שרשור נוסף לעניין בודקת טהרהעל הנס

בקשר לשרשור שנפתח והתת דיון שנפתח שם על הצורך בבודקת טהרה

אני קוראת סמויה כאן שנים עכשיו פעם ראשונה שפתחתי שם משתמש כי היה לי ממש קשה עם הנושא הזה

הוא עולה פה מידי פעם בצורה כזו או אחרת

הקושי שלי עם הנושא הוא מאד גדול כי בעבודה שלי אני נתקלת יום יום בנשים שהפנו אותם לבודקת טהרה בצדק או שלא בצדק.

הנושא הזה צריך משנה זהירות כפול פגשתי לא מעט נשים שחוו את זה בצורה מטרידה מאד מאד. וחוו את זה ותארו את זה כתסמיני אונס .פגשתי נשים שאחרי שנים לא היו מסוגלות לדבר על זה. ואני כן מודעת שזה קיצוני ולא כולם יחוו זאת כך.


צריך לזכור שזה עניין פולשני מאד והוא ממש משפיע נפשית על נשים וכשחקרתי לעומק כן היתה לי הרגשה שכשואלים רב ממש תלוי איך שואלים את השאלה וגם מה ההכשרה שהרב עבר וגם כמה הכתפיים שלו רחבות בפסיקה.וההבנה של ההשלכות של פסיקה בענייני טהרה משום שזה ממש לא כמו לפסוק בענייני בשר וחלב,שבת כשרות וכ'ו.

מצטערת,אני יודעת שזה לא מקובל לומר דבר כזה אבל אני ממש מסכימה עם מקרמה .

המקום של נאמנות האישה נדחק ויותר מזה ההקשבה הפנימית של האישה לעצמה נדחקה .

לעיתים נכון יותר להתייעץ לפני שאלת רב עם אישה שמבינה בתחום על מנת להגיע לרב עם שאלה מדוייקת יותר

ולא ההפך .

ונכון הפתרון של בודקת הלכה הוא לדעתי מעולה אבל רק במקרי קצה ולא מעבר. יש השלכות רחבות הלכתיות שמושפעות מכך ויש אפשרות להתיר פצעים פנמיים גם אם אין הוכחה ודאית שראו אותה בעין להמצאות הפצע.וכן זה מופיע בפרוש בסיפרי ההלכה.


והלואי שלא תצא תקלה מידנו.

מעניין, אף פעם לא הייתיים...

אני יודעת שפעם לא היה דבר כזה בכלל

אני הייתירקאני

ולא היה לי כזה נורא...

לא כולן חוות את זה בצורה טראומטית

כל אחת שתעשה מה שטוב לה...

לא כל-כך מבינה על מה הדרמהשושנושי

לי אישית יצא לבקר אצל בודקת ממש לאחרונה, לראשונה אחרי כמעט 10 שנות נישואין (הביקור הזה היה מבחינתי בגדר נס.. אם לא זה - הייתי כנראה נשארת אסורה לעוד תקופה ארוכה)

הייתה חויה טובה ולגמרי נעימה

כמו בהמון תחומים בהלכה יש הבדל בפסיקה בין רבנים שונים

כל עוד זוג התייעץ עם הרב שלהם וזו הייתה ההנחיה שלו -

לא רואה שום עניין לדון בהאם זה כן או לא נכון.

השרשור הזה לדעתי חוץ מלגרום לאותה אישה שהלכה ממש בשמחה לבודקת - חוץ מלהעלות לה עכשיו תחושות שליליות על הנחייתו של הרב - לדעתי לא ייצא מזה כלום

מסכימה איתך ממשרקאני

פתאום כשקראתי ניסיתי להיזכר בתחושות רעות שלא היו...

מבחינתי זה היה קרש הצלה כדי שאוכל לטבול

היה הייתה נחמדה ומתחשבת והכל היה בסדר...

 

ברור לי שאם הייתי קוראת כאלה תגובות לפני כן לא הייתי מעיזה ללכת אליה וחבל...

רק לספר על עצמי ידעתי... בתור "מתמודדת טהרה",אמהלה

אם לא בודקת, בהרבה מקרים לא יכלתי לטבול.

יש לי עבר של דימומים בין ווסתיים

והחלום של הרב בכל פעם שהוא שולח אותי לבודקת זה שהיא תצליח למצוא לי פצע שיתיר לי לטבול....

לפעמים עלה בידינו ולפעמים לא

אך אף פעם בכל כמעט 20 שנות נישואיי ואין ספור בדיקות אצל בודקת

לא חוויתי את זה כהטרדה או חלילה אונס

זה תמיד נחווה אצלי כנס ההצלה שלי

וגם כשאמרו לי לא... יצאתי בהרגשה שעשיתי כל מה שיכלתי והקב"ה אמר עדיין לא.

אז רק הראיתי את הצד השני של הסיפור, יש גם כאלה

את צודקת אבל רציתי גם להביא צד נוסףעל הנס

שלא מדובר עליו ונתקלתי בו באופן אישי

ולא פעם אחת

כשזה תלוי בגישה שבאים לזה זה משפיע

ותלוי בבודקת עצמה מה לעשות שלא כולן רגישות ?

למרות שאני בטוחה שרובן מקסימות

ונתקלתי באלף גישות לנושא הזה

היה לי חשוב ממש להביא קול נוסף של נשים שחשו מזה יותר קושי מאשר הקלה או עזרה.

ולא כולן מסוגלות לבוא ולומר מה שהן מרגישות

אני פשוט חושבת ולכל אחת יש קושי בדבר אחר אחת בשבילה זה הצלה וזה בסדר גמור והשניה בדיוק ההפך

היא תעדיף לחכות חודש פלוס העיקר שלא תצטרך לעבור דבר כזה שוב .


נתקלתי במקרים גם בקצון השני

העניין הוא שהקול שאת הבאת הוא הקול הנפוץ פה בפורוםאמהלה

וזה נותן את התחושה שמי שכן הולכת לבודקת עושה משהו מיותר/מזיקה לעצמה/לא שומעת לרבנים ה"נכונים" וכן הלאה.

כך בכ"א אני חוויתי את זה בתקופה הקשה שלי.

אני רק אומרת שחשוב להציג את כל הצדדים, רק צריך להיזהר לא להלחיץ/להפחיד מצד אחד אך גם לא לפגוע ולהנמיך את הצד השני.

אבל יש מקריםאפונה

שבהם אשה בהחלט יכולה לטבול

כלומר מקרים שאפשר לפתור בכלים הלכתיים קלאסיים

אבל ברגע שבודקת הפכה לברירת מחדל - חלק מהרבנים כבר לא מתירים ללא בודקת ואז נשים שלא מעוניינות ללכת לבודקת נאלצות לדחות את תהליך הטהרה גם במקרים כאלה.

כשרב שולח לבודקת זה בד"כ אחרי שהוא לא הצליח להתיראמהלה

בעצמו. לא על כל מראה שולחים לבודקת.

רב שמספיק מבין בענייני מראות יודע להבחין בין פצע ודאי לדם שלא ברור מה מקורו.

 

ככה זה אמור להיותאפונה
בפועל יש מקרים, כמו בשרשור הקודם - אשה מגיעה עם כמה עדים עם כתמי דם זהים באותו מיקום (מקרה קלאסי לפצע, מופיע בשו"ע) ובמקום להסתפק בזה ולתלות בפצע כפי שכותב השו"ע הרב שולח לבודקת.
יש הרבה רבנים שישר שולחים לבודקתפפצלשית
לא קראתי את השרשור הקודםאנונימית בהו"ל

אבל מה שתיארת קרה לי. סדרה של בדיקות טהרה שהסתבכו ויצרו אצלי טראומה מאד גדולה עם השלכות מאד קשות. תסמינים של פוסט טראומה. ביעוטי לילה. התקפי חרדה. דיכאון. קושי מול הדת והממסד הרבני שגרם לי לכל זה, איך שחוויתי את זה. וכמובן קושי מאד גדול ברמה הזוגית. לקח לי שנים והרבה מאד שעות טיפול כדי להתגבר על זה... אז ברור שזה לא קורה ולא יקרה לכל אחת. אבל מה שתיארת קורה ומי שמפנה לבדיקת טהרה (מדריכות כלה, רבנים ובודקות עצמן) צריך להיות ער לסיכון שזה עלול להביא. היום אני כמוך חושבת שזה פתרון מצוין כשאין פתרון אחר. לא לכתחילה ולא כדבר גורף.

נכון ולכן חושבת שצריך משנה זהירות בזהעל הנס
וחיבוק על החויה זה לא פשוט בכללעל הנס
אני חושבת שחשובשלומית.

שהאישה תבחר מה מתאים לה ואם היא רוצה ללכת לבודקת

בלי יותר מדי דרמה.

נשים שחוו את זה כתסמיני אונס זה ממש מזעזע וכנראה אולי:

א. הלכו לבודקת מאוד לא רגישה (מאמינה שהרוב לא כאלה)

ב. הלכו שלא מרצונן

 

יש נשים (ואני ביניהן) שפחות מתאים להן להיחשף בפני בודקת ולכן כאשר הרב מעלה את האפשרות- יכולות להחליט שלא ללכת

וזה משתנה בין מקרים מה הדחיפות ומה ההבדל בין עם בודקת/ בלי בודקת אבל יש נשים שזה ממש מציל אותן.

 

בעיניי חשוב שהאישה תכיר את ההלכה, תתייעץ עם רב, תשאל על אופציות נוספות במידה והיא נרתעת מהאופציה של בודקת, ותחליט לבסוף מה הבחירה שלה בכל סיטואציה.

 

הפיכת השיח נגד התופעה של בודקות באופן רחב וכולל בעיניי אותו דבר כמו הרבנים שדוחפים על כל דבר ללכת לבודקת: 

חוסר שיקול דעת והפיכת העניין למשהו שלילי בפני עצמו.

 

חושבת שכדאי לשים את העניין במקומו, בלי הפחדות מוגזמות ושכל אחת תחליט מה מתאים לה בכל סיטואציה

צודקתעל הנס

נכון  מאד

אבל לא כל אחת מסוגלת להגיד את הקו האדום שלה

אין פה הפחדה אלא יותר להביא צד נוסף בנושא.

כי כשאני פוגשת מישהי שמספרת לי על חויה כזו זה הלב פשוט מתכווץ

אני גם פוגשת את הצד ששמח שיש לו את הפתרון הזה וזה נהדר

אבל עדיין אישה צריכה להיות במודעות כלפי עצמה ולדעת את הגבולות שלה

מה לעשות שיש כאלה שמאד רגישות ?

מסכימה שאישה צריכה להיות מודעתשלומית.

לגבי עצמה.

אבל אי אפשר בגלל כאלה שהן מאוד רגישות להכתים פתרון שלנשים אחרות הוא מצויין.

מי שמאוד רגישה- כדאי שתכיר את עצמה, ותדע להיות זהירה יותר בסיטואציה שעלולה לפגוע בה.

 

ובנוסף מצטרפת לאלו שאמרו שכדאי ומומלץ שאישה תכיר היטב את גופה ואת ההלכה וכך להמנע מטרטור מיותר.

קרה לי פעם אחת שרב (שאני מכירה אותו כמחמיר במיוחד) המליץ לי ללכת לבודקת טהרה ומאיך שקראתי את הסיטואציה היה ברור לי שזה מיותר, הסברתי לו למה והוא הבין.

 

אישה צריכה להרגיש בטחון בסיסי קודם כל לגבי הגוף שלה ואח"כ לערוך היכרות בסיסית-מקיפה (כלומר, לא ללמוד מראות אבל בהחלט לדעת היטב מה כתוב בדרכי טהרה או בספרים שלפיהם היא נוהגת) ומהעמדה הזו לבוא לשאול

כנראהoo
שרוב הנשים שחוו טראומה מבודקת הן נשים צעירות ותמימות שבקושי הכירו את גופן ואפילו לא חשבו להביע את דעתן אם הן רוצות או לא.


לשלוח אישה כזו לבודקת זה יותר מדי נפוץ והופך את הפתרון הזה לבעייתי

אני רק חיייבת להגיד שקושי להחשףמקרמה

בבדיקה גניקולוגית לצורך הלכתי זה לא 'מאוד רגישות'

(בעיני ההיפך.. לקחת חשיפה כזאת כדבר פשוט זה כהות חושים)


ובעיני החשיפה פה היא לא הנושא.

זה רק ההשלכות

אלא הפקעה של כלי הלכתי שהיה מצוי בידיים של הנשים לגורם חיצוני

והפיכתו לברירת מחדל


זה קצת מזכיר לי בהשאלה את ההשתלשלות של לידות עכוז...

בהתחלה ניתוח קיסרי היה רק שלא הצליחו לילד עכוז.... ואז הוא כבר הפך להיות מדיניות לכתחילה ברוב בתי החוחים והיום כבר אבדה המיומנות ליחד עכוז..  היא נשארה אצל מעטים ממש

אנחנו מתקרבים לנקודה שהמיומנות של רבנים לתלות מראה בפצע על סמך עדות של אישה הולכת לאיבוד והם 'פוחדים' לקחת על כך אחריות ושולחים לבודקות כי זה קיים. אז למה לא?

בעצם השתנו כללי המשחק ואחת ההשלכות של זה שלאותן נשים 'רגישות' בקרוב כבר לא תהיה אלטרנטיבה והם יאלצו להתישר עם כללי המשחק החדשים או לספוג את ההשלכות


ובעוד כמה שנים את תשמעי מדריכות גלות מדריכות כלות צעירות ששוה לעשות את המאמץ הזה גם במחיר של אי נעימות והן רק ירוויחו מזה וזה לטובתן

והם ילכו... גם במחיר קשה


הדרך ל#@@! רצופה כוונות טובות

יש פהoo

גם את נושא החשיפה

וגם את האחריות שלא לוקחים


אני לא חושבת כולן תלכנה לבודקת, יש נשים שיתנגדו וימצאו פתרונות אחרים ויש שיסכימו לעשות מה שאומרים להם.

אני לא חושבת שזה הניסוח הנכוןשושנושי

של לעשות מה שאומרים לי - ממש לא

אני ממש לא אחת כזאת שתעשה כל מה שיגידו.. זה קצת מקטין את הנשים שבוחרות - מבחירה! ללכת לבודקת

 

אותי אישית אף אחד לא הכריח

בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר, שווה לי לעשות את המאמץ בשביל זה.

נשים אחרות יבחרו לא ללכת ולשלם את המחיר של לחכות יותר זמן..

קבוצת נשים נוספת תבחר להיכנס לדין ודברים עם הרב כדי להוכיח לו שאין צורך בבדיקה

 

כל האופציות כשרות וראויות

כל אחת בוחרת מה לעשות

לא הכריחו כאן אף אחת

 

אם יש כאן אחת שכן דחקו אותה לפינה כדי שתעשה זאת - יש לה כמה בעיות סופר קריטיות לפתור מעבר לעניין הבודקת.

כתבתoo

׳בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר׳


ככה אמרו לך, שככה תוכלי להיטהר יותר מהר.

בחרת להאמין בזה.


לא הכריחו אבל שלחו נשים חסרות ניסיון שלא חשבו שהן צריכות לומר או לחשוב משהו אחר. לא אין להן בעיה, הן פשוט היו חסרות ניסיון, עכשיו הן כבר לא חסרות ניסיון עם מחיר כבד.

ומה רע בזה שבחרתי ללכת כדי להנות עם בעלי מוקדםשושנושי

יותר?

במיוחד שזה באמת מה שקרה. הלכתי וטבלתי למחרת במקום לחכות עוד שבוע שלם!

זו בחירה מדהימה ואני מודה על הרגע שהחלטתי לעשות את זה.

אני באמת לא רואה בעיה בהליכה לבודקת במקרה ואין פתרון אחר (פה נשאלת השאלה האם באמת אין פתרון אחר. נשמע כאן מנשים שהולכות לבודקת בכל שני וחמישי - אכן תמוה)

לא רעoo
בחירה שלך


אולי יכלת לטבול בלי בודקת


הרע לא נמצא אצל מי שרוצה ושמחה שהיא הלכה, אלא אצל מי שלא רוצה ללכת או שהלכה וחוותה חוויה קשה


אם לא חווית כנראה תתקשי להבין

צודקת. אני באמת מתקשה להבין שושנושי
השאלהתקומה

היא לא האם זה עשה לך טוב באופן אישי, הדיון כאן לא אמור להיות אישי.

הדיון כאן הוא על גישה. האם אנחנו מוכנים לעשות שימוש בכלי רפואי, עבור צורך הלכתי.

אני מאמינה לך ולאמלה שזה עשה לכן טוב. שזה לגמרי מבחירה שלכן מתוך מודעות.

אבל "ההלכה" כמו שאני תופסת אותה, היא משהו שמנחה אנשים ונשים איך לנהוג. לכאורה היא "מעלינו", וכמובן שאני משתמשת ביכולת לי להבין וללמוד, אבל בגדול אני מקבלת את ההלכה כמו שהיא. ומקיימת אותה גם אם היא לא תמיד נוחה לי.

האם זה לגיטימי, להורות לנשים לבצע בדיקה רפואית, כהנחייה הלכתית?

האם אין כאן "מאזן כוחות" לא הוגן?

של הלכה מול אישה שרוצה לקיים את ההלכה ותעשה מה שאומרים לה?

וגם אם יש לה בחירה, מה המשמעות של בחירה אם האפשרויות הן "תבדקי ותהיי מותרת" לבין "אל תבדקי ותהיי אסורה"? יש כאן מערך שיקולים לא כל כך הוגן, ומאזן כוחות לא שווה. ולכן כגישה צריך מאוד מאוד להיזהר כאן. בטח כשמדובר על חשיפה כל כך אינטימית

השאלה בסוף היא גם אישיתoo
אם יהיו הרבה משים שלא יסכימו, זה לא תהיה הנחיה נפוצה. הלכות נקבעות גם לפי המצב בשטח ואם הן לא מתקבלות אז מחפשים פתרונות אחרים, להלכה יש מרחב גדול.
ברמת הגישהשושנושי

כאופציה אחרונה - אני ממש לא רואה בזה בעיה.

מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה..

 

לא אומרת שצריך לשלוח על כל שטות,

בנוסף צריך ללמד את הנשים לדעת לזהות בעצמן מה קורה שם בפנים

בתור אופציה אחרונה אם עדיין לא מצאו פתרון - ללכת לבודקת זה פתרון מבורך. במקום לספור שוב ושוב ושוב מחדש - הנה לנו בהרבה מקרים פתרון מיידי לטבילה

המשפט שלךתקומה

"מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה" הוא בדיוק חוסר ההבנה מה ההבדל בין לעשות זאת לצורך רפואי, לבין לעשות זאת לצורך הלכתי.


זו פעולה *רפואית*, *פולשנית*. אני אישית שונאת את זה.

כשהייתי בהריון, זה פשוט עייף אותי נפשית. אבל עשיתי כי צריך.

אחרי הלידה חשבתי שסיימתי עם זה, ולא! שאריות שלייה. בדיקות נוספות.

ולא, אני לא חריגה. זה טבעי ונורמלי לא לרצות להיחשף ככה.

אני לא מתנגדת לבדיקות כשהן נצרכות.

אבל ממש חשוב להבין שזו בדיקה רפואית לכל דבר.

זו חשיפה אינטימית.

צריך לשים לב לפני שהופכים את זה למשהו הלכתי.

ושוב, אני לא נגד באופן גורף.

אני כן חושבת שממש חשוב לשים לב לא להתייחס לזה בהינף יד כ"עוד משהו"

זה לא עוד משהו.

זו לא פרקטיקה הלכתית שהייתה מקובלת בעבר

זה מערבב לגמרי בין הרפואה לבין ההלכה

זה מעמיד נשים במצב לא נעים

ולכן צריך לשקול היטב לפני שנכנסים את הדבר הזה לסל הכלים ההלכתי.

קודם כל -שושנושי

צר לי על החוויה שעברת. נשמע באמת לא נעים לעבור את זה.

 

אני חושבת שההבדל המהותי כאן זה איך כל אחת חווה בדיקה אינטימית.

אני כנראה פשוט התרגלתי.

אני לא רואה שום בעיה בלפסק את רגליי פעם אחת נוספת.

 

(כותבת כבוגרת טיפולי פוריות שעברה בדיקה וגנילית בחישוב מהיר מעל 50 פע')

 

אני דיי מרגישה שטוחנת כאן מים. העיקר הבנו אחת את השנייה

שוב מציינת כדי שדבריי לא יצאו מהקשרם-

אני מדברת על הפניה במקרים מאוד חריגים בהם לא נמצא פתרון ולאישה עצמה ניתנה האפשרות לבחור מה לעשות..

 

נ.ב.

כמה נחת אנחנו מביאות עכשיו לבורא עולם

אשכרה בזמן הפנוי אחרי שהילדים סופסוף נרדמו אנחנו עוסקות בשיח על הלכה. 

עוד בהלכות כאלה חשובות

פשוט מדהים!

 

 

 

ואם היית יודעת שיש לרב דרך להתירמקרמה

והיא לא כוללת בודקת

היא לא דורשת ממל שום דבר מעבר למה שכבר עשית

היא דורשת רק שינוי תפיסתי


גם היית בוחרת בכך בכזאת קלות?


אני הראשונה שתגיד שתמיד יש בחירה!

אבל לפעמים המחיר של לא לבחור בדרל מסוימת גדול מידי

אז אנחנו מעקמות את הפה, סותמות את האף

ובוחרות


אבל ככה בדיוק מתבססות מוסכמות

שהופכות כבר את האלטרנטיבות ללא רלונטיות

הרב שלנו ספציפיתשושנושי

אני יודעת מניסיון העבר שהוא ממש לא שולח - אם יש ברירה אחרת (לפני שנים היה לי באמצע 7 כתם על העד - הרב בלי לראות את העד שאל את בעלי אם היה כאב בזמן הבדיקה - אכן היה ולכן באותו רגע החליט שזה פצע..)

אני סומכת על הרב שלי ויודעת שהוא לא שולח על כל שטות.

לכן בפעם הזאת שהייתי שלושה חודשים מהלידה ועדיין לא הצלחתי להיטהר - לא היה מנוס מבודקת. כי העד כולו עם הפרשה אדומה. את מבינה שדבר כזה לא משנה כמה בקיא הרב יהיה זה משהו שלא יתירו, נכון?

בתור אופציה אחרונה זה הרגיש לי נכון - אגב, זו גם הנחיה שקיבלתי בשיחה עם יועצת מנשמת. הגישה של נשמת כן יותר ליברלית - גם הם נפלו לזה?

 

בשורה התחתונה,

אני אישית ממש לא חוויתי את זה בתור הנחיה רווחת

אני מקווה שככה מתנהגים כל הרבנים כי נשמע פה ששולחים נשים לבודקת על כל שאלה.. 

 

 

היום אין סיכוי שאלך לבודקתמקקה

אבל בתחילת נישואי אין לי ספק שאם היו מורים לי כך בנשמת או מכון פועה הייתי הולכת

כפי שהלכתי לסקסולוג גבר ולא ידעתי לשים גבול

כפי שהלכתי לפיזיותרפיסטית רצפת אגן להתאמן בנוכחותה והחוויה הייתה לי נוראית אבל ככה הרופא אאמר.

היום לא הייתי הולכת. אבל אז הייתי צעירה וחלשה ובעמדת נחיתות ולא ידעתי רבע ממה שאני יודעת היום

ממש לא היו לי בעיות סופר קריטיות לפתור כהגדרתך.

כתבת בעצמךשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט' בכסלו תשפ"ה 18:50

היית צעירה חלשה ובעמדת נחיתות - זו כבר בעיניי בעיה שצריך לטפל בה..

אולי הקשיים האלה שציינת הם אלה שהפכו את הסיטואציה למשהו שחייבו אותך ללכת אליו ככה שלא עשית את זה מבחירה בלב שלם?

 

בדיוק לזה התכוונתי - אם יש אישה שדוחקים אותה לפינה כדי שתעשה זאת - זו בעיה רצינית והיא כנראה לא פוגעת בחיים רק במקרה כזה אלא בעוד מלא.. 

 

חיבוק כל החוויה שעברת

כואב מאוד לקרוא את זה ❤️

 

אבל אתתקומה

מבינה שזו הבעיה? כי ההלכות האלו הן לכל הנשים. אז מה, הרב אמור לבדוק האם זו אישה חזקה שיודעת לעמוד על שלה לפני שהוא שולח לבודקת?

וזה לא שמישהו דוחק אישה לפינה שתעשה את זה במודע, לפעמים עצם זה שהרב (סמכות) אומר ללכת לבודקת, זו הדחיקה לפינה, בלי שום כוונה רעה.

בעיה רצינית, מסכימה איתךשושנושי

יש לך רעיון אחר איך אפשר להתיר נשים עם דימום

דימום שאין עליו שום סימן המעיד על כתם כמו שהיה אצלי


 

אשמח באמת לדעת מה את מציעה חוץ מלהתחיל כל פעם לספור מחדש


 

באמת אשמח לשמוע


 

אגב, שאלתי את אמא שלי שבת קרוב ל 80 מה היה בצעירותה - היא טוענת שבזמנים שלה אם לא היו סימנים ברורים לכתם נשים באמת היו אוכלות אותה עם פרק זמן אסור בלתי נגמר

היא דווקא ממש מתלהבת מהפתרון של הבודקת..


 

(בעבר גם היו הרבה פחות שאלות כי הנשים היו יותר קשובות לעצמן, נחו בזמן וסת. נתנו לגוף להתנקות בצורה אופטימלית. גם לא היו אמצעי מניעה שהיום הרבה מאוד שאלות מתרחשות כתוצאה מזה.. גם בזמן הנקה היא אומרת שנשים היו נקיות לגמרי למשך כל הזמן ההנקה בניגוד למה שקורה היום.. הנשים יותר חלש, אוכל יותר מעובד והתותאה בהתאם)


 

אחרי הכל - אשמח באמת לשמוע מה ההצעה שלך במקרי קיצון שלגצרי קיימים ועליהם אני מדברת.

 

כל הדיון התחיל על מקרים שהם ממשעל הנס

לא קיצון .הדגשתי זאת בהודעה הפותחת

ברור מאליו שזה פיתרון נכון במקרה כמו שהיה לך .

ואני מבינה שלא נתקלת במקרים אחרים .

אני לעומת זאת נתקלת כמעט יום יומית בנשים ששלחו אותן לבודקת טהרה כשהיה אפשר למצוא פתרון אחר.

נתקלתי בנשים שהעדיפו לחכות חודש ויותר בגלל חוויה שלילית שעברו ללא צורך

וזה לא משנה עם הן יודעות לעמוד על שלהן או לא.או שנלחצות כי כך אמר הרב וזה ההלכה וכו'


לאורך כל ההודעות שלי כתבתי שאני מדברת על מקריםשושנושי
חריגים וממש לא על מקרים ששומעת עליהם כאן לראשונה ששולחים לבודקת בכל שני וחמישי - תגידו לי בבקשה שזה לא נכון כי זה נשמע מוגזם ברמות. 
הלוואי שהרב שלך היה עונה לכולןעל הנס

ובדיוק בגלל זה פתחתי את השרשור

אני דווקא התרשמתי מהרבנים ששאלתיפרח חדש

ששלחו אותי לבודקת רק כשבאמת לא היתה ברירה.

הרב שאל אותי שאלות לנסות להבין אם אפשר לתלות בפצע, ולא הצליח 🤷


ואז הלכתי לבודקת ושם היא מצאה פצע והיא גם אמרה שיתכן וזה בכלל לא מקור הדימום, יותר היה נראה לה שלא

אבל בשביל הרב ומבחינה הלכתית זה הספיק כדי להתיר עד עם אדום בבדיקה של יום השביעי (אחרי לידה ומלא זמן אסורים)

אממתקומה

כתבתי גם למטה, שאני חושבת שיש מחיר לכל צד.

אני לא עושה אידיאליזציה לגישה שאומרת לא לשלוח לבודקת, כי אפשר תמיד להתיר בכל מקרה.

אני בעיקר אומרת שצריך להבין את המחירים לכאן ולכאן.

אני לא שוללת בודקת באופן מוחלט, כמו שאת ואמאלה כתבתן, אצלכם זה היה בסדר גמור ועזר לכן מאוד.

אני כן חושבת שיש לזה מחיר. מחיר לעירוב של הלכה ורפואה, מחיר לחשיפה שנשים עוברות בהקשר הזה, מחיר של ה"סמכות" שדורשת חשיפה, כך שהנשים למעשה במצב פגיע יותר מול היכולת שלהן להסכים או לא. האם התרת אישה לבעלה שווה את המחירים האלו? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל צריך להתייחס למחירים האלו בכובד ראש.

מצד שני, אפשר לא לשלוח לבודקת. ואז נמנע את החשיפה הזו, ואת הערבוב הזה. אבל זה יכול להיות במחיר שיש מקרים שלא יהיה אפשר להתיר, כי לא נדע האם זה פצע או לא. האם המחיר כאן שווה את זה? שוב, אין לי תשובה חד משמעית. אבל צריך להבין את המשמעות של בחירה לכאן או לכאן, ולהבין שזה לא כל כך מוחלט.


וכן אני חושבת, שמאוד חשוב להסתכל על זה במבט על. על ההשלכות הכלכליות של זה, ולא רק בהקשר של תועלת עבור זוג ספציפי

*כלליותתקומה
לא כלכליות (בסוף)
אני חושבת שרוב מי שכותבת פה נגדOcd טבילה

לא מדברת על מקרי קיצון קיצוניים ביותר.


אבל שאלתי בעקבות הדיון הזה בודקת טהרה באזורנו כמה נשים מגיעות אליה בממוצע בחודש. היא לא הבודקת טהרה היחידה פה.

היא שאלה אותי אם התכוונתי כמה בממוצע ביום....

וענתה שאת חלקן שולחת בלי בדיקה כי אומרת לאישה שהמידע שהיא אומרת מספיק בשביל לקבוע מעל לכל ספק שיש לה פצע.

בעיני התשובה שלה מזעזעת ומדגישה לי למה אני כל כך מתנגדת לבדיקות כאלה.

(מעבר לרגישות האישית שלי עם זה)

ואני עוד מחזיקה מהרב פה כרב שלא ממהר לשלוח לבדיקות כאלה...


צריך פה שינוי דו כיווני-

גם של נשים שיסמכו על האינטואיציה שלהן, ואם הן מכירות את הגוף ויודעות שיש פצע יגידו את זה בפה מלא (ואת זה צריכה ללמד גם את עצמי) וילמדו לפרט את המידע הרלוונטי (כאב, יובש וכו׳) בעת שאלת רב.


וגם של רבנים שלא ימהרו לשלוח וינסו את זה כמוצא אחרון.

וואו זה פשוט נוראעל הנס

אני חושבת שבלי קשר מדריכת כלות צריכה ללמד נשים להיות קשובות לעצמן יותר על מנת שלא יקרו מקרים כאלה.

וגם להכניס את האפשרות של להתייעץ עם אשת הלכה לפני ששואלים רב.

פשוט מודעות

אני רוצה להוסיף עוד משהועוד מעט פסח

כתבת שנשים שחוו את הבדיקה כחוויה קשה הן נשים שהלכו לא מרצונן או הלכו לאישה לא נעימה. 

אני חושבת שעוד מאפיין הוא שבסוף הן יצאו בלי אישור להיות טהורות.

 

אני חושבת שאחת הסיבות שהחוויה האישית שלי היתה גרועה, למרות שהלכתי מרצוני החופשי לאישה שנחשבת מקסימה- היתה תחושת ה'עברתי את כל זה וזה אפילו לא הועיל'.

מאמינה שאם הייתי יוצאת בסוף עם אישור לטבול- החוויה היתה נתפסת בעיניי אחרת.

אבל ללכת לאישה זרה, לתת לה לחטט לך בגוף ולהכאיב לך (כי מרוב רצון טוב למצוא לי פצע, היא כמעט פצעה אותי)- וואלה, יכול להיות משתלם אם בסוף הייתי יכולה לקבל חיבוק מבעלי... 

אבל אותו דבר הוא סיוט טראומתי אם זה לחינם.

 

(לא קראתי את השרשור עליו אתן מדברות אז אין לי דרך לבדוק האם ההשערה שלי נכונה ויש מתאם בין הדברים. אבל על עצמי לספר ידעתי...).

לא בהכרחעל הנס

היו גם נשים שיצאו עם אשור שהן טהורות פלוס טראומה. יש כאלה סתם חוסר נעימות אבל יש כאלה שממש חוו טראומה קשה.

וכן כל אישה שונה בזה

אנונימית שכתבה למעלה, במקרה שלי הרב דווקא התיראנונימית בהו"ל

ועדיין שילמתי על סדרת הבדיקות הזאת בריבית דריבית ובדיעבד היה עדיף בהרבה להישאר אסורים מאשר לעבור את זה

יש עוד אופציה (לצערי נפוצה יחסית)מרגול

של נשים שנפגעו מינית בעבר. לצערנו זה כולל חלק לא מבוטל מהנשים, כמובן ההשפעה על ההווה של כל אחת היא שונה, אבל זה בהחלט יכול להוות טריגר.

כמובן גם בדיקה אצל רופאת נשים יכולה.

השאלה שבעיניי צריכה להישאל (הן על ידי האישה והן על ידי הרב) היא - האם אפשר להתיר בצורה אחרת? האם אני יודעת להעיד על עצמי שזה פצע? האם הרב עם מספיק אינפורמציה כדי שיהיה אפשר לפסוק בהתאם?

נכון מאודעל הנס

זה מה שניסיתי להסביר ויש מצב שיצא קצת עקום

ומה שאני חושבת שהשאלה הפנימית הזאת של מה אני מרגישה וחושבת נפגמה לחלק מהנשים ויצרה חוסר ביטחון במה שאני מרגישה ויודעת.

וכן לעיתים השאלה של מישהו מבחוץ יכולה לערער נשים גם אם השאלה מוצדקת והכרחית.

ועדיין אני מסייגת כי יש הרבה נשים שזה פשוט עזרה גדולה בשבילן.


אותי לא לימדו שאפשר להעיד על עצמי שיש פצעהמקורית

והלכתי למדריכה 'נחשבת'

ז"א, מבחינתי, אם יש נשים שלא יידעו לזהות אם יש פצע ויבחרו ללכת לבודקת - זה בסדר ממש וזכותן. כמו שיש מקרים שבהם אולי לפי עדות האישה אי אפשר בוודאות לתלות בפצע, והן לא רוצות ללכת, וזה בסדר מבחינתן

אבל הידיעה הבסיסית הזו של להעיד על עצמי, לא הייתה קיימת אצלי בכלל וזו בעיניי בעיה בפני עצמה. כי גם אם יש נשים שהחוויה הייתה להן טובה והיו מוכנות לעבור 'אי נוחות' מול בודקת בשביל החיבוק/ להיות מותרות, יש נשים שלא רוצות לעבור את זה (כמוני) והן לא נפגעות תקיפה מינית, פשוט מעדיפות שלא לעבור את זה וזהו. ורק אחרי שסירבתי בכל תוקף להצעה ללכת, הרב התיר..

בקיצור, לדעתי זו אופציה שהפכה שכיחה מדי ואני בלי נדר לא מתכוונת ללכת לבודקת

אני חושבת שזאת הנקודהאפונה

נשים פוחדות או לא יודעות שמותר להם לקחת אחריות, ולכן שואלות את הרב שאלות שהתשובה עליהן מופיעה בפירוש בספרי הלכה פופולריים, כלומר שאלות שאשה שעברה הדרכה הלכתית אמורה לדעת לענות עליהן בעצמה.

הרב לא יכול להעיד במקום האשה ולכן הוא שולח לבודקת.

דייקת מאוד את מה שאני מנסה לכתוב מהצהריים ללאOcd טבילה

הצלחה.

זה פשוט הפך להיות פתרון קל ושכיח,

במקום להישאר פתרון למקרי קצה נדירים שאין דרך אחרת להתיר.

וזה מה שמעורר בי התקוממות נגד זה...

אין לי בעיה שאישה תבחר ללכת לנסות להיטהר.

יש לי בעיה שזאת לא האופציה האחרונה, ולפעמים קל יותר פשוט לשלוח לשם במקום להסתכל על התמונה הרחבה ולהתיר דרכה.

בעניין זה - מצרפת מאמר של הרבנית ד״ר חנה אדלרמרגול
בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת, מאת: הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' - מגזין גלויה


מי שמתאים לה מוזמנת לעיין… בגדול היא בדעה דומה לשלך… (היא רופאת נשים ורבנית)

אניoo

הייתי אצל בודקת וזו היתה חוויה מאד לא נעימה

זה היה הטריגר מבחינתי להפסיק לשאול על דימומים

הרגשתי שלא נכון עבורי כל הפולשניות הזו מטעם דקדוק הלכתי

הבעיהתקומה

בפרוצדורה הזו, היא שזה כלי רפואי לצורך הלכתי.

ולפעמים ה"הלכה" או רב, נחשבים כסמכות שאי אפשר לערער עליה. ולכן כאשר מערבים פרוצדורה רפואית פולשנית כצורך ומגדירים אותו כצורך הלכתי, זו עלולה להיות בעיה, כי מול ה"סמכות" לא תמיד נשים ירגישו בנוח להגיד לא.


וזה יכול להיות באמת כלי נהדר, כמו שיש כאן כאלו שמעידות שהוא עזר להן מאוד והן לא הרגישו עם זה בעיה.

אבל הדברים האלו לא נבחנים במקרים ספציפיים, אלא כגישה כללית.

ולכן השאלה שצריכה להישאל כשבאים לדון בזה, היא לא האם לאישה כזו או אחרת הייתה חוויה נעימה או לא. אלא מה אנחנו חושבים כ*גישה כללית*, על הנחייה הלכתית שאומרת לאישה להיחשף לאישה אחרת.

כאן טמונה הבעייתיות בעיניי, וכאן עולה השאלה.

וגם מי שאומרת שעבורה זה היה בסדר גמור, צריכה להכיר את הבעייתיות בשימוש רפואי עבור הלכה. וגם מי שאומרת שלא צריך להשתמש בזה, צריכה להכיר בזה שהמשמעות של זה היא שיש פעמים שזוגות ימשיכו להיות אסורים.

בסוף אבלזברה ירוקה

צריך לדעת שבזכות הץפקיד הזה נוספו הרבה ימי אהרה בעולם

דברחם שפעם לא היה...


ונכון שזה יכול להוות טראומה, אבל בדרכ זה לא...

זה בדיוק כמו כל בדיקה גניקולוגית שכל אישה עוברת כמה וכמה פעמים בחיים

אני אוסיף משהו שאולי צריך להבהירמקרמה

ברור לי מעל כל ספק שאין פה  איזשהי כוונות רעות

לא של רב ולא של בודקות

ברור לי שהכלי הזה במקורו היה חיובי

והוא בא לענות על מקרי קיצון  שלא היה דרך אחרת להתירן


אבל כשפורצים גבול כבר קשה מאוד לשמור עליו

ונפרץ פה גבול של האישה שלא היה קיים בעבר!


נשים מעולם לא נדרשו לעבור בגיקה גניקולוגית לצורך הלכתי!

והכלי הזה כבר משמש הרבה יותר מהיעוד המקורי שלו

ורבנים שלא תמיד מבינים את המורכבות הנשית בחשיפה שכזוש מרבים להשתמש בו גם במקרים שאין הכרח


ואנחנו נחשפות כח כך הרבה, לרופאת נשים, לבלניות שמה זה כבר עוד חשיפה למטרה חיובית!

ואנחנו מתחספסות


ובשולי הדברים.

אם כבר כן נדרש ולא היתה אלטרנטיבה אחרת ובחרת ללכת

חשוב ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים

הן מבחינת פרטיות. הן מבחינת הגיונה, הן מבחינת פסיליטיס

(מיטה מתאימה והתנוחה משפיעה מאוד עח הכאב והאי נוחות - לא מיטה רגילה)

כי הרצון להיטהר חזר ולפעמים בדרך אנחנו מוכנות לעשות הקרבות


ועוד משהו שממש לא בשולי הדברים

השינוי ההלכתי על היכולת של אישה חהעיד על עצמה- הוא שינוי דרמתי

והוא חומק לנו מתחת לאצבעות

אנחנו עוד עלולות לבכות על זה בכיה לדורות


אני אולי נשמעת דרמטית

אבל אני באמת מאמינה שאנחנו בנקודה שצריך לצעוק stop

ולהטות את השימוש הרווח בכלי הזה לכיוון השני

אולי בעתיד נמצא את האיזון

תודהעל הנס

הסברת אותי ממש טוב

ואני זאת שפוגשת מציאות לא פשוטה ביום יום שלי

ופשוט לפעמים בא לי לצעוק את הצעקה הזאת

וברור לכולן שלאף אחד אין שום כוונב רעה אלא ההפך.

אני הייתי פעם אחת בחיים וזה היה לי נוראעדינה אבל בשטח

יותר נורא מלהיות אצל רופא גניקולוג, זה לא היה נעים בלשון המעטה, זה היה כואב , אני אחסוך תיאורים מה הרגשתי באותו רגע שעושים לי, (לא אונס חלילה, אבל בהחלט לא נעים, משהו שלא מרגיש רפואי, מרגיש יותר חטטני, שנכון שהמטרה שלו טובה, אבל היי, איך הגענו לשם?) זה היה אצל אחות בקופה שלא היה לי מושג שהיא זו שתבדוק אותי, וכמובן רואה אותה בכל מיני הזדמנויות , המקום שאני גרה בו לא גדול, אז פוגשת אותה לא רק במסגרת הקופח.

האמת, הייתי אחרי לידה, ובבדיקה מצאו פצע שהתיר, אבל אם תשאלו אותי היום, מעדיפה לחכות עוד שבועיים ולא לעבור את זה. מבינה שיש כאלו שזו הצלה בשבילם, אבל אני ממש ממש מסכימה עם הפותחת, שזה יכול להיות טראומתי למי שעוברת את זה פעם ראשונה , ככה פתאום , בלי שיסבירו לה את האופציות , חייבת לציין שלא קראתי שרשורים קודמים, נחתתי ישירות לזה, אז לא יודעת על מה דובר

אני ממש מודה על זה שיש אופציה כזואורי8

הציל אותי כמה פעמים מלהיות אסורים סתם. האמת, לא מצליחה להבין מה ההבדל בין בדיקה של  בודקת לבדיקה של רופאת נשים, או גרוע מכך, רופא נשים. למה את זה לא חווים כאונס? בעיני בדיקה של רופא נשים, במיוחד גבר, גרועה הרבה יותר.

בעיני זה לא נעים וזהו , שווה לי  גם בשביל עוד יום של טהרה. מבינה את מי שנמנעת כי זה לא נעים לה, אבל לא מבינה למה בדיקת רופא נשים נחוות בסדר ובודקת טהרה לא. 

בעיניי שניהם לא נחווים כ- בסדרהמקורית

ולכן אני נמנעת מזה ככל הניתן


ובכל אופן, לרופאה שלי אלך אם ממש צריך ולבודקת לא , כי הרבה פעמים הפרקטיקה של בודקת נועדה לוודא מה שלא חייב לוודא בדרך הזו.

ועניין הנחיצות הוא קריטי בעיניי כשנכנסים לי פיזית לנרתיק כשאני פסוקת רגליים

לי קשה קצת לקרוא את השרשור הזהאישתו של

קודם כל באמת חיבוק לכל מי שהבדיקה אצל בודקת טהרה היתה לה חוויה קשה ואפילו קשה מאד.

מובן שזה נחווה ככה מכל מיני סיבות.

 

 

וביחד עם זה

בתור אישה שהיו לה הרבה פצעים והייתי אצל כל מיני בודקות-

מעולם לא הרגשתי שמיהרו לשלוח אותי לבודקת (הרב)

תמיד היו דרכים ונסיונות להתיר גם בלי[

ובודקת זה בעיני פתרון מבורך שמתאפשר בדורנו (ופחות בדורות קודמים)

שמאפשר להוסיף עוד ימי טהרה

במקום להתחיל לספור מהתחלה....
לי קשה לקרוא משפטים כמו "הרב לא רוצה לקחת אחריות"

כל רב זה אדם שיש לו אחריות רבה על הכתפיים, 
וכל פסיקה במראות היא לקיחת אחריות מוחלטת. (ברוב שאלות על עדים אין קשר לפצע....)
תמיד הרגשתי שכל רב ששאלנו עשהכל מאמץ להתיר אם אפשר, כמובן בתוך עולם ההלכה. 
ורק אם לא היתה ברירה הוצעה האופציה הזו

 

לא מצליחה להבין על מה מבוססת התאוריה שרבנים מריצים בכךל שאלה לבודקת
פגשתי ושאלתי הרבה רבנים ומעולם לא נתקלתי בזה.....

 

יותר מזה
למדתי הדרכת כלות במכון פועה והם ממש מדגישים את ההנחיה לנשים לא ללכת לבודקת בלי הנחיה מרב
(כי נשים הרבה פעמים מרצונן החופשי הולכות לבודקת כשיש להן שאלה צכדי שימצא פצע ויתירו. והם אומרים במכון פועה. לא ללכת ככה. קודם לרב, יש סיכוי רציני שאין צורך בבודקת בכלל)

וגם. יש הרבה נשים בעולם שמבחינתן יום טהרה נוסף, מול ללכת לבודקת, יום טהרה נוסף לוקח בגדול....

 

 

לי הרבה פעמים היו פצעים שבודקת ראתה.
ושלא הרגשתי כלום. לא יובש לא כאב לא כלום לא 2 נקודות דם באותו מקום...
רק כתם לא מוסבר
בעיצומם של 7 נקיים
ובזכות רב ששלח לבודקת הצלחתי להטהר מהר... (והיו פעמים שאפילו זכינו להריון בעקבות זה)

 

 

שוב, אם למשהי זה לא מתאים. זה מובן.
אבל כאמירה כללית להפוך את זה למיותר או זריקת אחריות של הרבנים..... לי זה כואב וגם בפשטות לא נראה לי האמתץ.....

גמני קיבלתי הנחיה פעם לא ללכת לבודקתהמקורית

(לא שחשבתי, כן..?)

וזה בסדר שיש מי שמוצאת בזה תועלת. אחלה ממש.

וחלילה מלהוציא דיבה על רבנים שמוסרים נפש למען טהרת עם ישראל, אבל באמת נשאלת לפעמים השאלה - מה היה קורה אילו..?

לו לא הייתה אפשרות כזו, מה הרבנים היו עושים ?

מה עשו אז? פשוט לא התירו וזהו?

לא יודעת, מעסיק אותי נוכח אי הנוחות האישית שאני מרגישה מול העניין

ונכון שעם ירידת הדורות חלה התקדמות בטכנולוגיה ובפתרונות..

לא מדיר שינה מעיניי, אבל יצא לי לשאול את זה.. שלא נבוא לידי נסיון

באמת מעניין מה עשו אז..שושנושי

אנסה לברר עם אמא שלי, היא אלופה בהיסטוריה יהודית - בטוח תדע

אעדכן בתוצאות

אשמח לשמועהמקורית
לי נשמע שהתשובה לשאלה היאאישתו של

שפשוט רוב המקרים לא התירו.....
כולן פה סיפרו על מצבים שרב אומר שזה פצע גם בלי בודקת.
וברור שזה היה אז וגם היום.... 
דרכים בהלכה להתיר על סמך פצע

וכן רק אוסיף שלא דומה הפסק טהרה לבדיקה בתוך 7 נקיים, ולא דומה כתם על תחתון למראה על עד ועוד ועוד....

אני חושבת שבהחלט יש מצביםבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ה 23:07

שפעם לא יכלו לדעת שיש פצע, ולא היו שום סימנים שאיפשרו לתלות את הדם בפצע, ולכן לא יכלו להתיר, והיום יש את האפשרות הזו באמצעות בדיקה של בודקת טהרה.

מלכתחילה - רק עבור מצבים כאלו הבדיקה שלה מיועדת.

בעיקרון אם יש ראיות אחרות לתלות בפצע - הרב לא אמור לשלוח לבודקת אלא יכול להסתמך על הראיות כדי להתיר.

(יכול להיות שיש רבנים שמפחדים לפסוק ככה היום. אני לא יודעת. אבל בוודאי יש לא מעט רבנים שכן תולים בפצע ללא בדיקה של בודקת טהרה, כשיש להם על מה לסמוך. וכך גם מורים רבני מכון פוע"ה לפי מה שאני יודעת).


 

אבל במצבים שבאמת אין ראיות לזה שיש פצע - לא יכלו להתיר פעם.

והיום יש אפשרות כזו.

ואולי זה לא מתאים לכל אחת. ואולי צריך להיזהר כשמציעים את האפשרות הזו.

ולא ספק כל אחת צריכה להיות קשובה לעצמה ולבדוק האם זה נכון לה.

אבל אני כן חושבת שיש בזה ברכה להרבה נשים.

ומוסיפה פהבארץ אהבתי

את הדברים שהרב אליהו כותב לגבי האפשרות שאישה תעיד על עצמה שיש לה פצע.

אני חושבת שזה באמת חשוב להכיר את ההלכה הזו, ולדעת שלקבוע שיש פצע לא חייב בכלל להיות דרך בודקת טהרה.

ובכל זאת - במצבים בהם אין סימנים שמעידים בבירור על פצע, בודקת טהרה יכולה לעזור להרבה נשים, כמובן רק למי שזה מתאים לה.


רציתי לכתוב את זה גם, חשוב לדעתעלה למעלה

שאישה מעידה על עצמה על פצע!

ולכן כמה חשוב להיות בקשיבות לגוף שלנו,

וגם שעושים בדיקות לשים לב אם את פוצעת את עצמך.

אני לא חושבת שהיתה פה אמירה כללית שזה מיותרOcd טבילה

אלא אמירה שיש הרבה נשים שזה קשה להן,

ואולי מי שלא חווה את הקושי הזה לא מבין אותו, ולכן משתמש בפתרון של בודקת גם כשיש דרכים נוספות כי לפעמים יש מורכבות הלכתית שזה פותר אותה.

מכון פועה באמת אומרים את אותה טענה שעלתה פה- שצריך להיזהר מאוד שזה לא יהפוך להיות פתרון נפוץ מידי ושישאר רק למקרים חריגים מאוד שבהם אין שום דרך להתיר, אבל עדיין הדימום לא מוסבר אז אולי זה יעזור.


אישית אני מרגישה מאוד לא בנח עם בדיקות כאלה לצורך הלכתי, אז מסרבת ללכת. ויצא לי שאחרי הסירוב התירו... זו חוויה אישית כמובן ולא מעידה על הכלל ויש הרבה רבנים שזה מוצא אחרון בשבילם, אבל היא כן מעידה על כך שהחשש שזה יהפוך להיות נפוץ מידי הוא אמיתי.

בעקבות הניק שלךאפונה
עלתה לי דוגמא מקבילה למצב שבו מאד סביר שיש לאישה פצע אבל היא חוששת להעיד על עצמה שזה המצב/בכלל לא יודעת שזה בסמכותה.


בעיני המצב הזה דומה לאשה שיש לה OCD סביב טבילה, היא לא בטוחה שהיא הסירה את כל החציצות, והרב יגיד לה - או קיי, אין בעיה, את יכולה לטבול אחרי שהבלנית תעשה לך עיון ותבדוק אם יש חציצות או אין.


אני חושבת שצריך לעודד נשים להעיד על עצמן אם יש או אין להן פצע, בטח במקרים שהם ממש אחד לאחד הדוגמאות שמוזכרות במפורש בשו"ע.

יש הבדל בין חדר של גיניקולוגית לבודקתפפצלשית

לגיניקולוגית יש כיסא שהתנוחה שלו מקלה על הבדיקה

יש כלים יותר סטריילים

לבודקת שאני הולכת אליה יש בדיוק כזה כסאאמהלה

והכל אצלה סטרילי ומעוקר.

אולי כל השאלה למי הולכים.

כיסא גיניקולוגית?פפצלשית
אצלי יש לה מיטה עם מוטות שיוצאים לרגלייםשושנושי

לא של גינקולוגית, דומה קצת..

ספקולום ראיתי שהיא הוציאה חד פעמי מחבילה

ראיתי גם מטושים

לא ראיתי את השאר

כן!!! בחדר פרטי שמיועד רק לזה. הכי מקצועי שישאמהלה

אשמח להמליץ עליה למי שצריכה

באזור ירושלים

הזכרת לי פעם כשהייתי אצל בודקתAnola
אז לא הרגשתי שלילי אבל עכשיו מנסה להיזכר וזה היה בחדר רגיל בבית שלה וכל האור ולא יודעת.. היום נשמע לי פחות. אולי לא זוכרת מדויק או הדחקתי לא יודעת אבל אם הולכים חשוב בעיניי שתהיה מקצועית עדינה ועם תנאים נורמליים ולא בחדר רגיל בבית 
אני לא רואה בעיה בחדר בבית עם מיטה רגילהיעל מהדרום
לק"י


כל עוד יש פרטיות, ואת לא פוגשת את בני הבית. ונוח שם.


לא הייתי מחפשת בעיות סתם . אם לא הרגשת רע אז, אין סיבה להתחיל לחשוב שאולי היה רע.

יש חשיבות לתנוחהמקרמה

ומיטה רגילה לא מאפשרת תנוחה אידיאלית


מסכימה איתך שלא צריך לחפש חוויה שלילית בעבר

אבל אם כבר תדרש לכך שוב בעתיד- כן כדאי ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים 

איזה מיטה צריך? שהראש קצת מוגבה?יעל מהדרום
לק"י


אני הלכתי פעם אחת, לא זוכרת איזה מיטה היתה. אבל לא זוכרת שהיתה בעיה🤷‍♀️


אבל מקבלת שלא תמיד זה מוצלח.

אז למה גיניקולוגים לא משתמשים במיטה רגילה?פפצלשית
אצלי היא הגיעה אליי הביתהרקאני
בעייני בדיקה על מיטה רגילה זה דבר שלא צריך לקרות!פפצלשית

מבחינתי אין דבר כזה בדיקה על מיטה רגילה (גם אם אין אנשים ויש פרטיות)

יש סיבה למה לגיניקולוג יש מיטה מיוחדת ולא סתם מיטה כמו אצל רופא משפחה

בתור אחת שהלכה לבודקת לא פעם ולא פעמייםפה לקצת

וגם לא בעד ללכת לבודקת, הכוונה שאם הרב יכול להתיר אז לגמרי עדיף ולפעמים קצת מעצבן אותי ששולחים אותי אליה.

ועדיין, החוויה לשי לא נוראית בכלל כמו שאת מתארת.

הולכת לבודקת מקסימה ועדינה, שיש לה את כל התנאים והכל שם סטרילי ופרטי.


ויש כאלה שגם ללכת לרופא נשים עןשה להם רע ובכל זאת הולכים כשצריך.

אז מבחינתי אם רב אומר שצריך ללכת לבודקת זה בדיוק כמו שאני הולכת לבדיקה אצל רןפא נשים, צריך אז עושים ומשתדלים למצוא את הבנאדם הכי מתאים.

זה שונה ממש!פפצלשית

בודקת לדעתי זה המצאה

מה עשו פעם בלי בודקת?

באמת שלדעתי זה דבר שצריך לעבור 

אז גם אפידורל זאת המצאה?פה לקצת
אני מסכימה עם זה שלא תמיד באמת צריך בודקת ובכל זאת שולחים אבל מפה ועד להגיד שזאת המצאה....
יש הבדל בין רופאת נשים לבודקתפפצלשית

רופאת נשים דואגת לבריאות שלך

בודקת זה נטו כדי לפתור בעייה הלכתית, שגם בלי בודקת אפשר לפתור

בעיקרון בלי בודקת אי אפשר לפתורבארץ אהבתי

אם מדובר בבעיה שאפשר לפתור בלי בודקת, זו באמת בעיה שולחים לבודקת במצב כזה.

אבל בודקת אמורה לעזור במצב שאין אפשרות אחרת להתיר הלכתית.

ויש נשים שעבורן זה שווה את זה, ממש כמו שעבור הבריאות שלנו שווה לנו להיחשף מול הרופא/ה בעת הצורך.

בעינייךפה לקצת

מבחינתי הבריאות שלי חשובה ואעשה בשבילה הרבה וגם הטהרה שלי חשובה וגם בשבילה אני מוכנה לעשות הרבה.

כתבתי מנקודת מבטי.


ולא תמיד אפשר לפתור דברים בלי בודקת.

אם אתן הולכןת ל"פעם" אז פעם כנראה את המקרים שהבודקת מצילה היו פשוט אוסרים.

זה אכן מה שאמא שלי אמרה לישושנושי
שבעבר היה מלא מקרים שאסרו כי לא היה פתרון אחר (היו גם הרבה הרבה פחות שאלות כי היום מלא שאלות הן כתוצאה משימוש באמצעי מניעה)
האמת שהנושא הזה כאוב אצלי קצתרוצה לשאול שאלה

והלוואי שהייתי יכולה לצעוק את זה אלף פעמים - גם במקרה שאין ברירה והיה צריך ללכת לבודקת, אישה לא אמורה להרגיש לא בנוח! אם אישה לא מרגישה בנוח -יש פה בעיה (וכמעט תמיד לא אצל האישה עצמה...) - אחות לא רגישה מספיק, לא מיומנת מספיק, חדר\מיטה לא מספיק פרטיים\נוחים ועוד הרבה הרבה סיבות.

 

אני הייתי אחרי לידה וכל כך רציתי כבר להיטהר, ואז היה דימום בבדיקה של היום הראשון, האחות שהייתי אצלה פעם פעמיים לא הייתה זמינה והייתי לחוצה לסיים עם זה לפני השקיעה וכו' אז פשוט הלכתי לראשונה שהייתה לי ברשימה, בלי להכיר אותה. לא רוצה להכנס לפרטים בדיוק, אבל הסיטואציה הייתה מאוד מאוד מאוד לא נוחה, שמה אותי לגמרי בתחושה של אונס ואני לא מגזימה... זה היה חדר חנוק באיזה מחסנים של בנין, עם 'מיטה' מאולתרת ושתי מקלות לשים עליהם את הרגליים, מליון מטושים מלוכלכים על הרצפה... והיא פשוט חיטטה שם שעות בלי להסביר לי אפילו מה היא בודקת, ורק התעצבנה שאני לא בתנוחה הנכונה... אין לי מושג עד היום מה בדקה שם ומה ראתה, אני רק יודעת שבסוף אמרה שזה בסדר וזהו... אפילו לא היה לי מקום בלב לשמוח על זה...

אחרי כמה ימים (עדיין בתוך השבעה נקיים, ממש יום לפני הליל טבילה) היה דימום רציני, היה נראה לי כמו מחזור או משהו כזה, ורציתי לוודא, אבל לא הייתי מסוגלת ללכת לבודקת. אבל הספקות הרגו אותי, אז בעלי ברר בשבילי אצל כמה אנשים על הבודקת הכי טובה באזור, ואליה הלכתי עם דפיקות לב... וההבדלים היו שמים וארץ.... פתאום הבנתי שיש דבר כזה שאני באה ויש באויר תחושה נעימה, שהבודקת מקבלת אותי יפה ובמילים טובות, שהיא משתדלת לחפור כמה שפחות, שהיא מסבירה כל דבר שהיא עושה כדי שאני לא אלחץ מה היא כבר עושה שם, במקרה הזה דווקא לא היה פצע וזה בעצם דפק לי את כל השבעה נקיים יום לפני הליל טבילה... אבל כשיצאתי פשוט התחלתי לבכות, ובעלי היה בטוח שזה בגלל שאני מצטערת על הטבילה שנדחית... ואני רק ישבתי ובכיתי מההקלה ומההבנה הזאת שזה יכול להיות אחרת... ומהכעס על זה שבודקת כל כך לא רגישה עדיין נשארת בעבודה שלה, ועוד נמצאת הראשונה ברשימה!....

 

ספציפית על המקרה הזה התלוננתי למי שהיה צריך, אבל אני לא בטוחה שהיא היחידה ממש... זה אומנם נדיר אבל יכול להיות קיים, ולכן, אם מישהי מרגישה לא בנוח מהבדיקה (יותר לא בנוח מאשר בדיקה רגילה אצל רופאה) אני חושבת שזו נורת אזהרה... 

מצטערת מאוד מאוד לשמוע על החוויה שלך!פה לקצתאחרונה

באמת זה לא משהו שאמור לקרות ולא מבינה למה נשים כאלה עובדות עם אנשים.


אבל זה רק מחזק את העניין שאין בעיה עם עצם המציאות של בודקת אלא שזה משנה לאיזה בןדקת הולכים.


ורק לגבי הלא בנוח, את מתכוונת בטח ללא בנוח קיצוני כמו שקרה לך.

כי להרגיש לא בנוח להתפשט ולתת למישהי לחטט לך בנרתיק, הגיוני שזה לא נוח. זה לא הסימן שהבודקת לא בסדר אלא אם יש משהו מעבר לדעתי.

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

נשמע גרועoo
גם ההתנהלות שלה וגם שלו

אישית לא הייתי הולכת יותר להתארח שם וגם מצמצמת קשר למינימום


והתגובה שלו קצת רעילה מעבר לזה שהוא לא הבין את חומרת הסיטואציה 

וואי זה נוראהמקורית

האמת שגמני לא הייתי נרגעת מהתנהגות כזו. יש להעיר וכד' ויש לנעול ילדה בחדר. באיזה קטע??


זה ממש לא התפקיד שלה כסבתא, עם כל הכבוד למרות שההתנהגות של הילדה לא במקום מן הסתם

ובאסה שבעלך לא מצדד בך


חיבוק♥️

דווקא בעלי גם היה בהלםאנונימית בהו"ל

פשוט לא רצה לפתוח את זה שוב,זו התגובה שלו כדי לא לפתוח את הנושא

למרות שמבחינתי זה הזוי!!!!

תני לזה רגע לשקוע אצלוהמקורית

אולי הוא הרגיש סוג של האשמה כי זו אמא שלו ואין לו כלים להתמודד רגע עם הסיטואציה

אבל כן הייתי מצפה ממנו לדבר איתה ולהגיד לה שזה ממש לא במקום מבחינתו ושזה לא אמור לחזור על עצמו לעולם

והאמת אני לא יודעת איך התאפקת ולא יצאת עליה בעצמך.. כל הכבוד

וואו זה ממש ממש לא תקיןרוני 1234
אם זה חד פעמי האמת שלא הייתי עושה כלום כרגע, נשמע שהיא פשוט יצאה משליטה. כן הייתי לוקחת פסק זמן ולא מגיעה לשם בזמן הקרוב כדי שכולם ירגעו ואחר כך הייתי פוקחת שבע עיניים כדי לוודא שזה לא קורה שוב.

גם התגובה של בעלך מאד מעצבנת אבל יש אנשים שמאד קשה להם להיות "באמצע" בין ההורים לבנזוג. תמיד יש שם מתח מסוים ולא פשוט לתפוס צד, למרות שמצופה להיות תמיד לצד הבנזוג ובמיוחד בסיטואציה כזאת חריגה.

מזעזעקנמון

בעיני חייב להציב גבול לסבתא.

שבעלך ידבר איתה עניינית בלי להכנס לדיונים ולשכנוע- משהו בסגנון: "אמא, כשהיינו אצלכם הענשת את... זה חמוד מאוד. רציתי לומר שמבחינתנו החינוך של הילדים שלנו הוא באחריותנו. כדי שנוכל להמשיך להגיע אני צריך להיות בטוח שדבר כזה או דומה לא יקרה לעולם". אולי לא נעים אבל הנפש של הבת והבטחון שלכם במקום שלכם כהורים יותר חשובים. ומה זה לנעול ילד בחדר? ה' ישמור!!

(בגדול יש כאן 2 עניינים: א. לקיחת סמכות שלא שלה לחנך את הנכדה. ב. סוג הענישה שבעיני לא קביל בכלל!!. לא יודעת אם הייתי נכנסת לזה ומסבירה לה כמה זה הרסני ושובר אמון לנעול ילד לבד בחדר. הייתי מתמקדת בלהציב לה עובדה שאסור לה לחנך את ילדכם. ומתוך כך כבר לא משנה מה סוג החינוך כי ממילא היא לא אמורה להתערב) וחייב לתאם עמדות עם בעלך. לנסות עניינית. ואם הנואש רגיש-אולי לעשות את זה בליווי..

כמובן התכוונתי "חמור מאוד" ולא חמודקנמון
בכנות אני לא חושבת ששיחה כזאתאמאשוני

תועיל למשהו.

המעשה שהוא קם אחריה מיד ופתח,

מדברת בעד עצמה הרבה יותר חזק מכל תוכחה.

הפותחת בעצמה אמרה שזה מעולם לא קרה לפני כן,

כלומר זה לא שיטת ענישה נפוצה אצל הסבתא,

אני בטוחה שגם היא מבינה שהיא הגזימה.


אם כבר לדבר איתה עדיף בסגנון:

אמא אני מבין שהיית בשעת לחץ, אחרי חג ארוך שטרחת המון, ההתנהגות של הילדה הוציאה אותך מדעתך.

על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו לעולם, אנחנו ננסה לשים לב מראש מתי הילדים מגיעים לקצה ואם צריך אנחנו נוציא להם אוכל או נפתור את הבעיה מולם.

במידה והם עוברים כל גבול, אחד ההורים יצא איתם מהבית/ ייכנס איתם לחדר לרגיעה וכך נצליח להרגיע את הרוחות.

אם הם ישברו או יהרסו משהו אנחנו נשלם עליו.


לא הייתי מדברת בכלל על חינוך ועונשים. וגם לא לצאת נגדה.

רק לתאם ציפיות ולקחת אחריות על הסיטואציה להבא.

ולראות את הקושי שלה זה תמיד טוב, גם מבלי לקבל את ההתנהגות שהתבטאה בעקבות הקושי.

לצערי כתבתי מניסיון..קנמון

סיטואציה קצת שונה אבל סיפור התערבות דומה.

שהכלנו והכלנו ואמרנו שבטח ''זה'' לא יחזור וגם ''זה''.. וניסינו בעדינות ונמנענו מ''לחתוך''.

ובסוף כשקיבלנו את השכל להציב את הגבול בנעימות אבל בצורה חד משמעית, זה כבר היה אחרי מחירים יקרים מדי ויש גלגלים שכבר לא יכלו לחזור אחורה..

מרוב תיאומי ציפיות נחמדים ואובר לקוחות אחריות שלנו על הסיטואציה, הגבול נחצה ונחצה עד שהתפוצץ. ואז זה כבר היה אירוע רב נפגעים..

רציתי לחסוך לפותחת את המחיר הגבוה ששילמו אצלנו 2 הצדדים, עניין שיכל להסתיים בקלות ובמהירות אם היה נחתך בהתחלה.

כמובן, יכול להיות שהמקרה פה שונה.

מניחה שהפותחת מכירה את הסבתא ותדע להתאים את התגובה.

אני לא יודעת מה ניסיתםאמאשוני

ומה הייתה הסיטואציה אצלכם,

אבל אין קשר להכלה של ההתנהגות וויתור על גבול וגם לא לעדינות.


יש הכלה לקושי, זה שני דברים שונים ויותר קשור ליצירת קשב על מנת לשים את הפוקוס על מה שחשוב.

קו גבול למעשה התבטא במעשה עצמו, זה חזק יותר מכל דיבור.


אם את מדברת על ניתוק יחסים אז לא צריך שום שיחה, אם את מדברת על הצבת גבול תוך המשך שמירה על קשר (גם אם במינון וסגנון אחר)

אז השאלה היא מה הדרך האפקטיבית להגיע לזה.

ומסכימה שהכלה של ההתנהגות, עדינות וויתורים זה לא אפקטיבי, אבל אין קשר בין זה לבין מה שכתבתי.

ברור שהמעשה לא לענייןאמאשוני

אבל גם התגובה שלכם יכולה להיות אחרת.

קודם כל טוב שבעלך קם מייד להוציא אותה בתוך כל ההלם.

אני במקומך יוצאת עם הילדה מהבית ולא חוזרת עד שבטוחה ב100% שהרוחות של כולם נרגעו.

אם צריך גם דופקת על דלת של זרים לבקש חטיף להרגיע את הילדה.

מהצד מול בעלך אין מה להתלונן אליו וזה מכביד לקבל שק תלונות.

אפשר להבהיר גבולות ולהגיד שלא מקובל עלייך מה שקרה ואת רוצה לחשוב איתו מה היה אפשר לעשות אחרת (אם כי אני הייתי עושה את החשיבה הזאת עם עצמי כי אני יכולה לסמוך רק על עצמי ביישום המסקנה)


אבל לא בתור תלונה, ובטח לא בתור תלונה על אמא שלו.


יש מבוגרים שמאבדים עשתונות בגלל כל מיני סיבות. אנחנו יכולים ללמוד מזה איך לשנות בשורש את ההתנהגות שלנו כדי שנגיע לגיל זה לא יקרה לנו.

וגם ללמוד איך להתנהל בתוך הסיטואציה ואיך לשמור על הילדים שלנו.


אצל חמותך הטריגר היה זריקת אוכל, יש טריגרים יותר הזויים..


אחד הדברים שלמדתי עם השנים, במיוחד כשמתארחים, לא לוותר על שינה, אוכל ושתיה לילדים.

תמיד מביאה להם אוכל שהם אוהבים.

בד"כ משקיעה שיראה כמו אוכל לכולם, לפעמים מסתפקת בחטיפים וכד'.

ילדים רעבים/ צמאים/ עייפים נוטים לא לעמוד בכללי הבית המארח ומפה ועד התפרצות הדרך קצרה.

מוציאה אותם לגינה/ פיקניק ושם נותנת להם לאכול כמו שצריך.


בכל אופן כרגע חוזרים לשגרה.

לכללים של הבית, לקצב וציפיות מותאמות לילדים.

וחיבוק על התחושה הקשה!!

ותרימי לבעלך על התושיה, הוא אדם נפרד מאמא שלו, זה יעשה לכם טוב ❤️

תודה כולן על התגובותאנונימית בהו"ל

אני לוקחת מכל אחת

וממש שמחה לדעת שאני לא סתם בהלם מזה

מבחינתי זה קו אדום לנעול ילד בחדר

אני לא נועלת את הילדים שלי בחדר

גועל נפש בעיניי שהיא עשתה את זה גם מולי אבל היא סבתא ששומרת לנו הרבה על הילדים ופתאום קולטת שיש מצב שיש דברים שאני לא מודעת אליהם

בעלי נאטם לגמרי וכרגע לא יכולה לדבר איתו על כלום בנושא הזה

אחכה לאחרי שבת כי חוששת שיצור פיצוץ בינינו

ממש לקחתי את זה קשה.לא מצליחה להירגע 

התגובה שלך נורמליתאמאשוני

וגם התגובה שלו.

אתם בהלם.

זה תקין וטבעי התחושות שלכם ❤️


ברור ברור שזה קו אדום!!

שלא ישתמע אחרת מהדברים.

מה שכתבתי זה בהתבסס על הנחת יסוד שלנעול ילד בחדר לבד זה קו אדום!!


תני לעצמכם לפחות שבוע אם לא שבועיים. שום דבר לא בוער.

ילדים חוזרים למסגרות, יש בייביסיטר אם צריך.

תכתבי לך הכל כולל הכל.

תפרקי לדף, תפרקי פה. תפרקי לחברה (רק אם יש אחת שיודעת לשמור סודות!!)

לא לערב משפחה!!

את בהלם, מרגישה צורך לנער את העולם!

הכל תקין וטבעי ובריא.

ובכל זאת, תנסי לפרוק במקומות הנכונים, לנשום עמוק ולתת לדברים קצת לשקוע.

לא יקרה כלום אם לא תעשי משהו אקטיבי עם הסיפור בשבוע הקרוב.

תני לבעלך את הזמן לעבד עם עצמו את הדברים, במובן מסויים בגלל שזאת אמא שלו, השבר אצלו גדול יותר.

לפי זה שהוא קם ופתח מיד, את יכולה להיות רגועה שהוא לא מסכים עם המעשה בשום אופן, תהיי רגועה לגבי זה.


וגם לגבי הפעמים שהילדה הייתה שם בלעדיכם זה לא אומר כלום.


הדבר היחיד שחשוב לעשות היום, זה להגיד לילדה משפט כמו:

אף פעם לא תהיי לבד, תמיד אבא ואמא יעזרו לך.

בלי אובר דרמה.

משפט ברור שיעשה לה סדר וינסוך בה ביטחון בכם וזהו.

כל השאר יכול לחכות כמה ימים שתתאוששו 🤗

חיבוקקנמון

בתפיסת העולם שלי הייתי מדברת עם הילדה לתת לה כוח ולהבהיר חד משמעית שלתפיסתנו אסור לנעול ילד בחדר וזה מעשה שאסור לעשות

(אין לי שום בעיה לומר שסבתא טעתה. חושבת שזה בריא שילדים ידעו שגם מבוגרים טועים. וגם מבוגרים מתקנים)

ואנחנו תמיד איתה וכו' וכו'

ותמיד רוצים לשמוע ממנה איך היא מרגישה ומה קורה לה.. (לנסות להשאיר לה ערוץ פתוח שתשתף אם קורה משהו דומה)

בשורה תחתונה שיהיה לה ברור שהמעשה לא על דעתכם. שיהיה לה את הבטחון הזה בכם

זה בהחלט מזעזעכורסא ירוקה

רק רוצה להגיד שלא הייתי משאירה איתה את הילדים יותר שלא איתכם.

אנחנו גילינו שחמותי אמרה לילדים על כל מיני דברים שאסור להם לעשות ולהגיד (לא בקטע של לספר לנו, אלא שאסור לומר כל מיני מילים שאנחנו אומרים בבית חופשי) והילדים צייתו לה לא רק אצלה אלא פשוט הפסיקו להגיד וגם פחדו לומר לנו שהיא אמרה כי חשבו שזה אומר שהם  לא בסדר.. אני מאז דואגת שאין דבר כזה שחמותי עם הילדים ואחד מאיתנו לא באותו חדר איתה.


לדוגמא סבתא שליטרמפולינה

ממש לא מסתדרת עם הבת שלי בת 7, כי היא ילדה דיי מאתגרת וסבתא שלי לא תמיד מצליחה להתמודד עם ההתנהגות שלה וכועסת עליה הרבה...

אז אנחנו כבר לא הולכים לשם לשבתות למרות שהיא סבתא מדהימה ואני אוהבת אותה מאד, אבל הבת שלי והיא פשוט לא עובד יחד...

אז אין ברירה אלא לצמצם מפגשים...

אבל חמותך בהחלט עבאה את הקו האדום בוהק!!

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לילדה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

פחות מזדעזעתזווית אחרת

קראתי את הדברים של הפותחת וגם תגובות שלדעתי קיצוניות.אני מסתכלת מנקודת מבט קצת אחרת ולא ממהרת להשתמש בביטויים מזעזעים וקיצוניים.

בגדול סבא וסבתא לא אמורים לחנך את הילדים זה תפקיד ההורים אבל...

1.חמותך הזמינה אתכם לארוחה בשביעי של פסח.מבינה שהיו עוד אורחים.לגמרי לא מובן מאליו.זה חג קשוח לאחר שבוע של אירוח וובישולים וזה שאירחה אתכם ראוי להערכה רבה.מניחה שגם היא היתה כבר עייפה ולפניה עוד ערב ארוך של החזרת הבית לקדמותו.

2.ילד בת 6 שרבה ומייללת בלי סוף זה דבר שיכול להוציא מהדעת.הסבתא עוד קמה והביאה צלחת עוגיות.ילדה בת 6 לא אמורה להעיף צלחת לרצפה.זה נורמטיבי לגיל 3 לא לגיל 6.אפשר להבין את התגובה של הסבתא.לא לקבל לא להסכים אבל אפשר להבין שזו היתה תגובה אינסנקטיבית.מדוע את או בעלך לא לקחתם את הילדה המייללת עוד לפני התקרית עם העוגיות החוצה? הצידה? לחדר? שלא תפריע לכולם? ראיתם שהיא מעצבנת...אגב, לשים ילד בחדר להרגע זה לגיטימי.לגרור לא.נעלה במנעול או  סגרה?

3.כתבתם שאתם מרבים להיעזר בסבתא והיא שומרת הרבה על הילדים.זו בעיני נקודה משמעותית.ילדים שנמצאים הרבה אצל הסבתא ברור שהסבתא צריכה להציב להם גבולות וגם סוג של לחנך אותם.אי אפשר מצד אחד להינות משרותי עזרה רבים של סבתא ולא לאפשר לה להתנהל כמו שהיא חושבת.לא מוצא חן בעינכם? אל תביאו.קחו ביביסיטר.אצלינו שסבתא שומרת על נכדים אני יודעת שיהיו יותר ממתקים ויותר מסכים וזה המחיר של העזרה.לא מתאים? אל תביאו.סבתא ששומרת הרבה על הילדים מרגישה איתם גם יותר חופשי בהצבת גבולות .זה לא כמו נכדים שמגיעים כאורחים פעמיים בשנה.

4.טוב עשה בעלך שלא אמר כלום אלא רק פעל בשקט.בזמן מתח ראוי לא להגיד כלום.זה לא מביא לטוב אף פעם.כשרוצים לדבר צריך לתת לדברים לשקוע ואז לפתוח בצורה מכובדת , מה הגבולות של ההורים ומה הציפיות מסבתא.בלי איומיים - תבטיחי שזה לא יקרה שוב וכו...

5.כתבת שבעלך אמר לך שהינה יש לך עוד משהו לעשות עינין... יכול להיות שהוא מרגיש שאת ביקורתית כלפי הרבה דברים בבית הוריו..

6.תחשבי בכינות איך היית מגיבה אם זו לא היתה חמותך אלא אמא שלך...

חייבת להגיד מהצד של זו שמקבלתהמקורית

עזרה וגם רואה הצבת גבולות מהצד של סבא סבתא

זה לא אמור להראות כך עדיין

נכון שזה התנהגות חריגה לילדה בת 6, הבת שלי בגיל הזה וזה לא סביר גם בעיניי, אבל התגובה של הסבתא עם כל הכבוד - עדיין לא במקום בכלל. אם חמתי הייתה מעזה לעשות דבר כזה - אוי ואבוי. והיא מציבה גבולות לגמרי. גם לנו. ואם לא מתאים לה - אנחנו לא נגיע בכלל. וזה בסדר ממש.

למארחת, עם כל הכבוד לעייפות, לא משנה מה הקרבה, אין לגיטימציה לגרור ילד לחדר ולנעול בשום סיטואציה, כל עוד זה לא הילד האישי שלה,וגם אז זה מוזר בעיניי כי זה מעשה משפיל מול אנשים


אז עם כל הכבוד לפרופורציות, יש לקחים שכדאי ללמוד בדיעבד אולי, אבל ההלם לגמרי במקום

אותו הדבר!!!!!!אנונימית בהו"ל
הייתי מעמידה את הגברת הזו במקוםשירה_11

החמיות האלה מתבלבלות לפעמים

חיה בסרט

אם לא תעמידי אותה במקום היא תסכים לעצמה

התבלבלה לגמרי

איזו תגובה הזויהזווית אחרת

 וואיי לא הייתי רוצה כלה כמוך...

אם הפותחת בחרה את בעלה מתוך המשפחה הזו כנראה שאמא שלו לא עשתה עבודה כזו רעה..ומי שקצת חיה בסרט זו כנראה הכלה שגם מתארחת, גם נעזרת הרבה בחמותה(זו שלדברייך חיה בסרט).גם הבת שלה רבה, מתבכיינת ומציקה, ואף אחד מההורים היקים שיודעים שהסבא גם היא עייפה לא חשבו לרגע לקחת את הילדה מהמקום!רק מתעוררים כאשר כלו כל הקיצין והילדה זורקת צלחת של עוגיות שהביאו עבורה! גם אז, הכלה היקרה לא קמה ממקומה ולוקחת הצידה את הילדה, מתנצלת על ההתנהגות ודואגת שינקו את הרצפנ, אלא בהלם ובזעזוע עמוק שהסבתא לקחה את הילדה להרגע בחדר.כן, זה לא צריך להיות, וסבתא לא צריכה לגרור ילדה לחדר אבל כל ההתנהלות של ההורים גם היא לא תקינה.התבלבלת בבחירת המילים שלך.

 

מסכימה חוץ מהשורה הראשונהעם ישראל חי🇮🇱

לטעמי לא במקום ומיותר

אפשר להאיר בענווה

עם כל השאר מסכימה לחלוטין ,למטבע יש שני צדדים

והחינוך של הדור היום נוטה יותר לחבק ולהכיל את מה שההורים שלנו לא ידעו והיו להם כלים אחרים או לא היו כלל 

אני דווקא לא חושבת כמוךשירה_11

אולי הייתי צריכה להיות קצת יותר עדינה עם החיה בסרט (אני אחרי תקרית עם חמות ובהרגשה שלי הן קצת מנותקות לפעמים)

אבל חמותה בהחלט לא הייתה צריכה לגרור את הילדה לחדר ובטח שלא לנעול אותה, ואחר כך עוד להתהדר במעשה הזה. אז כן היא התבלבלה לגמרי ואפילו מאוד.

זו לא הילדה שלה!

וזה שהיא נעזרת בה המון לא אומר שכל מה שהחמות עושה זה קדוש


 

ואני לא הבעתי שום דיעה לגבי הכלה

התייחסתי רק לחמות.


 

וכלה כמוני אני חושבת שזה מתנה.

אם רשמתי חיה בסרט זה לא אומר שכל ההתנהלות שלי שגויה

תמיד אפשר לחפש מילים חלופיות ומתיפיפות יותר. 

כמו למשל מילים אחרות למילה- תגובה הזויה או איחולים כאלה ואחרים

 

אבל מי ביקש ממנה לנער את הילדה שליאנונימית בהו"ל
לתפוס אותה בחוזקה בשתי ידיים ולגרור אותה לחדר ולנעול???
מי אמר לך?אנונימית בהו"לאחרונה

אמהלה התגובות שלך מנותקות בטירוף

וזו לא פעם ראשונה!

אני כעסתי על הילדה קודם והכרחתי להרים את כל העוגיות

אבל הסבתא לקחה את התפקיד של ההורה בלי רשות

כי לדעתה הכעס שלי על הילדה והרצון להתנצל בפני סבתא לא מספיק עונש

אולי הייתה חונקת אותה גם וזה בסדר?

כי עוזרת לנו הרבה והיא אמורה להיות ההורות משותפת איתנו

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

זה יום מטלטל מאד, ואת מורה. זה קשה מאד מאדרקלתשוהנ

אני לא מורה ולא עובדת היום, ואני חצי גמורה חצי בוכה וחצי ישנה . זה בערך.

אני שלחתי את הקטנה שלי למטפלת עם 5 ילדים לשעתייםוהיא חזרה מאושרת, ושאר הילדים בבית, לא אפשרי לנו בכלל להתחיל מסגרות היום.

 

באמת באמת, בלי פלצנות, להיות עם חמלה לעצמנו. זה 0 ל100 הכי קיצוני שיש, ולא היינו בחופש, היינו בקושי מתמשך וארוך.

 

לגבי השאלות על המלחמה, עונה לך מה שאני עונה לעצמי, כי ברור שהאכזבה זה הרגש הראשון שעולה - אני לא מבינה בזה, אבל יודעת שסומכת על ביבי, אין לי סיבה שלא. וסומכת על השם, וסומכת גם על העם שלנו. ויודעת שזה ארוך ומתיש, ולא יהיה בזבנג וגמרנו.

תמיד אמרו שהעם באיראן יהיה זה שצריך להתקומם, אולי נותנים להם רגע להתארגן עלזה?

אנחנו באמת לא יודעים, אבל אנחנו בקושי מתמשך, והרגש משתלט על התפיסה של המציאות. לכן צריך להשליט את השכל על הרגש - לא קשה לראות את גודל המכות שנחתנו עליהם, ולא קשה למצוא סיבות הגיוניות לעצירה עכשיו - למרות שהרגש רוצה לסיים עם זה כבר ושזה יהיה מאחורינו.
ולקרוא את מה שאמאשוני כתבה

ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקואחרונה

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11
הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלבאחרונה
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

היתה כאן איפשהו המלצה על הנ"ך היומי בפודקאסטקופצת רגע

מישהי יודעת למה הכוונה?

עכשיו חיפשתי ומצאתי משהו שנראה לי שהוא הקראה של הפרקים, של הרב מוטי פרנקו, זה זה או שממש שיעורים? 

את זוכרת איזה שרשור זה היה?יעל מהדרום
לא 😭קופצת רגע
אבל עכשיו ממשיכה לשמוע, וזה כן שיעורים קצרים ולא רק הקראה. אז אולי באמת על זה היתה ההמלצה 
אני זוכרת שראיתי את ההמלצהיעל מהדרום

לק"י


אבל לא זוכרת באיזה שרשור זה היה🤦‍♀️

רק זכור לי שזה היה שרשור לא בנושא של שיעורים.


אולי @בארץ אהבתי כתבה?

זה שיעורים קצריםלפניו ברננה!

הוא לא רק מקריא הוא גם מסביר.

ממליצה

לא שהצלחתי לעמוד בקצב 😅

ונראה לי שבאמת זה מה שהומלץ אז..לפניו ברננה!
אני בקבוצה של הרב פרנקו, אנסה לשלוח אץ הקישור לקבומתיכון ועד מעוןאחרונה

הוא מקריא את הפסוקים ןמסביר, אנחנו כרגע בספר עזרא

מתוכנן לסיים לשבועות

 

הנ"ך היומי בשנה!😉💥(7)

 

זה הקישור

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אני חושבתרקאני

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

אבל העניין הבריאותי כן קייםבארץ אהבתי

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.


אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).


אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

בהחלט כשרזיתי תוך תקופה קצרה ההוריםבוקר אור
שלי היו מודאגים מזה, בתור נערה
אני הפותחת מהשרשור ההוא…רוני 1234

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

בתור אחת שהייתה רזה מאוד וכמה שניםהמקורית

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

ההבדלSeven

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

אפשר למצוא קשר בין מחלות שונות להשמנה.נעומית
סוכרת, לחץ דם, התקפי לב וכו'. אפשר לחפש בגוגל.

השמנה פתאומית מעידה על תזונה לא בריאה, שהיא לכשעצמה בעיה.

גם השמנה וגם רזון מדאיגיםגפן36

אם יש שינוי משמעותי בזמן קצר זה עלול להיות בעייתי מבחינה בריאותית וצריך לבדוק.

אם יש רזון קיצוני, או השמנה קיצונית, צריך לטפל.


גם הבן שלי כשהפסיק ריטלין התחיל לאכול המון ולהתנפח. בגלל שזה היה מאוד מהיר אז דיברתי איתו ואמרתי לו שלאכול זה מצויין ונהדר, אבל חשוב לשים לב להתחיל תמיד מירקות ואוכל בריא.


הוא לא רזה היום, אבל העליה נרגעה והוא ב BMI תקין, ואני לא דואגת.


אדם לא צריך להיות רזה או שמן, הוא צריך להיות בריא. 

ע"פ מדדים בסיסיים רפואייםoo

יש משקל שנחשב תקין

והמראה שמלווה אותו הוא רזה


מעבר לעניין הבריאותי

רזון תקין הוא גם עניין של נוחות

להיות קל משקל


ויש את העניין החברתי ונראות עצמית

שאליו את מכוונת

מעבר לזה שהוא העניין השולי במכלול

הוא לא שולי בכלל בעיניי נערה מתבגרת

וכמה שהסביבה תהיה מכילה

היא תתקל באישו סביב זה

זה בדיוק הענייןמותקקקאחרונה

אני לא אומרת שמראה זה דבר שולי, אני לא מדברת בכלל על המשמעות של מראה, אני פשוט חושבת שאם מגדלים ילדים עם אמירה והבנה שמראה זה הרבה עניין של טעם אז נערה (ונער ובחור ואיש) שהטעם שלה הןא מראה שמן (או כל מראה אחר) תאהב את המראה שהוא הטעם שלה ולא דווקא את המראה הנחשב וגם הסביבה לא תזיז לה אבל אם ברירת המחדל היא שמי ששמן צריך לרזות זה בעייתי, מעבר לשאלה האם נכון לנסות לשנות מראה שלא אוהבים או לא, זה לא נותן לבן אדם אפשרות לברר עם עצמו מה הוא אוהב ואז בחור שבטבע שלו היה יכול להמשך לנשים שמנות (או כל מראה אחר) יעדיף בחורה רזה וכולם ירצו את אותו דבר ולא תהיה סימטריה בין ההעדפות להיצע (גלשתי כבר מהנושא של דימוי גוף עצמי אבל נו)

למה בעצם שנערה תנסה לרזות אם היא בכלל אוהבת מראה שמן ויכולה למצוא בקלות מישהו שגם אןהב


אז נכון, אנחנו לא יכולים לשנות את העולם אבל את הילדים שלנו אנחנו יכולים לגדל ככה וזה משפיע מאוד למרות הסביבה


ולגבי העניין הבריאותי שכתבו פה, זה נושא אחר ולא עליו אני מדברת ואם נהיה כנות אז המראה תופס פה הרבה יותר מקום מהבריאות (אחרת זה לא היה נושא אישיו יותר מקשיים חברתיים או לימודיים או כל דבר אחר)


אגב, השרשור ההוא רק העלה לי את הסעיף בנושא אבל הוא באמת לא קשור ישירות ולא דיברתי על מקריפ כמו שם @רוני 1234 לא התכוונתי שאת לא בסדר או משהו

גיליתי הריון ושתיתי בפסח יין. לחוצה מאדדדאנונימית בהו"ל

אני בערך בשבוע 4 וחצי..

בליל הסדר שתיתי חצי כוס יין. ובבוקר שאחכ עוד קצת יין בכוס בגובה של בערך סנטימטר וחצי. ושבוע לפני זה לגימה בבירה לבנה.

אני בלחץ ממש!!!

לקרוא באתרים של משרד הבריאות הלחיץ אותי מאד מאד.

אשמח להרגעה..אמאלה.

ממש ממש אין לך מה לדאוג ו- מזל טוב!!תהילה 4
החשש ביין הוא מכמויות גדולות ובגלל שלא נמצאה הגדרה מדוייקת אומרים להימנע.

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

בדרך כלל בשבתותהשם שלי

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.


לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.

בשעה טובה על ההריון!שירה והודיה
יין לקידוש לא מכיל הרבה אלכוהול ולא מזיק בכמות כזאת. בטח אם זה לא הרגל קבוע. הכל טוב.
תודה רבה ממש לכל מי שהגיבהאנונימית בהו"ל
אוף זה לא עוזב אותי.
הבעיה העיקרית באלכוהול שהוא עובר שיליהגפן36

בשבוע ככ מוקדם אין שיליה, ולכן זה הרבה פחות בעייתי.

בטח בכמות כזו.


זה מה שאני יודעת לפחות.. 

בשעה טובה!!!רקאניאחרונה

רופא אמר לי שבשלב כזה זה ממש ממש בסדר גמור

אולי יעניין אותך