פורום הריון ולידה (עמוד 3694)

לא להתאמץ ולא לסחוב דברים כבדים
אני חושבת שכדאי לך להיות בקשר עם הרופאה אפילו אם זה יהיה בטלפון.
בשורות טובות!

וללכת מחר לעשות בדיקת דם ואולטרסאונד. הגיוני שיגדילו את התמיכה של הפרוגסטרון.

אצלי כמעט תמיד היו דימומים בשבועות הראשונים ולכן אני תמיד עם תמיכה מטורפת של פרוגסטרון (לדוג' - 6 נרות אנדומטרין (3 פעמים ביום)+זריקה לשריר כל יום..) לא חושבת שתגיעי לרמה כזו של כמויות, אבל בהחלט אפשר להגדיל את התמיכה במקרה של דימום וזה עוזר משמעותית.

בכל מקרה - לא להפסיק תמיכה גם במקרה של דימום. 

בהצלחה!

דיקלקטין לא אמור לגרום לכאבי בטן, ואני אישית לא סבלתי מזה וגם לא ששמעתי מאחרות

אם כי כדאי לבדוק בעלון אם זה תופעת לואי חריגה/ לא נפוצה 

מה כן?

לא מבינה בעינייני רגישויות וגלוטן אבל בהחלט יכול להיות הסיבה

סליחה על השאלה אבל יש לך עצירות? לפעמים ממש גורם לכאבי בטן מציקים

ופחות נראה הכיוון - אבל אם זה התקפים של כאבים ברמה בלתי נסבלת אז עלול להיות אבנים בכיס מרה. אבל זה כאב ברמות אחרות לא נראה מה שאת מתארת..

שתרווי ממנה המון נחת

בשעה טובה ומוצלחת! התאוששות קלה!

גידול קל בנחת ובשמחה ורפואה שלימה!

הרבה אושר,נחת ושמחה!!!

כיף לשמוע, הרבה מזל ונחת
התאוששות קלה ומהירה 😆

בהחלט לא פשוט לדחוף את הגוף ללדת לפני שהוא מוכן... שמחה שאת אחרי! תהני מהנסיכה המתוקה

באתי עם גרד ואבחנו כוליסטוזיס, בשבוע 34. ב37 עשו לי סטריפינג ופיטוצין ואחרי 17.5 שעות ילדתי את האושר שלי
וגם אחרי שעות שנתקעתי עם פתיחה 3.5 פקעו את המים והכל התחיל לרוץ..
רק שאני דאגתי לזירוז טבעי לפני;) ובאתי עם פתיחה של 1.5 לזירוז.. טיפונת מוכנה.
כיף להיות אחרי!

באתי עם אינסוף חששות ללידה הזו, לידה ראשונה, מצב מורכב, וראיתי רק סרטים שחורים ,
ב''ה דברים הלכו חלק (עם כל הקושי עד שהתפתחה לידה) וה' שלח לי שליחים טובים ונתן לי סיעתא דשמיא מדהימה!!!
תאמינו בטוב, תסמכו על הקב''ה שיכוון אתכם וייתן לכם את כל השפע וכל הטוב!!

שמחה לקרוא שהלך טוב ואת זוכרת את זה כחוויה טובה. ברוך ה'. באמת המון סיעתא דשמיא!
רק נחת מהקטנטנה!!

שמחה שאת אחרי
הרבה מזל טוב

כל הכבוד

גידול קל...

אולי נהיה לך דלקת או משהו??! תלכי על הבוקר להיבדק .. זה לא נשמע טוב.. רפואה שלימה !!!!!!

גם אני אחרי הלידה הראשונה (והיחידה בנתיים;) סבלתי מאד מהתפרים והדבר ה י ח י ד שעזר לי היה שמרחתי שמן זית על התפרים ומסביב !!
זה הקל מאד מאד על הכאבים ולדעתי גם זרז את ההחלמה. תנסי. בהצלחה

עזר לי מאוד אחרי ואקום סיוטי בלידה הראשונה

אני אלך מחר לבדוק, המוגלה באמת מלחיצה אותי

והוא זה שיעיל...

וזה עזר ברמה אחרת!
שמתי על פד וזה ממש עשה פלאים

של הקלה ורק אחרי שבועיים זה התחיל לעבור
אני זוכרת את זה כסיוט אחד גדול
השטיפות אמורות להשאיר את המקום נקי ולעזור למקום להחלים. אני לא יודעת עד כמה זה מקל על הכאבים
אבל שמעתי על תרסיס שקונים והוא עוזר

לכי להבדק מחר

תנסי תרסיס אלופירסט של פוראוור, וגם קלנדולה.

מכירה אישית מישהי שמוגלה וכאבים חריפים העידו על דלקת חריפה שהצריכה אשפוז...

ממליצה ללכת להיבדק מחר בבוקר.
בשורות טובות!

לשים כמויות נדיבות של אלוורה על הפדים ובכל נחלפה לשים שוב.
ותודה לגיסתי על העצה.

היו לי תפרים בשתי הלידות בעקבות חתך ובשניה סיימתי איתם הרבה יותר מהר לדעתי בזכות זה.

מה שלומך כעת?!

הרופאה אומרת שזה תקין והמוגלה לא דלקתית אלא רגילה ושאני אמשיך בשטיפות,
השמן זית עשה פלאי פלאים! ממש אבל! רק לשבת אני יושבת על כרית כזאת עם חור אבל ההרגשה הכללית השתפרה מאד! ברוך ה
תודה לכולכן!

אם תחשבי על זה זה גורם ליותר מתיחה בתפרים

לשבת על כסא עד הסוף. ישבן אחורה עד הנשענת ואז לרדת למטה.לשבת זקוף.
ככה אין לחץ על התפרים ולא מרגישים אותם. מניסיון של יותר מחודש וחצי כאבים ואי יכולת לעמוד...

אפילו לברית סידרו לי בפה עם גלגל ים, מכוסה בסדין... נראה כמו כיסא כלה.
אבל לא יכולתי לשבת בלי זה.
אחרי שבועיים בערך הצלחתי לשבת על כיסא. ורק אם הוא ישר יחסית.

היו לי כמה תפרים רציניים וכואבים בטירוף.
ניסיתי המון דברים שעזרו רק לזמן קצר (ביניהם תרסיס אלו-פירסט, עזקראין, פדים קפואים, מגבונים, שטיפות..)

 

מה שהכי עזר להחלמה מהירה של האיזור זה..-דבש עם לבנדר!
דולה שפגשתי במקרה (אין מקרה בעולם מסתבר )
אמרה לי על הסגולות של הדבש והלבנדר.
הדבש עוזר לריפוי, והלבנדר לחיטוי ולריח טוב.

מערבבים כ3 כפות דבש רגיל עם 20 טיפות שמן לבנדר (ניתן לרכוש בכל בית טבע ובחלק מבתי המרקחת)

אפשר לשמור בתוך כלי קטן סגור. אני השתמשתי בקופסא קטנה חד פעמית.

את התערובת מורחים עם האצבע /כפית (בכמות של טבילת אצבע) על תחתונית נקיה ושמים אותה על הפד.
שיהיה בעצם הכי קרוב לתפרים. את התחתונית מחליפים כל ביקור בשירותים ומורחים מעט על תחתונית חדשה.
[אל דאגה, הדבש לא נדבק לתפרים ולא מלכלך. הוא נספג בתחתונית ורק מפריש ומקרין על האיזור מסגולותיו.]

 

עשיתי את זה מרוב ייאוש ולמרבה הפלא התפרים החלימו הרבה יותר מהר! (תוך יום כבר הרגשתי הקלה משמעותית!)

 

בלי קשר- עוד דבר שהיה לי נחמד להשתמש בו אחרי הלידה הוא תחתונים לאיזור פי הטבעת/ מגבונים נשטפים (קונים בבית מרקחת). הרבה יותר נעים לנגב עם זה כי זה קריר ולא נדבק ומרגישים תחושת נקיות.

 

ודבר אחרון-(חוץ מעניין המוגלה, שלא נשמע טוב..) כרגע הכאבים איומים, אבל תוך שבוע-שבועיים מרגישים הרבה יותר טוב!. הרופא נשים אמר לי שלמרות שזה האיזור הכי רגיש ועדין בגוף, הוא גם מחלים הכי מהר באופן יחסי..

 

מזל טוב!

הכי מהר שאפשר מחלים

גמאני בדקתי אם זה לא את בטעות

כל הכבוד לך זה זיוכוי הרבים

גמאני בדקתי אם זה לא את בטעות

כל הכבוד לך זה זיוכוי הרבים

לגבי השטיפות
אני חיברתי שפריצר/בידה לאסלה וכל פעם שטפתי. בלי לנגב עם נייר או מגבון.
רק זרם מים ואח"כ ייבוש בטפיחות עם מגבת קטנה (שהחלפתי כל יום והייתה רק לזה)


זה ממש זול וקל להתקנה עצמאית
ככה זה בערך נראה (יש מליון סוגים ודגמים)

יש עריסות מפלסטיק ממש זולות (סביבות מאתיים חמישים שח) אותי העריסה משמשת כבר שנתיים(!) אחרי שהילד נעמד אפשר להנמיך אותה, היא ממש גדולה ומשמשת כרגע כמו מיטת תינוק.

 

לנו יש עריסת מטר מעץ. ואז אם רוצים מנמיכים את הגובה/מורידים דופן וכו'.
יש מיטות מובנות ככה במיוחד. ואז זה נח אם רוצים לשים צמוד למיטה.

זה ישמש אותכם נאמנה בעזרת ה' עוד הרבה שנים וילדים...
ואכן יש גם מפלסטיק, טובים מאד.

3. תחשבי אם יהיה לך נעים ורגוע אם אמא/אחותך יהיו איתך. אני למשל ידעתי שאמא שלי לא באמת תעזור לי שם ושאני צריכה את אחותי איתי... את צריכה להיות כמה שיותר רגועה בלידה אז אם מישהי מלחיצה אותך מסיבות כאלה ואחרות לא כדאי שתבוא להיות איתך...

מזל טוב ובהצלחה גדולה!
שיעבור בקלות ובשמחה בידיים מלאות ובריאות.

אם קונים, אז לקנות מיטה וזהו.
עריסה מספיקה לכמה חודשים, מיטה מספיקה עד שעוברים למיטה של גדולים (מיטת מעבר לדעתי זה גם קשקוש כמו עריסה...).
מעבר לזה, ברוב העריסות אין אפשרות להוריד דופן לגובה נמוך או להוריד אותה בכלל ולחבר למיטה שלך.
במיטה את מורידה דופן ומגביהה את המזרון ויש לך "מיטחברת "(שזה עוד קשקוש שעולה הון תועפות ולא באמת צריך...)

למה לקנות מפלסטיק? אם יש מגבלת תקציב, תקני ביד 2. יש שפע מיטות במצב מעולה ובזול.

מבחינה זוגית- לטייל הרבה, לבלות, להנות מהיחד, לחזק את הזוגיות כמה שאפשר, כי ילד ראשון זה טלטלה שמחה ומרגשת וקשה. (וגם הילדים שאחריו... אבל פחות)
אז תהנו כדי שיהיה הרבה כוח ואנרגיות לתקופה הקרובה.
כנל לגבי עצמך. לישון טוב, לאכול טוב, לנוח.
להגיע ללידה בנחת.
אם את מתכננת לחזור הביתה די מהר אחרי הלידה- תכיני לך מנות אוכל במקפיא. עוף, קציצות, פשטידות.

3. אם יש לך אפשרות לבקש מאמא או אחות להיות ב"היכון" שתקראי להן במידת הצורך ברגע האמת, נראה לי פתרון טוב. אין לדעת מה תרגישי ותרצי באותו רגע.
יכול להיות שדעתך תשתנה יום לפני...
יש כאלה שמעדיפות חוויה זוגית אינטימית בלי נוכחים נוספים
ויש כאלה שמעדיפות תמיכה נשית שאין לה תחליף, וגם כל הקטע של המגע הפיזי שיכול לעזור בצירים, ובדרך כלל נאסרים בשלב מסויים (לפעמים בהתחלה ממש...).

בלידה הרביעית קניתי עריסת פלסטיק, אין יותר נוח ממנה.
כדאי להתכןנן ללידה עם תנוחות וכדו שיכולות להקל בלידה.
בלידה- לי חשובה גם תמיכה פיזית, מסאזים חזקים בצירים, תמיכה בזמן הלידה וכדו׳ קחי את מי שיכולה לספק לך את זה.

קודם כל בשעה טובה בשמחה ונחת.. אני ילדתי לא מזמן לידה ראשונה וכמה תובנות..תמשכי כמה שיותר זמן בבית במקלחות בעיסויים במנוחה כדי שלא תהיו שם בקבלה הרבה זמן
חשוב ממש אמא או מלווה. בעל זה לא מספיק חייבים תמיכה פיזית. לחיצות ומסאג ולהביא לך דברים. תבקשי מהמיילדת או תומכת לעשות לך עיסוי עם שמן שלא יהיו לך הרבה קרעים. ואם אפשר שמישהי תישן איתך בביח מאוד מאוד יעזור לך. אפילו להביא לך מים או דברים כאלה זה ממש עוזר. לידה ראשונה זה לא פשוט כי הכל חדש לגוף אז כמה שיותר עזרה יותר טוב.
אנחנו לא קנינו עריסה הוא ישן באמבטיה של העגלה וזה אחלה
הצלחה רבה רבה
אם ישלך הרבה תפרים יש את האשה הזו שמוכרת משחה מיוחדת טבעית בירושלים

זה יכול לעזור להתכונן לכך מראש, אבל לא כל אחת צריכה.
לי אישית היתה לידה ראשונה ארוכה, עם אפידורל, וחתך (כשאני בלי הרדמה) ותפרים, ובכ"ז ב"ה אחרי הלידה הסתובבתי רגיל, לא הייתי צריכה שמישהי תיהיה איתי מבחינת עזרה. התינוק היה רגוע והכל היה בסדר ב"ה.

מה גם שהרבה נשים, בלידה ראשונה, הבעל יותר פנוי, כי אין ילדים לחזור אליהם בבית, ואז הוא יכול להיות איתה, גם אם לא בלילה.

אני רציתי שבעלי יהיה איתי בלידה וגם אמא שלי, ולאט לאט הבנתי שאם גם אמא שלי תבוא (או כל בן אדם אחר), בעלי יהיה פחות נוכח, פחות איתי, ועל זה לא הסכמתי לוותר... אז שיקול שלך, ומה שטוב לך...

לגבי עריסה:
אנחנו תמיד משאילים מיד שרה.
עריסות מצויינות, נראות כחדשות.
עדיף להשקיע בקנית מיטת תינוק בגודל גדול. ממליצה על אלה שאפשר להוריד דופן ולהצמיד למיטה שלך. ממש נוח להנקות לילה...

לגבי מלווים:
תחשבי ממש טוב מה הכי טוב לך כשאת במצב של קושי והתמודדות וכאב (נגיד אם תחלי בשפעת קשה - מי יעשה לך טוב עם הנוכחות ומי ירגיז אותך בתגובות שלו..) לא תמיד הבעל הוא הדמות המתאימה ביותר.. לפעמים יותר מתאים לו לתמוך מבחוץ ושתהיה דמות אחרת שמעודדת וסועדת..
אותו דבר לגבי אמא/אחות וכו: האם הן יתמכו בך? אם יהיו סיבוכים או קשיים איך הן יגיבו? זה יעזור לך או שתתצטרכי לטפל גם בהן תוך כדי הקושי שלך?
תחשבי טוב ולפעמים עדיף לשלם לתומכת מקצועית ומנוסה שתדע איך להגיב נכון ברגעי האמת...

ובאופן כללי לגבי הלידה:
את יולדת עם מה שאת כן ועם מה שאת לא:
יש היום המון עצות ורעיונות מאוד יפים איך ללדת, אבל ברגעי האמת תמצאי את עצמך מגיבה כמו בחיים.

תשאלי את עצמך:
- מה את עושה כשיש לך כאב שיניים ממש חזק?
- כשהראש מתפוצץ לך?
- כששמעת בשורה מלחיצה או מדאיגה?
- כשהעניינים משתבשים ולא מתנהלים כמו שתכננת?
- כשאת בכאבים גדולים / במתח/בלחץ/ דואגת..

לוקחת אקמול? רוצה אנשים סביבך? שיעזבו אותך בשקט? רצה לרופא? נכנסת להיסטריה? צריכה שקט? מוסיקה עוזרת או מפריעה? מעדיפה תרופות ושמישהו ''יעשה משהו'' לפתור את הבעיה או להתמודד לבד בקצב שלך?
מי עוזר לך במצב כזה ומי מעצבן/מפריע?
(אני למשל גיליתי שאני בעיקר צריכה להיות לבד בלידות. בעלי מצטרף אלי בעיקר כי מרגיע אותי שיש מישהו שבמקרה הצורך יגן עלי מול אנשי הצוות שנתפסים בעיני כאיום פוטנציאלי, ולכן תפקידו בעיקר להיות בשקט לא להפריע ולהיות מוכן להתערב במקרה הצורך.. לקח לי כמה לידות כדי להבין את זה...)

כל הרעיונות היפים לא יעזרו לך ברגע האמת אם הם לא באמת חלק ממי שאת ומאיך שאת חיה. לידה היא רגע מאוד פנימי ואמיתי ומה שהוא לא באמת את - לא יעזור..
בבוקר שלפני הלידה האחרונה בעלי הזכיר לי קטע שלמדנו ביחד לפני אחת הלידות משיטת ימימה ושאל אותי אם הוא משמעותי לי ללידה. עניתי לו שכיום אני יולדת רק לפי השיטה שלי. רק אני יודעת מה ואיך נכון לי עכשיו.
לקח לי כמה חידות כדי ללמוד מה מתאים לי ומה לא, אבל כהתחלה נסי לראות איך את מתמודדת בסיטואציות אחרו בחיים של קושי וכאב. זה יתן לך כיוון...

בהצלחה!

אם יש לכם מקום לאחסן- עדיף וישאר לילדים הבאים..
2. לצאת בערבים עם בעלך, הייתי אפילו משקיעה במלון ללילה או שניים. כשיש ילד יציאות הופכות לדבר לוגיסטי מורכב יותר ;)
3. אני זרמתי באותו רגע עם מה שהרגשתי נכון. בהתחלה היה לי ברור שאף אחד. אחכ רק בעלי ובסוף רציתי גם את אמא..
4. אני אהבתי את הספר לידה פעילה אבל הוא לא צנוע. יש לו המווון כלים.

B1, B2 בדרך כלל.

להתחיל מאכילת ביצה ליום, קצת להכריח את עצמך בהתחלה. ואם אפשר, 2 ביצים פעם ביומיים-שלושה.

חשובים גם החלבון וגם החלמון.

 

בתאבון

כשההריון מתקדם- יש לפעמים לחץ על מערכת העיכול, אבל בשלב הזה ודאי לא.

להביא קבלה למזכירה ואת נותנת פרטי חשבון ותוך שבוע את מקבלת את ההחזר לחשבון.
מקבלים 80% מהעלות של הקורס עד 306 שח החזר. אפשר לעשות פרטי אבל את חייבת קבלה.

מה יהיה? מחר הולכת למעקב הריון עודף.
כולם כבר איחלו לי לידה קלה ובסוף אחזור אחרי פסח.

היום הייתי במעקב הריון עודף

המוניטור היה חלק ויפה- שום ציר ושום צרצור

בבדיקה, הרופא אומר שהכל סגור (אבל לפחות די מחוק)

ואז אומר לי בשיא האדישות: טוב, תבואי שוב בחמישי...

איזה דיכאון

 

מתחילה לחשוב על שם לבת ליום העצמאות

למה??


והשם שיש לנו בקנה מתאים ל70 שנה למדינה.

ובמעקב הריון עודף הרופא הציע, ואני הסכמתי. רציתי לדעת אם יש איזו פתיחה קטנטנה...

 

לגבי מעקב הריון עודף- איפה עושים, זה תלוי בעיר שבה את גרה ובקופת חולים שלך. 

לא מצליחה לתפוס אותם בטלפון

רחוב יפו 208, יש לך רכבת קלה ממש לשם (תחנת הטורים) וזה גם מאד קרוב לתחנה מרכזית- 3 דקות הליכה. 

קומה 8.

 

לא קובעים תור, פשוט באים, נכנסים לאחיות והן שולחות אותך למוניטור, אולטרסאונד, רופא לפי תור.

בחול המועד הם פתוחים מ-8:00 בבוקר עד 11:00 בצהריים,

המלצה שלי- בואי מוקדם לפני שמתחילים תורות. 

 

שיהיה לך בהצלחה! ותהני 

בגלל שאני גרה בצפון ירושלים גם מודיעין עילית קרוב לי, שם עושים מעקב כשקובעים תור בשעות הערב.

ברחוב אלשיך בשכונת גאולה

אבל את צריכה התחייבות מהקופה- בשביל זה את צריכה להגיע לאיזושהי מרפאה ולבקש מהמזכירות.

 

לכן אסע לכיוון אחר..
בטח ובטח למצוא חנייה ליד בית אגד זה סיוט.

לק"י

ואני למודת ניסיון בנושא.
שלושה מעקבים עודפים בשני ההריונות (ביחד), ולא נראה לי שעשיתי בדיקה פנימית.

מבשרת
תחיה

ובטח שאנחנו רוצות להשאר בטווח של פסח

בדרך כלל סבבה סוג של שאננות כזאת..
בהצלחה לכל מי שבעשירי... לא פשוט הזמן הזה..

לפחות יודעים שהכל יכול להשתנות ברגע

באמת מתסכל.
(אחרי שהבן שלי נולד דודה של בעלי שלחה לי הודעה של 'מזל שהוא הסכים לצאת סוף סוף' אז עניתי לה שהוא לא הסכים, הכריחו אותו )

יש ביוטיוב סרטונים איך לעשות רפלקסולוגיה. ומקסימום הרווחת מסאז' ברגליים

אחותי אמרה לי אתמול- בסוף תשיעי זה מרגיש כמו אסימפטוטה, מתקרב מתקרב אבל לא מגיע..
תיאור מדוייק!
אם זה לא היה אני כרגע במצבי זה היה מצחיק

ועכשיו הריון חמישי אני ב41😝
מעולם הלידה לא נראתה רחוקה יותר.

שכולם מחכים בציפייה לקטנה

עוד לא עצבנית ולא יורה באנשים אבל בחיי זה נראה רחוק

ועדיין להיות בהריון.

בקשר לשמן אפשר שמן שקדים, רק קחי בחשבון שחלק מבתי החולים דורשים בקבוק שמן סגור וגם קחי בחשבון שסימני מתיחה זה בעיקר גנטיקה ככה שלא להתאכזב אם זה לא יעבוד.
משבוע 25 צריך לעשות מעקב תנועות.
בקשר לבעלי צריך לעשות הכנה נפשית זוגית לזה שמערכת היחסים ביניכם תשתנה. וזה טבעי ונכוון והגיוני, צריך לתת לזה מקום

רשמת את השם של התינוק אצל הנציגה של ביטוח לאומי? אם כן מגיע לך תעודת לידה לבית וספחים חדשים

אם נרשמת בבית חולים אצל הנציגה,קיבלת בעצם תעודת לידה עם מספר תעודת זהות של הילוד,גם אם בעלך לא חתם זה בסדר (בדרכ יצא שרק אני או רק הוא חתם על זה)
אחרי שכבר יש שם את יכולה להכנס לאתר של משרד הפנים ולרשום את שם הילוד עם מספר תעודת הזהות שקיבלת מהנציגה בבית החולים.אחרי כשבועיים ישלחו לך את הספח החדש לתעודת הזהות הביתה.
זה ממש פשוט! שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב!

או משהו לבית-
אגרטל,כלים שווים,מפות,מצעים,שטיח,פוף,תמונה,מכשיר חשמלי למטבח..

או מתנה אישית יותר
בושם,איפור,תיק,משהו למחשב

או לילה בצימר
או שובר למסעדה או לאיקאה או חנות אחרת

כזו שהתמונות מתחלפות בה כל הזמן.. הם ממשהתרגשו מזה, ובעיקר מהמכתב המרגש שכתבנו!

הייתי באותו מצב והרגשתי ממששש לא נעים שהם קנו לנו הכל, שמחה לשמוע שאנחנו לא היחידים המפונקים
פיתחנו 5 תמונות מהברית על קנווסים ונתנו להם. הם מאוד כעסו אבל אני בטוחה שהם שמחים לראות את התמונות היפות על הקיר

שובר למסעדה זה רעיון גאוני! ממש מתאים להם תודה!

או שובר כלשהו למסעדה/מסאז'/ סדנה זוגית( יש סדנאות למשל של נגרות, קרמיקה וכד') אפשר גם לילה בצימר אם ממש בא לכם להשקיע..
בכללי אני בעד לקנות משהו חוויתי זוגי

בלי עין הרע

ילדתי בערב פסח והיינו חצי חג אצל ההורים שלו וחצי חג אצל ההורים שלי עם כל הילדים והבלאגן..
חושבים לפתח תמונה של כולם על שעון קיר גדול ולהביא להם...
לדעתי כל רעיון ל תמונה תמיד ישמח אותם: על שעון/ ספלים לשניהם/ כריות/ או כל דבר שישתמשו בו וישמח אותם לראות את הנכדים..
והעיקר ההקדשה המצורפת...

הרבה אושר,נחת ושמחה

אני המשכתי עם הסרזט מספר חודשים אחרי שהפסקתי להניק. היו מדי פעם כתמים לא מטמאים. בעיקר כשלא הקפדתי על שעת הלקיחה. הרופאה שלי אמרה שמבחינת אחוזי מניעה אין בעיה להמשיך.

הרופא ימליץ אם להתחיל מיד או להמתין למחזור, וזאת בהתאם לעובי הרירית ברחם

מכל הבחינות היה מושלם,
התפרים לא שמעתי ממקומות אחרים.. אני עם תפרים וסובלת מהם נורא.
היחס של המיילדןת מדהים, הצוות שם נח וכיף גם בלידה וגם במחלקה.
אפידורל לי הגיע תוך דקה וחצי המרדים, זה היה בזמן שלא היה לחץ שם בחדרי לידה

פשוט שמעתי על תפרים גרועים שהצריכו ניתוחים אח"כ.

היה מעולה. המיילדת היתה טובה, האפידורל הגיע מהר ממש (היו שני מרדימים) והתפרים ברוך ה היו טובים והחלימו מהר.
ממליצה!

או שאני חייבת דווקא בבי"ח שאני מתכננת ללדת בו? כי הוא יותר רחוק מהבית שלי ויש בי" ח קרוב יותר.
יש למישהי ניסיון עם זה?
וזה מצריך טופס 17,או שפשוט להגיע מחר בבוקר?

את יכולה בכל בית חולים, אבל אם יחליטו לזרז או לאשפז וכד' תהיה לך בעיה...
טופס 17- אין צורך

התופרת הייתה ממש בוטה צעקה עליי בלי סוף שאמרתי שכואב לי אמרה שאם כואב אני ירים תיד ולא יבלבל אותה בדיבורים יש לה מזל שהייתי גמורה אחרת הייתי מראה לה מה זה בנוסף תפרה ממש גרוע אם אני מסתכלת במראה אז יש חתיכת בשר תפורה שלא קשורה לכלום ממש יוצא אחוצה לא יכולה לתאר אפילו מקווה שיסדרו לי בלידה הבאה בבית חולים אחר . חוצ מיזה היה מדהים מיילדת מהממת בשם אריאלה מקווה שתזכי בה!!!

מקסים ממש מכל בחינה
אפידורל הגיע כשביקשתי
תפרים היו לי רק טיפונת פנימיים, לא הרגשתי אותם אחרי כמה ימים
לידה קלה!

דיס המלצה ענקי על לניאדו

ממליצה חד משמעית על הלל יפה

@עוגת גבינה.

יש לי רק סיפורי זוועות על לניאדו
סתם יכניס נשים לפחדים

בואי נסכם את זה ככה, מישהי מהמשפחה אמורה ללדת, אישתי אמרה לה שגם אם היא עם צירי לחץ ליד לניאדו עדיין עדיף לה לנסוע להלל יפה ולהסתכן בלידה באמבולנס מאשר להכנס ללנידאו

וזה לא רק מהעבר. לפני חודשיין מישהי מהמשפחה עברה שם לידה בכלל לא נעימה.

@עוגת גבינה. אם בא לך לפרט

שמעתי על נשים שנוסעות לשם במיוחד מהדרום הרחוק בכל לידה, ומלאות מילים טובות על היחס ועל המקצוענות בלניאדו,
כך שמוטב לשמור על פרופורציות.

אין מקום שלא שמעתי עליו סיפורי זוועה- וסיפורים נפלאים.
תלוי בסיעתא דשמיא של כל לידה והשליחים הנכונים לאותו זמן.

כל אחד והחוויות שלו..
אני נסעתי בלידה האחרונה מאיזור מודיעין ללניאדו בשבת. לא הייתי מוותרת על זה בחיים

צריך להיזהר בהצהרות כאלה

על חלק מהחויות ניתן לתבוע רשלנות רפואית

אני יודע שיש כאלה שמגיעות במיוחד לשם. אבל ממה שדיברתי עם הבעלים בימים שאישתי הייתה מאושפזת, הרוב המוחלט היה עם חוויותמזעזעות
אם בא לך אני אפרט

והכי הכעיס אותי שיש שם איפה ואיפה לאנ"ש ולסתם נשים מזדמנות

היו מילדות מעולות אבל העומס המטורף היה מפחיד.
מפחיד כי זה משליך באופן ישיר על הטיפול.
אני ילדתי בקבלה כי לא היו חדרים פנויים. שתי נשים ילדו אחרי במסדרון(מהקבלה הוציאו אותי ישירות למסדרון כי באה אחת אחרי ללדת בקבלה ומשם ישירות למחלקה)
כשהייתי במסדרון ראיתי כמה מילדות יוצאות מחדרי לידה, מתחננות לרופא. 'יש פה האטות! אני צריכה רופא לוואקום! '
אנדרלמוסיה שלימה. זה היה מלחיץ לראות אנשי צוות שרוצים להועיל אבל העומס לא נתן להם אפשרות לתת שירות. בלי לדבר על כך שלא מגיע לבן אדם לעבוד בתנאי עבודה גרועים כאלה.

ולא שזה היה מקרה חד פעמי! שאלתי נשים שילדו אחרי וכולן סיפרו שעדיין עמוס ככה בחדרי לידה.

שיגידו אנחנו עמוסים ויפנו לבית חולים אחר...

בשום צורה לא נשמע לי הגיוני לידה במסדרון, גם לא נשמע לי הגיוני שמתחננים ליולדות שילכו בלילה הביתה כי אין מספיק עריסות לתינוקות..
שאישה אחרי לידה שוכבת במסדרון בלי פרגוד כי נגמרו הפרגודים....

חוסר מקצועיות משווע!! מיילדות לא נחמדות בלשון המעטה... הייתי מעל 24 שעות אז יצא לי להתקל בכמה... עם ירידת מים הסתובבתי חופשי, ישבתי איפה שבא לי, במשך מעל ל20 שעות אף אחד לא פנה אליי לא הסתכל אליי לא ידע אם מתתי או בכלל קמתי והלכתי..
לידה שלמה שאני קוראת למיילדת מגיעה במקום בת שירות... רק ברגע שהעיניינים מתחילים להסתבך אחרי 3 שעות בפתיחה מלאה לי יש חום, האטות בדופק נכנס רופא ורופאה עושים לי אולטראסאונד ואומרים לי וואקום.. לא היה שלב של לחיצות כי כאמור כל הזמן שהרגשתי שאני צריכה ללחוץ וקראתי למיילדת הגיע בת שירות...
הרופא קרע אותי, לא חתך.. פשוט עם 2 ידיים קרע.. אחרי זה הוא תפר אותי.. באמצע התפירה הוא פשוט קם והלך... אחרי לא מעט זמן הגיעה רופאה שסיימה לתפור.. למרות האפידורל צרחתי מכאבים... מיותר לציין שאף אחד לא חשב לנקות את המקום פשוט תפרו ככה...
אחרי שעתיים מנוחה פשוט צרחו עליי לעבור מהמיטת לידה למיטת אישפוז.. מיותר לציין שהבכי שלי לא הזיז לאף אחד... ואת מה שעברתי באישפוז אחסוך ממך.... מזעזע גם..

אחרי הלידה לקח לי 3 חודשים להחלים מהתפרים אבל עדיין כאב.. התברר שלא תפרו אותי טוב.. הרופא המליץ לחכות ולקוות שהכאב ישתפר אם לא ניתוח...
אחותי שילדה בלניאדו חודש אחריי נתפרה יותר גרוע ממני והייתה צריכה לעשות ניתוח לתקן את התפרים..

מקרה נוסף טרי טרי מישהי מהמשפחה ילדה לפני פחות מחודשיים, הגיעה ללניאדו הכניסו אותה לחדר לידה והודיעו לה שאין מיילדת והלכו.. היא ילדה לבד בעזרת המלווה שלה נקרעה כולה, ואף אחד לא טרח לתפור... שוב, לא מפתיע אותי בכלל שזה קרה אחרי מה שחוויתי...


והלל יפה, טוב זו הייתה חוויה אחרת לגמרי, מיילדות מקצועיות, המוניטור טיפה לא היה תקין רופא טס אליי לחדר למרות שהייתה איתי מיילדת...
בזמן הלידה עצמה ואחריה המיילדת דאגה לי.. הרופא בשלב הלחיצות אמר לה שתעזוב ותיתן לי עוד קצת להתבשל כי לא ממש הצלחתי ללחוץ.. היא לא הסכימה.. והתווכחה איתו שהיא לא עוזבת אותי... עשתה את מירב המאמצים שלא יהיו לי קרעים ותפרים... למרות שהתינוקת הייתה גדולה יצאתי בזול לדברי הרופא עם 3 תפרים... אחרי הלידה ולפני בתפירה שטפו אותי וניקו אותי ורק אחרי זה הרופא תפר... את התפרים הפסקתי להרגיש כבר בבוקר למחרת... שבלידה הקודמת לקח 3 חודשים..

המינוס היחידי בעיניי זה שעלול להיות מצב שבאישפוז נמצאים בחדר עם ערביה, זה קצת מבאס אבל לא כל כך נורא מאחר וממש ממש מקפידים על מנוחה ליולדת ומעיפים מבקרים בלי למצמץ.. מה שבלניאדו לא ממש דאגו (ובלניאדו היו יולדות במסדרון להבדיל מהלל יפה)


אם יש לך שאלות ספציפיות יותר בכיף...

שוב יכול להיות שלך זה לא יקרה... אבל אצלי במשפחה הם נפלו חזק ועשו טעויות על ימין ועל שמאל..

כי חילקו מתנות לראש השנה והוא פחד שיגמר לו
(לא יודע אם לבכות או לצחוק)

היה עמוס מאוד
אמרו לי שאין חדרי לידה ופשוט שלחו אותי להסתובב במסדרון
רק בדרך נס קיבלתי חדר
ולא הרבה יחס

לא אומרת על המצב באופן כללי, רק שככה היה אצלי

אם אכן זה מה שעברת. לי בכל אופן לניאדו זה המקום הנכון ללדת מכל הבחינות .שכחת לציין שבהלל יפה ללדת זה כמו ללדת בכפר ערבי עם כל החמולות שמסתובבות לך בחדר בצעקות והמוניות ועושים כרצונם

אני אמרתי לה לא להתקרב, היא בנאדם בוגר עם החלטות משלה.
כמו שגם הפותחת יכולה להחליט מה שהיא רוצה למרות טענותיי...

וכבר כתבתי, החיסרון היחידי הוא שאת עלולה להיות מאושפזת עם ערביה בחדר... אני הייתי בביות מלא, לשם הן לא הולכות.
וגם שהייתי בלניאדו היו איתי ערביות, אז גם שם זה לא שאפשר להימנע

יכול להיות קפיצת גדילה או שאיזה וירוס דוגר אצלה וזו הדרך שלה לדחות אותו.

מן הסתם יעבור תוך יום-יומיים.

תקפידי לאכול ולשתות טוב. זה כנראה יעבור לה מחר

השאלה אם הגיוני כל שבועיים יום כזה? כל שבועיים קפיצת גדילה?
בנוסף לכך מערב חג היא כמעט ולא ישנה.. רק בליגה וגם אז מתעוררת המון

ועמוסה בגלל החג, וזה השפיע עלייך ועל החלב?
אולי האוכל השונה בפסח השפיע?

בהחלט תקופה עמוסה אבל כל חול המועד היה בסדר.. לא רואה משהו שונה. לגבי האוכל אני מרגישה את השוני אצלה מבחינת היציאות. אם לפני פסח היא הייתה עושה כל יום לפחות פעם אחת עכשיו זה כל יומיים-שלושה

יש לה פחות יציאות, אז אולי היא באמת רעבה? לא מחייב, אצל תינוק יונק לא חייבת להיות יציאה כל יום, אבל בגלל שכתבת שהיא כל הזמן רוצה לינוק, אז אולי היא רעבה....
ממליצה לך לשים לב לאכול טוב, לשתות המון המון מים, ולנוח כמה שאת יכולה, ולראות אם יש שיפור

בשורות טובות!!

אבל הגיוני עוד לא להרגיש תנועות בשלב זה..

רק בשורות טובות, והרבה אמונה!?

למרות שהפעם אני יודע בדיוק מתי היה הביוץ ובשבוע 7 אצל הרופאה העובר התאים בדיוק ליום שאמרתי.
ובכל זאת אני בשבוע 41 , כשילדתי את כולם ב39ס

יש כל מיני השפעות על יציאתו של התינוק לעולם. זה לא מחייב שיצא בתאריך בול. גם אני תמיד ידעתי מתי היה ביוץ. אחד נולד בתחילת תשיעי אחת בעשירי אחת כמה ימים אחרי התאריך.. אין חוקים לזה. זה לא קשור לתאריך. הגוף לא מכונה.. הם לא יוצאים בול תשעה חודשים נקודה אפס

ובהריון השני גם ילדתי ב42 (וידעתי ביוץ משוער)

אני ילדתי ב41+5 ובתחילת ההריון כשבאתי לרופאה בשבוע 6+2 לפי האולטראסאונד היה כבר דופק. קשה לי להאמין שהיו רואים דופק בשבוע 4

ולא בגלל שגיל ההריון מוטל בספק (ברוב מוחלט של המקרים)
אלא כי הלידה מתרחשת באופן אקראי בין שבוע 36 ועד 42, למעשה התאריך המשוער שלך נפרס על פני חודש וחצי, וגם אשה שילדה כמה לידות באותו שבוע (נניח 38) יכולה פתאום ללדת ב 42 או להפך.
התפתחות לידה היא מורכבת ותלויה בהרבה גורמים, ויש תיאוריות שמנסות להסביר את התהליך המורכב הזה.
בתכלס אנחנו נשארות עם המתח... אי אפשר לדעת! העיקר שיהיה במועד ובידיים מלאות. קשה עם המתח של הסוף, אני בהחלט משתגעת לחלוטין בחודש תשיעי כל דקה ודקה, מבינה אותך לגמרי.

וככזה, כמובן יש הרבה מאוד נשים שלא נמצאות בדיוק על הממוצע, אלא לפניו/אחריו..

בכללי ממליצים להפחית קפאין בהריון, אבל כוס-שתיים ביום זה בסדר.

ועוד שניים שלושה בקבוקים בערך.

ארוחה אחת של פירות? אחת של ירקות? מה עוד?

ארוחה בבוקר- פחמימה כלשהי(דגנים, דייסה, פרוסה עם ממרח כלשהו) עם פרי, מומלץ להוסיף גם טחינה גולמית או אבוקדו לשומנים בריאים.
צהריים- ירקות, אפשר גם להוסיף קטניות כלשהן, ומנת בשר/עוף/דג.
ערב- ביצה/חביתה/ופרוסה עם גבינה למשל, יוגורט עם פרי /דייסה. פשטידה כלשהי, מרק עם קוסקוס, וכן הלאה.
וכן הלאה..
יש אתרים באינטרנט שמציעים תפריטים לתינוקות, מומלץ.