פורום הריון ולידה (עמוד 3838)

אולי כדאי למרוח קרם /או לנסינו/או משהוהאחר אחרי כל שאיבה..
בהצלחה

לפעמים לפני מחזור

אני הכי ממליצה על משחת ביפנטן-לאיחוי

וכמובן כל הלנולין גם יחד

מנסיון,
כדאי לפני כל שאיבה למרוח על הפיטמה שמן קוקוס ואחרי לשים רפידות נורסיקר.

יכול להיות פטריה, תסתכלי אם את רואה נקודות אדומות קטנות או לבנות על הפיטמה

אצל הגדולה שלי שאבתי עד שהייתה בת 11 חודש ואח"כ זה כבר לי יותר מידי, הפסקתי לשאוב והמשכתי להניק עד שהייתה בת שנה וחמישה חודשים.

הבת שלי עכשיו בת 11 חודשים ויונקת הגדול רק בלילה. ביום אוכלת מוצקים ובשום שלב לא ראיתי מחסור בחלב בגלל שהורדנו הנקות. כשאני לא אוכלת טוב אני רואה שחסר אבל ברגיל יש שפע בשעות שצריך.

הפסיקו לשאוב בעבודה והניקו רק בערב ובבוקר..לא התנסתי אבל בעצמי.

אני חושבת שאם השאיבות גורמות לך ללחץ, עצבים וכד' אז פשוט תפסיקי לשאוב.

הילדה שלך צריכה אמא רגועה ושלוה. זה יותר חשוב מהשאיבה. (ואני אחת שמאמינה מאוד בהנקה אבל גם מאמינה בשפיות של האמא) 

כבר היא תהיה גדולה יותר

ועכשיו אם את חוששת לירידה בהנקה לא כדאי ממילא בחגים לא תשאבי

וסיוט שאיבות

קניתי משאבה יקרה וזה לא בשימוש

סוחט אותי

למרות שרשמו כאן הרבה עיצות איך לשאוב בקלות

לא ניסיתי שוב אחרי הסיוט

אה וחברה שלי ששואבות שותה כל היום וזה מקל לה משמעותית

אז ככה-

כשהתחלתי לעבוד- כשהקטנה היתה בת 3 וחצי חודשים החלטתי לא לשאוב בעבודה ושמתי לב שהחלב פשוט התחיל להיגמר גם בערבים.. ע"כ התחלתי לשאוב.

האם יש מצב שאני לא אשאב בבוקר, ובצהריים ובערב אני אניק אותה ואקח תוספים להגברת חלב- חילבה לדוג'. והחלב לא יגמר??

העניין הוא שגם ככה אין לי הרבה חלב כי סוג המניעה שאני משתמשת- טבעת נוברינג. מפחיתה לי את החלב...ואין מצב להחליף להתקן, לא.

ואני חושבת גם כן שעדיף לי להישאר שפויה מאשר האידיאל של ההנקה...

 

כל אחת מגיבה אחרת אבל,
א. יש הבדל משמעותי בין גיל 3 חודשים לגיל 8 חודשים..
ב. בגיל הזה יש תהליך טבעי של מעבר למוצקים והורדת הנקות
ג. טבעת נובהרינג בהחלט עשוי להשפיע
ד. את יכולה לנסות עם יד על הדופק ולראות מה קורה. אם שמים לב בזמן זה הפיך (כמו שעשית בעצמך בגיל 3 חודשים)
בהצלחה!!

אני גם הפסקתי לשאוב בעבודה בסביבות הגיל הזה והמשכתי להניק אחה"צ, בוקר, ערב לפי הדרישה שלה

והיה בסדר

לדעתי החלב כבר לא כל כך השביע אותה ובכל זאת היא לא וויתרה לי על ההנקה, הנקה מספקת גם צרכים רגשיים של התינוק, (וגם צרכים חיסוניים) לא רק צורך באוכל. אז המשכתי להניק כל זמן שהיא ביקשה ואם היתה רעבה השלמתי עם מוצקים/תחליף חלב.

לדעתי תהיי עם אצבע על הדופק מבחינת הכמויות ואם תרגישי שיורד לך החלב תנסי תוספים להגברת חלב

אני לא שואבת בכלל בעבודה , מגיל חצי שנה( לפעמים גם קודם) ומניקה רק כשאני בבית . ובכל זאת הנקתי את כל ילדי מעל שנה, ברוך ה' , את הקטנים אפילו שנתיים. לא אצל כולן זה גומר את החלב, הגוף מתרגל לייצר חלב בזמנים מסוימים. אצלי גם בשבת בבוקר כנראה יש חלב, אפילו שאני לא שואבת בעבודה( לא יודעת כמה , אבל הם ינקו). בדרך כלל פתאום בסביבות שלוש וחצי ארבע , היתי מרגישה מלאות, הגוף התרגל שזו שעת ההנקה.

זה שברור לך שעם כל הקושי אתם תתגברו ותימנעו מהקרבה הזאת, זה עוצמות של מסירות נפש, ממש.
בעז"ה שיעבור כמה שיותר בפשטות ובקלות, וה' ישלם לכם שכרכם.

לקבל את הכאב שלך

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל! ברור ופשוט לי שמדובר על נשים כמוך! שתזכו לכל הברכות בזכות קיום ההלכה ומתוך הקושי והצער תצמחו ותעלו אתכם את המציאות כולה...
קבלי חיבוק לפחות ממני (ותחבקי את עצמך ותתפנקי גם אם אפשר... לגמרי מגיע לך אחרי שבוע כזה וציפייה שלא התממשה שכזו!)

חיבוק חזק חזק חזק!

ממש חיזקתן!

בהצלחה

את פשוט מדהימה. איזה קשה.
תנשמי עמוק ועוד מעט זה יעבור...

בעז"ה תזכי לבנים ובנות צדיקים, עובדי ה', ממשיכי דרך ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים..

זה ברור..

ככל שקשה לנו ואני מתמודדים יותר השכר גדל בעשרות מונים.

מציעה לך גם לפנק את עצמך.. במה שאת יכולה מעבר לנורמה שלך..

לצאת.. לאכול בחוץ.. לקרוא ספר.. ללכת לבריכה.. מה שמתאים לך.. זה עוזר מאוד..

בהצלחה

ממש חיממתן את ליבי!
ב"ה הוא כבר חזר, מקווה שהשבוע הבאים יעברו מהר..

אז מה את מתלוננת, יאאלה תמשיכי את השגרה!

מוסיפה עוד דברים:
לא מגיעה לגזור ציפורניים ברגליים
ורידים ושאר מרעין בישין קשורים
בלילה- העובר זז בלי סוף, כאבים שאי אפשר לישון
ביום- אין תנועות- לחץ!

@ירושלמית טרייה

 

בשורות טובות.

זה צריך להיות שבוע אחרי הביוץ.

תבדקי אם זה מתאים.

עם מחזור קצר (ביוץ לפני יום 14) זה לא יוצא ביום 21 אלא לפניו.

וכנראה ממש לא קריטי יום לפה או לשם.

 

בקריאה חוזרת, לא מסתדר לי עם התאריכים שרשמת:

אם היית בפרופיל הורמונלי בחמישי שעבר, אז לא ייתכן שעכשיו זה יום 21.

אולי זה בדיקת דם שהולכת יחד עם אולטרסאונד למעקב זקיקים.

 

בכל מקרה עדיף לך לבצע את הבדיקה מחר אם זה קל  לך.

גם ככה הרי יש שבתות וחגים ולא בכל יום אפשר לבדוק, אז משתדלים  להתקרב לתאריכים הרצויים לפי האפשרות.

 

ויכול להיות שמחר לפי התוצאות יגידו לך ללכת שוב בשבוע הבא, ואולי אפילו יש סיכוי נמוך שיגידו לך לבדוק שוב בעוד יומיים. אבל הסיכוי לזה הוא נמוך אז כדאי לך מחר.

הלכתי לעשות את הבדיקה אתמול, והתקשרתי למרפאה אחר-כך, שיעבירו שאלה לרופא, האם כדאי לבצע את הבדיקה למחרת (=היום). עוד לא קיבלתי תשובה, אבל מקסימום, אעשה בחודש הבא בזמן שהרופא יגיד.

(אם היו מחזירים לי תשובה שחשוב לעשות היום, הייתי נוסעת לעשות, אבל אחרי שהעברתי את השאלה אתמול, הייתי עסוקה מכדי להתקשר אליהם שוב כדי לברר מה התשובה ולמה לא חוזרים אליי. העובדה שהרופא גם לא הסביר למה חשוב לבצע את הבדיקה ביום מסוים, אם זה אכן חשוב, השפיעה על הרצון לטרוח עבור זה ).

 

שוב תודה 

והוא תינוק שנולד 2.5 קילו.. אז כנראה שזה הגיוני

טיטול לא צריך להיות צמוד לישבן, ככה כשהוא רחוק אין אדמומיות.

בשערי צדק שמים שלב 2 ישר אחרי הלידה..

הכי חשוב שיהיה להם נוח!

וכמובן שמבנה גוף מאוד משפיע

את יכולה לנסות חברה אחרת של חיתולים - יש כאלה שהם טיפה יותר רחבים (לדוגמא- פמפרס יחסית קטנים מהתרשמות שלי)

והתינוקי נולד רגיל לגמרי- 3400.. אבל היה עליו עצום !!

תלוי גובה ומשקל אבל לגמרי הגיוני..
בנחת! מרגיש לך נכון להחליף? תחליפי!

אצלי זה עבד!

אבל, אם הגוף לא מוכן ללידה זה לא יעזור....
אז לנסות אפשר אבל תהיי מוכנה שלאו דוקא יעבוד

חבל על הזמן שלך. אם אין כלום , זה סתם סבל , גם אם יעשה קצת צירים , לא תתפתח לידה , לדעתי השיטות האלה עוזרות כשכבר מתחיל משהו ואת רוצה לזרז , אם הגוף לא בשל בכלל , לא בטוח שהצירים יביאו ללידה, מקסימום לפתיחה קטנטנה שיכולה להתקיים הרבה זמן.( מניסיון) תני לגוף שלך צ'אנס להתחיל כשזה יתאים.
לידה היא אחד הדברים שלא תלויים בנו, כך ה' ברא את זה . ונראה לי שיש גם בעיה הלכתית לזרז ללא סיבה רפואית. כי לכל נשמה יש את הזמן שלה לצאת לעולם , זה לא בידיים שלנו.

בהחלט יכול לזרז גם אם אין כלום...
לא ניסיתי שאיבה.. אבל בעיקרון..
אצל כל אחת זה אחרת

אבל לא היו שום תנאים לפני
וזה עבד מיידית
שאבתי ומייד התחילו צירים

יש כאלה שמצליחות רק לשאוב ויש כאלה שההנקה מסתיימת אם אין הנקה ממש אלא רק שאיבות

כן יש נוגדנים שמגיעים לתינוק רק בהנקה ישירה וכן לא תמיד מצליח *רק* לשאוב לאורך תקופה ארוכה.... הנקה ישירה יכולה לתת לזה את הפוש שימשיך לאורך זמן.


ממליצה להגדיר יעד, תחשבי אולי 'אני רוצה להניק לפחות עד אחרי החורף מינימום 2 מנות שאובות ועוד אחת ישירה' סתם דוג'...
מה שטוב לך אבל כשיש יעד יותר מלאים מוטיבציה.

בחורף זה ממש תורם לחיזוק הגוף והתמודדות עם חיידקים שיש בשפע...

לא חייבת לענות

התייעצת עם יועצת הנקה מוסמכת? החלטה שלך לגמרי, רק אומרת שגם לי היו כאבים עם אחת מהתאומות והיועצת וידאה שהיא תופסת נכון ושאני מחזיקה נכון וכו' ובסוף ראינו שרק פטמת הנקה הועילה והכל בא על מקומו בשלום.. אחרי חודש או חודשיים כבר הנקתי רגיל ב"ה ללא כל כאב... מאיזושהי סיבה היתה הולכת אחורה ותופסת רק את הפטמה ממש... כמה שלא ניסיתי...

שאיבה לבד יכול להמעיט את החלב ולהביא לסיומו.

שאיבות זה גם כואב. (אחרי כמה ימים של שאיבות אז נהיה ממש כואב אפילו יותר מהנקה)
שאיבות גומרות את החלב... גם עם שואבים כל שלוש שעות

אני שאבתי כל שעתיים ביום וכל 3 בלילה והיתה לי כמות שלא מביישת רפת עם 10 ראשי בקר במשך 4 חודשים.

ואני מכירה עוד מיהי ששאבה כאלה כמויות 10 חודשים.

הבכור שלי היה בטיפול נמרץ אחרי הלידה ושאבתי.
נראה לי דווקא הגביר לי את החלב.
באיזשהו שלב הפסקתי לשמור חלב במקפיא.
שאבתי וזרקתי, זה היה מטורף
כמויות!! מאז הברכה שפע חלב מלחיצה אותי הכל במינון הנכון.

היו לי עשרות ליטרים מיותרים של חלב. חלק זרקתי וחלק תרמתי.
הצרה היא שלשאיבות התלווה גודש מטורף וסיוטי ודלקת בשד.
זה היה ממש התגשמות: "והריקותי... עד שיבלו שפתותיכם מלומר די''.

בכלל לא שואבת בתדירות ועדיין הכמויות טפו טפו יכולות להאכיל תינוקייה שלמה

ככה שלא בהכרח נכון

לא כולם, אבל קחי בחשבון
בכל אופן עדיף לתת בקבוק תומק הנקה (שמדמה פטמה ונוזל לאט )
מסכימה שכדאי להתייעץ עם יועצת,
ואולי גם לנסות פטמת סיליקון

ו דיאפרגמה יעילה בשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמה לבד זה לא כ"כ יעיל



ונשמע לי מוזר שהרב אסר שימוש בקוטל זרע כשאסור לך התקן והורמונים לא עושים לך טוב..

כך שממש לא כדאי לסמך עליו

אני ממש בעד דיאפרגמה, אבל:
א. לא אחרי קיסרי, את צריכה משהו יותר הרמטי.
ב. מה שאמרו מעלי.

תבררי עוד לגבי התקן. ואין בעיה לשים התקן לתקופה קצרה, חוץ מזה שזה לא משתלם כלכלית. בעיני זה פחות שיקול...

קונים מיץ שזיפים שיהיה בבית
שותים 3 ליטרים של מים ביום
אוכלים מאכלים שעושים קיבה רכה
לא מתאמצים בשירותים

זה עוזר פלאים לרצפת האגן ולטחורים.

 

אחרי -

יש ספריי או ג'ל כזה שמרגיע ומכווץ אותם, לא יודעת איך זה נקרא.

קונים בבית מרקחת.
אם מישהי יודעת אולי תחכים אותנו...

אשמח שתעזרי לי, איך נמנעים מללחוץ??
אני אחרי לידה אחת וכל כך הרבה נזק לגוף
בורח לי שתן גם ללא מאמץ והיו טחורים נוראיים

תודה לה׳ על המתנה שקיבלתי אבל אני מרגישה בת שישים..

היא תפנה אותך למומחית בנושא שתתן לך תרגילים.
 

יש סיכוי טוב שלחצת בצורה לא נכונה בלידה.

המיילדות בחדר לידה בד"כ מאוד מעודדות ללחוץ, ואח"כ האישה סובלת חודשים.

לגבי איך...

בשלב של צירי הלחץ - לא להפעיל לחץ.
את יכולה לבקש ממי שמלווה אותך (בעל, דולה, אמא) שיגידו למיילדת מיד בכניסה ללידה -
שאת מבקשת שהמיילדת תעזור לך ללדת עם כמה שפחות לחץ על רצפת האגן.
לתאר את המצב אפילו. אבל לפני הכל - תתייעצי עם מישהי שמומחית לזה.
אני בטוחה שהיא גם תוכל להדריך אותך איך ללדת בלי לגרום לנזק נוסף.

אני עכשיו מטפלת במה שצריך..
האמת אני לא זוכרת כמה ואיך לחצתי
זוכרת שעוד בהריון היה יוצא לי שתן באפצ׳י וצחוק..

הלוואי שיחזור לקדמותו..

הגיוני שיומיים אחרי שניסינו להיכנס להריון כבר הרגשתי השתרשרות? כי כאב לי החזה והבטן בטירוף... במשך יומיים.. ועכשיו שאני חושבת על זה אולי זה היה ההשתרשרות??

אולי הרגשת ביוץ?
רק התחלת לנסות, נראה לי שכדאי לשחרר ולתת לזה לקרות , אני מבינה את הלחץ והמתח.

יכול גם שלא, וזה לא אומר שקרה אסון- זה יכול לקרות בחודש הבא
בע"ה לסמוך על הקב"ה.
בהצלחה ובבריאות יקרה!!

אם את יודעת מתי הביוץ-השבועיים אחרי הבדיקה אמורה לזהות

עשיתי היום בדיקה ויצא שלילי.. אחרי איחור של יום, עדיין לא קיבלתי ובדיקות דם יש אצלנו רק ביום שלישי 😐
אני ממש סקרנית, אני אוכלת יותר, אני מבולבלת ממש במשפטים שיוצאים לי מהפה, רגישה ברמות לריחות, יש לי כאבי בטן...

לצערי הרבה םעמים הכל פסיכולוגי.
אל ץחכי בכזאת עוצמה זה הורס את הנפש הציפייה.
בהצלחה ובשורות טובות

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​!!!!!!

 

אוף עם רופאים כאלה!!!

המשפט האחרון 😵
לדעתי זה נתון לשיקול בית החולים בו את הולכת ללדת..
אצלי עם סכרת הריון והריון עודף אמרו שיזרזו רק ב41+3

ממש לא נכון!
יש הרבה מקומות ורופאים שמחכים לשבוע 42
חשוב להיות במעקב . זה כן.

וקבעו שאם היא מגיעה ל42 אז עושים לה זירוז

היה לי עובר עם משקל גדול

והמליצו זירוז או סטריפינג ואיימו בניתוח

היה רופא נחמג שאמר לי לכי תראי תעשי סקר שוק

הביא הפניה ופשוט דיברתי עם הבית חולים

הם בדקו תנאים ואמרו שלא ינתחו ניסו סטריפינג עם רשותי

דיי היתי ב41 פלוס 5

ואז רצו להכניס לזירוז אמרתי שאני רוצה לנסות זירוז טבעי

וזהו

חזרתי בלילה לאותו רופא

 

אם יש סיכון אז תעשי!! הריון זה דבר כל כך יקר .. אם הרופאה אומרת שזה מסוכן אז לא צריך סיכונים.. לא נורא פחות שבועיים בבטן

@מודדת כובעים - לא הייתי מקשיבה לרופאה כזו, שאוהבת להפחיד... (מה גם שזה לא נשמע לי הגיוני).

יש לך עם מי עוד להתייעץ?

עולים מאד משבוע 40.

לדבר ככה.

מקוניאליים (דברים שקורים בעיקר בשבועות מאוחרים).

אבל כל עוד עוקבים אחרי הפרמטרים האלה במעקב היריון עודף - אין סיבה לזרז אם הכול תקין...

יש מספיק מים ותנועות ודופק.

 

היא אומרת שזה "הכלל". שלא מחכים אחרי 40+0.

יש הרבה מקרים של ביוץ מאוחר יותר בכמה ימים שבוע ובעצם זה בכלל לא הריון עודף, לכן לחגים. ילדתי את כל ילדי בשבועות 40-41, לפי הכלל הזה צריך לעשות זרוז מיד בתל"מ, לא שמעתי על זה

רופאה "בת דודה"... 

 

 

 

טוב עשית שסיננת.

אז היא בת דודתך באותה מידה 

הבנתי שהיא בת דודה של עם ישראל.

ה40+4 שאני 'מסרבת' להתערבות
ילדתי טבעי בסוף שבוע 42 לידה מדהימה ויצא ילד חמסה חמסה

אם שאר המדדים תקינים-פשוט תלכי משם..

הגעתי למיון עם צירים שלא הובילו ללידה

והרופא החליט לעשות סטריפינג כי חשש שהעובר גדול,

סרבתי ואמר שאם לא אלד תוך שלושה ימים אגיע לסטריפינג,

נכנסו לבעיה כי זה יצא ביום שישי וזה אומר שיגרום ללידה בשבת,

הרב שלנו אמר שנשאל את הרופא ורק אם המצב מהווה סכנה לעובר או ליולדת - לעשות.

ב"ה ביום שישי לפנות בוקר קמתי עם צירים שלא הותירו צל של ספק לאיזה כיוון הם מובילים

בסוף ילדתי שבוע 40+3 במשקל 3680, שזה סביר.

למה הוא היה לחוץ כ"כ לזרז???

ככה שלפעמים צריך לקחת אותם בע"מ!!

אה ו..... גם הוא היה בן דוד.... אולי זה קשור 

 

אבל גם לא חושבת שבמצב כזה גרוע של השרירים..
יש לי מה לעשות נגד זה אם לא עשיתי ספורט לפני ההריון?
בעקרון האחות אמרה לי שבשליש השני אפשר להתחיל הליכות קצרות אם לא עשיתי לפני כן.. מחכה שיהיה פחות חם ואז מקווה בע"ה..

הייתי מבררת עם רופא/ה.

אם אכן מדובר בבקע,ממליצה לנוח כמה שיותר (בעיקר בהמשך כשהבטן תגדל יותר)

 

לי כנראה יש בקע,ואני סובלת מזה המון בהריון הזה..

לא רוצה להלחיץ,אבל שווה בדיקה.

 

תרגישי טוב

*אופטימית*

יש לי אחלה שרירי בטן..

 

עכשיו בסוף תשיעי וזה די התאזן בחזרה..

הייתי מדביקה אותו עם פלסטר או מסקנטייפ שלא יבלוט מהבגד

שזה קרה ממש שבוע שעבר

ממש עכשיו התחילו לשים לב. אני מאד רזה אז מי שקרוב אלי זיהה כבר קודם אבל אלה שלא מכירים אותי נראה לי עדיין מתלבטים

ויהיה לידה שלישית בעזרת השם .

ומתחילה לצאת. נראה לי שכרגע אם רואים או לא זה תלוי במי שעומד מולי ובמה אני לובשת. לפעמים פחות אכפת לי שינחשו ולפעמים יותר..

אולי לא לקשור אבל אולי קשור כי זה עושה את צוואר הרחם רגיש יותר?

לא יודעת על כזה דבר,  רק מעלה אפשרות.

אם זה כזה דבר אז בדיקה אצל בודקת תעזור כי אפשר יהיה לתלות במכה.

ברמי לי מצאתי חצאיות מעולות. גם קצרות וגם ארוכות.

ואם לא מעל לבטן אז איפה? באמצע זה לא נח, מתחת לבטן - יראו אותה...
אז מעל.

השאלה איפה יש חצאיות גזרה נמוכה.. לא מוצאת

אולי במידה גדולה יותר.

מחפשת מבד נוח לא עומד מדי כי אז גם זה לא נוח לי
וגם לא אלה שנצמדים יותר מדי..
קיצור בעיה

אני גם תמיד לא מוצאת כי כולן נצמדות
אבל יש לי אחת של פטרול שאני ממש אוהבת. אורך עד קצת מתחת לברך. לא נצמדת. בד נעים ויפה (טריקו עבה כזה..)
לבשתי אותה בהריון מלא..

תודה על הממלצה אני אקפוץ לחנות שלהם בקרוב..

אני לא אוהבת שיש משהו לוחץ על הבטן, מעדיפה חצאיות שאפשר לקפל את החלק העליון מטה מתחת לבטן.

לא קל בכלל למצוא.

לא מסוגלת שמשהו צמוד לי על הבטן בהריון.. אני רואה נשים שמות את החצאית ממש גבוה ולא מבינה איך אפשר...

אחרת ממזמן הייתי עוברת לשמלות וזהו
ואין לי כוח לתיקונים

יש ב"הלל" בכנפי נשרים חצאיות בסיס שהחלק העליון שלהן הוא פס רחב כזה, בעצם כמו של חצאית הריון, אבל הוא אמור לשבת יותר נמוך. וזה רך יחסית, פשר לדחוף למטה או אםילו לקפל. לא חיפשתי שם בשני האחרונות אבל נראה לי שראיתי שיש עדיין בסגנון הזה.

 

קניתי מזמן גם חצאית בסיס מעולה בשמיז בגאולה, והיה לה דוקא ממש גומי ופשוט פרמתי קצת בצדדים.

 

יש נראה לי הרבה בסיס גם אצל אורית וזהבה בשטנר מול הדואר.

רופא ילדים טוב מאבחן את זה ברגע.
הטיפול הוא פשוט לשחרר את הלשון. חתך קטן. הרופא ילדים ימליץ לכם על רופא שיבצע את הטיפול או שיעשה זאת בעצמו

יש לי ניסיון מר עם לשון קשורה.
סבל בל יתואר לי ולילד, ברמה של טראומה עבורי מההנקה.
לא כולן סובלות כמוני, אבל אני מאמינה היום שלשון קשורה זה הרבה מעבר ללעלות יפה במשקל.
אין לי כוח לפרט הרבה, אבל ממליצה להכנס לאתר של ד"ר פורר לקרוא קצת, יש שם גם הסבר על ההתרה עצמה.
יש כמה רופאים בכירים שמתירים, ככל שהתינוק קטן יותר ככה יותר קל לו.
ורופא ילדים זה ממש לא הכתובת, הם לא באמת מבינים בזה..

התרה לא נכונה יכולה להיות בעייתית.

ללכת להתיר את הלשון הקשורה.

במיוחד אם את סובלת מפצעים, חתכים. וכו...

כי אז הם לא מצליחים לינוק טוב.

מהניסיון האחרון אחרי הברית התרנו ומאז הוא אכל הרבה יותר טוב!!!

בדרך כלל רופא אף אוזן גרון עושה את זה. תבררי באזור מגורייך

אם תכתבי איזור אולי ימליצו לך על רופאים.

עדיף ללכת כמה שיותר מהר, עד גיל חודש זה בכלל פעולה ממש פשוטה..

נראה לי שהיום נוטים להאשים בקשיים התחלתיים בהנקה את לשון קשורה.
לשני קטנים שלי יש לשון קשורה מאוד והם יונקים בסדר גמור.

לאפרוח שלי התרתי מיד בשחרור מבית חולים במשקל 2 ק"ג בלבד.. הכירורג היה בשוק שבאתי.. זה היה הכי קטן שלו לדעתי..

אין למה לחכות עם זה.

מחקרים מראים שלשון קשורה יכולה להשפיע על כל התפתחות האכילה, הדיבור, אוורור האוזן.. ויכולה לגרום לעלייה בסיכון לכל מיני מחלות שקשורות למערכת העיכול ולאוזניים..

תוכלי להסתכל באינטרנט אם תרצי הרחבה של התחום.

זו פרוצדורה פשוטה יחסית ברוב המקרים.. למה לחכות לסיבוכים?!

בהצלחה

אני מציעה לקחת אותו לשירותים לפני השינה

וגם בסביבות 12-1 בלילה 

אצלנו,אם אנחנו מקפידים על זה,היא קמה יבשה..

אצלי היא דיי רדומה..אנחנו ׳מובילים׳ אותה לשירותים

והיא דיי מנומנמת,וישר חוזרת לישון..

ואחרי תקופה הם התחילו לקום לבד כשהיו צריכים

אין לי ניסיון בזה אבל אולי אפשר להחליט כבר עכשיו בדיוק מה את מכינה לכל ארוחה, לעשות את כל הקניות, להכין מה שאפשר להקפיא.
וגם, לדעתי לפחות, לנסות לא להסתבך עם מתכונים חדשים וכאלה. נכון שזה ראש השנה אבל יותר חשוב שהבית יהיה רגוע מאשר שבע דווקא מאיזה תבשיל מיוחד.
לדעתי ההכנות מראש יכולות לתת לך רוגע וזמן בערב החג להגיע לטבילה יותר בנחת.
וגם - לשתף את בעלך. גם בכללי שידע שזה מלחיץ, וגם בתכלס שידע במה הוא יכול לעזור ומתי. הוא ירגיש ככה גם יותר שליטה במצב ופחות יהיה לחוץ מול הלחץ שלך. ככה זה עם בעלי לפחות
אכן נשמע לא פשוט.. מחזיקה לך אצבעות! בהצלחה רבה!!

שתתמקדי בטוב..
תחשבי כמה מיוחד זה לטבול בערב ראש השנה..
התחדשות
טהרה
התרגשות...
זה פשוט מדהים בעיני!
אז כשיהיה לך קשה תחשבי על הזכות הגדולה הזו..

שמעתי שיעור של הרבנית נעמי שפירא על טבילה לפני כמה זמן. סיכמתי ויש שם כמה נקודות יפות ומחזקות.. אם תרצי אוכל עוד כמה ימים לחפש לך את זה ולשלוח באישי.

אני בשבוע עמוס אז אם תוכלי תזכירי לי בתחילת שבוע הבא באישי לשלוח לך

למה את נלחצת?
תפרקי לגורמים
1. אירוח
2. טבילה.
את כל ההכנות ממליצה לעשות לפני..וזה דווקא נראה לי אחלה בחג.
שרה ורחל נםקדו בר"ה
בקרוב אצלך (ואצלי)ןאצל כל המצפות

וגם מן הסתם זה יהיה ערב שנבשל מלא ונתארגן..
ואם זה מחר אז נגיע גמורים.
באמת אצטרך להתכונן מראש. נראה איך נעשה את זה.

איך להתארגן בצורה ההההכי נכונה ומדויקת..

אם יהיה מוכנה ורגועה אז אגיע גם רגועה לליל טבילה.
הבעיה שזה פעם ראשונה שאני מבשלת ככה חג אז קצת קשה לא להילחץ.

תתחילו מלתכנן לו"ז. מתי תפילות, זמני ארוחות, מה אוכלים בסימנים...
אח"כ תפריט. איזה סעודות מארחים/ מתארחים אם בכלל, מתי חלבי מתי בשרי (ממליצה לגוון)
לקחת בחשבון שלחמם מרק ללילה השני יכול להיות בעייתי ובכלל כל ההכנות בגלל הכנות מיו"ט ליו"ט, לכן לערב שני לתכנן דברים שמתחממים מהר ומראש להכין בכלים מתאימים.
איזה סלטים ומתי- לא חייבים לכל ארוחה סט שלם שונה.
גם באוכל העיקרי אפשר לחזור על דברים שתי ארוחות, זה עושה חיים קלים.
מבחינת סגנון אוכל אני אוהבת ללכת על פשוט עם קצת טוויסט מעניין לכבוד החג.
למשל אורז- אז רק להוסיף חתיכות פירות יבשים או שקדים קלופים עם צימוקים, לא מוסיף עוד שלבי עבודה משמעותיים.
כנ"ל עוף בתנור- עם רוטב מעניין אבל לא משהו מורכב... ועל זה הדרך.
בסלטים אני משתדלת כן לגוון יותר ולהשקיע במרכיבים שיהיה כיף.

אחרי שאת סגורה על תפריט, תתכנני מה מבשלים מתי...
למשל פעם הכנתי איזה 4 סוגים של עוגיות אז הכנתי כמה ימים קודם.
יש דברים שאפשר לבשל כבר בשלישי ולהקפיא, הרי גם ככה לא אוכלים הכל טרי אז מה זה כבר משנה
או לפחות להכין חלק מהשלבים.
לתכנן מבחינת כלים מה מבשלים באיזה סיר/ תבנית, יש מאכלים שאחרי הבישול אפשר להעביר לתבנית חד"פ ולפנות את הסיר.

אחרי כל התכנון הזה, להכין רשימת קניות מסודרת, לא להתקמצן אבל גם לא להגזים עם הכמויות. להתחיל עם קניות של דברים יבשים כבר השבוע אח"כ התורים ארוכים ויש לחץ...

אם יש ילדים לתכנן איזה משחקים או פעילות מעניינת אפשר לעשות כדי לגוון, כי שלושה ימים הם יכולים להשתעמם מהר.
אם רוצים אז לקנות משחק מיוחד לכבוד החג.

באופן כללי קניות של בגדים/ מצעים חדשים/ מתנות מה שמקובל אצלכם ואתם רוצים אז לסיים כבר השבוע.

הכי חשוב לזכור שהעיקר ההשתדלות, וגם אם משהו לא הכי הולך טוב, העיקר להיות בשמחה, בטוח יש דברים אחרים שיצליחו.

טלפונים לאחל חג שמח- אפשר כבר בשני, לא חייבים לחכות לשעה לפני הדלקת נרות. (לא לשכוח נרות נשמה)

בהצלחה רבה והרבה נחת!

המלצה חמה- תעשי רשימה מפורטת עד הפרטים הכי הכי קטנים מה צריך לעשות. מה התפריט המדויק לכל ארוחה, מה צריך לנקות, לקנות, לגהץ, לסדר שולחן, לקפל מפיות וכו' וכו' תורידי ציפיות, אל תכיני דברים מדי מורכבים...
תכיני טבלה של כל הימים מעכשיו עד ראש השנה ותכניסי משימות לכל יום. תתלי על המקרר וכל יום תעמדי במשימות. אפשר להכין כמעט הכל מראש ולהקפיא בצורה מסודרת עם מדבקות שעליהן כתוב מה יש בפנים ולאיזה ארוחה מיועד.
ביום הטבילה כמובן תשאירי לך מינימום של דברים כדי שתהיי פנויה להכנות לטבילה וגם קצת לנוח אם יתאפשר.
זו יכולה להיות הזדמנות בשבילכם להיכנס לחג מתוך נחת... (יחסית, כן? כי תמיד יש דברים שצצים)

עוזרת לנקות. ואפשר אפילו לסדר את השולחן יום מראש. בהצלחה!

ואיזה עצות חכמות! ממש תודה!

קצת נרגעתי..

ואין לי משהו יותר מידי חכם לומר.
רק להגיד לך שזה ממש מיוחד לטבול בערב ראש השנה.
זה זמן מיוחד ועוצמתי.
אני טבלתי לפני שנה בערב ראש השנה וב"ה נפקדתי באותה פעם

ומקסימום יעזור עם הילדים בזמן התפילה שלו...

אני לא יודעת מה קורה כשמפסיקים סרזט כי אני הפסקתי כשכבר היו לי הכתמות בלי סוף.

הייתי חושבת שזה אמור להיות כמו מחזור של גלולות.

רק המחזור שאחריו יהיה אמיתי.

 

אבל ההתקן משנה את הכל.

ולכן הוא בדרך כלל מגיע אחרי חודש בערך כי לוקח זמן עד שיש ביוץ וכ"ו.. הדימום שיש לפותחת נשמע לי כמו דימום מההתקן אלא אם היו לה כבר כתמים מהסרזט לפני זה.

מחזור וביוץ הם לא בהכרח אותו דבר! אפשר לקבל מחזור שנים גם בלי לבייץ ורק לגלות את זה בבדיקת רפואיות.

רירית הרחם בדרך כלל נושרת כשיש צניחה חדה ברמת ההורמונים בגוף. הצניחה באשה שמבייצת היא בגלל שהביצית לא הופרתה. אם הנפילה בפרוגסטרון נגרמת על ידי משהו אחר (למשל הפסקת גלולה) הרירית עדיין תגיב ותנשור.


ועובדה שהדימום הראשון שלי אחרי הגלולה (יותר מחצי שנה אחר כך) לא היה מחזור פורה! אני יודעת שלא בייצתי כי עקבתי אחרי זה עם בדיקות ביוץ וסימנים גופניים. המחזור שאחריו כן היה ביוץ שהופיע בבדיקת שתן ואז נכנסתי להריון. כמובן שההנקה מסבכת את הענין בכלל שעצם ההנקה יכול לדכא ביוץ ואם כמו אצל ביצת הפתעה יש גם התקן חדש אז בכלל קשה להבין מה גורם מה…


יכול להיות שמה שקורה לפעמים בסרזט זה שאם הוא עבד בצורה מושלמת ואת לוקחת אותו ממש מהפסקת דימום הלידה אז אין לרירית הזדמנות להתעבות מלחתחילה ואז אין הרבה מה שידמם.


בכל אופן גם מההוראות שימוש וגם מהרופא הבנתי שבדרך כלל כן אפשר לצפות לדימום מסוים אחר הפסקת גלולת פרוסטרון.


כמובן שאני לא רופאה ולא מומחית… כל זה רק ההבנה שלי.

אני כן הצלחתי לזהות ביוץ לפני המחזור וגם הרבה נשים בפורום מספרות על כך שנכנסו להריון אחרי סיום הסרזט בלי לקבל מחזור. בכל מקרה ממה שראיתי רוב הנשים מקבלות אחרי חודש אם לא יותר (אלא אם כן היו להם דימומים קודם לכן) לגבי האם זה מחזור אחרי ביוץ או לא אני לא בטוחה אבל מניסיון שלי זה כן היה.

עם נסיון אישי לא אתווכח

כמובן וכמובן שאפשר לבייץ לפני הופעת המחזור… אחרת לא הייתי לוקחת גלולות מניעה מלחתחילה כי לא היה לי מחזור אחרי דימום הלידה הרבה זמן.


רק אמרתי שאפשר לפעמים גם ההפך מחזור (או דימום שנראה כמו מחזור) בלי ביוץ קודם.

אבל בעיקרון אמורים להתחיל לדמם פחות או יותר מיד בגלל שהצניחה בפרוגסטרון זה מה שגורם לרירית הרחם לנשור. ואז אמור להיות מחזור רגיל או טיפה יותר ארוך/לא סדיר לפי ערך הזמן שהיית עם הגלולה.


אצלך נראה לי שההתקן מסבך את הסיפור כי גם ההתקן לבד יכול לגרום הכתמות, אז בשילוב של הפסקת גלולה קשה לדעת מה באמת קורה שם בפנים.