוע מתחילה להתפלל ולברך בשירותים.. חח

אז היא אמרה שהיא לא מוצאת טישיו-

אמרתי לה שתיקח מהשירותים.

היא ואמרת לי- אבל יש שם רק טישיו שקוטפים...

אנחנו מחכים בתור לקופה

התינוקת תופסת את המגנט שמצפצף ומנסה לינוק ממנו... בעלי בהכי רציני:

תראי תראי היא ממש רעבה!!

עד שנפל לי האסימון למה הוא התכוון:/ חחח

אני חושבת שבתחילת הנקה ממש חשוב לאכול הרבה פחמימות

אצלי זה תמיד משפיע 

קוואקר ומיץ ענבים גם מגבירים חלב

אבל אני באמת לא אכלנית בכלל

למשל ששבכל ארוחה יהיה לך פחמימה חלבון ושומן 

לא חייב להיות משהו מורכב

חלבון- ביצה על שלל צורותיה, טונה 

פחמימה- לחם, קוואקר, תפוחי אדמה

שומן- אגוזים, אבוקדו, שמן זית, 

שממש הגבירו לי את החלב 

תני לה, לאט לאט יהיה עוד חלב

וגם לפעמים זה לא רק לאכול הם רוצים שיחזיקו אותם וסתם למצוץ .

אם טיטולים רטובים לא נראה מדאיג 

מזל טוב 🙂

חילבה

מרק עוף

הרבה שקדים

תאכלי ארוחות טובות ומחזקות זה ממש חשוב

ז.א. - יש לך למה להשוות?

כי עליה במשקל וטיטולים מלאים הם אינדיקציה חזקה יותר מהרגשה.

היא מתחברת טוב?

ועוד משו

למעט מאוד נשים הגוף לא מייצר חלב באופן טבעי, לרוב זה ניהול הנקה לקוי

אם שבוע אחרי לידה את מרגישה מרוקנת- ולא גדושה, רוב הסיכויים זה בגלל שהיא מרוקנת אותך

בשלב הזה תינוק שלא יונק טוב משאיר את אמא שלו עם גודש

היה לי גם מידי פעם מקרים של בכי שאין לי איך להרגיע, ממש לא רוצה להגיע לשם לכן קצת לחוצה שעכשיו זה ככה. 

היא מתחברת טוב, אבל נרדמת מאוד מהר. יש לה קצב אולי לשתי דקות 🙃

לגבי עלייה במשקל לא יודעת, עוד לא שקלתי אחרי השחרור... 

ויועצת הנקה

 יכול להיות שהיא לא יונקת טוב ואז נרדמת כי זה קשה לה

ואז לא אוכלת טוב

מעגל קסמים לא קסום בכלל.

ושמעתי דברים ממש טובים על מורינגה של

גם להגביר אצלך חלב ע"י כמוסות חילבה, אוכל עשיר ובכלל הגברת אכילה, שאיבה

ואצל היונקת- לסחוט לה לפה מהשד תוך כדי שהיא יונקת- ככה את מגבירה את הכמות שהיא אוכלת ומשדרת לגוף לייצר יותר, להעיר אותה ע"י הורדת בגדים חלק תחתון, להגביר הנקות בעיקר בלילה!!

א. מזל טוב! 

ב. יכול להיות שאחרי שלושה ימים היה גודש מסוים שכבר התאזן ולכל נראה לך פחות? אם התינוק רגוע, חיתולים מלאים, כנראה שהכל בסדר. וכל שתמשיך לינוק הייצור יגבר. אם זה וירוס או משהו נקודתי אז זה שהיא חוזרת לינוק יסייע לשמר/להחזיר את הכמויות. 

יש נטיה לחשוב שאין מספיק לעיתים קרובות כשהכל בסדר. 

מצד שני-אם את מתלבטת על זה-אז אולי כדאי לבדוק שהיניקה שלה יעילה. בשביל זה אולי צריך מדריכת הנקה או יועצת הנקה, זה יכול להרגיע אותך או אם ברמת יש בעיה לעזור לאבחן לטפל. 

בהצלחה! 

הדברים הרגילים - לאכול לשתות לישון

וירוס באמת יכול להשפיע

לעקוב אחרי התינוק שעולה במשקל

בלוטת התריס בדקת בעבר? אולי בדקו בבדיקות דם בבית חולים? מנסיוני זה יכול להשפיע ולידה יכולה ליצור שינויים משמעותיים

ברוך השם עלינו על הגל, בשבת כבר הרגשתי שיותר טוב, והיא גם אוכלת יותר. 

 כנראה שזו הייתה ירידה זמנית (יש דבר כזה קפיצת גדילה בגיל שבוע ? חח) 

עכשיו מרגישה כבר יותר מלאה וגם משתדלת לאכול מזין כמו שאמרו כאן, כי באמת ההנקה אצלי מושפעת מהר מאוד מתזונה. 

תודה לכל אחת שהגיבה! 

מבצעים והטבות | DREAM CARD

התכוונתי לשרשור שנפתח כאן בפורום 😃🤦

בעיקר עלשילב

לימים הקרובים

תודה בכל אופן

ואז כשהוא מגיע תהיי פנויה יותר רגשית...

לפעמים אני יושבת קצת על הספה, אבל כשהו נכנס אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי ונעמדת לקבל אותו

ואת עם אוזניות ותוך כדי מארגנת את הבית והילדים.

במיוחד אם הוא עושה סידורים בדרך לבית, ואת האמת גם לי לא נח כשהילדים מסביבי...

מחליפה מוחין ובאה לשבת איתך

ועלבון

אבל לא חייב רק הומור, אלא לדבר בצורה שמקלילה ומעבירה מסר ברור

עוד דוגמאות אם את רוצה: (הכל מהמציאות המקורית שלי . )

חיים שלי התגעגעתי אליך! המח שלי פירה, אני מרכיבה את עצמי מחדש כמה דקות ובאה

מאמי, מה נשמע? איך התגעגעתי אליך! חיכיתי לך שתבוא כדי שנדבר, אתה יכול לעזור לי רגע בx בזמן שאני מתאווררת כמה דקות?

זה נשמע יותר טוב מ- מחילה בעלי אין לי כח לדבר עכשיו

או מ- סליחה אני לא יכולה להכיל כרגע. למרות שגם אלה ניסוחים מכבדים שיוצא לי להגיד, וזה בסדר. אבל הלאו הכי הוא לכבד את הצורך שלך וגם את שלו, בלי ליצור תחושת דחייה.ולא להגיע למצב שאת מתפוצצת כי את מנסה להקשיב כשלא הא לך ומרגישה שהוא לא מכבד את הצורך שלך

אם זה לא מתאים לך ומרגיש לך מעושה _- אפשר פשוט להביע את הצורך בצורה חותכת

אני מבינה שאתה רוצה לדבר ולספר, אבל אני לא מסוגלת להקשיב כשאתה נכנס בשיא העומס. אני רוצה שנשב לדבר, אבל צריכה פניות לזה. 

אצלי לפעמים אני מרדימה את הילדים ונשארת איתם בחדר עוד קצת כדי לקחת אוויר ולהחליף דיסקט

בהצלחה עם זה!

"מזג האוויר פה סוער במיוחד היום..."

וכך הוא ידע שברגע שהוא חוזר הוא צריך לקחת ממני את התינוקת הבוכה ולהרגיע ילדים רבים ולקלח ילדונת מלוכלכת...

אחר כך באמת שנינו התפנינו לספר על חוויות היום.

משהו כזה אפשרי אצלכם?

בכל אופן - יכול להיות שבעומק הקושי שלך יושב על משהו אחר?

אני גיליתי על עצמי/על עצמנו פעם שמפריע לי שלבעלי יש הרבה סיפורים לספר לי על מהלך יומו, כי הוא מסתובב ב"עולם", ואילו אני "תקועה" בשבלונה השגרתית של הבית, וגם בעבודה שלי אני לא פוגשת אנשים... (הסיפורים המעניינים שלי הם סיפורים מהפורום😅🙈)

וזה באמת היה לי קשה, ועדיין קשה לי עם זה לפעמים... אבל כשזיהיתי את זה למדתי להבין את עצמי ולפרגן לעצמי - ומתוך כך גם לו, ואולי אפילו ליהנות מזה שהוא נותן לי פתח ל"עולם"... (ועם זאת למדתי גם למצוא נקודות מרתקות מה"שגרה" שלי כדי לספר לבעלי, וגם להעריך את עצמי למרות היותי אשת בית...)

אולי הנקודה הזו פוגשת גם אותך?

אצלי זה קצת יותר חריף...

הבעיעה שאם הוא נכנס אחרי כזאת הודעה, הוא בא קצת קרבי-

מי מפריע לאמא? למה אתם לא מתנהגים יפה?

ככה שלפעמים אנ מעדיפה כבר להסתדר לבד...

ויש משהו בזה שאני קצת מקנאה בפעילות שלו במשך היום, אבל גם כשאני עובדת לא קורים לי דברים מעניינים... 😅

מצד שני באמת לא מעניין אותי מה קרה לו ומי אמא לו מה כשאני גדושה עד הגרון מההתנהלות שלי במשך היום

מציעה לנסות משהו כזה: 

ברגע שהוא חוזר הביתה את שואלת במאור פנים ובמלוא ההתעניינות: "מה שלומך? איך אתה מסכם את היום שלך בשתי מילים?" כך גם תתני לו את האפשרות לשתף וגם תצמצמי את השיתוף, שלא ינחת עלייך עם סיפורים שלמים.

אבל הכי טוב שתפתחי את זה בכנות מולו בזמן רגוע, ספרי לו מה שכתבת פה, ונסו ביחד למצוא פתרונות...

שלא יעלב

כאילו לראות את אשתך כותבת עליך דברים לא משהו בפני כולן... אפילו שזה אנונימי ..

רק פשוט תשתמשי במילים שכבר ניסחת בשביל ההודעה פה

השעות הכי הכי מאתגרות ביום זה השעה שאתם נפגשים.

מה שנשמע לי, זה שמצד אחד את צריכה מיד הסרת אחריות, ניתוק ומנוחה. זה כל כך הגיוני!

אבל גם הוא מגיע מיום עמוס ומיד מקבל לידיו, נשמע שדי בדרישה, את כל המהומה המתוקה אולי הוא בעצם צריך הכרה בזה שגם הוא עבד והתאמץ, ושגם לו מגיע רגע מנוחה. ויוצא שהוא מקטר לך את תלאות היום ומפריע למנוחה שלך.

אולי אם תוכלי לתת לו את ה5 דקות קפה לבד בלי משימות ודרישות, הוא יוכל לתת לך את המנוחה שלך בלב שלם.

ואחר כך שיספר מה היה, אבל כבר נתת לו את ההכרה שגם לו מגיע קרדיט על העבודה וגם לו מגיע רגע מנוחה. מניחה שיהיה פחות דחןף לו

אני צריכה להזכיר לעצמי מידי פעם שזה לא שהוא בא מנופש...

הוא עבד ולמד וסחב והטלטל בדרכים...

ועל פניו אני "רק" הייתי עם הילדים, כיבסתי, בישלתי, חיתלתי, קילחתי וכו...

אז אני יודעת שגם אני וגם הוא עובדים ולא נחים.

בואי נגיד שהייתי שמחה שקודם אקבל את ה5 דקות שלי ואח"כ להתייחס,

אבל אני מבינה שאני צריכה כאן שינוי.

מקווה שאני מסוגלת לזה.

לא רק על עצמי

כי גם הוא קיים

ושניכם זקוקים למשהו במקביל

זה הגיוני שאת זקוקה לעזרה עם הילדים 

אבל אם את עוצרת לרגע

ורואה אותו...

את יכולה לנשום רגע ולהגיד לו איהז כיף שבאת..בטח היה לך יום ארוך! רוצה קפה? אשמח שתלך להתאושש קצת איהז רבע שעה..

מגיע לך!

(הכוונה היא לסכם את זה מראש-שכשמגיע הולך לרבע עשה לנוח ואז מגיע לעזור ..ואת קצת מתאווררת..)

למה לא הפוך?

האמת מסיבה פשוטה כי את לא רוצה רק רבע שעה להתאושש..את רוצה לנוח יותר זמן משמעותי

הוא חזר מבחוץ ולרובנו יש צורך בכמה דקות להתאפס עד שנכנסים לעניינים וטיפה מתרעננים ומקבלים כח

לגיטימי גם שאחרי שהילדים נרדמים יהיה זקוק לעוד זמן קצר לעצמו

ומול הצורך לשתף- אכן יתכן וזה ביטוי ל' תראי גם אותי'

ואם ירגיש שאת רואה הדחף לשתף מיד ובעודף ירד.

וגם כן לדבר את זה אפילו שכבר דיברת

אבל ממקום שלא מחפש לקבל רק לעצמו אלא מתעניין גם בתוושות שלו ומה הוא זקוק 

כשהשני מרגיש שמקשיבים ןרואים אותו- יש לו קשב ויכולת לקבל

וגם כל השאר...

צריכה לעבד את זה קצת עם עצמי. תודה!

כששני עומסים נפגשים אין מה שיחזיק אחד את העומס של השני..

מה עם להוריד שניה את העומס?

לקבל אותו בחיוך ובשמחה ולהגיד לו שממש תשמחי לשמוע אותו, רק את מבקשת כמה דקות/חצי שעה מנוחה כדי שתהיה לך פניות לשמוע אותו בסבלנות ולא בקוצר רוח?

נשמע שהוא מחפש את ההקשבה האמיתית ולכן ישמח להצעה כזאת.

להגיד לו שאת רוצה באמת להקשיב ולכן תיהי יותר מרוכזת ויהיה יותר כיף שישתף כשתשבו יחד על כוס קפה אחרי שהילדים ישנים

אנחנו מדברים אחרי ההשכבות עוד הרבה, זה הזמן שלנו ולרוב יש לנו על מה לדבר ובכיף.

הבעיה ששנינו צריכים את הזמן מפגש- הוא לפריקה ואני למנוחה.

וזה לא ממש מסתדר ביחד.

אני באמת צריכה לעבוד יעל זה.

זה לא תמיד ככה, אבל לאחרונה אין לי סבלנות אפילו לעצמי וגם כל הצהריים עם הילדיםץץץ

הגדולה שלי בכלל חופרת...

אני פשוט רוצה ש-ק-ט!

וזה לא אשמתו שאני מצפה ממנו, פשוט יוצא ככה, כי הוא הכי נגיש...

אצלי לפי צורך אחרי ארוחת צהריים שמה להם סרט של 20 דקות/חצי שעה  ומנמנמת על הספה לידם.

פעם נורא התנגדתי למסכים.

עכשיו מבחינתי התועלת שאני מפיקה מזה עולה על ההפסד שהזמן מסך נותן מבחינתי.

אבל אולי גם אפשר למצוא פתרונות יצירתיים אחרים שיאפשרו לך לנוח להתאושש ולקבל כמה דקות של שקט.

אולי לנשים פה יהיה רעיונות. מה הגילאים?

יוצאת לאיסוף ברבע ל1, מגיעה הביתה ברבע ל2 בערך.

ואז- א. צהריים, שיעורי בית, קצת משחקים או יצירות. (אניבינתיים שוטפת כלים, מתקדמת בכביסות וכו)

לפעמים הם רבים קצת וזה גם סוג של תעסוקה.

כמעט כל יום יש פה אפיה- עוגיות או לחמניות,

א. ערב, מקלחות והשכבות.

לפעמים אני נכנסת לחדר עם כוס תה ומבקשת שלא יכנסו אחרי- לרוב זה לא עובד, במיוחד עם הקטן. (יש לו מזל שהוא חמודדדד!)

הגילאים? 8, 7, 5 וחצי, כמעט 4 ו1.3

שרק יהיו בריאים...

כמעט כל יום אפייה? ואוו.

אפשר אולי להגדיר מראש שהקטן נכנס איתך לזמן הזה ויש לו תעסוקה מושכת ממש לעשר דקות האלו ששמורה רק לזמן הזה? קצת כמו קופסת הנקה..

או אולי שיתנו לו את זה האחים הגדולים.. מה שנכון לך יותר 

להיות עם הקטן זה לא לשבת שניה... שיהיה בריא, פותח ארונות, מרוקן מגירות... חיימשלי.

לפעמים אני שמה אותו בכסא אוכל עם דגנים, זה ה"בייביסיטר" שלי

יש לנו ממש אותם גילאים, זה באמת קשה. 

גם אני נמצאת איתם כל הצהריים בלי צהרון ובערב כבר מאבדת את זה... אז אני מנסה למצוא זמן בצהריים להכנס לחדר סגור, לפעמים עוצמת עיניים, לפעמים רק פשוט מנקה את הראש בפלא' כך יותר קל לי . אני מבקשת מהגדולים שיהיו עם הקטנים ולא יפריעו לי, לפעמים זה מחזיק אפילו חצי שעה, לפעמים בקושי חמש דק' 🫢 

עם התינוק - אין לו זמן שהוא ישן/ נח? אולי אפשר לתת לגדול להיות איתו 15 דק'. לסגור דברים מסוכנים. זה ממש קשה ברצף איתם בלי הפסקה! 

את אוהבת אותו ככ ולכן קשה לך שדווקא כשהוא מגיע זה הזמן שאת בדיוק הכי בעומס ולא פנויה וזה מבאס אותך כי את אוהבת אותו ובא לך לשמוע אותו ולנסות למצוא פתרון ביחד..

אצלינו לדוגמא הפתרון שהלך הכי טוב זה שאמרתי לו שאני משחררת אותו לעוד חצי שעה וככה הוא חוזר אחרי איזשהי רגיעה וגם אני הספקתי להשכיב את כולם ולנוח (מאז הלידה האחרונה מרדימה את הבנות ואחרי הסיפור והקריאת שמע נכנסת למיטה לחצי שעה/ למקלחת., גילתי שככה גם אין להם לאן לצאת כי הבית חשוך ומשעמם אז הם נרדמות מהר יותר וגם אני מספיקה להתאושש.

אבל יש מלא סוגים של פתרונות כמו קביעת שעה מסוימת (לדוג שלושת רבע שעה אחרי שהוא חוזר) שאז אתם מתיישבים ותשמחי לשמוע אותו אבל עד אז לאף אחד אין צפייה ושניכם מנהלים את מה שנשאר בבית ואפילו אולי מבפיקים לנוח קצת ולהתאושש..

בסוף ההרגשה שנותנים ברצון להקשיב ולתת פשוט בסוטיאציה שתהיה נכונה כבר פותח מקום בנםש להקשיב ולמצוא פתרטן😀

רק צשאני מחכה שהוא יגיע כמו אוויר לנשימה,

אז לתת לו עוד חצי שעה? וואוו קשוח לי

אתם נשמעים כאלה מתוקים (מקנאה בקטע טוב ❤️) מדברים בךילה אחרי שהילדים ישנים. ושהןא רוצה פשוט לפרוק לך

איזה חמודים אתם. נשמע ממך כהז רצון מהמם להיות בשביל עצמך- שזה חשווןב- וגם לתת את המענה בשבילו

בטוחה שבע'ה תמצאו מה שטוב לכם!! 

❤️

שעכשיו את יושבת לשתות משהו חם להירגע וכמה דק' את איתו בקשב

עבד יופי.

עכשיו נראה אם גם ביום רגיל זה יעבוד...

תזכירי את זה כמשפט קבוע זה יתפס כהרגל

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

שבוע טוב!!

אבל ממש חשוב שתגידי לו מה שכתבת פה. אני מאוד אוהבת אותך ורוצה לשמוע מה עובר עליך. פשוט כשאתה חוזר אני בתוך הבלגן עם הילדים וזה ממש מצ'יף אותי. כדי להקשיב לך באמת בלב מלא אני זקורה לזה שאתה נכנס הביתה נגיד שלום, נשיקה או כל מה שאתם נוהגים. אני אכנס לחדר לרבע שעה לאפס את עצמי ואז יתפנה לי הרבה מקום בשבילך בלב. אני אומרת לך את זה כי אתה יקר לי והקשר שלנו חשוב. ולכן אני רוצה להיות בפניות מלאה אליך. ואתה מדבר איתי לפני שהתאפסתי אני ממש מוצפת מהילדים וזה מצ'יף אותי יותר.

  רוב הסיכויים שזה יעבוד. ואם לא אז תזכירי לו בעדינות. יקר שלי אתה יודע מה זה ממש מעניין אותי אבל אני זקוק  רגע לפנות עומס כדי שאוכל לחזור להיות איתך. זה בגלל שאני אוהבת אותך ורוצה בקשר נקי איתך בלי מטענים שיכנסו ביננו.

ומזמינה אותך גם לחשוב האם הצורה שבה הןא משתף מכבידה עליך. האם הוא מספר לך הרבה על דברים שלא מעניינים אותך על אנשים אחרים? ספרי לו שמעניין אותך מה עבר רק עליו. קשה לך שהוא מתלונן? ספרי לו שאת צריכה שיעזור לך לשמור על אנרגיה גבוה ושתשמחי לשמוע במה הוא הצליח היום וכו.

ככל שתהיי כנה עם עצמך ואיתו ותדברי יותר בצורה רגשית מה זה גורם לך להרגיש, ואיפה גם לך יש צורך או גבול יש יותר סיכוי לקרבה כי תרגיש שזה לא הופך למטען בינכם ולעול ושהוא רואה גם אותך. 

על חשבון הזמן האינטנסיבי עם הילדים.

חשבתי פתאום, אבל אולי זה אותה פונקציה כמו טלפון אז תראי אם שייך, אולי כשהוא יכנס הביתה הוא יקליט לך בוואצאפ את הסיפורים החופרים, את תקשיבי בהזדמנות (או תתני לזה לרוץ בלי ממש להקשיב), וזה יתן לו את המקום הזה של לפרוק לך אבל בלי שזה עכשיו להנחית עליך בזמן הרגיש הזה. אולי אפילו מהדרך אם זה לא מידי כמו טלפון (זה נשמע שזה כן..)

בכל מקרה, באמת לא פשוט, ובאמת זמן רגיש לשניכם, ובאמת דורש תכנון ותיאום ציפיות משותף וגם ניסוי וטעיה איך כן אפשר להכיל את שניכם. ואגב, זה מוכר ונורמלי מאוד שזמן המפגש הוא נפיץ. ודורש התנהלות חכמה. בהצלחה רבה!