שרשור נוסף לעניין בודקת טהרהעל הנס

בקשר לשרשור שנפתח והתת דיון שנפתח שם על הצורך בבודקת טהרה

אני קוראת סמויה כאן שנים עכשיו פעם ראשונה שפתחתי שם משתמש כי היה לי ממש קשה עם הנושא הזה

הוא עולה פה מידי פעם בצורה כזו או אחרת

הקושי שלי עם הנושא הוא מאד גדול כי בעבודה שלי אני נתקלת יום יום בנשים שהפנו אותם לבודקת טהרה בצדק או שלא בצדק.

הנושא הזה צריך משנה זהירות כפול פגשתי לא מעט נשים שחוו את זה בצורה מטרידה מאד מאד. וחוו את זה ותארו את זה כתסמיני אונס .פגשתי נשים שאחרי שנים לא היו מסוגלות לדבר על זה. ואני כן מודעת שזה קיצוני ולא כולם יחוו זאת כך.


צריך לזכור שזה עניין פולשני מאד והוא ממש משפיע נפשית על נשים וכשחקרתי לעומק כן היתה לי הרגשה שכשואלים רב ממש תלוי איך שואלים את השאלה וגם מה ההכשרה שהרב עבר וגם כמה הכתפיים שלו רחבות בפסיקה.וההבנה של ההשלכות של פסיקה בענייני טהרה משום שזה ממש לא כמו לפסוק בענייני בשר וחלב,שבת כשרות וכ'ו.

מצטערת,אני יודעת שזה לא מקובל לומר דבר כזה אבל אני ממש מסכימה עם מקרמה .

המקום של נאמנות האישה נדחק ויותר מזה ההקשבה הפנימית של האישה לעצמה נדחקה .

לעיתים נכון יותר להתייעץ לפני שאלת רב עם אישה שמבינה בתחום על מנת להגיע לרב עם שאלה מדוייקת יותר

ולא ההפך .

ונכון הפתרון של בודקת הלכה הוא לדעתי מעולה אבל רק במקרי קצה ולא מעבר. יש השלכות רחבות הלכתיות שמושפעות מכך ויש אפשרות להתיר פצעים פנמיים גם אם אין הוכחה ודאית שראו אותה בעין להמצאות הפצע.וכן זה מופיע בפרוש בסיפרי ההלכה.


והלואי שלא תצא תקלה מידנו.

מעניין, אף פעם לא הייתיים...

אני יודעת שפעם לא היה דבר כזה בכלל

אני הייתירקאני

ולא היה לי כזה נורא...

לא כולן חוות את זה בצורה טראומטית

כל אחת שתעשה מה שטוב לה...

לא כל-כך מבינה על מה הדרמהשושנושי

לי אישית יצא לבקר אצל בודקת ממש לאחרונה, לראשונה אחרי כמעט 10 שנות נישואין (הביקור הזה היה מבחינתי בגדר נס.. אם לא זה - הייתי כנראה נשארת אסורה לעוד תקופה ארוכה)

הייתה חויה טובה ולגמרי נעימה

כמו בהמון תחומים בהלכה יש הבדל בפסיקה בין רבנים שונים

כל עוד זוג התייעץ עם הרב שלהם וזו הייתה ההנחיה שלו -

לא רואה שום עניין לדון בהאם זה כן או לא נכון.

השרשור הזה לדעתי חוץ מלגרום לאותה אישה שהלכה ממש בשמחה לבודקת - חוץ מלהעלות לה עכשיו תחושות שליליות על הנחייתו של הרב - לדעתי לא ייצא מזה כלום

מסכימה איתך ממשרקאני

פתאום כשקראתי ניסיתי להיזכר בתחושות רעות שלא היו...

מבחינתי זה היה קרש הצלה כדי שאוכל לטבול

היה הייתה נחמדה ומתחשבת והכל היה בסדר...

 

ברור לי שאם הייתי קוראת כאלה תגובות לפני כן לא הייתי מעיזה ללכת אליה וחבל...

רק לספר על עצמי ידעתי... בתור "מתמודדת טהרה",אמהלה

אם לא בודקת, בהרבה מקרים לא יכלתי לטבול.

יש לי עבר של דימומים בין ווסתיים

והחלום של הרב בכל פעם שהוא שולח אותי לבודקת זה שהיא תצליח למצוא לי פצע שיתיר לי לטבול....

לפעמים עלה בידינו ולפעמים לא

אך אף פעם בכל כמעט 20 שנות נישואיי ואין ספור בדיקות אצל בודקת

לא חוויתי את זה כהטרדה או חלילה אונס

זה תמיד נחווה אצלי כנס ההצלה שלי

וגם כשאמרו לי לא... יצאתי בהרגשה שעשיתי כל מה שיכלתי והקב"ה אמר עדיין לא.

אז רק הראיתי את הצד השני של הסיפור, יש גם כאלה

את צודקת אבל רציתי גם להביא צד נוסףעל הנס

שלא מדובר עליו ונתקלתי בו באופן אישי

ולא פעם אחת

כשזה תלוי בגישה שבאים לזה זה משפיע

ותלוי בבודקת עצמה מה לעשות שלא כולן רגישות ?

למרות שאני בטוחה שרובן מקסימות

ונתקלתי באלף גישות לנושא הזה

היה לי חשוב ממש להביא קול נוסף של נשים שחשו מזה יותר קושי מאשר הקלה או עזרה.

ולא כולן מסוגלות לבוא ולומר מה שהן מרגישות

אני פשוט חושבת ולכל אחת יש קושי בדבר אחר אחת בשבילה זה הצלה וזה בסדר גמור והשניה בדיוק ההפך

היא תעדיף לחכות חודש פלוס העיקר שלא תצטרך לעבור דבר כזה שוב .


נתקלתי במקרים גם בקצון השני

העניין הוא שהקול שאת הבאת הוא הקול הנפוץ פה בפורוםאמהלה

וזה נותן את התחושה שמי שכן הולכת לבודקת עושה משהו מיותר/מזיקה לעצמה/לא שומעת לרבנים ה"נכונים" וכן הלאה.

כך בכ"א אני חוויתי את זה בתקופה הקשה שלי.

אני רק אומרת שחשוב להציג את כל הצדדים, רק צריך להיזהר לא להלחיץ/להפחיד מצד אחד אך גם לא לפגוע ולהנמיך את הצד השני.

אבל יש מקריםאפונה

שבהם אשה בהחלט יכולה לטבול

כלומר מקרים שאפשר לפתור בכלים הלכתיים קלאסיים

אבל ברגע שבודקת הפכה לברירת מחדל - חלק מהרבנים כבר לא מתירים ללא בודקת ואז נשים שלא מעוניינות ללכת לבודקת נאלצות לדחות את תהליך הטהרה גם במקרים כאלה.

כשרב שולח לבודקת זה בד"כ אחרי שהוא לא הצליח להתיראמהלה

בעצמו. לא על כל מראה שולחים לבודקת.

רב שמספיק מבין בענייני מראות יודע להבחין בין פצע ודאי לדם שלא ברור מה מקורו.

 

ככה זה אמור להיותאפונה
בפועל יש מקרים, כמו בשרשור הקודם - אשה מגיעה עם כמה עדים עם כתמי דם זהים באותו מיקום (מקרה קלאסי לפצע, מופיע בשו"ע) ובמקום להסתפק בזה ולתלות בפצע כפי שכותב השו"ע הרב שולח לבודקת.
יש הרבה רבנים שישר שולחים לבודקתפפצלשית
לא קראתי את השרשור הקודםאנונימית בהו"ל

אבל מה שתיארת קרה לי. סדרה של בדיקות טהרה שהסתבכו ויצרו אצלי טראומה מאד גדולה עם השלכות מאד קשות. תסמינים של פוסט טראומה. ביעוטי לילה. התקפי חרדה. דיכאון. קושי מול הדת והממסד הרבני שגרם לי לכל זה, איך שחוויתי את זה. וכמובן קושי מאד גדול ברמה הזוגית. לקח לי שנים והרבה מאד שעות טיפול כדי להתגבר על זה... אז ברור שזה לא קורה ולא יקרה לכל אחת. אבל מה שתיארת קורה ומי שמפנה לבדיקת טהרה (מדריכות כלה, רבנים ובודקות עצמן) צריך להיות ער לסיכון שזה עלול להביא. היום אני כמוך חושבת שזה פתרון מצוין כשאין פתרון אחר. לא לכתחילה ולא כדבר גורף.

נכון ולכן חושבת שצריך משנה זהירות בזהעל הנס
וחיבוק על החויה זה לא פשוט בכללעל הנס
אני חושבת שחשובשלומית.

שהאישה תבחר מה מתאים לה ואם היא רוצה ללכת לבודקת

בלי יותר מדי דרמה.

נשים שחוו את זה כתסמיני אונס זה ממש מזעזע וכנראה אולי:

א. הלכו לבודקת מאוד לא רגישה (מאמינה שהרוב לא כאלה)

ב. הלכו שלא מרצונן

 

יש נשים (ואני ביניהן) שפחות מתאים להן להיחשף בפני בודקת ולכן כאשר הרב מעלה את האפשרות- יכולות להחליט שלא ללכת

וזה משתנה בין מקרים מה הדחיפות ומה ההבדל בין עם בודקת/ בלי בודקת אבל יש נשים שזה ממש מציל אותן.

 

בעיניי חשוב שהאישה תכיר את ההלכה, תתייעץ עם רב, תשאל על אופציות נוספות במידה והיא נרתעת מהאופציה של בודקת, ותחליט לבסוף מה הבחירה שלה בכל סיטואציה.

 

הפיכת השיח נגד התופעה של בודקות באופן רחב וכולל בעיניי אותו דבר כמו הרבנים שדוחפים על כל דבר ללכת לבודקת: 

חוסר שיקול דעת והפיכת העניין למשהו שלילי בפני עצמו.

 

חושבת שכדאי לשים את העניין במקומו, בלי הפחדות מוגזמות ושכל אחת תחליט מה מתאים לה בכל סיטואציה

צודקתעל הנס

נכון  מאד

אבל לא כל אחת מסוגלת להגיד את הקו האדום שלה

אין פה הפחדה אלא יותר להביא צד נוסף בנושא.

כי כשאני פוגשת מישהי שמספרת לי על חויה כזו זה הלב פשוט מתכווץ

אני גם פוגשת את הצד ששמח שיש לו את הפתרון הזה וזה נהדר

אבל עדיין אישה צריכה להיות במודעות כלפי עצמה ולדעת את הגבולות שלה

מה לעשות שיש כאלה שמאד רגישות ?

מסכימה שאישה צריכה להיות מודעתשלומית.

לגבי עצמה.

אבל אי אפשר בגלל כאלה שהן מאוד רגישות להכתים פתרון שלנשים אחרות הוא מצויין.

מי שמאוד רגישה- כדאי שתכיר את עצמה, ותדע להיות זהירה יותר בסיטואציה שעלולה לפגוע בה.

 

ובנוסף מצטרפת לאלו שאמרו שכדאי ומומלץ שאישה תכיר היטב את גופה ואת ההלכה וכך להמנע מטרטור מיותר.

קרה לי פעם אחת שרב (שאני מכירה אותו כמחמיר במיוחד) המליץ לי ללכת לבודקת טהרה ומאיך שקראתי את הסיטואציה היה ברור לי שזה מיותר, הסברתי לו למה והוא הבין.

 

אישה צריכה להרגיש בטחון בסיסי קודם כל לגבי הגוף שלה ואח"כ לערוך היכרות בסיסית-מקיפה (כלומר, לא ללמוד מראות אבל בהחלט לדעת היטב מה כתוב בדרכי טהרה או בספרים שלפיהם היא נוהגת) ומהעמדה הזו לבוא לשאול

כנראהoo
שרוב הנשים שחוו טראומה מבודקת הן נשים צעירות ותמימות שבקושי הכירו את גופן ואפילו לא חשבו להביע את דעתן אם הן רוצות או לא.


לשלוח אישה כזו לבודקת זה יותר מדי נפוץ והופך את הפתרון הזה לבעייתי

אני רק חיייבת להגיד שקושי להחשףמקרמה

בבדיקה גניקולוגית לצורך הלכתי זה לא 'מאוד רגישות'

(בעיני ההיפך.. לקחת חשיפה כזאת כדבר פשוט זה כהות חושים)


ובעיני החשיפה פה היא לא הנושא.

זה רק ההשלכות

אלא הפקעה של כלי הלכתי שהיה מצוי בידיים של הנשים לגורם חיצוני

והפיכתו לברירת מחדל


זה קצת מזכיר לי בהשאלה את ההשתלשלות של לידות עכוז...

בהתחלה ניתוח קיסרי היה רק שלא הצליחו לילד עכוז.... ואז הוא כבר הפך להיות מדיניות לכתחילה ברוב בתי החוחים והיום כבר אבדה המיומנות ליחד עכוז..  היא נשארה אצל מעטים ממש

אנחנו מתקרבים לנקודה שהמיומנות של רבנים לתלות מראה בפצע על סמך עדות של אישה הולכת לאיבוד והם 'פוחדים' לקחת על כך אחריות ושולחים לבודקות כי זה קיים. אז למה לא?

בעצם השתנו כללי המשחק ואחת ההשלכות של זה שלאותן נשים 'רגישות' בקרוב כבר לא תהיה אלטרנטיבה והם יאלצו להתישר עם כללי המשחק החדשים או לספוג את ההשלכות


ובעוד כמה שנים את תשמעי מדריכות גלות מדריכות כלות צעירות ששוה לעשות את המאמץ הזה גם במחיר של אי נעימות והן רק ירוויחו מזה וזה לטובתן

והם ילכו... גם במחיר קשה


הדרך ל#@@! רצופה כוונות טובות

יש פהoo

גם את נושא החשיפה

וגם את האחריות שלא לוקחים


אני לא חושבת כולן תלכנה לבודקת, יש נשים שיתנגדו וימצאו פתרונות אחרים ויש שיסכימו לעשות מה שאומרים להם.

אני לא חושבת שזה הניסוח הנכוןשושנושי

של לעשות מה שאומרים לי - ממש לא

אני ממש לא אחת כזאת שתעשה כל מה שיגידו.. זה קצת מקטין את הנשים שבוחרות - מבחירה! ללכת לבודקת

 

אותי אישית אף אחד לא הכריח

בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר, שווה לי לעשות את המאמץ בשביל זה.

נשים אחרות יבחרו לא ללכת ולשלם את המחיר של לחכות יותר זמן..

קבוצת נשים נוספת תבחר להיכנס לדין ודברים עם הרב כדי להוכיח לו שאין צורך בבדיקה

 

כל האופציות כשרות וראויות

כל אחת בוחרת מה לעשות

לא הכריחו כאן אף אחת

 

אם יש כאן אחת שכן דחקו אותה לפינה כדי שתעשה זאת - יש לה כמה בעיות סופר קריטיות לפתור מעבר לעניין הבודקת.

כתבתoo

׳בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר׳


ככה אמרו לך, שככה תוכלי להיטהר יותר מהר.

בחרת להאמין בזה.


לא הכריחו אבל שלחו נשים חסרות ניסיון שלא חשבו שהן צריכות לומר או לחשוב משהו אחר. לא אין להן בעיה, הן פשוט היו חסרות ניסיון, עכשיו הן כבר לא חסרות ניסיון עם מחיר כבד.

ומה רע בזה שבחרתי ללכת כדי להנות עם בעלי מוקדםשושנושי

יותר?

במיוחד שזה באמת מה שקרה. הלכתי וטבלתי למחרת במקום לחכות עוד שבוע שלם!

זו בחירה מדהימה ואני מודה על הרגע שהחלטתי לעשות את זה.

אני באמת לא רואה בעיה בהליכה לבודקת במקרה ואין פתרון אחר (פה נשאלת השאלה האם באמת אין פתרון אחר. נשמע כאן מנשים שהולכות לבודקת בכל שני וחמישי - אכן תמוה)

לא רעoo
בחירה שלך


אולי יכלת לטבול בלי בודקת


הרע לא נמצא אצל מי שרוצה ושמחה שהיא הלכה, אלא אצל מי שלא רוצה ללכת או שהלכה וחוותה חוויה קשה


אם לא חווית כנראה תתקשי להבין

צודקת. אני באמת מתקשה להבין שושנושי
השאלהתקומה

היא לא האם זה עשה לך טוב באופן אישי, הדיון כאן לא אמור להיות אישי.

הדיון כאן הוא על גישה. האם אנחנו מוכנים לעשות שימוש בכלי רפואי, עבור צורך הלכתי.

אני מאמינה לך ולאמלה שזה עשה לכן טוב. שזה לגמרי מבחירה שלכן מתוך מודעות.

אבל "ההלכה" כמו שאני תופסת אותה, היא משהו שמנחה אנשים ונשים איך לנהוג. לכאורה היא "מעלינו", וכמובן שאני משתמשת ביכולת לי להבין וללמוד, אבל בגדול אני מקבלת את ההלכה כמו שהיא. ומקיימת אותה גם אם היא לא תמיד נוחה לי.

האם זה לגיטימי, להורות לנשים לבצע בדיקה רפואית, כהנחייה הלכתית?

האם אין כאן "מאזן כוחות" לא הוגן?

של הלכה מול אישה שרוצה לקיים את ההלכה ותעשה מה שאומרים לה?

וגם אם יש לה בחירה, מה המשמעות של בחירה אם האפשרויות הן "תבדקי ותהיי מותרת" לבין "אל תבדקי ותהיי אסורה"? יש כאן מערך שיקולים לא כל כך הוגן, ומאזן כוחות לא שווה. ולכן כגישה צריך מאוד מאוד להיזהר כאן. בטח כשמדובר על חשיפה כל כך אינטימית

השאלה בסוף היא גם אישיתoo
אם יהיו הרבה משים שלא יסכימו, זה לא תהיה הנחיה נפוצה. הלכות נקבעות גם לפי המצב בשטח ואם הן לא מתקבלות אז מחפשים פתרונות אחרים, להלכה יש מרחב גדול.
ברמת הגישהשושנושי

כאופציה אחרונה - אני ממש לא רואה בזה בעיה.

מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה..

 

לא אומרת שצריך לשלוח על כל שטות,

בנוסף צריך ללמד את הנשים לדעת לזהות בעצמן מה קורה שם בפנים

בתור אופציה אחרונה אם עדיין לא מצאו פתרון - ללכת לבודקת זה פתרון מבורך. במקום לספור שוב ושוב ושוב מחדש - הנה לנו בהרבה מקרים פתרון מיידי לטבילה

המשפט שלךתקומה

"מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה" הוא בדיוק חוסר ההבנה מה ההבדל בין לעשות זאת לצורך רפואי, לבין לעשות זאת לצורך הלכתי.


זו פעולה *רפואית*, *פולשנית*. אני אישית שונאת את זה.

כשהייתי בהריון, זה פשוט עייף אותי נפשית. אבל עשיתי כי צריך.

אחרי הלידה חשבתי שסיימתי עם זה, ולא! שאריות שלייה. בדיקות נוספות.

ולא, אני לא חריגה. זה טבעי ונורמלי לא לרצות להיחשף ככה.

אני לא מתנגדת לבדיקות כשהן נצרכות.

אבל ממש חשוב להבין שזו בדיקה רפואית לכל דבר.

זו חשיפה אינטימית.

צריך לשים לב לפני שהופכים את זה למשהו הלכתי.

ושוב, אני לא נגד באופן גורף.

אני כן חושבת שממש חשוב לשים לב לא להתייחס לזה בהינף יד כ"עוד משהו"

זה לא עוד משהו.

זו לא פרקטיקה הלכתית שהייתה מקובלת בעבר

זה מערבב לגמרי בין הרפואה לבין ההלכה

זה מעמיד נשים במצב לא נעים

ולכן צריך לשקול היטב לפני שנכנסים את הדבר הזה לסל הכלים ההלכתי.

קודם כל -שושנושי

צר לי על החוויה שעברת. נשמע באמת לא נעים לעבור את זה.

 

אני חושבת שההבדל המהותי כאן זה איך כל אחת חווה בדיקה אינטימית.

אני כנראה פשוט התרגלתי.

אני לא רואה שום בעיה בלפסק את רגליי פעם אחת נוספת.

 

(כותבת כבוגרת טיפולי פוריות שעברה בדיקה וגנילית בחישוב מהיר מעל 50 פע')

 

אני דיי מרגישה שטוחנת כאן מים. העיקר הבנו אחת את השנייה

שוב מציינת כדי שדבריי לא יצאו מהקשרם-

אני מדברת על הפניה במקרים מאוד חריגים בהם לא נמצא פתרון ולאישה עצמה ניתנה האפשרות לבחור מה לעשות..

 

נ.ב.

כמה נחת אנחנו מביאות עכשיו לבורא עולם

אשכרה בזמן הפנוי אחרי שהילדים סופסוף נרדמו אנחנו עוסקות בשיח על הלכה. 

עוד בהלכות כאלה חשובות

פשוט מדהים!

 

 

 

ואם היית יודעת שיש לרב דרך להתירמקרמה

והיא לא כוללת בודקת

היא לא דורשת ממל שום דבר מעבר למה שכבר עשית

היא דורשת רק שינוי תפיסתי


גם היית בוחרת בכך בכזאת קלות?


אני הראשונה שתגיד שתמיד יש בחירה!

אבל לפעמים המחיר של לא לבחור בדרל מסוימת גדול מידי

אז אנחנו מעקמות את הפה, סותמות את האף

ובוחרות


אבל ככה בדיוק מתבססות מוסכמות

שהופכות כבר את האלטרנטיבות ללא רלונטיות

הרב שלנו ספציפיתשושנושי

אני יודעת מניסיון העבר שהוא ממש לא שולח - אם יש ברירה אחרת (לפני שנים היה לי באמצע 7 כתם על העד - הרב בלי לראות את העד שאל את בעלי אם היה כאב בזמן הבדיקה - אכן היה ולכן באותו רגע החליט שזה פצע..)

אני סומכת על הרב שלי ויודעת שהוא לא שולח על כל שטות.

לכן בפעם הזאת שהייתי שלושה חודשים מהלידה ועדיין לא הצלחתי להיטהר - לא היה מנוס מבודקת. כי העד כולו עם הפרשה אדומה. את מבינה שדבר כזה לא משנה כמה בקיא הרב יהיה זה משהו שלא יתירו, נכון?

בתור אופציה אחרונה זה הרגיש לי נכון - אגב, זו גם הנחיה שקיבלתי בשיחה עם יועצת מנשמת. הגישה של נשמת כן יותר ליברלית - גם הם נפלו לזה?

 

בשורה התחתונה,

אני אישית ממש לא חוויתי את זה בתור הנחיה רווחת

אני מקווה שככה מתנהגים כל הרבנים כי נשמע פה ששולחים נשים לבודקת על כל שאלה.. 

 

 

היום אין סיכוי שאלך לבודקתמקקה

אבל בתחילת נישואי אין לי ספק שאם היו מורים לי כך בנשמת או מכון פועה הייתי הולכת

כפי שהלכתי לסקסולוג גבר ולא ידעתי לשים גבול

כפי שהלכתי לפיזיותרפיסטית רצפת אגן להתאמן בנוכחותה והחוויה הייתה לי נוראית אבל ככה הרופא אאמר.

היום לא הייתי הולכת. אבל אז הייתי צעירה וחלשה ובעמדת נחיתות ולא ידעתי רבע ממה שאני יודעת היום

ממש לא היו לי בעיות סופר קריטיות לפתור כהגדרתך.

כתבת בעצמךשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט' בכסלו תשפ"ה 18:50

היית צעירה חלשה ובעמדת נחיתות - זו כבר בעיניי בעיה שצריך לטפל בה..

אולי הקשיים האלה שציינת הם אלה שהפכו את הסיטואציה למשהו שחייבו אותך ללכת אליו ככה שלא עשית את זה מבחירה בלב שלם?

 

בדיוק לזה התכוונתי - אם יש אישה שדוחקים אותה לפינה כדי שתעשה זאת - זו בעיה רצינית והיא כנראה לא פוגעת בחיים רק במקרה כזה אלא בעוד מלא.. 

 

חיבוק כל החוויה שעברת

כואב מאוד לקרוא את זה ❤️

 

אבל אתתקומה

מבינה שזו הבעיה? כי ההלכות האלו הן לכל הנשים. אז מה, הרב אמור לבדוק האם זו אישה חזקה שיודעת לעמוד על שלה לפני שהוא שולח לבודקת?

וזה לא שמישהו דוחק אישה לפינה שתעשה את זה במודע, לפעמים עצם זה שהרב (סמכות) אומר ללכת לבודקת, זו הדחיקה לפינה, בלי שום כוונה רעה.

בעיה רצינית, מסכימה איתךשושנושי

יש לך רעיון אחר איך אפשר להתיר נשים עם דימום

דימום שאין עליו שום סימן המעיד על כתם כמו שהיה אצלי


 

אשמח באמת לדעת מה את מציעה חוץ מלהתחיל כל פעם לספור מחדש


 

באמת אשמח לשמוע


 

אגב, שאלתי את אמא שלי שבת קרוב ל 80 מה היה בצעירותה - היא טוענת שבזמנים שלה אם לא היו סימנים ברורים לכתם נשים באמת היו אוכלות אותה עם פרק זמן אסור בלתי נגמר

היא דווקא ממש מתלהבת מהפתרון של הבודקת..


 

(בעבר גם היו הרבה פחות שאלות כי הנשים היו יותר קשובות לעצמן, נחו בזמן וסת. נתנו לגוף להתנקות בצורה אופטימלית. גם לא היו אמצעי מניעה שהיום הרבה מאוד שאלות מתרחשות כתוצאה מזה.. גם בזמן הנקה היא אומרת שנשים היו נקיות לגמרי למשך כל הזמן ההנקה בניגוד למה שקורה היום.. הנשים יותר חלש, אוכל יותר מעובד והתותאה בהתאם)


 

אחרי הכל - אשמח באמת לשמוע מה ההצעה שלך במקרי קיצון שלגצרי קיימים ועליהם אני מדברת.

 

כל הדיון התחיל על מקרים שהם ממשעל הנס

לא קיצון .הדגשתי זאת בהודעה הפותחת

ברור מאליו שזה פיתרון נכון במקרה כמו שהיה לך .

ואני מבינה שלא נתקלת במקרים אחרים .

אני לעומת זאת נתקלת כמעט יום יומית בנשים ששלחו אותן לבודקת טהרה כשהיה אפשר למצוא פתרון אחר.

נתקלתי בנשים שהעדיפו לחכות חודש ויותר בגלל חוויה שלילית שעברו ללא צורך

וזה לא משנה עם הן יודעות לעמוד על שלהן או לא.או שנלחצות כי כך אמר הרב וזה ההלכה וכו'


לאורך כל ההודעות שלי כתבתי שאני מדברת על מקריםשושנושי
חריגים וממש לא על מקרים ששומעת עליהם כאן לראשונה ששולחים לבודקת בכל שני וחמישי - תגידו לי בבקשה שזה לא נכון כי זה נשמע מוגזם ברמות. 
הלוואי שהרב שלך היה עונה לכולןעל הנס

ובדיוק בגלל זה פתחתי את השרשור

אני דווקא התרשמתי מהרבנים ששאלתיפרח חדש

ששלחו אותי לבודקת רק כשבאמת לא היתה ברירה.

הרב שאל אותי שאלות לנסות להבין אם אפשר לתלות בפצע, ולא הצליח 🤷


ואז הלכתי לבודקת ושם היא מצאה פצע והיא גם אמרה שיתכן וזה בכלל לא מקור הדימום, יותר היה נראה לה שלא

אבל בשביל הרב ומבחינה הלכתית זה הספיק כדי להתיר עד עם אדום בבדיקה של יום השביעי (אחרי לידה ומלא זמן אסורים)

אממתקומה

כתבתי גם למטה, שאני חושבת שיש מחיר לכל צד.

אני לא עושה אידיאליזציה לגישה שאומרת לא לשלוח לבודקת, כי אפשר תמיד להתיר בכל מקרה.

אני בעיקר אומרת שצריך להבין את המחירים לכאן ולכאן.

אני לא שוללת בודקת באופן מוחלט, כמו שאת ואמאלה כתבתן, אצלכם זה היה בסדר גמור ועזר לכן מאוד.

אני כן חושבת שיש לזה מחיר. מחיר לעירוב של הלכה ורפואה, מחיר לחשיפה שנשים עוברות בהקשר הזה, מחיר של ה"סמכות" שדורשת חשיפה, כך שהנשים למעשה במצב פגיע יותר מול היכולת שלהן להסכים או לא. האם התרת אישה לבעלה שווה את המחירים האלו? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל צריך להתייחס למחירים האלו בכובד ראש.

מצד שני, אפשר לא לשלוח לבודקת. ואז נמנע את החשיפה הזו, ואת הערבוב הזה. אבל זה יכול להיות במחיר שיש מקרים שלא יהיה אפשר להתיר, כי לא נדע האם זה פצע או לא. האם המחיר כאן שווה את זה? שוב, אין לי תשובה חד משמעית. אבל צריך להבין את המשמעות של בחירה לכאן או לכאן, ולהבין שזה לא כל כך מוחלט.


וכן אני חושבת, שמאוד חשוב להסתכל על זה במבט על. על ההשלכות הכלכליות של זה, ולא רק בהקשר של תועלת עבור זוג ספציפי

*כלליותתקומה
לא כלכליות (בסוף)
אני חושבת שרוב מי שכותבת פה נגדOcd טבילה

לא מדברת על מקרי קיצון קיצוניים ביותר.


אבל שאלתי בעקבות הדיון הזה בודקת טהרה באזורנו כמה נשים מגיעות אליה בממוצע בחודש. היא לא הבודקת טהרה היחידה פה.

היא שאלה אותי אם התכוונתי כמה בממוצע ביום....

וענתה שאת חלקן שולחת בלי בדיקה כי אומרת לאישה שהמידע שהיא אומרת מספיק בשביל לקבוע מעל לכל ספק שיש לה פצע.

בעיני התשובה שלה מזעזעת ומדגישה לי למה אני כל כך מתנגדת לבדיקות כאלה.

(מעבר לרגישות האישית שלי עם זה)

ואני עוד מחזיקה מהרב פה כרב שלא ממהר לשלוח לבדיקות כאלה...


צריך פה שינוי דו כיווני-

גם של נשים שיסמכו על האינטואיציה שלהן, ואם הן מכירות את הגוף ויודעות שיש פצע יגידו את זה בפה מלא (ואת זה צריכה ללמד גם את עצמי) וילמדו לפרט את המידע הרלוונטי (כאב, יובש וכו׳) בעת שאלת רב.


וגם של רבנים שלא ימהרו לשלוח וינסו את זה כמוצא אחרון.

וואו זה פשוט נוראעל הנס

אני חושבת שבלי קשר מדריכת כלות צריכה ללמד נשים להיות קשובות לעצמן יותר על מנת שלא יקרו מקרים כאלה.

וגם להכניס את האפשרות של להתייעץ עם אשת הלכה לפני ששואלים רב.

פשוט מודעות

אני רוצה להוסיף עוד משהועוד מעט פסח

כתבת שנשים שחוו את הבדיקה כחוויה קשה הן נשים שהלכו לא מרצונן או הלכו לאישה לא נעימה. 

אני חושבת שעוד מאפיין הוא שבסוף הן יצאו בלי אישור להיות טהורות.

 

אני חושבת שאחת הסיבות שהחוויה האישית שלי היתה גרועה, למרות שהלכתי מרצוני החופשי לאישה שנחשבת מקסימה- היתה תחושת ה'עברתי את כל זה וזה אפילו לא הועיל'.

מאמינה שאם הייתי יוצאת בסוף עם אישור לטבול- החוויה היתה נתפסת בעיניי אחרת.

אבל ללכת לאישה זרה, לתת לה לחטט לך בגוף ולהכאיב לך (כי מרוב רצון טוב למצוא לי פצע, היא כמעט פצעה אותי)- וואלה, יכול להיות משתלם אם בסוף הייתי יכולה לקבל חיבוק מבעלי... 

אבל אותו דבר הוא סיוט טראומתי אם זה לחינם.

 

(לא קראתי את השרשור עליו אתן מדברות אז אין לי דרך לבדוק האם ההשערה שלי נכונה ויש מתאם בין הדברים. אבל על עצמי לספר ידעתי...).

לא בהכרחעל הנס

היו גם נשים שיצאו עם אשור שהן טהורות פלוס טראומה. יש כאלה סתם חוסר נעימות אבל יש כאלה שממש חוו טראומה קשה.

וכן כל אישה שונה בזה

אנונימית שכתבה למעלה, במקרה שלי הרב דווקא התיראנונימית בהו"ל

ועדיין שילמתי על סדרת הבדיקות הזאת בריבית דריבית ובדיעבד היה עדיף בהרבה להישאר אסורים מאשר לעבור את זה

יש עוד אופציה (לצערי נפוצה יחסית)מרגול

של נשים שנפגעו מינית בעבר. לצערנו זה כולל חלק לא מבוטל מהנשים, כמובן ההשפעה על ההווה של כל אחת היא שונה, אבל זה בהחלט יכול להוות טריגר.

כמובן גם בדיקה אצל רופאת נשים יכולה.

השאלה שבעיניי צריכה להישאל (הן על ידי האישה והן על ידי הרב) היא - האם אפשר להתיר בצורה אחרת? האם אני יודעת להעיד על עצמי שזה פצע? האם הרב עם מספיק אינפורמציה כדי שיהיה אפשר לפסוק בהתאם?

נכון מאודעל הנס

זה מה שניסיתי להסביר ויש מצב שיצא קצת עקום

ומה שאני חושבת שהשאלה הפנימית הזאת של מה אני מרגישה וחושבת נפגמה לחלק מהנשים ויצרה חוסר ביטחון במה שאני מרגישה ויודעת.

וכן לעיתים השאלה של מישהו מבחוץ יכולה לערער נשים גם אם השאלה מוצדקת והכרחית.

ועדיין אני מסייגת כי יש הרבה נשים שזה פשוט עזרה גדולה בשבילן.


אותי לא לימדו שאפשר להעיד על עצמי שיש פצעהמקורית

והלכתי למדריכה 'נחשבת'

ז"א, מבחינתי, אם יש נשים שלא יידעו לזהות אם יש פצע ויבחרו ללכת לבודקת - זה בסדר ממש וזכותן. כמו שיש מקרים שבהם אולי לפי עדות האישה אי אפשר בוודאות לתלות בפצע, והן לא רוצות ללכת, וזה בסדר מבחינתן

אבל הידיעה הבסיסית הזו של להעיד על עצמי, לא הייתה קיימת אצלי בכלל וזו בעיניי בעיה בפני עצמה. כי גם אם יש נשים שהחוויה הייתה להן טובה והיו מוכנות לעבור 'אי נוחות' מול בודקת בשביל החיבוק/ להיות מותרות, יש נשים שלא רוצות לעבור את זה (כמוני) והן לא נפגעות תקיפה מינית, פשוט מעדיפות שלא לעבור את זה וזהו. ורק אחרי שסירבתי בכל תוקף להצעה ללכת, הרב התיר..

בקיצור, לדעתי זו אופציה שהפכה שכיחה מדי ואני בלי נדר לא מתכוונת ללכת לבודקת

אני חושבת שזאת הנקודהאפונה

נשים פוחדות או לא יודעות שמותר להם לקחת אחריות, ולכן שואלות את הרב שאלות שהתשובה עליהן מופיעה בפירוש בספרי הלכה פופולריים, כלומר שאלות שאשה שעברה הדרכה הלכתית אמורה לדעת לענות עליהן בעצמה.

הרב לא יכול להעיד במקום האשה ולכן הוא שולח לבודקת.

דייקת מאוד את מה שאני מנסה לכתוב מהצהריים ללאOcd טבילה

הצלחה.

זה פשוט הפך להיות פתרון קל ושכיח,

במקום להישאר פתרון למקרי קצה נדירים שאין דרך אחרת להתיר.

וזה מה שמעורר בי התקוממות נגד זה...

אין לי בעיה שאישה תבחר ללכת לנסות להיטהר.

יש לי בעיה שזאת לא האופציה האחרונה, ולפעמים קל יותר פשוט לשלוח לשם במקום להסתכל על התמונה הרחבה ולהתיר דרכה.

בעניין זה - מצרפת מאמר של הרבנית ד״ר חנה אדלרמרגול
בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת, מאת: הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' - מגזין גלויה


מי שמתאים לה מוזמנת לעיין… בגדול היא בדעה דומה לשלך… (היא רופאת נשים ורבנית)

אניoo

הייתי אצל בודקת וזו היתה חוויה מאד לא נעימה

זה היה הטריגר מבחינתי להפסיק לשאול על דימומים

הרגשתי שלא נכון עבורי כל הפולשניות הזו מטעם דקדוק הלכתי

הבעיהתקומה

בפרוצדורה הזו, היא שזה כלי רפואי לצורך הלכתי.

ולפעמים ה"הלכה" או רב, נחשבים כסמכות שאי אפשר לערער עליה. ולכן כאשר מערבים פרוצדורה רפואית פולשנית כצורך ומגדירים אותו כצורך הלכתי, זו עלולה להיות בעיה, כי מול ה"סמכות" לא תמיד נשים ירגישו בנוח להגיד לא.


וזה יכול להיות באמת כלי נהדר, כמו שיש כאן כאלו שמעידות שהוא עזר להן מאוד והן לא הרגישו עם זה בעיה.

אבל הדברים האלו לא נבחנים במקרים ספציפיים, אלא כגישה כללית.

ולכן השאלה שצריכה להישאל כשבאים לדון בזה, היא לא האם לאישה כזו או אחרת הייתה חוויה נעימה או לא. אלא מה אנחנו חושבים כ*גישה כללית*, על הנחייה הלכתית שאומרת לאישה להיחשף לאישה אחרת.

כאן טמונה הבעייתיות בעיניי, וכאן עולה השאלה.

וגם מי שאומרת שעבורה זה היה בסדר גמור, צריכה להכיר את הבעייתיות בשימוש רפואי עבור הלכה. וגם מי שאומרת שלא צריך להשתמש בזה, צריכה להכיר בזה שהמשמעות של זה היא שיש פעמים שזוגות ימשיכו להיות אסורים.

בסוף אבלזברה ירוקה

צריך לדעת שבזכות הץפקיד הזה נוספו הרבה ימי אהרה בעולם

דברחם שפעם לא היה...


ונכון שזה יכול להוות טראומה, אבל בדרכ זה לא...

זה בדיוק כמו כל בדיקה גניקולוגית שכל אישה עוברת כמה וכמה פעמים בחיים

אני אוסיף משהו שאולי צריך להבהירמקרמה

ברור לי מעל כל ספק שאין פה  איזשהי כוונות רעות

לא של רב ולא של בודקות

ברור לי שהכלי הזה במקורו היה חיובי

והוא בא לענות על מקרי קיצון  שלא היה דרך אחרת להתירן


אבל כשפורצים גבול כבר קשה מאוד לשמור עליו

ונפרץ פה גבול של האישה שלא היה קיים בעבר!


נשים מעולם לא נדרשו לעבור בגיקה גניקולוגית לצורך הלכתי!

והכלי הזה כבר משמש הרבה יותר מהיעוד המקורי שלו

ורבנים שלא תמיד מבינים את המורכבות הנשית בחשיפה שכזוש מרבים להשתמש בו גם במקרים שאין הכרח


ואנחנו נחשפות כח כך הרבה, לרופאת נשים, לבלניות שמה זה כבר עוד חשיפה למטרה חיובית!

ואנחנו מתחספסות


ובשולי הדברים.

אם כבר כן נדרש ולא היתה אלטרנטיבה אחרת ובחרת ללכת

חשוב ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים

הן מבחינת פרטיות. הן מבחינת הגיונה, הן מבחינת פסיליטיס

(מיטה מתאימה והתנוחה משפיעה מאוד עח הכאב והאי נוחות - לא מיטה רגילה)

כי הרצון להיטהר חזר ולפעמים בדרך אנחנו מוכנות לעשות הקרבות


ועוד משהו שממש לא בשולי הדברים

השינוי ההלכתי על היכולת של אישה חהעיד על עצמה- הוא שינוי דרמתי

והוא חומק לנו מתחת לאצבעות

אנחנו עוד עלולות לבכות על זה בכיה לדורות


אני אולי נשמעת דרמטית

אבל אני באמת מאמינה שאנחנו בנקודה שצריך לצעוק stop

ולהטות את השימוש הרווח בכלי הזה לכיוון השני

אולי בעתיד נמצא את האיזון

תודהעל הנס

הסברת אותי ממש טוב

ואני זאת שפוגשת מציאות לא פשוטה ביום יום שלי

ופשוט לפעמים בא לי לצעוק את הצעקה הזאת

וברור לכולן שלאף אחד אין שום כוונב רעה אלא ההפך.

אני הייתי פעם אחת בחיים וזה היה לי נוראעדינה אבל בשטח

יותר נורא מלהיות אצל רופא גניקולוג, זה לא היה נעים בלשון המעטה, זה היה כואב , אני אחסוך תיאורים מה הרגשתי באותו רגע שעושים לי, (לא אונס חלילה, אבל בהחלט לא נעים, משהו שלא מרגיש רפואי, מרגיש יותר חטטני, שנכון שהמטרה שלו טובה, אבל היי, איך הגענו לשם?) זה היה אצל אחות בקופה שלא היה לי מושג שהיא זו שתבדוק אותי, וכמובן רואה אותה בכל מיני הזדמנויות , המקום שאני גרה בו לא גדול, אז פוגשת אותה לא רק במסגרת הקופח.

האמת, הייתי אחרי לידה, ובבדיקה מצאו פצע שהתיר, אבל אם תשאלו אותי היום, מעדיפה לחכות עוד שבועיים ולא לעבור את זה. מבינה שיש כאלו שזו הצלה בשבילם, אבל אני ממש ממש מסכימה עם הפותחת, שזה יכול להיות טראומתי למי שעוברת את זה פעם ראשונה , ככה פתאום , בלי שיסבירו לה את האופציות , חייבת לציין שלא קראתי שרשורים קודמים, נחתתי ישירות לזה, אז לא יודעת על מה דובר

אני ממש מודה על זה שיש אופציה כזואורי8

הציל אותי כמה פעמים מלהיות אסורים סתם. האמת, לא מצליחה להבין מה ההבדל בין בדיקה של  בודקת לבדיקה של רופאת נשים, או גרוע מכך, רופא נשים. למה את זה לא חווים כאונס? בעיני בדיקה של רופא נשים, במיוחד גבר, גרועה הרבה יותר.

בעיני זה לא נעים וזהו , שווה לי  גם בשביל עוד יום של טהרה. מבינה את מי שנמנעת כי זה לא נעים לה, אבל לא מבינה למה בדיקת רופא נשים נחוות בסדר ובודקת טהרה לא. 

בעיניי שניהם לא נחווים כ- בסדרהמקורית

ולכן אני נמנעת מזה ככל הניתן


ובכל אופן, לרופאה שלי אלך אם ממש צריך ולבודקת לא , כי הרבה פעמים הפרקטיקה של בודקת נועדה לוודא מה שלא חייב לוודא בדרך הזו.

ועניין הנחיצות הוא קריטי בעיניי כשנכנסים לי פיזית לנרתיק כשאני פסוקת רגליים

לי קשה קצת לקרוא את השרשור הזהאישתו של

קודם כל באמת חיבוק לכל מי שהבדיקה אצל בודקת טהרה היתה לה חוויה קשה ואפילו קשה מאד.

מובן שזה נחווה ככה מכל מיני סיבות.

 

 

וביחד עם זה

בתור אישה שהיו לה הרבה פצעים והייתי אצל כל מיני בודקות-

מעולם לא הרגשתי שמיהרו לשלוח אותי לבודקת (הרב)

תמיד היו דרכים ונסיונות להתיר גם בלי[

ובודקת זה בעיני פתרון מבורך שמתאפשר בדורנו (ופחות בדורות קודמים)

שמאפשר להוסיף עוד ימי טהרה

במקום להתחיל לספור מהתחלה....
לי קשה לקרוא משפטים כמו "הרב לא רוצה לקחת אחריות"

כל רב זה אדם שיש לו אחריות רבה על הכתפיים, 
וכל פסיקה במראות היא לקיחת אחריות מוחלטת. (ברוב שאלות על עדים אין קשר לפצע....)
תמיד הרגשתי שכל רב ששאלנו עשהכל מאמץ להתיר אם אפשר, כמובן בתוך עולם ההלכה. 
ורק אם לא היתה ברירה הוצעה האופציה הזו

 

לא מצליחה להבין על מה מבוססת התאוריה שרבנים מריצים בכךל שאלה לבודקת
פגשתי ושאלתי הרבה רבנים ומעולם לא נתקלתי בזה.....

 

יותר מזה
למדתי הדרכת כלות במכון פועה והם ממש מדגישים את ההנחיה לנשים לא ללכת לבודקת בלי הנחיה מרב
(כי נשים הרבה פעמים מרצונן החופשי הולכות לבודקת כשיש להן שאלה צכדי שימצא פצע ויתירו. והם אומרים במכון פועה. לא ללכת ככה. קודם לרב, יש סיכוי רציני שאין צורך בבודקת בכלל)

וגם. יש הרבה נשים בעולם שמבחינתן יום טהרה נוסף, מול ללכת לבודקת, יום טהרה נוסף לוקח בגדול....

 

 

לי הרבה פעמים היו פצעים שבודקת ראתה.
ושלא הרגשתי כלום. לא יובש לא כאב לא כלום לא 2 נקודות דם באותו מקום...
רק כתם לא מוסבר
בעיצומם של 7 נקיים
ובזכות רב ששלח לבודקת הצלחתי להטהר מהר... (והיו פעמים שאפילו זכינו להריון בעקבות זה)

 

 

שוב, אם למשהי זה לא מתאים. זה מובן.
אבל כאמירה כללית להפוך את זה למיותר או זריקת אחריות של הרבנים..... לי זה כואב וגם בפשטות לא נראה לי האמתץ.....

גמני קיבלתי הנחיה פעם לא ללכת לבודקתהמקורית

(לא שחשבתי, כן..?)

וזה בסדר שיש מי שמוצאת בזה תועלת. אחלה ממש.

וחלילה מלהוציא דיבה על רבנים שמוסרים נפש למען טהרת עם ישראל, אבל באמת נשאלת לפעמים השאלה - מה היה קורה אילו..?

לו לא הייתה אפשרות כזו, מה הרבנים היו עושים ?

מה עשו אז? פשוט לא התירו וזהו?

לא יודעת, מעסיק אותי נוכח אי הנוחות האישית שאני מרגישה מול העניין

ונכון שעם ירידת הדורות חלה התקדמות בטכנולוגיה ובפתרונות..

לא מדיר שינה מעיניי, אבל יצא לי לשאול את זה.. שלא נבוא לידי נסיון

באמת מעניין מה עשו אז..שושנושי

אנסה לברר עם אמא שלי, היא אלופה בהיסטוריה יהודית - בטוח תדע

אעדכן בתוצאות

אשמח לשמועהמקורית
לי נשמע שהתשובה לשאלה היאאישתו של

שפשוט רוב המקרים לא התירו.....
כולן פה סיפרו על מצבים שרב אומר שזה פצע גם בלי בודקת.
וברור שזה היה אז וגם היום.... 
דרכים בהלכה להתיר על סמך פצע

וכן רק אוסיף שלא דומה הפסק טהרה לבדיקה בתוך 7 נקיים, ולא דומה כתם על תחתון למראה על עד ועוד ועוד....

אני חושבת שבהחלט יש מצביםבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ה 23:07

שפעם לא יכלו לדעת שיש פצע, ולא היו שום סימנים שאיפשרו לתלות את הדם בפצע, ולכן לא יכלו להתיר, והיום יש את האפשרות הזו באמצעות בדיקה של בודקת טהרה.

מלכתחילה - רק עבור מצבים כאלו הבדיקה שלה מיועדת.

בעיקרון אם יש ראיות אחרות לתלות בפצע - הרב לא אמור לשלוח לבודקת אלא יכול להסתמך על הראיות כדי להתיר.

(יכול להיות שיש רבנים שמפחדים לפסוק ככה היום. אני לא יודעת. אבל בוודאי יש לא מעט רבנים שכן תולים בפצע ללא בדיקה של בודקת טהרה, כשיש להם על מה לסמוך. וכך גם מורים רבני מכון פוע"ה לפי מה שאני יודעת).


 

אבל במצבים שבאמת אין ראיות לזה שיש פצע - לא יכלו להתיר פעם.

והיום יש אפשרות כזו.

ואולי זה לא מתאים לכל אחת. ואולי צריך להיזהר כשמציעים את האפשרות הזו.

ולא ספק כל אחת צריכה להיות קשובה לעצמה ולבדוק האם זה נכון לה.

אבל אני כן חושבת שיש בזה ברכה להרבה נשים.

ומוסיפה פהבארץ אהבתי

את הדברים שהרב אליהו כותב לגבי האפשרות שאישה תעיד על עצמה שיש לה פצע.

אני חושבת שזה באמת חשוב להכיר את ההלכה הזו, ולדעת שלקבוע שיש פצע לא חייב בכלל להיות דרך בודקת טהרה.

ובכל זאת - במצבים בהם אין סימנים שמעידים בבירור על פצע, בודקת טהרה יכולה לעזור להרבה נשים, כמובן רק למי שזה מתאים לה.


רציתי לכתוב את זה גם, חשוב לדעתעלה למעלה

שאישה מעידה על עצמה על פצע!

ולכן כמה חשוב להיות בקשיבות לגוף שלנו,

וגם שעושים בדיקות לשים לב אם את פוצעת את עצמך.

אני לא חושבת שהיתה פה אמירה כללית שזה מיותרOcd טבילה

אלא אמירה שיש הרבה נשים שזה קשה להן,

ואולי מי שלא חווה את הקושי הזה לא מבין אותו, ולכן משתמש בפתרון של בודקת גם כשיש דרכים נוספות כי לפעמים יש מורכבות הלכתית שזה פותר אותה.

מכון פועה באמת אומרים את אותה טענה שעלתה פה- שצריך להיזהר מאוד שזה לא יהפוך להיות פתרון נפוץ מידי ושישאר רק למקרים חריגים מאוד שבהם אין שום דרך להתיר, אבל עדיין הדימום לא מוסבר אז אולי זה יעזור.


אישית אני מרגישה מאוד לא בנח עם בדיקות כאלה לצורך הלכתי, אז מסרבת ללכת. ויצא לי שאחרי הסירוב התירו... זו חוויה אישית כמובן ולא מעידה על הכלל ויש הרבה רבנים שזה מוצא אחרון בשבילם, אבל היא כן מעידה על כך שהחשש שזה יהפוך להיות נפוץ מידי הוא אמיתי.

בעקבות הניק שלךאפונה
עלתה לי דוגמא מקבילה למצב שבו מאד סביר שיש לאישה פצע אבל היא חוששת להעיד על עצמה שזה המצב/בכלל לא יודעת שזה בסמכותה.


בעיני המצב הזה דומה לאשה שיש לה OCD סביב טבילה, היא לא בטוחה שהיא הסירה את כל החציצות, והרב יגיד לה - או קיי, אין בעיה, את יכולה לטבול אחרי שהבלנית תעשה לך עיון ותבדוק אם יש חציצות או אין.


אני חושבת שצריך לעודד נשים להעיד על עצמן אם יש או אין להן פצע, בטח במקרים שהם ממש אחד לאחד הדוגמאות שמוזכרות במפורש בשו"ע.

יש הבדל בין חדר של גיניקולוגית לבודקתפפצלשית

לגיניקולוגית יש כיסא שהתנוחה שלו מקלה על הבדיקה

יש כלים יותר סטריילים

לבודקת שאני הולכת אליה יש בדיוק כזה כסאאמהלה

והכל אצלה סטרילי ומעוקר.

אולי כל השאלה למי הולכים.

כיסא גיניקולוגית?פפצלשית
אצלי יש לה מיטה עם מוטות שיוצאים לרגלייםשושנושי

לא של גינקולוגית, דומה קצת..

ספקולום ראיתי שהיא הוציאה חד פעמי מחבילה

ראיתי גם מטושים

לא ראיתי את השאר

כן!!! בחדר פרטי שמיועד רק לזה. הכי מקצועי שישאמהלה

אשמח להמליץ עליה למי שצריכה

באזור ירושלים

הזכרת לי פעם כשהייתי אצל בודקתAnola
אז לא הרגשתי שלילי אבל עכשיו מנסה להיזכר וזה היה בחדר רגיל בבית שלה וכל האור ולא יודעת.. היום נשמע לי פחות. אולי לא זוכרת מדויק או הדחקתי לא יודעת אבל אם הולכים חשוב בעיניי שתהיה מקצועית עדינה ועם תנאים נורמליים ולא בחדר רגיל בבית 
אני לא רואה בעיה בחדר בבית עם מיטה רגילהיעל מהדרום
לק"י


כל עוד יש פרטיות, ואת לא פוגשת את בני הבית. ונוח שם.


לא הייתי מחפשת בעיות סתם . אם לא הרגשת רע אז, אין סיבה להתחיל לחשוב שאולי היה רע.

יש חשיבות לתנוחהמקרמה

ומיטה רגילה לא מאפשרת תנוחה אידיאלית


מסכימה איתך שלא צריך לחפש חוויה שלילית בעבר

אבל אם כבר תדרש לכך שוב בעתיד- כן כדאי ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים 

איזה מיטה צריך? שהראש קצת מוגבה?יעל מהדרום
לק"י


אני הלכתי פעם אחת, לא זוכרת איזה מיטה היתה. אבל לא זוכרת שהיתה בעיה🤷‍♀️


אבל מקבלת שלא תמיד זה מוצלח.

אז למה גיניקולוגים לא משתמשים במיטה רגילה?פפצלשית
אצלי היא הגיעה אליי הביתהרקאני
בעייני בדיקה על מיטה רגילה זה דבר שלא צריך לקרות!פפצלשית

מבחינתי אין דבר כזה בדיקה על מיטה רגילה (גם אם אין אנשים ויש פרטיות)

יש סיבה למה לגיניקולוג יש מיטה מיוחדת ולא סתם מיטה כמו אצל רופא משפחה

בתור אחת שהלכה לבודקת לא פעם ולא פעמייםפה לקצת

וגם לא בעד ללכת לבודקת, הכוונה שאם הרב יכול להתיר אז לגמרי עדיף ולפעמים קצת מעצבן אותי ששולחים אותי אליה.

ועדיין, החוויה לשי לא נוראית בכלל כמו שאת מתארת.

הולכת לבודקת מקסימה ועדינה, שיש לה את כל התנאים והכל שם סטרילי ופרטי.


ויש כאלה שגם ללכת לרופא נשים עןשה להם רע ובכל זאת הולכים כשצריך.

אז מבחינתי אם רב אומר שצריך ללכת לבודקת זה בדיוק כמו שאני הולכת לבדיקה אצל רןפא נשים, צריך אז עושים ומשתדלים למצוא את הבנאדם הכי מתאים.

זה שונה ממש!פפצלשית

בודקת לדעתי זה המצאה

מה עשו פעם בלי בודקת?

באמת שלדעתי זה דבר שצריך לעבור 

אז גם אפידורל זאת המצאה?פה לקצת
אני מסכימה עם זה שלא תמיד באמת צריך בודקת ובכל זאת שולחים אבל מפה ועד להגיד שזאת המצאה....
יש הבדל בין רופאת נשים לבודקתפפצלשית

רופאת נשים דואגת לבריאות שלך

בודקת זה נטו כדי לפתור בעייה הלכתית, שגם בלי בודקת אפשר לפתור

בעיקרון בלי בודקת אי אפשר לפתורבארץ אהבתי

אם מדובר בבעיה שאפשר לפתור בלי בודקת, זו באמת בעיה שולחים לבודקת במצב כזה.

אבל בודקת אמורה לעזור במצב שאין אפשרות אחרת להתיר הלכתית.

ויש נשים שעבורן זה שווה את זה, ממש כמו שעבור הבריאות שלנו שווה לנו להיחשף מול הרופא/ה בעת הצורך.

בעינייךפה לקצת

מבחינתי הבריאות שלי חשובה ואעשה בשבילה הרבה וגם הטהרה שלי חשובה וגם בשבילה אני מוכנה לעשות הרבה.

כתבתי מנקודת מבטי.


ולא תמיד אפשר לפתור דברים בלי בודקת.

אם אתן הולכןת ל"פעם" אז פעם כנראה את המקרים שהבודקת מצילה היו פשוט אוסרים.

זה אכן מה שאמא שלי אמרה לישושנושי
שבעבר היה מלא מקרים שאסרו כי לא היה פתרון אחר (היו גם הרבה הרבה פחות שאלות כי היום מלא שאלות הן כתוצאה משימוש באמצעי מניעה)
האמת שהנושא הזה כאוב אצלי קצתרוצה לשאול שאלה

והלוואי שהייתי יכולה לצעוק את זה אלף פעמים - גם במקרה שאין ברירה והיה צריך ללכת לבודקת, אישה לא אמורה להרגיש לא בנוח! אם אישה לא מרגישה בנוח -יש פה בעיה (וכמעט תמיד לא אצל האישה עצמה...) - אחות לא רגישה מספיק, לא מיומנת מספיק, חדר\מיטה לא מספיק פרטיים\נוחים ועוד הרבה הרבה סיבות.

 

אני הייתי אחרי לידה וכל כך רציתי כבר להיטהר, ואז היה דימום בבדיקה של היום הראשון, האחות שהייתי אצלה פעם פעמיים לא הייתה זמינה והייתי לחוצה לסיים עם זה לפני השקיעה וכו' אז פשוט הלכתי לראשונה שהייתה לי ברשימה, בלי להכיר אותה. לא רוצה להכנס לפרטים בדיוק, אבל הסיטואציה הייתה מאוד מאוד מאוד לא נוחה, שמה אותי לגמרי בתחושה של אונס ואני לא מגזימה... זה היה חדר חנוק באיזה מחסנים של בנין, עם 'מיטה' מאולתרת ושתי מקלות לשים עליהם את הרגליים, מליון מטושים מלוכלכים על הרצפה... והיא פשוט חיטטה שם שעות בלי להסביר לי אפילו מה היא בודקת, ורק התעצבנה שאני לא בתנוחה הנכונה... אין לי מושג עד היום מה בדקה שם ומה ראתה, אני רק יודעת שבסוף אמרה שזה בסדר וזהו... אפילו לא היה לי מקום בלב לשמוח על זה...

אחרי כמה ימים (עדיין בתוך השבעה נקיים, ממש יום לפני הליל טבילה) היה דימום רציני, היה נראה לי כמו מחזור או משהו כזה, ורציתי לוודא, אבל לא הייתי מסוגלת ללכת לבודקת. אבל הספקות הרגו אותי, אז בעלי ברר בשבילי אצל כמה אנשים על הבודקת הכי טובה באזור, ואליה הלכתי עם דפיקות לב... וההבדלים היו שמים וארץ.... פתאום הבנתי שיש דבר כזה שאני באה ויש באויר תחושה נעימה, שהבודקת מקבלת אותי יפה ובמילים טובות, שהיא משתדלת לחפור כמה שפחות, שהיא מסבירה כל דבר שהיא עושה כדי שאני לא אלחץ מה היא כבר עושה שם, במקרה הזה דווקא לא היה פצע וזה בעצם דפק לי את כל השבעה נקיים יום לפני הליל טבילה... אבל כשיצאתי פשוט התחלתי לבכות, ובעלי היה בטוח שזה בגלל שאני מצטערת על הטבילה שנדחית... ואני רק ישבתי ובכיתי מההקלה ומההבנה הזאת שזה יכול להיות אחרת... ומהכעס על זה שבודקת כל כך לא רגישה עדיין נשארת בעבודה שלה, ועוד נמצאת הראשונה ברשימה!....

 

ספציפית על המקרה הזה התלוננתי למי שהיה צריך, אבל אני לא בטוחה שהיא היחידה ממש... זה אומנם נדיר אבל יכול להיות קיים, ולכן, אם מישהי מרגישה לא בנוח מהבדיקה (יותר לא בנוח מאשר בדיקה רגילה אצל רופאה) אני חושבת שזו נורת אזהרה... 

מצטערת מאוד מאוד לשמוע על החוויה שלך!פה לקצתאחרונה

באמת זה לא משהו שאמור לקרות ולא מבינה למה נשים כאלה עובדות עם אנשים.


אבל זה רק מחזק את העניין שאין בעיה עם עצם המציאות של בודקת אלא שזה משנה לאיזה בןדקת הולכים.


ורק לגבי הלא בנוח, את מתכוונת בטח ללא בנוח קיצוני כמו שקרה לך.

כי להרגיש לא בנוח להתפשט ולתת למישהי לחטט לך בנרתיק, הגיוני שזה לא נוח. זה לא הסימן שהבודקת לא בסדר אלא אם יש משהו מעבר לדעתי.

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''אחרונה
שיש
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעםאחרונה

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעםאחרונה

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה לאחרי לידה שקטה?אנונימית בהו"ל

באזור ירושלים

עדיפות לקבוצה מותאמת להריון ראשון

תבררי בארגון "יד שרה"עודהפעם

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

סתם להתקשר אליהם?אנונימית בהו"ל
כן, יש לך פה את המספרעודהפעם
לא מכירה... אבל שולחת חיבוקהתלבטות טובה
שה' ישמח אותך בקרוב (ולא מכירה)דיאט ספרייט
תבדקי בעמותת ניצצות ענבראחות אחתאחרונה

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחות
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
תלוי גישהאנונימית בהו"ל

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

תודה רבה🙏בידיים פתוחותאחרונה
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''
לא נראה לי שבסוג אחר יהיה יותר מבחרהשם שלי
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

תחבושות בביחנוקהאחרונה
סידור אולי בצומת יש?
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

עכשיו הבנתי אין לי הסבר

בד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...

תודה שהבהרת את כוונתך❤️

המלצות לרופאים להריון בסיכון בדרוםאנונימית בהו"ל

בקופת חולים מכבי.

אשמח להמלצות.

עדיפות לאישה.

(ד"ר מירב נזר מפסיקה לעבוד בקריית גת)

אשמח לשמוע חוות דעת עלאנונימית בהו"ל

דר דוד דניס לווינסקי. איך הוא.

האם עושה בעצמו אולטרסאונד או שולח לטכנאית?

הייתי אצלואיזמרגד1

(בכללית, אז לא יודעת מה הנוהל על אולטרה סאונד)

הוא היה נחמד ממש אבל הפנה אותנו סתם למוניטור ומעקב צפוף כי העובר קטן כשהוא היה אחוזון 18, שזה לא כזה קטן...

ד"ר אילן שוורץתוהה לעצמי
תודה על התגובות.אנונימית בהו"לאחרונה

אולי יעניין אותך