פורום הריון ולידה (עמוד 3792)

על כל אחת אמצעי מניעה עובדים אחרת.
עושים אצל רופא נשים. עדיף מומחה

סליחה שלא ממש עזרתי

תחליטי את מה מתאחם לך
הורמונלי או לא.ךכן בעיני צריך לשסת עם רופאת נשים ולהחליט כל אחת מה מתאים לה.

לא הורמונלי יש רק סוג אחד או כמה?מרגישה אבודה😐

את צריכה לברר מה מתאים לך. הורמונאלי או לא ואיזה סוג.
למה בחרת התקן על פני אמצעים אחרים?

התקנה עלולה לגרום לדימום ואצל חלק מהנשים גם עלול לעורר את הרחם למחזור. (ומאז כנראה תקבלי בקביעות אם זה התקן לא הורמונאלי)

אסור לי גלולות, ואני צריכה מבחינה רפואית למנוע לשנה בערך באמצעי מניעה יעיל.
אוף. אני מבחינתי בכלל לא הייתי מונעת😢
אין לי כוח לבלגאנים..

אני לא מכירה את הרופא, אבל ממליצה ללכת לרופא טוב.
אולי תכתבי פה איזה קופה את ובאיזה אזור, אולי ימליצו לך על רופאים טובים.

בהצלחה רבה!

בעצת אם-אם
תודה מראש!

ולשאול אם יש צורך בחיזוק הורמונלי כמו פרוגרסטרון..
בהצלחה

גם אני עברתי 2 הפלות בשלבים מוקדמים ובגלל שזה לא בחודש מתקדם הרופאה לא אמרה לי לעשות משהו מיוחד

אבל כן לקחתי את ״פרנטל״ ולא הסתמכתי רק על ברזל וחומצה פולית....
ונזהרתי יותר על הזזה או הרמה של דברים כבדים....
ממש מזהרתי לא להתאמץ

אבל אני חושבת שיש גם כדורים לחיזוק הרחם... כדאי לשאול רופאה...

ובטח יענו לך פה עוד תשובות שיעזרו לך

אני כל כך מקווה בשבילה שהכל יהיה בסדר וההריון ימשיך בשלום...
אני חיה בעננים עם תינוק שממלא את חיי וכל כך רוצה בשבילה את האושר הזה...
אנחנו ממש כמו אחיות, קשה לי הקושי שלה...
כל כך שמחתי בשבילה כששיתפה אותי ומצד שני לא יכולה לשמוח מדי כי היא כל כך דואגת ומשתדלת לא להתלהב יותר מדי...
אני גם לא יודעת איך להרגיע אותה ואיך לעזור לה לחשוב טוב...

כן , במיוחד אם את חברה קרובה זה מדאיג....
סתם בתור אחת שעברה את זה( למרות שעברתי את זה כבר היה לי ילד אחד והייתי מניקה וחלשה כזאת אז ידעתי שזה מזה וגם החוסר בויטמינים הוסיף המון)
זה קשה ומלא פחדים שזה שוב יפול ח״ו ושמשהו לא יהיה תקין....
בקיצור הרבה הרבה חששות....במיוחד שאין לה עוד ילדים
האמת שאפשר למצוא גם דברים טבעיים שעוזרים לחיזוק הרחם...
ולנסות להסיח את דעתה ולהרגיע אותה , כי הדאגה בעצמה משפיעה לא טוב על הגוף...
אז תדברי איתה על כל מיני דברים אחרים.. תארחי לה חברה אם יש לך אפשרות...

ממש כל דבר שיעזור לה להרגע. ופשוט להיות שם בשבילה...

רואים שאת חברה שדואגת לה!

עצם זה שהיא שיתפה אותי זה מחייב מאוד להיות איתה ורגישה ומרגיעה...
היא בשלב התחלתי, המשפחה שלה עדיין לא יודעים.. היא חוששת לספר להורים שלה אפילו (למודת אכזבות...)...
יש לי הרגשה שיהיה טוב.

אני ממש מאחלת לך שתצליחי ושב״ה ההריון שלה יתקדם טוב....
תמשיכי להתפלל עליה הרבה זה המתנה הכי יפה ומועילה לדעתי שאפשר לתת לחברה טובה

כל הכבוד לך!

היה לי גם מספר הפלות מוקדמות
אני לא יודעת עד כמה זה עוזר
אבל קניתי אבן רובין לשמירה על ההריון וללידה קלה
ומשהו בראש השתחרר יותר וקצת נרגע

לגביי לקיחת תרופות לחיזוק הרחם בהתחלת הריון כדאי שתתיעץ עם רופאת נשים (לא תמיד זה עוזר)
המון הצלחה
וכל הכבוד לך על הדאגה

לקחת תמיכה. הרופאים חלוקים בדעותיהם והרוב טוענים שזה לא עוזר.
מכון פועה כן ממליץ.
אחרי 2 הפלות שתתעקש לבדוק ואם צריך אז גם לקחת.
בהצלחה וכל הכבוד לך!

לבקש מרופא הנשים הפניה לבדיקת קרישיות הדם. לא תמיד יסכימו לאחר שתי הפלות, אבל שווה לנסות. בהצלחה!

לפעמים יש הפלות מוקדמות בגלל קרישיות יתר ואז צריך להזריק קלקסן.
חשוב מאד לעשות ליווי היריון אצל רופא שאת סומכת עליו מאד!

אני לקחתי כשהתינוק היה בן שנה וחודשיים וההנקה כבר היתה ממש מבוססת והנקתי עד גיל שנתיים פלוס

חוץ ממצבי רוח וכאלה..

המעיט לי את החלב, אבל לקחתי כדורים להגברת חלב אם והכל היה סבבה.

כשהפסקתי לקחת את הכדורים והפסקתי לשאוב בעבודה החלב התמעט לאט לאט עד שנגמר.

אם חשוב לך להניק עד גיל גדול לא הייתי ממליצה כ"כ.

אני אישית הנקתי עד גיל 10 חודשים.

 

אבל בלידה האחרונה זרזו אותי.
היה מיעוט מים שבוע 41++ ואמרו לי או אשפוז להשגחה או חדר לידה עם זירוז .
העדפתי את אופציה ב.
לי הם דווקא התחילו את הזירוז עם פקיעת מים(אחרי שביקשתי אלטרנטיבה לפיטוצין ). זה גרם לתחילת צירים. מתישהו בפתיחה 5 עשו גם סטריפינג שאכן עזר להתקדמות מהירה.
לא כאב לי... כבר היו צירים מספיק כואבים. יותר הרגשה לא נעימה שמתעסקים לך בתוך הגוף.

בשבילי זה היה טוב הזירוז

בלידה האחרונה עשו לי קצת הפרדת קרומים, יש דעות שזה אוסר ויש דעות שלא. עשו לי בבדיקת פתיחה ולא הרגשתי כאב מעבר לבדיקה עצמה.

יש לך סוכרת היריון?
אני חושבת שמה שמסוכן במשקל גבוה זה שהעובר יתקע או יפרוק את הכתף.

אבל זה לא תמיד מקדם לידה.
אוסר- תלוי בפסיקה.
לי היה כתמים אח"כ.
הייתי מבקשת שאם חייבים זירוז, ללכת על משהו הגיוני יותר, כמו פרופס.

בסד

אין לי סוכרת ב"ה
אבל שני האחרונים אצלי נולדו גדולים יחסית (3.700 ו4)

שרופא מחדיר לנרתיק וזה משחרר פרוסטגלנדינים בצורה מקומית.
זה קצת שורף בהתחלה כשמכניסים וצריך מוניטור כל שעתיים בערך.

זה השארת לידה בדרך הרגילה.

מניסיון אישי...
הציל את הבן שלי (:

בכל אופן המון הצלחה! וברכה בהחלטות

זה מכני גורם לצירים להתפתח באופן עצמאי.

לא כמו כל הזירוזים השניים שיכולים לגרום לצירים מאד חזקים.

נראה לי שבכל מקרה יותר משבוע 42 לא יתנו לך ויזרזו, אז מה איכפת לך?

שאני אישית ממש לא הייתי רצה לעשות זירוז. אפשר ללכת לשמוע חוות דעת נוספת מרופא בגישה טבעית אם את רוצה להיות רגועה.
(אצלי בלידה הראשונה הציעו לי פיטוצין אוטומטית במעקב הריוןמעודף, בלי שום סיבה רפואית מלבד זה שהייתי בשבוע 40+3!! סרבתי. ילדתי ב42+2(
כמובן שאם יש סיבה רפואית ספציפית, זה ענין אחר. אני מדברת באופן כללי כשהכל תקין.
מאמינה שהכי בריא לתת לגוף לעשות את שלו כמו שהוא יודע מצוין.

שלא בכל מקום נותנים למשוך כל כך הרבה..

באחת הלידות שלי הרופא אמר "במצב כזה אני נותן פיטוצין" (לא אפרט את הסיבה, אבל זה היה הזוי). אמרתי בחיוך "לא מעוניינת, תודה". זה ממש לא היה מקובל על דעתו, אבל מה יעשה - ייתן לי בכוח?

ילדתי אחרי שלושה ימים בלידה חלומית

הייתי בטוחה שזה כואב ממש אבל..לא כאב לי!!! המיילדת הייתה ממש מקצועית והשתדלתי להרפות...

אבל לא יודעת אם זה אכן עזר. עשו לי את זה בבוקר כי עברו 6 שעות מאז ירידת המים וחששו לזיהום, הייתי בפתיחה 3, וילדתי חצי יממה אח"כ, הפתיחה התקדמה מאוד באיטיות...

 

וזה אוסר...

סרבתי לזרוז אבל העובר לא היה גדול.
הלכתי לרפלקסולוגיה ושתיתי תה פטל.

את לא חייבת סטריפינג.
בעיניי מסוכן זה לא לעקוב בכלל.
הלכתי כל יום למעקב הריון עודף לוודא שכל המדדים תקינים וב"ה ב41+6 התפתחה לידה ספונטאנית.

הפרופס התחיל פתיחה והיו צירונים, אחרי 24 שעות פקעו את המים ותוך כמה שעות ילדתי - בלי אפידורל ובלי כלום. היה מעולה.

 

אני גם יודעת על מישהי שסירבה לזירוז וילדה בשבוע 44.

 

אישית לא הייתי לוקחת סיכון. בשבוע 41+  יש סיכויים מעולים שהזירוז יצליח.

כאב, אבל לא כמו צירים...
אם את רוצה לזרז, זו באמת דרך טבעית להתחיל לידה. אבל יכול להיות שתצטרכי יותר מפעם אחת נניח לעשות שני ימים רצופים כדי להכניס את הגוף למצב לידה.
אם זה עושה דימום- אוסר.
אצלי בפעם הראשונה לא היה דימום והאמת שהרופאה התפלאה מאוד, אז כנראה שזה חריג

סטריפינג לא עוזר. סתם כואב והרבה פעמים אוסר.

לא היה כלום. ואחרי הפעם הראשונה התחילו צירים. אחרי יומיים בפעם השניה כבר נסעתי לבי''ח ואחרי הפעם השלישית ילדתי תוך כמה שעות.

בסד

אני אמות....

ואני מתה מפחד

אוףףףף תתפללו עלי שהכל יהיה טבעי אני מפחדת...

כשאת ממש רוצה ללדת, אז גם זה משהו שאפשר לעמוד בו.
ולא מתים מזה... הכי גרוע צורחים.
צירים זה הרבה יותר כואב...

גם לא ''פעילות רחמית'' במוניטור.

שבוע 42+2

כאבי תופת.. הרבה יותר מהצירים= ככה אצלי..........

אוסר בהחלט.

לי אישית לא עזר כלום הסטריפינג. קיבלתי פיטוצין ושלום על ישראל.

היתה מעולה כי היא היחידה שגם היתה במידה שלי וגם מספיק ארוכה כדי לכסות את הבטן...

כשקניתי רגילות: מידה גדולה- היתה גדולה מכל הכיוונים, מידה רגילה- לא כיסתה את הבטן...

לא זוכרת מחיר כי זה היה מזמן...

אבל נראה לי שיש להם עכשיו מבצעים אז שווה לבדוק.

זו רשת שיש באלעד וירושלים אולי בעוד ערעם אבל אני לא יודעת ויש שם חולצות בסיס בכל הצבעים והמידות עם צווארון פתוח יותר או סגור יותר שרוול ארוך או 3/4 אני קניתי מהם וממש מרוצה,זה ארבע במאה ואחת בשלושים

חולצות בסיס וחולצות רגילות ארוכות, וזה במידות הרגילות שלי, אולי מידה יותר ועוד רגע אני בשמיני..

מהכניסה לקבלה ועד השחרור - היתה חוויה מהממת, ב"ה.

צוות זמין, רגיש, מקצועי.
האוירה במחלקה רגועה ומפנקת, אחיות מקסימות.

את התינוקיה פחות חוויתי, אז לא יודעת..

ואם מישהי מכן יודעת להשוות לתל השומר עוד יותר טוב

יש חצי ביות או מלא. אין תינוקייה. רק כשהם עושים בדיקות. אני לא אוהבת אבל אולי יש כאלו שאוהבות.
המיילדות היו נחמדות.
האוכל גרוע ואין חדר אוכל אז אין בחירה משמעותית.
האנשים שם היו מאוד נחמדים. מהאחיות ועד נותני שירות אחרים כמו מחלקות האוכל והסניטרים (לא יודעת את הגדרות התפקידים..). חוץ מאחות אחת שעיצבנה אותי באמת הם היו מקסימים.

הצוות שם מאוד מקצועי, המיילדות מדהימות, והייתה לי חוויה מעולה. 
אני הייתי גם במחלקה של האפס הפרדה, מחלקה גדולה ומפנקת, חדרים נקיים, הצוות שם נמצא שם כל הזמן, את כל הבדיקות עושים בחדר, ואת לא צריכה ללכת או להתאמץ, התינוק/ת איתך כל הזמן, ממש תחושה של בית מלון. מאוד נעים ומרגיע. תבקשי שיעבירו אותך לשם אחרי הלידה.

 השאלה מה הדברים שאת חשוב לך שיהיו ומחפשת. לי היה חשוב לי ביה"ח עם אפס הפרדה. עשיתי איתם תוכנית לידה שעמדו בה ומאוד כיבדו אותה ולא כל שניה ניסו לדחוף לי אפידורל. 
מבחינה מקצועית הצוות הרפואי נעים ויש הרגשה שיש מי שיודע מה הוא עושה.

לי הייתה חוויה נעימה וסביר שאחזור. 

צעקו עליי בתינוקיה,
לא הסכימו שאנדנד אותה בעריסה שתירדם(צרחה המון,ולא מרעב, אחכ הסתבר שהיא היתה רגישה למוצרי חלב,עד שקלטנו את זה עברנו תקופה לא פשוטה),
רצו לקחת אותה באמצע הלילה ללא רצוני לתינוקיה כי לא חתמתי על ביות מלא ורציתי אותה לידי,(הפעם איימתי שאם בה נוגעת בה אני מזמינה משטרה, לידה חמישית, בכל זאת ..)
קיצור, בעה אני לא מתכננת ללדת שם יותר.
היה לי סיוט.

כי בשערי צדק היה לי פעם אחת טוב ופעם אחת לא.
בפעם הראשונה גם אני גיליתי שם שהתינוק רגיש למטרנה חלבית והם ממש לא התייחסו יפה וזילזלו. בכיתי שם.
בפעם השניה היה מצויין ב"ה.

ובבלינסון דווקא היחס היה טוב.

אם אני ממשיכה לקחת סרזט יש בעיה?

שאלה ראשונה אין לי מושג

לגבי השאלה השניה כן אם את בהריון ולוקחת סרזט זה בעייתי

לדעתי קודם תבדקי אח זה בטוח הריון ואז תמשיכי עם הסרזט

אם זה היה ככה אז מזמן היה רק סוג אחד של בדיקות

ולא לשתף יותר אם את מבינה שזה רגיש אצלה.

טוב בעצם מן הסתם אמרה מזל טוב
פשוט אל תדברי על זה יותר אם את רואה שזה מציק לה...

לדעתי היא הבינה אותך ולא חושבת שעשית בכוונה או משהו שסיפרת לה..

עדין מרגיש לי לא נעים.. וכן נראה לי שבאמת לא אדבר על זה יותר.

שאת סיפרת ושיתפת. ולא ראתה אותך פתאום עם באן או ששמעה ממישהי אחרת.

ותתפללי עליה בע"ה בקרוב

בשעה טובה לך

מי שהסתירה ממני ובוודאות בגלל המצב ולא בגלל סיבה אחרת זה פגע

וממש שמחתי בשביל החברות שלי כשזה קרה והן סיפרו לי 

 

אצלי בניגוד אלייך זה התפוצץ שבוע לפני שתיכננתי לספר והיה ממש ממש לא נעים ועדיף למנוע את זה.

כי אם זה היה מתגלה לה מצד ג' זה היה הרבה יותר פוגע והיא הייתה חושבת שאת מרחמת עליה.

בקיצור, טוב עשית. רק באמת כדאי להימנע מהרבה דיבורים על זה וכד'.

ומזל טוב

גם לי יש הרבה חברות שילדו שנה ואפילו יותר לפני והתחתנו אחרי

ולא היתה לי שום בעיה עם זה שסיפרו לי, אני חושבת שאם לא היו מספרות לי זה היה די מעצבן אותי

וקרה לי מקרה כזה והיא היתה בתחילת הריון כשסיפרתי

ולא ידעתי.ברוך ד' אלף פעם

וכמו שאמרת יותר להוריד בדיבור על זה.
יש לי חברה שלא ידעתי שהיא בהריון ושמעתי מחברה אחרת שהיא כבר צריכה ללדת.. זה ממש לא נעים. וזו חברה שהיינו ממש בקשר טוב ופתאום גם ניתקה את הקשר.

בהנחה שהביוץ היה ביום המקווה

מה נחשב הריון?

 

יש להם יועצות בט. חלב.

זה סוף שבוע של מבצעים והנחות. לא יודעת מה הסיבה דווקא עכשיו, אבל מה זה משנה ?....

אבל

תמיד כדאי לבדוק אם באמת מדובר במבצע... 

אם את מחפשת נגיד מיקרוגל, וראית מבצע במחסני חשמל, קחי את המקט שלו וחפשי בזאפ, תבדקי מה המחיר האמיתי שלו. לרוב תגלי שזה לא באמת מבצע...

צריך לבדוק ממש לפי מוצר, זה חג קניות שיווקי בסופו של דבר.

הגיוני???פה הוא 1300...
יש שם יד שניה?אולי זה יד שניה בגלל ששה באנגלית לא ככ מבינה..יכול להיית שזה יד שניה?

תוסיפי קישור. אולי מישהי תוכל לעזור.

בתור אחת שמבינה הזה...
יש לך אפשרות לכתוב במאפיינים של החיפוש שיביא לך רק דברים חדשים ולא משומשים

וטובים?
לתינוקות...

באתרים מבצעים טובים כדאי להסתכל אם עוד תספיקו לקנות לפני שבת

אל תתפתי להנחות, לרוב אין באמת הנחות בארץ.

 

אז בעלי הסביר לי..
חג ההודיה האמריקאי חל ביום חמישי האחרון בחודש נובמבר.
מכיוון שאח"כ בדצמבר גם ככה יש את כל הסיילים של חגי הנוצרים, יצא טוב לעשות סייל גדול ביום שישי שאחרי חג ההודיה. וזהו הבלאק פריידי.
ולמה בלאק? כי אדום בדף החשבון זה הצבע של חובה ושחור זה הזכות.. זה הכל. חשבתי שיהיה איזה הסבר מעניין יותר.

דרך אגב חג ההודיה אינו חג נוצרי. הוא חג אמריקאי, שקשור למתיישבים שהגיעו אל המנוחה ואל הנחלה, לא זוכרת בדיוק. וגם היהודים חוגגים אותו. ונוהגים לאכול בו תרנגול הודו. זה אני כבר לא יודעת למה..
שאלתי את בעלי ואמר "די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.." בקיצור, לא יודע.

ואז בלידה עולות...
נראה לי שאין כ"כ מה לעשות חוץ מלהתפלל ואל תיבהלי ממה שהרופא אמר... בע"ה הכל יהיה תקין...

בלי שאת עושה שום דבר?
ולאורך ההריון הן נשארו קבועות?
כי אצלי דווקא עכשיו לקראת הלידה הן במגמת ירידה פתאום

ובבדיקת דם של יום אחרי הלידה זה כבר עלה משמעותי.

קיבלת אפידורל?

שיחק לי כל החודש האחרון 100-120

לא לקחתי אפידורל כי הלידות שלי ב"ה מאד מהירות.

לכן גם לא הלחיץ אותי שזה נמוך.

כדי לנסות לעלות רמה של טסיות דם קראתי על זה ממזמן כמה מאמרים תחפשי בגוגל
הבאתי לך דוגמא לאחד:
העלאת רמת טסיות בעזרת תזונה

כמה פעמים נתקלתי בתשובות של רופאים שאין מה לעשות לדוג׳ הליקובטר בהריון , מעי רגיז וכו׳.... אבל לרפואה הטבעית יש פתרונות שממש יכולים לעזור...!
רק צריך למצוא את הפתרון הטוב ביותר כי יש הרבה אפשרויות וגם אם לא עזר לפחות ניסית...

בהצלחה

תודה רבה! באמת שאין מה להפסיד..

תתכונני ללידה בלי אפידורל.
אני ניסיתי את הדברים הטבעיים וזה לא עזר לטסיות.

לי זה עזר.

ממליצה ליתר ביטחון להיערך ללידה טבעית בעזרת תרגול נשימות, תנוחות וסביבה תומכת.

ותבקשי משטח דם. זאת ספירה ידנית של הטסיות והרבה פעמים זה יוצא יותר גבוה.

גם, אם מאד חשוב לך לקבל אפידורל את יכולה לקחת סטרואידים לתקופה קצרה, זה כמעט נטול תופעות לוואי ומעלה את הטסיות מהר (לפחות כך נאמר לי). 

גם שווה להפגש עם רופא מרדים בבית החולים בו תלדי ולהתייעץ לגבי שיטות הרדמה אחרות חוץ מאפידורל (בזמנו ייעץ לי רופא מהר הצופים על משהו שנקרא IVPCA אאל"ט)

מלפפון בלי מלח.

מים קרים קרים

וכדורי טאמס ששמעתי שעוזרים

אותי מה שמציל זה כדור אומפרודקס.
לא יודעת אם צריך מרשם רופא...
בלילה אם אני לא לוקחת לפני השינה אני פשוט לא יכולה לישון.

לי למשל זה קורה אחרי אכילת שטויות או מטוגן וגם אחרי אכילת ארוחות כבדות מדי (בשבת למשל)

אה וגם תה אם יש צרבות אז הוא מגביר לי אותן
 

ובכללי לא אוכלת שטויות...אוכלת ממש מאוזן, ואתמול זה עוד קרה אחרי שאכלתי ארוחת ערב בערך ארבע שעות לפני שהלכתי לישון..

טאמס לא מזיז לי אפילו, גם שקדים ומלפפונים לא...

תשתדלי לא לאכול אוכל מתובל, עגבניות, חצילים ומוצרי חלב.

 

מים קרים בשתיה איטית
בייגלה / קרקרים
שלוקים

נראה צריך מרשם מהרופא, אבל זה ממש הצלה.

במשך חודשיים לא אכלתי נורמאלי 

עד שחברות פה הציעו לי אומפרדקס 

וזה ממש הצלה גדולה

לא מים ולא מלפפון  ולא שקדים

רק אומפרדקס.

תרגישי טוב

מוכרים גם משהו כזה טיפה יותר יקר.

לקחת בבוקר חצי שעה לפני האכילה 

בסופר פארם

נראלי אני ממש יצטרך הצרבות מתחילות גם לי להתגבר

ואז הוא יציע לך את הכדורים החלופיים.( בלי מרשם)

כך אני הגעתי לזה

אני צריכה גם לבדוק אם זה מתאים עם הדיקלקטין :/ מייאש


ממש ממש תודה!

הרוקח אומר אומפרדקסZ זה השם.

אבל הוא הבהיר שחייב  להתייעץ עם רופא.

בהצלחה רבה

איזה חמודה שהתקשרת בשביל לבדוק

ממש מעריכה!!
תודה!!

תודה לכולן גם לי השרשור הזה ממש ממש עזר!!!!

ולי גם מפחית את הצרבות שאני על צד שמאל...
על צד ימין הכל עולה לי למעלה ומחריף הכל...
מקווה שיעבור מהר לכולן...

הצרבות קצת ירדו אבל אני שומרת את השם שלהם באדיקות!! כי בטוח לי שזה יתגבר שהבטן עוד תגדל....

אני גם צריכה לשאול את הרופאה אם זה מותר ביחד עם דיקלקטין ואז אולי אתחיל לקחת אחד בערב שהצרבות בעיצומן😐

ממש תודה על העזרה וההתעניינות!!!

בהריון הקודם לא ידעתי בכלל על דברים שיכלו להקל עלי את הסבל הזה.. אפילו הרופאה בקושי נידבה מידע....

ופה בתקופה הקצרה יחסית שאני נמצאת ממש נחשפתי להרבה דברים שיכולים לעזור, להרבה עצות והמלצות בכל מיני נושאים מעגלות וטיולונים עד לצרבות ובחילות...

תודה!

תקפידי לקחת לפחות חצי שעה לפני אוכל.

זה משפיע כך הרבה יותר טוב.

הכדור עוזר גם אם לוקחים בהתקפה של צרבת חזקה אבל אורך לו לפחות שעה... וזה נצח.

אני בסוף ההריון לקחתי כל ערב כי אחרת סבלתי נורא ממש ברמה של חוסר תיפקוד.

אותו פעם ביום והוא משפיע ל24 שעות לא?

תודה!

בסוף רציתי לשאול רופא משפחה האם מותר לקחת גם בבוקר.

אבל לא היה לי כח ללכת... הריון תאומים...

אני לקחתי פמוטידין אבל הבנתי שזה אותו הדבר.

תודה!

אני קניתי סוכריות מציצה בשם N צרבת
ממש עזר לי..
וגם קרח אני כל סוף ההריון טחנתי שלוקים אבל זה היה בקיץ

לקחת שעה לפני האוכל.
אותי זה הציל..
וצריך מרשם.

נשמע נוראי זה כאב לך?

אולי חוות דעת נוספת תעזור? שיבדקו אם באמת קיים חור או לא.... לא מבינה בזה אבל שולחת חיבוק

לא פשוט בכלל

רק אי נעימות שהיתה צפויה בזמן הכנסת ההתקן.
היא אמרה שלא רואים את זה בוודאות באולטרסאונד, אז כנראה שאין דרך לדעת במאה אחוז.
לפי זה שהיא החליטה לא להכניס את ההתקן אלא לחכות שלושה חודשים, וגם נתנה לי אנטיביוטיקה למניעה, לחשש שחו״ח יתפתח זיהום, אני מבינה שהיא חושבת שיש חור. אחרת לא היתה לוקחת כל-כך הרבה אמצעי בטחון.
תודה על החיבוק. ממש זקוקה לו.

מה שאל תעשי- אל תחכי שלושה חודשים, לכי להתייעצות אצל רופא מומחה נוסף כדי להבין מה ההשלכות.

יש לי הרבה ילדים ברוך ה׳ ואני לא צעירה. לפחות בעניין הזה אני לא דואגת. את חושבת שיכולות להיות לזה השלכות אחרות חוץ מפגיעה ביכולת התפקוד של הרחם בהריון?

מראש אני הולכת לרופאה ולא לרופא. לא מסוגלת אפילו לחשוב על בדיקה אצל רופא גבר. ונראה לי שכל המומחים גברים...
מישהי מכירה אולי רופאה מומחית?

הבנתי שהיא מומחית ועדינה ורגישה.

אפשר גם לבדוק עם המוקד הרפואי של עזר מציון יש להם ייעוץ טלפוני והם יודעים שמות של רופאים/ות מומחים בכל מיני תחומים

ממש כדאי להתייעץ איתם

אולי גם מכון פועה

תלכי לרופאה אחרת ( יש מלא אחרות מעולות), אפילו שווה לך פרטי ( בדכ עולה ביקור סביבות ה 500 שח, ואם יש לך משלים אז יש לך החזר ובכלל זה כדאי), ותראי מה תגיד. חבל שתסבלי סתם בלי עוד חוות דעת

לא מרגישה שום דבר. זה רק הידיעה שהיא עשתה שם חור, ושאולי יש לזה איזשהן השלכות (היא אמרה שאין).
וכמובן גם זה שנשארתי בלי אמצעי המניעה שרציתי. אבל זו כבר בעיה אחרת...

את נפגשת עם המון נשים. לא נתקלת מעולם במקרה דומה?
את חושבת שיכולות להיות לזה השלכות שלא קשורות להריונות נוספים (שממילא לא יהיו במקרה שלי)?

אבל זה יהיה רק עוד שבועיים...
נשמע לי הזוי...
אבל אם אני זוכרת נכון הרופא המומחה שאני מטופלת אצלו מנה לי את הסיכונים בהתקן ואחד מהם זה היה זה...
אברר ואעדכן..
מאמינה שאת תדעי כבר לפני...
אם באמת את כבר לא בתכנון ילודה- לדעתי זה מרגיע. כי בטח זה דבר שיכול להתאחות ולהתרפא כמו שאמרה לך הרופאה והחשש הוא מזיהום...
בהצלחה רבה יקרה!!
קבלי חיבוק גם ממני!
ובע"ה שזה לא באמת חור...הלוואי..

כמו שהדברים עובדים בקופ״ח, יקח זמן עד שיהיה לי תור לרופאה אחרת. בטח יותר משבועיים. אז יעזור לי מאד לשמוע ממישהו מקצועי אם זה אכן סיכון שקיים בהתקנה, וגם אם יש איזשהו סיבוך שעלול לקרות מזה בהמשך.
בעז״ה לא יהיה זיהום, ועוד שבועיים השאלה על הזיהום כבר לא תהיה רלוונטית. רק אם עלולות להיות לזה השלכות על משהו אחר שלא חשבתי עליו.
תודה רבה!
וגם תודה על החיבוק
קשה לי עם זה שאין את מי לשתף. לא מרגישה בנוח לספר לחברות...

בהרצאה רפואית אחת שהייתי בה. לא זוכרת איזה רופאה אמרה את זה. זה בין תופעות הלוואי הנדירות של הכנסת התקן.

נשמע קשה

וזה אכן קורה בהתקנה ולא סתם ככה.
הרחם לא פתוח לחלל הבטן כי השריר סוגר את איזור החור.
(תדמייני שהכנסת שיפוד לחתיכה של פרגית והוצאת ולא רואים איפה החור)
זיהום יכול להתפתח בימים הקרובים רק מהפעולה, לא בגלל שיש חור. ואת כבר מכוסה עם אנטיביוטיקה.
ההמצאות של ההתקן עם רחם פצוע יכולה להיות בעייתית, לכן ההמלצה לחכות.
בקיצור הכל יהיה בסדר בעז"ה

עכשיו מוצ״ש וזה היה בחמישי בבוקר, אז אני מבינה שסכנת הזיהום עברה.
הרופאה הזכירה סיבוך נדיר של דימום לחלל הבטן, אבל אני מניחה שגם זה משהו שאם קורה, קורה ביומיים הראשונים.
אז אני רגועה שעבר בשלום ב״ה.

אחרי שנרגעתי מההלם הראשוני, אני מתלבטת אם יש טעם ללכת לעוד רופאה, או שאין בעצם מה לבדוק..

זה לא משהו שאפשר לראות באולטרסאונד.
סה"כ אם את מרגישה טוב ואין כאבים או חולשה, נראה שזה מאחורייך... רק לחכות.
וכדאי לחפש רופא יותר מנוסה בהתקנים.
בהצלחה!

ותעצרי בשניה שמתחיל לצאת חלב, שלא יתבזבז לך

אני ממש ממליצה. לבקש תרסיס מי מלח לתינוק קטן.

זה לא ממש מי מלח אלא מים פזיולוגים או משהו כזה, 

אפשר לשים כמה שרוצים וממש משחרר את הנזלת.

טיפ של אחות טיפת חלב- אחרי שמשפריצים, להפוך אותו על הבטן לזמן מה 

וכל הנזלת ממש מחליקה החוצה. ממליצה מאד!

ואוספת את זה עם המזרק של הנובימול ואז מטפטפת..

אחלה תרופה

עד שנגמר לי המזרק חחח

בימים קשים של צינון אני עושה לו את זה בכל החלפה וזה עוזר פלאים.

כשהנזלת נראית כאילו יוצאת החוצה אני שולפת לו אותה עם קיסם אוזניים בזהירות מירבית.

הלואי שיעזור

הכי יעיל- להכניס למכונה מיד! לא לשפשף לא כלום, פשוט מיד באותו יום הכי מהר שאפשר להכניס למכונה. זה יעיל אגב כמעט לכל סוגי הלכלוכים הקשים!

לא עברתי דכאון אחרי לידה אבל מכירה מקרוב וזה כן הגיוני

שימי לב שאולי את מגדירה ״לא אוהבת את הילדים שלי״ לא בטוח שזה חוסר אהבה אולי זה כעס או חוסר חשק לטפל בהם או להתייחס או שהם עושים צרות ואין לך כוח ואז את מפרשת את זה כ״ לא אוהת אותם״ במיוחד במה שעברת עם הילדה הקטנה יכול להיות שהזיכרון הלא פשוט הזה מציף בך רגשות שליליים ואז את מפרשת את זה כ״ לא אוהבת אותם״

תנסי לחשוב עם עצמך למה, מתי זה בא באיזה זמנים, אפשר אפילו לרשום לך מעקב כזה לראות באיזה זמנים את מרגישה את ההרגשה הזאת ״ לא אוהבת אותם״ מה קרה באותו רגע, מה גרם לך להרגיש ככה איזו סיטואציה,

תראי שתגלי הרבה על עצמך ברגע שתמצאי את הסיבה תוכלי לעבוד על הפתרון

אם זה לדוג׳ בזמנים של לחץ אז למצוא פתרונות להוריד ממך קצת עול...בזמנים האלה לתת לבעל קצת לשמור
אם זה בגלל מה שעברת אז לחשוב על סיבות למה היא לא אשמהולמה את לא צריכה להרגיש אליה כעס... וכן לרשום אפילו שאת יודעת בראש, לרשום זה מעצים את זה את רואה הכל מסוכם על הדף ויכולה להסיק מסקנות שממש יעזרו לך....
אם את לא מצליחה אני אישית הייתי הולכת לייעוץ שידריכו אותי מה בדיוק לעשות....

בהצלחה❤️

שירקי ענתה לך כ"כ מפורט ולענין .

מקווה שהתשובה שלה עזרה לך למקם ולמקד את הקושי.

בכל מקרה אנחנו פה איתך.

לכל פריקה ושאלה.

חיבוק גדול מכולנו. 

שאני מטפלת בהם כל הזמן אני שואלת את עצמי וואוי אני אוהבת אותם???
ופתאום אני מרגישה שאני חחחוווולללההה עליהם אני צריכה לחשוב על זה כדי להגיע לזה

זה יכול לגרום לכך שתאהבי אותם יותר?
אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אבל אני שמה לב שאני קונה להם בגדים חדשים והם נראים טוב אז הלב שלי עוד יותר מתרחב אליהם , אפילו שזה רק חיצוני.
זה גם ההתלהבות מקנית הבגדים ומהפעם הראשונה שהם לובשים בגד זה ממש עושה לי טוב ואני מצלמת אותם ועסוקה אחכ מלא בתמונות ומעבירה לכולם שיראו איזה ילדים מתוקים יש לי.
וכן אני מבזבזת כסף על בגדים כי זה עושה לי טוב זה עדיף מלבזבז כסף על טיפול( כמובן אם זה עושה את העבודה של טיפול)

אפילו להרבה.

לא ידעת להגיד לך איך לעבוד על זה (אולי טיפול?) אבל מה שכן חשוב לי מאוד להדגיש - אל תתני להם להרגיש את זה. תזכרי שזו לא אשמתם ואמא שמתייחסת אליך בריחוק/דחייה/וואטאבר זה חתיכת צלקת לכל החיים.

היה לי את זה עם אחת הבנות שלי... הזכרת לי נשכחות.. ויודעת גם מחברות שזה קורה ועובר
לא הייתי מעצימה את זה, לא מתעסקת בזה ולא רושמת וכו... אבל זה מאוד אישי וכל אחת טוב לה משהו אחר
לפעמים ילד שונה מאיתנו או לא מובן לנו ולפעמים הפוך- ילד שמזכיר לנו משהו שאנחנו לא אוהבים בעצמנו
עזר לי מאוד לעשות רשימה של תכונות טובות שיש בה ולהיזכר בהן מידי פעם זה היה ממלא אותי באהבה רבה כלפיה. אפילו בהערכה כי יש לה תכונות שהלוואי שהיו לי...

מפחיתים מהזמן בידיים ומניחים בעגלה/ בלול עם ישיבה ליד וליטוף/ נדנוד קל
אפשר לקנות מובייל/ להניח ליד אמא כדי שיראה מה היא עושה/ לשתף ולדבר איתו יחד כמובן הכל תלוי גיל
לא להבהל מבכי, אבל גם לא להתעלם ממנו