פורום הריון ולידה (עמוד 391)

למיטב זיכרוני מגיל 3 או 15 קילו המאוחר מביניהם

אבל בטח באתר של בטרם תהיה תשובה יותר מדויקת 

וזה לא כחלק מטיפולים זה פשוט להבטחת העתיד...

שאלו אותה כמה להפריש.

היא עדיין לפני השאיבה

אבל זכור לי משהו שלאחרונה גם אישרו להגדיל את כמות השאיבות שעושים לשימור בגלל שיותר קשה להגיע להריון עם ביציות מוקפאות מאשר עוברים מוקפאים..

בעצם היא עושה הכל על חשובה? לא מבינה במצב כזה כ"כ..

נראלי גם תלוי כמה ביציות נשאבות, אם שואבים 5 לא נראלי שהייתי מפרישה חלק

בו כן מאשרים שימוש בעוברים מוקפאים

אנחנו חתמנו על טופס כזה

אני לא זוכרת באיזה שלב חתמנו

אבל הייתה חתימה כזו בוודאות

אני לא יודעת בכמות כמה מקפיאים

לנו היו כמה עוברים בודדים ככה שלא הייתה שאלה על זה

עורכת:

במחשבה שנייה אני נזכרת שחתמנו בבנק הזרע

אז יש מצב שזו הייתה חתימה רק על הזרע במקרה קורה משהו לבעל

וואו אני פשוט לא זוכרת זה היה כל-כך מזמן

הרפואית היא להקפיא ביציות מופרות.

נראה לי שעדיף לה להתייעץ עם הרופא פוריות, הוא גם אמור לדעת מה הפרוצדורה להשתמש במוקפאים

אני די בשלב שלך ואין לי הפרשות ולא דקירות נניח אצלי יש לי מצב כזה של שרירים שנתפסים בבטן תחתונה ברגל וכזה אבל לגמרי יכולה להגיד לך שהיו לי הריונות שלא הרגשתי כלום 

ואגב שבועות 20 עד שלושים נקראים תור הזהב של ההריון בדר״כ מרגישים יותר טוב והכובד מתחיל סביב שבוע 28 בערך אבל לגמרי משתנה בין כל הריון אז אי אפשר להגיד בודאות מה התחושות 

(אגב לגבי כאבי רחם זכור לי שבהריון הראשון ממש סבלתי מזה כי הרחם מתרחבת אז אם זה פעם ראשונה אצלך אולי זה גם תלוי )

עיקרית?

קינוחים?

מאפים?

אפשר גם ג'לי עם פירות.

גלידה

הרבה אפשר להוריד את הקמח ולהוסיף קמח ללג או אפילו קמח תפוחי אדמה..

אפשר קרונפלקס ללג עם שוקולד או פיצפוצי אורז בכל הווריאציות

מוס, גלידה וכו..

משהו עם ירקות או פירות או אוכל אמיתי😀

עוגת גבינה פירורים, עם פתיבר ללא גלוטן

לא הספקנו הפעם, אשמור את הרעיונות שלכן  לפעם הבאה..

ממש תודה על ההתייחסות אתן מחממות את הלב❤️❤️❤️

@מקרמה

@זוית חדשה

@אמאשוני

@כי כל פה

@מדברה כעדן.

לק"י

או לבקש מההורים שלו המלצה למקום שאפשר לקנות עוגה. אולי יש בסופרים דברים לא יקרים כ"כ.

נזכרתי שבגן של הבת שלי בימי הולדת הבאנו עוגת גלידה (פנטזיה).

גם אצלם היה ילד אלרגי לביצים.

והאמא אמרה שבעוגה זה בסדר,

אולי כדאי לך לשאול את האמא של הילד.

אגיד לגננת לבדוק עם האמא מה לגבי ביצים אפויות.

ואפשר לוותר יל העוגה אבל חשבתי שאולי יהיה פה רעיון במקום לוותר, הגלידה זה רעיון אבל רק לקיץ.

וכמו שאמרתי, אי אפשר להכין בבית צריך רק קנוי אז מתכונים טבעוניים לא יעזרו.

ולקבל החלטה גורפת.

את כנראה לא היחידה שלבן שלה יש יום הולדת השנה...

אולי יהיה לה רעיון

והגננת החליטה באופן גורף שבימי הולדת קונים מילקי לכל הילדים בגן. (דווקא אין אלרגיה למוצרי חלב. מילקי רגיל בלי תוספות)

הילדים מאושרים ומחכים ממש לימי ההולדת בגן. 

לוקח זמן לגוף ולנפש להסתגל לעבודה חדשה.

אחרי חודש מרגישים הקלה, ושלושה חודשים להסתגל ממש.

חודש מתחילת שנה זה על החגים, שיתנו לך נשימה..

אחרי החגים צריכה להיות הקלה של הסתגלות.

קחי נשימה עמוקה, תהיי סבלנית כלפייך ותלכי על קיצורי דרך לשבת..

ממש כל מילה שהיא כתבה.

אוסיף שתנסי לשתות הרבה מים ולאכול אוכל מזין וטוב ולא שטויות.

כי אני באמת לא יודעת איך להשתלט ולהספיק הכל,

היום השארתי כלים בכיור, אין אוכל למחר..

מרגישה שאם הכל נופל עלי מאוד קשה לתפקד ככה

רק שלא התחלתי עבודה חדשה.

בהתחלה זה יותר קשה, אחר כך מתרגלים ומוצאים מה עוזר.

אפשר לנצל את היום החופשי, כמה שיותר להספיק דברים לכל השבוע.

הכנות לשבת- להתארגן מראש ולפרוס את ההכנות על כמה ימים.

לי עוזר להכין משהו פעם בשבועיים-שלושה בכמות גדולה ולהקפיא, ואז נשאר גם לשבועות הבאים.

למצוא זמנים ביום שיש לך יותר כח.

יש כאלה שמעדיפות לקום יותר מוקדם ולהספיק דברים בבוקר, או לישון קצת בערב ואז לקום עם כוחות.

אם יש אפשרות- לקחת עזרה חיצונית. מנקה, אוכל מבושל, חד פעמי וכד'.

בסופו של דבר, אני עושה את המינימום בבית.

מקווה למצוא דרכים להתייעל.

שאי אפשר לעשות הכל, ואם מנסים עלולים לקרוס.

ביקשת עצה מה לעשות, אז כותבת פרקטית.

קודם כל הייתי חושבת שוב על הריון נוסף כרגע. אם יש הרבה שינויים וקושי, לא בטוח שכדאי להוסיף עוד קושי.

דבר שני, לא להתבייש לקחת עזרה. פעם בשבוע נערה שתקפל כביסה. עוד פעם לשטיפת כלים.

לדבר עם בעלך, לשתף את הקושי. גם אם טכנית הוא לא יכול לעזור, הבית הוא של שניכם. זה עוזר להרגיש שותפים.

למה הילדים קמים? זה באמת מאוד מתיש. הייתי מנסה למצוא פתרון גם לזה, אם תפרטי אשמח לנסות לחשוב גם כן.

לנסות לתכנן מראש. מתי מכינים אוכל (כמויות גדולות ולהקפיא), מתי עושים קניות.

לייצר לעצמך רגעים של טוב. חמש דקות של קפה ועוגה טובה. חצי שעה של ספר מעניין. רגעים קטנים שנותנים לך יכולת לנשום

הם נרדמים רק כשאני יושבת לידם

ואותו דבר גם באמצע הלילה, כנראה בגלל שהתרגלו שאני לידם. והם בגילאי 4 ו8.5

מתחילה מזה.

אין סיבה שילדי בן 4.5 ובן 8 יירדמו רק שאמא לידם.

אני יודעת שזה אולי קשה לעשות את השינוי, אבל זה יעזור לכולכם.

זה גם ישחרר אותך קצת בערב במקום לשבת לידם עד שנרדמים

להם שהם כבר בוגרים וגדולים, ומהיום אמא לא יושבת יותר לידכם כשהולכים לישון.

אפשר לבחור סיפור לפני השינה, אחרי זה צחצוח שיניים וקריאת שמע במיטות. חיבוק ונשיקה ואמא הולכת.

את לא שואלת אותם אם זה מתאים להם

את מסבירה שזה מה שהולך להיות מעכשיו.

ואם הם בוכים, את חוזרת שוב על אותה מנטרה שמעכשיו הולכים לישון לבד, אמא בסלון ולא יכולה לשבת לידכם.

את תצטרכי להתעקש בהתחלה, אבל אם תתמידי בלי להתרגש אני מאמינה שהם בסוף יתרגלו

אני ממשיכה בעבודה שהייתה לי אבל הוספתי עליה עוד עבודה חדשה מסוג אחר קצת, השעות והימים שלי ממש דומים לשלך חוץ מזה שאני בחמישי ביום חופשי והתינוק שלי איתי ביום החופשי שלי (בן עשרה חודשים והגדול בן שלוש) ואני במירוץ להוציא את שניהם כל יום מהמטפלת והגן בשתיים ואז צריכה להכין ארוחת צהריים (נדיר שיש לי מיום קודם, אני צריכה יותר להתאפס על זה) ואז ככה מירוץ כזה מ13:30 שאני יוצאת מהעבודה עד 15:00 שהילדים ואני שבעים ורגועים... בלילה מניקה איזה שלוש פעמים ולפעמים קמה לגדול (בין 0 ל3 פעמים בלילה, ברוך ה' במגמה חיובית). אין לי בכלל זמן להתאפס על העבודה החדשה, מה אני עושה שם, מה התפקיד שלי בעסק וכו'... וגם בעבודה שאני ממשיכה, אין לי רגע לחשוב עליה מחוץ לעבודה אבל יש הרבה מה לעשות מהבית, אז ביום החופשי אני מנסה גם למצוא זמן איכות עם הבייבי וגם להעסיק אותו בשאר הזמן, גם למצוא זמן לעצמי וגם לעשות כל מה שצריך לעבודה... ובעלי מגיע בשבע וחצי, בדרך כלל כשהילד במיטה, אז אני יכולה להיעזר בו להשכבות אם אני גמורה או קצת לארגן את הבית, אבל עם הילדים אני לבד כל הצהריים. בקיצור מזדהה ממש!

מה עוזר לי? קודם כל להגדיר את הזמנים בצהריים- עכשיו אני נטו עם הילדים אז אני כולי עם הילדים, לא חושבת על הבית ולא על העבודה ולא כלום ואז זה זמן רגוע ואיכותי וככה זה קצת ממלא אותי גם, לשבת בנחת, לשחק, להתבונן בהם משחקים. זמן לבית? אז הילדים משחקים לידי ואני שוטפת כלים, תולה כביסה, מכינה ארוחת צהריים, ארוחת ערב. משתפת אותם במה שאפשר אבל אני יודעת שאני בזה עכשיו והם יודעים להסתדר לרבע שעה לבד (כמובן שאני בסביבה, אבל בלי שאני מעסיקה אותם). זמן לעבודה? זה צריך להיות או כשהם ישנים או ביום חופשי. זמן לעצמי? מכינה לי כוס קפה או שוקו, תה... בדרך כלל מיד אחרי שמתארגנת על ארוחת צהריים עוד לפני שאוכלים או שהילד אוכל ואני עוד מעט אצטרף אליו. לוגמת לאט לאט ונחה, חמש דקות, אבל אני נחה בדקות האלה.

אני גם בלגניסטית וממש יכולה לחיות בשלווה עם בית הפוך וכלים בכיור, מצד שני אני גם אוהבת שטוף כלים ולתלות כביסה ויודעת לארגן יחסית בזריזות, אז יכולה להתמודד עם המהפכות שהבית צובר... מכירה את הכלל של 20% 80%? זה אומר שב20% עבודה והשקעה את יכולה להשתלט על 80% מהבלאגן והבלגן הנותר הוא רוב העבודה... אז אני הרבה פעמים עובדת ככה, מסדרת ומנקה מלמעלה, הכל סביר, וסדר עומק אני עושה לעיתים רחוקות. ביום שישי בעלי מאוד עוזר אז פעם בשבוע הבית מתאפס.

ולגבי השינה של הילדים, את צריכה לשבור את ההתניה שנרדמים עם אמא וליצור התניה חדשה. תנסי לצאת מהחדר רגע לפני שהם נרדמים ולא אחרי. הם מן הסתם יקראו לך, תחזרי, תחכי קצת ותצאי שוב, ככה כל ערב, לאט לאט תנסי להקדים את היציאה מהחדר, אם הם קוראים לך תחזרי אבל תצאי שוב. זה מתסכל ממש (מנסיון) כי הם כמעט נרדמו ואז יצאת אז הם הופכים להיות שוב עירניים יותר, אבל לטווח הארוך זה משתלם.

בהצלחה!!

הייתי שמה קרם אגיסטן שלא ממש היה עוזר

עד שהמליצו לי לשבת באמבטייה עם חומץ תפוחים/ מלח וזה מאוד הקל על הגירוד.

עם חומץ זה שורף..

אבל לא יודעת כמה מותר בהריון.

בהריון כשיש לי פטריה אני מניחה קרח שזה מרגיע זמנית וזהו

טבליות ( לא צריך מרשם) או אגיסטן ואגינלי לשימוש פנימי שכן מצריך מרשם

מהניסיון שלי גם לי היה גירודים שהיו רק חיצוניים אבל עדין צריך טיפול פנימי שפותר את הבעיה יותר מהשורש

אחרת זה לא עובר.ןאם את רוצה וודאות הייתי מבקשת מהרופאת נשים לעשות תרבית שתגיד לך באופן וודאי מה יש

למרןת שממש לא נעים לי מרגישה כזו מוזנחת שיש לי שם פטרייה אמאלה😒

לי אישית זה לא עזר  ולכן הבאתי לך עוד אופציות  .

ואם יש לך אפשרות לאוורר את המקום אז זה גם מאוד עוזר.

היא המליצה על זה ולא הנרות כי הנרות יכולות לגרום דימום.

נכון, הגרד ממש בחוץ ורק בחוץ אבל זה הטיפול שעושים, וזה עזר לי.

לפעמים זה נוצר מזה שהלבנים הם סינטטים,

אפשר להחליף לכותנה והבעיה תיפתר.

ולכבס זה קלי קלות.

אותי ההתעסקות לא מגעילה, כי בעיני זה טבעי, אבל את יכולה לחשוב על זה שאם תפסיקי עם התחתוניות אולי ייפסקו ההפרשות ואולי זה שווה את ההתעסקות לתקופה..  

איזה כיף ב"ה!!

התאוששות מהירה וקלה והמון נחת

איזה משמח!

ברוך השם!

התאוששות קלה בעז"ה ומלא נחת ושמחה 🤗

באמת מרגש!

לא מעכלת שאני אמא...

ועוד יותר לא מעכלת שבעלי אבא חח

איזה כיייףףףף

בסוף כולן יולדות

הרבה נחת ושמחה לך ולקטנה המתוקה.

סוף סוף זה קרה!

התאוששות קלה ונעימה

מתרגשת איתך מאוד מאוד🥰

הרבה נחת ושמחה!! תהני מהפצפונת! ותתאוששי מהררר

בשעה טובה ומוצלחת

הנה, בסוף בסוף גם את!!!!

התאוששות קלה

מלא נחת מהמתוקה

מחכה לסיפור לידה

לדבר עם הילדים, להסביר את המצב, להכין לוח ניקוד עם הפתעות שוות (אפשר בסגנון מסלול לפי צבעים שכל צבע מסמל משהו:

הפתעה

משימה

שאלה

פעילות משפחתית (ארוחת ערב שווה, ערב סרט)

לעשות לוח תורנות של עזרה בבית סבא וסבתא

עם ילדים ביסודי לדעתי יהיה יותר קל במקום בלי אזעקות, בשביל הרווחה הנפשית שלהם.

אפשר את הדודים/ סבא וסבתא מהצד השני לגייס בשביל משימות נקודתיות כמו סיפור בזום/ טלפון

או סתם להתקשר לשאול את הילדים מה נשמע.

אבל לא שיחה גנרית, אלא את תשלחי הודעה שילד מסויים זקוק ליחס,

והם יתקשרו לשאול שאלות לעומק על מה שמעניין אותו ומה שהוא עושה.

אצל הילדים שלי זה עבד ממש ממש טוב,

גם העסיק את הילד שהתחיל לחרפן לפחות לחצי שעה, וגם כשבאמת מצליחים להתעניין בהם זה הרגיע אותם,

וגם חיזק את הקשר שלהם למשפחה.

אצלי גם עוזר להפריד כוחות ולשלוח לשבת שני אחים לדודים/ סבא וסבתא (בד"כ בדילוגים למשל הגדול עם השלישית או השהיה עם הרביעי)

אז אפשר לשבת לשלוח לצד השני.

מבחינת סדר יום, לא לוותר על לימודים בבוקר.

קמים, אוכלים (תבקשי מחמותך אם לא קשה לה להכין משהו קליל בבוקר לנדל היא מכינה חביתות מכמה ביצים, הילדים יחממו פיתות ויחתכו ירקות.

ב9:00 תפילה

9:30 לימודים. לדאוג לכל ילד לטאבלט, זה לא יקר וזה מאוד משמעותי לסדר יום. בטח לחלקם יהיו לימודים מרחוק או משימות תקשוב.

גם אם לא, יש באופק (אני חשובת שקוראים לזה ככה) משימות לימוד. יש באתר המקפצה מורים פרטיים מרחוק.

אחרי הלימודים האלו,

שירשמו לקורסים לימודיים בסגנון עיצוב מצגות, AI לילדים, תכנות לילדים, אנגלית לילדים,

יש קורסים בחינם ויש בתשלום סביר.

אח"כ הפסקה ולימוד חברותות, זוגות לפי אחים.

אפשר ללמוד חומש, נביא, משנה, הלכה (פניני הלכה לילדים מאוד מומלץ)

אח"כ זמן קריאה.

אח"כ ארוחת צהריים שאת מכינה או שתלמדי אותם להכין או שתבקשי מחמותך לבשל מראש אם היא יכולה והילדים יחממו, או שתהפכו ארוחות ובצהריים משהו קליל ובערב כשחמותך מגיעה אז ארוחה מבושלת משביעה.

אחרי האוכל, זמן יצירה ומשחק.

שכל ילד יכין לוח תעסוקות, רושמים על דף תעסוקות מ1 עד 10, שלכל תעסוקה יש מספר,

ואז מכינים פתקים עם המספרים ומכניסים לשקית סנדוויץ שתולים בתחתית הלוח (או מעטפה)

והם עושים הגרלה בין המספרים ומבצעים את התעסוקה שרשומה.

2 תעסוקות ביום לדעתי סוגרות פינה.

לדוגמה:

אוריגמי

ציור לפי שלבים (יש הוראות ביוטיוב)

פליימוביל

בישול ואפייה (אפשר על בסיס קר כמו עוגת ביסקוויטים ונקניק שוקולד)

תשבצים/ תפזורות/ סודוקו

חרוזים מתגהצים

יצירות מהמקס סטוק (בסגנון בובת גרב)

חשוב שיהיה תעסוקות עצמאיות כל ילד לעצמו, שלא יגרום למריבות.

בזמן הזה את ישנה צהריים ככל שאת מצליחה.

אחרי שמסיימים, מסדרים את הבית, רוחצים כלים (ככל יכולתם, לא סירים) מנקים שולחן, מאפסים את הבית והחדרים. טאטוא רצפה (אצלי הגדולים בני 10,12 גם שוטפים)

כשהם מסיימים רואים סרט או יוצאים למכולת לקנות ארטיקים/ גלידה ועוצרים בפינה נחמדה בחוץ

אחרי זה מניחה שכבר לא תהיי לבד בבית איתם.

הכי חשוב לדעתי זה תיאום ציפיות עם חמותך וחמיך, קודם כל לשתף אותם בקושי לאשורו, אח"כ לשאול מה הם יכולים לעזור/ לבקש את העזרה.

אחרי תיאום ציפיות איתם, לכנס את הילדים (אני עושה בנפרד לגדולים שאני מצפה מהם ליותר בגרות ועזרה ויכולת התמודדות, ובנפרד לקטנים יותר שמהם אני מצפה לשמור על סדר יום ושיתוף פעולה, וגם מסבירה להם שהגדולים הם כמו אבא ואמא ומה שהם אומרים צריך לעשות)

אני חושבת ששיחת הכנה עם הילדים היא מאוד קריטית להצלחת התוכנית. לפעמים שיחה אחת לא מספיקה כי הם לא מפנימים את גודל האחריות ובציפייה מהם.

במקביל לאחריות צריך לתת גם חופש פעולה וקבלת החלטות. כמו מה אוכלים היום, ולקבל את הפתרונות שהם מצאו ולא לבקר אותם על ההחלטות אלא לתת להם גיבוי. למשל אני נתתי לגדולים שלי (10,12) את הכרטיס אשראי שלי (אני משלמת בגוגל פיי)

ואם הם קנו בדרך מעדן נגיד לילד שהיה לו קשה ללכת, גיביתי את ההחלטה הזו.

כן נתתי מסגרת כללית מה לקנות (פירות וירקות, לחמניות ומוצרי חלב, מדי פעם ארטיקים או ממתק קטן)

חשוב להקפיד על זמן איכות עם כל אחד מהילדים, לקרוא לך למיטה, לדבר איתו לשאול מה קורה.

עם הקטנים אפשר במהלך היום, עם הגדולים במהלך הערב שיש עוד מישהו שמשגיח על הקטנים.

וככל האפשר לשמור על קשר יומיומי עם אבא. גם אם זה שתי דקות או הודעות/ סרטונים.

זה ממש עוזר לאפס את הגדולים שזקוקים בעצמם לנוכחות והתעניינות של מבוגר בחיים שלהם.

בהצלחה רבה ולידה קלה בזמנה!

באזור הרגוע שאליו תסעו?

בתחילת המלחמה אצל כמה מילדיי היו ילדים מהדרום שהשתלבו איתם בכיתה עד שחזרו הביתה. לא יודעת כמה הם ממש למדו ככה, אבל לפחות הייתה להם מסגרת.

אם את בשמירה, אז לכאורה גם לרדת למקלט לעתים תכופות זה בעייתי בשבילך, לא? נשמע לי שבאמת עדיף שתלכו לאחד מקרובי המשפחה שבמקומות הרגועים... (גם עכשיו בתקופת החגים גם ככה לא יהיו הרבה לימודים, אז בני הבית יהיו גם בבקרים בבית, לפחות הילדים שבהם...)

בהצלחה ושיהיה היריון בריא וקל! ובלי מלחמות בשום צורה...

מעלה את זה כי לא כתבת.

יכול להיות שלהסביר לשכנה / חברה אחת את המצב שלך ולבקש עזרה יאפשר לך להישאר בבית ולדעת שיש לך עזרה למקרה שתצטרכי.

בסוף בכל מקרה הוחלט לנסוע, אנחנו כבר פה.

@אמאשוני - וואו, איזו השקעה מטורפת! בתגובה ובילדים שלך! מודה שאני לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה רבע מזה... גם בחופש לא הצלחתי לשמור להם על שום סדר יום🙈 אני די שפוכה ובמצב הישרדותי רוב הזמן. כן כבר כתבתי למורות וננסה לשמור ולעקוב, הם ילדים חכמים סך הכל ומאמינה שיסתדרו יפה. יש לי פה לפטופ ואת המחשב של הבית שאין לו ממש קונים, אז נסתדר גם אם יהיו זומים (כרגע הלימודים כרגיל).

@מתואמת - זאת בהחלט אופציה שאנחנו מקווים שנוכל לממש אם המצב יתמשך, היו כבר בבית ספר המקומי כאן ילדים שהשתלבו ככה.

@רק רגע קט - יש לנו שכנים מהממים ממש! וזה שהילדים משחקים יחד מוריד המון מהעומס. אבל בקטע של ממש לעזור, אחת כרגע אחרי קיסרי חירום שגרר זיהום ברחם ממש בשבועות האחרונים, והשניה נשואה לרופא שבטח לא יהיה בבית אם תהיה לחימה רצינית. ולשתיהן ברוך השם שיירה של ילדים קטנים משלהן... אז ספציפית עכשיו פחות רלוונטי.

שוב תודה לכולם ובשורות טובות!

נועד כדי לאפשר לך לנוח,

אני בטוחה שהם יסתדרו בלי לימודים,

פשוט בשבילי ילדים בלי סדר יום זה הדבר הכי קשה שיש לתפעול שוטף.

אם לך טוב ככה ברור שתשחררי, לא התכוונתי לעשות על זה מצפון, אלא לתת רעיון איך לשמור על אווירה רגועה (יחסית) ללא סיכון להריון לאורך הרבה שעות.

אם לך טוב אחרת, לכי על זה!

בהצלחה!

תמצית הדברים:

בדרך כלל, יש לחכות חמש עד עשר דקות לפני קריאת התוצאות.

פס צבע אחד בלבד באזור הבקרה = לא התרחש ביוץ.

פס אחד באזור הבדיקה = תקלה בבדיקה.

שני פסים בחלון התוצאות= ביוץ אפשרי באותו היום או בימים הקרובים.

טכנית חלון הפוריות עשוי להימשך בין 3 ל-6 ימים.

זה יכול להעלות אולי את הסיכוי אבל זה לא בהכרח

(עובדה שלא כל הילדים שנולדו מטיפולי פוריות הם בנים🤓)

מומלץ לקיים יחסים החל מעכשיו ועד היום יומיים הקרובים

( ואגב הבדיקות האלה לא אמינות לגמרי) 

אבל כאמור, הבדיקות האלה לא נחשבות אמינות במיוחד, אולי כן ריכוז השתן משפיע, השעה ביום משפיעה, וכו'.

לדעתי כשמזהים בדיקה חיובית אמורים להפסיק לבדוק. 

פתוח מ 8 עד 18.

למיון עצמו לא צריך הפניה.

אם באים למעקב הריון עודף, צריך לקבוע תור.

לפעמים עמוס שם, לפעמים פחות.

נראה לי שיש שיפור בשנים האחרונות.

אני לא אשכח שאחרי החתונה דפקה אצלי שכנה לא דתיה וביקשה מספריים, לא הבנתי ושאלתי אותה - אם לגזור ניירות? מה היא רוצה? והיא מסתכלת עלי במבט של "איזה מוזרה שהיא לא מבינה אותי" ואמרה לי שעוד מעט שקיעה אז ברור שהיא צריכה מספרים לצפרניים. באותו רגע כמובן כמעט התעלפתי ,בהמשך ראיתי שזו מנטליות כזו, זה שיחה בחצר של הבניין ובגינה, והן משתפות מאד בפרטים את הבנות שלהן ( כדי שכשתגדלנה גם הן תלכנה) ולכן זה פשוט נושא שיחה ,כמו שאת מדברת על מתי הגעת לעבודה ומתי יש אסיפת הורים, יש נשים שמדברות על מתי הן טובלות.ומתי הן הולכות לקוסמטיקאית בהקשר הזה.

אבל היא חרדית, ליטאית, מבית חרדי... בדיוק כמוני.

קשה לי להאמין שבאה ממנטליות שונה.

היא שאלה בעדינות,

מן הסתם מהניסיון שלה יודעת שזה חשוב לנשים דווקא בחלון זמן מסויים.

לא חושבת שהיא נכנסה לחישובים מדוקדקים,

אלא מתוך הניסיון שלה היא יודעת שבשביל נשים לדחות בעוד יום יכול לגרום לעומת נפש גדולה, בניגוד לקבלת שירות בתחומים אחרים,

לכם היא מנסה לבוא לקראת.

אולי גם לדחות לקוחה אחרת או לעבוד בשעות שהיא לא תכננה לעבוד בהם.

והאמת שהנכונות הזאת להתאים את עצמה לצורך הדחוף של הלקוחות שלה נראה לי כמחווה יפה ומוערכת.

פשוט תעני לה, לא קריטי לי, מתי שיש לך תור זה טוב לי.

אני מבינה את הרגישות שלך אחרי לידה שכולם נכנסים לך לגוף, את רק רוצה להחזיר לעצמך את הפרטיות,

אבל אני לא חושבת שהקוסמטיקאית מצד עצמה יצאה כאן חופרת במקום לא לה.

לגבי זה שהיא גם שכנה, זה כבר שיקול שלך..

עזרת לי...

לא שווה את זה 

כי יכול להיות שהיא עמוסה

אבל תשמח לפנות עבורך זמן כי היא מבינה את החשיבות

ואם צריכה לדחות משהי או לשנות משהו בלוז שלה אז הגיוני שהיא צריכה לדעת מה טווח הימים שיש לה לתמרן

את גם יכולה להגיד לה יום לפני הטבילה לצורך העניין אם לא באלך שתדע את היום המדוייק

שתשאל כבר מתי את טובלת אין הבדל...

מעצבנתת

לא נשמע שהיא שאלה כי זה מעניין אותה, או כי היא חופרת או סקרנית, נשמע נטו מקצועי, איפה היא יכולה להכניס אותך כי כנראה יש עומס..

ואת כמובן יכולה להגיד לה יום שהוא רחוק מהיום שאת באמת צריכה, אבל כמובן זו עצה בדיעבד, וזה לא ממש קופץ ברגע ששואלים אותך שאלה שמרגישה לך חטטנית

כדי לוודא את רמת הדחיפות ולא מעבר...

אבל גם אני כזו אחרי לידה... 

אירוע באיקס.

וחוץ מזה יכול להיות שהיא עמוסה והיא רוצה להבין עד מתי דחוף לך

וכמה היא יכולה לדחות דברים.. 

מהגמילה

לדעתי להרפות, מעכשיו רק תחתונים.

לא הייתי מציעה לה ללכת לשירותים אם זה מעצבן אותה כי אז יכולה לפספס בכוונה

היא תלך מעצמה או אחרי שתפספס היא תבין שכדאי לה ללכת לשירותים

ובגדול להתייחס לזה כעניין טבעי של גדולים ובלי רעש והפתעות

סליחה שיצא ארוך🙈

לגבי תחתונים, פשוט אמרתי חד משמעית שאין לנו יותר טיטולים וזהו. אולי קצת התנגד, אבל שמנו. מה שחשוב פה שאת תהי החלטית ואם הולכים על גמילה אז עד הסוף.

אני שאלתי מידי פעם אם צריך שירותים כשהיה אומר שלא, אמרתי לו בסדר גמור, כשאתה צריך תגיד לי ומיד נלך לשירותים.

בהתחלה גם חמש שניות אחרי שאמרתי את זה הוא פספס.. אבל רק אמרתי ברוגע, שלא נורא, זה יכול לקרות, עכשיו ננקה ופעם הבאה שיגיד לי.

יכולה להגיד שביומיים- שלושה הראשונים היה קשוח, פספס המון. אבל אחר כך התחיל מעצמו לרוץ לשירותים.

מודה שהיה פעמים שאיבדתי את זה🙈 ודווקא מהפעמים האלה קלטתי שהדבר הכי טוב שצריך לעשות זה להיות רגועים ולתת הרגשה שאני סומכת עליו שהוא יידע להגיד לי, וכמובן כל פעם כזאת שבמקרה כן הלך לשירותים, לשבח ואולי אפילו לתת הפתעה קטנה (אני ממש לא הבאתי הפתעה כל פעם, אבל אפשר ככה קצת בהתחלה)

הסוד זה פשוט להיות החלטיים ורגועים, לא להבהל מעצבים של הילדה, לא ללחוץ אבל כן לתזכר בעדינות ולתת הרגשה שאת סומכת עליה שהיא תדע מתי היא צריכה.

להאזר בסבלנות להרבה פספוסים כי ככה זה בהתחלה.

אני לא האמנתי שאני אצליח לגמול כל כך מהר, הוא ממש התנגד לשירותים, אבל שבוע מהרגע שהתחלנו, הוא היה גמול.

אגב, זה מעולה שיש שיתוף מצד המטפלת, תנצלי את זה..

ובדכ גומלת רק אחרי 3 אז לא יודעת מה מתאים לגיל הזה אבל אצלי ברגע שראינו שטוב לה גמילה ונכון גם לנו אז פשוט היינו החלטיים והיה המון תחתונים יפות שהיא יכלה לבחור אבל לא היה אופציה לחיתולים..  היינו מזכירים כאילו בכללי לכל הילדים 'מי שצריך לשירותים אז עכשו זה זמן מצוין' או משהו בסגנון העיקר שזה יזכיר לה אם היא צריכה ורוצה אבל לא מציעה לה באופן אישי..

וכשיש פספוס אז ברוגע לנקות ולהמשיך הלאה..

בהצלחה בכל החלטה!

אחת לפני 9 שנים השנייה 7

היו מרוצות סך הכל

לא זכור לי משו יוצא דופן

דווקא לזו של לפני 7 שנים היתה לידה ארוכה מאןד😅

אבל זה לדעתי באמת אינדיבידואלי 

יש לה שיטה מעניינת

דורש אבל הכנה בשבועות שלפני הלידה

פשוט באמת כל תינוק והזמן שלו! יודעת שזה מבאס במיוחד בתור אחת שעברה את זה ב3 מהלידות שלי אבל אצלי כלום לא עזר, אומרים שעוזר להרגע אבל גם כשהייתי סופר רגועה ובנחת לא עזר והלידה האחרונה היתה בסוף ב42+1 גם כשהייתי ממש לחוצה מהזירוז שכבר הייתי בתור.. באמת רק מאת ה'😀

נסי לפנק את עצמך בנתיים כי לי אין עצה אחרת😅

אבל אם את לא יודעת שאת בסטרס אז זו לא הסיבה כנראה.

סטרס שמעכב לידה קשה לא להיות מודעים אליו,

טבל בשלב הזה הרבה עושות טיפולים אלטרנטיביים,

קשה לדעת אם זה מה שמזרז או שזו הסטטיסטיקה.

בכל. ראה. אם חסר לך רוגע ואוקסיטוצין, תנסי להיכנס לרגיעה קודם כל בשבילך, בשביל הרווחה הנפשית שלך, להגיע עם כוחות ללידה.

למשל לקפץ על כדור פיזיו בשעות הבוקר המוקדמות מול נוף יפה, אוויר נעים, שקט. לשים מוזיקה שמרגיע אותך..

ובערב מקלחת ארוכה וטובה, מסאג נעים.

רק גרם לי לכאבים בכפות רגלים.

ניסיתי בעוד דרכים.

מרגישה שמשהו שם תקוע

ואישות

מאד עוזר

כך שאולי בעצם את שבןע 40

אני יודעת שמודדים בהתחלה ולפי זה הולכים

אבל אצלי אני יודעת בוודאות מתי הביוץ

ולמרות זאת המדידות לא תמיד מדויקות