פורום הריון ולידה (עמוד 4106)

שלח לך איש שמכיל ואוהב אותך בדיוק כמו שאת.

את ודאי אישה מיוחדת מאוד שזכית ושבעלך קשור אלייך כל כך למרות מה שאת חושבת על עצמך.

יש לך כל החיים להשתדל לעבוד על עצמך. אם הקב"ה ובעלך סבלנים כל כך, למה את מחמירה עם עצמך?

אסור ככה.

לאט לאט. תשתדלי מה שאת יכולה. ומה שלא, לא.

גם אני בהריון ועובדת מהבית.

את בכלל לא דפוקה, זה ממש קשה לעבוד מהבית. צריך המון המון משמעת עצמית, ובהריון עם כל התופעות הנלוות זה קשה פי כמה.

לגבי בעלך- אני לא חושבת שאת משלה אותו.

את עושה כמיטב יכולתך כרגע, ושניכם יודעים את זה. חוץ מהעבודה הטכנית מהבית, את עובדת בעבודה קשה פי כמה שדורשת מהגוף שלך מאמצים אדירים ולוקחת ממך המון חומרים חיוניים. 

האם יש לך עזרה כלשהי? זה מאוד לגיטימי לקחת עזרה בתקופה בה את נמצאת. אני הגעתי למסקנה שקל לי יותר לעבוד כשאני יודעת שהבית מסודר פחות או יותר (אפילו אם נערה באה לסדר לי אותו בתשלום).

פרט לעזרה בעבודות הבית, מה שמאוד עוזר לי בעבודתי כעצמאית מהבית הוא לשאוב הנאה מעצם ההספק שלי.
מה שאני עושה זה לומר לעצמי שאני עושה עכשיו רק משימה אחת בעבודה.
אני בוחרת לרוב את המשימה הכי קשה (לבלוע את הגלולה המרה דבר ראשון), ואח"כ הכל הרבה הרבה יותר זורם. כשאת צריכה להתמודד רק עם משימה אחת, הכל הרבה יותר פשוט.

עוד רעיון שמאוד עוזר לי- להסתכל על השעון. לומר למשל: עד שעה 11:30 אני צריכה להספיק 2 משימות. לכוון שעון מעורר לשעה הזו, ולהתחיל לעבוד על 2 משימות בלבד. 
חשוב להציב לעצמנו רף הגיוני של משימות. אני משתדלת באופן אישי לא להגזים, אלא להסתכל על הניסיון שלי ולראות לכמה אני באמת מסוגלת.

על כל פעם שאני כן מצליחה לעבוד למרות הכל- אני מחזקת את עצמי בלי סוף.

ואם את חלשה וממש ממש ממש לא מסוגלת יותר, לכי לישון. אחרי השינה תרגישי הרבה פחות עייפה ומותשת, ועם מרץ חדש לעבודה.

בהצלחה יקרה!

בטח התכוונת לפותחת.

את צריכה להיכנס לתגובה שלה, ללחוץ על "תגובה" ולהגיב משם.

אני גם לפעמים מרגישה דפוק כשבעלי עושה יותר מידי ואני מרגישה שלא עשיתי מספיק..

והוא עוד מחמיא ומפרגן לי..

אז קודם כל להודות על בעל כזה נפלא!! 

ודבר שני יכול להיות בפנים עמוק שזה גם סוג של גורם, ז"א אין כ"כ משהו שמחייב כשאת יודעת אפילו בתת מודע שבכל מקרה יעריכו אותך ויפרגנו.. סתם נקודה למחשבה

מה שיכול לעזור זה לחשוב דווקא בגלל שהאיש שלך כזה חמוד ומפרגן אז תנסי לעשות מאמץ לתת לו יותר..

בהצלחה וחיבוק 

ובינתיים, תני לשד הזה יותר מנוחה - תניקי יותר מהצד השני (בזהירות, לא להגיע למצבים של גודש באף אחד מהצדדים - תצטרכי להוציא - עדיף ביד אל ספל, מהצד הפגוע, וכשתחלימי, תצטרכי לאזן חזרה את הכמויות בצד שממנו את נותנת יותר).

עזרת לי מאוד!

גם אני בהריון וגם אותי משגעים.

אז אני אומרת משהו בסגנון:  שכשאני אדע- אני איידע.

אבל לא אומרת שאני לא בהריון, חלילה.

אני גם לא אוהבת לשקר וגם מפחדת לשקר. במיוחד בדברים כאלה.

"ברית כרותה לשפתיים", חלילה.

(וקראתי פעם בספר של הרב זילברשטין על זוג שהגיעו אליו

וסיפרו שהאישה היתה בהריון והיו להם עוד ילדים והבעל התנהג בצורה לא ראויה לאחד הילדים וזה הרגיז את האישה.

אז היא אמרה לו ככה בפליטת פה: לא מגיע לך ילדים! ה"י.

ושלא נדע, שלא נדע- היא נאלצה לעבור הפלה לאחר מכן.

באו לרב בשאלה מה לעשות.

אז הרב זילברשטין הוכיח את שניהם ואמר

לאיש- שצריך ללמוד איך להתנהג לילדים

ולאישה- שבשום פנים ואופן לא תגיד דברים כאלה. כי ברית כרותה לשפתיים.

והורה להם דרך תשובה ונפקדו שוב.)

שיהיה לך בשעה טובה ובהצלחה רבה!

יש אמירה בגמרא לשנות מן האמת במסכתא פוריא ואושפיזא. פוריא זה עניינים אינטימיים. יש פוסקים שזה חל גם על הריון.

שבעבר אישה שלא רצתה שידעו שהיא בהריון בגלל עין הרע (למשל אישה שעברה הפלה וכד') יכולה ללכת בבגדי נידות כדי שיחשבו שהיא לא בהריון.

(שם דנים האם למרות שהיא מוחזקת כנדה בחוץ אם בבית בעלה והיא מותרים)

אז אולי לא לשקר ממש אבל לעשות תרגילים שיחשבו שאת לא בהריון. 

כל אחת יכולה לבחור מתי הכי נכון לספר על ההריון...

נשמע שאת סובלת מסינוסיטיס קל. וטיפול הומאופתי ישקלל גם את מצבך הרגשי לקראת הלידה, ויחזק אותך מכל הבחינות.

גמבה, כרוב, קיווי, תותים. גם תפוחים אדומים רגילים זה מצויין.

ותשתדלי להרפות. לא לחשוב על הלידה ועל מה שיהיה אחר כך יותר מדי...

רפואה שלמה.

וכמה זמן בערך בשביל שזה יועיל?

מכירה של מילגה

טוב, פשוט אנסה להגיע לחנויות ולראות...

אם לא -0 תנסי. גם אם בהתחלה הוא רק נמרח עם זה, זה בסדר. זה שלב ראשון בדרך לאכילה.

הרבה תינוקות לא מסכימים לכפית ומעדיפים לבד...

אולי אם רגיל לא עובד, אז אחד עם משחה יותר חזקה.

אם יש באמת בעיה של ריח רע מהפה זה מגיע ממקום עמוק יותר

יש לקנות בבית מרקחת "מנקה לשון" חפשי על זה באינטרנט. אצלינו זה עזר

לפעמים הבעיה נובעת דוקא מזה שלא אוכלים

מכירה את זה שקשקמים בבוקר יש ריח רע ואחרי שאוכלי זה עובר? אולי זה בגלל שהאוכל מנקה את החלקים היותר עמוקים של חלל הפה ואולי בגלל שקיבה ריקה גורמת לכך שיצא ריח רע דרך הפה, לא יודעת.. אבל יש אנשים שבצומות קשה לעמוד לידם..

האמת שזו לא שאלה כל כך מביכה, התופעה נפוצה יותר ממה שנדמה לך

אני הייתי ממליצה לך ללכת לרופא אף אוזן גרון,

ועוד נקודה למחשבה - את בטוחה שהבעיה היא אמיתית אוביקטיבית או שאולי יש לך סתם רגשי נחיתות ובאמת לא מדובר בריח חריג? 

למה את אף פעם לא מגיבה במקום הנכון?

אני מניחה שרצית להגיב להודעת הפותחת, וכרגע הגבת סתם באמצע...

זה ממש מפריע כל פעם מחדש...

היא ביקשה כל כך בעדינות.

ובאמת בצדק..

אם הייתי מזדהה, היית בודקת את ההודעות שלי שאני מגיבה במקום??

מדובר בבחורה שממש בכל שרשור מגיבה סתם באמצע בלי קשר למגיבה מעליה.

זה מאוד מפריע לניהול תקין של השרשור! וזה לא פעם ראשונה שמעירים לה.

אני לא רוצה לפתוח פה ויכוח, אבל הערתי לה בצורה מאוד מכבדת ואני חושבת שהיא צריכה לקחת את הדברים לתשומת ליבה.

הרבה פעמים מעירים פה לבנות אחרות שמגיבות לא במקום, אז למה פתאום זה נראה לכן לא בסדר?

התגובה אולי יורדת למטה, אבל אם תעמידי את הסמן לצד הנקודה האדומה בתחילת השורה הראשונה של התגובה, תראי שגם מי שהגבת לו מסומן באדום.

או מופיעה למטה אחרי תגובות להודעה אחרת אומנם, אבל שנשלחו לפני שאת שלחת את התגובה שלך.

זה לפי התור והסדר.

תוקעים למגיב כזה את הסירטון הקבוע של איך לשרשר נכון?

יש סיבה לשירשור נכון ועל פי הסדר. ואם רוצים להגיב בפורום, רצוי שזה יהיה בצורה מסודרת.

אפשר להעיר, והאנונימית העירה מאוד בעדינות. 

התייעצת עם רופא משפחה?

זה יכול להיות מזה

מה ששמים אחרי גשר..

זה גם עושה ריח מזעזע..

מנסיון

אבל אין לך ממה להתבייש

לכי אפילו לרופא משפחה

ותבדקי ממה זה יש בדיקת נשיפה

ועוד כמה שבודקים אם יש חידק

או משהו

ואני לא משווקת או משהו כזה.

פשוט עוזר.

ריח רע יכול להיות:

1. מהלשון, החך, פנים הלחיים. תנסי בצחצוח לעבור גם קצ עליהם ותראי אם עוזר. תצחצחי היטב! עד שהשיניים חלקות למגע מכל הכיוונים!

2. משאריות אוכל רקובות בין השינייים, בכל מיני סדקים ומתחת לכתרים. זה נראה לי הכי נפוץ וזה ריח מזעזע!

3. באמת מהקיבה. כדאי ללכת לרופא משפחה.

אבל קודם תנסי את הצחצוח והניקוי עם חוט, אולי זה כבר יעזור.

לפעמים מצטברת הפרשה בעלת ריח נורא בשקדים.

מספק ללחוץ על השקד עם קיסם (בזהירות, לבדוק שהקיסם שלם), ומיד המוגלה הישנה שהצטברה מתנקזת החוצה.

אפשר להתעלף מהריח של זה  כשזה על הקיסם. אז לחשוב איזה ריח זה מפיץ בחלל הפה.

אכילה של ירקות מותססים (ירקות שהיו בתוך צנצנת מים ומלח בלבד ללא מגע עם אוויר, כמו חמוצים ביתיים, ללא חומץ) והימנעות מסוכר וחלב למשך שבועיים אמורה לפתור את הבעיה

ולקחת פרנטאל.

אני לא יודעת אם אני מחפשת לשמוע עצות.

לא מאמינה שאמצא תשובות ואין לי כוח להגיד תודה מנומס למי שתנסה לענות לי.

כמו להפיל ואיך אסתדר צריך לשלוח את העובר לאומנה

זה נקרא דיכאון או ריאליות (רקע המצב לא טוב אצלינו בפרנסה ובשלום בית

ללכת לטיפול זה הרבה כסף וטרחה, זמן, נסיעה ומישהו שיאר עם הקטנה. אני רוצה.

ההרגשה שלי שאני מבקשת מבעלי שיקח עלי אחריות. שיגיד לי שהוא בעד שיראה לי שזה חשוב לו. אולי לכן אני מנסה לזעוק במקומות שגורמים שיהיה לו אכפת כמו המראה שלי וחיי אישות. כי אחרת הוא לא רואה שקשה לי. 

אמרתי לו אתמול שנראה לי אני בדיכאון אחרי לידה אז הוא אמר שהוא חשב על זה אבל כאילו זה הכי הגיוני שזה יקרה לי.. אני הרי תמיד דכאונית.. אז לא צריך "להתרגש"

שאת יודעת בדיוק מה נכון בשבילך ומה כדאי לך לעשות, ואת גם מסוגלת לדאוג לעצמך, רק מה חוסם - הצורך הנואש הזה שהוא יבין שאת צודקת, שיאמין לך, שיזרום איתך.

תשמעי, הייתי שם. אני יודעת מה זה הצורך הזה, כמה שהוא חזק.

ובכל זאת אני אומרת לך בצער: תניחי לזה לעת עתה. לא מאמין לך - כפרת עוונות. לא לוקח עלייך אחריות - תיקחי את על עצמך. כי את חכמה ועוצמתית ויודעת, ויש לך רשות מלאה להחליט גם אם דעתו שונה. לגבי עצמך - דעתך היא הקובעת.

הרבה סיכוי שלאחר זמן הוא יראה שצדקת. אבל גם אם לא - זה שווה את זה.

את לא צריכה לטרוח להגיד תודה מנומס. אני מבינה אותך.

באיחור קלטתי שכתבת שאת לא רוצה עצות מעשיות, ואני לא כיבדתי את רצונך בהודעה הזאת.

אני מתנצלת, ועוזבת את העצות. רק תפילה שיאר ה' פניו אלייך, ותראי בישועותיו.

יש לך מודעות גבוהה

תשבי עם בעלך ותבקשי ממנו שיעזור לך ויעודד אותך ללכת לטיפול.

זה קודם כל למענך! ואח"כ גם למען המשפחה והסביבה כמובן.

התינוקת המתוקה שלך צריכה אמא עם כוח ושמחה. 

והסבל הזה כ"כ נורא!!

דיכאון זה לא משהו שניתן להתרגל אליו ולהסתדר איתו. גם אם בעבר חווית את זה.

את לא צריכה "לשרוד בחיים". החיים נועדו לשמוח ולהינות.

הכי מבינה שבעולם! הייתי שם. בחור השחור הנורא!

ועכשיו ב"ה, עדיין מטופלת ויודעת להעריך בכל דקה של שמחה!

נשואה טרייה.. שלושה חודשים..

מתבישת לפתוח נושא כזה עם אנשים ככה שיעוץ אישי ירד מהפרק..

כואב לי כל זמן היחסים ואחרי.. שורף

לצערי את לא היחידה שעוברת את זה. וחבל לסבול..

מסוג הדברים שכשלא מדברים עליהם המצב רק מחמיר מיום ליום.

ממש לא כדאי "לסחוב" את זה. יכול להיות פתיר, גם אם לא מיד. 

בהצלחה!

או ל@הפתעה! ולהיכנס לפורום  "פתחי לי רעייתי" בענייני כאבים נשיים.

נשמח לעזור!

קודם כל הכניסה למעון היא מעמסה פסיכולוגית מאוד קשה לילדים והרבה מאוד ילדים חולים מאוד בהתחלה.

ברמה הפרקטית את יכולה לתת לו ויטמין סי, ביוגיאה, תזונה טובה וחשיפה לשמש. ואם זה ממש קיצוני אז טיפול הומאופטי או דיקור סיני עם צמחי מרפא (לא פרטת הרבה אז לא יודעת בדיוק מה להמליץ).
וגם, את יכולה לראות את השרשור על החיסונים ולהיכנס ולהתרשם.. ילדים מחוסנים חולים המון כי המערכת החיסונית שלהם חלשה. הבן שלי לצערי חוסן מלא ובחודש הראשון שנכנס לגן היינו יום בגן שבוע לא יום בגן שבוע לא. והוא היה חולה כל הזמן, דלקות אוזניים, ריאות וכולי.
הנקה יכולה להגן על דברים בסיסיים כמו וירוסים ולעזור לגוף להתגבר אבל כשחושפים את התינוקות לכמות כזאת עצומה של רעלים בגיל כלכך צעיר ההנקה כבר לא יכולה לפעול כמו קסם..

א. אם זה ככה כשהוא יונק אז תארי לעצך איך היה בלי הנקה...

ב. עכשיו חורף. הרבה ילדים במעון עם חלונות סגורים ומזגן. 

זה די צפוי...אמנם יונק אבל עדיין מערכת החיסון היא לא של מבוגר.

אומרים שעישון מסוכן, אז איך זה שסבא המעשן שלי בן שמונים, בלי עין הרע, ובע"ה עד מאה ועשרים?

כי ה'אומרים' הזה מבוסס על סטטיסטיקה, וסטטיסטיקה עושים על מדגם של אלפי תינוקות, ואז רואים שבין היונקים שביניהם היו הרבה פחות מחלות.

לתינוק אחד בפני עצמו - אי אפשר לדעת. כמו שכתבו לך - את לא יכולה לדעת כמה מחלות היו לו אם הוא לא היה יונק...

ואני לא אוכל לדעת אם ניתוח כפתורים היה נחסך מהבן שלי אם הוא היה יונק. אני יודעת שבאחוזים - תינוקות תמ"ל נוטים יותר לדלקות אוזניים מתינוקות יונקים. אבל לגביו עצמו? איך נדע.

מה שנשאר זה להסתמך על המספרים הגדולים, ולדעת שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו, וה' הטוב בעיניו יעשה.

עוד חלק מההשתדלות היא אוורור. הבית מאוורר טוב? את יודעת אם מקפידים על זה גם במעון?

ואכילת פירות וירקות שאת מקפידה - יישר כוחך.

שירגיש טוב הבונבון!

אני יודעת שזה לא נעים שהם חולים אבל החום זה הדרך של הגוף להילחם בגופים זרים

אם עד עכשיו הוא היה בבית המערכת החיסונית שלו לא הייתה צריכה להתמודד עם כל כך הרבה דברים. הבום הזה קשה לחלק ילדים, תוסיפי על זה שחורף, תוסיפי על זה שהכניסה הייתה חדשה למקום שלא מכיר.
אם זה רק חום, אל תורידי חום ותני לו עור לעור, חלב אם והרבה אהבה. אם את מרגישה שצריך חיזוק כללי את יכולה לתסף את עצמך אפילו בויטמין סי ויעבור אליו בחלב ולתת לו פרוביוטיקה שנקרא ביוגיאה.

וזהו, אני מאמינה שזאת תקופה שתעבור.

קודם כל, בטח שלא ביום אחד שהוא בדיוק שתחילת שבוע 13 הכל נעלם לכולן..

תכיני את עצמך שזה יכול לקחת יותר,זה עדיף.

אצלי - משבוע 12 התחלתי בהדרגה איטית להרגיש יותר טוב. משבוע 14, שמתי לב שכל יום אני ממש מתחזקת. בשבוע 16 כבר יכולתי להרגיש שאני אחרי זה לחלוטין, ב"ה. 

מבחינתו כבר בשבוע 15 כשסופסוף ניגשתי למטבח ולא הוא היה צריך..

אבל גם אני מחכה כבר שיעבור.

כבר בשבוע 26... אבל באמת כבר משבוע 13 ההקאות פסקו כמעט לחלוטין ונשארו רק הבחילות.

אני בשבוע 14+ ועדיין עם בחילות ועייפות...

לא אכפת לי שיש לי בטן קטנה.

העניין הוא שבהתחלה היה לי ממש בטן גדולה, ועכשיו כאילו מלא זמן לא גדלה.

רוצה לשמוע על מקרים כאלו. לא על מקרים של אנשים עם בטן גדולה,

 הדאגה הקטנה שיש לי זה שאולי חלילה העובר לא עולה במשקל כראוי.

אבל העניין הוא שמאז בערך לדעתי לא גדלתי יותר מידי. טוב, אמשיך לעקוב..

יוצאת לי בטן די מוקדם ולא בכל ההריונות זה תופח ותופח...

בשבועות מתקדמים אני נראית קטנה יחסית..

תבדקי באולטרא סאונד שהאורך והמשקל תואמים את השבוע המדובר

ושהעובר ממשיך לגדול בהתאם.

ותאכלי בריא ושמרי על עצמך!

מנסיון של ציסטה בשחלה מומלץ להוציא אם הן לא ממש ממש קטנות כי הן עלולות לגדול ואף להתנועע בחופשיות.

ממליצה מאוד לפנות מיידית לרופא נשים. ישנם כדורים מסוימים שממיסים את הציסטות. (אבל הן גם מונעים הריון)אם זה לא עוזר מקסימום הוצאה בניתוח לפרוסקופיה שזה מאוד פשוט וע"י מעין מחט שמחדירים לאיזור. משתחררים כבר באותו יום.

אם הן לא מאוד קטנות לעניות דעתי לא כדאי להכנס איתן להריון כי בהריון עצמו אי אפשר לטפל בהן באחת הדרכים שציינתי ואז אם הן גדלות או זזות זה ממש בעייתי ועלול להיות מוכן.

קודם כל מנסיון, זה כואב מאוד!!!!

זה קרה לי (לא ידעתי שיש לי ציסטה) והייתי ברחוב, פשוט נפלתי לרצפה הזמינו לי אמבולנס, הכל בגלל הכאבים. דבר שני זה יכול לפגוע מעצם התזוזה באיברים בגוף.

אבל חשוב להסתייג, יש הרבה נשים שיש להן ציסטה והן חיות איתה בשלום. אם היא קטנה אז הסיכון לא גדול ולפעמים חבל להתערב כשאין צורך.

בגלל שאמרת שגילו לך כמה ציסטות פשוט תפני לרופא נשים וע"י אולטרסאונד ואגינאלי יוכל להעריך את הגודל והבתאם לכך את הסיכונים, ככל שישנם.

בהצלחה.

גם לי יש מידי פעם כאבים באיזור השחלות. לפעמים ממש חזקים.

אם היו שם ציסטות, זה משהו שהיו אמורים לראות באולטרסטונד וגינאלי רגיל? או שזה מצריך בדיקה מיוחדת?

כי עשו לי א"ס לא מזמן, אבל לא כדי לחפש ציסטות או משהו..

אצלי ראו בואגינלי, אך רק בבדיקה מיוחדת ראו את כל הגודל.

אולי אלה ציסטות קטנות ויש לך נטיה לשחלות פוליציסטיות, אולי סתם ציסטה אחת..

אי אפשר לדעת כלום מהתיאור שלך.

אל תבהלי, אם מדובר בקצת בלגן הומונלי זה אחד הדברים הקלים לטיפול.

יכול להיות קשור לכניסה להריון אבל פשוט אי אפשר לדעת כלום ממה שכתבת.

לגבי מה שכתבו לך פה על הוצאת ציסטות גדולות:

בדרך כלל הדבר האחרון שרוצים לעשות הוא התערבות ניתוחית.

גם ציסטה גדולה רגילה יכולה להיספג לבד תוך כמה חודשים.

אם יש תסביב שחלתי אז באמת אין ברירה אלא לנתח (עברתי כזה) אבל אלה כאבים שאי אפשר לטעות בהם. אל תדאגי סתם.

פשוט תלכי לרופא לברור.

בד"כ נעלם לבד אחרי כמה חודשים, אז לא עושים עם זה כלום חוץ ממעקב.

יש הבדל גדול מאד בין ציסטה בשחלה/שחלה פוליצסטית לבין תסמונת השחלות הפוליצסטיות.

הכי כדאי להתייעץ עם גניקולוג.