פורום הריון ולידה (עמוד 392)

בגלל סיבה כזו

הסביבה מאוד משפיעה, בטח אם הם הרבה אצל ההורים

לא הייתי שוללת את האופציה בכלל, אבל יש בזה גם חסרונות כמובן עבורך כמו הרבה פחות עזרה, אז לדעתי פשוט תשלחי אותו פחות לשם

וכמובן, את יכולה להיתקל בעוד מקומות כמו ביה"ס ותמיד טוב לדבר עם הילד על כללי התנהגות שלנו בבית לעומת בחוץ..

זה כל כך תואם גיל שילד קטן מתנהג כמו שה תמים וילד גדול יותר כבר פחות תמים.

וזה כל כך תואם אופי אנושי לחשוב שהילד שלנו מוצלח כי הוא תמים וילד בגיל ההתבגרות מתנהג "רע".

ויכול להיות שדווקא מה שנראה לכם כזוג צעיר שעוד לא התנסה באמת בחינוך ילדים ( בגילאים של ילדים קטנים חנונים ומתוקים עדיין אין ממש התנסויות בחינוך אלא יותר באילוף) כטעויות של ההורים זה בהפוך על הפוך דווקא צעדים חינוכיים שהם עושים מתוך אידיאולוגיה חינוכית.

ובבקשה תקראי אותי לא חלילה כמטיפת מוסר, פשוט אני רואה בכל גיל חדש אצל הילדים שלי ובכל שלב חדש בהורות שלנו איך מה שבעבר היה נראה לי כזה פשוט וברור היום זה הרבה יותר מורכב, ודברים שרואים משם לא רואים מכאן זה אמת ולא סתם פתגם...

לכן מצד האחים אני לא רואה סיבה לעבור דירה,אבל המחשבות והדיבורים על ההורים באמת נשמע שלא עושה טוב ,רק זה זה באמת סיבה להתרחק.

אם את מוכנה לוותר על הנוחות של הקירבה להורים בשביל זה,

תתחילי בלוותר על העזרה שלהם. תמצאי פתרון אחר לעזרה עם הילדים בהריון, להיות נוכחים אצלם פחות.

למה אני חושבת ככה? דבר ראשון זה יתן לך זוית ראיה רחבה יותר על הנושא, גם מבחינת עד כמה ההשפעה של אחיך על הילד משמעותית בעינייך, עד כמה זה קשור לשהות אצלם, עד כמה את מסוגלת להסתדר הרחק מהם.

דבר שני, אני חושבת שהמאמץ להסתדר כאילו אתם רחוקים, הוא קטן יותר מאשר מכלול המעבר למקום אחר.

אחרי המסקנות מכל הנ''ל, תוכלו לעשות חושבים מחדש, ואולי תחליטו לעבור. אבל אולי תחליטו אחרת. זה ניסיון התרחקות חלקי, והוא הפיך בקלות יותר מאשר מעבר דירה.

בהצלחה 🙂

רוצה לכתוב משו בעדינות

יש פה התלבטות אמיתית. לא יודעת מה הייתי מכריעה

אבל מה שנראה לי

שהשדר הזה כלפי מה את חושבת על ההורים שלך,

בוודאי עובר לילד שלך גם אם לא נאמר במפורש

ובעיני  זה נזק חינוכי גדול.

אני לא הייתי רוצה שהילדים שלי יחשבו שאני חושבת שאני מחנכת יותר טוב מההורים שלי.  (ולא רק בגלל שזה יכול לגרום להם לחשוב ככה גם עליכם עוד כמה שנים(

וזה גם היבט לתת עליו את הדעת. לי קצת צרם לקרואנטת הניסוח...

ועוד משט

בכל מקום שתהיו יהיו שובבים שעושים שטויות

אני אוהבת ללמד את הילדים שלי איך להתמודד עם זה. להתנגד לרעיונות וכו  

ולא לברוח לסביבה סטרילית. כי אין כזו

אחותי לא דתיה, והילדים שלי בגיל של הילדים שלה.

וזה גורם לי למנוע מהם להפגש וזה נורא בעיניי, אבל באמת זה בלתי נמנע, הילדים שלה כל היום במסכים , או משחקים במשחקי מחשב עם מכות, לא משחקים במשהו חינוכי שהייתי רוצה שהילדים ילמדו ממנו...

וזה משפחה אז גם אי אפשר לברוח, מבינה אותך כל כך.

וגם כשהזמנו אותם אלינו , כדי להרחיק אותם מהמשחקים האלימים- אז הילדים השתוללו, קפצו על הספות, והיו ממש מופרעים.

ואין ספק שזה צורם וגם מלחיץ שהילדים שלי ילמדו מהם אם הם יהיו איתם הרבה .

ומסכימה עם מי שכתבה שהילדים יכולים להתקל עם ילדים כאלה גם במקומות אחרים ואי אפשר להרחיק אותם מכולם, ההבדל שבבית הספר יש להם עוד אפשרות בחירה, ויש לי גם את המקום אם להחליט להזמין את הילד אלינו או לא.

עם משפחה אני מכניסה אותם מראש למקום לא בריא , והסביבה משפיעה..

סליחה על האורך, אבל לדעתי זה בלתי נמנע אלא לשמור מרחק ולא להפגיש בניהם יותר מדי.

במקרה אחר הייתי מציעה לך שאח שלך יבוא אליכם ואז תוכלי להשגיח ולהעמיד אותו במקום כשהוא אומר או עושה משהו לא לרוחך ואז גם הבן שלך ישמע ויבין מה טוב ומה פחות...

אבל אני מבינה שזה עלול להקשות יותר בעקבות מצבך

אמא שלי תמיד אומרת על אחד האחים שלי שהעור שלו ככה

שבהתחלה היא ידעה לשייך כל שריטה למי ששרט עד שכבר אחת כסתה על השניה....

טוב שיש לו זקן היום🙄

לא ניסיתי...

יש לי ניסיון עם שמן ארומותרפי שמישהי רקחה לי לצלקות ועבד מעולה

לק"י

ומקווה שאכן אין קשר.....

בעז"ה שיהיה בקלות, בריאות ובידיים מלאות🙏

ההשפעה היחידה של המשקל על הלידה הייתה שהייתי צריכה לקבל קלקסן אחרי הלידה.

בלידה עצמה לא היתה שום השפעה, זו הלידה שהייתי בה הכי שמנה בפער והיא הייתה הלידה הכי קלה ומהירה שהייתה לי (מתוך 6)

ממה את חוששת?

לוקחת סמרטוט טובלת אותו בחומץ ומנקה טוב את התוף את הגומי בין כל הכפלים.

מוציאה את התא של האבקה והמרכך ושוטפת ומנקה עם הסמרטוט את הבפנים שלא נשלף

ממש מנסה להגיע לכל חלק במכונה.

מוציאה גם את המקום הזה שצובר לכלוך זה שפןתחיםשהמכונה מקולקלת ןיוצא ממנה מים.

אחכ מכניסה רק את הסמרטוט הזה וכוס מלח לימון לתוף.

שמה בתא של האבקה כוס סודה לשתיה ובתא מרכך כוס חומץ

מפעילה על התוכנית עם המעלות הכי גבוהות וזהו

יש אקונומיקה כזו

בבקבוק כחול

כוס אקונומיקה כזו וזהו

נגמר הסיפור

כמובן לנקות גומי

פילטר

תא אבקה

אבל ניסיתי הכללללל

וזה הדבר היחיד שעזר

יש כאלה שגם ממליצים על ניקוי עם קולגן מדי כמה חודשים

אף פעם לא עשיתי

תוהה אם הגיע הזמן ואני פשוט לא קולטת שצריך 🤪

מהמכונה קצת

והבגדים לא יוצאים עם ריח כל כך טוב

כנראה צריך לרענן לנקות אותה מידי פעם

גמני ממש לא עשיתי עד כה 

אבל אקונומיקה לא מקציפה

אני בפועל עושה פעם בשנה

תלוי בתדירות השימוש

יש לי עכשיו מכונה עם תוכנית ניקוי עצמי אני מפעילה בערך פעם בחודש

ניקוי מקיף יותר-בתדירות יותר נמוכה....

זה כנראה יוצא יותר יקר מהשיטות סבתא שעלו פה אבל אישית אני חוששת

יש שילובים שיכולים להרוס את המכונה מבפנים וגם אני חוששת שיישאר אעפשהו אקונומיקה או חומרים חריפים אחרים

מעדיפה להשקיע 10-20 שקל ולהיות רגועה

ממש חשוב לנקות גם את הגומי, הגיוני שמשם מגיע רוב הריח

לא זול אבל נקי ומפנק...

אם תרצי עוד פרטים בשמחה בפרטי

לצערי לאחרונה ארוחת הצהריים לרוב לא מוכנה כשהיא חוזרת מהגן... (אז נותנת לה בינתיים חטיף או פרי כלשהם)

אבל עכשיו, כשסוף סוף נתתי לה לאכול, היא סירבה לקחת את הצלחת, והתעקשה שאביא לה מהסיר (הריק) של ארוחת הצהריים מאתמול... (כן, הוא עדיין נשאר על השולחן 🙈) אולי היא כבר הספיקה לעבור את השעה

והסתדרה עם זה מצוין. מצד שני - אולי היא קמה מאוחר יותר ממה שצריכה עכשיו. והיא גם פחות התאמצה ממה שעכשיו... (כי לא יצאנו הרבה מהבית...)

עכשיו היא אמרה שהיא רוצה לישון - אבל דווקא על שני כיסאות של הסלון, שכמובן קשה לטפס עליהם 😑

זוכרת את אחת הבנות הרגועות שלי דווקא, שפתאום בגיל שנתיים כמו התהפכה והתחילה לעשות "מרד" בהליכה לגן...

אז הקטנה הנוכחית, שמלכתחילה עם יותר אנרגיה ופלפל, זה בהחלט הגיוני שגיל שנתיים (פלוס) יהיה אצלה עוצמתי...

העיקר הגננות בגן כל הזמן משבחות ואומרות כמה היא רגועה ונסיכה וילדה טובה ומקשיבה ועוזרת... 🤭

יכול להיות שהעצבנות היא גם מעייפות..

בעיקר כדי שתהיה מרוכזת בו ולא בהתעכבויות במהלך הדרך (מה שלא עזר בכלל...) אבל אולי לחם יהיה רעיון טוב יותר.

וכן, זו בהחלט גם עייפות, העצבנות הזו, רק לא יודעת אם שווה לי להשכיב אותה באופן מודע...

בשמירת הריון...

אצלנו היה עוזר משהו טעים בחזור או בבית.

שלוק קטן, תמר, לפעמים חטאתי גם בצ'יפס, אבל לא שופטת את עצמי, הייתי חסרת אונים בשמירה וזה היה הישרדות... 

ובהחלט חוטאת בדברים האלו...

אבל זה לא עוזר מספיק

מקודם שלחתי קריאת SOS לבעלי, והוא חזר הביתה ולקח אותה איתו לעבודה (מזל שעקרונית הוא יכול לעשות את זה...)

מקווה ששם איכשהו היא תהיה רגועה ולא תחרפן אותו

וגם הילד הנוכחי...

סיוט...

אבל מבינה שזה מתוך עייפות והתשה והצפה של כל היום הארוך שעבר עליו בגן.

כל כך הרבה פעילויות ודברים קורים, מפגשים עם חברים, אוכל, סיפור, משחק בגן, משחק בחוץ, יצירה, הפעלה גופנית, מריבה עם חבר, פספסו בגן .... ואז הנחיתה הביתה זה הצפה של כל הרגשות וגם העייפות הפיזית ...

אז אני משתדלת להכיל אבל אין ספק שזה סיוט.

אצלי הוא לא מפסיק לצעוק ואני שונאת את הדציבלים הגבוהים .

לפעמים מסיחה את דעתו שמושיבה אותו על השיש והוא מסתכל מה אני עושה, לפעמים סיפור, דברים שהוא יותר פסיבי. 

לא עצבניים ברמה שלה, אבל כן עייפים ומתוסכלים מהרגיל...

אולי באמת אני צריכה לנסות לספר לה סיפורים. זו הפעילות היחידה שאני מסוגלת תעשות כרגע בקלות

לא להגיע ישר הביתה. כשאוספים מהגן יש מן משבר כזה, ואחרי כמה זמן יותר קל להתנהל איתם.

אם את אוספת אותה מהבית, תביא בקבוק מים קרים,

משהו לנשנש, פרי אולי אפילו שלוק. אבל לא לדרך אלא לאכול על ספסל. לשאול איך היה בגן.

מגע אם זה בסדר מבחינתך מאוד יכול לעזור לה.

רק אחרי שהיא אסופה ועברה את המשבר, וגם אכלה ונחה, אז לחזור הביתה.

לדעתי זה ממש ישנה את המצב.

במצבים מורכבים- סרט. רבע שעה.

אפשר לשים סרט ביוטיוב על מהירות איטית, זה כמו דמיון מודרך כזה.. אין מצב שלא עוזר להשתלט על המצב, רק החיסרון הבולט שבשלב מסויים הם לא מצליחים להתגבר על עצמם בדרך אחרת.

אבל בגלל שאת כבר בישורת האחרונה, אולי אפשר להתחיל לשחרר אם צריך.

אבל קודם תנסי את השיטה של לעצור ולהתפקס לפני שמתחילים את החזרה הביתה.

חוזרת קצת אחריה (למזלי אותה יש מי שמביא הביתה).

אולי זה מה שבאמת מוסיף ללחת שלי בהליכה איתה, כי אני רוצה וצריכה להספיק להגיע עד שהבת השנייה תחזור...

וסרט לצערי זה פתרון רווח אצלנו (בעיקר בלילה), אבל יש פעמים שהיא מתנגדת גם אליו (ממש ניגשת ומכבה אותו בדרכים שלה...)

כמובן, שואלת אותה איך היה בגן. היא רק יודעת לענות כרגע שהיה כיף בגן. אולי באמת אני צריכה לתת לה חיבוק כשבאה לקחת אותה... משום מה לא חשבתי על זה 🙈 (זה אמנם קצת מורכב לי עכשיו להתכופף לגובה שלה, אבל אולי אפשר לעשות את זה בישיבה על ספסל בחוץ או על כיסא בגן)

פשוט נשמעת מתוקה אמיתית!

לכבות סרט לבד- נקרעתי מצחוק פה

גם אני נקרעת מצחוק מהשטויות שלה

היא באמת מותק, ובטח באשפוז אחרי הלידה אתגעגע אליה נורא 🥺❤️

לשכב קצת על הספה, אפשר עם מוצץ או בקבוק אם יש, לשתות משהו קר או למצוץ שלוק,

לעשות הרגל כזה של הפוגה, גם את שוכבת או יושבת ושותה משהו.

לא נעים לי להגיד אבל לפעמים אני שוכבת במיטה והילדון בא לידי ואז אנחנו רואים תמונות בפלא' ...

סרטים אני כבר לא מרשה.

או שהוא שוכב לידי ואנחנו עושים משחק -

אני אומרת....

אתה אומר ...

כל מיני מילים, נגיד אני אומרת אוניה ואתה אומר- ואז הוא אומר מילה משלו. הוא ממש אוהב את זה. בהתחלה מחרטטים אח''כ הוא מקשר מילים דומות, אופנוע - אוטובוס וכד'.  

לא משנה. . העיקר להיות בהפוגה.

אבל להציע לה שלוק וחיבוק על הספה לא יעבוד? יש לה עדיין את הכרית האהובה? אז להתחבק איתה על הספה או אפילו במיטה?

אצלי בגיל הזה בד"כ נרדמים ברכב... ואז אני מעירה אחרי כמה דקות, כשמגיעים הביתה, כדי שלא ישפיע על שנת הלילה.

אז היא מסוגלת לזרוק אותה בחמת זעם...

היא ילדה בעלת אופי, וגם דברים שהיא אוהבת מסוגלים להפוך אצלה למשהו אסור בתכלית האיסור אם לא בא לה עליהם... (למשל: "רוצה לצאת לטיול?" "לא! אסור! איפשר! הדלת נעול!")

מה שאצלי בנתיים ראיתי שקצת עוזר זה איך שמגיעים הביתה לתת לה מלא צומי לחבק להושיב עלי ואפילו להאכיל צהרים( כבקשתה) מה שלא קרה לדעתי מעולם מאז,שאוכלת מוצקים זה רק היא לבד..

בימים שאני לא מצליחה לעשות את זה כל האחר הצהרים ממש קשוח ובסוף היא נרדמת לי באיזה שש בלי ששמה לב ואז הלך לי גם על הלילה .. וגם לפעמים כשרואה שהיא עיפה עוד כשהגענו מרדימה באוםן יזום אבל זה בשתיים אז עוד איכשהו סביר ללילה ממילא היא יא הוחכת לישון לםני תשע/ עשר. וגם אצלי נגמלה משנצ ממזמן אבל עכשיו בגן זה אחרת היא מתאמצת חא רק כי יותר פעילה אלא עצם השהות במסגרת זה מאמץ .להקשיב לגננת,להספיק,לשים לב לסביבה שלה זה לא קל..

פליטות ובכי זה לשלול רפלוקס...

הגדולים שלי הוציאו שיניים בגיל חצי שנה הכי מוקדם...

וריפלוקס - מה אפשר לעשות עם זה? הוא עולה במשקל מעולה... 

פחות שכיח בגיל הזה אבל יכול לקרות.

כי שלי בגיל הזה ונהיה לו משעמם🤦🏻‍♀️

ברגע שמדברים איתו נרגע😍

אני מדברת איתו הוא מבסוט בסך הכל, אבל נראה לי שזה מעבר לשיעמום ..

הוא גם בקושי ישן, עד לא מזמן הוא דפק איזה שעתיים שלוש שעות שינה בבוקר בכיף, עכשיו במצטבר חצי שעה... סיוט. אני גמורה ובעלי לא מבין ממה אני גמורה, הרי בשביל זה יש לך חופשת לידה!

וגם אז הוא נרגע כשאני בהליכה.

לא, רמות הפינןק שלו זה השיא 😅

ובאמת פחות נותנים תרופה כשיש עלייה יפה במשקל, אבל שווה להתייחס לזה כמו אל ריפלוקס- להרים לכמה שיותר זמן אחרי האוכל, לא להניח לפני גרעפס וכו ..

בתכלס מה שהכי עוזר לזה - זה הזמן..ככל שגדלים וגם מתחילים מוצקים, הריפלוקס נרגע...בסביבות חצי שנה.

קשוח מאוד, אבל מקווה שתכף תרגישי שהוא כבר יותר רגוע 

אולי ללכת למישהי לבדוק מה עוד לא טוב לו..

חלבי זה הבייסיק שלרוב זה לא טוב

מתפללת איתך

לישועתך קיוויתי ה'!!!

יותר טוב ברוך ה

הרכבת הזאת לא קלה

יש מלא עצירות ושוב לתת גז

ולהמשיך

אין ברירה.

ברגע שמגחע לאורך.25 מתחילים לתת נרות ודומיו

עושים מעקב אחרע האורך

מה היה האורך בעבר - התקצר משמעותית?

בכל אוםן אצלי הריון ראשון היה קצר מזה וילדתי בזמן בזירוז

הריון שני גם קצר ילדתי בדקה ל 41. בהריון השני כבר אפילו לא התייחסתי לזה - כי הבנתי שזה הגוף שלי.. כנראה זה הצוואר שיהיה תמיד 

הריון לא התייחסתי בכלל לנתון הזה

אז אורך 27 בשבוע 20, מצריך מעקב?

האמת יש לי לפעמים לחצים בגב תחתון וכמו ברקסטונים 

זה נחשב קצת גבולי.

מ-25 נחשב קצר, גם. לפי ביטוח לאומי אישרו לי שמירה מהרגע שהגיע ל-25.

אני במקומך הייתי נבדקת

במיוחד בשמיני שהילד הכי בר-חיות שיש בעולם

אולי תשאלי את האחות במוקד בריאות האישה

בטח לא נעים.

זה טרטור והכל אבל כשיש ספק, אין ספק ומוודאים דהכל תקין... מוזמנת להתקשר למוקד אחיות טלפוני (יש בכל הקופות נראלי, במכבי בטוח) ותקבלי הפניה למקום הקרוב ביותר... כמובן אחרי תשאול... 

גם 5 ימים אחרי ?

מקווה שלא

כמה זמן אחרי ניתן לדעת 

בימים הראשונים אחרי הביוץ, לפי נוזל שיש השחלה או בחצוצרה לא סגורה איפה בדיוק..

אבל באמת הכי טוב זה לעשות בדיקת דם בשילוב אולטרסאונד

תבדקי פה

בדיקת אולטרסאונד

בטח יש כל מיני דגמים וסוגים. אבל לאמא שלי היה פעם אחד ולא היה מוצלח.

לא נסע בקלות על החלון, המגנט מדי פעם נפל בחוץ, ולפעמים נשארו פסים כאלה ברוחב המגב.

מן הסתם יותר טוב מלא לנקות בכלל אבל היא לא התלהבה בכלל.

קניתי את הסוג הזול יותר (עלה לי מאה שח)

צריך לראות סרטון כדי להבין איך לעבוד איתו בצורה נכונה.

עושה איתו בעיקר את הזכוכיות של המרפסת.

דבר אחד זה שתמיד בסוף של החלון בפינה נשאר חלק קטן עם סבון לא מצאתי פיתרון לזה. (בחלון אולי פחות בעייתי כי אפשר להגיע לשם ולנקות).

אבל כל פעם המגנט היה מתנתק ונופל שתי קומות למטה 😄

אבל זה היה לפני בערך עשרים שנה, אולי כבר יש דגמים מוצלחים יותר בשוק...

שאת מחברת לאצבע כך שאם זה מתנתק זה לא נופל לשכנים (כן יוצא שמתנתק לפעמים)

צריך רק לחבר נכון שהאחד עם החוט יהיה החיצוני ולא הפוך 😅

ויש טובים ויקרחם מעולים

אצא שלי קונה תמוד את הדברים המוזרים האלה

יש לה אחד שאלה יקר, משערת באזור ה 100 שקל

וזה עובד לה מעולה 

כרגע אני בקדחת הזמנות לחגים הקרובים נראה מתי אגיע למגנט 😅 ובכלל לנקות חלונות 🙃

להרגיל אותו למשהו אחר.

את תהיי בלחץ כדי שילמד כבר וזה אף פעם לא עוזר.

וחוץ מזה, גם אם יתרגל אצלך להרדם במהלך טיול נניח( בעיני זה הכי קל אחרי הנקה... ) הוא ממילא יצטרך להתרגל למשהו אחר אצל המטפלת, זה הרי לא יהיה בדיוק אותו דבר.

אבל, את המצב הזה שאת מרגישה שרק את יכולה להרגיע ולהרדים אותו ושהוא נרדם אצלך רק בהנקה, כדאי לשנות בלי קשר למטפלת.

אני אישית הייתי עוזבת כרגע את העניין, עוברת את ההסתגלות עם המטפלת וגם את החגים, ומתחילה אחרי החגים בשגרה חדשה.

דבר נוסף, אמנם סביר שהוא ילמד מהר יותר אם תחליטי שאין יותר הנקה בשביל להרדים בכלל בכלל, אבל נראה לי שזה יהיה לך קשה מאוד מאוד לעשות דבר כזה.

לכן מראש, את לא חייבת לשנות את כל ההרדמות בבת אחת. את יכולה להחליט שכרגע את עובדת רק על ההרדמה לשנת בוקר, וממשיכה כרגיל להניק בלילה. אחרי שילמד להרדם נניח בטיול, אפשר עם שיר קבוע, אפשר לנסות להרדים בעגלה בבית עם אותו שיר, ואחרי שילמד את זה תוכלי לנסות נניח גם להשכיב לשנת לילה במיטה שלו עם השיר הזה וכו'. זו שיטה מאוד הדרגתית וזה אכן לוקח הרבה זמן, מן הסתם לא מתאים לכולם... 

אני לא יכולה כבר. ארבעים דקות כל פעם (ואז נרדם רק לעשר דקות). לשכב, ולקוות שיירדם. 

כואב לי, לא נעים לי. אני גם ככה שואבת למעון מרגישה שכל היום הפטמה שלי עובדת. 

להרגיל שאין הנקה בשביל להרדם יהיה מלווה בצרחות ובכי של מעל שעה. מחפשת משהו אפשרי יותר

לק"י

תחפשי הרצאות של לריסה גינת. פעם ראיתי משהו בחינם על זה.

ויש את הספר "לישון בלי לבכות", שהמליצו לי עליו, אהבתי את הגישה שלו, ולא היה לי כח ליישם.....

הגדול שלי גם היה מאוד תלותי בהנקה.

אלה שאחריו ידעו להירדם בעוד צורות, כשלא הייתי.

כך שאני מבינה את הקושי.

את מניקה בשכיבה?

אולי אם תשנו יחד זה יקל עלייך? יש כלליפ לשינה בטוחה. אפילו לא לישון, רק בשכיבה ואז להעביר. או אם יש מטחברת, אז אפילו יותר קל להזיז בחזרה למיטה שלו כשהוא נרדם.

(אצלי זה היה בקבוק/ מוצץ)

זבנג וגמרנו

גמילה בבת אחת

ככה יותר קל ופחות בכיות, כשלי היה ברור שאין יותר בקבוק, גם לילד היה קל יותר.

עם הנקה הייתי מתחילה עם הגמילה בבוקר, כדי שעד הערב הוא כבר יסכים לקחת בקבוק במקום.

אז עיינתי בו לעוד תכנים. יש משהו שממש מתאים לדעתי:

מה שבחרנו אתמול | הורות בחסד

ועוד משהו שלה;

מעבדות לחירות | הורות בחסד

ובנימה אישית:

אם את לא מאמינה שהוא יוכל, איך את מצפה שהוא כן יוכל להירדם בלי הנקה?

ואם את מצפה שהוא יצליח מתי שהוא- אז את כן מאמינה שהוא יכול. זה ממש לא מחייב בכי ותסכול.

הרי בואי - כשהוא יהיה בן 18 הוא לא ירדם בהנקה, נכון?

אז את הגמילה הזו הוא יעשה במוקדם או במאוחר

אז דבר ראשון תאמיני שהוא מסוגל ושזה יקרה. אל תצפי מראש לבכי שלו. וגם אם יהיה בכי- אין מה להתרגש. את עושה מה שנכון לו, וכרגע מה שנכון לו זה ללמוד להירדם גם בלי הנקה.

מרגישה שכל פעם מאמינה שהוא יכול, והוא מספר לי שהוא ממש לא יכול.

תודה על מה שכתבת, אני אחשוב על זה אח"כ. 

אני נסערת מידי עכשיו, אחרי לילה בלי שינה. שוב. ואני עובדת מהבית בנתיים, אז סופר פוגע לי בתפקוד. 

ינק. ינק. ינק. מצץ כדי להרדם, שעותתת. ניסיתי לנתק צרחות אימים. 

הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר. ניסינו להרדים אותו עם ליטופים וכו'.

התוצאה? פתח חלון ערות של כמעט שעתיים. 

מתוסכלת ברמות שמתקשה לתפקד. 

שיהיה בהצלחה!!

הבת שלי אותו דבר בדיוק כמו הבן שלך. אבל מגיל 8 חודשים אצל מטפלת, ושם מההתחלה לא היה כמעט קושי בהירדמות. מהר מאוד היא למדה והבינה שרק אצל אמא אפשר לינוק, ואצל המטפלת היא פשוט שוכבת ונרדמת.

זה לא עזר לבית. בבית היא עדיין תלויה בי כדי להירדם (כן נרדמת לפעמים בטיול בעגלה, אבל לרוב צריכה אותי). אבל אצל המטפלת באמת לא היה קשה.

והשנה התחילה בגן פרטי קטן, ולא ידעתי יהיה לה המעבר, וגם שם לא היה בכלל שום קושי. מבחינתי זה סוג של נס, אבל זה ככה עם הרבה ילדים. הם מצליחים לעשות את ההפרדה הזו…

תינוקות שנרגעים ונרדמים בבית רק בהנקה זה נפוץ מאוד,

ואיכשהו אצל המטפלת הם מסתדרים. או שהיא מסתדרת. ונרדמים יפה מאוד.

אין לי עצות מה לעשות בבית, אבל את לא צריכה להילחץ בגלל המטפלת, הוא ילמד שאצלה ישנים בצורה אחרת.

הוא היה כמה ימים לפני סוף השנה אצל מטפלת ובכה כל צהריים עד שנרדם, כנ"ל אצל סבתות משני הצדדים. 

עבדתי במספר מעונות תקופה לא קצרה. מה שקורה בד"כ זה שהתינוק בוכה עד שנרדם כמה ימים, אחרי שהוא קולט את הקטע הוא לומד להרדם עצמאית. 

אני לא סומכת על מטפלת שתרדים אותו בלי שיצרח. אם אמא שלי, בעלי וכל מי שניסה לא מצליח. אז כנראה היא גם לא תצליח.  

מההיכרות שלי היא פשוט תתן לו לבכות. (ותספר לי או לא)

ולכן חשוב לי ללמד אותו עכשיו כשרק אני איתו ולא כשמטפלת תרדים אותו עם עוד חמישה תינוקות אחרים. 

ועוויות בכל הגוף. (שלו, ושלי). 

וזה אחרי שחיכיתי שהוא יחסית יירדם. 

חלק מהילדים שלי נרדמו ככה. בקבוק עם תה צמחים, או משקה אחר. עדיף כמה שפחות מתוק. (אפשר לשים כפית "שקדיה" ולהוסיף מים ויוצא ממש טעים. אפשר גם להכין משקה שבולת שועל מקמח שבולת שועל ומים ולהוסיף מעט סילאן או רכז תפוחים. 

בכל מקרה- בהתחלה אפשר מתוק ואז להפחית בהדרגה את המתוק.

השכיבה תוך כדי מציצת הבקבוק היא מרגיעה ויכולה להיות דרך טובה להרדם.

לגבי המצב בבית אם מפריע לך אז כדאי לעבוד על זה

הוא לא היה נרדם רק בהנקה, אבל היה חייב להיות צמוד אליי.

כשהתחיל מטפלת, בגיל 5 חודשים, היא היתה מרדימה אותו בנדנדה.

זאת לא תנוחה אידיאלית, אבל ככה הוא הצליח לישון.

בהמשך, (אצל מטפלת אחרת) הוא הצליח ללמוד לישון בעגלה על הבטן, ולעשות את זה גם בבית.

או  בריח שלך?

מספיק שאת משמשת בהנקות כדי שיספוג ריחות)

וביחד עם מוצץ

אבל שלי בן ארבעה חודשים ועוד לא ממש מרים יפה לאורך זמן

סתם רציתי לפרוק את זה איפשהו 🙈

ויש אחזה שלב שהם כמו 'אוירון' רק על הבטן וידיים רגליים מתנפנפות

אבל אם הוא מתהפך, אז נראה לי שהוא מסתדר.

איתו היינו בפיזיוטרפיה...

תופס יפה מה שיש מולו, אבל גם מתהפך כל הזמן וגם מחזיר את הידיים לתנוחת האווירון... 

אגב, תנסי לעשות את אותה התנו

עה, צריך בשבילה שרירי גב וחגורת כתפיים מטורפים. הרבה יותר קשה מלהרים את הראש בלבד, זה מאוד מפתח אותם

אז למה בטיפת חלב אמרו כל הזמן על הבטן?

הוא כל הזמן על הבטן מאז שנולד...

הייתי מתחילה לגשש.

גם למצוא מיקום חדש לוקח זמן.

ובפרט שממש לפני שנה כתבת בעצמך פוסט עידוד על עצמך… אחרי החלפת עבודה.  

עזבתי מקום עבודה - הריון ולידה

כלומר גם אם תישארי שם עד נובמבר, כשתהיה לך וודאות בתהליכים, זה יתן לך מוטיבציה.

אני חושבת שלהתחיל עכשיו עבודה חדשה לפני החגים זה לא ממש ריאלי ברוב התחומים.

בטוח אם את צריכה לתת התראה של חודש מראש.

אני חושבת שכדאי לעדכן קו"ח, לעדכן פרופיל לינקדאין (אם רלוונטי)

לשלוח לקבוצה קטנה שאת סומכת עליה שאת מגששת לגבי עבודות,

אם יצא מזה משהו, יופי.

אם לא אז אחרי החגים שזה כבר נובמבר תחפשי אקטיבית יותר.

בשיחת העלאת שכר שבטח תהיה בסוף החודש, תוכלי אולי כבר לתת הצעה נגדית.

תוכנית כזו תאפשר לך את היציבות שאת זקוקה לה עד נובמבר מבלי לקפוא על השמרים ולשרוף את הזמן.

בהצלחה!

שהמנהלת גם שיקרה לי ממש

וגם לא קיבלתי קרדיט על עבודה שעשיתי

(או קרדיט בכלל...)

אז אני  די מרגישה שהתשובה כבר בראש שלי. 

שתהיי שמחה תמיד

במה שהשם מוביל אותך! 

כתיבה קצרה ונוגעת

❤️

שמנפחים את מערכת העיכול... מאטים את הקצב ממש... ולכן זה נראה כמו אחרי ארוחת חג. אבל זה לא קשור לעובר עצמו, הרחם עדין קטנה ובתוך האגן.

זה זמן שצריך את הבגדים היותר רחבים לא להבליט את הבטן של "אחרי ארוחת חג"....

לצערי כן

אצלי יש שינויים במבנה האגן מאוד מהר

וזה גורם לזה שהבטן יוצאת ממש מוקדם

שבוע שבע מתחילה לצאת הבטן...

זה עדיין לא העובר כמובן

אבל זה לא ניתן להעלמה

ואני מאוד מבינה אותך

הבנים שלי גם בגיל הזה רק ינקו, וזוכרת שכאשר חזרתי לעבודה עניין השאיבות מאוד הלחיץ אותי

די מהר הייתי יורדת לשאיבה אחת בלבד במהלך העבודה

והם היו מקבלים אוכל מרוסק במעון/במטפלת

יש לך פחות זמן לזה?

עומס כללי?

את אוכלת שותה מספיק?

התינוקת אוכלת יותר?

אם זה משהו שאת יכולה לשנות, אז אפשר להתאמץ בשביל זה.

להקפיד לשתות הרבה מים, לאכול טוב, לישון.

ואם את לא מצליחה, אז באמת להשלים עם זה.

ותזכרי שבקרוב היא תוכל להתחיל מוצקים, ואם היא תזרום עם זה, זה יוכל להוריד לך מהשאיבות.

אין לי סבלנות

וגם אני לא אוכלת ושותה מספיק אז לא יוצא מספיק

אבל אין לי פניות בראש ללהתחיל לאכול ולשתות.

עומס פסיכי לצערי

תחליפי לחדש- לי זה עשה הבדל גדול מאוד

ותוודאי שהקונוס מתאים

שואב לי אחלה.

אין לי מספיק חלב כי אני לא אוכלת ושותה...

התחלתי לשתות המון. מקווה שיעזור.

תודה ❤️

היום שתיתי הרבה. ליטר וחצי כזה עד עכשיו.

סיימתי עכשיו שאיבה שניה עם 3 מנות. ב"ה

תודה רבה ❤️

מה שהכי נוח לך זה מה שיחזיק את ההנקנה הכי הרבה זמן

 את הראשון שלי הנקתי בכח והוא היה צנום ורעב ואני עדיין מכה על חטא על זה אני עכשיו ב-5 ושואבת מנה אחת וכל השאר תמ"ל

זה לא! כשלון, ההפך - זה מה שיעזור לך לשמור על ההנקה

תנסי להחליף משאבה, החשמליות הרגילות לא כ"כ מוצלחות
ממליצה ביאמבה או את החיקוי שלו באלי

בהצלחה!!!
 

באמת מבינה את זה ולכן כתבתי.

אני כן מנסה שוב שאיבות יותר,

כי יהיה לי עודמעט חודש וחצי בחו"ל, בלי מעון, אז חבל לי עכשיו להפסיק ולהתחיל תמל.

אז אמרתי שבנתיים אני יעשה יותר בשביל שכן יהיה לי שתי שאיבות ביום,

ואחרי שנחזור נראה מה יתאים ליואם יהיה קשה נשאוב אחת והשאר תמל..

תודה!

היה לי חשוב לשמוע גם את זה.

אין לי כל כך איך לעזור לך

אבל התהלבתי על השם שלך אונמר - הזכיר לי את איסתרק ומהלאל שאני כל כך אוהבת 😅

עברו מאד כמה וכמה שנים טובות חחח

הייתי בת 15 אולי. עשר שנים כזה 😏

סדרה מהממת!!

ולפותחת היקרה, אני בול באותה סירה.

תינוקת בת 5 חוד' ואני במרדף אחרי מנות החלב...

ומתחילה לשקול להוסיף תמ"ל ונורא נורא מתבאסת מזה.

בינתיים לא מוסיפה, כי נראה לי שזה מידי קרוב לחזרה לעבודה (חזרתי לעבוד לפני שבוע)

נראה לי צריכה לתת לזה יותר צאנס.

זה באמת קשה.

תראי את ההודעה שכתבתי למטה ל@מקרמה

זה קשה ויש לזה מחיר שלא בטוח שהוא מצדיק את זה...

וההתבאסות היא לא במקום.

אך כתבה לי @באתי מפעם פה?

היא נתנה לרביעי תמל מראש ויצא לה ילד נדיר 😂...

מבינה?

זה מרגיש לנו נורא, אבל זה לא עד כדי כך....

בעיקר עבודה של עצמנו מול עצמנו..

בהצלחה 💕

אני עם חמישה ילדים,

עם הראשון התאבדתי על ההנקה, לא הייתי מוכנה שיטעם טיפת תמ''ל... שפע של חלב, מהמם.

אח''כ עם שתי הבנות הבאות, היה לי יותר קשה לשאוב, פחות חלב -, החיים יותר לחוצים, עמוסים, וזה משפיע על כמות החלב, ניסיתי לשאוב בעבודה, ממש התאמצתי, לא היתה לי שניה הפסקה, וזה היה טירוף.

אח''כ עם הרביעי מראש אמרתי אני לא משתגעת, קניתי תמ''ל למטפלת, שאבתי רק אם הייתי צריכה להקל על עצמי שלא יהיה גודש וזהו. יצא לי ילד נדיר 🤣 מהמם, חכם, מצחיק, שובב, אנרגטי, בריא. תודה לה'. לא ויתרתי על ההנקה, רק על השאיבות. 

אני צריכה לא להתרגש מיזה.

אם ילך לי בטוב עם שתיה מעולה.

אם אני רואה שזה לא מספיק עוזר, נעבור לתמל בלב שלם חח

תודה ❤️

היא מציאות פסיכית

זה נסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

ללכת ראש בראש עם הטבע

יש נשים שבכל זאת מצליחות

אבל יש לזה מחיר

השאלה כמה הוא יקר.

זה מחיר של השקעה.

יש מי שתאמר שהיא מעדיפה לא לעבוד ולהיות עם הילדים שלה, עד שגדלים לגיל גן,

וגם לה יש מחיר. 

של סיפוק עשיה, של כסף כל חודש...

לכל החלטה יש מחיר - השאלה כמה הוא יקר.

זה בדיוק היתה הנקודה שלי.

להבין אם המחיר לא יקר מידי, ולא עדיף לי לתת תמל.

אני עדיין לא בהחלטה.

בנתיים מנסה לשתות הרבה כדי שכן יהיה לי מספיק, 

ואמרתי בכל מקרה למטפלת שכשלא מספיק לה תתן לה תמל.

אתמול כן הצלחתי לשאוב מספיק עם לשתות הרבה.

תוסיפי לזה שאני עובדת מהבית, כן?

זה לא שאני מורה וצריכה עכשיו להסתגר באיזה חדר בהפסקה של 10 דקות....

אני עוד שבועיים טסה לחודשיים, ואז היא תהיה צמודה אלי,

חבל לי על שבועיים להתחיל תמל..

אז עכשיו אני קצת אמסור נפש,

וכשנחזור נראה מה יתאים לי...

אבל בוודאי שאני חייבת לשים לב שאני לא מנסה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה...

תודה ❤️

אני קבוע שואבת חלב ומקפיאה בשביל להשתמש בחלב שיותר "ישן".

ולא פעם אני חושבת לעצמי האם ההקפאה מקלקלת את החלב או שאולי עדיף לשמור במקרר.

תובנות?

תודה

בעקרון אם את שואבת קבוע אז הכי טוב לשאוב ולתת בימים הקרובים

ולהחזיק כמה מנות בודדות במקפיא

ואותן רק מדי פעם "לחדש"

או להקפיא כשיש לך חשש שזה יותר מדי ולא בטוח במאה אחוז שיאכל

מקסימום 6 שעות בטמפרטורת החדר, מקסימום 6 ימים במקרר, מקסימום 6 שבועות במקפיא (מהאחרון הייתי מסתייגת לי אין בעיה לתת מיותר זמן מזה במקפיא)

בהקפאה אפשר אפילו 6 חודשים ממה שידוע לי

הייתי מעבירה למקרר לילה לפני.

ובבוקר מאחדת.

הייגן