פורום הריון ולידה (עמוד 3987)

סתם עשו אלילה מי שרזה.

 

אני כותבת דברים שאמרו לי שטובים גם להשבחת החלב(שיהיה שומני וטוב)

פיצוחים-פיסטוק אגוזים גרעינם שחורים

זיתים שמן זית שקדים תמרים.

 

ועצות סתם ככה-שיהיה תמיד אוכל טעים לך במקרר,במדף ובהישג יד

(אני אוהבת בטטה אז סלט בבטה וירקות וגבינות זה מצוין-

בהתחלה מזמינים קנוי וכשמבריאים מהלידה אפשר לבד להכין

להכין מראש (כשלא רעבים)

לשתות 2 כוסות מים לפני הנקה ואחרי

את יכולה גם לאכול את כל החטיפי אנרגיה,

שוקולדים וכו'

לגבי הזמן-אני ראיתי אישה שאוכלת בזמן ההנקה

-וזה רעיון הכי טוב,כי א"א לעשות משהו אחר (רק בידים)

אז אוכלים ומתחזקים .

וסתם ככה כשהילדים והבעל אוכלים לאכול איתם.

אם לא באמת שוכחים.

והכי טוב זה לאכול כי החוסר תאבון מתחיל גם בראש

שאין חשק ואוף אין מה לאכול ואין זמן(מנסיון שלי)

ואכילה גוררת אכילה.

ועם ההרגשה של "צרות של עשירים".
אבל פתרון אין לי...
מנסה להקפיד לאכול יותר טוב ולא לחפף וגם לוקחת פרנטל.

ותבדקי בבדיקת דם מה חסר לך.
לפעמים חוסר בb12 יכול לגרום לכך שלא תרצי לאכול וכו'
יש כל מיני מולטי ויטמין שונים שיכולים לעזור.
הייתי מבקשת הפנייה מהרופא/ה משפחה להיפגש עם תזונאי/ת ולבנות תפריט שמתאים לך.

להקפיד על א. בוקר
אני אישית שמתי לב שכשאני לא אוכלת א. בוקר טובה אני בקושי אוכלת בשאר היום ובכלל יש לי יום רע.

אז הייתה תקופה שקנינו פיתות(עכשיו בעלי מכין לחם) ואני מפשירה לי בטוסטר אובן בחום נמוך (עד 50 מעלות) 2 פיתות/2 לחם כל בוקר.
שמה אותם שם ברגע שקמה ואח"כ הולכת להתארגן וכשאני מסיימת להתארגן הם חמים וטריים כאילו יצאו מהתנור. (בערך 20-30 דקות בחום נמוך)

ביצה קשה- מכינה כמות ערב לפני, וזה נשמר במקרר יפה לכמה ימים (4-5).
ממרח כלשהו- אבוקדו, חומוס, טחינה מלאה, גבינה, פסטו, ועוד..

וסלט- או ירקות חתוכים, סלט פשוט של מלפפון עגבניה ושן שום, ו אפשר לקרוע חסה מעל
להוסיף חופן אגוזים/חמוציות/אחר לסלט וזה אחלה.
או להכין בערב חמוצים- קלורבי, גזר, לימון ושומר והם מחזיקים נהדר במקרר כמה ימים. (עכשיו קיץ אז פחות רלוונטי)

אפשר להכין גבינת שמנת בבית מגבינה רגילה ואז בכלל זה כייף וטעים. וזול. (ושמים תסופות שאוהבים- שום, זיתים, שמן זית, שמיר וכו')


צהריים אני בד"כ מכינה ערב לפני כמות גדולה שתיהיה לפחות ליומיים
אנחנו עברנו למלא מה שאפשר ולאט לאט מוסיפים דברים בריאים כמו עדשים וכוסמת
לדאוג שיהיו ירקות קפואים במקפיא שאפשר בקלות להוסיף לכל ארוחה - שעועית ירוקה/צהובה, ברוקלי, גזר גמדי, אפונה, ועוד... (לפעמים הם צריכים רק אידוי קל או בישול קצר במים)

אפשר להוסיף עדשים אדומות לפתיתים ואז יותר קל לאכול את העדשים
קינואה - בעלי והילדים מאוד אוהבים וזה מעולה.
פסטה מלאה/אורז מלא/נודלס מלא
ההבדל במחיר הוא שווה מבחינתנו. (והוא לא כ"כ משמעותי)


להכין כמות של עוגיות בריאות ועוגיות שחיתות שיהיה לך מה לנשנש בהנקה. (שימי קופסא בסלון/איפה שאת מניקה).
בקבוק מים קטן לידך תמיד. (יש של ליטר, יש של 750 מ"ל ויש ½ ליטר)
בקיץ אני אוהבת לחצות מלון לחצי ולאכול עם כפית...
להכין קציצות ירק/טונה/תפו"א/בטטה/אחר שאופים בתנור ואפשר לנשנש בהנקה
רובן עוברות הקפאה נהדר וכייף לנשנש אותם.
קופסא עם שקדים, אגוזים, תמרים, פיסטוק (עדיף בלי מלח) שיהיה לך נגיש להנקה.

להפסיק לרדוף אחרי הילדים שיאכלו.
הם יאכלו אם הם יהיו רעבים..
קל להגיד.. קשה מאוד לקיים!!!מנסיון.
להכין אוכל, לקבוע שעה שיושבים לאכול
לקרוא לכולם, לשטוף יידים ומי שרוצה אוכל מי שלא - לא.
הלחץ להם לוודא שיאכלו לא עוזר לך להשמין .
להכין איתם בערב כריכים/קופסאת אוכל לבי"ס ולאט לאט שהם יכנו לעצמם בלעדייך. (אא"כ הם קטנים.)

אני כשאני מביאה לבן שלי פירות חתוכים אני מוספיה עוד 2-3 פירות עבורי ואוכלת יחד איתו.
א. הוא אוכל יותר ככה
ב. אני אוכלת גם..

250 גרם גבינה
200 גרם גביע שמנת של 15% (אפשר גם של 27%)

שמה בחיתול בד נקי ותולה בכיור על הברז. (שהתחתית לא תיגע בכיור אלא תהיה באוויר)
משאירה לילה
אם חם- עושה כמה שעות לקראת הערב

מערבבת הייטב
מוסיפה מלח ותיבול- שום, שמיר, זיתים, בצל מטוגן...
וזהו.

אפשר לחפש מתכונים באינטרנט.

מכניסים לחיתוך בד נקי, ותולים מעל הכיור/מניחים במסננת ונותנים לזה לטפטף.
עכשיו לקראת שבועות היא ממש זולה - אפשר למצוא ב1.60 לגביע.

2 יוגורט גיל ו2 שמנת לא שמנה (של 9 או 15)
מערבבים שמים בטיטול .. כמו שכתבו לפניי
אפשר תוך כדי להוסיף שום ושמיר וזה מדהים

הדבר שהכי מעורר תיאבון אצל ילדים לאכול זה לראות את אמא שלהם אוכלת.

תבשרי לנו בשורות טובות

יורדים בכבש למטה,
מצד שמאל (לפני הדלת של החניון)
יש חדר הנקה

בשילב יש פינת הנקה נחמדה.


יש במתחם מזון מהיר חדר הנקה.

קומה שלישית (מעל הפוד קורט) מול הפיצה האט יש שירותים ושם יש חדר שנקרא חדר משפחה נעים ממוזג מרווח וגדול עם פינות החתלה, שירותים לילדים ופינות הנקה
גיליתי היום! ממש שווה

בחנות הנקה טובה שבקומת כניסה.
וגם יש חדר ליד השירותים בקומה הראשונה.
בחנות של שילב לא רחוק מהקניון גם יש.

בקומה העליונה, ליד השירותים יש פינת החתלה.
ויש שם גם כורסא (סוג של) שאפשר להניק בה..

על יד השירותים
חדר הנקה והחתלה בשניהם

לק"י

הקניון עגול, אז פשוט ללכת עד שמגיעים לשירותים.

ליד בית הכנסת. רק החלפתי טיטול שם, לא הנקתי אבל נראה לי מאוד יפה ונעים למרות שטיפה חשוך בחדרי הנקה. אולי אפשר להדליק את האור - לא התעמקתי

ראשון לציון

סופרמרקט חצי חינם , הסניף הגדול, (בסניפים הקטנים אני מניחה שאין אבל לא בדקתי) קומה שניה עולים מאיפה שהקפיטריה 

ליד החדרי שירותים יש פינת החתלה והנקה, כורסאת הנקה לבנה שנהייתה שחורה

(קצת מגעיל.. במקום ציבורי לא הייתי קונה ריהוט לבן) יש מתקן מים חמים/קרים אבל אין כוסות חד פעמיות, מסך טלוויזיה גדול למי שבעניין לצפות בזמן ההנקה... משטח החתלה, סה"כ מרווח מאוד ולא יותר מידי מלוכלך (גם לא הכי נקי שיש אבל אני איסטניסטית בהגזמה ) כיור לשטוף ידיים . (היה חסר סבון נוזלי במיכל כשהייתי, טוב שיש לי קבוע אלכוג'ל לחיטוי ידיים בתיק)

זה ראוי להערכה שעושים חדר הנקה והחתלה בחנות שהיא בתכל'ס סופרמרקט שבאים לקנות בעיקר אוכל ומצרכים הביתה וזהו, ולא מקום קניות ובילוי כמו קניון. 

 

באיקאה. ליד השירותים יש חדר הנקה. אין מקום ל2 עגלות. אבל סהכ חביב

בקניון ביג פאשן קומה 1 ליד השירותים

חדרי הנקה-
בניין 1335 (מוזיקה), חדר 213 (את המפתח ניתן לקבל במזכירות המחלקה למוזיקה).
בניין 535 (המדרשה לנשים), קומה ב', במועדון.--*** כרגע לא פעיל***
בניין 305 (משפטים), חדר 126.
בניין 211 (כימיה), חדר 320 (את המפתח ניתן לקבל במזכירות המחלקה לכימיה).

עשו ממש יפה חדר הנקה והחתלה ביחד יש תאים סגורים עם ספה, ליד השירותים איפה שהאוכל..

בביג פיישן

איפה שהשירותים יש חדר הנקה מגניב.

כורסאות וזה.

@יפעת1

@תחיה דולה

עריכה-
ב"ה ביטלו את האנונימי בנתיים
כך שכל עוד לא הגיבו לכן - אתן יכולות לערוך, להוסיף, לשנות את התגובה שלכן ולא חייבות להוסיף תגובת עריכה


לחצו על הריבוע הלבן עם הפסים הכחולים שבקצה התגובה שלכן
ובחרו ב: "עריכה" (מסומן באדום)
הוסיפו/שנו.. (תתעלמו מכל הbv שמופיע, זה לא יופיע בתגובה אם לא תשנו אותו.)
ושלחו שוב מחדש.


דווח
לא אהבתן תגובה?
פגעו בכן? העליבו?
פרסמות?
לכתוב- מנהלות טפלו בזה, או - זה לא יפה/זה פרסמות תמחקו
לא תמיד עובד

לחצו על הריבוע הלבן עם הפסים הכחולים ובחרו - דווח (מופיע בירוק)
כתבו למנהלות מה הפריע לכן וזה יטופל במהירות רבה.

בעיקרון החומרים הפעילים שלהם שונים, אז יש מצב, אבל התחושה האישית שלי כאמא היא שעדיף לשמור את זה למצבים נדירים וקיצוניים.

האמת היא שאני עושה את זה רק אם הילד הקיא אחרי שנתַנו לו נורופן, ואני לא בטוחה אם החומר נשאר בפנים או לא - אז אני שוקלת מחדש אם זה מצב שחשוב לתת משכך כאבים, ואם כן אני נותנת אקמול.

40 חום

עד גיל חודשיים ללכת למיון

שהחום לא ירד בבום.

נותנים בהיפרש של לפחות שעתיים. ושומרים על מרווח שכתוב בין נורופן לנואופן ובין אקמול לאקמול.

אפשר לעשות אמבטיות.

בין מנת אקמול אחת לשניה צריך לחכות 4 שעות, וכן בין מנת נורופן אחת לשניה.
אבל במקרה שנתת אקמול, ואחרי 2-3 שעות שוב עולה החום את יכולה לתת נורופן, (לא אקמול) וכן להיפך.
הסברתי טוב?

בדקתי עכשיו בעלון שלהם(מדברת על נרות נראלי אותו דבר..)
ההנחיה של הרופאה שלי שאפשר אחרי 4 שעות לתת את השני ..

בין מנת נורופן אחת לשניה מחכים 6-8 שעות ולא יותר מ 3 מנות ביממה!

 

בין מנת אקמול לשניה מחכים 4-6 שעות ואני לא זוכרת מה מספר המנות המקסימלי ליממה, נדמה לי ש 4.

 

אם רוצים לשלב בין הסוגים כי מרגישים שסוג אחד לא השפיע או כי הילד הקיא את מה שנתנו לו (או שלשל מיד אחרי הנר) אז אפשר לחכות שעתיים בין נורופן לאקמול או בין אקמול לנורופן

 

אבל בכל מקרה לא לעבור את כמות הפעמים המותרת ביממה

א. רפואה שלימה
ב. צריך לתת הזדמנות לאחד להשפיע. גם ארבעים חום יכול לרדת היטב עם אחד מהם. לכן מחכים לפחת שעה וחצי. אם עדיין חום מעל 39 אפשר לתת את השני
ג. צריךמלוודא שהמינון נכון ביחס למשקל. הרבה פעמים אם איןמספיק השפעה זה כי המינון לא מספיק
ג. אפשר לעשות בנתיים אמבטיות פושרות
ד. תרופת סבתא- שמעתי שגרביים עם חומץ עוזר להוריד חום. אף פעם לא ניסיתי.
ה. שמעתי שלהחזיק עור ליור למשך כחצי שעה גם עודר להוריד חום כי הגוף שלה מתאזן לפי שלך. לא ניסיתי.
תרגישו טוב!

מינון יתר זה כמו רעל, תרופות זה לא צחוק.

אם אחד מהם לא הוריד את החום, חכי שעתיים ותני את השני. אם גם זה לא עוזר תפני לרופא או מוקד אם אין רופא זמין.

 

 

קראתי שוב את מה שכתבתי ונראה לי שזה עלול להשמע אולי תוקפני, אז אני מתנצלת אם זה כך, כתבתי מדאגה, אכפתיות והזדהות.

 

וקודם כל ולפני הכל מאחלת רפואה שלמה במהרה.

 

לגבי המינון - 

כמה את נותנת לה מהנורופן וכמה מהאקמול?

 

נורופן את צריכה לתת חצי ממשקלה. בת כמה היא וכמה היא שוקלת? בדר"כ המינון לפי גיל שרשום על הקופסא הוא מאד לא מדויק. אם את לא יודעת כמה היא שוקלת חפשי משקל אצל שכנות או קופ"ח או כל אופציה אחרת שיש לך כדי לשקול אותה.

 

אקמול - המינון לפי משקל רשום על הבקבוק. מנסיוני ומנסיון של אמהות אחרות - צריך לתת טיפלה יותר כדי שישפיע. נניח תינוק ששוקל 10 ק"ג הייתי נותנת לפי 11 ק"ג

 

בשורות טובות!

בס"ד

 

לא נותנים מינון אחר ממה שכתוב על הקופסא, בלי הוראה של רופא.

לא נותנים המלצה לתת יותר מאקמול או מנורופן "מניסיונכם".

 

את גורם רפואי?

 

 

וסליחה על התקיפות. אבל זה מסוכן.

ותראי שכתבתי אותו דבר לגבי מינון יתר אז את יכולה להרגע.

 

 

לא כתבתי לתת יותר נורופן

 

כן כתבתי לתת אקמול טיפלה יותר - כל אמא יכולה להפעיל את שיקול דעתה אם לקבל את ההמלצה/לשאול רופא על כך או להתעלם. זו ודאי לא המלצה מסוכנת ואסביר למה

 

משקל של כל אדם זה לא דבר מדויק על הפיפס - יש הבדלים קטנים במשקל בין ערב לבוקר בין לפני ארוחה לאחרי ארוחה וכו' אם את מתייחסת לילך כאילו הוא שוקל ק"ג אחד יותר ולפי זה מודדת את מינון האקמול את ממש לא עושה שום דבר מסוכן 

ואם אמא רואה שיש לילד שלה 40 חום והאקמול לא מוריד אותו - אז יש בהחלט סיכוי סביר שהיא נתנה מינון לא מספיק. כאן יש מקום גם לאינטואיציה של אמא. יש הבדל בין ילד עם 40 מעלות לילד עם 38.5 וכו' מקווה שהרעיון מובן.

 

בכל מקרה המינונים שכתובים על התרופה יש להם מקדם בטחון גבוה

והנה אנקדוטה לאישוש העניין - יש לי חברה - טיפוס סופר זהיר ובכל זאת קרה לה הלא יאומן וברצף של אירועים שלא נפרט היא השאירה בקבוק נורופן פתוח בהישג יד, התינוקת שלה שתתה חצי בקבוק כשהיא שמה לב מה קורה. היא פנתה לעזרה רפואית - הם אמרו לה שחצי בקבוק זה לא רמה שמסכנת את הילדה, אין צורך בשום טיפול. רק לעקוב שלא קורה שום דבר חריג וכמובן לא לתת נורופן נוסף ב 24 שעות הקרובות. 

כמובן שאסור שיקרה כזה דבר וכמובן שאסור לתת מעבר למינון המותר. אבל טוב לזכור גם לא לצאת מפרופורציות.

בדיוק כמו שכתבת בהודעה הראשונה.

מינון ייתר זה כמו רעל. תרופות זה לא צחוק.

הוא אמר לי שבתוך הטווח של נורופן אפשר לתת אקמול ושתרוםה להורדת חום בדרכ לא מורידה לגמרי אלא רק מעלה אחת..

 אין תיאבון כ"כ

לא היא עצמה

אווף

עוד היה יום שלם שהיה קפיצת גדילה לפיצית

והיא ככה ולא בגנון

וזה לא עובררר

(הינו אצל הרופא-זה לא שאלה רפואית)

כי אם לא- יש מצב שזה אדמדמת.

מחלה מוזרה קצת- כי מזהים אותה כשהיא נגמרת.

זכור לי פעמיים- שהחום מאוד גבוה (40 פלוס) ולא יורד מתחת ל39.5 גם עם אקמול וכו'.

אחרי כמה ימים החום יורד ואז יש פריחה על הגוף- חלקו או כולו.

 

מציעה לך להירגע עם זה.

למה?

כי חום בפני עצמו הוא לא מחלה. הגוף הוא זה שמעלה את החום כדי להילחם בוירוס או בחיידק- ומערכת החיסון פועלת במיטבה בחום 39. 

אז כמובן שצריך לעקוב- ולנסות להוריד אם זה עובר את ה40, וללכת שוב לרופא אם זה לא עובר אבל לא להילחץ.

 

זה שאין תיאבון- זה ברור. הגוף שלה לא יכול להשקיע מאמץ בלעכל אוכל. הוא עסוק בלהילחם בוירוס או חיידק. אל תדאגי- התאבון יחזור לה בגדול. רק תדאגי שהיא שותה הרבה, שלא תתיבש. ותציעי לה תה מתוק או מיץ או מרק אם היא מוכנה- העיקר שתשתה הרבה.

 

אם היא מצליחה לישון אז מצוין- שתישן. ואם צריך- אז לידך או ליד בעלך אם את מניקה את התינוקת.

אם לא- אז שוב לקלח, ולשים גרביים עם חומץ (זה מוריד מהר אבל לא להרבה זמן), ולהרגיע, ולהתפלל לה' שישלח לה רפואה שלמה.

ולזכור- שגם זה יעבור מחר מחרתיים והכל יהיה בסדר.

רק תשמרי על שפיותך, ותהיי בסבלנות כמה שאת יכולה.  

בהצלחה!!

ומכירה מקרה - ילד אפילו איבד הכרה במקלחת פושרת.  

עוד הרבה לפני שהמציאו את האקמול.

זה כבר קושי אחר

קושי בריא\ב"ה

והחום הגבוה ירד?

עוברים מבכי לבכי

תודה על ההתענינות

היתי צריכה את זה וגם לשפוך

אין קשר.

וסטיבוליטיס מדליק את רקמות העור החיצונית ולא בהכרח משפיע על גמישות הרקמות הפנימיות.

 

יש טיפול הומאופתי, מתאים גם למקרים קשים. אם תרצי, אפשר לברר פרטים במסר אישי.

או לפורום הסגור בעניין הזה..

מוזמנת לאישי

כי גם אני כבר כמה שנים טובות נשואה וסובלת בכל פעם מכאבים, רק שאני שמה הרבה מאודדד שמן סיכוך זה מוריד מרמת הכאב וגם בעלי פועל בעדינות....

אשמח לשמוע אם יש פתרון לעניין, וזה לא פטריה כבר הייתי עשרות פעמים אצל רופא...

תודה רבה רבה מראש.

אין איזה משהו שיכול לעזור מבלי ללכת לרופא? אין לי כוח כבר לזההה

כי פעם הלכתי לאיזה מכון בירושלים לא זכורת את שמו.. ושם הם עובדים על תרגילים מסיומים.. אבל מהר מאוד התייאשתי כי לא ראיתי שזה עוזר בכלל..

בנושא.
תפני ל21 או להפתעה!

יש רופא מדהים שמנתח באסותא חיפה קוראים לו פרופ בורנשטייין מנהל מחלקת נשים בנהריה. הוא מנתח פרטי אבל יש איזשהי השתתפות של הקופה ככה שזה לא יוצא מחיר אסטרונומי.  נשים לא יודעות עד כמה הניתוח הזה משנה חיים וחבל. למי שיש שאלות מוזמנת בשמחה לאישי.

ד"ר אחינועם לב שגיא לא ממליצה באופן ישיר לעשות לכולם. גם כי לא תמיד זה עוזר, רק במצבים מסויימים.
שמחה מאוד שעזר לך!

אני לא חושבת שיש קשר, אומנם המקום רגיש, אבל בצירי לידה פחות מרגישים זאת, וזה לא שהשריר לא עובד כמו שצריך.
כן שרפה לי היציאה אבל ברמה הגיונית.

לדעתי אין קשר בין ויסטיבוליטיס לבין קרע או חתך חיץ, אבל יש מספיק סיבות אחרות למה כן יהיה חתך, ובלידה ראשונה הסיכוי גבוה יותר.
הכנה טובה ללידה טבעית, עיסוי פרינאום ולהביא שמן לבי"ח יכול להפחית ואפילו למנוע קרעים וחתכים.

לשתות הרבה. אולי קצת דלקת בדרכי השתן.

התקשרתי פה למוקד והם שלחו פרמדיק.
הוא רק ייעץ לי לנסוע כי אי אפשר לדעת ממה הכאב נובע.
אמרתי לעצמי שאני אנוח ונראה אם הכאב עובר. בינתיים נחלש קצת אבל עדיין יש התכווצויות.

וגם העובר זז הרבה יותר מהרגיל.
אוף לא יודעת מה לעשות

ב1700507507

לפעם הבאה ... שלא תצטרכי

אם את לא מהלחוצות זה עוד יותר מלחיץ

תסעי לשלום

ותעדכני

(זה יכול להיות עוד דברים אבל צריך לשלול צירים מוקדמים ח"ו

ולראות שהכל בסדר בעז""ה)

קרה לי ושאלתי את אמא שלי ולא פה כי היא לא מהלחוצות ולא רציתי להילחץ סתם
והיא אמרה שזה הגיוני שסתם התאמצתי היום יותר מדי. שאני אשתה הרבההה ואנוח. וזה עזר לי מאוד..

גם אני לא מהלחוצות והגעתי ברגע האחרון לבי"ח וילדתי בניסים פג מקסים

אבל אם היה נרגע היית גם הולכת?

לא רואה סיבה לנסוע שעה לכל כיוון באמצע הלילה אם הכאב נרגע

אבל זה התגבר עם השעות

ילדתי ב"ה בשבוע 34

זה היה קיסרי מאד דחוף

בגלל שבאתי ברגע האחרון

חיכיתי בבית. שתיתי הרבה מים וגם יין ונחתי כדי להרגיע את הצירים

זה ממש היה נס

ברור שלפעמים זה כלום והכל בסדר,
אבל אסור לקחת סיכונים...
הטרחה ומאמץ של הנסיעה שווים את הידיעה שהכל בסדר.
ועוד עניין שולי,
עדיף ת"פדיחה" שסתם באתי.. (פדיחהההה כי כביכול שוב נלחצתי לסתם וכולם (לא בעלי ב"ה!!!!! אלא יותר אמא אחיות חברות קרובות...) מתחילים לרמוז שצריך "להרגע" ו"להרפות" ומחייכים אלי חיוכים שמוציאים אותי מטומטמת...)
ואני לא אחת שנלחצת מהר... ממששש לא.....

אבל אצלי בשבוע 35 היו שעתיים צירים כל 10 דקות.

הגענו לבית החולים והצירים הפסיקו.

והגעתי עם מחיקה של 70% פתיחה 2.5

אז תמיד כדאי לבדוק

לגבי אופי התהליך ואופי הדימום שאחרי - זה תלוי מאוד באיזה שלב היא בהריון, וגם באיזו דרך יופסק ההריון (גרידה/ציטוטק/אחר) - והתשובה לשאלה השנייה תלויה גם בתשובה לשאלה הראשונה.

האם היא ביקשה ממך לברר עבורה את הפרטים האלה? האם יהיה בסדר מצדה אם תכתבי גם את הנתונים הנוספים הנצרכים? זה מה שהיא רוצה? (מבררת רק ליתר ביטחון)

שיהיו בשורות טובות...

ידע ישמח אותה להערכתי.

אם היא תעבור גרידה או לידה בשלב כזה.. תלוי בגודל העובר ובמדיניות בית החולים.
בגדול זה יהיה יותר דומה ללדה מאשר לווסת כנראה..
התהליך- שוב, תלוי איזה תהליך. השראת לידה לוקחת יותר זמן לעומת גרידה
תמיכה- להתייחס אליה כמו יולדת- אם אפשר לארגן עזרה פיזית בהבאת אוכל, עזרה בבית או בילדים נוספים אם יש. ותמיכה. התקשר הרבה, להתעניין בשלומה- בצורה מאפשרת אבל לא מחייבת. שתרגיש שאת שם אם היא רוצה.
ולעודד אותה לקבל תמיכה נפשית מקצועית/ קבוצות תמיכה וכדומה.
ישר כוח ובשורות טובות!

בשבוע 22 בד"כ זה ממש לידה מבחינת התהליך שעוברים,

יש דולות שמלוות לידות שקטות ואם היא תרצה הפניה אני יכולה לברר עבורה. 

מה עוזר לעכל ולהתאבל? שאלת המליון. בעיקר לתת לכל תגובת גוף ונפש להיות,

יכול להיות שיהיו רעידות אחרי הלידה וזה ממש בריא ואין סיבה להפסיק אותן, יכול להיות שתבכה המון, יכול להיות שתכעס, יכול להיות שתזיע או מליון דברים, וכמו שכל רגש לגיטימי כל תגובת גוף לגיטימית (כמובן אם היא לא מסוכנת כגון דימום חריג, חום גבוה וכד') 

וכן, כל רגש לגיטימי, אפשר גם להיות עצובים וגם לשמוח שלא צריך לגדל ילד חולה וגם לכעוס על העובר וגם לרחם עליו באמת כל רגש לגיטימי. 

 

מרחוק, אם שייך להתקשר ולתת לה להביע מה שהיא רוצה, ממש כמו שבבית האבל נותנים קודם לאבל לדבר ולא מקדימים לו שלום. אז ממש ככה. אם לא שייך להתקשר לשלוח הודעה שאת כאן לכל דבר, מחבקת מרחוק וכואבת איתה או מילים דומות. 

 

וחיבוק גם לך, זה מטלטל גם בשביל המעגלים הרחוקים יותר 

פתחתי את השם משתמש במיוחד כדי לענות לך כי אחרי התשובה כולן יזהו אותי...

אני עונה לך בשני כובעים של אחת שעברה לידה שקטה (בשבוע הרבה יותר מאוחר) ושל אחת שמבינה בגנטיקה.

קודם כל חשוב להבין שטריזומיה 13 (אם הבנתי אותך נכון) זה ילדים מאוד פגועים שלא מסוגלים לחיות מעבר לגיל שנה, וגם סובלים.

ולעניין הלידה עצמה, אם אני לא טועה רק אסף הרופא מאפשרים גרידה בשבוע כזה (יתקנו אותי מי שמבינה בזה) ואם לא, אז כפי שכתבו לך זה לידה לכל דבר.

אבל כתבתי לך במיוחד, בעיקר בגלל הפן הנפשי. חשוב לי שתתמכי בחברה שלך במיוחד אם רק לך היא סיפרה. אני לא הייתי צריכה לספר (כולם ראו שהייתי בהריון וכולם ידעו) ועדיין חברות שלי לא ידעו מה לעשות ולא היו שם בשבילי....

חשוב מאוד (זה לא לעכשיו, זה לכחודש אחרי הלידה) ללכת לקבוצת תמיכה אם בית החולים מציע (בבתי חולים ירושלמים בטוח יש) כי רק שם יש נשים שבאמת עברו את אותו הדבר ובאמת יבינו אותה (אם היא לא מעוניינת ללכת, תעודדי אותה בעדינות..)

לגבייך כחברה, פשוט תהיי שם בשבילה, אבל לגמרי! אני לא יודעת אם רואים עליה או לא ומי יודע שהיא בהריון אבל ההתמודדות עם החברה כל כך מקשה, אנשים פשוט לא יודעים איך להגיב, במקום שהחברות יעזרו זה לפעמים רק גורע.

המקרה שלי שונה אבל עדיין הכאב של האובדן הוא עצום ולפעמים רק מתגבר עם הזמן (תתפלאו "הזמן לא עושה את שלו") ככה שלא תמיד תוכלי לעזור לה אבל במה שכן, תשתדלי, להתייחס אליה כיולדת, לפנק אותה מאוד! לא לדבר כל היום על לידות וילדים (להתנהל טבעי כמובן אבל לא להתעסק בזה יותר מידי) ולהוציא אותה להתאווררות (הכי חשוב!)

זהו כרגע, אני מאמינה שאם היא שיתפה אותך היא סומכת עלייך אז תהיי לה אוזן קשבת גם אחרי, זה לא פשוט בכלל, שה' ישלח לה נחמה ואושר 

בפן הפיזי הגוף החלים מהר מאוד, אחרי שבועיים כבר התאוששתי.
עברתי 2 הפסקות הריון על רקע מומים חמורים בשבועות 19 ו18

לדעתי חוץ מאסף הרופא גם בקפלן עד שבוע 23 אפשר עדיין לעבור גרידה
זה בד"כ תלוי בכמה לידות האישה עברה גיל ואפילו בחירה אישית

אני העדפתי גרידה

בפן הנפשי חשוב לזכור שאבל הוא תהליך ארוך ויש לו שלבים.
אחרי שעוברים את חווית האובדן הראשונית,
של כעס בלבול והרבה שאלות של למה?
מתחיל תהליך של דיכאון עיבוד והשלמה

הכאב בא בגלים ובעוצמות שונות, הוא יכול להופיע כך סתם או כתוצאה ממשהו שמזכיר את מה שאבד.

המקום שלך בעיניי בכל זה, הוא להיות שם בשבילה, לחבק ולתמוך, לא לנחם כי אין נחמה.. פשוט להיות.

לדאוג שהיא מקבלת טיפול כדי לעבד את החוויה אחרי כמה חודשים.
*אם אני זוכרת נכון אז עד 3 חודשים נחשב
שלב דיכאון בתהליך האבל ואח"כ אמורים להתחיל לראות שיפור
ולא בטוח שבשלב הזה (הדיכאון) היא תרצה לטפל בעצמה וזה בסדר

לזכור שהזמן אומנם מרפא את הפצעים, אבל שהצלקות נשארות לכל החיים.. לפעמים הן מגרדות ומציקות
ומזכירות לנו מה עברנו ולפעמים הן סתם שם ברקע
הופכות לחלק ממנו

עוד דברים שעזרו לי. תראי מה מתאים לה..

להעסיק את עצמי בתקופת ההחלמה הראשונית כמו ספרים, סרטים ואפילו לצאת לקפה

החברות לקחו את הילדים אחה"צ ונתנו לי זמן לבד

שחברה אחת דיברה עם כמה אנשים וסיפרה להם מה עברתי כדי שלא אני אצטרך לספר

אם קחבלת המלצה מהסקירה- חייבים ךקבל.
אם לא אוטומטי- אפשר להגיש בקשה לאישור, לוקח כמה ימים.

המזכירה אמרה שתנסה לדבר עם המנהלת ותנסה לעזור

גם אני ממש הופתעתי

וזה לא המצאה שלך- נראה לי ברור שאת זכאית.
לפחות לפי מה שאני מכירה.
ממה שאני יודעת- את אמורה לתת להם את ההמלצה שקיבלת מהסקירה וכו, והמזכירה מגישה בשמך בקשה.

תודה לכן.
בעז''ה מקווה שיסתדר

נשמע סיבות ממש מספיק טובות. במיוחד שהרופאה הפנתה אותך.

בגלל מוקד אקוגני בחדר שמאל של הלב

ללא ממצאים חריגים נוספים.

 

 

הולכת.אוי כמה מוקדים אקוגנים

בכל מקרה אני בשני ההריונות לא הזדקקתי לטופס 17.

ב. בשני ההריונות נשלחתי לאקו לב עובר בזכות רקע משפחתי של מום לב. ובהריון הנוכחי גם מהסיבה שזה תאומים והריון בסיכון גבוה. וב"ה הכל תקין..

אחרי שבסקירה ראו הצרות באורטה בלב. ב"ה הכל בסדר.

בחמישי גם שלחו בגלל שברביעי היה "משהו" זה כסת"ח.

הם שולחים ישר בסכרת כי יש חשש שזה פוג בלב של העובר.

אבל עשיתי את זה דרך הקופה.

 

אם כן, הכי חשוב זה להניק אותו. אם לא, אז לתת גם מים.. לדעתי.
חוץ מזה, אומרת בזהירות, הכל לשיקול דעתך!
אם היה לו 38, שזה נישב חום יחסית נמוך... (התקין זה 36.5-37.5), אז הייתי נשארת אעתו בבית, נותנת לו מנוחה הנקה נוזלים... ואם יעלה שוב הייתי אולי חוזרת.. משתעל? מנוזל?

לנסות להצמיד אוזן לגב שלו לאזור ראות. במקרה של ברונכית בדרך שלל שומעים צפצופים. אבל עדיין כדאי ללכת לרופא

ועדיף להשאיר אותו בבית ולא לשלוח למעון.

לא צריך על כל חום ללכת לרופא.

רק אם לא עובר, או חום ממש גבוה, או התנהגות משונה של הילד שזה הכי קובע.

תודה רבה לכן!!

תרימי טלפון למוקד/חדר לידה.

בהצלחה.

כדאי להיבדק. בהצלחה.

הרופאה שאלה אותי אם עברו 24 שעות מהמכה ואמרתי לה שכן, אז היא אמרה שהכל בסדר! לפני האולטרסאונד אפילו.. ואז הסבירה שאם הכל היה תקין ב24 שעות הללו משמע אין היפרדות שיליה.
בקיצור, ברוך ה.. רק מעצבן המוניטור הזה שהכריחו אותי לעשותתת

בלי קשר לקרישיות דם

תורידי בהדרגה. נגיד עכשיו את לוקחת כל בבוקר 2 גלולות, אז תורידי ל1 וחצי לכמה ימים ואז תורידי ל1.

תשימי תחתונים שחורות. ואל תסתכלי בניגוב! כך שגם אם יהיה קצת דימום, לא תאסרי.
גם אני הייתי עם 2 והורדתי ל1 והדימום חזר ממש טיפה אבל ראיתי רק על צבעוני והרב אמר שזה בסדר גמור

זה לא תמיד מדיוק אחד לאחד...

קודם כל כל התינוקות נוחדים עם אף רחב,

דבר שני הUS מגדיל עד כדי עיוות, לא להתייחס לזה בשום אופן.

❤

האולטראסאונד קולט חלק מהגוף של העובר ויש תוכנה שמעבדת את הנתונים שנקלטו ו"משלימה" לצורה של עובר.
בתמונות של הבן שלי מהסקירה היה נראה שהיד מחוברת לכל האורך לגוף. כמובן שזה לא היה המצב אלא מה שהיה נראה לתוכנה הגיוני...

לא "צריך לחכות"!
יש נשים / זמנים שמתאים לאישה או למשפחה לחכות. זה ממש אינדיבידואלי. אם את לא שם, אין שום סיבה למנוע. תהני מהרצון.

מסכימה איתך ששניים צפופים זה כיף!

חוץ מזה, את עדיין לא יודעת איך הגוף שלך מגיב. יש נשים שההנקה מונעת להן.

הרוב מטרנה... וכבר קיבלתי מחזור... אם הייתי מניקה מלא הייתי מחכה לחצי שנה, שיקבל הנקה!

אני חושבת על העתיד, אם נהיה בתקופה קשה, נסתדר עם שניים? או שיהיה עמוס מדי?
ואני אומרת לעצמי- ועם אחד נסתדר?! אי אפשר להתנהל מהפחד הזה. לא להביא ילדים בכלל.
כרגע אנחנו שמחים ומאושרים וחזקים בגוף ובנפש, אז למה לא?
(וזה לא שההריון היה קל... אבל לא סבלנו ולא נלחצנו...)

גם אין סיבה להפסיק הנקה בתחילת הריון אם אין חולשה מיוחדת/ הריון בסיכון.
אני כרגע בתשיעי ועוד מניקה את הגדולה, בה.
וממש מסכימה עם מה שכתבו מעלי. לפעמים אנחנו מרגישות ש'צריך לחכות' רק בגלל נורמות סביבתיות, אבל צריך ללמוד להקשיב לעצמנו באמת. ואם אין סיבה למנוע- אז קדימה, לתת לה' לתת לנו את הברכה

את רוצה?
אז למה לא??
מי אמר שצריך לחכות?

הכי טבעי זה שאם יש רצון ויכולת לתת לה' להחליט

זה גם לא מחייב שמייד תקלטי
אני תמיד רציתי מייד
לא מונעת
פעם אחת לקח 7 חודשים מהלידה
פעם שניה שנה וחודשיים בערך

לדעתי מונעים עם סיבה לא סתם ככה
כשיש סיבה סבבה
כשלא- אז לא

הריון יכול לקרות כשיש מפגש בין זרע לביצית.

אם אין זרע- לא יכול להיווצר הריון.

לפני השפיכה יוצא נוזל שיש בו גם קצת מנוזל הזרע ככה שזו לא שיטה טובה למנוע הריון בצורה הזו. 

כי העובר גדל ויש לו פחות מקום לזוז

 

עם זאת, שימי לב שאין הפחתה ניכרת

ושאת עדיין מרגישה לפחות 3 פעמים ביום

 

הבטן שירדה גם הגיונית

את מתקרבת ללידה.

בשלושה ימים בקושי יש הפריה.

בביוץ יכול להיות כמו כאבי מחזור.
זה הזמן לתפילות והשתדלות

ולפעמים אפילו יש דימום ועדיין זה הריון.(קוראים לזה דימום השתרשות)

 

זה קשה
זה מסקרן
אבל.. צריך לחכות לפחות ליום-יומיים לפני האיחור ( גם זה מוקדם, אבל יש סיכוי)

שאת מדברת עליהן.אבל גם בתחיחת הריון אותם כאבים בדיוק גם אני חשבתי כמוך אבל ב'ה.לכן יש סיכוי ממש לא להספיד.בהצלחה יקרה.!!!

ככה שכאבים כאלה ואחרים לא מחייבים כלום.
ויש המון תופעות דומות של הריון ווסת.

כולל בחילות, עצירות, הקאות, כאב.

איזה שעה שעתיים ומתרכזת רק בלהרגיש תנועות

ולנוח?
שתית?
לדעתי אם כבר עברה חצי שעה לכי להבדק

וסליחה שאני קשה אבל זה עדיף מלהצטער אח"כ

אבל אולי תנסי להרפות לחץ ולשחרר - לפעמים זה עוזר. הייתי מחכה שעה, אולי רואה במחשב משהו קליל כדי לא לחשוב על התנועות. אם זה לא עוזר ולא המתוק, הייתי נוסעת להיבדק- רק כדי להיות רגועה. בהצלחה רבה!!

 

 

בגלל זה לא יכולה לשכב אבל ניסיתי שוקולד...
אני די קרובה לבריאות האישה לכן אני חושבת שאלל להבדק לכל מקרה.

אני בתור לus ופתאום התחלתי להרגיש תנועות חלשות 😱
שמחה ומאושרת. אבל להשאר לעשות את הבדיקה ????
איזה מרפי.
ב"ה

העיקר בשורות טובות

לפעמים צריך ארוחה טובה או משהו מלוח.