שרשור נוסף לעניין בודקת טהרהעל הנס

בקשר לשרשור שנפתח והתת דיון שנפתח שם על הצורך בבודקת טהרה

אני קוראת סמויה כאן שנים עכשיו פעם ראשונה שפתחתי שם משתמש כי היה לי ממש קשה עם הנושא הזה

הוא עולה פה מידי פעם בצורה כזו או אחרת

הקושי שלי עם הנושא הוא מאד גדול כי בעבודה שלי אני נתקלת יום יום בנשים שהפנו אותם לבודקת טהרה בצדק או שלא בצדק.

הנושא הזה צריך משנה זהירות כפול פגשתי לא מעט נשים שחוו את זה בצורה מטרידה מאד מאד. וחוו את זה ותארו את זה כתסמיני אונס .פגשתי נשים שאחרי שנים לא היו מסוגלות לדבר על זה. ואני כן מודעת שזה קיצוני ולא כולם יחוו זאת כך.


צריך לזכור שזה עניין פולשני מאד והוא ממש משפיע נפשית על נשים וכשחקרתי לעומק כן היתה לי הרגשה שכשואלים רב ממש תלוי איך שואלים את השאלה וגם מה ההכשרה שהרב עבר וגם כמה הכתפיים שלו רחבות בפסיקה.וההבנה של ההשלכות של פסיקה בענייני טהרה משום שזה ממש לא כמו לפסוק בענייני בשר וחלב,שבת כשרות וכ'ו.

מצטערת,אני יודעת שזה לא מקובל לומר דבר כזה אבל אני ממש מסכימה עם מקרמה .

המקום של נאמנות האישה נדחק ויותר מזה ההקשבה הפנימית של האישה לעצמה נדחקה .

לעיתים נכון יותר להתייעץ לפני שאלת רב עם אישה שמבינה בתחום על מנת להגיע לרב עם שאלה מדוייקת יותר

ולא ההפך .

ונכון הפתרון של בודקת הלכה הוא לדעתי מעולה אבל רק במקרי קצה ולא מעבר. יש השלכות רחבות הלכתיות שמושפעות מכך ויש אפשרות להתיר פצעים פנמיים גם אם אין הוכחה ודאית שראו אותה בעין להמצאות הפצע.וכן זה מופיע בפרוש בסיפרי ההלכה.


והלואי שלא תצא תקלה מידנו.

מעניין, אף פעם לא הייתיים...

אני יודעת שפעם לא היה דבר כזה בכלל

אני הייתירקאני

ולא היה לי כזה נורא...

לא כולן חוות את זה בצורה טראומטית

כל אחת שתעשה מה שטוב לה...

לא כל-כך מבינה על מה הדרמהשושנושי

לי אישית יצא לבקר אצל בודקת ממש לאחרונה, לראשונה אחרי כמעט 10 שנות נישואין (הביקור הזה היה מבחינתי בגדר נס.. אם לא זה - הייתי כנראה נשארת אסורה לעוד תקופה ארוכה)

הייתה חויה טובה ולגמרי נעימה

כמו בהמון תחומים בהלכה יש הבדל בפסיקה בין רבנים שונים

כל עוד זוג התייעץ עם הרב שלהם וזו הייתה ההנחיה שלו -

לא רואה שום עניין לדון בהאם זה כן או לא נכון.

השרשור הזה לדעתי חוץ מלגרום לאותה אישה שהלכה ממש בשמחה לבודקת - חוץ מלהעלות לה עכשיו תחושות שליליות על הנחייתו של הרב - לדעתי לא ייצא מזה כלום

מסכימה איתך ממשרקאני

פתאום כשקראתי ניסיתי להיזכר בתחושות רעות שלא היו...

מבחינתי זה היה קרש הצלה כדי שאוכל לטבול

היה הייתה נחמדה ומתחשבת והכל היה בסדר...

 

ברור לי שאם הייתי קוראת כאלה תגובות לפני כן לא הייתי מעיזה ללכת אליה וחבל...

רק לספר על עצמי ידעתי... בתור "מתמודדת טהרה",אמהלה

אם לא בודקת, בהרבה מקרים לא יכלתי לטבול.

יש לי עבר של דימומים בין ווסתיים

והחלום של הרב בכל פעם שהוא שולח אותי לבודקת זה שהיא תצליח למצוא לי פצע שיתיר לי לטבול....

לפעמים עלה בידינו ולפעמים לא

אך אף פעם בכל כמעט 20 שנות נישואיי ואין ספור בדיקות אצל בודקת

לא חוויתי את זה כהטרדה או חלילה אונס

זה תמיד נחווה אצלי כנס ההצלה שלי

וגם כשאמרו לי לא... יצאתי בהרגשה שעשיתי כל מה שיכלתי והקב"ה אמר עדיין לא.

אז רק הראיתי את הצד השני של הסיפור, יש גם כאלה

את צודקת אבל רציתי גם להביא צד נוסףעל הנס

שלא מדובר עליו ונתקלתי בו באופן אישי

ולא פעם אחת

כשזה תלוי בגישה שבאים לזה זה משפיע

ותלוי בבודקת עצמה מה לעשות שלא כולן רגישות ?

למרות שאני בטוחה שרובן מקסימות

ונתקלתי באלף גישות לנושא הזה

היה לי חשוב ממש להביא קול נוסף של נשים שחשו מזה יותר קושי מאשר הקלה או עזרה.

ולא כולן מסוגלות לבוא ולומר מה שהן מרגישות

אני פשוט חושבת ולכל אחת יש קושי בדבר אחר אחת בשבילה זה הצלה וזה בסדר גמור והשניה בדיוק ההפך

היא תעדיף לחכות חודש פלוס העיקר שלא תצטרך לעבור דבר כזה שוב .


נתקלתי במקרים גם בקצון השני

העניין הוא שהקול שאת הבאת הוא הקול הנפוץ פה בפורוםאמהלה

וזה נותן את התחושה שמי שכן הולכת לבודקת עושה משהו מיותר/מזיקה לעצמה/לא שומעת לרבנים ה"נכונים" וכן הלאה.

כך בכ"א אני חוויתי את זה בתקופה הקשה שלי.

אני רק אומרת שחשוב להציג את כל הצדדים, רק צריך להיזהר לא להלחיץ/להפחיד מצד אחד אך גם לא לפגוע ולהנמיך את הצד השני.

אבל יש מקריםאפונה

שבהם אשה בהחלט יכולה לטבול

כלומר מקרים שאפשר לפתור בכלים הלכתיים קלאסיים

אבל ברגע שבודקת הפכה לברירת מחדל - חלק מהרבנים כבר לא מתירים ללא בודקת ואז נשים שלא מעוניינות ללכת לבודקת נאלצות לדחות את תהליך הטהרה גם במקרים כאלה.

כשרב שולח לבודקת זה בד"כ אחרי שהוא לא הצליח להתיראמהלה

בעצמו. לא על כל מראה שולחים לבודקת.

רב שמספיק מבין בענייני מראות יודע להבחין בין פצע ודאי לדם שלא ברור מה מקורו.

 

ככה זה אמור להיותאפונה
בפועל יש מקרים, כמו בשרשור הקודם - אשה מגיעה עם כמה עדים עם כתמי דם זהים באותו מיקום (מקרה קלאסי לפצע, מופיע בשו"ע) ובמקום להסתפק בזה ולתלות בפצע כפי שכותב השו"ע הרב שולח לבודקת.
יש הרבה רבנים שישר שולחים לבודקתפפצלשית
לא קראתי את השרשור הקודםאנונימית בהו"ל

אבל מה שתיארת קרה לי. סדרה של בדיקות טהרה שהסתבכו ויצרו אצלי טראומה מאד גדולה עם השלכות מאד קשות. תסמינים של פוסט טראומה. ביעוטי לילה. התקפי חרדה. דיכאון. קושי מול הדת והממסד הרבני שגרם לי לכל זה, איך שחוויתי את זה. וכמובן קושי מאד גדול ברמה הזוגית. לקח לי שנים והרבה מאד שעות טיפול כדי להתגבר על זה... אז ברור שזה לא קורה ולא יקרה לכל אחת. אבל מה שתיארת קורה ומי שמפנה לבדיקת טהרה (מדריכות כלה, רבנים ובודקות עצמן) צריך להיות ער לסיכון שזה עלול להביא. היום אני כמוך חושבת שזה פתרון מצוין כשאין פתרון אחר. לא לכתחילה ולא כדבר גורף.

נכון ולכן חושבת שצריך משנה זהירות בזהעל הנס
וחיבוק על החויה זה לא פשוט בכללעל הנס
אני חושבת שחשובשלומית.

שהאישה תבחר מה מתאים לה ואם היא רוצה ללכת לבודקת

בלי יותר מדי דרמה.

נשים שחוו את זה כתסמיני אונס זה ממש מזעזע וכנראה אולי:

א. הלכו לבודקת מאוד לא רגישה (מאמינה שהרוב לא כאלה)

ב. הלכו שלא מרצונן

 

יש נשים (ואני ביניהן) שפחות מתאים להן להיחשף בפני בודקת ולכן כאשר הרב מעלה את האפשרות- יכולות להחליט שלא ללכת

וזה משתנה בין מקרים מה הדחיפות ומה ההבדל בין עם בודקת/ בלי בודקת אבל יש נשים שזה ממש מציל אותן.

 

בעיניי חשוב שהאישה תכיר את ההלכה, תתייעץ עם רב, תשאל על אופציות נוספות במידה והיא נרתעת מהאופציה של בודקת, ותחליט לבסוף מה הבחירה שלה בכל סיטואציה.

 

הפיכת השיח נגד התופעה של בודקות באופן רחב וכולל בעיניי אותו דבר כמו הרבנים שדוחפים על כל דבר ללכת לבודקת: 

חוסר שיקול דעת והפיכת העניין למשהו שלילי בפני עצמו.

 

חושבת שכדאי לשים את העניין במקומו, בלי הפחדות מוגזמות ושכל אחת תחליט מה מתאים לה בכל סיטואציה

צודקתעל הנס

נכון  מאד

אבל לא כל אחת מסוגלת להגיד את הקו האדום שלה

אין פה הפחדה אלא יותר להביא צד נוסף בנושא.

כי כשאני פוגשת מישהי שמספרת לי על חויה כזו זה הלב פשוט מתכווץ

אני גם פוגשת את הצד ששמח שיש לו את הפתרון הזה וזה נהדר

אבל עדיין אישה צריכה להיות במודעות כלפי עצמה ולדעת את הגבולות שלה

מה לעשות שיש כאלה שמאד רגישות ?

מסכימה שאישה צריכה להיות מודעתשלומית.

לגבי עצמה.

אבל אי אפשר בגלל כאלה שהן מאוד רגישות להכתים פתרון שלנשים אחרות הוא מצויין.

מי שמאוד רגישה- כדאי שתכיר את עצמה, ותדע להיות זהירה יותר בסיטואציה שעלולה לפגוע בה.

 

ובנוסף מצטרפת לאלו שאמרו שכדאי ומומלץ שאישה תכיר היטב את גופה ואת ההלכה וכך להמנע מטרטור מיותר.

קרה לי פעם אחת שרב (שאני מכירה אותו כמחמיר במיוחד) המליץ לי ללכת לבודקת טהרה ומאיך שקראתי את הסיטואציה היה ברור לי שזה מיותר, הסברתי לו למה והוא הבין.

 

אישה צריכה להרגיש בטחון בסיסי קודם כל לגבי הגוף שלה ואח"כ לערוך היכרות בסיסית-מקיפה (כלומר, לא ללמוד מראות אבל בהחלט לדעת היטב מה כתוב בדרכי טהרה או בספרים שלפיהם היא נוהגת) ומהעמדה הזו לבוא לשאול

כנראהoo
שרוב הנשים שחוו טראומה מבודקת הן נשים צעירות ותמימות שבקושי הכירו את גופן ואפילו לא חשבו להביע את דעתן אם הן רוצות או לא.


לשלוח אישה כזו לבודקת זה יותר מדי נפוץ והופך את הפתרון הזה לבעייתי

אני רק חיייבת להגיד שקושי להחשףמקרמה

בבדיקה גניקולוגית לצורך הלכתי זה לא 'מאוד רגישות'

(בעיני ההיפך.. לקחת חשיפה כזאת כדבר פשוט זה כהות חושים)


ובעיני החשיפה פה היא לא הנושא.

זה רק ההשלכות

אלא הפקעה של כלי הלכתי שהיה מצוי בידיים של הנשים לגורם חיצוני

והפיכתו לברירת מחדל


זה קצת מזכיר לי בהשאלה את ההשתלשלות של לידות עכוז...

בהתחלה ניתוח קיסרי היה רק שלא הצליחו לילד עכוז.... ואז הוא כבר הפך להיות מדיניות לכתחילה ברוב בתי החוחים והיום כבר אבדה המיומנות ליחד עכוז..  היא נשארה אצל מעטים ממש

אנחנו מתקרבים לנקודה שהמיומנות של רבנים לתלות מראה בפצע על סמך עדות של אישה הולכת לאיבוד והם 'פוחדים' לקחת על כך אחריות ושולחים לבודקות כי זה קיים. אז למה לא?

בעצם השתנו כללי המשחק ואחת ההשלכות של זה שלאותן נשים 'רגישות' בקרוב כבר לא תהיה אלטרנטיבה והם יאלצו להתישר עם כללי המשחק החדשים או לספוג את ההשלכות


ובעוד כמה שנים את תשמעי מדריכות גלות מדריכות כלות צעירות ששוה לעשות את המאמץ הזה גם במחיר של אי נעימות והן רק ירוויחו מזה וזה לטובתן

והם ילכו... גם במחיר קשה


הדרך ל#@@! רצופה כוונות טובות

יש פהoo

גם את נושא החשיפה

וגם את האחריות שלא לוקחים


אני לא חושבת כולן תלכנה לבודקת, יש נשים שיתנגדו וימצאו פתרונות אחרים ויש שיסכימו לעשות מה שאומרים להם.

אני לא חושבת שזה הניסוח הנכוןשושנושי

של לעשות מה שאומרים לי - ממש לא

אני ממש לא אחת כזאת שתעשה כל מה שיגידו.. זה קצת מקטין את הנשים שבוחרות - מבחירה! ללכת לבודקת

 

אותי אישית אף אחד לא הכריח

בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר, שווה לי לעשות את המאמץ בשביל זה.

נשים אחרות יבחרו לא ללכת ולשלם את המחיר של לחכות יותר זמן..

קבוצת נשים נוספת תבחר להיכנס לדין ודברים עם הרב כדי להוכיח לו שאין צורך בבדיקה

 

כל האופציות כשרות וראויות

כל אחת בוחרת מה לעשות

לא הכריחו כאן אף אחת

 

אם יש כאן אחת שכן דחקו אותה לפינה כדי שתעשה זאת - יש לה כמה בעיות סופר קריטיות לפתור מעבר לעניין הבודקת.

כתבתoo

׳בחרתי ללכת כי ידעתי שככה אוכל להיטהר מהר יותר׳


ככה אמרו לך, שככה תוכלי להיטהר יותר מהר.

בחרת להאמין בזה.


לא הכריחו אבל שלחו נשים חסרות ניסיון שלא חשבו שהן צריכות לומר או לחשוב משהו אחר. לא אין להן בעיה, הן פשוט היו חסרות ניסיון, עכשיו הן כבר לא חסרות ניסיון עם מחיר כבד.

ומה רע בזה שבחרתי ללכת כדי להנות עם בעלי מוקדםשושנושי

יותר?

במיוחד שזה באמת מה שקרה. הלכתי וטבלתי למחרת במקום לחכות עוד שבוע שלם!

זו בחירה מדהימה ואני מודה על הרגע שהחלטתי לעשות את זה.

אני באמת לא רואה בעיה בהליכה לבודקת במקרה ואין פתרון אחר (פה נשאלת השאלה האם באמת אין פתרון אחר. נשמע כאן מנשים שהולכות לבודקת בכל שני וחמישי - אכן תמוה)

לא רעoo
בחירה שלך


אולי יכלת לטבול בלי בודקת


הרע לא נמצא אצל מי שרוצה ושמחה שהיא הלכה, אלא אצל מי שלא רוצה ללכת או שהלכה וחוותה חוויה קשה


אם לא חווית כנראה תתקשי להבין

צודקת. אני באמת מתקשה להבין שושנושי
השאלהתקומה

היא לא האם זה עשה לך טוב באופן אישי, הדיון כאן לא אמור להיות אישי.

הדיון כאן הוא על גישה. האם אנחנו מוכנים לעשות שימוש בכלי רפואי, עבור צורך הלכתי.

אני מאמינה לך ולאמלה שזה עשה לכן טוב. שזה לגמרי מבחירה שלכן מתוך מודעות.

אבל "ההלכה" כמו שאני תופסת אותה, היא משהו שמנחה אנשים ונשים איך לנהוג. לכאורה היא "מעלינו", וכמובן שאני משתמשת ביכולת לי להבין וללמוד, אבל בגדול אני מקבלת את ההלכה כמו שהיא. ומקיימת אותה גם אם היא לא תמיד נוחה לי.

האם זה לגיטימי, להורות לנשים לבצע בדיקה רפואית, כהנחייה הלכתית?

האם אין כאן "מאזן כוחות" לא הוגן?

של הלכה מול אישה שרוצה לקיים את ההלכה ותעשה מה שאומרים לה?

וגם אם יש לה בחירה, מה המשמעות של בחירה אם האפשרויות הן "תבדקי ותהיי מותרת" לבין "אל תבדקי ותהיי אסורה"? יש כאן מערך שיקולים לא כל כך הוגן, ומאזן כוחות לא שווה. ולכן כגישה צריך מאוד מאוד להיזהר כאן. בטח כשמדובר על חשיפה כל כך אינטימית

השאלה בסוף היא גם אישיתoo
אם יהיו הרבה משים שלא יסכימו, זה לא תהיה הנחיה נפוצה. הלכות נקבעות גם לפי המצב בשטח ואם הן לא מתקבלות אז מחפשים פתרונות אחרים, להלכה יש מרחב גדול.
ברמת הגישהשושנושי

כאופציה אחרונה - אני ממש לא רואה בזה בעיה.

מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה..

 

לא אומרת שצריך לשלוח על כל שטות,

בנוסף צריך ללמד את הנשים לדעת לזהות בעצמן מה קורה שם בפנים

בתור אופציה אחרונה אם עדיין לא מצאו פתרון - ללכת לבודקת זה פתרון מבורך. במקום לספור שוב ושוב ושוב מחדש - הנה לנו בהרבה מקרים פתרון מיידי לטבילה

המשפט שלךתקומה

"מי ישמע זו הפעם הראשונה שפוסקת רגליים לאישה זרה" הוא בדיוק חוסר ההבנה מה ההבדל בין לעשות זאת לצורך רפואי, לבין לעשות זאת לצורך הלכתי.


זו פעולה *רפואית*, *פולשנית*. אני אישית שונאת את זה.

כשהייתי בהריון, זה פשוט עייף אותי נפשית. אבל עשיתי כי צריך.

אחרי הלידה חשבתי שסיימתי עם זה, ולא! שאריות שלייה. בדיקות נוספות.

ולא, אני לא חריגה. זה טבעי ונורמלי לא לרצות להיחשף ככה.

אני לא מתנגדת לבדיקות כשהן נצרכות.

אבל ממש חשוב להבין שזו בדיקה רפואית לכל דבר.

זו חשיפה אינטימית.

צריך לשים לב לפני שהופכים את זה למשהו הלכתי.

ושוב, אני לא נגד באופן גורף.

אני כן חושבת שממש חשוב לשים לב לא להתייחס לזה בהינף יד כ"עוד משהו"

זה לא עוד משהו.

זו לא פרקטיקה הלכתית שהייתה מקובלת בעבר

זה מערבב לגמרי בין הרפואה לבין ההלכה

זה מעמיד נשים במצב לא נעים

ולכן צריך לשקול היטב לפני שנכנסים את הדבר הזה לסל הכלים ההלכתי.

קודם כל -שושנושי

צר לי על החוויה שעברת. נשמע באמת לא נעים לעבור את זה.

 

אני חושבת שההבדל המהותי כאן זה איך כל אחת חווה בדיקה אינטימית.

אני כנראה פשוט התרגלתי.

אני לא רואה שום בעיה בלפסק את רגליי פעם אחת נוספת.

 

(כותבת כבוגרת טיפולי פוריות שעברה בדיקה וגנילית בחישוב מהיר מעל 50 פע')

 

אני דיי מרגישה שטוחנת כאן מים. העיקר הבנו אחת את השנייה

שוב מציינת כדי שדבריי לא יצאו מהקשרם-

אני מדברת על הפניה במקרים מאוד חריגים בהם לא נמצא פתרון ולאישה עצמה ניתנה האפשרות לבחור מה לעשות..

 

נ.ב.

כמה נחת אנחנו מביאות עכשיו לבורא עולם

אשכרה בזמן הפנוי אחרי שהילדים סופסוף נרדמו אנחנו עוסקות בשיח על הלכה. 

עוד בהלכות כאלה חשובות

פשוט מדהים!

 

 

 

ואם היית יודעת שיש לרב דרך להתירמקרמה

והיא לא כוללת בודקת

היא לא דורשת ממל שום דבר מעבר למה שכבר עשית

היא דורשת רק שינוי תפיסתי


גם היית בוחרת בכך בכזאת קלות?


אני הראשונה שתגיד שתמיד יש בחירה!

אבל לפעמים המחיר של לא לבחור בדרל מסוימת גדול מידי

אז אנחנו מעקמות את הפה, סותמות את האף

ובוחרות


אבל ככה בדיוק מתבססות מוסכמות

שהופכות כבר את האלטרנטיבות ללא רלונטיות

הרב שלנו ספציפיתשושנושי

אני יודעת מניסיון העבר שהוא ממש לא שולח - אם יש ברירה אחרת (לפני שנים היה לי באמצע 7 כתם על העד - הרב בלי לראות את העד שאל את בעלי אם היה כאב בזמן הבדיקה - אכן היה ולכן באותו רגע החליט שזה פצע..)

אני סומכת על הרב שלי ויודעת שהוא לא שולח על כל שטות.

לכן בפעם הזאת שהייתי שלושה חודשים מהלידה ועדיין לא הצלחתי להיטהר - לא היה מנוס מבודקת. כי העד כולו עם הפרשה אדומה. את מבינה שדבר כזה לא משנה כמה בקיא הרב יהיה זה משהו שלא יתירו, נכון?

בתור אופציה אחרונה זה הרגיש לי נכון - אגב, זו גם הנחיה שקיבלתי בשיחה עם יועצת מנשמת. הגישה של נשמת כן יותר ליברלית - גם הם נפלו לזה?

 

בשורה התחתונה,

אני אישית ממש לא חוויתי את זה בתור הנחיה רווחת

אני מקווה שככה מתנהגים כל הרבנים כי נשמע פה ששולחים נשים לבודקת על כל שאלה.. 

 

 

היום אין סיכוי שאלך לבודקתמקקה

אבל בתחילת נישואי אין לי ספק שאם היו מורים לי כך בנשמת או מכון פועה הייתי הולכת

כפי שהלכתי לסקסולוג גבר ולא ידעתי לשים גבול

כפי שהלכתי לפיזיותרפיסטית רצפת אגן להתאמן בנוכחותה והחוויה הייתה לי נוראית אבל ככה הרופא אאמר.

היום לא הייתי הולכת. אבל אז הייתי צעירה וחלשה ובעמדת נחיתות ולא ידעתי רבע ממה שאני יודעת היום

ממש לא היו לי בעיות סופר קריטיות לפתור כהגדרתך.

כתבת בעצמךשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט' בכסלו תשפ"ה 18:50

היית צעירה חלשה ובעמדת נחיתות - זו כבר בעיניי בעיה שצריך לטפל בה..

אולי הקשיים האלה שציינת הם אלה שהפכו את הסיטואציה למשהו שחייבו אותך ללכת אליו ככה שלא עשית את זה מבחירה בלב שלם?

 

בדיוק לזה התכוונתי - אם יש אישה שדוחקים אותה לפינה כדי שתעשה זאת - זו בעיה רצינית והיא כנראה לא פוגעת בחיים רק במקרה כזה אלא בעוד מלא.. 

 

חיבוק כל החוויה שעברת

כואב מאוד לקרוא את זה ❤️

 

אבל אתתקומה

מבינה שזו הבעיה? כי ההלכות האלו הן לכל הנשים. אז מה, הרב אמור לבדוק האם זו אישה חזקה שיודעת לעמוד על שלה לפני שהוא שולח לבודקת?

וזה לא שמישהו דוחק אישה לפינה שתעשה את זה במודע, לפעמים עצם זה שהרב (סמכות) אומר ללכת לבודקת, זו הדחיקה לפינה, בלי שום כוונה רעה.

בעיה רצינית, מסכימה איתךשושנושי

יש לך רעיון אחר איך אפשר להתיר נשים עם דימום

דימום שאין עליו שום סימן המעיד על כתם כמו שהיה אצלי


 

אשמח באמת לדעת מה את מציעה חוץ מלהתחיל כל פעם לספור מחדש


 

באמת אשמח לשמוע


 

אגב, שאלתי את אמא שלי שבת קרוב ל 80 מה היה בצעירותה - היא טוענת שבזמנים שלה אם לא היו סימנים ברורים לכתם נשים באמת היו אוכלות אותה עם פרק זמן אסור בלתי נגמר

היא דווקא ממש מתלהבת מהפתרון של הבודקת..


 

(בעבר גם היו הרבה פחות שאלות כי הנשים היו יותר קשובות לעצמן, נחו בזמן וסת. נתנו לגוף להתנקות בצורה אופטימלית. גם לא היו אמצעי מניעה שהיום הרבה מאוד שאלות מתרחשות כתוצאה מזה.. גם בזמן הנקה היא אומרת שנשים היו נקיות לגמרי למשך כל הזמן ההנקה בניגוד למה שקורה היום.. הנשים יותר חלש, אוכל יותר מעובד והתותאה בהתאם)


 

אחרי הכל - אשמח באמת לשמוע מה ההצעה שלך במקרי קיצון שלגצרי קיימים ועליהם אני מדברת.

 

כל הדיון התחיל על מקרים שהם ממשעל הנס

לא קיצון .הדגשתי זאת בהודעה הפותחת

ברור מאליו שזה פיתרון נכון במקרה כמו שהיה לך .

ואני מבינה שלא נתקלת במקרים אחרים .

אני לעומת זאת נתקלת כמעט יום יומית בנשים ששלחו אותן לבודקת טהרה כשהיה אפשר למצוא פתרון אחר.

נתקלתי בנשים שהעדיפו לחכות חודש ויותר בגלל חוויה שלילית שעברו ללא צורך

וזה לא משנה עם הן יודעות לעמוד על שלהן או לא.או שנלחצות כי כך אמר הרב וזה ההלכה וכו'


לאורך כל ההודעות שלי כתבתי שאני מדברת על מקריםשושנושי
חריגים וממש לא על מקרים ששומעת עליהם כאן לראשונה ששולחים לבודקת בכל שני וחמישי - תגידו לי בבקשה שזה לא נכון כי זה נשמע מוגזם ברמות. 
הלוואי שהרב שלך היה עונה לכולןעל הנס

ובדיוק בגלל זה פתחתי את השרשור

אני דווקא התרשמתי מהרבנים ששאלתיפרח חדש

ששלחו אותי לבודקת רק כשבאמת לא היתה ברירה.

הרב שאל אותי שאלות לנסות להבין אם אפשר לתלות בפצע, ולא הצליח 🤷


ואז הלכתי לבודקת ושם היא מצאה פצע והיא גם אמרה שיתכן וזה בכלל לא מקור הדימום, יותר היה נראה לה שלא

אבל בשביל הרב ומבחינה הלכתית זה הספיק כדי להתיר עד עם אדום בבדיקה של יום השביעי (אחרי לידה ומלא זמן אסורים)

אממתקומה

כתבתי גם למטה, שאני חושבת שיש מחיר לכל צד.

אני לא עושה אידיאליזציה לגישה שאומרת לא לשלוח לבודקת, כי אפשר תמיד להתיר בכל מקרה.

אני בעיקר אומרת שצריך להבין את המחירים לכאן ולכאן.

אני לא שוללת בודקת באופן מוחלט, כמו שאת ואמאלה כתבתן, אצלכם זה היה בסדר גמור ועזר לכן מאוד.

אני כן חושבת שיש לזה מחיר. מחיר לעירוב של הלכה ורפואה, מחיר לחשיפה שנשים עוברות בהקשר הזה, מחיר של ה"סמכות" שדורשת חשיפה, כך שהנשים למעשה במצב פגיע יותר מול היכולת שלהן להסכים או לא. האם התרת אישה לבעלה שווה את המחירים האלו? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל צריך להתייחס למחירים האלו בכובד ראש.

מצד שני, אפשר לא לשלוח לבודקת. ואז נמנע את החשיפה הזו, ואת הערבוב הזה. אבל זה יכול להיות במחיר שיש מקרים שלא יהיה אפשר להתיר, כי לא נדע האם זה פצע או לא. האם המחיר כאן שווה את זה? שוב, אין לי תשובה חד משמעית. אבל צריך להבין את המשמעות של בחירה לכאן או לכאן, ולהבין שזה לא כל כך מוחלט.


וכן אני חושבת, שמאוד חשוב להסתכל על זה במבט על. על ההשלכות הכלכליות של זה, ולא רק בהקשר של תועלת עבור זוג ספציפי

*כלליותתקומה
לא כלכליות (בסוף)
אני חושבת שרוב מי שכותבת פה נגדOcd טבילה

לא מדברת על מקרי קיצון קיצוניים ביותר.


אבל שאלתי בעקבות הדיון הזה בודקת טהרה באזורנו כמה נשים מגיעות אליה בממוצע בחודש. היא לא הבודקת טהרה היחידה פה.

היא שאלה אותי אם התכוונתי כמה בממוצע ביום....

וענתה שאת חלקן שולחת בלי בדיקה כי אומרת לאישה שהמידע שהיא אומרת מספיק בשביל לקבוע מעל לכל ספק שיש לה פצע.

בעיני התשובה שלה מזעזעת ומדגישה לי למה אני כל כך מתנגדת לבדיקות כאלה.

(מעבר לרגישות האישית שלי עם זה)

ואני עוד מחזיקה מהרב פה כרב שלא ממהר לשלוח לבדיקות כאלה...


צריך פה שינוי דו כיווני-

גם של נשים שיסמכו על האינטואיציה שלהן, ואם הן מכירות את הגוף ויודעות שיש פצע יגידו את זה בפה מלא (ואת זה צריכה ללמד גם את עצמי) וילמדו לפרט את המידע הרלוונטי (כאב, יובש וכו׳) בעת שאלת רב.


וגם של רבנים שלא ימהרו לשלוח וינסו את זה כמוצא אחרון.

וואו זה פשוט נוראעל הנס

אני חושבת שבלי קשר מדריכת כלות צריכה ללמד נשים להיות קשובות לעצמן יותר על מנת שלא יקרו מקרים כאלה.

וגם להכניס את האפשרות של להתייעץ עם אשת הלכה לפני ששואלים רב.

פשוט מודעות

אני רוצה להוסיף עוד משהועוד מעט פסח

כתבת שנשים שחוו את הבדיקה כחוויה קשה הן נשים שהלכו לא מרצונן או הלכו לאישה לא נעימה. 

אני חושבת שעוד מאפיין הוא שבסוף הן יצאו בלי אישור להיות טהורות.

 

אני חושבת שאחת הסיבות שהחוויה האישית שלי היתה גרועה, למרות שהלכתי מרצוני החופשי לאישה שנחשבת מקסימה- היתה תחושת ה'עברתי את כל זה וזה אפילו לא הועיל'.

מאמינה שאם הייתי יוצאת בסוף עם אישור לטבול- החוויה היתה נתפסת בעיניי אחרת.

אבל ללכת לאישה זרה, לתת לה לחטט לך בגוף ולהכאיב לך (כי מרוב רצון טוב למצוא לי פצע, היא כמעט פצעה אותי)- וואלה, יכול להיות משתלם אם בסוף הייתי יכולה לקבל חיבוק מבעלי... 

אבל אותו דבר הוא סיוט טראומתי אם זה לחינם.

 

(לא קראתי את השרשור עליו אתן מדברות אז אין לי דרך לבדוק האם ההשערה שלי נכונה ויש מתאם בין הדברים. אבל על עצמי לספר ידעתי...).

לא בהכרחעל הנס

היו גם נשים שיצאו עם אשור שהן טהורות פלוס טראומה. יש כאלה סתם חוסר נעימות אבל יש כאלה שממש חוו טראומה קשה.

וכן כל אישה שונה בזה

אנונימית שכתבה למעלה, במקרה שלי הרב דווקא התיראנונימית בהו"ל

ועדיין שילמתי על סדרת הבדיקות הזאת בריבית דריבית ובדיעבד היה עדיף בהרבה להישאר אסורים מאשר לעבור את זה

יש עוד אופציה (לצערי נפוצה יחסית)מרגול

של נשים שנפגעו מינית בעבר. לצערנו זה כולל חלק לא מבוטל מהנשים, כמובן ההשפעה על ההווה של כל אחת היא שונה, אבל זה בהחלט יכול להוות טריגר.

כמובן גם בדיקה אצל רופאת נשים יכולה.

השאלה שבעיניי צריכה להישאל (הן על ידי האישה והן על ידי הרב) היא - האם אפשר להתיר בצורה אחרת? האם אני יודעת להעיד על עצמי שזה פצע? האם הרב עם מספיק אינפורמציה כדי שיהיה אפשר לפסוק בהתאם?

נכון מאודעל הנס

זה מה שניסיתי להסביר ויש מצב שיצא קצת עקום

ומה שאני חושבת שהשאלה הפנימית הזאת של מה אני מרגישה וחושבת נפגמה לחלק מהנשים ויצרה חוסר ביטחון במה שאני מרגישה ויודעת.

וכן לעיתים השאלה של מישהו מבחוץ יכולה לערער נשים גם אם השאלה מוצדקת והכרחית.

ועדיין אני מסייגת כי יש הרבה נשים שזה פשוט עזרה גדולה בשבילן.


אותי לא לימדו שאפשר להעיד על עצמי שיש פצעהמקורית

והלכתי למדריכה 'נחשבת'

ז"א, מבחינתי, אם יש נשים שלא יידעו לזהות אם יש פצע ויבחרו ללכת לבודקת - זה בסדר ממש וזכותן. כמו שיש מקרים שבהם אולי לפי עדות האישה אי אפשר בוודאות לתלות בפצע, והן לא רוצות ללכת, וזה בסדר מבחינתן

אבל הידיעה הבסיסית הזו של להעיד על עצמי, לא הייתה קיימת אצלי בכלל וזו בעיניי בעיה בפני עצמה. כי גם אם יש נשים שהחוויה הייתה להן טובה והיו מוכנות לעבור 'אי נוחות' מול בודקת בשביל החיבוק/ להיות מותרות, יש נשים שלא רוצות לעבור את זה (כמוני) והן לא נפגעות תקיפה מינית, פשוט מעדיפות שלא לעבור את זה וזהו. ורק אחרי שסירבתי בכל תוקף להצעה ללכת, הרב התיר..

בקיצור, לדעתי זו אופציה שהפכה שכיחה מדי ואני בלי נדר לא מתכוונת ללכת לבודקת

אני חושבת שזאת הנקודהאפונה

נשים פוחדות או לא יודעות שמותר להם לקחת אחריות, ולכן שואלות את הרב שאלות שהתשובה עליהן מופיעה בפירוש בספרי הלכה פופולריים, כלומר שאלות שאשה שעברה הדרכה הלכתית אמורה לדעת לענות עליהן בעצמה.

הרב לא יכול להעיד במקום האשה ולכן הוא שולח לבודקת.

דייקת מאוד את מה שאני מנסה לכתוב מהצהריים ללאOcd טבילה

הצלחה.

זה פשוט הפך להיות פתרון קל ושכיח,

במקום להישאר פתרון למקרי קצה נדירים שאין דרך אחרת להתיר.

וזה מה שמעורר בי התקוממות נגד זה...

אין לי בעיה שאישה תבחר ללכת לנסות להיטהר.

יש לי בעיה שזאת לא האופציה האחרונה, ולפעמים קל יותר פשוט לשלוח לשם במקום להסתכל על התמונה הרחבה ולהתיר דרכה.

בעניין זה - מצרפת מאמר של הרבנית ד״ר חנה אדלרמרגול
בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת, מאת: הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' - מגזין גלויה


מי שמתאים לה מוזמנת לעיין… בגדול היא בדעה דומה לשלך… (היא רופאת נשים ורבנית)

אניoo

הייתי אצל בודקת וזו היתה חוויה מאד לא נעימה

זה היה הטריגר מבחינתי להפסיק לשאול על דימומים

הרגשתי שלא נכון עבורי כל הפולשניות הזו מטעם דקדוק הלכתי

הבעיהתקומה

בפרוצדורה הזו, היא שזה כלי רפואי לצורך הלכתי.

ולפעמים ה"הלכה" או רב, נחשבים כסמכות שאי אפשר לערער עליה. ולכן כאשר מערבים פרוצדורה רפואית פולשנית כצורך ומגדירים אותו כצורך הלכתי, זו עלולה להיות בעיה, כי מול ה"סמכות" לא תמיד נשים ירגישו בנוח להגיד לא.


וזה יכול להיות באמת כלי נהדר, כמו שיש כאן כאלו שמעידות שהוא עזר להן מאוד והן לא הרגישו עם זה בעיה.

אבל הדברים האלו לא נבחנים במקרים ספציפיים, אלא כגישה כללית.

ולכן השאלה שצריכה להישאל כשבאים לדון בזה, היא לא האם לאישה כזו או אחרת הייתה חוויה נעימה או לא. אלא מה אנחנו חושבים כ*גישה כללית*, על הנחייה הלכתית שאומרת לאישה להיחשף לאישה אחרת.

כאן טמונה הבעייתיות בעיניי, וכאן עולה השאלה.

וגם מי שאומרת שעבורה זה היה בסדר גמור, צריכה להכיר את הבעייתיות בשימוש רפואי עבור הלכה. וגם מי שאומרת שלא צריך להשתמש בזה, צריכה להכיר בזה שהמשמעות של זה היא שיש פעמים שזוגות ימשיכו להיות אסורים.

בסוף אבלזברה ירוקה

צריך לדעת שבזכות הץפקיד הזה נוספו הרבה ימי אהרה בעולם

דברחם שפעם לא היה...


ונכון שזה יכול להוות טראומה, אבל בדרכ זה לא...

זה בדיוק כמו כל בדיקה גניקולוגית שכל אישה עוברת כמה וכמה פעמים בחיים

אני אוסיף משהו שאולי צריך להבהירמקרמה

ברור לי מעל כל ספק שאין פה  איזשהי כוונות רעות

לא של רב ולא של בודקות

ברור לי שהכלי הזה במקורו היה חיובי

והוא בא לענות על מקרי קיצון  שלא היה דרך אחרת להתירן


אבל כשפורצים גבול כבר קשה מאוד לשמור עליו

ונפרץ פה גבול של האישה שלא היה קיים בעבר!


נשים מעולם לא נדרשו לעבור בגיקה גניקולוגית לצורך הלכתי!

והכלי הזה כבר משמש הרבה יותר מהיעוד המקורי שלו

ורבנים שלא תמיד מבינים את המורכבות הנשית בחשיפה שכזוש מרבים להשתמש בו גם במקרים שאין הכרח


ואנחנו נחשפות כח כך הרבה, לרופאת נשים, לבלניות שמה זה כבר עוד חשיפה למטרה חיובית!

ואנחנו מתחספסות


ובשולי הדברים.

אם כבר כן נדרש ולא היתה אלטרנטיבה אחרת ובחרת ללכת

חשוב ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים

הן מבחינת פרטיות. הן מבחינת הגיונה, הן מבחינת פסיליטיס

(מיטה מתאימה והתנוחה משפיעה מאוד עח הכאב והאי נוחות - לא מיטה רגילה)

כי הרצון להיטהר חזר ולפעמים בדרך אנחנו מוכנות לעשות הקרבות


ועוד משהו שממש לא בשולי הדברים

השינוי ההלכתי על היכולת של אישה חהעיד על עצמה- הוא שינוי דרמתי

והוא חומק לנו מתחת לאצבעות

אנחנו עוד עלולות לבכות על זה בכיה לדורות


אני אולי נשמעת דרמטית

אבל אני באמת מאמינה שאנחנו בנקודה שצריך לצעוק stop

ולהטות את השימוש הרווח בכלי הזה לכיוון השני

אולי בעתיד נמצא את האיזון

תודהעל הנס

הסברת אותי ממש טוב

ואני זאת שפוגשת מציאות לא פשוטה ביום יום שלי

ופשוט לפעמים בא לי לצעוק את הצעקה הזאת

וברור לכולן שלאף אחד אין שום כוונב רעה אלא ההפך.

אני הייתי פעם אחת בחיים וזה היה לי נוראעדינה אבל בשטח

יותר נורא מלהיות אצל רופא גניקולוג, זה לא היה נעים בלשון המעטה, זה היה כואב , אני אחסוך תיאורים מה הרגשתי באותו רגע שעושים לי, (לא אונס חלילה, אבל בהחלט לא נעים, משהו שלא מרגיש רפואי, מרגיש יותר חטטני, שנכון שהמטרה שלו טובה, אבל היי, איך הגענו לשם?) זה היה אצל אחות בקופה שלא היה לי מושג שהיא זו שתבדוק אותי, וכמובן רואה אותה בכל מיני הזדמנויות , המקום שאני גרה בו לא גדול, אז פוגשת אותה לא רק במסגרת הקופח.

האמת, הייתי אחרי לידה, ובבדיקה מצאו פצע שהתיר, אבל אם תשאלו אותי היום, מעדיפה לחכות עוד שבועיים ולא לעבור את זה. מבינה שיש כאלו שזו הצלה בשבילם, אבל אני ממש ממש מסכימה עם הפותחת, שזה יכול להיות טראומתי למי שעוברת את זה פעם ראשונה , ככה פתאום , בלי שיסבירו לה את האופציות , חייבת לציין שלא קראתי שרשורים קודמים, נחתתי ישירות לזה, אז לא יודעת על מה דובר

אני ממש מודה על זה שיש אופציה כזואורי8

הציל אותי כמה פעמים מלהיות אסורים סתם. האמת, לא מצליחה להבין מה ההבדל בין בדיקה של  בודקת לבדיקה של רופאת נשים, או גרוע מכך, רופא נשים. למה את זה לא חווים כאונס? בעיני בדיקה של רופא נשים, במיוחד גבר, גרועה הרבה יותר.

בעיני זה לא נעים וזהו , שווה לי  גם בשביל עוד יום של טהרה. מבינה את מי שנמנעת כי זה לא נעים לה, אבל לא מבינה למה בדיקת רופא נשים נחוות בסדר ובודקת טהרה לא. 

בעיניי שניהם לא נחווים כ- בסדרהמקורית

ולכן אני נמנעת מזה ככל הניתן


ובכל אופן, לרופאה שלי אלך אם ממש צריך ולבודקת לא , כי הרבה פעמים הפרקטיקה של בודקת נועדה לוודא מה שלא חייב לוודא בדרך הזו.

ועניין הנחיצות הוא קריטי בעיניי כשנכנסים לי פיזית לנרתיק כשאני פסוקת רגליים

לי קשה קצת לקרוא את השרשור הזהאישתו של

קודם כל באמת חיבוק לכל מי שהבדיקה אצל בודקת טהרה היתה לה חוויה קשה ואפילו קשה מאד.

מובן שזה נחווה ככה מכל מיני סיבות.

 

 

וביחד עם זה

בתור אישה שהיו לה הרבה פצעים והייתי אצל כל מיני בודקות-

מעולם לא הרגשתי שמיהרו לשלוח אותי לבודקת (הרב)

תמיד היו דרכים ונסיונות להתיר גם בלי[

ובודקת זה בעיני פתרון מבורך שמתאפשר בדורנו (ופחות בדורות קודמים)

שמאפשר להוסיף עוד ימי טהרה

במקום להתחיל לספור מהתחלה....
לי קשה לקרוא משפטים כמו "הרב לא רוצה לקחת אחריות"

כל רב זה אדם שיש לו אחריות רבה על הכתפיים, 
וכל פסיקה במראות היא לקיחת אחריות מוחלטת. (ברוב שאלות על עדים אין קשר לפצע....)
תמיד הרגשתי שכל רב ששאלנו עשהכל מאמץ להתיר אם אפשר, כמובן בתוך עולם ההלכה. 
ורק אם לא היתה ברירה הוצעה האופציה הזו

 

לא מצליחה להבין על מה מבוססת התאוריה שרבנים מריצים בכךל שאלה לבודקת
פגשתי ושאלתי הרבה רבנים ומעולם לא נתקלתי בזה.....

 

יותר מזה
למדתי הדרכת כלות במכון פועה והם ממש מדגישים את ההנחיה לנשים לא ללכת לבודקת בלי הנחיה מרב
(כי נשים הרבה פעמים מרצונן החופשי הולכות לבודקת כשיש להן שאלה צכדי שימצא פצע ויתירו. והם אומרים במכון פועה. לא ללכת ככה. קודם לרב, יש סיכוי רציני שאין צורך בבודקת בכלל)

וגם. יש הרבה נשים בעולם שמבחינתן יום טהרה נוסף, מול ללכת לבודקת, יום טהרה נוסף לוקח בגדול....

 

 

לי הרבה פעמים היו פצעים שבודקת ראתה.
ושלא הרגשתי כלום. לא יובש לא כאב לא כלום לא 2 נקודות דם באותו מקום...
רק כתם לא מוסבר
בעיצומם של 7 נקיים
ובזכות רב ששלח לבודקת הצלחתי להטהר מהר... (והיו פעמים שאפילו זכינו להריון בעקבות זה)

 

 

שוב, אם למשהי זה לא מתאים. זה מובן.
אבל כאמירה כללית להפוך את זה למיותר או זריקת אחריות של הרבנים..... לי זה כואב וגם בפשטות לא נראה לי האמתץ.....

גמני קיבלתי הנחיה פעם לא ללכת לבודקתהמקורית

(לא שחשבתי, כן..?)

וזה בסדר שיש מי שמוצאת בזה תועלת. אחלה ממש.

וחלילה מלהוציא דיבה על רבנים שמוסרים נפש למען טהרת עם ישראל, אבל באמת נשאלת לפעמים השאלה - מה היה קורה אילו..?

לו לא הייתה אפשרות כזו, מה הרבנים היו עושים ?

מה עשו אז? פשוט לא התירו וזהו?

לא יודעת, מעסיק אותי נוכח אי הנוחות האישית שאני מרגישה מול העניין

ונכון שעם ירידת הדורות חלה התקדמות בטכנולוגיה ובפתרונות..

לא מדיר שינה מעיניי, אבל יצא לי לשאול את זה.. שלא נבוא לידי נסיון

באמת מעניין מה עשו אז..שושנושי

אנסה לברר עם אמא שלי, היא אלופה בהיסטוריה יהודית - בטוח תדע

אעדכן בתוצאות

אשמח לשמועהמקורית
לי נשמע שהתשובה לשאלה היאאישתו של

שפשוט רוב המקרים לא התירו.....
כולן פה סיפרו על מצבים שרב אומר שזה פצע גם בלי בודקת.
וברור שזה היה אז וגם היום.... 
דרכים בהלכה להתיר על סמך פצע

וכן רק אוסיף שלא דומה הפסק טהרה לבדיקה בתוך 7 נקיים, ולא דומה כתם על תחתון למראה על עד ועוד ועוד....

אני חושבת שבהחלט יש מצביםבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ה 23:07

שפעם לא יכלו לדעת שיש פצע, ולא היו שום סימנים שאיפשרו לתלות את הדם בפצע, ולכן לא יכלו להתיר, והיום יש את האפשרות הזו באמצעות בדיקה של בודקת טהרה.

מלכתחילה - רק עבור מצבים כאלו הבדיקה שלה מיועדת.

בעיקרון אם יש ראיות אחרות לתלות בפצע - הרב לא אמור לשלוח לבודקת אלא יכול להסתמך על הראיות כדי להתיר.

(יכול להיות שיש רבנים שמפחדים לפסוק ככה היום. אני לא יודעת. אבל בוודאי יש לא מעט רבנים שכן תולים בפצע ללא בדיקה של בודקת טהרה, כשיש להם על מה לסמוך. וכך גם מורים רבני מכון פוע"ה לפי מה שאני יודעת).


 

אבל במצבים שבאמת אין ראיות לזה שיש פצע - לא יכלו להתיר פעם.

והיום יש אפשרות כזו.

ואולי זה לא מתאים לכל אחת. ואולי צריך להיזהר כשמציעים את האפשרות הזו.

ולא ספק כל אחת צריכה להיות קשובה לעצמה ולבדוק האם זה נכון לה.

אבל אני כן חושבת שיש בזה ברכה להרבה נשים.

ומוסיפה פהבארץ אהבתי

את הדברים שהרב אליהו כותב לגבי האפשרות שאישה תעיד על עצמה שיש לה פצע.

אני חושבת שזה באמת חשוב להכיר את ההלכה הזו, ולדעת שלקבוע שיש פצע לא חייב בכלל להיות דרך בודקת טהרה.

ובכל זאת - במצבים בהם אין סימנים שמעידים בבירור על פצע, בודקת טהרה יכולה לעזור להרבה נשים, כמובן רק למי שזה מתאים לה.


רציתי לכתוב את זה גם, חשוב לדעתעלה למעלה

שאישה מעידה על עצמה על פצע!

ולכן כמה חשוב להיות בקשיבות לגוף שלנו,

וגם שעושים בדיקות לשים לב אם את פוצעת את עצמך.

אני לא חושבת שהיתה פה אמירה כללית שזה מיותרOcd טבילה

אלא אמירה שיש הרבה נשים שזה קשה להן,

ואולי מי שלא חווה את הקושי הזה לא מבין אותו, ולכן משתמש בפתרון של בודקת גם כשיש דרכים נוספות כי לפעמים יש מורכבות הלכתית שזה פותר אותה.

מכון פועה באמת אומרים את אותה טענה שעלתה פה- שצריך להיזהר מאוד שזה לא יהפוך להיות פתרון נפוץ מידי ושישאר רק למקרים חריגים מאוד שבהם אין שום דרך להתיר, אבל עדיין הדימום לא מוסבר אז אולי זה יעזור.


אישית אני מרגישה מאוד לא בנח עם בדיקות כאלה לצורך הלכתי, אז מסרבת ללכת. ויצא לי שאחרי הסירוב התירו... זו חוויה אישית כמובן ולא מעידה על הכלל ויש הרבה רבנים שזה מוצא אחרון בשבילם, אבל היא כן מעידה על כך שהחשש שזה יהפוך להיות נפוץ מידי הוא אמיתי.

בעקבות הניק שלךאפונה
עלתה לי דוגמא מקבילה למצב שבו מאד סביר שיש לאישה פצע אבל היא חוששת להעיד על עצמה שזה המצב/בכלל לא יודעת שזה בסמכותה.


בעיני המצב הזה דומה לאשה שיש לה OCD סביב טבילה, היא לא בטוחה שהיא הסירה את כל החציצות, והרב יגיד לה - או קיי, אין בעיה, את יכולה לטבול אחרי שהבלנית תעשה לך עיון ותבדוק אם יש חציצות או אין.


אני חושבת שצריך לעודד נשים להעיד על עצמן אם יש או אין להן פצע, בטח במקרים שהם ממש אחד לאחד הדוגמאות שמוזכרות במפורש בשו"ע.

יש הבדל בין חדר של גיניקולוגית לבודקתפפצלשית

לגיניקולוגית יש כיסא שהתנוחה שלו מקלה על הבדיקה

יש כלים יותר סטריילים

לבודקת שאני הולכת אליה יש בדיוק כזה כסאאמהלה

והכל אצלה סטרילי ומעוקר.

אולי כל השאלה למי הולכים.

כיסא גיניקולוגית?פפצלשית
אצלי יש לה מיטה עם מוטות שיוצאים לרגלייםשושנושי

לא של גינקולוגית, דומה קצת..

ספקולום ראיתי שהיא הוציאה חד פעמי מחבילה

ראיתי גם מטושים

לא ראיתי את השאר

כן!!! בחדר פרטי שמיועד רק לזה. הכי מקצועי שישאמהלה

אשמח להמליץ עליה למי שצריכה

באזור ירושלים

הזכרת לי פעם כשהייתי אצל בודקתAnola
אז לא הרגשתי שלילי אבל עכשיו מנסה להיזכר וזה היה בחדר רגיל בבית שלה וכל האור ולא יודעת.. היום נשמע לי פחות. אולי לא זוכרת מדויק או הדחקתי לא יודעת אבל אם הולכים חשוב בעיניי שתהיה מקצועית עדינה ועם תנאים נורמליים ולא בחדר רגיל בבית 
אני לא רואה בעיה בחדר בבית עם מיטה רגילהיעל מהדרום
לק"י


כל עוד יש פרטיות, ואת לא פוגשת את בני הבית. ונוח שם.


לא הייתי מחפשת בעיות סתם . אם לא הרגשת רע אז, אין סיבה להתחיל לחשוב שאולי היה רע.

יש חשיבות לתנוחהמקרמה

ומיטה רגילה לא מאפשרת תנוחה אידיאלית


מסכימה איתך שלא צריך לחפש חוויה שלילית בעבר

אבל אם כבר תדרש לכך שוב בעתיד- כן כדאי ללכת למישהי שיש לה את התנאים המתאימים 

איזה מיטה צריך? שהראש קצת מוגבה?יעל מהדרום
לק"י


אני הלכתי פעם אחת, לא זוכרת איזה מיטה היתה. אבל לא זוכרת שהיתה בעיה🤷‍♀️


אבל מקבלת שלא תמיד זה מוצלח.

אז למה גיניקולוגים לא משתמשים במיטה רגילה?פפצלשית
אצלי היא הגיעה אליי הביתהרקאני
בעייני בדיקה על מיטה רגילה זה דבר שלא צריך לקרות!פפצלשית

מבחינתי אין דבר כזה בדיקה על מיטה רגילה (גם אם אין אנשים ויש פרטיות)

יש סיבה למה לגיניקולוג יש מיטה מיוחדת ולא סתם מיטה כמו אצל רופא משפחה

בתור אחת שהלכה לבודקת לא פעם ולא פעמייםפה לקצת

וגם לא בעד ללכת לבודקת, הכוונה שאם הרב יכול להתיר אז לגמרי עדיף ולפעמים קצת מעצבן אותי ששולחים אותי אליה.

ועדיין, החוויה לשי לא נוראית בכלל כמו שאת מתארת.

הולכת לבודקת מקסימה ועדינה, שיש לה את כל התנאים והכל שם סטרילי ופרטי.


ויש כאלה שגם ללכת לרופא נשים עןשה להם רע ובכל זאת הולכים כשצריך.

אז מבחינתי אם רב אומר שצריך ללכת לבודקת זה בדיוק כמו שאני הולכת לבדיקה אצל רןפא נשים, צריך אז עושים ומשתדלים למצוא את הבנאדם הכי מתאים.

זה שונה ממש!פפצלשית

בודקת לדעתי זה המצאה

מה עשו פעם בלי בודקת?

באמת שלדעתי זה דבר שצריך לעבור 

אז גם אפידורל זאת המצאה?פה לקצת
אני מסכימה עם זה שלא תמיד באמת צריך בודקת ובכל זאת שולחים אבל מפה ועד להגיד שזאת המצאה....
יש הבדל בין רופאת נשים לבודקתפפצלשית

רופאת נשים דואגת לבריאות שלך

בודקת זה נטו כדי לפתור בעייה הלכתית, שגם בלי בודקת אפשר לפתור

בעיקרון בלי בודקת אי אפשר לפתורבארץ אהבתי

אם מדובר בבעיה שאפשר לפתור בלי בודקת, זו באמת בעיה שולחים לבודקת במצב כזה.

אבל בודקת אמורה לעזור במצב שאין אפשרות אחרת להתיר הלכתית.

ויש נשים שעבורן זה שווה את זה, ממש כמו שעבור הבריאות שלנו שווה לנו להיחשף מול הרופא/ה בעת הצורך.

בעינייךפה לקצת

מבחינתי הבריאות שלי חשובה ואעשה בשבילה הרבה וגם הטהרה שלי חשובה וגם בשבילה אני מוכנה לעשות הרבה.

כתבתי מנקודת מבטי.


ולא תמיד אפשר לפתור דברים בלי בודקת.

אם אתן הולכןת ל"פעם" אז פעם כנראה את המקרים שהבודקת מצילה היו פשוט אוסרים.

זה אכן מה שאמא שלי אמרה לישושנושי
שבעבר היה מלא מקרים שאסרו כי לא היה פתרון אחר (היו גם הרבה הרבה פחות שאלות כי היום מלא שאלות הן כתוצאה משימוש באמצעי מניעה)
האמת שהנושא הזה כאוב אצלי קצתרוצה לשאול שאלה

והלוואי שהייתי יכולה לצעוק את זה אלף פעמים - גם במקרה שאין ברירה והיה צריך ללכת לבודקת, אישה לא אמורה להרגיש לא בנוח! אם אישה לא מרגישה בנוח -יש פה בעיה (וכמעט תמיד לא אצל האישה עצמה...) - אחות לא רגישה מספיק, לא מיומנת מספיק, חדר\מיטה לא מספיק פרטיים\נוחים ועוד הרבה הרבה סיבות.

 

אני הייתי אחרי לידה וכל כך רציתי כבר להיטהר, ואז היה דימום בבדיקה של היום הראשון, האחות שהייתי אצלה פעם פעמיים לא הייתה זמינה והייתי לחוצה לסיים עם זה לפני השקיעה וכו' אז פשוט הלכתי לראשונה שהייתה לי ברשימה, בלי להכיר אותה. לא רוצה להכנס לפרטים בדיוק, אבל הסיטואציה הייתה מאוד מאוד מאוד לא נוחה, שמה אותי לגמרי בתחושה של אונס ואני לא מגזימה... זה היה חדר חנוק באיזה מחסנים של בנין, עם 'מיטה' מאולתרת ושתי מקלות לשים עליהם את הרגליים, מליון מטושים מלוכלכים על הרצפה... והיא פשוט חיטטה שם שעות בלי להסביר לי אפילו מה היא בודקת, ורק התעצבנה שאני לא בתנוחה הנכונה... אין לי מושג עד היום מה בדקה שם ומה ראתה, אני רק יודעת שבסוף אמרה שזה בסדר וזהו... אפילו לא היה לי מקום בלב לשמוח על זה...

אחרי כמה ימים (עדיין בתוך השבעה נקיים, ממש יום לפני הליל טבילה) היה דימום רציני, היה נראה לי כמו מחזור או משהו כזה, ורציתי לוודא, אבל לא הייתי מסוגלת ללכת לבודקת. אבל הספקות הרגו אותי, אז בעלי ברר בשבילי אצל כמה אנשים על הבודקת הכי טובה באזור, ואליה הלכתי עם דפיקות לב... וההבדלים היו שמים וארץ.... פתאום הבנתי שיש דבר כזה שאני באה ויש באויר תחושה נעימה, שהבודקת מקבלת אותי יפה ובמילים טובות, שהיא משתדלת לחפור כמה שפחות, שהיא מסבירה כל דבר שהיא עושה כדי שאני לא אלחץ מה היא כבר עושה שם, במקרה הזה דווקא לא היה פצע וזה בעצם דפק לי את כל השבעה נקיים יום לפני הליל טבילה... אבל כשיצאתי פשוט התחלתי לבכות, ובעלי היה בטוח שזה בגלל שאני מצטערת על הטבילה שנדחית... ואני רק ישבתי ובכיתי מההקלה ומההבנה הזאת שזה יכול להיות אחרת... ומהכעס על זה שבודקת כל כך לא רגישה עדיין נשארת בעבודה שלה, ועוד נמצאת הראשונה ברשימה!....

 

ספציפית על המקרה הזה התלוננתי למי שהיה צריך, אבל אני לא בטוחה שהיא היחידה ממש... זה אומנם נדיר אבל יכול להיות קיים, ולכן, אם מישהי מרגישה לא בנוח מהבדיקה (יותר לא בנוח מאשר בדיקה רגילה אצל רופאה) אני חושבת שזו נורת אזהרה... 

מצטערת מאוד מאוד לשמוע על החוויה שלך!פה לקצתאחרונה

באמת זה לא משהו שאמור לקרות ולא מבינה למה נשים כאלה עובדות עם אנשים.


אבל זה רק מחזק את העניין שאין בעיה עם עצם המציאות של בודקת אלא שזה משנה לאיזה בןדקת הולכים.


ורק לגבי הלא בנוח, את מתכוונת בטח ללא בנוח קיצוני כמו שקרה לך.

כי להרגיש לא בנוח להתפשט ולתת למישהי לחטט לך בנרתיק, הגיוני שזה לא נוח. זה לא הסימן שהבודקת לא בסדר אלא אם יש משהו מעבר לדעתי.

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקואחרונה

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנסאחרונה

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראלאחרונה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעוןאחרונה

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאודאחרונה

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אולי יעניין אותך