פורום הריון ולידה (עמוד 3957)

ובעלי בדיוק ההפך.. 

האמת שחשבתי שזה יהיה הפוך..

אני כן חושבת כל הזמן מה יהיה במתח שהכל יתפתח תקין

איתם, הרגשתי מוזר😌
אבל מיד כשהם נולדים אני מדברת חופשי❤

מתחילה ישר לדבר אליהם מלא
יש לי תחושה ממש חזקה כזאת שתינוק שנולד ישר צריך לשמוע ולהרגיש כמה אוהבים אותו,כמה חיכו לו,כמה הוא הכי מיוחד בעולם...
אז אפילו שברגיל הייתי מתביילדבר ככה ליד המיילדת בלידה אני לא ממש מתייחסת לנוכחותה וישר מדברת לתינוק ומספרת לו כמה הוא הכי מיוחד בעולם וכמה אנחנו אוהבים אותו
זה לא מהשכל..ממש תחושת בטן כזאת.

בהריון לפעמים יצא לי לדבר..
אבל לרוב משדרת לו דברים במחשבה
מלטפת ..מחכה לו מאוד
אבל לא מצליחה גם להפנים עד הסוף
אפילו שזה הריון שלישי

תמיד שאלתי את עצמי למה ברור לנו שתינוק בן יומיים חייב לשמוע כמה אוהבים אותו וכו... למרות שלא ברור כמה הוא מבין.

ולא ברור לנו שתינוק מגודל ומעצבן בן 14 חייב גם לשמוע את זה באותה כמות ובמקום זה אנחנו כל היום מעירים לו וכועסים עליו...

אני חייבת תיקון רציני בזה. בכל גיל...

זה יותר קשה כי הם יותר מרגיזים... אבל הרבה יותר צריכים את זה

מה אמא עושה עכשיו.."עכשיו הגענו הביתה" , "אבא אוהב אותך", "עכשיו שוטפים את הבית לשבת"..

אמירות קצרות כאלה..וגם משתדלת להתפלל..

לא ככ חושבת עליו כרגע כאדם נפרד
לכן גם לא עוצרת לדבר איתו...
כן חושבת, מצפה, מתפללת, מדמיינת
אבל אומרים שהם שומעים לכן בהחלט יכולה להבין את מי שמדברת עם העובר

כאילו, לבד אני לא מתייחסת (חוץ מבעיטות רציניות שדורשות יחס)

אבל כשאנחנו שנינו ביחד אנחנו מדברים אליו הרבה ומדמיינים את העתיד וכולי...
כיף כיף

שאני לבד אני מתייחסת אליו כאילו הוא בחוץ.. מסבירה לו כל כמה זמן מה אני עושה, כל בוקר ישר משפט ראשון אומרת לו בוקר טוב..
ככה יותר מרגיש לי שיש בבטן משהו חי

כל פעם שיש איזה תנועה משמעותית יוצא לי כזה- חיים שלי קטן😍
והרבה אני מדברת איתו ומספרת לו כמה אבא ואמא אוהבים אותו ומחכים לו כבר
וכל בוקר אומרת בוקר טוב לפיצי

לי היה קשה קצת להתחבר לעובר שבבטן, להרגיש שהוא דבר ממשי.. ארי הלידה עשינן השלמה
אני לא חושבת שזה חובה בכלל.. דבר טוב ויפה כמובן לדבר עם העובר וכו אבל זה לא שאת 'אמא רעה' אם פחות מתחבר לך..

בהריון ראשון כל הזמן חשבתי, דיברתי.

בהריון חמישי נזכרתי מדי פעם...

אבל כן חשוב למצוא זמן להתפלל על העובר ועל הלידה. 

לא יודעת, חושבת שבהריונות הבאים זה יהיה לי יותר מוחשי, שיש בפנים יצור חי...

נכון שאחרי שאחד נולד- אז ההריונות הבאים הם יותר מוחשיים, ותמיד בסוף אני כבר מחכה בקוצר רוח לראות את הפנים של מי שבועט או בועטת בי כל הזמן...

אבל תכל'ס מבחינת הזמן שאני חושבת על העובר- זה פחות. 

 

בהריון הראשון לא ממש ידעתי איך לדבר איתו כי זה הרגיש לי ממש מצחיק..
בהריון השני כשאני כבר משופשפת בלדבר לתינוק שלא עונה לי יותר היה לי קל לדבר אליה.. אתה פחות מרגיש דביל לדבר לעצמך...

יהיו כאלו שיגידו לך שבטח, בהריון ראשון פטפטו כל היום עם העובר ובבאים אחריו כבר לא היה זמן, וכו
אני למשל מרגישה בדיוק להיפך, מהריון להריון ההתרגשות מתעצמת. אולי כי אני יותר יודעת להעריך איזה יצירה מופלאה נוצרת לי שם בבטן... ואיך כל הריון שהיא תקין זה לא כזה דבר מובן מאליו.
אצל הראשון לא חשבתי עליו בכלל כיצור חי. היום אני ממש מאוהבת בו כבר מהתחלה.. ועוד יותר כשמתחיל לבעוט... ממש משוחחת

גם יש לי הרבה יותר סבלנות והבנה ממה כשהיה לי כשהייתי אמא צעירה וההריון האחרון היה הכי מרגש מבחינתי והכי חיכיתי שתצא כבר כי ידעתי איזה דבר מדהים אני מקבלת..

לדוגמא- אחרי הברית...

 

נורופן- להפך. רק מגיל 6 חודשים.

 

 

תרגישו טוב!

חברות שונות.

לשים לב לכמות לפי משקל.
וכמות הפעמים ביום המותרת במשקל כזה.

ובין שלושה חודשים לחצי שנה - בהוראת רופא.

רפואה שלמה!

כתוב על זה בספר "המדריך הישראלי להריון ולידה" של ד"ר עמוס בר...

 

אבל שימי לב שאם קורה לעיתים קרובות להתייעץ עם הרופא שלך.

 

לי זה קרה כמה וכמה פעמים בשני ההריונות. מה שיכול לעזור זה בדיוק מה שעשית וגם לשכב ולהרים את הרגליים או אם את במקום ציבורי אז לשבת ולהוריד את הראש בין הברכיים ולנשום היטב. 

 

לקחת ימי מחלה נראה לי תלוי ברצונו הטוב של הרופא שלך. אני הייתי אומרת אל תבזבזי ימי מחלה על זה. שמרי אותם לסוף ההריון ו/או לדברים מעצבנים יותר... 

 

 

זה ממש לא מומלץ להסתובב בשמש ובטח שלא להתאמץ בחום הזה.
טוב שעצרת את עצמך מיד, זה עלול להיות מסוכן אם ח''ו את מתייבשת או משהו כזה.

יש מצב שזו הייתה התייבשות.

בדקי אם נתת מספיק שתן היום. מה צבעו? צריך להיות בהיר במצב תקין.

נסי להתאמץ כמה שפחות
ולשתות מלאאאא
תרגישי טוב!😘

מנסה לנוח, אבל בסופו של דבר הכל נופל על בעלי... ופתאום גם הוא מתחיל עם כאבי ראש או בחילות...

נשמה,

בהריון יש נטיה לנחיתה של הלחץ דם יותר.. (הרופאה שלי הסבירה שיש איזה חומר שמופרש חותר בהריון ונוגד את החומר ששומר על יציבות לחץ הדם)

מה שכן- השבוע ממש ממש חם! שימי לב לא להסתובב בחוץ יותר מידי..

לשתות הרבה

להסתובב תמיד עם משהו מתוק בתיק (עדיף פרי או סוכר טבעי..ולא שוקולד)

בדקי את רמת ההמוגלובין שלך..

וטוויסט- לי המדקרת הסינית פעם המליצה וזה ממש עוזר! כל רגע של חולשה, שימי לך גרגיר מלח גס מתחת ללשון,

וזהמרים אותי מלא פעמים (כשאני כמעט מתעלפת והסוכר לא עוזר)

 

ו-אומרים שגם קפה שחור מרים לחץ דם (אני אישית לא חסידה של הענין)

תרגישי טוב!

מצב שבו הגוף מאבד בפתאומיות את כל האנרגיה.
תשתדלי לאכול ברווחים קטנים. אפילו דברים קטנים כמו עוגיה/תמר.
וכמובן לשתות המון

מעודד לשמוע שאני לא היחידה...

אחרי הנוזלים שהחדירו השתפר בהחלט.
תתמידי בשתיה! 3 ליטר לפחות במיוחד אם את בשמש

בעיקר בגלל עמידה ממושכת..

ברמה שאפילו ראיתי ה-כ-ל שחור.

לא הייתי לוקחת חופש מחלה בגלל זה,

אבל בהחלט תשימי לב שאת אוכלת ושותה כמו שצריך,

ולא עומדת באותו מקום לזמן ממושך.

אולי להתייעץ עם יועצת הנקה מראש, לראות איך אפשר להכין את עצמך הכי טוב.

להניק לפי הביקוש דבר ראשון
להימנע מתוספות
בנוסף, לנוח, לשתות
מרבי חלב: תירוש, שומר, גזר, בירה שחורה, שקדים

וכל הכבוד על הרצון!!!!

יש אחוז מסויים של נשים (לא גדול אבל קיים) שיש להן בעיה אובייקטיבית לייצר מספיק חלב.
אמנם בהחלט יתכן שהבעיה אצלך נבעה משילוב תמל, אבל מציעה כן להפגש עם יועצת שתקבל ממך יותר פרטים, תאמוד את מצבך ותוכל להעריך. המפגש יכןל להיות לאחר הלידה או עוד בהריון.
מפגש מקדים יכול להיות משמעותי בכך שתוכלי לקבל כלים מראש איך למקסם את כמות החלב. דברים שרלוונטיים כבר מיד לאחר הלידה, ובהתאם למה שהיועצת תזהה בהערכה שלה.
חשוב לזכור שיש משמעות מאוד גדולה וחיובית לחלב אם, גם אם הוא משולב עם תמל.
בהצלחה!!!
בכל מקרה חשוב לזכור

לנוח לשתות ולאכול טוב

יש לי עוד ואשמח לפרט אם זה מענין

איך ההנקה נזלה לי בין האצבעות

מבהתהוות ויש שם עוד הרבה מומלצים.

אם נהנית אשמח להמליץ לך על עוד

 

עצות באינטרנט זה לא מספיק..

שנית, חלקית, ענית לעצמך - הוספת בקבוקים, במיוחד אם יש בהן תמ"ל ולא חלב שאוב, משבשת את ייצור החלב.

כל בקבוק תמ"ל = כמות של בקבוק אחד פחות שהגוף מייצר מחלב אם.

 

את מוזמנת להכנס לאתר של ליגת לה לצ'ה בישראל, ולחפש קבוצה שנפגשת במקום שנגיש לך. שם תוכלי לשמוע על הנקה, לקבל עצות נכונות, למצוא סביבה תומכת הנקה.  רצוי לבוא בעודך בהריון כדי לקבל תובנות מועילות.

 

גילוי נאות - אני מדריכה קבוצה כזו בשכונת פת שירושלים.

כל המדריכות הן מתנדבות.

 

כל הכבוד שאת שואלת כבר עכשיו!

בהצלחה!

שומר - לקנות זרעים ולחלוט

שיבולת שועל - שמעתי שכדאי לקנות את הצמח ממש ולחלוט, ושזה יותר יעיל מקוואקר. אם הבנתי נכון.

וזה היה ממש ממש קשה ומתסכל...

בטוחה שהיה קשה ומתסכל. אבל הצלחת. עשית דבר מדהים. זה הדבר שיש לזכור!

שימחת

כמה זמן עליי להיניק את ילדי?
מאת: Diane Wiessinger

הנקה, אפילו ליום אחד, היא המתנה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לתינוק שלך.

כמעט תמיד ההנקה היא הבחירה הטובה ביותר לתינוק שלך.

ואם כרגע היא אינה נראית כבחירה הטובה ביותר עבורך, הנה כמה דברים שאולי יעזרו לך.

הנה חומר למחשבה:

אם תיניקי את תינוקך למשך ימים אחדים בלבד: הוא יקבל את הקולוסטרום, שהוא החלב הראשוני שלך. הקולוסטרום מספק לתינוק את המזון והנוגדנים שגופו החדש לגמרי מצפה להם, וכך מעניק לתינוקך את ה"חיסון" הראשון, הטוב והפשוט ביותר ומקל את פעולתה של מערכת העיכול. ההנקה היא האופן שבו תינוקך מצפה להתחיל לאכול והיא מסייעת לגופך להתאושש מהלידה. למה לא לנצל את השהות בבית-החולים להכין את תינוקך לחיים במתת ההנקה?

אם תיניקי את תינוקך למשך ארבעה עד שישה שבועות: תעזרי לו לעבור את התקופה הקריטית ביותר בינקותו. הסיכוי לחלות או להתאשפז קטן יותר אצל יונקים, והם סובלים מהרבה פחות בעיות במערכת העיכול לעומת תינוקות הניזונים מתחליפים מלאכותיים. יש להניח שאחרי 4-6 שבועות, גם את כבר תתגברי על שלב החששות הראשוניים סביב ההנקה. הציבי לך למטרה להיניק חודש, אם יש לך שאלות צרי קשר עם מדריכה של ליגת לה לצ'ה או יועצת הנקה, וכך יהיו לך כלים טובים יותר להחליט אם מתאים לך להמשיך להיניק.

אם תיניקי את תינוקך למשך שלושה או ארבעה חודשים: בפרק זמן זה, מערכת העיכול שלו תבשיל מאוד ותוכל להתמודד הרבה יותר טוב עם החומרים הזרים שבתחליפי-החלב המסחריים. עם זאת, אם במשפחתך או במשפחת בן-זוגך יש היסטוריה של אלרגיות, תפחיתי בהרבה את הסיכון שתינוקך יפתח אלרגיות אם תמתיני עוד מספר חודשים לפני שתוסיפי כל חומר שהוא לתזונה מלאה מחלב-אם.
מתן חלב-אם בלבד בארבעת החודשים הראשונים מעניק הגנה מצוינת מפני זיהומים למשך שנה שלמה.

אם תיניקי את תינוקך למשך שישה חודשים: הסיכוי שלו לפתח תגובה אלרגית לתמ"ל או למזון אחר יפחת מאוד. בשלב זה, סביר שגופו מסוגל להתמודד עם מאכלים אחרים, בין אם גמלת אותו מהשד ואם לאו. הנקה למשך שישה חודשים לפחות מסייעת להבטיח שבריאותו של תינוקך תהיה טובה יותר בשנה הראשונה לחייו, ומפחיתה את הסיכון שלך ללקות בסרטן השד. הנקה מעבר לשישה חודשים עשויה להפחית בהרבה את הסיכון ללקות בדלקות אוזניים ובמיני סרטן של ילדים.

אם תיניקי את תינוקך למשך תשעה חודשים: תראי כיצד מוחו וגופו חווים את ההתפתחות החשובה והמהירה ביותר בחייו, על המזון שנועד במיוחד לכך – החלב שלך. ייתכן אפילו שתבחיני שהוא ערני ופעיל יותר מאשר תינוקות שלא זכו ליתרון של חלב אם. בשלב זה הגמילה עשויה להיות קלה למדי… אבל מצד שני, כך גם ההנקה! אם ברצונך להימנע מגמילה בשלב כה מוקדם, הקפידי להיניק לנחמה, ולא רק לאוכל.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה: תוכלי לחסוך לעצמך את ההוצאה והטרחה הכרוכה בתחליפי חלב. סביר שגופו של תינוקך בן השנה יוכל להתמודד עם רוב המאכלים הרגילים, שמהם נהנים כל בני המשפחה. רבים מן היתרונות הבריאותיים של שנה זו שבה התינוק ינק יישארו איתו למשך כל חייו. כך, למשל, מערכת החיסון שלו תהייה איתנה יותר, הסיכוי שיזדקק לטיפול בליקויי דיבור או בטיפול ליישור שיניים יהיה פחות. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה על הנקה למשך שנה לפחות כדי להבטיח תזונה נאותה ובריאות תקינה לילדך.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה וחצי: תמשיכי להעניק לו את התזונה האיכותית ביותר והגנה מעולה בפני מחלות בתקופה שבה נפוצות מחלות אצל תינוקות אחרים, במיוחד אלה שנמצאים במעון או במשפחתון. יש להניח שתינוקך כבר אוכל עכשיו גם מבחר מאכלים ביתיים. היה לו זמן ליצור קשר אמיץ איתך – נקודת התחלה בריאה לעצמאותו הגדלה. עכשיו הוא מבוגר דיו לאפשר לשניכם לעבוד יחד על תהליך הגמילה, בקצב שהוא יוכל להתמודד איתו.

שר בריאות לשעבר באמריקה אמר, "בר מזל הוא התינוק שיונק עד גיל שנתיים".

אם תינוקך נגמל כאשר הוא מוכן: תוכלי להרגיש בטוחה שענית על כל צרכיו הגופניים והרגשיים בדרך טבעית ובריאה. בתרבויות שבהן אין לחץ לגמול את התינוק מהשד, ילדים נוטים לינוק למשך שנתיים לפחות. ארגון הבריאות העולמי ויוניצף מעודדים ביותר הנקה עד לסוף תקופה זו: "חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות בשנה השנייה לחייו." נראה כי מבחינה ביולוגית אנו מותאמים לגמילה בכל גיל שבין שנתיים וחצי לשבע שנים, והגיוני להניח לעצמות ילדך להיבנות מהחלב שנועד לשמש לבנייתן.

החלב שלך מספק לילדך נוגדנים וחומרים מגנים אחרים כל עוד את ממשיכה להיניק, ומשפחות שבהן הפעוטות יונקים מגלות פעמים רבות שבמשך שנים, ההוצאות הרפואיות שלהם קטנות מאלה של שכניהן. אימהות שהיניקו זמן רב מצויות בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד. ילדים שינקו לאורך זמן נוטים להיות בטוחים מאוד בעצמם ולהיעזר פחות במוצץ או בחפץ מעבר.

ההנקה יכולה לעזור לשניכם לעבור את הדמעות, התקפי הזעם והתהפוכות הרבות שהם חלק מחיי הפעוט, ועוזרת להבטיח שכל המחלות תהיינה קלות יותר. ההנקה היא "כלי אימהות רב-תכליתי" שישרת אותך רבות. כל הילדים נגמלים בשלב זה או אחר, ללא קשר למעשייך את, ויש יותר פעוטות יונקים ממה שאת חושבת.

בין אם תיניקי למשך יום או למשך שנים אחדות, ההחלטה להיניק את הילד או את הילדה שלך היא החלטה שלעולם לא תתחרטי עליה. ולא משנה באיזה גיל תתרחש הגמילה, זכרי שזהו צעד גדול לשניכם. אם תבחרי לגמול לפני שילדך מוכן לכך, הקפידי לעשות זאת בהדרגה ובאהבה.

חופשה זוגית לא מעידה על שום דבר בחיי הנישואין. לא הזוגות שמבלים הם דווקא אלה שחייהם תותים- ולא אלה שנשארו בבית הם בהכרח מסכנים.
מכירה המון דוגמאות כאלה מהחיים...


ב"ה שהיום טוב לכם יחד. זה מה שחשוב באמת.
וילדים לא נשארים קטנים לנצח.
הם גדלים ומאפשרים יותר מרחב זוגי.
עכשיו שנים תובעניות - אבל יום יבוא ותוכלי להגשים את החלום...

ואני יכולה להוסיף שלצערי, אני מכירה זוג שנוסעים לפחות פעם בשנה לחו"ל יחד. רק היא ובעלה. והסבתא שומרת להם על הילדים.

בחוץ הם נראים יותר מבסדר גמור אבל אני יודעת כמה הם בכלל לא בסדר גמור.

המריבות שמה והדיבורים אחד לשני- מפחיד לשמוע אותם.

לא יודעת איך הם חיים יחד ואיך הם יוצאים לחופש יחד.

מקווה שהחופש עושה להם טוב ומחזק את הקשר בינהם- למרות שזה בכלל לא נשמע ככה.

 

 

ומנגד- גם עם ילדים אפשר לצאת לחופשה ולהנות.

אנחנו יוצאים לפעמים בקיץ לצימר בצפון. בעלי, אני והילדים ונהנים מאוד. בלי לעשות פעילויות יותר מידי מיוחדות.

רק בשביל להחליף אווירה ולהרגע מהחיים ולהנות...

 

ועוד...

 

 

 

 

מה שנראה לך מבחוץ כמושך וכ"זוג מאוהב בלי מריבות"
ממש לא אומר שזו המציאות אצלם.

הרבה מאוד זוגות רבים ומתקשים למצוא את העמק השווה בשנה/ים הראשונות.

 

דבר שני- לא בטוח שהאהבה שנראתה לך כלכך נוצצת בשנים הראשונות נשארה אצל הזוגות האלה גם בשנים הבאות.

תחשבי מה עדיף- קושי בהתחלה, ובניית זוגיות איטית אבל יציבה ושמחה לאורך השנים הבאות,

או- אורות ופרפרים בהתחלה מכיוון שאין עדיין הרבה קשיים (עדיין אין ילדים, אין הרבה קשיי פרנסה.. וכו)

ומריבות וקשיים בשנים הבאות?

אף אחד לא אמר שגם זוג שהיה בהתחלה מאוהב עד לב השמיים נשאר כזה לאורך שנים.

(לא אומרת שאין אפשרות כזאת, אבל לכולם יש עליות וירידות)

 

מעבר לזה-

נכון שאולי כרגע אין לך אפשרות לחופשה זוגית ואינטימית מסיבות כאלו ואחרות. אבל כדאי לבוא בגישה
שחופשה זה לא הזמן היחיד שבו נהנים ביחד ועובדים על הזוגיות.

אפשר לפנות ערב נחמד במסעדה/ ארוחה שווה בבית./ סדנא זוגית של כמה שעות

 

לפתח את האהבה בחיי היומיום..

אני חושבת שדווקא אז זה נותן חיים מלאים יותר. כי אם אנחנו לומדים לאהוב ולשמוח אחד בשני בחיי היומיום זה משאיר אותנו חזקים ושמחים לאורך זמן, מאשר חופשה חלומית אך חולפת.

 

בהצלחה רבה

א. אני חושבת שמריבות בהתחלה הן ממש לא שליליות... להפך, דווקא מתוך זה בונים זוגיות טובה, לומדים תקשורת טובה, מכירים יותר את האחר. וזה הכי טבעי שבעולם.

ב. אפשר לצאת עם הילדים, זה גם כיף גדול.

ג. אפשר להסתדר עם בייביסיטר/מטפלת של הילדים, אם מדובר רק בלילה אחד. גם זה משהו.

ד. לצאת בערבים, אחרי שהילדים ישנים, ליציאה קצרה מידי פעם, זה גם עושה המון. אפשר לנצל את ימי שישי, אם לשניכם זה יום חופשי. חיזוק זוגיות וכיף וחיבור זה לא רק ביציאה ארוכה. האמת שגם סתם משחק בסלון או שיחה טובה מלב אל לב במטבח עושה המון.

ה. לצאת ולהשאיר ילדים, זה גם לא כזה קל... כל הזמן חושבים עליהם, מתגעגעים ודואגים... :-/

 

 

 

 

קחי פנסיון מלא ואז יש פנאי לבלות
לגבי הקנאה,
לא הייתי ממלאת את הראש במחשבות שבטח רע להם ולא כל הנוצץ זהב
הייתי חושבת כמה טוב לי!!!
אני בריאה תודה לאל, כולנו בריאים
יש לי בן זוג שמכבד אותי ואני אותו, נעים לנו יחד
הילדים שלי חמודים
אנחנו נעשה חופש חמוד יחד
וכשיגדלו נשלים בחו"ל

חושבת שכדאי להשתחרר מהמקום הזה של "למה כולם ... ורק אני לא."
זה משאיר אותנו במקום וגורם לשקוע ברגשות שליליים ולהפסיד את מה שכן יש לנו.
אז כשמגיעה לך מחשבה כזאת, להחליף אותה במחשבה אחרת...
במקום להסתכל החוצה, להסתכל פנימה. על עצמי ועל המשפחה שלי.
מה טוב בי? אילו תכונות ויכולות טובות יש לי? לבעלי? אילו דברים מיוחדים וטובים יש דווקא במשפחה שלי?
להגיד את זה בקול!
לתת לזה מקום!
לכתוב את זה.
אפשר על המקרר

כשאת נתקלת בדבר טוב שהילד עושה תגידי איזה מיוחד אתה! זכיתי בילד עם לב טוב/חכם/יצירתי/רגיש ... !
בחוויות משפחתיות פשוטות וזמן של יחד: "כייף לנו, אנחנו משפחה מיוחדת, תודה לה' שנתן לנו ... "

אמרת שהתקדמתם ועכשיו אתם במקום הרבה יותר טוב. אוהבים, מסתדרים, מכבדים אחד את השני. יש חשק להנות יחד. ב"ה!! איזה יופי! זה דבר ענק!
תעצרי להתבונן בזה. להעריך ולשמוח בדרך החשובה שעשיתם. במקום שאתם נמצאים בו היום.

ובקשר לחופשה, תחשבו איך תוכלו לעשות את זה בצורה שמתאפשרת ומתאימה לכם.
אפשר לקחת בחורה אחראית שתשמור על הילדים בתשלום. (בתור בחורה עשיתי את זה הרבה, גם ליותר משבוע כשההורים נסעו לחול.) נכון, זה יקר. אבל לפעמים ההשקעה שווה.
אפשר לקחת יום אחד של חופש, לצאת בבוקר, ובייביסיטר/בת משפחה תשמור עליהם מהצהריים עד הערב.
רעיונות ליום חוויתי: תפילה במקום קדוש, אטרקציה כייפית(טיול גיפים, סאגווי) מסעדה, סדנא זוגית(יצירה, אוכל, חדר בריחה) ולסיים בפקל קפה/קומזיץ וגיטרה על חוף הים
כמובן בהתאם למה שמעניין אתכם ולאזור מגורכם

עוד המלצה שכדאית תמיד..
להכניס בשגרה זמנים של יחד שבהם לא מתעסקים בענייני הבית והילדים, אלא חיזוק הקשר והזוגיות.
הליכה, לימוד משותף, הכנה יחד של אוכל או יצירה/פרוייקט כלשהו, שיחה טובה, משחק זוגי

בהצלחה לך!

לפעמים זה המון טרחה ומעט הנאה.

ולחשוב על כל השמלות היפות שאפשר לקנות במקום חופשה אחת..

 

בקיצור זה מאד אישי.

 

אני אישית נהנית בעיקר כשבעלי סתם לוקח חופש (אני לא עובדת עכשיו) ואפשר ללכת לשטויות קטנות כמו קניון וגן חיות. תחשבי לעצמך איך את יכולה להנות ביום יום, לא דברים גרנדיוזיים. אפילו לראות סרט יחד בערב כשהילדים ישנים, או לקנות לעצמך משהו יפה..

 

ולגבי השנה הראשונה - גם לנו היו קשיים. אני בטוחה שמבחוץ הכל היה נראה נורא מתוק ודביק אבל היו לי תקופות קשות כי עוד לא למדנו איך לשתף, ממה להפגע וממה לא, ואישית אני גם הייתי צריכה ללמוד איך להתנהג בכמה תחומים.. זה באמת לא אומר כלום. כל זוג צעיר כמעט מבחוץ נראה שמח. הרי כשהייתם מבואסים והמצב לא היה טוב לא יצאתם יותר מדי אז מי כבר ראה..

וקיבלתי מזה הרבה

 

מזדהה עם מה שאמרו פה - יש לנו נטיה להסתכל מהצד על אחרים ולחשוב שהכל שם נראה נוצץ, הרבה פעמים כשמכירים פתאום יותר מקרוב מגלים כמה שזה לא כך

ולצד השני - גם לנו היה נורא נורא קשה בהתחלה ובכל זאת כשהיינו בחברת אנשים אני בטוחה שהיינו נראים זוג ממש נוצץ.. אני בפירוש יודעת שממש שיחקתי את המשחק כי אף אחד לא צריך לדעת כמה רע לי בפנים,

 

היום ב"ה טוב לנו מאד ביחד - בניה לאט אבל בטוח לאורך השנים. 

 

מה שעזר לי - להכיר בקשיים שהיו בהתחלה, להבין שהיה פה סוג של חלום שהתנפץ - חלום על פרפרים, אורות ונצנוצים בתחילת הקשר - נכון, זה לא היה ככה. עברתי תהליך של "אבל-פרידה מהחלום-השלמה" ובסוף קבלה, שחררתי את התחושות הקשות ונשארתי חופשיה.

היום אני יכולה להזכר בדברים הטובים והיפים שכן היו גם בהתחלה ולהזכר בקשיים שהיו בלי שיתלווה לזה הכאב ותחושת ההחמצה.

 

בהצלחה גם לך!

 

תהליך של "אבל-פרידה מהחלום-השלמה" ובסוף קבלה.

איך הצלחת לעשות את השלב של הקבלה? אכפת לך לשתף אותי? אני ממש אשמח, כי זה שלב שאני די תקועה בו.. וכ"כ רוצה להמשיך לעוף חופשיה מתחושות קשות וזכרונות מעיקים...

וכל עוד הצורך הזה לא ממומש אז כל מי שסביבך שכן עושה את זה מעוררת בך קנאה,בלי קשר לרמת הזוגיות שלהם או שלכם.

אז נראה לי שהכי פשוט זה לצאת לחופשה- להקדיש לזה קצת כסף, ולהתאמץ קצת למצוא פתרון לילדים- או לקחת אותם איתכם ולצאת לחופשה משפחתית או להביא בייביסיטר (ללילה אחד זה די אפשרי!) או לשכנע  את המשפחה בכל זאת- כדי שתהיה לך חופשה שאת כ"כ רוצה. וברגע שתהיה לך- תפסיקי לקנא...

נראה לי שהחוסר שיש לך רק מתעצם ומתעצם ככל שאת רוצה את זה יותר וככל שיותר ויותר אין לך את זה.

תודה לכל אחת ואחת שהגיבה! הצלחתן להאיר לי את הנושא ממש,

ודבר ראשון אתמול התקשרתי לבעלי להגיד לו תודה שכ"כ טוב ונעים לנו ביחד ביומיום, (שנינו יודעים כמה מאמצים לא פשוטים זה דורש!!) והוא ממש התרגש! זה לגמרי בזכותכן!

וזה באמת עזר לי להפריד בין הרצון הטבעי לחופשה לבין הקנאה והרגשת ההחמצה על מה שלא היה לי, שאכלה אותי. 

עכשיו זה נכנס לפרופורציה.

ב"ה שטוב לנו ולכן יש יותר חשק לצאת ביחד.

עצם זה שטוב לנו ביחד ממלא אותי שמחה.

תודה יקרות!!!

בזמן שהילדים במסגרות (ואם אפשר יום שלם עד הערב - עוד יותר טוב),

ללכת לחוף הים

לשבת במעיין

לעשות על האש/פיקניק יחד

 

זה ממש כיף ומרענן!

עד כדי מחשבות מאוד קשות.
קמנו. התבגרנו גדלנו..
מי המציא את קלישאת השנה הראשונה?
עוד לא נפגשתי בהרבה זוגות שאמרו בכנות שהיה דבש..
גבר ואישה בטבעם הופכים תוסיפו לזה תכונות אופי שונות אינדבדואליות ותקבלי מתכון להתמודדות.
רק אחרי למידה והשקעה יכולה לבוא אהבה
אז גם אנחנו לא יצאנו ל"ירח דבש" קלאסי וכמעט שלא בילינו ושכן יצאנו זה לא היתה הנאה"

יש לי סוד בשביל, החיים עוד לא נגמרו
קודם ימי של שעה שעתיים זה גם נחמד.
אפשר למצוא בחורה סטודנטית שתבוא לישון אצלכם בלילה ותביא את הילדים לגנים כשאתם יוצאים..
ואפשר לחכות עוד קצת שהגדול/ה תגדל ותוכל להשאר עם השאר.

מזמן הפסקתי לקנא בכל הזוגות שמסביב, החיים לימדו אותי שלא כל הנוצץ זהב. וחוצמזה שטוב לנו.. אז מה זה משנה מה קורה אצל השכנה?
יש לי אח שהתחתן אחרי, הם נראים הזוג הכי דבקי שיש ובאמת ב"ה יש להם זוגיות יפה. נולדו להם ילדים במהירות לא כמו אצלנו שהנשמה יצאה..
הכל לכאורה ורוד. כל היום שלחו/ים תמונות מסעדות ומקומות בילוי.
בפועל הבנתי מההורים שהמצב הכלכלי שם לא משהו ודי בנוי על כרעי התרנוגלת. בעוד אנחנו מבוססים ב"ה עם ת משלנו ועוד השקעות ומשכורות גדולות וטובות...

תנסי לראות איך את כן יוצרת מקום למרחב הזוגי, כמו שאמרתי להעזר בבייביסטר בתשלום, לצאת שהילדים במוסדות שעה שעתיים לפנק את עצמכם במסגרת האפשר ובעזה עוד יהיה לכם זמן שתשובומלהיות זוג צעיר( מבוגר)

משנה את ההסתכלות

ממליצה לך לחזור על הבדיקה שוב בעוד כמה ימים

(עדיף עם שתן ראשון של הבוקר)

או לבצע בדיקת דם

 

בשורות טובות!

השאלה אם הבדיקה בכלל אמינה אחרי לקיחת איקקלומין שזה כדור שמפוצץ בהורמונים...

צריך הפנייה מרופא/ה נשים או משפחה

הכי אמין והכי בטוח.

אני לא מומחית בתחום, אבל ממה שידוע לי איקקלומין לא מכיל הורמונים בכלל אלא מגרה את הגוף לייצר הורמון. ההורמון שנבדק בבדיקת הריון הוא הורמון אחר ולכן בהיגיון שלי זה לא אמור להשפיע..
שיהיה בשעה טובה!!

זה האזור של הראות, נדמה לי. יכול להיות שזה משהו שם? איך את מרגישה, חוץ מהכאבים האלה?

בכללי וירוס, אבל לא קשור לגב

אני מכירה שהאזור הזה עלול לכאוב בגלל דלקת ריאות או בגלל דלקת בדרכי השתן.

בדיקת הריון מראה שיש בטא, לכן גם בתהליך הפלה היא תצא חיובית

כל הסיפור הזה כבר שבועיים... בהתחלה חשבו שמדובר בהפלה טבעית אבל הבטא עלתה שוב... דיממתי שבוע וחצי וזה הפסיק..אני כבר שבוע במעקב בבית חולים עשיתי 10 פעמים אולטראסאונד לא רואים כלום. ועכשיו כואב לי בצד ויש לי בחילות

לא רק זה אלא שהם ראו את הגופיף הצהוב בתוך השחלה ואמרו לי שזה היריון חוץ רחמי. לא משנה שזה בכלל לא העובר אבל זה מה שהם אמרו. אף אחד כמובן לא התנצל אחכ. מבחינתם הם קבעו לי תור לירידה והיו לי כאבי תופת שלא היה להם הסבר למה זה.
רק בשבוע 7+0 ראו אצלי גם שק היריון גם שק חלמון וגם עובר עם דופן מתאים לשבוע. ב'ה.
רשות ניתנה לרופא לרפא. ותו לא!
אל תחזרי לרופא לפני שבוע 7 אלא אם כן כמובן יש לך דימומים או כאבים חלילה.
הם לא רוצים להיות אופטימים כדי שלא לקחת אחריות על היריון שאחכ יכול. ואז הם כבר מכניסים לך לראש את כל התסריטים של היריון מחוץ לרחם. הפלה. גרידה וכו
תחזרי רק בשבוע שכבר אפשר לראות דופן בוודאות ואפשר לראות עובר מתאים לשבוע.
בהצלחה רבה אהובה! תאשרי בשורות טובות

עדיף לבלות שעות וימים בבי"ח לחינם מאשר להגיע מאוחר מדי,
אני מניחה שאת מבינה את ההשלכות.
מה גם שתוצאות הבטא מעידות על בעיה, אז לא נכון להגיד שאין כלום והכל יהיה בסדר,
צריך להיות במעקב מסודר.

אבל הרופאים לא רואים כלום.. אז הם לא ממהרים לתת לי את הזריקה כי הם חושבים שזה ירד לבד..

וזה שכואב לך זה מחשיד מאד,

תתעקשי כי זה עניין קריטי!

אבל הכאבים והעליה וירידה זה כן משהו שלא הייתי מוותרת לרופאים עד שהייתי מקבלת תשובה

עכשיו אחרי שנחתי קצת הוא עבר

יכול להיות שזה כאב שנובע ממתח, מכל המצב הלא ברור הזה?

אבל מאד מציק... בכל אופן קיבלתי אישור שזה הריון חוץ רחמי מתפללת שזה ירד לבד בלי התערבות...

זה לא מדוייק שנשמע מוקדם מדי


בטא לא אמורה לרדת
רק לעלות

רק תבקשי הפניה קודם

זה לא צחוק בכלל.

חברה שלי הגיעה למצב של דימום בחלל הבטן, שלחו אותה מהמרכז לבריאות האשה עם אמבולנס לבית החולים ותוך שעה היא כבר הייתה בחדר ניתוח.

ולא ראו אצלה את ההריון לפני הניתוח רק ראו נוזלים בחלל הבטן וגם לא מצאו את ההריון בניתוח, שאבו את כל הנוזלים וקיוו שההריון יצא גם.
ואכן ב"ה יצא כי הבטא ירדה אחרי יום.

מתי עשית בטא?
ומתי פעם באחרונה שעשית בטא ומה התוצאב?
בעיקרון גם ההפלות לא תקינות.וגם עליה ירידה זה מדאיג
בכל אופן אם יש לך טיפת כאב אל תשחקי עם העניין.אבובה זה יכול להיות סכנת חייים!
גשי למיון נשים בהדקם האפשרי.
עדיף להיבדק ולהשתחרר מחלילה להגיע במצב מסכן חיים.
בשורות טובות טובות

הם טוענים שזה היה הריון חוץ רחמי שנפל מעצמו צריכה להיות במעקב של בטא...מקווה בעז"ה שזה יתאפס!!

הפרשות שמתחילות שלושה ימים לפני ביוץ ואז יש הפרשות שקופות חלקות שזה ההפרשה של הביוץ.
אבל יכול להיות שזה סתם זרע..

אצלי זה כל הריון ככה.
ממש קשה לא להסניף.
(חוץ מחומרי ניקוי)
אצלי ארטליין וטושים ללוח זה ה-להיט.

לבדוק בבדיקת דם או להתייעץ עם האחות בביקורת.

כמה חברות שלי ילדו בלידה פעילה בשע"צ והיו מרוצות. ומן הסתם זה תלוי מיילדת ותלוי יולדת וכד'...
ממליצה לך להגיע לסיור בחדרי הלידה של שע"צ ולשאול את המיילדת המדריכה את הסיור, חושבת שזו המיילדת הראשית של שע"צ, לפחות כך היה כשאני הייתי שם בסיור.

הם לגמרי בעניין, יש שם המון מיילדות בגישה טבעית, ואיבזור מתאים. (כדור פזיו, כסא לידה, מוניטור אלחוטי שבמידה והוא לא שימוש בחדרים הטבעיים אפשר לבקש שיביאו אותו.. )
כן יש להם נהלים קבועים שצריך לבקש מראש ומאוד להתעקש אם לא רוצים. (למשל- זריקת פיטוצין אחרי לידה, מוניטור כל שעתיים ל20 דק).

יש בזה בעיה ??

 

בניגוד לפיטוצין לצורך זירוז לפני - כאן אני בהחלט מבינה. אבל למה אחרי הלידה יש צד להתנגד ??

 

אשמח אם תאירו את עייני 

אני לא זוכרת כרגע בדיוק מה הסיכונים לצערי, אז לא אוכל לענות לך בנתיים..
סורי!

ולא בהכרח צריך "לזרז" אותה לצאת, רק במידה ויש דימום. המתנגדות לזה זה בנות שנגד הכנסת חומר סינטטי לגוף ושבעד לתת לגוף להתנהל באופן הטבעי שהוא יודע כל עוד אין סיכון.

ואני אישית הייתי מנוטרת מרגע הגעתי (פתיחה מלאה) ובזכות הדולה שהחזיקה את המוניטור, זה לא הםריע לי לתנועה (כאמור, פתיחה מלאה, אז הייתי על המיטה, אבל לא כל הזמן בשכיבה, התחלתי בחצי כריעה על מקל ולאט לאט נשכבתי כנגמרו לי הכוחות)

הייתי ממש מרוצה.
אבל לכי לסיור חדרי לידה, גם אולי כדאי בהר הצופים, לא מכירה.
תראי, ותרגישי בעצמך..
סיפורים יש בכל מקום, בעייני הגישה של הביח בסוף מאוד מה משפיע על הסיכויים של על מי תיפלי, לטוב ולרע..

מצד אחד, כל כך הרבה אבזור המאפשר לידה טבעית - 

ג'קוזי, כדור פיזיו, סולם, מוט כריעה וכו'. נראה ממש עידוד ללידה פעילה.

 

ומצד שני המיילדת שהעבירה את הסיור דברה על כך שהיא לא ממליצה לידה ראשונה בכריעה

שלידה ראשונה בכריעה עושה יותר קרעים (מה שלא נשמע לי ככ היגיוני, אבל בסדר)

ועדיף שהמיילדת תראה את המקום בזמן הלידה  ותשמור עליו (איך?) וכו

 

אז לכן רציתי לשמוע מחווייה אישית 

ג'קוזי, סולם, יש רק ב-מרכז לידה- של עין כרם.
זה שבתשלום, נדמה לי 3800.
לא בחדרי לידה הרגילים.
סבבה אם תכננת להרשם לשם ולשלם,
אבל רק לוודא שלא התבלבלת וחשבת שיש את כל זה בחדרי לידה הרגילים.

שבשערי צדק די מקובעים לזה שלידה ראשונה תתבצע על הגב (אבל זה באמת מפחית סיכון לקרעים).
לא מניסיון (לא ניסיתי תנוחה אחרת גם בלידה השלישית...),
אבל כך קראתי כמה פעמים כאן בפורום.

בגדול, עין כרם נחשבים הרבה יותר כמעודדים גישה טבעית ופתוחים לתנוחות מגוונות וכו'.
לא הכרתי את האביזרים שאת מדברת עליהם בשערי צדק. אבל רוב המיילדות בשע"צ אינן בגישה טבעית.

יש משהו במה שהיא אמרה, לא זוכרת כרגע לפרט לך אבל שמעתי דברים דומים ממיילדות בגישה מאד טבעית.
בכלל שכיבה על הצד היא תנוחה שלפעמים מומלצת בלידה טבעית, ולא כמו שרגילים לחשוב. לי למשל המיילדת התותחית נתנה תנוחה מסויימת להוריד את הראש של התינוק שהיה מאד גבוה בפתיחה כמעט מלאה. זאת שיטה שנקראת ספינינג בייביז והיא כוללת קצת זמן של שכיבה על הצד בצירים.
בלידה עצמה ביקשתי ללדת על 6, שזה קצת יותר קל מכריעה כי אפשר להישען על המיטה המוגבהת. בשלב שהראש ממש יצא- בלחיצות האחרונות, המיילדת הציעה שאשכב *על הצד* כי זאת תנוחה שעושה מקום לתינוק לצאת כך שהיא יותר מהירה, וגם מפעילה קצת פחות לחץ על הפרינאום.

המיילדת יכולה לשמור מקרעים בעזרת קומפרסים ושמן שקדים שהיא שמה בזמן הלחיצות

לפחות ללידה ראשונה.
משהו בכריעה מפעיל המון לחץ על האזור כולו וזה לא בהכרח טוב. כששוכבים על הצד גם אין לחץ על הפרינאום עצמו, וגם זה תנוחה שמאפשרת למיילדת לעזור לך באופן מקסימלי שלא תקרעי.

גם אותי עיצבן לשמוע את העניין של השכיבה.
בפועל מה שהיה, הייתי בחצי כריעה עד הכיתור, ואז ביקשו ממני לשכב על הצד וגם ככה נגמר לי הכוח.
ובין לציר לציר, המיילדת המההמת שימנה עם השמן שהבאתי, ועם פדים רטובים חמים, ועבדה שם רציני, ומתחה, ועשתה הכל כדי שלא אקרע, וזה היה בערך שעה ככה...
וכן, ב"ה לא נקרעתי, לידה ראשונה, שריטה וזהו.
אז זה נכון העניין של כריעה, אבל זה לא הדבר היחיד, יש עוד אופציות.
(בסוף הלחיצות האחרונות היו בשכיבה רגילה כי כבר תמו כוחותי וזה היה יעיל יותר)
ולמרות החלום, אעדיף ללדת שוב בשכיבה, והעיקר לא להקרע.

מה שאני אומרת, שחשוב מאוד להיות גמישים, וזה אחד הדברים שהדולה עזרה לי, כי אני לא הייתי מסוגלת לשמוע...
לא ללכת ראש בקיר, יש כל מיני דרכים, והשאלה היא מה טוב לך בסיטואציה שאת שם....

אני אישית ממליצה יותר על עין כרם. גם יעודדו ויתמכו בתנוחות ועוד.

טוב לראותך פה!

ולפותחת, יפעת נראה לי ממש יודעת מה הולך בבית חולים בירושלים בהקשר טבעי..

בהצלחה רבה!!

כך קראתי. אפשר להשרות לכמה שעות במים ואז הקליפה יורדת בקלות.

אבל עדיף להשרות מטעמי הקלה על העיכול וכן הסגולות של ההנבטה שמתרחשת בזמן ההשריה במים. קליפת שקדים מרים היא הבעיתית מבחינת חומר שהופך לציאניד.

לא בלחץ, אבל לשמור היטב במיוחד בימים החמים האלה שלא יתייבש ח"ו.
בעקרון, ממה שראיתי על עצמי(ומה לא עשיתי- קווקר, חילבה שעשה לי ריח של דוכן שווארמה לאיזה שבועיים, מילקל וכל שאר השטויות), פשוט להניק כל הזמן- וזה מה שמגדיל את ההיצע. נסי לשאוב אחרי כל ארוחה שלו לאיזה 5 דקות. זה מתיש קצת, אבל תוך יומיים שלושה כבר רואים הבדל.
ואפשר לנסות אולי לתת בזהירות עם כוס חלב שאוב אחרי הארוחה כדי לתסף אותו בנתיים. (אם הוא מסרב לבקבוק..)

להניק, להניק ולהניק לפי דרישה

לעזוב הכל ולהיכנס למיטה עם התינוק ליממה.

לנוח, לשתות ולאכול טוב.

 

וכמובן לשתות הרבה ולנוח.

תוספת משבשת את הייצור של הגוף, ורק גורמת להאריך את משך הזמן של הקפיצת גדילה.

וכמובן שאת צרירכה לאכול ולשתות אוכל מזין ובריא וטוב כדי שהחלב יהיה איכותי ומשביע.

ולא לאכול שטויות.

 

זה משפיע מאוד על כמות החלה והאיכות שלי!
אני רואה את זה כשאני שואבת (בעבודה).

 

מה שעוזר לי להגדיל כמויות זה הנקות תכופות כמובן

וגם כדורי חילבה של חברת "אלטמן". (ניסיתי גם חברות אחרות וכל מיני תוספים שונים ולא ראיתי השפעה חוץ מהנ"ל)

 

 

בהצלחה רבה!

הבעיה שיש לי מבחנים ענקיים שבוע הבא. חייבת ללמוד ואין זמן לנוח😰

בעז"ה הוא יצליח להגדיל את כמות ייצור החלב גם ככה.

אבל אם מקדישים לזה יממה בערך, אפשר לקצר את התהליך לרווחת האם הסטודנטית  והתינוק.

 

ערכתי לך קצת את ההודעה כי זה פורום דתי וחשוב לנו להתחשב ברגשות הגולשות  

 

זה נשמע כמו תופעת לוואי של הפוסטינור. 

זה נכון שגם פוסטינור הוא לא 100% מצליח ואולי כן כדאי לעשות בדיקת הריון

ועוד משהו, לא מומלץ למנוע ככה הריון, זו מגה גלולה מבחינת ההשפעה שלה על הגוף ועדיף לחשוב על דרכים אחרות למנוע הריון. 

רק פולט די הרבה 

(לא נראה לי ברמה של רפלוקס)

אולי צריך לעשות יותר גרפסים.

וכאלה שרגישים רק אם הם אוכלים
העפנו את החלבי מהבית כמעט לגמרי עקב כך

הוא אכן ממש כמעט בלתי נראה
אבל מנסיון פס לא מופיע סתם

או שזה ממש ממש התחלה של הריון
או שזה הריון כימי שלא מתפתח

חכי עוד יומיים-שלושה ותעשי עוד בדיקה או ישר בדיקת דם


ואם זה מעודד גם ההריון הנוכחי של התחיל בדיוק ככה....ב''ה בחודש שביעי

כדאי שתחזרי על הבדיקה עוד כמה ימים

או שתעשי בדיקת דם כדי להיות בטוחה

יש בדיקות שאם מסתכלים אחרי יותר מהזמן שמצויין, יופיע פס אידוי- מהשתן עצמו. תשמרי את הבדיקה אם זה פס מהריון הוא ישאר, אם זה פס אידוי הוא יעלם אחרי יממה בערך

כתוב שאחרי 10 דקות הבדיקה לא אמינה.

חכי יומיים-3 תעשי עם שתן של בוקר.

או תפני לעשות ב.דם.

בשורות טובות.

לשבת ליד מעיין או ליד הירדן בפינה מוצלת ונעימה ולהכין משו על גזיה.
עשינו פעם מסלולון קצר ונחמד כשהייתי בשלב שלך או אפילו אחרי, במפל עין טינה. היה ממש נחמד! זה עליה של כמה דק ומגיעים למפל מטורף, אם אין שם עוד אנשים זה כיף ממש!
תהנו

יהיה קשה.

 לא מומלץ אם את בקושי נסחבת

אבל חם שם עכשיו ולא יודעת אם יש ציפרים. בכל מקרה זה כיף, אנחנ ועישנו בערך באותו זמן בקיץ.

 

אולי גם הרכבל בצוק מנרה?

 

ותשימי גרבי לחץ! לנסיעה ארוכה זה חובה ממש! ואולי תשבי מאחורה ותרימי רגליים או משהו.

 

הגנים הבאהאיים בחיפה? אולי זה הרבה הליכה.

 

קברות צדיקים.

 

סיור בחרמון - נעים שם ויש פריחה אבל תבררו אם יש סיור עם מעט הליכה. אאלט עולים ברכבל. ההורים שלי היו, לא אני.

 

ראש הנקרה

 

דקך אגב קצת אחרי (או לפני?) אגמון החולה, על אותו כביש, יש את שמורת החולה. היא יפהפיה, הולכים על גשרי עץ מעל אגם ענק. מסלול מעגלי למשפחות.

ויחסית לא כ"כ הרבה הליכה. ואפשר גם לעצור לנוח נראה לי.

 

ראש הנקרה-היינו שם שהיתי גם לקראת שמיני, עם בטן ענקית.

עשינו ברכבל וסירנו שם..היה ממש כיף!

 

שיט בעכו,

בכינרת-שיט בסירות מנוע- עשינו כשהייתי בתחילת הריון והיה ממש חויתי וכיף..

בכלל בטבריה יש הרבה מה לעשות א"כ עכשיו חם מאוד,

אז אולי תלכו בשעות פחות חמות.

אפשר לשכשך רגלים בכינרת,

לטייל בטילת לאכול במסעדת דגים טובה.. אחח איך בא לי חופש

זה הרי מקדש של עובדי עבודה זרה וכל הגנים שסביב רק מפארים את המקדש שלהם..

זה תשובה הילכתית  או דעה  לגבי הגנים הבהאיים ?

כי דווקא רצינו ליסוע .

אמרתי ממה שידוע לי. אנחנו נוהגים ככה במשפחה (ואף יותר מזה, גם לא להנות מלהסתכל על הגנים, משום לא תחונם- לא תתן להם חן, יענו לא להתפעל מיופי של ע"ז)
אבל שכל אחד יברר לפי רבותיו..

שאלנו בבית את הרב שמואל אליהו והוא אמר ש*מותר*.
חבל שאת אומרת שאסור בכזו נחרצןת וקובעת שאין בזה דעות..

התקשרתי ושאלתי רב מסוים והוא אמר לי לא להיכנס ממש בפנים. נכנסתי ממש בהתחלה לאיזו מרפסת ואח"כ התבאסתי שבכלל עשיתי את זה.

תבררו...

אני ידעתי בזמנו

שמותר להכנס ולטייל שם.

אבל-רק לרדת במדרגות, ולא לעלות..

כי העליה במדרגות זה חלק מטקס\ע"ז שלהם.

 

וממילא הסיור שעשינו היה לרדת עד למטה..

וכמובן שלמקדש לא נכנסנו.

 

זה היה בתור רווקה עם חברה.

לא יודעת אם בעלי היה עושה את זה. לא שאלתי אותו.

 

בכל מקרה-אני לא פוסקת ולא רב

וכל האמור לעיל ודאי לא מתיר לאף אחת.

ושכל אחת תשאל\תחליט לפי הרב שלה.

יש מקום נחמד שמשכירים קולנועית ומסתובבים במעינות... לא זוכרת את השם של המקום.... זה צקום מהמם...

תגדירי איזור: גליל עליון מערבי, כינרת, רמת הגולן

זה איזור קרית שמונה. באמת חיפה והאיזור פחות מתאים.

אגמון החולה נשמע אחלה!

שכולם מהממים, עם מים קרירים ומרעננים.

למשל המסלול הזה.

 

ואם אתם רוצים לעצור בדרך, אז באמת אגמון החולה, הסחנה ופארק המעיינות ממש יפים

יש לידו גם איזה מעין מהמם שאפשר לשבת לידו..

וליד נחל דן יש את מסעדת-הדג על הדן,

אבל אין לי מושג לגבי כשרות.

 

מה עם צפת? העיר העתיקה, מאוד יפה לטייל שם

אבל זה קצת עליות והרבה מדרגות..

 

יש את המסלול של שמורת הטבע והגנים-הבניאס-

מקום מהמם..עם המפל והגשר התלוי בסוף-מרהיב!

אבל זה ללכת-אבל לא מאמץ במיוחד, כלומר שבילים נוחים עם צל..ואפשר לעצור לנוח..

יש מצב שהייתי עושה בהריון..

 

יש מפעל שוקולד בוטיק בעין זיוון, קוראים למקום דה-קרינה. יש סיורים מודרכים וסדנאות לילדים ומבוגרים. מקום ממוזג בלי הליכה וטעיםםםם עשינו את זה לפני כמה חודשים כשיצאנו לסופ"ש זוגי ורצינו רק לנוח בלי להתאמץ, היה מאוד מוצלח (במיוחד לחובת ג'אנק כמוני... )
יש בלאומי קארד 1+1

לפעמים אפשר לבוא לרופאה לכל המעקב ואז היא תשלח לאולטרסאונד מעקב לראות שיש דופק.
מה שמתאים לך לעשות..

שלא נדע גרידה לא הלכתי וחזרתי אחרי שבוע פלוס והיה דופק פשוט צריך לחכות זה מאוד מוקדם אפילו בשבוע 7 אצלי זה היה מוקדם

שעשו גרידה בשבוע 7 ולא ידעו שזה מוקדם והרופאים שהן נפלו עליהן היו חסרי סבלנות .השם ירחם כמה הפלות שלא לצורך שלא נדע . ותודה לאל שנתן לי ביטחון שהכל בסדר וצריך רק לחכות

בפרט שאני מתחילה לחשוב שאולי 2 מתוך ההפלות שעברתי

אולי היו שלא לצורך.

אני מנסה להאמין שאם הקב"ה העלים ממני את המידה הזה והביא אותי לזה

כנראה שזה מה שהיה נכון באותו זמן

אבל תודה על המידע

אני מקווה שלא אצטרך לו

אבל תמיד טוב לדעת 

אפשר לדעת לפי גודל השק לאיזה שבוע הוא מתאים. אם השק מתאים לשבוע 7 ואין דופק מבינים מה המצב...
בכל זאת, לרוב נהוג לחכות שבוע - שבועיים. ולפני הגרידה עצמה עושים אולטראסונד איכותי מאוד בבית חולים למקרה שפיספסו.
עקרונית כבר בשבוע 5 עם מכשיר טוב ותנוחה טובה של העובר אפשר לראות דופק. אבל אם את חוששת לביוץ מאוחר עדיף לך לחכות שבוע ולא להיכנס ללחץ סתם.

אצל כולם אפשר לראות דופק ממש לא .זה בדיוק כמו הרופאה ששלחה אותי בשבוע 7 לעשות גרידה ולא הלכתי ברוך השם .

לק"י

לי בזמנו הרופאה אמרה, שרואים שהדופק ממש טרי.

ניתן לראות דופק.
בשבוע 5 רואים שק הריון (כבר מתחילת שבוע 5) עם שק חלמון (החל מאמצע שבוע 5) ולעיתים (סוף שבוע 5) גם קוטב עוברי קטן ללא דופק עדיין.
בשבוע 6+2 עם מכשיר טוב חייבים לראות דופק.
אלא ש... ביוץ מאוחר מופיע אצל הרבה נשים...
ואז מתחילים סימני השאלה. לכן שבוע 6 אצל מישהי עם מחזור של 35 יום, זה בעצם שבוע 5 וזה מוקדם מידי.

אבל זה בהחלט מאוד מוקדם.

טיפולי פוריות?

אבל אני יודעת מתי הביוץ.
וב"ה תמיד באופן טבעי

מתאים יותר למצב של ביוץ מוקדם (מחזורים קצרים מ 28 יום) , או להחזרה של עובר בן כמה ימים בטיפולי IVF.
או שאולי שבוע 5+6?

ולפי ד"ר גוגל לעובר יש דופק כבר בשבוע 5, ולפעמים אכן אפשר לראות אותו.
מה שכן, אני לא זוכרת מתי בשבוע 5 זה היה, ומן הסתם זה לא היה 5+0...

לא האמנתי איזה הבדלים בתאריכים... כמעט חודש!

וזה קורה הרבה.
מה שמעניין זה שביוץ מאוחר יכול להתרחש באופן פתאומי כשברקע יש מחזור סדיר לחלוטין שדופק כמו שעון, ואז הרופאים טועים לחשוב שההריון לא תקין. תמיד כדאי לחכות שבוע ולבדוק שוב.

הצלחתי להציל מהרופאה הנוראית ההיא. אבל גם עברתי 3 הפלות מתוכן שתי גרידות ואחת טיבעית. היום אני מקבלת שהכל מהשמיים אבל בקשר לרופא שלא היתה סבלנות לחכות לדפוק ששלחה לגרידה בשבוע 7 שאפילו הטכנאי של אולטרסאונד אמר לי שזה ניראה הריון צעיר ושאני אחכהוהיא שהיא רופאה ככה מזלזלת החיים של אחרים. לאחר שילדתי חזרתי אליה עם התינוקת רק להגיד לה ממש עצרתי אותה הזמן שעברה במסדרון והיא זכרה אותי אמרתי לה שאני רוצה רק להגיד לה משהו והיא כבר הבינה והורידה את הראש אמרתי לה שאני לא רוצה כלום רק שלא תמהר לשלוח נשים לעשות הפלה זה סך הכל שבוע 7 לא מחייב שהדופק מגיע בשבוע כזה היא אמרה לי טוב והלכתי ממש ככה. לכן תמיד אני מספרת את זה לעזור לאחרות .

עצוב שהם הגיעו למקום שיש להם יכולת לשלוט על אחרים.
יש אנשים עם ערכים שונים משלנו, שחושבים שלהביא חיים לעולם זה דבר שלילי.
אני לא יפרט יותר כי זה עושה לי רע.

בגלל זה צריך תמיד להתייעץ, ללמוד את הנושא, לא לפחד ולבקש דעה נוספת מממוחה בתחום.
להיות "ראש גדול" ולא לקבל שום דבר שהרופא אומר בתור נכון במאה אחוז.
ובעיקר הרבה הרבה תפילות שנקבל את ההחלטות הנכונות.

הפלה בשבוע 7 כי ככה הרופא אמר .הבעיה שבחורה בהריון ראשון לא יודעת הרבה ועושה מה שאומרים לה.

שרופא למד 7 שנים אז הוא יודע.
אני לא מסכימה עם זה, תמיד תמיד תמיד ללמוד ולשאול ולחקור ואף פעם לא לקבל את מה שהרופא אומר כמובן מאליו.
כי רוךא הוא בן אדם וטועה גם.

מצד אחד נותנת זריקות וכדורים להיכנס להריון ומצד שני שולחת השם ירחם לגרידה לפני שמופיע דופק .פשוט צריך לספר כל הזמן לבחורות שלא יעברו חלילה דברים כאלה

"אני יודעת שבחוג שלכם לא שוקלים כאלה דברים. אבל במצב ההריון שלך הייתי בהחלט חושבת בכיוון של הפסקת הריון...".

 

היתה לי היפרדות שליה קטנה שהיתה במעקב כל הזמן וחוץ ממנה ברוך ה' כל הבדיקות היו תקינות! ורופא מומחה אמר לנו "אפילו שמירת הריון לא הייתי נותן על זה... ממש לא נורא".

אז למה להפיל השם ירחם למה ???

 

היום ברוך ה' יש פשוש מתוק בריא ושלם 

הטכנאית חשבה שזו הפלה כיוון שבקושי ראתה משהו והייתי עם דימום מטורף.
הרופא אפילו לא בדק מעבר, סמך על השערת הטכנאית בעיניים עצומות...

וזה פשוט היה שלב מוקדם מאוד מאוד (שבוע 4).

ב"ה נולד תינוק בריא ושלם

חסכת לך דאגות. בשורות טובות.

נקלטתי להריון ואני לא יודעת באיזה שבוע אני ולמתי לקבוע תור לרופא ?!
כי רוצה לראות דופק בעזרת ה
מה אומרות ? איך אדע מתי ללכת ?

ככל שהולכים מוקדם יותר גיל ההריון מדויק יותר אז יש צד שכדאי ללכת פעמיים.

יש טווח שבועות שבו קביעת גיל ההריון מדוייקת. לא זוכרת בדיוק את השבועות, אבל למשל שבוע 8 ו10 שניהם בטווח הזה ובאותה רמת דיוק מבחינת קביעת גיל ההריון.