ואז הזמן עובר מהר יותר

כל פעם שאת מבשלת- תבשלי כמות כפולה ותקפיאי חצי לאחרי הלידה.

בקופסאות בגודל זהה עם כיתוב ותאריך. כמה הערצתי את עצמי בשבועות שאחרי הלידה על המעשה הזה

להתאמן בכריעה ונענועים (עוזר לעובר להתברג נכון)

לכתוב לילדים מכתבים חמודים לימי ההעדרות, אם מתכננים לשהות בבי"ח.

סגולה ללידה

לפני הלידה האחרונה בעלי פתח איזה ארבע שבתות רצוף.... אבל אצלנו זה בחינם אז לא נורא.

מה שאומר שארבע פתיחות היו צריכות לתת לך לידה ממש ממש קלה. אכן כך היה?!

אבל היתה לידה טובה.

חייבת- לעשות הכנה נפשית ופיזית עם הבעל,שיהיה שותף מלא. למלא תוכנית לידה ביחד שאותה רוצים להקריא למיילדת כדי שהכ ו ל יהיה כמו שרציתם.

לצחצח את הבית לפניי ולהספיק את כול הדברים שאף פעם אין כוח אליהם.

ולעשות קניות של ה כ ל גם אם זה ישאר בחנות זה נתון להחלטתכם.

לחשוב על שמות ברצינות. שיהיה כיוון ברור כי אח"כ ממש מלחיצים.

בדיוק מה ששהייתי צריכה עכשיו..

באמצע חודש תשיעי וכל הטיפים כאן מעולים

זה לא חוזר אחרי שהוא יוצא...

ולהתמלא באמונה ובסבלנות שכל נשמה מופיעה בעולם ברגע הנכון לה

ליש ון בשכיבה על הצדעם כרית בין הרגלים- זה מאד נוח 

רלוונטי להריון ראשון בעיקר.

נולד לנו בננו הבכור והגעתי לבית הורי כאובה והמומה ובנוסף התעסקתי רוב היממה בהנקה /תפיסה נכונה/פצעים וכו'.

כשבעלי היה צריך להתמודד עם ארגון הברית.

לא הכנתי שום רשימת מוזמנים אפשרית, לא דברנו על מיקום הברית ביננו קודם הלידה ולא על שום פרט נלווה.

בדעבד הוטל עלינו לחץ גדול לעשות את הברית במקום מסויים שנוח לחלק מהמשפחה, לקבוע שעה מאוחרת שנוחה לכולם (למרות שבעלי ממש התבאס מזה קשות) ואפילו המנות בסעודה (שיהיו מכובדות כראוי... וד"ל).

למרות שאנו מאוד עצמאיים בחיינו- הסיטואציה גרמה לכך שלא עמדנו בלחץ כי אני הייתי עסוקה מידי בתפרים ובתינוקי ובעלי היה צריך להתמודד לבד כשאפילו לא קבענו שום דבר מראש.

היום אני כן ממליצה להתכונן גם לארוע הזה שצריך להרים תוך שבוע .  לא לסגור פינות, אבל כן לרשום במחברת נקודות חיוניות שחשובות לנו, לתאם ציפיות בנושא וכו'.

גם אני בחודש התשיעי וקצת מפחדת כיוון שאני בלידה ראשונה.

תגידו זה כואב?

זה קורע את הלמטה?

אשמח לקבל תשובה.

זה כואב?

כן.

אבל יש דרכים להקל על הכאב.

לרוב מכינים ללידה ושוכחים להכין ליום שאחרי...

אז מהנסיון שלי:

כואב, אבל יש חומר שנקרא "עזרקאין" שאפשר למרוח על הפד.

כמו"כ אפשר  להרטיב את הפד ולהקפיא. הקור משכך מעט את הכאב.

כדאי ללבוש תחתון רשת עם פד עבה המתאים ללידה וכך לזרוק הכל לפח אחרי הסיום בשירותים.

יש חומר שנקרא לנולין טהור שמאוד מאוד מקל על כאבים בפטמות, חשוב לקחת אחד שאין צורך לנגב לפני ההנקה כי לפעמים כל מגע כואב...

להשתדל להיות נינוחה.

לעיתים כמויות הדם מלחיצות, אבל זה טבעי...

לרוב בלידה ראשונה יש תפרים, החלק שנקרע הוא חיצוני בדר"כ אבל הגוף מהר מאוד דואג לעצמו.

זה זמן של הלם קל, לקלוט מחדש את הגוף ולהבין מה עבר עליו...כדאי להיעזר כמה שניתן בהורים, משפחה וחברות ולנוח כמה שיותר.

נוחתת עייפות כבדה ורוצים רק לישון...

ממליצה להכין מראש ולהקפיא כמה מרקים (אני הרגשתי שזה מה שחסר לי...מרק חם ומרפא...אבל לא היו לי כוחות להכין לעצמי ולא היה מי שיכין לי...כשחברה קלטה את זה היא מייד הביאה לי מרק שורשים חם וזה פשוט הרים אותי...)

אני הפותחת,

ממש באזור ארבע בערך, כי צריך להתחשב וכולם אנשים עובדים... ואי אפשר לכפות על כולם...

ממש הופעל עלינו לחץ גדול מאוד, ואני לא הצלחתי לגבות את בעלי כי לא היו לי את האנרגיות הנפשיות הדרושות. הייתי בהלך רוח שפוף וכנוע מאוד. (ב"ה לידה שניה היתה בבית ונפלאה והחזירה לי את האמון והכוח בעצמי)

כמובן שבכל משפחה זה שונה, ויש הורים שלחלוטין משאירים את כל הבחירות בידי הזוג.

וזו לא רק השעה- אלא גם התקציב! כי צריך מנה כזאת וכזאת וסלטים כאלו ובשר מכובד, לא לבייש את המשפחה... ועוד כהנה וכהנה פנינים ולחצים, שכמובן המימון להכל יצא מכיסנו בלבד!

(חלק הארי של המוזמנים הם משפחת בעלי וחברים יקרים שנוהגים לתת מתנה צנועה ולא צ'קים שמנים, כך שגישת הורי פשוט לא מתאימה לסגנון ולתקציב, הם בונים על כך שהארוע יכסה את עצמו אבל אנו לא נמצאים בסביבה החברתית הזו. אותה סאגה היתה גם בחתונה, אבל אז היינו מתואמים יותר ביננו)

אבל גם אצלנו זה היה כך בלידת הבן הבכור.

ההורים (של שנינו) די קבעו הכל, ובעלי התעצבן מכמה דברים שהיו לא לטעמו (כמו השעה (אחר הצהריים...), המקום, הנפרד שהוא רצה והמשפחה שלי לא כיבדו.. את המוהל קבעו ההורים שלו וממנו אני לא הייתי הכי מרוצה.. אני בכלל לא הייתי שם (רגשית) כי הייתי עסוקה בצהבת שהיתה לתינוק, באשפוז, בהנקה, בתפרים וכו וכו). ההורים (שלו) אפילו הזמינו חברים שלהם... חברים שלנו כמעט ולא באו כי זה היה ממש רחוק, אצל ההורים..

מצד שני, ממש לא היינו במצב לארגן הכל, והיינו אצל ההורים שלי וההורים של בעלי גם גרים קרוב, אז הם די התערבו.

קשה לצפות מהורים רק לתת, להיות אצלם אחרי הלידה, לפנק ולעזור, אך גם לא להתערב...

זו צפייה שלנו הילדים, אך לעיתים היא מוגזמת, לטעמי. צריך לדעת שאם נעזרים הרבה בהורים, נמצאים אצלם, אז כן, מטבע הדברים, לא הכל יהיה תמיד לטעמנו. זו לפחות הגישה שלי, שנותנת לי להסתכל על כל מני מצבים מבאסים בצורה קצת פחות מבאסת.. (וההורים שלנו נפלאים, של שנינו, אבל מה נעשה, שמטוב ליבם גם קצת מתערבים...)

את שתי הבריתות האחרות עשינו כבר במצב אחר, חזרתי הביתה, לא לידה ראשונה... ואנחנו קבענו הכל..

ההורים היו על תקן אורחים בלבד וכמובן עזרו, אבל על תקן מוזמנים...

בקיצור, יש תקווה לחוויה מתקנת, בעזרת ה', בבריתות הבאות...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.

אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.

הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.

אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

אמרו לי שאם ארצה יהיה אפשר להוריד את המסך ואראה את יציאת התינוקת (לא רציתי, מעדיפה לא לראות איך אני מנותחת), ונתנו לי לנסות להיניק אותה לקצת זמן (אבל אי אפשר שהתינוק יהיה הרבה זמן בחדר ניתוח, כי קר בו).

כל זה היה בסיכום מראש עם הרופאה הפרטית.

אבל זה לא נחשב קיסרי ידידותי, במחילה... כלומר, מבחינתי קיסרי ידידותי הוא בלי הפרדה בכלל מהתינוק - זאת אומרת, שיש להם חדר התאוששות ליולדות קיסרי - ואת זה לא היה להם, ואני מבינה שעדיין אין להם... הלוואי שאי פעם יהיה. (דווקא בזמנו הבנתי שעין כרם יותר צועדים לכיוון הזה, אבל אז זה לא היה וגם היום מסתבר שלא)

כשביררתי לפני הלידה על קיסרי ידידותי באפס הפרדה שמעתי על בתי חולים מחוץ לירושלים (וולפסון ואסף הרופא). התלבטתי מאוד אם ללכת על זה. בסוף הקרבה לבית והרצון ברופאה פרטית ומקצועית הכריעו על ירושלים...

אבל לא התנסיתי בעצמי כדי לדעת..

ובוודאי שיש הבדל בין קיסרי מתוכנן לחירום

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם.