פורום הריון ולידה (עמוד 3958)

אין מה להשוות בין הגישות.
ילדתי שם והייתי ממש מרוצה..

הם בגישה של כמה שיותר לידות = לידות מהירות ככל האפשר.

זה אומר שינסו לתת לך אפידורל,

ושיכניסו אותך לחדר בשלב מאוחר יותר, ויכול להיות שיהיו לך כבר צירים כואבים, אבל לא תקבלי ממש חדר לידה פרטי, ואולי לא תרגישי בנוח להתמודד איתם.

תצטרכי לבקש במיוחד מיילדת בגישה טבעית, אם יש כזאת בכלל שם, ולנסות להתעקש יותר על דברים.

אותי אישית קצת מפחיד להתעקש על דברים בגלל שאני לא יודעת מה מסוכן ומה לא. בלידה הראשונה שלי ניסיתי להיות חכמה ולהתעקש, אבל אז הבנתי שזה משהו מסוכן.

 

מה שכן הם לא ממהרים להשתמש בלידה מכשירנית/ ניתוח אלא אם זה במצב של סכנה. נראה לי שבזה זה עונה על ההגדרה של לידה טבעית

 

למשל פיטוצין הם מזריקים מהר מהר בלי לשאול אם רוצים או לא.

 

למה באמת לא עין כרם?

אני לא יודעת מה היתה החויה שלך,

אבל אני עברתי בשערי צדק 4 לידות ושום דבר ממה שאת מתארת לא היה לי ואפילו לא קרוב לזה...

 

אף אחד שם לא שיכנע אותי לקחת אפידורל, ולגמרי עזרו לי לחשוב באמת מה טוב לי 

(בחלק לקחתי בסוף ובחלק לא)

קיבלתי חדר לידה ממש פרטי די מהר וממש זרמו איתי על מה שביקשתי...

פיטוצין נתנו לי רק בלידה הראשונה שממש נתקעה ורק אחרי שאמרו לי ה הם חושבים ואני הסכמתי.

ויותר מזה, באחת הלידות, המיילדת ראתה שאני ממש זקוקה לתמיכה ושאלה אותי אם לקרוא לתומכת של המחלקה שתסייע בשלב הלחיצות וזה עזר לי מאד!

 

 

באתי עם בקושי פתיחה וישר רצו לתת לי פיטוצין. למה? כובע.

אולי כי היה לי לחץ דם קצת גבוה, אבל זה מלחיץ ברמה של שבוע שבועיים, זאת לא סיבה לזרז לידה בשעות ספורות. נראה לי שהמיילדת רצתה להכניס רותי במשמרת שלה או משהו כזה..

 

ולגבי אפידורל, אני רציתי מראש וגם באמת כאב לי מאד אבל שמעתי איך אומרים לנשים מסביב - למה לך לסבול, תקחי, לא כדאי לך וכו' וכו', ממש נדנדו.

 

ושוב לגבי פיטוצין, אצלי הלידה נתקעה לקראת הסוף, ממש לא היו צירי לחץ. אולי כי היה לי מינון גבוה מדי של אפידורל - הרגליים נרדמו, היה נימול. ואני תוהה עד היום למה דווקא אז לא נתנו לי פיטוצין. אולי כי התחילו ירידות בדופק?? לא יודעת. הגעתי לוואקום ורק אחרי כמה נסיונות והמון לחיצות הוא עבד. כבר דיברו על ניתוח.

 

אז לא ככ ממליצה עליהם.

(ועוד תסמינים)
לא תמיד אפשר לחכות שבוע שבועיים עם רעלת


*לא בשערי צדק

..טובים.

בכל מקרה אני מודה להם, היתה אוירה נעימה, באישפוז נהניתי ממש, ובגדול - ב"ה יצאנו בריאות ושלמות וקיבלתי את המתנה הכי גדולה בחיים שלי שם..

אז כמובן מכניסה לפרופורציות. אבל כן הרגשתי צורך להוסיף מידע.

 

ילדתי 3 לידות בשערי צדק, בכולן יצאתי בהרגשה חיובית. רק באחת הלידות ניסו לשכנע אןתי לאפידורל, וזה לא בא מהמיילדת אלא מהמרדים שכנראה סתם היה משועמם.. המיילדות מתוקות ומקסימות עודדו אותי והחמיאו לי בלי סוף על הרצון שלי ללדת בלי משככי כאבים, הביאו לי כדור בלידנ האחרונה המיילדת אפילו עשתה לי מסג'ים בגב בזמן הציר...
הכניסו אותי תמיד מיד לחדר לידה, גם כשבאתי בפתיחה 4 ולא כל כך כאובה.. מוניטור לסירוגין בעמידה ועל כדור..קיצור, לא הייתי בעין כרם אז לא יכולה להשוות אבל בשערי צדק המצב הוא לא מה שאת מתארת. הדבר היחיד הוא התנוחות, שאני בעצמי לא הייתי סגורה על איך אני רוצה והם מצידם לא עודדו לתנוחות שנחשבות יותר טבעיות כמו כריעה וכו'. כן שאלו אותי, אך לא הציעו מעצמם..

אני אישית יצאתי מאוד מרוצה מהחדרי לידה. מיילדות מתוקות אחת אחת. אבל אני לא בקטע של טבעי.

 

מצויין שעולות פה גם חוויות אחרות.

למה שיניתי מעין כרם, זה מורכב וארוך מכדי לפרט.
אבל בקצרה-
בעיקר חשוב לי בבחירת בי"ח זה הלידה עצמה. האשפוז אחרי, ברור שכיף שיהיה מעולה. אבל שם אני מוכנה להתפשר.. להנות יותר / פחות /להשתחרר מוקדם הביתה.

בלידה עצמה יש שני מרכיבים שממש חשובים לי. וזו לא לידה ראשונה שאני חיה בסרט ומדמיינת שהם חשובים, אלא מתוך ניסיונות קודמים.. והם:

1. צוות בגישה טבעית. מאפשר, תומך, מעודד.. למשל- מקלחת, מוניטור אלחוטי, צורות קבלת לידה, גמישות לבגד מהבית, ועוד..

2. חדרים יפים אסטתית. גם מקלחת. נשמע קשקוש יחסית לסיטואציה, אבל מזה לא, מבחינתי.. מאוד משפיע עלי גם ברגעים הכואבים. למשל- צבעי ריצוף, מצעים, מוזיקה, תאורה..

ונראה לי ששערי צדק ועין כרם זה לבחור או זה או זה, כל אחד מצטיין יותר במשהו אחר. ואני לא בטוחה מה בעל ערך יותר מבחינתי.
באסה, למה בתי חולים לא מעוצבים ומתפקדים באופן מתאים לאווירת לידה שהיא תהליך בריא....

דווקא החדרי לידה בעין כרם ממש יפים, והרגשה ביתית.
בשערי צדק הרגשתי ממש בית חולים ותעשיה, לכן בחרתחי עין כרם, נ2 הסיבות שבחרת.
(ואני מסכימה עם החשיבות של זה)

והרגשתי בדיוק מה שכתבת..

תעשייה...

שאומרים ל100 נשים לבוא לביקורת באותה שעה ואת מחכה מליון שעות בתור רק בשביל להכנס לרופא שלא מסתכל עלייך ולא שואל שאלות וגם לא עונה..

כאילו קיררר

חצי שעה לפחות ישבנו ככה עד שטרח להתייחס

הזוייי

לא חוזרת לשם לא משנה מה

אבל בחדרי לידה יש מקומות שמתייחסים אחרת.
אני יכולה להגיד לך שבעין כרם הייתי אחרי לידה עם שאריות שיליה וסתם נסחבתי שעות כי זה מיון רגיל.
אבל מיון יולדות זה יחסית מהיר בד"כ.

וחיבוק!

כמובן שיחסית. אבל הם גדולים, מרווחים, הם זורמים עם לעמעם אורות בחדר לידה בחלק מהזמן, יש מקלחת סבבה לגמרי. את יכולה אפילו אם זה ממש מפריע לך להביא מגבת משלך, מוזיקה וכד.
וכמובן שבגישה טבעית הם ידועים כאלופים..
והאזור של החדרי לידה לגמרי נעים.
ילדת שם והייתה לך חוויה לא טובה?
על שערי צדק שמעתי סיפורים לכאן ולכאן בעניין הטבעי. זה קצת עניין של מזל. מה שכן יש שם עומס גדול.

התחלתי בשע"צ (לא מתוכנן. פשוט העבירו אותי ממעקב רגיל בבריאות האישה ליולדות), כדי לשקול זירוז ושם כבר הודעתי להם שאם הרופא אומר לזרז, אני לוקחת את עצמי ופונה לעין כרם. בסוף ילדתי למחרת בעין כרם, מבחירה כמובן.

פעם שניה שילדתי שם ומאוד מאוד מרוצה. 

 

בשע"צ התייבשתי שעות על גבי שעות ביולדות כדי לחכות לרופא ובסוף נפלתי על סטודנטית שלקחה ממני אנמנזה במשך חצי שעה ובשיא הרצינות היו דברים שאני ידעתי והיא לא ואמרה לי שהיא תשאל את הרופאה שמדריכה אותה....ומובן שאחריה היה צריך להתייבש ולחכות לרופאה בכירה שתאשר את הדברים אחרי שעברה עליהם.. שעות !!! האחיות היו מקסימות והמחלקה נראית יפה ונעים אבל צפוף ומלא כל הזמן...פשוט צריך שם קילוגרמים של אסרטיביות ונדנוד לצוות..

 

קחי בחשבון ששע"צ הוא הבי"ח הכי נגיש בירושלים מה שאומר שכל לידת חירום/בזק שצוות האמבולנס לא יכול להתחשב בבחירת היולדת אוטומטית מגיעה לשם, שלא לדבר על כל מי שמגיעה מבחירה. 

 

בעין כרם כשרציתי אפידורל, כל המרדימים (שלושה ! מה שממש לא מובן מאליו בבתי חולים אחרים) היו תפוסים, והאחות האחראית עשתה שמיניות באוויר כדי להשיג לי מרדים ממחלקה אחרת, וזה לא שחס וחלילה כעסנו צעקנו דרשנו בתוקף או שהייתי היסטרית והיו צריכים להשתיק אותי... ועדיין כ"כ התאמצו עבורי  

 

המחלקה והתינוקיה שם פשוט מקסימות והצוות מתוק ומתחשב ובשתי הלידות מעולם לא נתקלתי בהערות מטופשות או יחס מזלזל בכל מה שקשור להנקה או בקבוק (מה שהמון בנות מתלוננות עליו במחלקות)

 

החסרון היחיד אבל היחיד של עין כרם הוא שבת שאז אין כל כך אווירה שבתית, מה ששמעתי שיש בשע"צ.

של ביצוע חיתוך חיץ בלידה ראשונה - וזה נתון שאומר הרבה מאוד על הגישה הטבעית/לא טבעית של הצוות המיילדותי.

ולא קראתי את זה בפרסום מטעם הדסה. 

אצלי אחרי חצי שעה שהראש בתעלת לידה המיילדת הראשית (הלא נחמדה יש לציין) באה ואמרה שאין ברירה וצריך לחתוך.
המיילדת המהממת, ביקשה 2 לחיצות, וב"ה, בקריעת שמיים וארץ, הצלחתי (אני לא יכולה להסביר את האנרגיות והתפילות שזרמו שם להצלחתי...)

איך אדע מה מדיניות הפינוי לבי"ח מועדף עלי?
יש מידע כתוב איפה הוא? נהלים?
נניח ואצליח להתקרב למרכז. מאיפה אוכל לחנות שכבר אמבולנס יקח אותי ללניאדו? ואיפה לא יאפשרו לי?

בעלי עשה את זה לאחרונה.
הבי"ח שקרוב אלי זה בלינסון אבל אני רוצה ללדת בעין כרם.
ממה שהבנתי מבעלי, במד"א אמרו לו שאם אין איזו בעיה הם מפנים לאיפה שאנחנו נבקש.
במידה ולא מתפתחת לידה ואת לא מתאשפזת ולכן צריכה לשלם על הפינוי באמבולנס-
פינוי לבי"ח קרוב עולה בסביבות 600 ופינוי לבי"ח רחוק יעלה בערך פי 2...

אבל תניחי שלא יקחו אותך רחוק. אם תהיי במרכז אולי תוכלי לבחור בין בתי החולים שם, אבל ברוב המקרים לא יסיעו אותך עד נתניה.

תתקשרי לברר כי אולי שינו נהלים מאז שאנחנו ביררנו

 

יש מדיניות של מד''א- משלמים יותר על מרחק גדול יותר,
ויש אמבולנסים שתחת אחריות אחרת. נגיד מועצות אזוריות. ואז הנהלים יכולים להיות שונים.
צריך לברר ספציפית לגבי אמבולנס מאיפה שאת רוצה לדעת,
ובכל מקרה, בכל מקום מי שיגיע זה מי שקרוב, כך שיכוליות שעקרונית את בתחום של מועצה, ויבוא אמבולנס מד''א.

ונאמר לו שעל פי החוק (מובן שתלוי גם ברצונו הטוב של הנהג...עם כל הכבוד לחוקים) היולדת בוחרת את בית החולים. המקרה שבו לא יקשיבו ליולדת הוא מקרה של מצב שבו יש פתיחה מלאה והיא עלולה ללדת באמבולנס או שיש מצב של סכנה.

 

לא יכולה כרגע לשאול אותו מה המקור 

היולדת בוחרת את בית החולים ונענים לה במידה ואין מצב של לידה קרובה ממש כמו פתיחה מלאה,

ומיידעים אותה שבמידה ויהיה צורך רפואי או סכנה מיידית הם יפנו אותה לביה"ח הקרוב.

 

התשלום משתנה לפי מרחק בית החולים כמו שציינה אורית **

 

וסתם עולה לי עכשיו - שממילא אם אושפזת וילדת תוך 3 ימים מהפינוי, הקופה חייבת לכסות את עלות האמבולנס. 

שבגלל שיש יולדות שלא משתפות פעולה, ומשקרות כדי להגיע לבי"ח הרצוי, אז לא תמיד הנהגים יסכימו לפנות.
כמעט ואין נהג שירצה לידה אצתו באמבלונס.
ואגב, פינוי יולדת זה מקרה לאמבולנס לבן, ולא לאט"ן, רק בלידה עצמה מזמינים (בד"כ לא יספיקו להגיע) אז פארמדיק פחות קשור פה, כי יש פרמדיקים רק באט"ן.

(האמת שזה נמוך, אבל לא מדי)

70 נחשב רף המינימום.
אבל אני לא חושבת שעל 69 יאבחנו סכרת..
אני קמה מדי פעם עם 69 ומרגישה מעולה אז כנראה ה70 זה רק לפרוטוקול

משתנה גם בהתאם למצב ההתחלתי של כל אחת...
אני התחלתי להעלות בחמישי, וגם זה ממש בהדרגה...

אולי בינתיים עליתי בעוד קילו...

פשוט בהתחלה ירדתי הרבה.

 

זה מאוד תלוי בגנטיקה ומבנה גוף..

משתנה מאחת לאחת.

את יכולה לשאול את אמא/אחיות איך זה אצלם בד"כ

לי יש בטן מההתחלה
בשליש הראשון עולה 1-2 קילו
בשני עולה את הרוב- 10-14
ובשלישי קצת פחות

עליתי בשני ההריונות 20-23 קילו

בהריון הזה עליתי כבר 14 ואני בשביעי..

אהבתי את הכותרת

ההריון משפיע על הבעיה וכן להיפך...
וגם לי יצאה הבטן בשני

מה גם שהרבה לא עולות הרבה כי הן קודם מכסות את מה שהקיאו/ לא היו מסוגלות לאכול...

ב''ה מורידה אח''כ את הרוב יחסית מהר

אז כבר לא דואגת

יש לי גיסה כזאת, כל הריון עולה לפחות 20 ק"ג. נהיית פשוט ענקית ואז אחרי הלידה, מהנקה, הכל נושר ממנה כמו מים. היא יותר רזה היום ממה שהיתה בתור בחורה.אני לעומת זאת עולה בקושי 8-9 קילו, מייד אחרי לידה נראית כאילו לא היה שם כלום ואז.... מתחילה להשמין.. בהנקה אני פשוט אוכלת בלי חשבון והפיגורה בהתאם😁😁

הייתי רזה תמיד ,בטן שטוחה לגמרי,צרה, לא משמינה מאוכל -משקל קבוע.

אחרי הלידה הראשונה שעליתי בה המון לקח לי 7 חודשים להגיע ל2-3 קילו יותר ממה שהייתי פעם
ואז נכנסתי להריון שני
שוב עליתי 20+ ק''ג
ואחרי הלידה השניה תוך 4 חודשים הייתי 2 קילו יותר מהמקור
אבל זה לא היה נראה ככה כי משהו במבנה גוף התרחב והשרירי בטן התרופפו אז כן המתה בטן קטנה ובגלל ההנקה אז גם גדל טיפה האזור העליון

קיצר לחזור לעצמי ממש לא קרה לי
וגם אני רעבה מאוד בהנקה

אצלי זה מתחיל מההתחלה עליה דיי קבועה
סה"כ יוצא לי בהריון לעלות 15-20 ק"ג
זה נחשב גבוהה לטווח הנורמה אך מתאים למבנה הגוף שלי וב"ה הריונות תקינים


מה שחשוב בהריון היא שהעלייה/ירידה במשקל יהיו בצורה תקינה ולא חדה מידי וזה שונה מאישה לאישה סך הק" ג שעולים/יורדים
כל עוד את אוכלת בריא וטוב, ובמעקב אצל רופא/ה נשים והם מאשרים שזה תקין אין מה לדאוג.

אני מאוווד רזה וצרה..
עד סוף ההריון אני נשארת צרונת ורזונת.
אבל יש לי בטן ענקייית. עליתי 23 קילו.
וץאנשים רואים אותי ואומרים: יוו איזה רזה, וואי איזה בטן גדולה.
זה קטע כזה. אני לא משמינה באף מקום אחר בגוף אפילו בץהחזה לא ממש גודל. רק הבטן...


באופן כללי בשליש הראשון אני לא עולה בכלל אלא רק מורידה .
בשליש בשני- מעלה את הרוב נניח 15 קילו פלוס.
בשליש השלישי- עליה מתונה יותר, משלימה את השאר, נניח 8 קילו.

אני התחלתי את ההיריון בעודף משקל.
בחודשים הראשונים אכלתי מה שבאלי ועליתי 5 קילו. בשבוע 25 בערך גילו סכרת אז התחלתי לאכול מאוזן ואפילו ירדתי במשקל.

בסהכ עליתי 6.

אבל שוב, זה מאד מאד תלוי.
חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ולא לזלול כי אנחנו בהיריון. בריא גם לנו וגם לעובר.

בעיקרון פרוגסטרון (סינתטי) הוא מה שנותנים לדחיית דימום.

אבל מה שכולן לוקחות זה פרימולוט נור ובו יש סוג סינתטי אחר.

אולי זה לא משנה אבל אולי כדאי לבקש ממנה את הכדור הרגיל, במיוחד אם כבר ניסית אותו בעבר?

ואפשר לקחת אותו גם במידה ויש הריון שעוד לא ידוע?

לא לקחת פרימולוט נור אם לא מונעים הריון

הייתי שואלת את הרופאה אם מה שנתנה לך עלול לעשות כתמים או דימום

נגיד, אם עברה שעה פלוס אז לרוץ לקחת. פחות מזה לא סביר לי שמשמעותי.

אצלי אחרי החודש חודשיים הראשונים היה עוד הרבה פחות קריטי. יכל להיות הפרש של כמה שעות ולא קרה כלום.

אבל יש כאלה שצריכות להקפיד ברמת הדקה כדי שלא יהיו כתמים.
בהצלחה!

לא שכתמים זה כיף, אבל אם אני לא מוגנת זה ממש חשוב לי לדעת את זה...

נראה לי עד 12 שעות את מוגנת. אבל משתנה בין גלולות...

נדמה לי פחות שעות...

בשלוש שעות איחור.. ממש לא מקפידה על הדקה
בדכ חצי שעה לכאן או לכאן.
אבל זה אישי

מעולם לא הקפדתי על שעות מדויקות, וב"ה אף פעם לא נצפה דימומים/ הריון לא מתוכנן.
כמובן שכל זה עד 12 שעות. אבל יצא לי לקחת באיחור של שעתיים+

כמעט חודש ומשהו אם לא הייתי לוקחת על הדקה הייתי מדממת עכשיו אני לא לוקחת סיכון ולוקחת בדיוק כשהשוק מצלצל גג כמה דק' איחור מהפחד מדימוי חוזרים. הרופא נשים הדגיש להקפיד על השעה

תודה רבה רבה על כל תשובותיכן!!!

בשורות טובות

התרגשות! אה?
והאמת..מתלבטת לגמרי באותה שאלה..
העניין הוא שאני גם מתחילה עבודה חדשה, ו...זה יותר מורכב. כשסגרתי איתם לא ידעתי על ההריון (למרות שבדיעבד כבר הייתי).
כל יום שעובר מלחיץ אותי יותר...אבל לא מצליחה לאזור אומץ להרים את הטלפון לבוסית..

הריון בעבודה..תנסו לבדוק בגוגל

שכדאי לחכות לרגע האחרון..לא?

כי אם לא, אז אני חושבת שאין סיבה לשתף את כל העולם..לפחות ככה אצלי, עד לפחות אמצע שלישי..(אני עכשיו מתחילה רביעי)

זה ההריון שלכם ולאף אחד אין זכות להיפגע אם שיתפתם או לא ובאיזה שלב..לדעתי..(כמובן שאני לא מדברת על הורים וכו')

אם את רואה שכבר מתחילים לראות עליך אז אולי תחשבי על זה שוב..איך שמרגיש לך

חדשים להתארגן על ממלאת מקום. בשביל זה יש את החוק הזה, את לא צריכה להרגיש לא בנוח, ובשבוע כזה ממש לא הייתי רצה לספר, אפילו להורים שלי לא סיפרתי בשבוע כזה.

וסיפרתי רק בשבוע 18. המנהלת התגלתה כמהממת ביותר. ועכשיו אני לקראת חידה והיא לא מפסיקה לנסות לעזור לי.
מבקשת שאביא לה אישורי מחלה (כשאני לא חשבתי על זה אפילו)
מבקשת ממני חבוא לעבוד איתה במשרד במקום עם התלמידים עד שאלד כדי שיהיה לי רצף של תלושים.

בקיצור, היא לא תחשב מתי גילית את ההיריון. תגלי לפי החוק. אולי היא כמו המנהלת שלי ואז הרווחת(;

את לא חייבת עדיין לספר זה הרגשה אישית. ולפי החוק רק בשליש השני.

לק"י

הייתי בטוחה שממש רואים, אבל היו בנות שהופתעו.
אז כנראה שטעיתי

נכנסתי לזה במקרה אז לא יכולה לתת לך קישור.

הרעיון היה למרוח שמן זית על הווריד הנפוח וטיפה לעסות. לא ניסיתי עדיין  אבל היה כתוב שזה ממש מטפל.

לא רק מונע. אבל תלוי בחומרת הנפיחות. נסי לגגל על זה.

אבל רופא כלי דם זה חודשיים לתור לפחות.

אבל אולי גם רופא משפחה או נשים יכול לתת מרשם. מה שכן לא בטוח שידע לתת מידה נכונה וכו'.

הכי כדאי שתצלצלי לקופה או איכשהו לשאול.

 

אחרי שיש מרשם אפשר לקנות בבית המרקחת של הקופה אבל לא כדאי כי הסוגים שהם נותנים פחות איכותיים.

עדיף לקנות ועם קבלה לקבל החזר. מה שכן, כשקונים סוג איכותי אז ההחזר מהקופה כנראה לא יכסה את כל הסכום ואז יש מצב שאם אין לך שקל פנוי עדיף כבר ללכת לבית המרקחת של הקופה.

 

למיטב ידיעתי אי אפשר לקבל החזר רטרואקטיבית. אני במכבי.

 

הכי כדאי לברר בקופה שלך!

 

לגבי החנות: אני קניתי ב"בית האורתופדיה", נתנו לי סוגים יקרים שניים במחיר אחד (זה טוב שיהיו שניים בשביל לכבס..). המחיר לאחד שהם נתנו היה גבוה אבל סביר כך שיכלו לכתוב על הקבלה "גרבי לחץ" בלי לפרט שקיבלתי בעצם שני זוגות, וזה היה נראה סביר בקופה ונתנו החזר כרגיל.

 

רק הערה, לא כדאי לקנות שניים מראש כשעוד לא ניסית ואת לא יודעת בוודאות שזה טוב לך וכו'.

ויש אפשרות לקנות 2 זוגות בשנה.

אם קונים בזמנים שונים צריך לצלם את ההפניה בשביל שיהיה לזוג השני.

והם מדדו לי את הרגל והתאימו גרב.

יש בכדור המשולב את המינון הרגיל שדרוש. אא"כ הרופא אמר לך לקחת מינון גבוה יותר. בכל מקרה אפשר לשאול אותו..

אם יש בפרנטל 400 מג חומצה פולית
למה לקחת גם בנפרד ?

צריך גם להזהר מהרעלת חומצה פולית.
אגב, ד"ר ג'ינה וייסמן, אחד ממומחיות ההנקה אומרת שיש קשר בין עודף חומצה פולית לבין העליה שיש בלשון קשורה.

בימים הראשונים הגף מייצר כמות חלב לתאומים, ליתר ביטחון. אחר כמה ימים של יניקה הגוף 'מבין' שיש כאן רק תינוק(ת) אחד לדאוג לו מפחית ייצור. ב"ה! אחרת היית נידונה לסבול מגודש לאורך כל תקופת ההנקה.

תינוקת בגיל הזה אמורה לישון המון. כל זמן שיש 'תוצרת' (גם שתן גם צואה) נשמע שאין סיבה לדאגה.

ואמא שלך תבוא אלייך לעזור לך?

אחרי לידה הורמונים משתוללים ואפשר בקלות להגיע לריב רציני. אולי בקהילה שלך קצת יעזרו לך. 

אם כל העניין זה תמיכה טכנית אז אולי עזרה בתשלום, או תכינו אוכל פשוט ומהיר בחודשים ראשונים.

ומבקשת מבעלי לנסות גם להבין איך כדאי לטפל בתינוק. כדי שיהיה גיבוי והרגשה של אני לא לבד.

אבל... אם חשוב לך להיות אצל אמא שלך. שתפי אותה בחששות שלך ותראי מה היא מציעה.

לגבי הקושי לסחוב .

נסי להעסיק  את עצמך כמה שיותר. בדברים לא מאומצים שעושים לך טוב.

כשעושים את זה הזמן טס בלי להרגיש.

ויכולה להגיד שמבחינת  המשקל לא חייב שתהיה עלייה דראסטית 

היא יכולה להיות יותר מתונה עקב צרבות. וכובד בשלב הזה יש כאלה שעולות פחות.

הנה סיבה הכי אמיתית וטובה למה לא לבלות את תקופת החגים בשני מקומות שלא נוח לך בהם...אפשר לקנות אוכל מבושל טעים. מבחינת טיפול בתינוק, אכן העול המתוק נופל עליכם בלעדית אבל אפשר להסתדר, תבקשי הדרכה נרחבת בבית היולדות לגבי כל נקודה בטיפול: הנקה, רחצה, הלבשה, החתלה.
כמובן זו רק הצעה.
בהצלחה רבה בכל!

אם כן אז אולי שתבוא ליומיים. אולי אפילו כמה פעמים, כל פעם עם אח אחר, שיבקרו אותך גם הם.

במצב שאת מתארת נראה לי לא רלוונטי לחלוטין להיות אצלה.

מבחינתך זה גם גבר זר! את תרצי להסתובב עם פיז'מה או חלוק, התינוק יבכה ויפריע לכולם - חייבים סביבה אוהבת שמוכנה "לסבול" אתכם..

 

בכל מקרה, להישאר בבית. אולי גם בחגים. מקסימום לנסוע למעט זמן אעפ שנסיעה קצרה היא בעיקר מתישה ולא מועילה.

אולי אמא שלי תגיע ליום יומיים. לא יותר..

יש לה ילדים קטנים בבית והמרחק זה שעתיים נסיעה לכל כיוון כך שלא רלוונטי.

במיוחד שזה בחגים אז זה יוצא יותר בעייתי מאשר סתם באמצע השנה...

 

אני אנסה לחשוב על איזו דרך יצירתית לפתור את זה

 

(להישאר לבד בבית בחגים לא ממש רלוונטי..)

ואז היא תבוא אלייך
למקום הבטוח שלך?
את רוצה משהו שהוא לא כל כך אפשרי כבר,כנראה,ויש מורכבות משפחתית.
הגוף מוצף בהורמונים. ולא קל אחרי לידה.
מנגד-אם את כל כך רוצה. אל תצאי בהצהרות..אחרי הלידה יהיה אצלכם חודש..
אלא תתחילי ביום יומיים תיראי איך זורם אם לא זורם.אירזי את הפקעלך בנחת.וחיזרו לביתכם.
(קחי בחשבון שכנראה תהיה לך עוגמת נפש רצינית.ואכזבה ממש שציפית)
או לעשות תיאום ציפיות. לחשוב על כל הקשיים ולשוחח עם אמא בעדינות ובכנות.
חיבוק ענק יקרה. נישואיים שניים זה תא קל בכלל!

שאישה אחרי לידה מקומה בבית שלה, במקום שהאווירה טובה.
יש נחיתת הורמונים אחרי לידה, וזה לא הזמן למשפחה.
אני ילדתי לפני פסח, חזרתי הביתה, בעלי ניקה לבד+ לעזור לי אחרי לידה, להורים נסענו לחג/שבת עצמה וחזרנו הביתה.
זה הזמן של הבעל לתת מעצמו ++++
אין מה לעשות..

קודם כל – אני ממש מבינה אותך, אני נמצאת בסיטואציה כמעט זהה

אני בטוחה שהאמהות שלנו רוצות להיות שם ולעזור כשנלד בעז"ה ושלי אולי תפגע אם אגיד לה שאני לא אהיה אצלה.

אבלל – אני חושבת שאישה במצב הזה חייבת לדאוג קודם לעצמה. מה יעשה לך הכי טוב? אם יש אופציה שתיהי בבית ותקבלי עזרה, או שתיהי אצלה חלקית, מה שיעשה לך הכי טוב לכי על זה..תחשבי שהבריאות שלך חשובה לך , למשפחה שלך ולפני הכל

ובקשר למשקל אני מנסה כל הזמן להגיד לעצמי שזה זמני, ומה שיהיה לי בסוף שווה הכל

יש לך גיסה שאת מרגישה איתה בנוח מצד המשפחה של בעלך ותוכלו להיות אצלה באחד החגים?

 

לאמא שלך לא כדאי לך ללכת עם כל הצער שכרוך בלוותר על האפשרות הזו. ואם את לא מרגישה בנוח אצל חמותך, עדיף לא מיד אחרי לידה.

 

אני מזדהה עם הרצון להיות בקירבת המשפחה, לקבל תמיכה ועזרה ולשמוח בתינוק החדש בעז"ה עם המשפחה יחד.

וגם להתאוורר, לא להישאר לבד.

בעז"ה תרגישי מחוזקת מעצם ההחלטה המושכלת שתקבלי.

 

והיה סבבה לגמרי.
אמא שלי הגיעה קצת
הבאתי עוזרת והרבה.
קנינו אוכל...
באמת שהיה בסדר. סהכ הבית שלך זה המקום שהכי נוח לך שם בעולם לא הייתי נוגדת שעתיים למצב נפיץ כשאת מלאה בהורמונים

אני בלידה ראשונה הייתי קצת אצל אמא וקצת אצל חמותי (בשל אילוצים שונים) - כמה שהשתדלו זה היה פשוט סיוט ורק הלחיצו וזה עשה לי רע. ללמוד איך לטפל בתינוק לבד עשיתי בכל מקרה, ותמיד יש טלפון !!

 

לידה שניה - חזרתי הביתה והיה לא קל כי לא קיבלנו עזרה בכלל, אבל נוח בבית ושקט ואת לא צריכה לדאוג לאף או לרצות אף אחד חוץ מאת המשפחה הקטנה שלך. וסתם ככה אריזות ונסיעות וטלטולים גם ככה לא קלים...פשוט קצת הכנה מראש מקלה ופותרת הרבה דברים. 

 

אם תבחרי להישאר בבית:

- תקפיאי מראש מלא אוכל מוכן. עושה חיים קלים חבל"ז אחרי הלידה.

- אם הבעל לא יודע למדי אותו להכניס מכונות (ותהיי סבלנית לטעויות, גברים הם פשוט עיוורי צבעים סלקטיביים כנראה)

- תכיני את כל מה שצריך לכבוד התינוק (אלא אם כן נוהגים שלא) - והכוונה היא הכל !!! עד הויטמין די והמשחה לתינוק... בכל מקרה גם מקבלים שי ודוגמיות למינהן בבי"ח. עריסה, מצעים, בגדים וכדו'... הכי יעיל לחפש באינטרנט רשימות הכנה ללידה.

- אם אפשר תחליטו מראש אצל מי עושים כל חג ומתי מגיעים לשם ויוצאים משם. 

 

ולגבי עזרה בבית, אם את אחת שבמידה ויבואו אליה רק תכרכר סביב המגיעים במקום לנוח ולקבל עזרה, אז תני לבעל קצת לקחת פיקוד והטיל משימות ברורות על המגיעים. 

אם לא עזרת בגידול אחים קטנים ואין לך שמץ ניסיון עם תינוק - נסי ללמוד ולחפור לאחיות בביה"ח כמה שיותר. הן ממש עוזרות ומלמדות בשמחה. וכמובן תשקלי מה שהציעו כאן שאמא תגיע קצת בהתחלה. 

לגבי החום,להכין הרבה קרח,פירות ודברים שיעשו לך טוב.

לגבי אמא,אולי שהיא תבוא אליך קצת? 

או לעשות איתה ועם בעלך תיאום ציפיות. ולדעת שיש סיכוי שתברחי באמצע חזרה הביתה או אל חמותך בלי שהיא תעלב.

הם מתחילים לפלוט ביספונל A.

הפליטה זה רק בחום או גם בפושר?

לא יודעת אם משנה פושר או חם.

מפריש אותו לאחר שנה.

מחליפה רק פטמה
וזה לא נשבר מכל נפילה ב"ה בדקנו הייטב לפני שקנינו.

פלסטיק מפריש חומרים רעילים אחרי זמן של שימוש עקב סדקים או חום וכו'
לכן ההמלצה היא להחליף כל חצי שנה - שנה בקבוק

(ואפילו לפני)

ובמקרה עשיתי חיפוש לפני אחת הלידות וקניתי ומאוד מרוצה.

פלסטיק מרגיש לי לא נקי מספיק בכללי.

כמובן שיש קופסאות פלסטיק בבית אבל בד"כ מאריזות של דברים ולא כי קנינו..

אם יש לך מרכז לבריאות האישה קרוב הייתי הולכת להיבדק.

כדאי להתקשר למוקד אחיות ולהסביר בדיוק איפה ובאיזה תדירות ועוצמה הכאב.

 

יכול להיות סתם הימתחות של הרחם,

יכול להיות דלקת בדרכי השתן

ויכול להיות דברים יותר חמורים

או סתם קלקול קיבה וגזים לוחצים...

אין לדעת

היה בעיקר איזה 10 דקות של כאבים חזקים ממש

וזהו- נגמר

 

מלחיץ לדעתכן?

אבל כן ללכת להיבדק.

ואם יש דימום אז טפטופים לא שגרתיים.

בד"כ במקביל לאיחור יש הפרשות לבנבנות-צהבהבות צמיגיות, עייפות, בחילות - אם כי לא תמיד מורגש מייד.

וכמובן - תוצאות בדיקה חיוביות

איך יכול להיות שנשים מגלות פעמים רבות שהם בהריון רק כשהם בחודש השני?

אם אני באיחור המחזור וחושבת שאני בהריון מה אני עושה באותו רגע? קובעת תור לרופא נשים?

אם זה חיובי תקבעי תור

אם לא..

תנסיא חרי יומיים בערך..

אם עדיין שלילי ואין מחזור תבקשי מרופא המשפחה (זה יותר מהר מרופא נשים) הפניה לבדיקת  דם..

ואחרי שיש תוצאות תקבעי תור לרופא נשים

את בדיקת ההריון אני קונה בבית מרקחת? לא צריך מרשם רופא לזה? ואיך אני אומרת את זה? אני צריכה בדיקת הריון...

חפשי

בלי מרשם

אם את חושבת שאת בהיריון את יכולה פשוט ללכת לעשות בדיקת דם. יותר זול והתוצאות יותר מדוייקות ויותר מעניינות (ואם את באמת בהיריון בכל מקרה תלכי אח"כ לעשות בדיקת דם).

אצלנו מוכרים 5 יחידות במארז ב 20 שח
בסופרפארם קונים בבודדים וזה באמת יקר.

יש בסופרפארם על המדף. ללא מרשם .
לגבי בדיקת בטא-האמת 8 הריונות ולא עשיתי. פשוט הולכת לבדיקות דם שהרופא מפנה אותי אחרי התור הראשון. רואה פה בפורום שנשים עושות כל הזמן כדי לעקוב אחרי התקדמות ההריון. רק פה שמעתי על זה.

מי שהיא יכולה בבקשה להסביר לי איך משתמשים בזה. בקופסא לא כתוב כל כך ברור.

הסדר של המחזור החודשי הוא פחות או יותר ביוץ (כמה שעות, לרוב לא מורגש ולא יודעים מתי הוא בדיוק) , אחרי 12-16 יום וסת (כלומר הדימום) שנמשכת כמה ימים, אחרי שבוע שבועיים בערך שוב ביוץ וכו'. אפשר להכנס להריון רק באזור הביוץ. אם נכנסים להריון הוסת לא תגיע (יכולות להיות עוד סיבות שמצריכות פניה לרופא נשים).
בדיקת ביוץ מיועדת לנשים שרוצות לדעת מתי הביוץ כדי להכנס להריון. בדיקת הריון מיועדת לזיהוי הריון כשהווסת לא מגיעה.
אם את אחרי האיחור את צריכה לקנות בדיקת הריון.
בבדיקת הריון לא תמיד אמינה ולכן יש כאלה שמעדיפים לעשות בדיקת דם לגילוי הריון.
אולי כדאי לך להתייעץ עם האחות בקופות חולים, היא בטח תוכל לעזור לך יותר מאשר הפורום...

אני יודעת שהמקלון ביוץ לא לבדיקת הריון לא חשבתי משהוא אחר ממה הבנת כך

פשוט הפוסט הראשון שואל על זיהוי הריון אז לא הבנתי מה הקשר בדיקת ביוץ...

עניתי לך כי לא הבנתי למה אמרת שבכל מקרה עושים בטא אחרי תוצאה חיובית בבדיקה ביתית. אני פשוט קובעת תור לרופאת נשים ואולטראסאונד.

את יכולה לעשות את שתיהן פרטי אם זה חשוב לך, אחת הם משלמים אוטומטית לשם ואחת את משלמת ומגישה בקשה להחזר (וזה יורד מהסל הריון)

המלצה שלי - לעשות מוקדמת פרטי (גם ככה אין אפשרות בקופה) ומאוחרת בקופה. אלא אם יש משהו לא תקין/ חשוד במוקדמת ואז רוצים לעשות מאוחרת פרטי אצל מישהו מקצועי ממש.

והבטא בירידה אבל איטיתת... יום ראשון 56 והיום 36
השאלה אם זה יתאפס ואם אפשר להתחיל לספור ??

היה מספיק זמן דימום והערך מאוד נמוך..

יכול להיות שירצו שתעשי עוד בדיקה לראות שזה פחות מ25.. לא זוכרת מה אמרו לי שצריך להיות

(בפעם האחרונה היה לי 15 ואז "שחררו" אותי)

מה שכן קחי בחשבון שהמחזור יכול לאחר הרבה..

אני חושבת שעד 60 יום בערך זה בסדר

די כמו מחזור רגיל

לא היו דימומים נוספים

עבר וזהו...

מישהי מכירה את התופעה?

היה חם היום, נחת אכלת ושתית מספיק?

אולי באמת הבטן נמתחת? אבל למה זה כמו זרם כזה, הרי היא לא נמתחת בשניה..ממש מוזר..

קרה פה לעוד מישהי?

תודה למי שהגיבה לי

מתפללת עלייך לכוחות ואומץ.

את גיבורה.

 

(גם אני כשאני מתיישבת על המיטה בחדר לידה, אני נזכרת בחרדה שבעצם עכשיו צריך ממש ללדת...

וברגעים האלה אני לא מבינה מה חשבתי לי כשהריתי ).

 

בלידה אחת עזר לי לחזור שוב ושוב על הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

 

בעז"ה ישלח לידה קלה בשעה טובה.

 

גם האחרונה שלי היתה עם הפנים למעלה, זו בהחלט לידה הרבה יותר כואבת. הלידה הנוכחית תהיה קלה יותר מהקודמות ב'ה.
אני מבינה את הפחד מחוסר האונים, הרצון לשליטה, הרצון לעבור כבר את הכאב ולחבוק תינוק בריא. זה ה-פחד הנורמלי לפני לידה. אין אחת שלא עברה/עוברת את זה ברמה כלשהי.
אני רוצה לעודד אותך- את לא לבד בכאב! ברגעים הכואבים ה' איתך נושא אותך על כפיים ממש. כשתרגישי שכבר לא תוכלי יותר, הכל יגמר והתינוק יצא.
מה אני רוצה לומר בעצם?
אם תחשבי שבדרך כלל גם בכאבים הכי קשים, מדובר בסך הכל בזמן מוגבל, שלא ימשך לנצח. זה ממש יכול לעזור לך. תחשבי שמדובר אצלך בד'כ בכמה דקות קשות במיוחד. שאר הצירים כואבים, אבל יותר נסבלים.
כל פעם שעולה בך הפחד הזה תשנני לעצמך כמו מנטרה- זה רק כמה דקות כואבות. מה זה כמה דקת לעומת חיים שלמים?
מעבר לזה, גם כדי להרגיע תתפללי לה' שישלח לך לידה קלה, לא מהירה מדי ושתרגישי שיש בך כוחות להתמודד. ממש תתפללי על כל פרט ופרט.
נכון, יכולים לקרות כל מיני דברים, אבל הכל הכי מדויק לטובתך. אל תדאגי.

ושה' נושא אותי על כפיים- יותר קשה לי לקחת. כי אני מאמינה שהוא יכול להקל מעליי,אני לא רוצה כאבים קשים שהוא נושא אותי על כפיו... הוא כל יכול. ואני מתפללת שיתן לי לידה קלה ולא כואבת.

והוא נותן את הכאבים לטובתך.
בזמן הלידה אנחנו מתמקדות רק בכאב, אבל אחרי הלידה אנחנו מוצאות שנהיינו בוגרות ומכילות יותר. לידה קלה ולא כואבת, לא היתה מקשרת אותנו בחוזקה לתינוקות שלנו. לא היתה הופכת אותנו לאמהות המעולות והמסורות שאנחנו.
לידה שלא כואבת בכלל זה לא אפשרי, אבל יעזור לך לזכור שה' מגדל אותך באמצעות הלידות שלך. אני יכולה להעיד על עצמי שאחרי הלידה הקשה במנח עורף לאחור בלידה האחרונה שעברתי, נהייתי הרבה יותר בוגרת, סבלנית ומסורה לילדים.
את עברת 6 לידות ב'ה. את מסוגלת ויכולה לכל כאב.

אבל מה שעזר לי זה ללמוד ולתרגל תנועתיות בציר, ביחד עם קולות עמוקים.
זה ממש ממש הקל על כאבי הצירים, עד כדי כך שלא זכור לי כמעט הכאב של הלידה חוץ מהיציאה עצמה.
וברור שזה כאב....

נשמע קלאסי מתאים לך!
תחפשי בגוגל וגם כתבנו על זה פה בפורום בעבר.
בהצלחה!

בדיוק זו היתה החויה שלי מהלידה הראשונה: חוסר אונים מול הכאב הבלתי אפשרי הזה.
ממליצה בחום על אמית.

אני חושבת שהרבה מהקושי שלך נובע, כביכול מהחוסר לגיטימציה שלך להתלונן!
הרי יש לך לידות קלות ממש!! והכל מהר וטוב. אז קצת כאב! סו וואט?
יש בזה משהו?
אני בכ"א הזדהתי איתך לכיוון הזה.
איך מתגברים? אני בחדר לידה רק מבקשת מקלחת, מקלחת, שם אני עם עצמי בשקט.
אבל אם את מגיעה בצירי לחץ, זה באמת בעייתי.
פעם קודמת ילדתי בלחץ הזה שאת מתארת. נסיעה ולידה. אכן סיוט!
מה שכן מחזק זה לחשוב שהכאבים הם כאבים בריאים. כלומר הם למטרה טובה מאד אפילו
אז לפחות אני לא פוחדת מהם.
מתישהו זה נגמר! (לא שאני מצליחה לדמיין את זה בתוך הכאב)
ואולי לעשות עיבוד לידה, או סוג של הכנה ללידה. אני על הלידה האחרונה רוצה לעשות בעזרת ד'
הרבה הצלחה והמון בריאות ואושר

פרטתי פה בעבר שיטה של נשימות שמאוד עזרה לי בלידה (כבר אמרו לי כמה נשים שניסו אותה שגם להן מאוד עזר).
הנה הפירוט שכתבתי פה פעם-
מפרטת- - הריון ולידה
זה עוזר גם בגלל שזה מרגיע, עוזר לזרימת דם, עוזר לעקוב אחרי מהלך הציר ולהרגיש בשליטה וכו', אבל גיליתי שזה גם ממש משכך כאבים בפני עצמו כשפעם נשמתי את הנשימות האלו כשהיה לי כאב ראש נוראי ואחרי כמה דקות הכאב ראש פשוט עבר!

כשהייתי בהריון קראתי כאן בפורום על הנשימות שכתבת עליהן והחלטתי לנסות, למרות שלפני כן לא האמנתי שנשימות יעזרו לי..
בקיצור תוך כדי הצירים שיחקתי עם זה- יותר קצר/ ארוך, מהיר/ איטי עד שמצאתי את הנשימות שעזרו לי- וזה ממש הוריד 50 אחוז מהכאב של הציר!
ואני מדברת על הצירים של הסוף, הרציניים, ועל כמה צירים שהייתי צריכה מסיבה מסויימת לשכב כך שדי הצטמצמו לי שיטות ההתמודדות הרגילות..
זה היה כמו נס!

מגיעה לך תודה גדולה

קראתי את זה כשהייתי בהריון כמה פעמים וממש השתמשתי בזה בצירים..
היתה לי לידה מדהימה, כשרשמתי פה את הסיפור לידה ממש ניסיתי להיזכר בשם שלך כדי להודות, ולא הצלחתי.. אז כעת- תודה גדולה!!!

גם לי יש לידות מאד מהירות אפילו קצת מידי. 3 לידות נחשבו ללידת בזק וכמובן שאין סיכוי לאפידורל. אבל כל פעם שמתחילים לי הצירים הכואבים אני נכנסת ללחץ שהפעם!! אני חייבת אפידורל. לא עומדת בכאבים. אבל מה שמרגיע אותי זה תמיד מחשבה כזאת שטסה לי בראש "יששש הכאבים האלה אומרים שאני כבר בסוףףף. עוד מעט אני אפגוש את היצור הכי מדהים בעולם!!"

קראתי לאחרונה מאמר של הרב ראובן ששון, שיש בו קטע בו הוא מדבר על הסיבה הרוחנית לקושי בהריון ובלידה. אני מעתיקה את הדברים שלו לפה, אולי זה לא יעזור לכאב, אבל לפחות יכול לעזור להבין שיש סיבה רוחנית לכאב.

"הקושי בלידת ילדים, הוא הצד השני של המטבע. הלידה היא הבאת חיים לעולם, שסודה הוא המשכת נשמה לגוף. והנה הפגם שנאחז בגוף, הרחיק מאוד את הגוף
מהנשמה, עד שנעשה מקום צר ודחוק מאוד עבורה . סובלת היא בשהות עימו , לפי שהיא מן העליונים, ולעומתה הגוף במצבו הנוכחי שרוי במושגיו התחתונים, ונמשך בתאווה אל החומר. על כן הנשמה כבושה בגוף בכוח מכריח, כמאמר חז"ל "על כרחך אתה נולד" (אבות ד כב).
והנה הקושי בלידת ילדים נעוץ בקושי הגדול של הבאת נשמה לעולם שנוצר בעקבות הפגם. האתגר הזה קשה מאוד, הן ביצירת העובר בחודשי ההיריון , שהיא בחינת הכנת הגוף, לבנותו ולהכינו שיוכל לקבל בקרבו נשמה, והוא דורש מאמצים עצומים מהאם, בכל חודשי ההיריון, והן לאחר מכן בלידה והקושי הגדול שלה, ששורשו הוא הקושי בהבאת הנשמה לעולם. שלכן יוצא הוולד ממש מתוך האם, במסירות נפש, שדבר זה עצמו גורם לאמא לתת מחיותה בולד, ובכך מסייעתו לצאת לאור עולם ולהיוולד. והיינו שעצם העובדה שהעובר הוא ממש חלק מהאם, שלכן יציאתו כמוה כעקירת איבר, במאמץ רב, הנה היא מאפשרת לאם לתת מהחיות העצמית שלה בילד, ובכך לסייע לנשמת הילד לבוא לעולם , כפי שביאר זאת האריז"ל בהרחבה (ראה עץ חיים כ ג בסוד האם שממיתה מעצמה ומחיותה בשביל הולד)."

(זה קטע מתוך ספר שלו שעתיד לצאת בקרוב - טללי חיים על נר שבת, חלה וטהרה)

ההסבר המפורט שלך, זה ממש עזר גם בצירים וגם להרפות בבדיקה של הפתיחה..
באמת שזה מדהים.
שמתי לב שצריך להתחיל את הנשימה ממש כשמתחיל הציר ולא לחכות שיגיע הקטע הכואב, אם מתחילים האמצע הציר זה כבר פחות יעיל.

באמת יש הבדל בין הצירים של פנים למעלה(op)לרגילים

מנסיון-וממש הרגשתי צירים כואבים 

 

חיזק אותי העידוד של הדולה את יכולה ד' איתך וכו'

אמרתי לעצמי זה גל זה יעבור עוד מעט אני אחרי

וזה מקדם את הלידה כל ציר.

הקל עלי מקלחת ותנועתיות.

 

היה כאן מלפני חודשיים וחצי

שרשור בנושא איך מעבירים את הצירים בקלות

נזכרתי שיש תפילות ופסוקים שיש להגיד ובעיקר

אמרתי פתחו לי שערי צדק וכל הפסוקים של הלל(זה היה ר"ח אבל בלילה)

ואם ח"ו יש שוב מצג או פי אז יש תנועתיות שאמורה לעזור(לרדת למטה עם הגוף להאיר עם פנס משהו כזה)

ולשבת על כדור פיזיו או אפילו בשירותים זה מקדם 

ככה אני לפני כל לידה
ומלידה ללידה הפחד גובר )
והלידות שלי די דומות לשלך...
אני בחודש שמיני ובינתיים הפחדים עוד לא התחילו...
לפני הלידה הקודמת היתה לי שיחה ממש טובה עם הדולה שלי והיא הפכה לי את הפחד לרצון עז ללדת!!! אז לפעמים להתכונן ללידה ולדבר על זה עוזר
בשורות טובות !

אני רוצה לשתף אותך שגם אני  בהריון מספר 7...

והפעם החלטתי שאני רוצה ללדת אחרת , בלי כאב ובלי לפחד...

 

חרפתי רבות באנטרנט לחפש כל רעיון שיקח אותי למקום שלו ורגוע.

וה' זימן לי  קבוצה מיוחדת שלא שמעתי עליה בכלל עד שראיתי ביוטיוב.

 

 

אז מתלבטת אם זה נקרא פירסום?!

כי אין לי שום רווח על זה.

 

אני פשוט התחלתי ואני ממש ממש נהנת!!

 

 

קוראים להן "הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה".

תחפשי קצת בגוגל וביוטיוב תיראי הרבה מידע...

ואם יתאים לך , תנסי.

 

 

להתמקם קרוב יותר לבית חולים לקראת הלידה (כי באמת קשה לסבול צירים תוך טלטול נסיעה). מגורי הורים? אחות?


אם תגיעי מוקדם, תספיקי מקלחת עם טוש על הבטן-
שיכוך כאבים מפליא (סיבה פיזית לגמרי ולא נפשית אבל לא המקום לפרט)
ובסוף אין ברירה - כמה צירים ותלדי.

לידה קלה

הזדהיתי כל כך עם התיאור שלך על הפחד מהכאב הבלתי נסבל (למרות שמסתבר שעם כל עוצמתו הוא נסבל- עובדה שעברנו את הלידות הקודמות ב"ה), בעיקר בלידות חוזרות, שאנחנו כבר יודעות בדיוק במה מדובר, והגוף שלנו זוכר את הכאב והמתח הנלווה.

והתחושה הזו שהבעל המתוק שלי, עם כל זה שהוא נוכח, ומעודד ומתפלל איתי ועלי, בכל אופן לא ממש יולד איתי- וזו משימה שלי לבד עם הקב"ה...

הלידה השביעית שלי, היתה מפתיעה לטובה מבחינת הרופאים- עובר גדול, בלי אפידורל, בלי בעיית חילוץ כתפיים, בלי קרעים/תפרים, באמת ב"ה. וגם אני הרגשתי שמלאכים ממש עזרו לתינוק לצאת החוצה בקלות והקב"ה היה נוכח בכל לחיצה שלחצתי. ובמידה מסויימת הרגשתי שזו היתה הלידה הכי קלה שלי...

ואז, בהריון השמיני, פתאום הייתי מפוחדת מהלידה ברמות על. ולא ידעתי איך אני אתמודד עם הכאב, ואיך בדיוק יולדים ולמה, למען ה', אני עושה את זה לעצמי שוב... וכנראה שלמרות החוויה החיובית שזכרתי מהלידה הקודמת, משהו בי זכר גם קצת אחרת...

קניתי את החוברת "הכנה רוחנית ללידה" (של דפנה חסדאי). קראתי את כולה, הכל היה  נוגע ואמיתי אבל התחברתי בעיקר לפרקים שעסקו בנשימות בשילוב תפילה/פסוקים, וכמו שכתבה צביה בפירוט רב, זה מה שעשיתי בלידה השמינית, תוך כדי תפילות בלתי פוסקות. אז אני לא יכולה להגיד שלא כאב לי בכלל (בכל זאת "בעצב תלדי בנים"...), אבל ילדתי שוב בלי אפידורל והרגשתי הרגשה טובה של נינוחות, ושותפות מלאה לתהליך הזה שהגוף שלי עושה באופן טבעי כי הוא יודע ללדת. 

בלידה התשיעית גם נעזרתי בטכניקה הזו, הצירים היו מטורפים ממש (פיטוצין בגלל ירידת מים ללא צירים), ולקחתי אפידורל כדי להשאר שפויה ומחוברת לעצמי, ועדיין הצירים היו גם היו... וגם פה הנשימות והפסוקים הפכו את כל החוויה לאפשרית ולא חוויתי תחושת חוסר אונים- כל הזמן זכרתי שהגוף יודע ללדת, ואני יכולה להיות שותפה ולהרפות מהפחד הזה שמכווץ אותי ומעצים את הכאב.

כמובן שמיילדת זורמת ונינוחה שמכירה  תנוחות שיכולות לעזור ליולדת ומוכנה לתמוך גם על ידי דיבור מחזק ומרומם- יכולה לעשות את ההבדל (ואפשר פשוט להעזר בתומכת לידה שמתאימה לך, או כל מלווה אחרת שיכולה לעשות את מה שיעשה לך טוב).

והעיקר, שתלדי בעיתו ובזמנו, בקלות ובידיים מלאות בעז"ה!

 

אולי שיניים.

באמת יש לה 2 שיניים בחוץ ואולי עוד בדרך.
אבל היא ינקה גם עם השיניים... אתמול בלילה הפסיקה לינוק. ניסיתי גם היום וממש לא מוכנה.
בנתיים אני שואבת ונותנת לה בבקבוק.
אוףף לא באלי להפסיק להניק!

ניסית משני הצדדים?
בתנוחה זקופה?

אבל בבוקר ובצהריים כבר גם זה לא.
היא ממש מתנגדת כשאני מקרבת אותה לשד.
היא טיפה מצוננת, יכול להיות קשור?

כדי לינוק הם  צריכים לעשות וואקום עם הפה סביב השד כלומר להיצמד לגמרי.

מה שאמר שאי אפשר לנשום מהפה בכלל.

מה שאומר שצריך אף פתוח..

זוכרת את זה מהבת של, כשהיתה מצוננת לא יכלה לאכול והיתה אומללה מאד. עשינו אינהלציות כדי לפתוח, הרעש והטלטול הזעיר הרדימו אותה וזה היה ככ מרגיע לכולם..

להניק כשהיא ישנה או מנומנמת. ובשאר הזמן, תציעי, ואם היא לא יכולה כרגע, תתני מבקבוק.

תמשיכי לשאוב בזמנים שהיא אמורה לינוק ובמקום זה לוקחת בקבוק.

 

אל תדאגי, בעז"ה היא תרגיש יותר טוב ותחזור  אל ההנקה.

במצב כזה ההמלצה היא להניק בחושך ובשקט, עור לעור, כשעייפים, ולא לתת בקבוק במקום.

אז כנראה זה לא וסת / הריון - שעלולים להשפיע על טעם החלב.

אז לא משפיע על הטעם של החלב?
כי עם החלב עצמו אין לה בעיה. רק עם היניקה.
מאוד מקווה שזה לא הריון 🙈

נשמע יותר כמו אזניים

זה סיוט. לא יודעת מה הסיבה. יש ימים שלא בא לה..היא לא אוהבת בקבוקים וגם אין לי כמויות של חלב שאוב לתת לה.. זה הזמנים שאני כמעט נשברת אבל זה עובר..
אצלנו ב"ה בלילה ינקה יפה. נראה לי שהיא רצתה יותר מוצקים התלהבה מזה ולא היה בא לה לינוק

מדי פעם טועמת קצת פירות/ירקות.
אז נראלי זה יותר בגלל צינון/אוזניים.

הלוואי יעבור מהר

ממש סיוט כל יום כזה

והבינה שבקבוק זה חיים קלים יותר ולא צריך להתאמץ למצוץ כמו בהנקה.  הרבה תינוקות עושים את זה כשנופל להם האסימון. שני הילדים שלי מרגע שנתתי תוספות בבקבוק התחילו "למרוד" בהנקה ובאמת עשו את זה יותר ביום ובלילה כן הסכימו לינוק, יכול להיות בגלל שבלילה הם פחות עירנים מכדי להיות לוחמניים. 

 

ואם זה היה קשור לצינון היא היתה מתקשה גם מבקבוק. אף סתום מקשה על תינוק ליצור ואקום לצורך יניקה גם מבקבוק וגם משד. 

זה לא משהו חדש בשבילה

 לא בטוח שזה העניין, כמובן זו רק אפשרות....

וגם במקרים האלו אפשר להמשיך להניק פשוט עם התעקשות וסבלנות ובקבוק עם זרימה איטית שמאלצת את התינוק להתאמץ לא פחות מאשר בהנקה

אז הבייבי חזרה לינוק חלקית ורק בישיבה.
כבר טוב יותר! ב"ה! איזה הקלה!

תודה לכל הנשים המקסימות שהגיבו וייעצו ❣

ולשים לב.

יש תינוקות שמעלים חום שחם להם.

אני מלבישה לו חולצה קצרה/גופיה עם תיקתקים, ומכנסיים

ובכניסה למעון/ לכל מקום ממוזג אחר מוסיפה מעל חולצה קצרה

לא נראה לי שאפשר לסיים לימודי רפואה והתמחות בגניקולוגיה בלי לדעת אנגלית.

למישהי נחמדה ואנושית. זה מה שחשוב. עדיף עדיף במאוחדת

בס״ד

מד״ר לורן לויט רוזן. ראיתי אותה רק פעמיים כרגע אבל עשתה לי רושם ממש טוב. אדיבה, סבלנית ויסודית. קחי בחשבון שבפעמיים שהייתי היא הכניסה אותי עם איחור של שעה פלוס (לי היה שווה את זה בכל אופן).

אדית גולדשטאוב.
היא לא נורא נורא חמה, יש בדכ תורות ארוכים אז היא מתקתקת מה שאפשר בזריזות.

היא רופאה מדהימה. אמנם לא דוברת אנגלית.. אבל היא במאוחדת במלחה (הולכת אליה פרטי) והיא ממש מקצועית וגם מדהימה. ממליצה!!

באמת אישיות מקסימה! ואני חושבת שיש לה אנגלית טובה מאד