זהו הפראמין לא משפיע עלי (בוריד) וגם הזופרן לא
אני לוקחת אבל מפוצצת בחילות והקאות
הבנתי ששבוע 11 זה השיא.. מתפללת שישתפר
קבלתי מרשם לנוזיקס להבנתי זה יותר טיבעי .. לא זול אבל אין לי ברירה אחרת.. כדור מציצה
מישהי נוטלת? מכירה ברירה אחרת עבורי?
זהו הפראמין לא משפיע עלי (בוריד) וגם הזופרן לא
אני לוקחת אבל מפוצצת בחילות והקאות
הבנתי ששבוע 11 זה השיא.. מתפללת שישתפר
קבלתי מרשם לנוזיקס להבנתי זה יותר טיבעי .. לא זול אבל אין לי ברירה אחרת.. כדור מציצה
מישהי נוטלת? מכירה ברירה אחרת עבורי?
וקניתי אותו בלי מרשם, בהמלצה של רוקחת.
בונג'סטה קניתי ולא ניסיתי בסוף, אז לא יודעת להמליץ לך.
בהצלחה רבה בלעבור את התקופה הזו, ליבי איתך.
הפראמין בוריד היה מאושש אותי קצת..
אבל עשיתי בחמישי במרפאה הגעתי הביתה ולא הפסקתי להקיא גם בשישי .. היום לקחתי זופרן ועדיין הקאתי מלא עם בחילות
מפחדת שכבר כלום לא יעזור לי😔 אני מרוסקת
לא כרית חמה כי חםםםם לי לי..
ומעדיםה לא לקחת אקמול בלי סיבה משמעותית..
אבל אם את לא בקטע, אז זה לגמרי לקיחת כדור לצורך בעיניי
כן אני יודעת שזה נשמע הפוך.. אבל באמת זה עוזר לשחרר.
בעיקר תנועות בהם צריך לקמר את הגב, אבל גם תזוזה של האגן כמו הליכה מאוד עוזרת.
אני משתדלת להתחיל ממש בהתחלה של המחזור, כי אח"כ כשכבר כואב קשה יותר לזוז.
אם את כבר בשיא, אז בתוך מקלחת עם זרם מים חזק על הגב, לעשות תנועות, ממש כמו בצירים.
תנסי לכוון עלייך עם מים חמים על הגב,
לעמוד על שש, ולעשות סיבובי אגן. כלומר לקער כלפי מטה ולקמר כלפי מלעלה, בסיבובים. גם אחורה וקדימה.
אם גם לא עוזר, אז עדיף אקמול.
הגיוני שהרחם מתרחבת בשבוע כזה?
הייתי היום אצל הרופא והכל תקין ועובר בסדר
אבל הכאב בטן לא נעים, כמו כאב מחזור עדין
מוכר למישהי?
מחר אמורה לבוא אלי מנקה בבוקר בעזרת השם, ואני עובדת מהבית, איך משחררים ונותנים לה לנקות בלי להתערב ??
אני רוצה לתת לה לנקות את המקרר, גז, תנור, אבל קשה לי לחשוב שמשהיא תיגע לי בדברים בלי שאני אתן פקודות(אני אומנם בבית, אבל אני לא יכולה לדבר תוך כדי).
איך אתן עם מנקות משחררות או מנקות ביחד איתן? אשמח לשמוע
אני יותר עוקבת אחריה לראות שהיא מנקה טוב ושהיא יודעת מה היא עושה. אבל בטח שלא מנקה ביחד איתה, בשביל מה הבאתי אותה 
אם את לא יכולה לדבר תוך כדי אז האמת שאין לך ברירה, תצטרכי לשחרר ולסמוך עליה. מציעה לך לעשות לה סיור בבית, להראות לה את כל חומרי הניקוי ולהסביר בדיוק מה את צריכה, אחר כך תשחררי ותני לה לעבוד. אם מסתדר לך, מדי פעם תקפצי לראות שהיא עושה מה שצריך ותדריכי אותה אם יש צורך
(ועוד שני חמודים בני 3.5 ו5.5)
איך עושים את זה????
לא מופרך שיתירו לך שיעורים אם לא תרגישי טוב..
מה שכן מציעה לחשוב אם יש אחות או גיסה רווקות שיוכלו לעזור או שכנה אפילו בת 10 שלא צמה ויתאים לה לשחק עם הילדים ולתת להם אוכל כשאת שוכבת בספה
אני ממש בררנית בביביסיטר והיחידות שאי פעם שמרו על הילדים שלי הן מעל 17...
אבל אולי באמת אני אסע להורים- אחים שלי גרים על ידם ואז יהיה מלא בני דודים לתעסוקה
ועוד ידיים מבוגרות לעזרה
וסבא שיקח את הגדול לחלק מהתפילה
ותקיעת שופר בכחת כנסת מטר מהבית
אבל עדיין הצום - אמלא ואבאלה
(בנוסף לזה לא צמתי יו"כ ב3 שנים האחרונות כי הייתי בהריונות בסיכון- אז אני בכלל לא זוכרת מה זה צום יו"כ)
לגבי הכנה לצום-
תדאגי שיהיה לך חלב שאוב או תמל ואם עד היום לא נתת בקבוק אז חשוב לנסות לתת מראש
לשתות ולשתות ולשתות בימים שלפני הצום. זה הכי קריטי
גם ענבים ומיץ ענבים בערב צום זה עוזר
ולנסות לנוח כמה שרק יאפשרו לך
כמובן לא לנסות ללכת לתפילות
בהצלחה!
לי נפל בשבת
אם כי אני לא מיניקה
אבל נראה לי שאביא מישהי בת עשר לשחק קצת עם הילדים בחוץ
לא חושבת שאני אמורה להגיע למצב שנגמר לי החלב...
הבעיה היא בעיני שאם אני מגיעה למצב שאני צריכה לתת בקבוק כי אין לי חלב- מה יהיה ביום למחרת???
כשאני לבד עם שלושה אין לי את האפשרות לישון טוב, לאכול טוב
להתאושש ולאושש את החלב
ושלא נדבר על זה שהשנה יש חופש בין יו"כ לסוכות- אז ההתאוששות מהצום קשה םי כמה
ומפחדת ממש שיגמור על ההנקה
ואם לא יגמור- אז הקטן יסבול ממש עד שאצליח להתאושש
(אין לי שום מנות במקפיא
והוא מעולם לא לקח תחליף חלב אז לא יודעת איך הוא עם זה- והאמת גם לא ממש רוצה לבדוק... לא מאמינה שאני אמורה להגיע לשם... שזה מה שנדרש מבחינה הלכתית. זה סותר את כל האינסטינקטים שלי)
אצל רוב הנשים ביום שאחרי שותים טוב ואוכלים ומניקים הרבה אז החלב יחזור וההנקה ממשיכה
אבל יש נשים שצום יגמור להן את החלב.
זה גם מאוד תלוי בן כמה התינוק
מבחינה הלכתית-זה עניין של גישה, הטווח פה עצום
ממה שאני מכירה החל מגישת הרב נבנצל, הרב רבינוביץ, הרב אלי רייף - שהנקה היא המזון הכי טוב לתינוק ולכן אם יש חשש לפגיעה בהנקה שותה לשיעורים (כמובן צריך לדייק מהי פגיעה שמובילה לזה תלוי בדיוק לפי מי הולכים)
ועד לגישתו של הרב מלמד- שלמרות חשיבות ההנקה, היום יש תמ"ל והוא מצוין והמון נשים מראש מוותרות על הנקה בגלל נוחות וכדו ולכן אם אין לתינוק בעיה מיוחדת והוא יכול לקחת בקבוק תמ"ל אז זה לא נחשב פיקוח נפש ולכן בכיפור הצום קודם
(מקווה שמדייקת אין פה פסיקה חלילה כל אחת שתתיעץ בדיוק)
לכן באמת חשוב לקבל הנחיה הלכתית אישית וכמובן גם להתכונן הכי טוב שאפשר בכל מקרה.
גם חשוב שתהיה יכולת לתת בקבוק כי שיעורים לא בהכרח יספיק לכמות חלב כמו תמיד
אם מגיעים למצב שצריך לתת בקבוק והחלב לא חוזר לכמויות שלו זה לגמרי קטסטרופה. ויום כיפור זה בכלל לא הזמן לניסיונות האכלה ראשוניים מבקבוק.
אני רק רציתי להגיב שאפשרי להכין גיבוי של מנה שתיים חלב בלי שזה ידפוק את ההנקה (הכוונה להנקה לפני כיפור) כי אם שואבים מעט כל ערב התינוק לא בהכרח ירגיש בחוסר.. 
אישית בכיפור הזה אהיה 3 שבועות מהלידה, אצלי ב"ה בעלי לא במילואים כי הוא משרת קבע אז הוא יהיה בבית ויעזור. כבר עברתי כיפור אחד עם תינוקת קטנה יותר בת 5 ימים, ועוד כיפור עם יונקת בת חצי שנה, בשניהם הייתה לי סייעתא דשמיא אדירה עם כמות חלב גבוהה מהרגיל.
ולמרות שמצבי עכשיו הרבה יותר רגוע משלך כבר הכנתי 2 מנות קטנות ליתר ביטחון, להזיק זה לא יזיק. ברור שאם יש לך פתרון הלכתי אז מצויין, אבל מבחינתי היה מוכן לכל תרחיש.
בקיצור סתם אני חופרת לך, העיקר שיהיה לך ולכולנו יום כיפור רגוע ושלו מלא סליחה וכפרה ושתגיעי אליו מתוך שלווה 
צריך להיות מוכנים שיום אחרי הצום התינוק יונק ויונק ויונק כמו קפיצת גדילה
ויש סיכון מסוים שלא יחזור.
כל פוסק מתייחס לסיכון הזה אחרת....
אצלי צמתי פעמיים חודשיים בערך אחרי לידה, היה מספיק חלב עד סוף הצום
כמובן שהכנתי מראש בקבוק ואת הארוחה האחרונה נתתי כדי לשמור קצת כוחות (ארוחה אחת זה בטח לא מזיק)
יצא לי 3 פעמים לצום את צום כיפור + הנקה של תינוק בן חודשיים בערך.
הראשון משלושתם היה לי קשה מאוד והייתי ממש חלשה עד כשי כך שמהצהריים של כיפור לא הייתי חסוגלת להרים את התינוקי אפילו..
בתינוקות הבאים (שגם היו סביבות גיל חודשיים ביום כיפור) התייעצתי עם יועצת הנקה לפני כן והתכוננתי לצום היטב ועבר הרבה יותר קל.
לשתות הרבה בימים שלפני הצום.
להכין לך בקבוק מיץ ענבים תירוש במקרר ולשתות המון מיץ ענבים לפני הצום וגם אחר הצום!! זה עוזר להחזיר את החלב אחרי הצום. עזר לי מאוד.
לאכול דברים משביעים
ולהכין חלב שאוב לשעות של סוף הצום.
המון הצלחה!!
אני בדיוק אמרתי לו שאני לא מסוגלת .לא מתפקדת
אם מתירים לי לא לצום(בהריון ומניקה+ הרבה קטנים..וצו 8)
אז סבבה
אם לא- מבחינתי אין סיכוי אני לבד
ואין לי משפחה ללכת אליה-פשוט אין
חושבת שכן צריך עזרה
או
להתארח
או להזמין אליך גיסה או אחות או חברה
או
ללשם לנערה מראש שפשוט תגיע להיות איתך במהלך היום
זה גם מסוכן, אם ח"ו לא תצליחי לתפקד בגלל הצום חיב שיהיה מישהו באזור שדואג לכולם
גם אם יפסקו לך לשבור במצב כזה לוקח זמן להתאושש
לפעמים מגיעים לעילפון בכמה דקות לא תמיד מרגישים שאוזלים הכוחות לאט לאט
שהקב"ה יתן לכן הרבה הרבה כוחות וברכה בזכות מסירות הנפש למעננו!
גם ברור לי שכשכנה או חברה שלך אם הייתי במצב של כוחות נורמליים ולא בהריון או מניקה הצום שלך קודם לתפילות שלי והייתי מוכנה לעזור לך עם הילדים. בטוחה שזה לא רק אני
בטח לא על חשבון עצמם
לצערי החוויה שלי היתה מאוד שקופה ובודדה גם מהחברות ..
וא י מבינה כי כל אחת עמוסה
גם אני לא הצלחתי לתת כמו שהיתי רוצה אחרי שהוא השתחרר
אני מעדיפה לא לבנות על נדיבות כי לא תמיד יש
ולדאוג בעצמי לעצמי כמה שאפשר
בכל מקרה אותי אין מה להעריץ בעלי כנראה כן יהיה בבית בחג
ממה שאני רואה, חשובה לך ההנקה ואת חוששת שהצום יגמור עליה.
לפי פסיקתו של הרב נבנצל, נשים מניקות שותות לשיעורים ביום כיפור מתחילת הצום, אפשר משקאות מזינים (מרק, שוקו, מיץ ענבים). הרב מקפיד על זה מאוד, ולא משנה בן כמה התינוק. הרעיון הוא למנוע מצב שנגמר החלב, ולא להגיע למצב שנגמר ואז להתחיל לשתות, כי מה יעשה התינוק עד שהחלב יתחדש?! (אם יתחדש...)
נשמע לי חד משמעית שחשוב שתשתי לשיעורים. הנקה בצום עלולה להחליש מאוד מאוד, ויש לך שלושה קטנים.. אבל אני יודעת שהרבה לא חושבות כמוני, אז רק משמיעה את הדעה הזאת, שתדעי שיש אופציה🙃
עוקבת ואתמול ושלשום לא היה ושם פס
היום עשיתי פעמיים ויצא םס -הוא כן בצבע ורוד שלא נקלט בתמונה
אבל חלששש וקיים
מכירות את זה
שהשכל אומר
חכי
זה עדיין כלום
ולא אומר..היו לך כבר 3 הפלות בחייך
ואל תתרגשי
וגם כזה עמוס לך כבר ככה
ויש לך עדיין תינוק בבית
וזה בכלל פעם שמינית ב''ה אז זה מוכר הסיטואציה
והלב אומר...
שהוא מתרגשש
והבטן מתהפכת
ורק הולכת לבדוק שוב ושוב
ומחשבת תל''מ(חופש גדול🫢)
ומפליגה בדמיונות
ומחכה לתנועות
וכל הבוקר לא עשיתי כלום עם עצמי כמעט
רק אני ככה???🫢
חלש אבל קיים
מאחלת לך בבריאות ונחת!
^כיסופים^בטח שרואים, מזל טוב!!!! ❤️
הריון קל בידיים מלאות בע"ה
אני בהלם
ממש
זה הכימ י הלא יודעת כמה בחיי
אני מכירה מקרוב מדי
והיו גם הפלות
וב''ה גם הרבה הריונות תקינים.
אבל
הפעם
לרגע לא חששתי
הפסים התחזקו מהמם עד שישי
ובכלל
היתי רגועה לחלוטין מהרגע הראשון
וזה פעם ראשונה שהיתי כזאת רגועה
בטוחה שהכל תקין
בטוחה
היתה לי שנה הכי קשה בחיי
לא נשארו לי דמעות
ערב רא שהנשה
מה פתאם שה' יתן לי מתנה
וסתם אחרי רגע יקח אותה
אז למה נתת?
למה עכשיו?
אז עכשיו במקום לעבור את השנה המפחידה הזאת שוב לבדדד (צו 8)
אבל לפחות עם חיים שגדלים בתוכי ותאריך יעד
עכשיו
להתחיל שנה בעוד פעם רחם שמתרוקן
וריק כזה
ולבד
ואוף
למה לתת אם לוקחים
למה האשליה
ועכשיו צריכה כח לצאת מהחדר לילדים
בדיוק הילדים מושכים לי החצאית וחייבת לסגור
אבל פתאום ראיתי את זהההה
אויייייי
איך קשההההההה
חיבוק ענק ענק ענק ענק!!!!!!
המדהים הכמיהה והרצון שלך לחיים חדשים
בתוך כל הבלגן מסביב!!
את השראה!!
חיבוק ענקקקקק
כמה כואב!!! אין מילים!
שה' ישלח לך כוחות!
מאחלת לך בקרוב ממש הריון תקין וקל שייגמר בידיים מלאות באוצר מתוק!!
מבינה אותך מאוד מאוד
ליבי איתך ממש ממש ❤️❤️
אגב, איך את יודעת שזה כימי? עשית בדיקות דם?
כי לא הייתי סומכת רק על המקלונים בנוגע להתפתחות ההריון.
ואת אומרת שהפסים התחזקו
כמה אי אפשר להסתמך אחרי המקלונים האלו! (כן סומכת יחסית בקשר לחיובי/שלילי אבל לא בקשר להתפתחות ההריון)
חיבוק ענק
שהשנה החדשה תביא בכנפיה הריון חדש מהמם, עגול ובריא!!
אבל מה
הזוייי כי אם אצלם לך את הבדיקה של החום לא תנחשו שזה בטא 16!
הפס יחסית חזק לדעתי
כן
מרגישה ריקנותתת
כי
לבא פתאום לראש השנה אחרי שכבר דמיינתי שנה אחרת
ולהיות אסורים
ויחד עם הגיוס שלו ולדמיין חודשים לבד
אוף
אפשר לדלג לשנה הבאהההה?????😞😞😢
תחת בדיקות מעבדה,
לוקח כמה ימים בדר"כ
באמת קיבלתי תשובות לבדיקות דם אבל לא לזה
ולא הבנתי
אין לי סבלנות לבעלי!! אני מאופקת
לא רוצה לריב לפני החג למרות שאנחנו כבר חצי כועסים אחד על השניה.
אני אוהבת חגים אבל החג הזה ארוך מידי עם השבת
אני רק חושבת על זה שאנחנו מתארחים ועוד לא החלטנו אצל מי קודם (גרים 20 דק לשני הצדדים)
אני עצבנית! ובהריון ראשון אוטוטו חודש שביעי ואין לי כוח להליכות האלה שבוע שעבר הליכה כזאת עשתה לי צירים מדומים
פריקה…
ואי איזה חוסר וודאות!!
או שאלד ואחזור הביתה לפני החג, יש עוד סיכוי כזה...
או שאלד בחג,
או ממש מעט לפני החג ואז אשפוז בחג
או אחרי בכלל
ולכל אפשרות מתאים לי להיות במקום אחר בכלל,
גם מבחינת הנוחות שלי, גם מבחינת התפילות והבעל, וגם מי שיהיה עם הילדים.
מרגישה שזה מצד אחד לא בשליטתי, מצד שני מנסה לארגן את כללל האפשרויות.
מי איתי?
מתואמתאחרונהאני לא בכוננות לידה, אבל כן בחששות שעד שיש לי תאריך מתוכנן ומדויק משהו ישתבש...
ממש מבינה אותך עם כל התכנונים האלה... (הייתי ככה בהיריון שבו פסח יצא בחודש תשיעי) תנסי באמת לקבוע עוגנים של שליטה ככל האפשר לכל מצב שהוא, ומכאן והלאה - להרפות... להניח את עצמך בידיים של ה' ולסמוך עליו שברגע האמת הוא ינהל את המצב בצורה הטובה ביותר בשבילך... ❤️
זה יוצא יותר זול?
והאם אפשר לבקש הפניה מרופא משפחה?
כבתחילהלא חושבת שסופר פארם ימכרו התקן בלי מרשם..
כן אמור להיות הנחה כלשהי דרך הקופה.
לגבי מרשם, לא יצא לי לבקש מרופא משפחה אבל אפשר לנסות ומקביל לבקש גם מרופא נשים. אפשר לפנות אל שניהם באפליקציה או תור טלפוני.
רופא נשים.
השאלה אם עדיף לי לנסות בכ"ז לבקש מרופא משפחה בקופה כדי להוזיל עלויות (רופא נשים בקופה לא אספיק לתפוס לפני ההתקנה)
ועוד שאלה הזויה: אם בסוף אני לא משתמשת בהתקן, יש מה לעשות איתו? או שהלך הכסף?
ההנחה היא בקניה דרך הקופה לא משנה מי הנפיק את המרשם.
אולי זה יחייב אותך ללכת לבית מרקחת של הקופה ולא בית מרקחת בהסדר אבל בכ"מ לא חושבת שהתקנים יש בבתי מרקחת קטנים וכאלה
אם הוא מוכר אצלו אז תשאלי אותו אם המחיר בקופה שונה מאמינה שלא
לגבי השאלה שלך אם יש מה לעשות בהתקן אם לא משתמשים בסוף,
אז קודם כל חשוב לשמור אותו בתנאים מתאימים- קירור בטמפרטורה מסויימת, ושלא יתרטב וכו'..
יצא לי לראות בקבוצות פייסבוק שבנות מוכרות כי לא השתמשו בסוף, אבל- זה קצת לקחת סיכון כי לא בטוח שיקנו ממך. נגיד אני הייתי מעדיפה לקנות מפוקח מבית מרקחת ולא ממישהי פרטית גם אם מדובר בהוזלה. בסוף זה משהו שנכנס לנו לגוף וחשוב שיהיה בתנאים המקסימליים.
אם את עדיין מתלבטת על ההתקן, אפשר לקנות יותר קרוב להתקנה.
אני כותבת את המילים האלה ולא מפסיקה לבכות כמו תינוקת, מאתמול..
בשבת ערכתי את השולחן יפה, וכל הזמן דיברתי על זה לעיני הילדים, והתלהבתי מהצבעים ומהקישוטים , ואפילו בעלי צחק עלי שהוא לא ראה מישהי שמסוגלת לדבר כל כך הרבה ובהתלהבות משולחן שבת.
במוצאי שבת חיכיתי לאפשרות שאצלם את השולחן, לקחתי את הטלפון בהתלהבות כדי לצלם, כיוונתי, התרכזתי, זזתי בהתאם לאור כדי שיקלטו את הצבעים שאני רוצה,
ושניה לפני שצילם- הבת שלי בת ה9 הזיזה הכל, וצחקה.
הייתי כעוסה ואמרתי בכעס "את יודעת שאת רעה???"
והיא הסתכלה עליי המומה ואמרה לי "באמת?"
ואני עונה לה "כן, זה היה מעשה רע"
ואז היא הלכה לחדר, לבכות.
ובאותם רגעים הכיתי על חטא ..
מה כבר היא עשתה??
ואני, אמא שלה, שאני מכירה אותה, דמות סמכותית בשבילה שאם אני אומרת עליה משהו כנראה זה נכון, אני מעיזה להגיד לה שהיא רעה???? לפגוע לה ככה בנפש??
ואצל הילדים שלי, של כולם אני חושבת, אדם רע זה לא כמו אצלנו "די, איזו רעה לא יפה"
אצלם רעים זה המחבלים ימח שמם, הרוצחים.
כל הזמן מאז המלחמה הילדים שואלים "אמא , הם הרעים?"
רע זה דבר נורא ואיום מצידם!
וזו ילדה כל כך רגישה, לא מראה רגשות בכלל , לא של אהבה ולא אומרת מה חושבת או אם נפגעה, ופתאום לראות אותה הולכת לחדר כדי לבכות.. זה ריסק אותי
והיא ילדה שתמיד עוזרת כל כך הרבה בבית, ילדה באמת ממש ממש טובה ב'ה.
אחרי שנרגעתי והפסקתי לבכות בשירותים אז ניגשתי אליה והתנצלתי ואמרתי לה שזה היה בשעת כעס והיא ממש לא רעה , והיא ילדה נחת שלי והכי טובה בעולם ושלא הייתי צריכה להגיד את זה.
אבל מילים אי אפשר למחוק. פגעתי לה בנפש.
היא המשיכה להיות מתחת לשמיכה ולא הגיבה.
אחרי זה היא יצאה מהשמיכה ושוב התנצלתי ואמרה שהיא סולחת לי והתחבקנו .
אבל אני מרגישה שגם אם היא באמת סלחה, ואמן ואמן שהיא שכחה ולא תזכור את זה לנצח.. - אני לא סלחתי לעצמי .
תמיד שאני חושבת על הרגע הזה אני בוכה כמו תינוקת.
גם עכשיו אני כותבת ומייבבת.
כותבת כדי לפרוק או אולי לקבל עצה איך אפשר לרפא לה את הנפש אם בכלל, כי אני תמיד מרימה לה ומחמיאה לה כי אני מרגישה שהיא חייבת את זה, היא גם בטיפול רגשי בלי קשר..
אוף
בס״ד
יצא לי להגיד מאד לא מוצלח בסגנון הזה לבת שלי. אני זוכרת אכלה הרגשתי רע וכמה פחדתי שזה יצלק אותה לנצח חלילה, למרות שהתנצלתי והסברתי שזה היה פשוט לא נכון בכלל בכלל בכלל. זה היה לפני שנתיים לפי דעתי.
שתינו זוכרות את הדבר הזה. איך אני יודעת? כי יוצא לנו לדבר על זה. זה אפילו הפך להיות דוגמה ששולפים כשהיא מרגישה רע עם משהו לא טוב שהיא עשתה - אנחנו אומרות ״הכל בסדר. זה יכול לקרות לכל אחד! אפילו לאמא, כמו בפעם ההיא שאמרתי לך משהו ממש ממש לא לעניין! לפעמים עושים דברים לא מתאימים, הכל בסדר. העיקר זה לתקן״. אישית אני מעדיפה לא להפוך את החוויה האומללה לנושא טאבו שלעולם לא אדע אם הם יזכרו או לא אלא שזה יהיה מקום שאפשר לפתוח אותו ולהזכיר אותו אם זה עולה, כמה שזה לא נעים.
היו לי עוד כמה אמירות גרועות לאורך הדרך. זה לא טוב אבל עם התנצלות + להדגיש כמה זה לא נכון + להרעיף עליהם כמה שהם טובים כמו שאני בטוחה שאת עושה + ההתקדמות האישית שלנו כאימהות וכמות הטוב שמעניקים להם + להפוך את הלימון ללימונדה, אני ממש ממש ממש מאמינה שיהיה בסדר גמור בע״ה!!!
וואי מבינה אותך ממש ממש ❤️❤️❤️❤️❤️
יהיה טוב בע״ה…
ואיזה כיף שקיבלת ילדה מהממת כזאת!
ושהיא קיבלה אותך!!
ואיזו חמודה הבת שלך , היא זוכרת אבל בלי לעשות מצפון, זוכרת ממקום טוב.
החשש שלי שזה רק יוסיף לקושי שלה, כי היא בולעת, לא מאמינה שהיא אי פעם תדבר על זה..
ואני גם לא רוצה בכוח להזכיר כי יש מצב שהיא תכחיש או תרצה להפסיק לדבר על זה.
קרו מקרים שהיא היתה עצובה /נפגעה על משהו ולא דיברה על זה, אז פניתי אליה לגבי הנושא והיא הדחיקה, אמרה "לא קרה כלום, הוא לא פגע בי בכלל" וכל מיני משפטים שאת מבינה שהיא פשוט מעדיפה להעביר והסתגר עם זה בתוך עצמה. אבל זה רק מקשה עליה יותר מבחינה רגשית שהיא לא משתפת והכל על הכתפיים שלה, כל הרגשות החיוביים והשליליים וכל מה שהיא אולי חושבת על עצמה בעקבות חוויות שהיא עוברת..
ה' יעזור, מה שנותר לי זה רק להעצים אותה יותר ולצמצם למינימום את ההערות .. בע"ה נעשה ונצליח
ותודה רבה! תודה לה' באמת זכיתי בה באמת תודה לה'
תודה רבה לך על הזמן, השיתוף והמילים המחזקות והעוזרות 🙏
ה' ברא אותנו כבני אשם שעושים טעויות ובכל זאת הפקיד בידינו נשמות
נכון לא היינו רוצים להגיע לסיטואציה הזאת
אבל קקה ועשית את ההכי טוב
וגם למדת אוץה דבר חשוב בעיני שהורה מבקש סליחה אחרי מעשה לא נכון זה מלמד ונותן לילד המון המון.
ואגב זה היה משפט קבוע של אמא שלי אז בתור אחת שעברה את זה ולא קיבלה בקשת סליחה
את ממש ממש אמא מהממת. הלוואי והיו גם לי בונים ככה את האמון בעצמי.
נס שהצלחתי לבד💓
כואב לשמוע, ממש, באמת
כמה צריך להזהר בלשוננו, תראי את זוכרת את זה עד היום וזה מרגיש כאילו חרוט לך והיית צריכה ממש להשתקם מזה..
שמחה בשבילך כל כך שהצלחת לקום מזה ולהבין שאת טובה ובנאדם מיוחד, ומקווה שיש סביבך רק אנשים טובים שמרימים לך💗
וגם הם חלק ממה שאני.
חוץ מהקטע הזה...
חלק מהדוגמה אישית והחוסן זה להמשיך הלאה.
להעמיק עוד יותר את ההתבחבשות בנושא לא יתרום כלום, לא לסמכות ההורית ולא לנפש הילדה.
היא אמרה שהיא סלחה, והיא זקוקה לדמות אימהית חזקה, אז תהיי הדמות הזאת בשבילה, כדי שגם היא תוכל להמשיך הלאה.
אם היית אומרת שהיא לא מצליחה לעבור הלאה, אז היה עניין לפתוח את הנושא שוב, אבל את לא אומרת שלה קשה להמשיך הלאה, אלא לך קשה.
למילים יש כח וצריך ללמוד לשלוט בהם, אבל צריך גם ללמוד מהצד השומע שהם "רק" מילים, ואם נאמרו שלא במתכוון, בטח אם לא באופן שחוזר על עצמו שוב ושוב, אז צריך גם ללמוד לשים את האירוע בפרופורציות ולא להיבהל ממילים.
ואגיד לך משהו .. על מקרה אחד או כמה מקרים לא נבנה הכל. אם רוב הפעמים את אומרת לה מילים טובות והיא מרגישה כמה את אוהבת אותה, זה הכי חשוב.
אומרת לך בתור אחת שלצערי ספגה המון מילים קשות. והייתי ילדה מאד טובה(כנראה זה מקשיים שהיו להורים שלי עם העולם הפנימי שלהם) ומעולם לא ביקשו ממני סליחה.
הדבר הכי חשוב זה ההתנצלות והסליחה כי הוא לומד שמתחשבים ברגשות שלו ומה שהוא הרגיש זה אמיתי.( לי היו אומרים שאני האשמה וזה היה מגיע לי או מכחישים את מה שהיה וכו')
ולקח לי המון שנים לבנות את עצמי והיום הכי חשוב לי שגם שאני טועה עם הילדים לבקש סליחה ולהגיד שלא הייתי בסדר וזה באמת כואב ולא נעים מה שהם מרגישים.
ממש קשה לשמוע שבאמת יש הורים שזכו לילדים טובים אבל היחס לילדים קשה ומצלק..
תודה על השיתוף!
ואני באמת אשתדל יותר להעצים אותה , יותר מהרגיל..
תודה רבה!!
לא מפריע לה כלים היא פשוט רוצה לבוא למיטה שלנו!
והתעצבנו אחד על השני בגלל זה כי הוא לא מבין מה אני כלכך משתגעת לא להרגיל אותה לזה
ועכשיו על הפרנציפ הוא הלך לישון
די היא משתגעת כבר היא שלושת רבעי רדומה!
שתישן!
אני לא מצליחה להיות איתה רגועה!
די מספיק יוו אמאלה בחיאת אני לא בשבחל זה!
אחרת לא הייתה ככה
אולי תולעים??
אוזניים?
היא נרדמה היום על שלנו
באנו לישון והרמתי אותה כנראה מידי מהר והיא התעוררה
וזהו
באמת שזהו
על הידיים רגועה אבל כמה אני יכולה להריםֹ??
שתישן כבר
בסוף לקחתי אותה לסלון
היא היתה עליי ערה אבל רגועה
ואז אחרי איזה 20 דקות אמרתי לה עוד 10 דקות הולכים לישון
אחרי חמש- עוד 5 דקות הולכים לישון
ואז שמתי אןתה במיטה עם אותו מלל שאני אומרת לה כל לילה כשמשכיבה לישון
ברוך ה׳ שזה עבד כי כבר צמחו לי קרניים
אשמח לתזכןרת מה חשוב
הראש שלי מפוזר ומרגישה ממש לא מאופסת.
לא הצלחתי למצוא פה שרשור מהזמן האחרון...
משככים
מוצצים
חזית הנקה
תחתונים סופגים
חטיפי אנרגיה
מוזיקה
אוזניות
שמפו
מברשת שיניים ומשחה
אסלוניות
תיק לידה עצמה
שמן שקדים
מיץ ענבים
מסטיקים
חטיפי אנרגיה
כפכפים
אוזניות ומויזיקה
לחם וממרח קל למקרה הששהות מתארכת
כסף
כרטיס אשראי
מטען
מחברת ועט
שאר החכמות
והיולדות הטריות
יוסיפו עוד בטח
ארגנתי שני תיקים:
תיק שלקחנו איתנו לחדר הלידה עצמו.
ותיק נוסף שנשאר באוטו שהיה לאשפוז, ורק אחרי הלידה בעלי הלך להביא אותו. מומלץ מאוד. ככה התיק שנסחבים איתו לחדר לידה הוא קטן ולא עצום.
בתיק הלידה:
-תיקית מעקב לידה עם הבדיקות השונות. חשוב מאוד שיהיה לך תוצאות זמינות של ספירת דם אחרונה בשביל מספר טסיות. (במידה ורוצים לקחת אפידורל..).
-מטען לפלאפונים. אוזניות לשמוע מוזיקה. רמקול קטן
-מניפה- ממש עוזר בצירים.
- טנס+אלקטרודות
-כובע נח.
-חזית הנקה ללבוש מתחת לחלוק שיהיה עלי לסוף הלידה.
-מגבת חלוק. אני ביליתי הרבה זמן במקלחת (ילדתי בלי אפידורל) אז היה נחמד שהיה לי משהו נורמלי להתכסות בו בשביל הבדיקות.
-בקבוק שמן שקדים סגור. לבקש מהמיילדת שתשים עליך בלחיצות.
- בקבוק מים עם קש.
-תמרים וחטיפי אנרגיה.
לתיק האשפוז-
עשיתי תיק קטן נפרד עם כל הדברים לתינוק ואותו שמתי בתוך התיק הגדול
ויטמינים
משכך כאבים- אקמול ואדוויל. (כדאי. אמנם במחלקה מחלקים אבל עדיף שיהיה לך שלא תצטרכי לחכות לחסדי האחות).
חזיות הנקה 2.
רפידות הנקה.
לנסינו.
רפידות נרסיקר.
תחתוני קוטקס.
תחבושות עבות.
תחתוני רשת.
משאבה ידנית ושקיות.
בגדים נוחים להנקה! מכנסי טרנינג וחצאית שנח לשים מעל לביקורים. שמלה יפה עם כפתורים ליציאה מבי'ח. קפוצון למחלקה עצמה.
סינר הנקה
כפכפי אצבע למקלחת.
גרביים נעימים.
סט לתינוק ליציאה מהביח - 2 שכבות דקות, אוברול חם,גרביים, כובע, שמיכה.
חיתולי טטרה.
מוצץ משני סוגים.
בקבוק קטן חדש שטוף ליתר בטחון.
ספר קריאה.
תיק רחצה- שמפו, סבון, קרם פנים, מברשת ומשחת שיניים, קצת איפור, בושם.
בגדים לבעל. שמיכה כרבולית ללילה לבעל/מלווה.
תיק ללידה עצמה-
מטען, כסף, מטפחת נוחה, משהו קטן לאכול לך ולבעל, משהו לשתות, ארנק
תיק למחלקה-
סבון ושמפו, מברשת ומשחת שיניים, בגדים נוחים, ספר, מלא תחתונים, מוצץ לתינוק, בגדים לתינוק לשחרור
זה פשוט בלתי!!!!
מהצפון, אין מסגרות. מידי פעם אזעקות וריצה לממ"ד והילדים מטפסים על הקירות ועל העצבים
וחייבת להתקדם בעבודה
וזהו אני קורסת....
מנסה לעזורזה באמת סיוט לעבוד מהבית+ ילדים ללא מסגרות.
ממש ממש ממש קשה!!
מבינה אותך מאוד. (מכירה את זה מהקורונה, תחילת המלחמה, חופש גדול ועוד..)
שולחת המון חיבוקים ותפילות לרוגע, שלום והצלחה.
אמן
באמת סיוט.
הילדים בבית משישי שכבר ואין צפי חזרה, והעבודה כרגיל 😔
עד עכשיו אני עם גרביון שלם ועכשיו מתחיל ללחוץ בבטן. מה העדיפות? לעבור לירכונים או גרבי ברך?
הולכת עם חצאיות די ארוכות
ואז יכלתי להעלות את זה מעל כל הבטן.
חיטב לי את הבטן ועשה אותה עגולה ויפה.
וכשלא התחשק לי, לבשתי ברכונים. ירכונים זה מציק לי, ומתגלגל למטה...
לי היה נח להזמין מחו"ל.
זה יותר נח ממידה יותר גדולה כי הגזרה מתאימה לבטן הריונית.
כלומר ש2 הפסים יהיו מקדימה... ואז זה פחות לוחץ על הבטן.
אבל זה עובד רק אם הגרביון חדש- כי אחרת לא נח בעקבים
גרביונים גם במידה גדולה יותר זה מציק ממש
הכי נעים ומאוורר אצלי.
גם בלי ההריון הולכת ככה...
זה מתגלגל ומציק לי
אני מסתדרת יותר עם ירכונים
אבל בגדול שונאתתת גרביים
באתי בהפתעה באמצע היום לפעוטון של הבן שלי.
הקבוצה של הגדולים היתה בחצר, ולפני שפתחתי את הדלת, שמעתי את אחת המטפלות של הגדולים אומרת לאחד הילדים:
"נפתלי, אם לא תפסיק לבכות, אני אקח לך את המוצץ!" בחצי גערה
כמעט התחלתי לבכות בעצמי אבל פחדתי שיקחו לי את המוצץץץ
אוף מה הם עוברים שם? מדברים אליהם לא יפה? מאיימים עליהם?
למה אני לא יכולה להיות איתו כל יום כל היוםם?
הדיון כבר די מוצה. ואנחנו נועלות כי התחיל פה שיח קצת פוגעני ואנחנו לא רוצות לרדת לשם.
בטוחות שאף אחת לא התכוונה לפגוע, וכל אחת כותבת מתוך הראיה שלה והאמונה שלה ומתוך כוונה לטובה.
בואו נלמד זכות אחת על השניה ונישאר בעין טובה גם על מי שחושבת אחרת ממני.
רוצה להתחיל לתכנן מה להכין לכל אחת מ-7 (!!!) הארוחות, ואין לי מספיק רעיונות.
מה אתן מתכננות להכין?
של התכנונים אבל ברור לי שלשתי הערבים של ר"ה סימנים אורז וזהו.
עושה של ספרדים אז זה כולל כבש ומלא סוגי קציצות ירק ורוביה -שעועית ומספיק לגמרי!
לליל שבת לא יהיה לאף אחד כבר כח לאכול אז לחם סלטים ודג מספיק בעיני.
התפילה אצלנו גם נגמרת מאד מאוחר ככה ששתי הסעודות יהייו יחסית צמודות
נשאר לי שלושה בקרים וסדש שנראה לי מספיק סלטים אחרי שךושה ימי סעןדות.
טובה גדולה, וכבר שבעים.. כמו בערב שבת, אחרי זה כבר לא אוכלים כלום....
לבקרים נצטרך לחשוב על מה להכין..
הכנו כבר לשבת כמות גדולה של בשר בקר וחילקנו בתבניות במקפיא לשלושת הארוחות של הבקרים. אז נשאר להכין לצד זה אורז ו/או תפוא עם אפונה /שעועית
אולי לשבת חמין
נראה מה תהיה ההעדפה.. למרות שאחרי יומיים בקרים של אורז אולי כדאי לגוון לשבת עם חמין... מתלבטת
אלא מלאי של אוכל לעשות איתו קומבינציות לכל סעודה.
בגדול התכנון הוא להכין:
2 סוגי דגים
2-3 סוגי בשר
כבד
אורז
ולקנות כמה תוספות כמו:
פלפל ממולא/ פשטידות/ בלינצ׳ס/ אוכל מקושקש אחר
וכמובן מבחר סלטים קנויים
מרגישה גם שככה גם לא מחממת אוכל מיותר
אם מתקרבת הסעודה ואני רואה שלא ככ בקטע לאכול הרבה אז מחממת פחות דברים
ובמיוחד לתשובה של @באר מרים (קורץ)
אצלנו בלילה הראשון-
בשר ראש עם ערמונים
אורז עם גזר וחמוציות
סימנים
בוקר ראשון- מארחים-
אורז
עוף בתפוח ודבש
סיגרים
בשר בפטריות
לילה 2-
בשר ראש מאתמול
פרגיות
קוסקוס
(אולי נוותר על הפרגיות)
סימנים
בוקר 2
אסאדו מתוק
קוסקוס
ליל שבת מתארחים
בוקר שבת
אורז עם בשר בפטריות
סדש
מעדנים לילדים
בנוסף
סלטים למיניהם
עוגות וקינוחים
אצלנו די קבוע כל שנה...
מכינה פשוט. סימנים או סלטים כמנה ראשונה, מנה אחת עיקרית עם תוספות. וזהו.
מעדיפה שבכל ארוחה יאכלו את מה שיש ולא להישאר עם המון שאריות...
עוד לא התחלתי כלום - חוץ מסלטים שהכנתי פי 3 השבת והקפאתי: מטבוחה, סלק, חצילים×4, ואוכל שהכנתי כפול והקפאתי חשבת הבאה בבוקר (שניצלים, קוסקוס, אפונה)
לילה ראשון: סימנים + מרק וקרפעלך,
בוקר ראשון: סלטים, בשר עם פטריות ביין, אורז, כרוב סגול ביין )אולי תפוחי אדמה עם הבשר(
לילה שני: סימנים, דג סלמון, תפוחי אדמה, אולי ברוקולי
בוקר שני: סלטים, קציצות בשר ברוטב מתוק, אורז וכרוב מאתמול
ליל שבת: סלטים, עוף עם תפוחים ודבש, אורז או תפוחי אדמה שנשארו..
שבת בבוקר: סלטים, אוכל מהקפאה מהשבת הזאת (שניצלים, קוסקוס, אפונה)
סד"ש: סלטים, מושטים שאכין ביום שישי על הפלטה, כל הפרווה שיישאר
קינוחים:
לפתן חבושים
לפתן תפוחים
קאמבל תפוחים
דובשניות - קנויות
גלידה - קנויה
מגולגלות קוקוס תמרים
(אולי עוגת דבש.. נראה לי מיותר אבל אני תמיד מכינה כפול ומקפיאה למוצאי הצום של יום כיפור..)
כי אולי בעלי יהיה במילואים
אבל במקור תכננתי
לערב מרק בצל עם גבנצ
כיסןנים ממולאים בפטריות
קציצות טונה (שיהיו גם לסימנים)
בוקר שקשוקה ולהוסיף את הביצים על הפלטה, עם בגטים וירקות
ערב אורז עם עוף
בוקר גולש וקוסקוס
שבת בערב פירה וקבבונים
שבת בבוקר ארוחת שאריות
סדש חלה ושאריות סלטים
חוץ מזה רק קצת סלטים וסימנים..
ולפי התגובות פה מבינה שממש הגזמתי 🫣
הולכת לצמצם את הרשימה...
איזה סוג בשר שורד טוב במקפיא, ולא נהיה אחר כך מסטיק כשמפשירים ומחממים שוב על פלטה?
שולקת שיהיה רך
אני עושה את זה עם בשר לחמין, צלי, ועכשיו עשיתי לחג כאמור בשר ראש ולשון ששלקתי ופרסתי כדי שבערב החג רק אשים על הגז עם התבלינים והתוספות וזה חוסך לי מלאאא זמן של בישול
וגם, לרוב נשאר לי קפוא לעוד פעם
כל בשר בקר (חוץ מטחון) שאני קונה כגוש אני קודם שולקת עם עלי דפנה ופלפל אנגלי כדי שיתרכך. לאחר מכן פורסת ואז מבשלת עם התיבול שרוצה.
חשבתי שכולם עושים את 2 השלבים האלה
אח"כ שוטפת ומבשלת רגיל.
לשם נקיון (כך חמותי למדה אותי שה"לכלוך" של הבשר יורד) לא יודעת עד כמה זה חשוב, אבל תמיד עושה את זה עם בשר אדום.
חלבי בחיים לא הכנתי לראש השנה,
אבל אם זורם לך פשטידות/ קיש חלבי.
בשרי , אפילו דגים, אני מסוגלת לאכול רק בצהריים אחרי 2 אפילו
בבוקר סלטים, גבינות, סגנון שבועות כזה חחח
מבינה אותך עם הבשרי , רק שאצלנו יש קיבה מיוחדת לשבתות וחגים...😅
גם בשבת בבוקר אוכלים בשר (11-12) וביום חול בחיים אני לא אעשה את זה..
כאילו אני והילדים
מכינה להם שוקו ולי נס ואוכלים עוגה/ עוגות חח, עד שבעלי מגיע מהתפילה
נגיד סלמון ומרק כתום
הארוחה בחג ראשון מאוחרת כל כך אף אחד לא רוצה שוב בשרי
ובליל שבת נגיד מרק עוף בלי עוד מנה עיקרית
גוגי גוגיאחרונהזוג + בן 1.5
מתכננים להתארח אחד מהערבים של החג.
ובערב חג שכן נהיה בו בבית:
כל הסעודה סימנים - סימנים טריים בהתחלה/ לביבות מכרישה וסלקא, מרק עם דלעת וגזר, ודגים. נראלי זה ימלא אותנו.
בוקר חג ראשון: חמין + אורז. אולי תוספת ירקות. כנראה סלט חי.
בוקר חג שני: כנראה קציצות + קוסקוס + תוספת ירק.
אולי נארח זוג בשבת :/ בנתיים חושבת רק על עצמנו..
ערב שבת: כנראה עוף וירקות עם רוטב, קוסקוס
בוקר שבת: עוף וירקות בתנור, אורז/קוסקוס, תוספת ירקות (?)
סדש: פשטידה כלשהי / פיצות
טוב זה נראה לא ככ מגוון אבל בגדול הרעיון שלי זה לא(!!!) לעבוד הרבה ולהגיע שפויה.
נכנסנו ללופ לאחרונה שקשה לנו לעצור לבד, בחיפושים אחרי יועץ כלשהו שיתקבל על לב שנינו.
פשוט זוגיות מעייפת כמה ויכוחים על דקויות, כשמתחת לפני השטח זה החוסר שלנו כל אחד מהמקום שלו.
אני לא מצליחה לאחרונה להעריך אותו כגבר ואני יודעת שזה שורש עיקרי לכל הדברים שעולים, משהו השתבש שם- זה נקודה משתבשת אחת לתקופה וקשה מאוד לסדר אותה במקום בחזרה, אבל לרוב אני מצליחה בייחוד כשאין קולות רקע חיצוניים כמו משפחה (דווקא המשפחה שלו- רע לי להיות לידם הם מאוד מקטינים אותו). המון דברים שהצלחתי להחזיק בהערכה אליו פשוט התערערו אחרי שהות איתם, ולאחרונה היינו אצלם המון- ברור לי שזה לא רק הם וזה יושב על משהו אצלי - באמת עבדתי קשה כדי להעריך אותו ולחכות לראות את הפירות שלזה, ודווקא חשבתי שעליתי על גל טוב ושוב צניחה.
פשוט לא מצליחה לראות אותו כגבר משפיע ומשמעותי בשבילי, לצערי. בהרבה בחינות יש ביננו פער בולט ולצערי לצערי זה לא משהו שקשה לשים לב אליו וזה מערער אותי עוד יותר, הוא לא ככ חכם (גם ממש לא טיפש) אבל תקופות שהוא לא משקיע בלמידה ורק מעביר עוד יום ועוד יום אז זה פשוט דוקר את העינים, הוא יותר נופל לתסכולים להתפרצויות וממילא הערכה שלי אליו קטנה- ולצערי (באמת שאני מתבאסת עלזה שככה יצא, נחמד לכל הנשים שמרגישות שהבעל יותר חכם ומוצלח מהן עושה את העבודה קצת יותר קלה בדינאמיקה הזוגית) אני תמיד בלמידה יש לי יותר פנאי בראש לזה והראש שלי עובד שעות נוספות מעצמו, התחומים שאני עוסקת בהם הם תחומים שמחייבים חשיבה ותוצרים מתוך עצמי בקיצור הפער בצד של השכל וצורת הביטוי בולט מאוד- אני מגיעה מתחום של דיבור וכתיבה אז הכל מאוד ברור אצלי, לעומתו שהוא קצת מסתבך כשהוא בא להעביר רעיון ולפעמים רק אני מבינה אותו כשמדובר על רעיון קצת מורכב, הסבלנות של אנשים מולו פשוט נאבדת ואני מצטמקת בתוכי.
בקטע של פרנסה אין מקור הכנסה טוב ( הוא חייל) וגם שם יש חוויה של חוסר הצלחה מצידו.
ככה יוצא שעם כל המחשבות שלי שאני לא מצליחה לשים להן ברקס ולא מצליחה לשים מול העינים את כל הטוב הפנימי שבו ולהתמקד בזה, קשה לי ממש, החשיבה שלי כאילו נהייתה עם תלות בתוצאות ותוצאות כרגע אין. פעם האמנתי ככ בתהליך ובטוב הפנימי שלו שרק אני מכירה בו ועוד יכירו בו שזה פשוט ראיתי איך שזה חיזק אותו ובסוף חיזק גם אותי - כמה שקט מרעשי רקע ופרצופים של אנשים הייתי צריכה.
אבל עכשיו הוא מדבר וגם אם נקודת האמת ככ בולטת במה שהוא אומר, בראש שלי יש מחשבות כמו- די לדיבורים תתחיל ליישם משהו מזה, או - נתפסת על השגיאות הלשוניות שיש לו.
בקיצור לא פשוט לי בכלל, וזה תחושות שהולכות איתי שנים הבאות בגלים מאז שהתחתנו, קבענו שנלך לייעוץ זוגי אבל אני חושבת שאזלוג קודם לטיפול אישי על הנקודה הזו כדי להגיע נקייה יותר למפגש זוגי.
מטבע הדברים התרחקנו מאוד בגלל השדר שלי, גם אם אני לא אומר מילה על המחשבות שלי - בזוגיות קשה לפספס דבר כזה.
הייתה גם תקופה ארוכה שלא היינו בבית משלנו מכל מיני אילוצים ומעבר בין דירות, יצא מזה שהיה לנו אפס אינטימיות רגשית שהייתה יכולה לחפות ולטשטש את התחושות שלי ולא נשאר לו כביכול נקודות זכות בראייה השיפוטית שלי. אולי זה לטובה כדי שאעשה עבודה ואומר שלום למחשבות האלה. אמן.
את מסוגלת להסתכל פנימה באופן כל כך כנה
אני מזדהה עם חלק מהדברים שכתבת
וזה מדהים שאת יודעת לשים את האצבע איפה הטריגרים ואיפה רעשי הרקע
אולי תכתבי לנו את האיכויות הטובות שיש בו? אלו שאת יודעת שהם המהות שלו ובזה התאהבת?
בטוח שכבר עשית את זה הרבה פעמים
אבל זה תמיד טוב שוב
ומחזיר את הלב למהות
כן זה באמת משהו שעוזר רק שבא לי לפתור כבר את הדבר הזה אחת ולתמיד ולא כל הזמן לתחזק חשיבה טובה כי זה מעייף.
הכי בולט זה שהוא פשוט איש של אמת כזה ששם לב לדקויות ולא אכפת לו מכבוד וכל מיני דברים חיצוניים. שיש לו ביטחון בהשם...
קודם כל קראתי הכל, וזה יפה שאת יודעת להצביע על הנקודה - את פשוט לא כ''כ מעריכה אותו ומשם כל התסכולים של שניכם, ומשם המריבות הקטנות שבאמת יושבות על זה. את מתוסכלת שהוא לא מספיק חכם, לא מספיק מוצלח, לא מספיק וורבלי והוא מן הסתם מתוסכל שהוא לא מרגיש מוערך, שאין דבר יותר מתסכל מזה בזוגיות. אני לא באה לשפוט אותך כי זה מאוד אנושי מה שאת מרגישה, אבל מנסה להאיר את עינייך. בסוף,כולנו נשמות פה בעולם הזה, שעטופות בגוף, כל גוף והמתנות שהוא קיבל מהבורא.
באיזה שהוא מובן את מרגישה יותר מוצלחת ממנו כביכול, כי יש לך וורבליות טובה, והוא מתקשה בלשון, את לכאורה יותר חכמה , מצליחה וזה גורם לבושה ואיזשהו זלזול בערך שלו. אבל תחשבי בסוף, תסתכלי מנקודת המבט של הקב''ה, כאילו את מסתכלת מתוך עיניים של ה', יכול להיות שהוא לא פחות מוצלח ממך , את קיבלת כישורים טובים, אבל בסוף זה לא שלך, זה מתנה שקיבלת. מה ששלך זה המידות שלך. תחשבי עליו לא כאדם, אלא כנשמה אצל ה', כמה הוא מוערך בעיני ה'? כמה הוא מתאמץ להיות טוב? בסוף שם זה המדידה האמיתית, לא הדברים החיצוניים של העולם הזה. אני יודעת שזה לא ככה היומיום, בסוף אנחנו בני אדם ומאוד מסתכלים על תוצאות אבל תנסי להתבונן בזה, תסתכלי על איך *את* בעיני הקב''ה? כמה את טובה באמת מבפנים לא מהכשרונות שלך? וכמה הוא?
בהצלחה יקרה! וחוצמיזה, לא להרבות בביקורים במשפחה שלו, אני מכירה את זה מקרוב, זה ממש הורס זוגיות!
❤️❤️❤️
איך שאת רושמת את הדברים זה ממש החשיבה שהייתי מסגלת לעצמי כשהייתי מצליחה, ואני מאוד מאוד מאמינה בזה אבל זו חשיבה שצריכה תחזוקה והתעמתות מסויימת מול המציאות של הכביכול כישלון, ואני חושבת שכמו שרשמה כאן קדם בסוף זה כמה דברים ביחד שצריכים תחזוקה תמידית שעוזרים אחד לשני - החשיבה הטובה שלי והביחד שלנו - הנתינה גם ממנו שהיה ככ חסר כשלא גרנו בבית פשוט משהו בי התמרמר ממש ולא קיבל מענה יותר מידי זמן למרות שדיברנו ועם כל הקולות מבחוץ (כי גרנו אצל ההורים שלו שבועיים מחוסר ברירה) זה היה פשוט קוקטייל גרוע לזוגיות.
בכל אופן זו הזדמנות בשבילי לעשות עבודה ולבחור בו מחדש, כי תמיד בתקופות קשות אותן מחשבות עולות - אז יש להן איזה יסוד אצלי שצריך טיפול שורש .
יש תקופות קשות...
אבל הרבה פעמים דווקא מתוך הנפילות והקושי זו הזדמנות לצמיחה, לקפיצת מדרגה בקשר שלכם.
באמת לא פשוט להיות בתקופה של נפילה❤️ חיבוק גדול! בטוחה שאת תקחי את הקושי לצמיחה, כי את נשמעת מיוחדת ממש.

"לדעת להכנע" של לורה דויל (למרות השם הלא מוצלח)
מאוד עוזר לשחרר שליטה, להוריד עומס מהכתפיים ובכך להגיע להערכה.
בתקופות קשות שעברתי דברים דומים עשיתי לעצמי פנקס שבכל יום כתבתי כל דבר קטן טוב שבעלי עשה. קם בבוקר? אלוף! (יש בעלים חולים שלא קמים וכל היום במיטה) הלך לעבודה? מלך! (יש כאלה שלא עובדים) וכו'..
ובעיקר תפילה ובקשה לאהוב את בעלי אהבה שלא תלויהבדבר, שגם אם לא יזוז מילימטר ולא ישתנה בדברים שהייתי רוצה, אמשיך לאהוב אותו.
עצם התפילה מעוררת את הרצון וחשיבה בכיוון טוב יותר . תודה לך!
מכירה את הספר שהצעת, תודה!!
בהרבה דברים אני יותר חכמה מבעלי ואני גם המפרנסת, אמנם אני נהנת מהעבודה אבל הבחירה שלי להיות המפרנסת הגיעה מתוך הבנה שהוא לא יצליח להביא מספיק פרנסה, אז הלכתי למקצוע מרוויח.
היו תקופות שזה גרם לי לפחות הערכה, אבל אז ראיתי שיש גם דברים שהוא יותר חכם ממני, אמנם הוא לא מפרנס אבל הוא מתפעל את הבית והילדים, מה שמאד מתאים לי ונותן לי רוגע ושקט גם לעבוד וגם זמן לעצמי וגם זמן לזוגיות וילדים.
מה שגורם בסוף לזוגיות להיות טובה, היא לא בהכרח הנתונים שאיתם מגיעים לזוגיות, אלא היכולת להתנהל נכון עם הפערים והקונפליקטים , להוציא את המיטב מהשותפות הזו.
oo
להרבה גברים קשה לבטא את התוכן הפנימי שלהם במילים יחסית לנשים. גם אם העולם הפנימי הזה לא נופל בחוכמתו או ברמתו ועמקותו,הוא עלול לקבל ביטוי דל, כי ביחס לנשים לא קל להם להלביש במילים ובניסוחים.
זוכרת מהעבר מרצים (יותר מאחד-שניים) מהלימודים שלי- מאוד חכמים ומוצלחים,עם טעויות לשוניות.
מציעה לך להכין רשימה של המעלות שלו- בפירוט ובהדגשה של כל מעלה ומעלה. תנסי להתבונן במחשבה כל יום כעשר דקות במעלות שלו. גם אם זה נשמע לך מלאכותי או לא יעיל- מנסיון- זה אחד הדברים! הרבה תלוי בנו, בהסתכלות שלנו.שמתי לב בעבר שפיתחתי רגשות של חיבה עצומה לאנשים מסויימים רק בגלל שהיה משהו שגרם לי להתבונן במעלה/ות מסויימת/ות שבהם, למרות שמלכתחילה אלו לא דברים שהערכתי כ"כ או שבלטו או שטבעי לי לאהוב.
תודה על העצה! אנסה מאמינה שיעזור -בסוף רגשות נוצרים ממחשבות…
אם_שמחה_הללויהלא פלא , הדבר גורר דבר, כשהם לא מעריכים אותו, אז הוא חסר בטחון מולם.
וזה משמח לשמוע שמולך הוא לא ככה, זה אומר שאת כן מצליחה לשדר לו הערכה גם אם בפנים קשה לך.
בסוף אישה בונה, אישה הורסת. בטוחה שעוד תצליחי להוציא ממנו את המיטב וגם הוא יצליח להבנות מחדש, למרות כל המשקעים מבית ההורים.
והסירבול הזה לא בהכרח מחוסר יכולת קוגנטיבית כי אם מחוסר בטחון מולם.הוא כבר יודע שיקטלו אותו ,אז הוא מסתבך עם עצמו. ייתכן ואפילו הוא לא יודע מה הוא מסוגל.
זה קלאסי.
וגם את זה ראיתי בכל מני הזדמנויות.
גם יודעת מעצמי שכאשר אני מרגישה שלא אובן או שיבקרו אותי, אני מסתבכת בלהבהיר את עצמי, הגם שבס"ד אין לי שום בעיה בכללי להתנסח. להיפך- אוהבת מילים.
באמת אינטימיות רגשית יוצרת יחס אחר במחשבות וממילא גם במציאות, הגיוני שאחרי תקופה כזאת יתגברו המחשבות המבלבלות והמפרידות, אם תצליחו ליצור הרבה זמנים של יחד וקרבה, חוויות משותפות, זה יכול לשנות הרבה. וזה גם מתקשר לנקודה הנוספת שהעלית, שלפעמים ליד אחרים ההערכה יורדת, אני חושבת שזה קורה לעוד אנשים וצריך לדעת להפחית מפגשים עם אנשים כאלה כמה שאפשר, ולאט לאט ללמוד שנכון, ככה אני מרגישה כשאנחנו ליד אנשים. זהו. לתת למחשבות פשוט לעבור בלי להתעסק בהן הרבה, ולהזכיר לעצמך שכשתחזרו להיות רק עם עצמכם זה יעבור, זה לא האמת של החיים שלכם.
והטוב שלנו אחד כלפי השני.
מקווה שנצליח להפחית מפגשים בתקופה הקרובה הלוואי...
בדרכ בשגרה רגילה אנחנו נפגשים עם המשפחות לזמן קצר אחת לחודש חודשיים, לאחרונה באילוצים שונים זה נהיה צפוף - קשוח מאוד בשביל הבועה הפרטית שהתאמצנו לייצר.
מאמצת את הגישה שלך לא להסתבך ולסחוב איתי את התחושות מהמפגשים אלא פשוט כמו שכתבת - ככה אני מרגישה כשאנחנו ליד אנשים... תודה עלזה.
לדקויות ולעומקים שזה מדהים!
מחזקת אותך לגמרי לגמרי בכיוון שחזרת ואמרת לאורך כל השרשור - לטפל בדברים מהשורש. לראות בכך הזדמנות אחת ולתמיד להעמיק ולפתור מהשורש.
לעשות עבודה גם אישית וגם זוגית.
לקחת בשתי ידיים את ההזמנה וההזדמנות הזו כמו שהגדרת אותה בחוכמתך - ולפעול למען אושרך בצורה הכי עמוקה יסודית ושלמה שיש ב"ה!
וואו, את פשוט מדהימה! אני חושבת שתוך כדי קריאה חוזרת שלך *את מילותייך שלך* את יכולה למצוא הרבה תשובות למה שלבך מחפש.
באמת זה מפעים לראות רמה כזו של מודעות וענווה לדעת גם שצריך לפתור מהשורש,
שיש הרבה מקום וחשיבות למחשבות שלנו, ולמחשבות האוטומטיות שלנו,
שמובילות לרגשות,
למקומות מול הסביבה,
מול המשפחה,
מול תפיסות ואמונות ודפוסים שיש,
מול העבר שלכם, ההווה, החשש מהעתיד,
מול העבודה האישית במחשבות,
מול מה שהצליח לך ולכם בעבר והשתפר מאוד
למול קושי וכאב שמהדהדים בהווה ומקשים לראות בבהירות גם את הטוב שהיה ובטח את הטוב שיהיה,
ובכלל מול הנפרדות -
ממש מחזקת אותך גם שם להמשיך ולהעמיק ולעבוד גם על המקום שלך מול עצמך ומול המחשבות, האמונות, התפיסות וכל מה שבתוכך
וגם בעבודה זוגית.
כי לגמרי נשמע שקלעת ויש כאן צורך בהעמקה של שניהם.
וכי לימוד וגדילה נוספת במקום של הנפרדות שבתוך הביחד ובביחד שבתוך הנפרדות יכולה להעניק לך הרבה הרבה ב"ה.
אבל ממש ממש אל תיבהלי יקרה!
נשמע שאם יש מישהי שיכולה להצליח - זו את!
נשמע שיש בך הרבה מאוד איכויות, וגם בבעלך ובזוגיות הזו!
שיש שם דווקא מקום עבורך אפילו לגדול עוד יותר, דווקא מהתכונות היקרות והייחודיות הללו שלך - ממש למצוא שם עוד עומקים, עוד איזונים, עוד רבדים, עוד לימוד.
ממש לגדול ולהרחיב עוד ועוד את כוחות הנפש.
ולהשפיע דווקא משם ומהגדילה הייחודית הזו שלך על חייך, איכות חייך, השמחה שלך ולדעתי גם לעוד הרבה מעגלים בעולם כולו שיוכלו להיתרם מהלימוד והניסיון הללו שלך!
אני חושבת שהשמים הם הגבול נאמר ממש על המקרה הזה
ב"ה!
חזקי ואמצי יקרה ❤💪
שהקב"ה ישלח לך בהירות שלמה, ברכה והצלחה שלמה,
שתמצאו את השליחים המדויקים לכם אותם אתם מחפשים
ותגדלו ותצמחו אפילו עוד יותר
גם בזוג שאתם
אבל גם, ואפילו בעיקר! באדם האינדיבידואל שאתם.
ולעוד אינסוף רגעי אושר אהבה ומתיקות גדולה גדולה ב"ה
❤
שיש לה זמינות סבירה כלומר תורים בחודשים הקרובים
שתהיה רגישה ונעימה
אפשר גם רופא אם הוא באמת אדם רגיש ועדין
גבר אבל באמת מומלץ
כשאני קובעת אליו תורים יש יחסית קרוב... אז כדאי לנסות
רופאה מקסימה!
עדיף להתקשר למרפאה ישירות לקבוע ולא דרך האפליקציה, כי יש להם יותר זמינות של תורים
היא מקבלת במרפאת ראשית חכמה,
וכמו שכבר כתבו תתקשרי למרפאה יש ימים שפתוחים לתורים רק דרכם ובאתר לא מופיעים.
שמןאל הרצברג
ואלחנן בראון
שניהם טובים
בעיקרון לא חסר להם בגדים אבל בגלל שיוצא שלושה ימי חג- שבת אז הבגדים של שבת הרגילים לא יספיקו!!
מה עושים?!
גם לקנות רק בשביל זה לא שווה, הכל כל כך יקר לפני החגים..
בקיצור, איך אתן מתארגנות עם הבגדים שלהם? ממש יש לכם שלושה סטים של שבת לכל ילד??
הביגוד זה רק לקטן
באוגוסט הזמנתי לו עוד חולצות במחיר מצחיק אז יש לו 5 שילובים.
גם נעלים קניתי באוגוסט במחיר מוזל
למדתי להיות מוכנה תמיד קודם, ככה משלמים הרבה פחות.
את יכולה לחפש אולי בטרמינל נשאר משהו מהמבצעים
הבן שלי לובש שחור לבן בחג ושבת,אז תמיד יש לי בשבילו 3- 4 חולצות
הוספנו לו עניבה האמת
ולבת קניתי אבל לדעתי לא יספיק אז כנראה אשלים לה גם במחיר גבוה
מילא המחיר, תכלס לא מצאתי כלום. וחיפשתי.
ובבית שמלות משנה שעברה שקצת קצרות ולא הייתי מלבישה אותן לבי"כ/כשמתארחים.
ואז יש יותר סיכוי שהיפה יישאר נקי ואפשר למחזר.
אבל כן יש לי כמה סטים יפים.. לא קניתי עכשיו חדש, מהקיץ
בעיקרון נראה לי שיש להם מספיק אבל דווקא רציתי לקנות עוד שמחה ובינתיים לא מצאתי.
יצא לי יחסית סכום ממש זול, קניתי לבנות שמלה וטייץ ולבנים מכנס חולצה, ועוד קצת אקססוריז לשיער.
רק נשאר להתפלל שזה יגיע בזמן, היום הגיע לחברת המשלוחים בארץ..
אין לי לא כוח ולא זמן להתחיל לחפש בין חנויות, וזה לפני הפער העצום במחירים.
לעצמי לא מצאתי בשיין והחלטתי לוותר מראש על חיפוש בחנויות. אסתדר עם מה שבארון.
גם מעבירה מאחד לשני
וגם מלבישה אותם בדכ מכנס חולצה, בחורף מוסיפה אפודה. כרגע לא צריך עדיין
הוצאתי עכשיו את כל הארון שבת שלהם
נראה לי שחסר לי רק 2 מכנסיים לשני בנים
הנעליים לאחד מהם.
אנסה מחר בבוקר לראות מה אני מוצאת
ולא צריך בגדים פחות יפים.
את הבגדים מליל החג אנחנו מייחדים לבגדי סעודות,
ולסעודות אחר כך לובשים אותם ומחליפים שוב אחרי הסעודה.
כי אני עושה בדיוק ההפך חחח
בכניסת החג אנחנו עם הבגדים החדשים ולפני הסעודה מחליפים לבגד לא חדש שלא יכאב אם יתלכלך
במיוחד שאוכלים סלק ורימון, ולא רוצה להתעצבן עם הבגדים הלבנים שלהם
גם אני חוטפת עצבים כשבגדים יפים, יקרים וחדשים שטרחתי וחיפשתי והחלפתי וממדתי ושילמתי ממיטב כספי מלכלכים בשניה אחת של רימון משפריץ...(סינרים זה לא מספיק בדר''כ).
וחוצמיזה שאסור לכעוס בראש השנה, אז באמת כדאי להחליף לסעודות...
בתפילה ובמשך החג עם הבגד החגיגי.
ואני שמה להם סינרים למרות שהם גדולים ,ביסודי
וקניתי סינר עם שרוולים וסגור בבטן, הכל .
ועדיין קורה שהם מתלכלכים
באמת חשוב לא לכעוס, לא חשבתי על זה
אולי בכלל אוותר על הבגדים החדשים וזהו, נשמור לסוכות או שמחת תורה שמותר לכעוס😅
גם כשאין בגד יפה וחדש
תמיד מנסה לעשות איתם הסכמים שישאירו את הבגד נקי אחרי הארוחה, כי הם כבר גדולים וכו וכו
מסקנה- אני צריכה לעבוד על מידת הכעס..חח
זה סגנון של ילדים, הבת שלי ברגע שהיא לובשת משהו היא מתלכלכת... לא ברור איך. אני כל פעם מתפתה לקנות שמלות לבנות ואז אני נזכרת בכמות העצבים שלי וקונה לה שמלה מקושקשת...
במקום סינר, פשוט מעל הבגדים החגיגיים שמים חולצה פושטית וזה מכסה יותר... אחרי הסעודה מורידים
אם נגיד יש כתם עליה אז רוב הסיכויים שגם יעבור לבגד שלמטה כי זה בד ולא פסטיק /ניילון כמו הסינרים שהוא נגד נוזל, וזה לא חודר..
אגב לגבי בגדים לבנים אני חוששת עליהם פי כמה למרות שבפועל יש אקנומיקה שמצילה אותי הרבה.
ועם בגד מקושקש או צבעוני אי אפשר לנקות עם אקונומיקה אם יש כתם שלא יורד,
ועדיין אני מנסה להמנע מלכבס בכלל חחחח תאכלו יפה מה יש..
הבעיה זה השרוולים שמציצים ואז הם יכולים להתלכלך אז אומרת להם להפשיל.
שום דבר לא הרמטי, בסוף זה ילדים, אבל לפחות את הרוב אני מצילה.
אני פחות משתמשת באקנוימיקה יותר באוקסיג'ן... לגמרי תאכלו יפה 🙄
אני רואה ילדות קטנות עם שמלה לבנה במשך שעות וכלום לא קורה לשמלה! צחה כשלג... אין סיכוי אצלנו. זה קשור למודעות גוף, וויסות חושי, ומוטוריקה...
הם מחכים כל כך לקידוש של החג ולברכת שהחיינו שהם רוצים את הבגדים הכי חגיגיים שלהם.
קניתי כמות מכובדת של סנו אוקסיגן. וב"ה שיש את הדבר הזה אז הרימון לא מלחיץ אותי
אבל אצלי הם באמת מתלכלכים בטירוף, שיהיו בריאים, זה כישרון כזה שאין לכל אחד😍😅
ואוקסיז'ן אצלי כמו מים...העיקר שיהיו בריאים ושמחים
וחצאית - רק אחד לכל אחד.
יש בארון עוד הרבה בגדים, גם אם לא במצב משהו. יסתדרו...
הגדולה תקנה לעצמה משהו אם תמצא, ולקטנה נמצא משהו שהיה של אחיותיה...
לדעתי לא צריך להשתגע 
שנה שעברה היייתי יותר מאורגנת
כבר בסוף אוגוסט היו לי מספיק שמלות מזויה- עבורי ועבור הילדה
השנה לא מצאתי כלום אבל גם חיפשתי רק השבוע...
עם הבנים יותר קל- בלידר התחדשו במכנסיים וחולצה, עם חגורה או עניבהה שיש כבר בבית וזהו
יש לי שני סטים קצרים לכל אחד, רק לאחת יש שלוש שמלות... ופה עדיין קיץ, לא יתאים ארוך גם בערב לדעתי. אין לי מושג מה אעשה🤦♀️ אולי באמת אחליף לפיג'מות כל עוד אנחנו בבית ובסעודות כדי שלא יתלכלכו...
(ודווקא חיפשתי להם קצת בגדים, ולא מצאתי קצרים, כי באופן כללי אני צריכה לחדש להם לשבת)
הרבה יותר משלושה סטים...
אני חייבת גיוון...
גם אצלי יש לכל אחד הרבה יותר מ3 סטים.
היה לנו אירוע משפחתי בקיץ וקניתי לכל ילד 3 סטים
והיה לכולם בארונות עוד לפחות 4 סטים
ככה שיש בשפע בגדים.
אני ממש מכבדת את הסעודות בבגדים היפים.
ולא מוכנה שיהיו בסעוגה עם פיז'מה
הארוחה זה עבודת ה' מרכזית מאוד בעיניי.
והכל נעשה בהתלהבות
עם רקודים ושמחה וברכות
אז הבגדים מאוד משולבים עם זה
ומחליפים לקטנים כמה סטים ביום.
אני אוהבת את זה
וחשוב לי השפע
ושיהיו יפים ומטופחים
ושימחו שהם דומים
וירגישו שמרווחים מזה.
אף פעם לא מסתובבים בשבת אצלנו בפיג'מה
גם אני לא.
כולם לבושים.
ומאיפה קונים?
כל החנויות מפוצצות בבגדים..
בקיץ גם קניתי בשיין.
תשקיעו בזה לדעתי
ותראו ברכה
זה כ"כ מרכזי וחשוב שלילדים יש בגדים יפים והם נראים טוב
ואם מתלכלכים אז לא נורא מחליפים בגד.
הם בני מלכים
והם יכבדו את עצמם ויעריכו את עצמם כשירגישו אהובים ושהשקיעו בהם.
אני אבל שרוטה בקטע שחשוב לי השפע !!!
לפעמים אני מרגישה בזבזנית.
3 סטים
סט אחד לערב שמתלכלך בסעודה בערב
סט אחד בבוקר שמתלכלך בסעודה בבוקר
ןאז הם הולכים לישון וכשקמים מחליפים לסט השלישי שהם יודעים שזה בגלל שהבגד נקי ואנחנו רוצים להיות לבושים נקיים בשבת וגם לצאת לרחוב בצורה מכובדת ולא עם בגד מלוכלך (בדכ הולכים לגן שעשועים אחרי השינה)
הגיוון אצלי הוא בין הסטים ומתי לובשים כל אחד
לא סטים אבל...
כמה חולצות לבנות, חלק מכופתרות וחלק פולו, וכמה מכנסי שבת לכל אחד מהבנים.
כמה וכמה שמלות לילדה.
אבל במקרה הטוב מוציאה שקלים בודדים לבגד (במקרה בעוד יותר טוב מקבלת אותם בחינם)
ידעתי מראש שאני מתכננת אבל דחיתי את זה ובפועל זה יוצא קצת צפוף.. מתפללת שזה יגיע בזמן
יש סיכוי, כי זה כבר בארץ מיום שלישי אבל בגלל שהדואר אצלינו קצת איטי יותר ממקומות אחרים זה לא 100%. זה לבנים שלי..
לבת תכננתי גם להזמין אבל שכנה שלי מכרה שתי שמלות מאלפות שהיא לא הלבישה ב10 שקל לשמלה 😀
וזה יצא לטובה כי הגעתי לגבול המכס בהזמנה לבנים...
(2 מכנסיים ו2 חולצות לכל אחד)
בכוונה כתבתי בגדים ולא סטים כי אני יכולה להרכיב סט כל פעם בשילוב אחר.
במצטבר יש לו איזה 5-8 חולצות לשבת ועוד 5-8 מכנסיים לקיץ.
יש לו חולצה חדשה לחג שחמותי קנתה לו שנה שעברה והיה ענק והשנה טוב, ומכנסיים אני קניתי בסוף עונה שעברה בזול.
אז יש את הבגדים של העונה הקודמת וקונים כבר לעונה החדשה.
יש חולצות שבת יחסית זולות. אז כן, תמיד יש יותר מ3 חולצות.
מכנסיים לגדול אין לי כמות גדולה. יסתדר.
מקסימום ילבש מכנס כהה של יום חול.
לקטן יש הרבה חולצות שרוול קצר וארוך, יש שלושה מכנסיים (אחד ישן ושניים חדש) יש שני גינסים יפים ועוד מכנסיים קצרים דגמחים חמודים עם חולצה לבנה זה עובר מבחינתי.
לבנות יש כמובן הרבה בגדים. לפחות 5 שמלות ועוד כמה חולצות וחצאיות יפות.
חצאית חול יפה עם חולצה חגיגית או חולצת בסיס עם עליונית, גם סבבה.
ומכנסיים.
לבנות שמלות חלקיפות יותר וחלק פחות.
קניתי גם חדששש לכבוד סבתא
הקטנה עם חום לא גבוה מאתמול אחה"צ. התלבטתי אם לתת אקמול, בסוף במוצאי שבת קילחתי אותה והיא ישנה טוב כל הלילה. היא אוכלת יפה ודי רגועה.
האם חשוב להוריד את החום?
אבל חשוב לבדוק נכון אצל תינוקות.
ואגב רופא ילדים אמר לי עכשיו שאצל תינוקות חשוב לקחת לרופא כבר יום אחרי שמתחיל חום ולא לחכות שלושה ימים כמו אצל ילדים גדולים יותר.. הוא כעס עלי שבאתי אחרי יומיים של חום (וגם אצלנו החום היה נמוך, 38 בערך). אותי זה הפתיע..