פורום הריון ולידה (עמוד 4135)

לפתוח את החלון לגמרי ואם קר פשוט למעט בכניסה לחדר במשך היום.
אגב, יש תרסיס של בדין בצבע כחול עם ריח מעולה. לי הוא ממש עזר בעניין הריחות בהריון..

נראלי שזה על סוללות או בעצם עד שנגמר לו התכשיר וקונים פשוט חדש.

זה מין מכשיר שכל כמה דקות מוציא פרץ ריח נעים(את יכולה לבחור בחנות את בקבוקון הריח לפי הטעם האישי שלך). יש אותו בדרך כלל בחנויות בגדים וכאלה..

אנחנו קנינו את זה אם אני לא טועה ברמי לוי.

 

ותנחומיי! לי זה קרה עם במטבח.. מסכן בעלי היה מנקה אותו כל רגע כמו מטורף. ברוך ה' עבר לפני שבוע בערך.. זה עובר בסוף

לקחת את השמיכה והכרית- ולנער אותם עם חבטות בחוץ..
לנסות לדפוק גם כמה חבטות הגונות במזרונים...
לשטוף טוב מתחת למיטות! הרבה פעמים מצטבר שם ערימות אבק וזה מה שעוזר לריח המעופש.
אם יש וילון- לכבס אותו.
לנקות את המסילות בחלון, גם בהן מצטבר אבק.
ועלה לי רעיון(לא ניסיתי מעולם, מודה). יש דפים כאלה של ריח טוב לכביסה. אולי לקנות כאלה ולשים בין המצעים לכלי המיטה?

הרגת אותי!!! אנחנו בקושי זזות בתחילת הריון... ( לא הפותחת )

ננסה את התרסיס כביסה בעז''ה, דברים שמבשמים את החדר לא עוזרים לריח שספוג במצעים...

דווחו אם יש עוד רעיונות ופתרונות!

אז בימים הראשונים יהיה ריח של חומץ אבל אולי יעזור לשאר. (ואפשר להוסיף לכביסה של המצעים)

אני שמה כשאני מטגנת כוס חומץ במטבח ואח"כ אין ריח של טיגון..

גם אני סבלתי מזה מאד בתחילת ההריון.

לפעמים הייתי ישנה בסלון על הספה כי לא יכלתי להכנס לחדר.

והחלון היה פתוח שם כל היום אז זה לא בעיה של אורור. זה ריח של החדר

שאת מריחה בגלל הרגישות של ההריון.

האיש שלי כל הזמן מציע שנישן בחדר אורחים או שהוא יישן בסלון וכל מיני כאלה. ותמיד אני נוזפת בו על הרעיונות המטופשים...

איך שהחזרת רותי אחורה... היה לי את זה בהריון הקודם, מילה במילה מה שכתבת לעומת זאת בהריון האחרון זה לא היה לי. ממש מעניין

 

בכולופן מה שעזר לי אז (וגם זה רק חלקית, סורי) - עליתי על זה שמקור הריח זה הכרית של בעלי שסופגת את הריח של השיער שלו נורא מהר והייתי מחליפה לו ציפית כל יום.

 

אבל באמת לא היה לי פתרון שעזר עד הסוף, איפשהוא בסוף השליש הראשון זה עבר

 

תחזיקי מעמד

אני קוראת את השרשור הזה בעניין אע"פ שאני לא בהריון כי באמת מעניין אותי הרעיונות.
בקשר לכרית של הבעל, יכול להיות שעלית פה על משהו..
יש איזה בעיה רק אצל גברים, הכרית מסריחה. אולי כי השיער קצר והקרקפת נוגעת, אולי ראש שומני יותר..
ממליצה להשתמש במגן כר, כזה אטום עם מגבת בצד החיצוני. ואותו יחד עם הציפית לכבס כל שבוע. זה יותר פשוט מלכבס כל יום וזה עוזר גם לשמור על הכרית עצמה ללא ריח כך שאחרי החלפה זה נקי לגמרי.

בלי המגן הזה בעצם הכרית מחזירה לציפית את הריח הרע כל יום מחדש גם אם חליפים ציפית..

באמת אז גיליתי את המגן כרית, איזה קטע

ובכל אופן הייתי מחליפה ציפית כל יום ואת המגן כרית מכבסת כל כמה ימים, אפילו פעמיים בשבוע

אולי באמת בגלל שהשיער קצר והקרקפת נוגעת

 

נראה לך ששומני יותר זה נטיה של גברים? כי באמת אצל בעלי תוך יומיים נהיה כתם שומני גדול על הכרית

 

כשעליתי על העניין הזה לקחתי את כרית הנוצות וכיבסתי אותה במכונה! במחשבה שגם אם היא תהרס לא נורא כי במצבה עם הריח שנספג בה היא במילא תלך לפח... בסופו של דבר יצאה בסדר מהמכונה. ייבוש של כמה ימים באוויר וחזרה לשימוש סדיר.

השמש מחדשת והורגת חידקיים. .יותר טוב מהכביסה! !! אז להוציא להשתזף שמיכות כריות ומזרונים.. וכמובן צריך שמש בשבילזה

ממש טובה! היה לנו מעולה!
ויש החזר חלקי מלאומית. לא זוכרת בדיוק כמה אבל כמה מאות. יצא ששילמנו בערך חצי מההתחלה.

שיהיה הבריאות

הוא גם מומחה ויש גם עוד רב הרב שלזינגר ....הם מומחים בתחום הזה עד כמה שידוע לי 

 

מומחית לאולטרסאונד.

קוראים לה דוקטור נילי ינאי.

היא מקבלת במרפאה פרטית שלה באיזור נחלאות או לפעמים אומרת להגיע אליה להדסה עין כרם. 

היה לי גם עובר עם ראש קטן והיא עשתה לי מעקב ואולטרסאונד מורחב ומאוד הרגיעה אותי.

ממליצה מאוד להוציא את הכסף ולהתייעץ איתה.

 

אם את רוצה את המספר שלה במרפאה כדי לקבוע תור, תכתבי פה ואני אכתוב לך.

עושה עוד ועוד אס.רק שואלת אותכן מניבונכן אם זה סימן לילד עם בעיה גנטית

שזה המומחיות שלה בעולם (לא רק בארץ יש לה שם טוב).
בהריון של הבת שלי גם היה לי ככה. הכל היה קטן בדגש על הבטן והראש ודוקטור ינאי בדקה אותי, עשתה אולטרסאונד מכוון לכל המקומות ובסוף היה לי iugr שזה עובר קטן (נולדה 1.900) והיו צריכים ליילד אותי יותר מוקדם (בתחילת תשיעי) כדי שלא תכנס למצוקה בגלל הגודל.

זה ה"בעיה" היחידה? גודל? יש עוד סימנים? כמה העיכוב?
יש כל כך הרבה משתנים.. הלוואי שככה מהאינטרנט ומקריאה מישהי היתה יכולה לתת לך תשובה
לכן, כמו שכתבה גם אנונימית.. כדאי להתייעץ עם רופאה מומחית כמו ד"ר ינאי
יש גם את ד"ר נדג'ארי "המלאך" שהוא מדהים אבל שמעתי שיצא לפנסיה ואני לא יודעת אם הוא עדיין עובד

יכול להיות שזה לא תליו רק בקופה, אלא גם במיקום.

אני בכללית ומעולה לי.

 

לרופאים נשים טובים יש תורים ארוכים.
מה שכדאי זה למצוא רופא טוב, שיש אפשרות להגיע אליו במקרים דחופים גם ללא תור. כלומר ידוע שמקבל קצת לפני שעות הקבלה או אחריהן כשיש צורך. או שהמזכירות בסניף עוזרת להיכנס בין התורים.
אצל הרופא הקודם שלי לא היתה אפשרות כזו, ועל כל מקרה דחוף (אפילו פטריה- זה מהיום להיום. וגם על דימום שהפך להפלה לא ראיתי אותו. ישר מוקד נשים) הייתי צריכה לרוץ למרכז בריאות האישה.
הרופא הנוכחי מגיע לפני הזמן ויוצא אחרי הזמן. זה אומר שכמעט תמיד יש עיכובים אצלו, אבל זה שווה את הידיעה שכשתצטרכי יהיה לך לאן ללכת.

בשביל לבחור קופה הייתי מבררת עם חברות שגרות בסביבה איפה יש את השילוש המוצלח- רופאי נשים-ילדים-משפחה, טובים קרובים ובזמינות נוחה.
בהצלחה!

ותלוי מי הרופאה שלך.

לרופאה שלי שהיא רופאה מעולה!!! - מאוד קשה לקבוע תור.

לעומת רופאה אחרת שפחות הייתי מרוצה ממנה ויש לה תורים זמינים יותר.

 

בכל אופן מעדיפה ללכת לרופאה הראשונה שציינתי למרות שהיא פחות מזמינה מהרופאה השנייה...

הייתי במרפאה אחת שהתורים שם זה סיוט - ולהיות שם בכל פעם זה חצי יום, ועכשיו עברתי למרפאה אחרת באותה עיר - ורגוע שם מאוד, ויחסית יש תורים זמינים...

בקיצור, לא נראה לי שזה קשור לקופת חולים, אלא למיקום ולביקוש של כל מרפאה בפני עצמה.

זה בעיה ארצית כנראה- שפשוט תורים לרופאי נשים זה דבר שדורש המתנה ארוכה לרוב.

זה פשוט הזוי, אני לא מצליחה להבין את זה!!

הייתי זקוקה לטיפול רפואי דחוף לפני ההריון בכלל. הייתה לי עד אז רופאת נשים פרטית שטיפלה בי במשהו ספציפי.. בקיצור מצאתי את עצמי עם בעיה דחופה ואם שום תור פנוי בערך..

 

בסוף מצאתי רופא, הוא בהחלט היה נחמד וב"ה הוא גם הרופא שלי היום, אבל גם אצלו - יש שעות מאוד ספציפיות, ואני לא מצליחה להבין למה לקבוע תור לרפואת נשים זה משהו כזה מסובך? יכול להיות שיש מחסור בארץ ברופאי נשים??

 

עד כאן פרקתי..

כולם תפוסים מראש..

רק במקומות שקטים התורות ריקים

וגם שם ..

כי יש תפיסת תור מראש..

לדעתי

אפשר ללכת לבית חולים ודי..

הם עושים שם מעקב העמסות סוכר והכל..

ילדתי בחגים ורק שם היה פתוח כל הזמן..

זוועה ההרגשה הזו..

כל הזמן בודקים אותי וזה בהריון

ופתאום  נזרקים למים למעקב פוסט דייט ולבית חולים

אין לי לאיפה ללכת..

אין מי שיעזור

הם מסירים אחריות..

אני צריכה לפתוח על זה שרשור

אם יש עוד כמוני שמרגישות ככה..

כאילו כל ההריון יש מומחים ומיעצים ופתאום ללדת זה לבד-לבד

אף אחד לא יכול להגיד לך אם את בלידה או לא

וכולי..

(פעם הבאה נראה לי אני אלך למילדת בפרטי...)

אבל כאילו נעלמים כל האנשי מקצוע ונשארים נתונים לחסדי המילדת

שאם היא דפוקה הלך עלייך..

בשביל מה זה ככה..שההריון ילך כשורה עם  מעקב אחות והרופאות יגיעו לחדר לידה

שם צריך אותם-ההרגשה שלי משם היתה של מבוכה ובילבול וסנדלריות כזו.

וגם כשיש רופא הוא בא ומשתלט על הכל.לי לא הסבירו כלום ולעומת ההריון שם הייתי בובת סמרטוטים

העיקר התינוק ולא אני...

אני, בלידה האחרונה, שבוע לפני התל"מ שלי הרופאה המקסימה שלי יצאה לחופשה ושלחה אותי כבר מאז למעקב בבי"ח.

באתי בשבוע 39+ לבי"ח ולא ממש רצו לבדוק אותי שם.

אמרו שאני שייכת לקהילה עדיין ורק אחרי התל"מ- הם מטפלים.

 

בקיצור- היה לא כ"כ נעים.

 

לכן ממש מוזר לי שהסכימו לטפל בך בבי"ח.

 

היתה עוד פעם אחת כשהייתי בחודש שמיני והיו לי ממש לחצים וכאבים חזקים למטה והלכתי למרפאת נשים שלי. לרופא תורן.

והוא ברוב "חכמתו" רצה לתת לי הפניה למיון בבי"ח שאלך לעשות שם מוניטור ואת שאר הבדיקות ולבדוק אם אין צירים ואין פתיחה וכו'.

אמרתי לו: סליחה? למה אני צריכה לשרוף יום שלם בבי"ח אם אתם צריכים לעשות את המעקב הזה כאן במרפאה שלי?

מה התברר?

היה להם לחץ גדול במרפאה באותו יום והרופא קיבל הוראה מהאחיות לא להכניס להם הרבה בנות למוניטור וכו' ולכן הוא נתן לי די בשמחה הפניה למיון שאני אעשה את כל הבדיקות שם.

לא הסכמתי!
התעקשתי לבצע את הבדיקות הללו במרפאה במקום לשרוף יום שלם בבי"ח וב"ה עשו לי הכל במרפאה וחזרתי הביתה לחיים טובים ולשלום יותר מהר מימה שהייתי "מבלה" בבי"ח.

ויש לי ניסיון (לצערי) מהמתנות במיון בבי"ח.

אבל זה בית חולים לא עמוס..

מאמינה שגם עם הפניה

אפשר לבוא

וזה תלוי

חברה שלי עשתה בבית חולים מעקב כל ההריון

 

איך היא הצליחה לעשות שם מעקב כל ההריון?

אולי היא היתה הריון בסיכון גבוה?

סוכרת או משהו דומה?

הבנתי שבכל בית חולים אפשר לעשות מעקב\

אולי זה לא נכון.

נשמע הזוי, אבל זה מה שראיתי בבירור.

 

בתחילת ההריון היתה לי ציסטה ענקית, קוטר 9 ס"מ. זה היה יום הזיכרון בבוקר וכולם היו על סף סגירה אז הטכנאית הנפלאה במרפאה אירגנה לי הפניה למיון דרך הרופאה בטלפון.

אני בכלל לא רציתי ללכת כי אני למודת ציסטות ול מתרגשת מהן.. בעלי היה לחוץ.

 

במיון נשים בשעצ גם היה כמובן ערב יום הזיכרון וכל הרופאים התחילו לנטוש ונשאר רק סטז'ר ערבי.

חיכינו איזה ארבע שעות להיכנס לאלטרסאונד והטכנאיות שם, שתיהן, לא הצילחו לראות את שק ההריון שהטכנאית בקופה ראתה! ולא עזר שהראיתי להן את ההדפסה שהיא נתנה.

המיכשור מאעפן, הטכנאיות כנראה מתחלפות ופחות מקצועיות - זה לא כמו מישהי שכמה שנים עושה את אותו דבר.

 

היה על הפנים ברמות!! הלחיצו אותנו סתם ונכנסנו לשבוע של סיוט (כולל האחות הראשית במיון שאיחלה שבפעם הבאה נבוא לדברים שמחים). בסוף ב"ה זה היה כלום.

פשוט פאשלה שלהם בעיני.

סתם עשו ממנו וואו..

הייתי בביקור חולים

וחברה שלי בעין כרם.

אני מתקשרת למרפאה ומסבירה ובדרך כלל מקבלת מענה לזמן שאני צריכה, אף פעם לא אמרו לי אין מה לעשות תחכי לתור בעוד חודש, אני בכללית

יש -אם אני זוכרת נכון, כל יום בשעות מסוימות רופא נשים תורן שאם יש לך משהו דחוף הם יקבלו אותך בין התורים, כמובן שזה אומר שתצטרכי להמתין די הרבה זמן.
ומשהו דחוף זה לאו דווקא פיקוח נפש, אני פעם הלכתי כי הייתה לי פטריה בנרתיק משהו נוראי חבלז , ורציתי מרשם לתרופה.

לי הרופאה בפרוש אמרה לי שאם יש לי משהו דחוף אני יכולה להגיע והיא תכניס אותי בין התורים. העניין הוא יותר שהיא נמצאת רק פעם בשבוע כך שאם יהיה משהו דחוף לא ביום שהיא נמצאת אין לי מושג מה אעשה.

מנסיון שלי עד עכשיו לא הייתי ברופאה נורמאלית. אני כבר בשניה- באותו הריון.

לא נראלי שיש לי כח לעבור ממנה, אבל אני לא מרוצה. שתיהן היו עם יחס קר כזה. כבר נוטה מרוב יאוש לבדוק אם יש גבר נורמאלי..

 

אז אם יש פה מישהי ממכבי במרכז ויש לה המלצה לרופאה טובה! אשמח לשמוע..

אני גרה במרכז ונמצאת בקופ"ח כללית.

יש לי הרבה יתרונות למכבי באיזור שבו אני גרה. בשבילי ובשביל הילדים.

אבל מה שכן אין לי רופאת נשים במכבי ליד הבית. רק גברים....

ויש רופאת נשים אחת אבל די רחוקה, בעיר אחרת וסיפור להגיע אליה.

 

לעומת זאת יש לי רופאת נשים מקסימה וטובה בכללית. מומחית וממש חמודה.

לא עובדת הרבה שעות בשבוע (היא מילדת בבלינסון) והתורים אליה ממש רחוקים...

אבל שווה לי להישאר בכללית רק בגללה..

ד"ר מיכל פינגולד-צדוק
נראה לי היא מקבלת ברחובות.
היא מהממת

וכן, יש מחסור בתורים אבל זו לא נראה לי בעיה של הקופה..
אחות מעקב היריון המליצה לי להתקשר ולקבוע מראש לכל חודש וחצי ככה שיהיו לי תורים אפילו לתקופה של חצי שנה אם זה אפשרי..
וההמתנה אולי לא נחמדה אבל הרופאים בכללית (לפחות איפה שאני) מקסימים ביותר ושווים כל שניה.

לקח לי המון זמן להתרגל והייתי קוראת לה בשמות חיבה... היום היא בת שלוש, אוהבת את השם שלה ולא מסכימה שאקרא לה בשמות חיבה אחרים... לקח לי זמן, אולי שנה, אבל היום אני אוהבת את השם שלה

וכל מה שבעלי העלה אמרתי כן כן העיקר שייתן לי שקט. אחרי הברית הייתי בהלם חח. ולקח לי המון זמן להתרגל. היום אני ממש אוהבת את השם ולא מצטערת עליו

עם אחד הילדים עדין לא אוהבת מאוד את השם
אבל אוהבת מאוד את הילד

ואמא אחת אמרה לי שהיא לא מסוגלת לקרוא לבן שלה בשמו האמיתי, ולכן יש לו שם חיבה ( שלא ככ דומה לשם שלו...)
הילד בן 3.
יום אחד הוא התחיל להגיד שקוראים לו איקס- שמו האמיתי, אמרתי מעניין, אולי זה בא ממנה,
שאלתי אותה והיא אומרת שהוא התחיל לקרוא לעצמו כך.
אח'כ שמעתי שגם היא התחילה להתרגל ולקרוא לו בשמו האמיתי.

אבל המשמעות שלו מדהימה בעיני.
מעולם לא חשבתי שאקרא כך לבני, ועד היום זה עוד מוזר לי, אפילו שהחלטנו כבר בחודש רביעי בערך.
מה שכן מעודד אותי- בע''ה יהיו ילדים נוספים. טוב שלילד הראשון יש שם עם משמעות עצומה שכזו.
וגם אני מכירה אנשים צדיקים עם השם הזה, ורבנים מכל הדורות, וזה וודאי שם טוב.
וגם הילד כל כך כל כך מתוק, שמה זה משנה איך קוראים לו?! ממילא הוא מכונה רק בשמות חיבה

ובסוף בטח אתרגל..

אצלינו למשל קוראים על שם ההורים ולחמותי קוראים מזל שזה שם ממש לא יפה וזקן אבל בגלל שידעתי שאצטרך לקרוא ניסיתי להתרגל וכיום הילדה בת שנתיים כבר לא מפריע לי אני מכנה אותה מזלי במלרע או מזליקה ודי התחברתי...
רק מעצבן שבגן מכנים אותה מזל במלעיל וזה ממש מגעיל..
מקווה שהיא תהיה יותר גדולה זה לא יהיה כל בין החברות

בהצלחה

ללא תעודה, מספיק לך?

 

כי בתחום שלי אין צורך בתעודה. ואני אוטודידקט.

יש המון
פסיכולוגית, פיזיותרפיסטית, אחות, מרפאה בעיסוק, קלינאית..

לי יש תעודה במקצוע טיפולי אם עוזר.

פסיכולוגיה, עו"ס ,פסיכותרפיה פסיכיטריה (הזוי לחשוב אבל אולי)

ודווקא עם תעודה.

 

מדובר על עזרה פה בפורומים.

ראשון בפסיכולוגיה
והתמחות ב cbt

ממש קשה לתפקד ככה. תקשיבי. לפני שהרופאה מריצה אותך לצילומים ובדיקות. תנסי לילה אחד להוסיף שמיכת פוך נוספת ולחמם טוב את החדר.
זה עזר לי.ממש כשלא האמנתי שאצא מזה.

דבר נוסף לישון בתנוחה שהכי פחות כואבת לשמור על התנוחה כל הלילה כמה שאפשר. אני הצלחתי לישון עם רגליים כפופות. וזה קצת הקל.
התמודדתי בלי כדורים כדי לנסות לזהות איפה מקור הכאב המדוייק. ושם לחמם ולעשות עיסוי.

דבר אחרון וחיוני.
מוכרים חגורת גב טובה בבית מרקחת של הכללית בסכום של27 שח נדמה לי. מאד זול. והחגורה טובה.
הייתי זקוקה לה בעיקר בשעות הבוקר שאז זה הכי כאב. לא כדאי להיות איתה כל היום כדי לא לפתח תלות.

אה... עוד משהו. לא להתכופף או לעשות פעולות מכאיבות. מצד שני להרים ידיים ולעשות מעט מתיחות.

בהצלחה.

אנסה להוסיף שמיכה, למרות שנראלי שאתבשל.

תודה על ההבנה...

אם כן, מציעה לך בחום לפנות לכירופרקט טוב שיאבחן את סיבת הכאב. אם יש באפשרותו לטפל- מצויין, ואם לא- מאמינה שהוא ידע להפנות אותך לגורם מתאים. מכירה כירופרקט ממש טוב בירושלים אם עוזר... (מוזמנת לפנות במסר)
תרגישי טוב! כאבי גב זה סיוט אמיתי

כירופרקט זה זה שמפרק אנשים?
🙊

על הגב התחתון. מוזמנת לטיפול עיסוי אם את מאזור ירושלים. לפעמים זה התקררות. אם זה היה רק כמה ימים יכול להיות גם ביוץ. אבל מעל שבוע.. פחות.

זה משו שאמור לעבור עם טיפול חד"פ?

לי הסתבר שהסתובבה חוליה בגב מזמן קצר שסחבתי במנשא (שמסתבר שהיה גרוע) תינוק בן חודשיים..
אח"כ קלטתי שכואב לי בתנוחות מסויימות במקום מסויים. הפנו אותי לפיזוטרפיה וב"ה עבר
אז גם סתם ללמוד מזה לא לסחוב במשהו שלא טוב לגב..
זה לא נשמע המקרה שלך אבל אולי לבדוק אם הכל בגב תקין?

תמשיכי להתפלל ותיראו שהקדוש ברוך הוא לא מאכזב את אוהביו ההולכים בדרכו וכן גם אני חיכיתי לפעמים שנים בין הלידות פעם אחת 6 שנים היום שאני יודעת יותר אני מבינה שכך השם רצה והוא ברוך השם פיצה אותנו

ואני מודה ומתפללת אלא שקשה לי עם המבטים והתחושה שאני מאחור ביחס למשפחה

בהחלט קשה שחוץ מעצם הקושי של ההמתנה, צריכים להתמודד עם המשפחה והחברה.

במיוחד שהם לא תמיד מבינים את עוצמת הקושי ויש גם חסרי טקט...

 

אין לי הרבה עצות, רק לי עוזר לדבר הרבה עם בעלי לפני שפוגשים משפח, זה מחזק אותי שם

ובעיקר להיות קשובה לעצמך- אם פחות מתאים ללכת, אז להפחית,

וכמה שלא תמיד מקובל אצל משפחות, אך אם יש ברית למשל ואת יודעת שיהיה קשה אז מותר גם לא לבוא.

 

ואב, אני הרגשתי שכשפתחתי את הקושי שלי וההתמודדות עם אחת הגיסות שיותר קרובה אליה, זה הקל שהרגשתי שמבינים את הצד שלי.

בהצלחה ובשורות טובות במהרה!

פעם אמרה לי חברתי הטובה שחיכתה המון שנים לילד:
אני גם שמחה איתך וגם מקנאה
את מבינה איך זה לא סותר? היא שאלה אותי
זה ככ הקל עליי להבין איך היא מרגישה
שתתבשרי בשורות טובות במהרה!!

זה מובן שקשה לך לבוא לאירועים ולהרגיש מאחור ואיך שכולן כבר מתקדמים ויולדים בקצב...
את יכולה לשמוח בשבילהם ויחד עם זאת זה לא סותר את התחושה שלך על הצער של החסר האישי
ולפעמים זה עוזר ומקל כשמדברים על זה
לחברתי ולי זה עזר כשהיא הסבירה לי מה היא מרגישה

גם עם 2 אחרי הפלה..

ומחכה ומחכה כל חודש לראות אולי המחזור לא מגיע..

כמה זמן את אחרי? בדקת מה מעכב?

לא בדקתי.. כי מבחינת ביוץ הכל תקין יש לי מסודר כל 30-34 יום, אני עוקבת עם הסטריפים ויוצא לי באמת מדויק.. חשבתי לבקש הפניה לרופא פריון. אני תוהה אם אני עושה נכון או סתם מכניסה את עצמי ללופ של לחצים..
וכמובן שתפילות וקבלות אינסופיותתת

גם אני עם 2 ילדים אחרי לידה שקטה לפני יותר משנה.
לי עוזר לחשוב שהבאת ילדים היא ערך חשוב ומשמעותי גם אם הקב"ה בוחר באישה אחרת ולא בי. ולכן אני גם מאוד משתדלת לעזור ליולדות באוכל ועם הילדים הנוספים, עוזר לי לתת ביטוי למחשבות שלי..
וקבלי חיבוק, זה באמת קשה!!

אשריך!!!

מאוד מעריכה אותך! אני אמנם מבשלת ליולדות, עוזרת ואוהבת את התינוקות הקטנים אבל קשה לי מאוד כשחברה טובה יולדת וכאשר חברות ילדו תאומים היה לי מאוד קשה!

לקחת את עצמך לרופא ולהקש בדיקות זקיקים ומעקב כדי להכנס.
למה להכנס למערה שחורה?

למחזור לא נראה לי שזה העניין

ממה שאני יודעת אם הבחילות ממש חמורות יש כדורים שעוזרים אבל הם באמת למקרים חריגים.
מומלץ לאכול ארוחות קטנות במהלך היום כי ברגע שלא אוכלים הבחילה מתגברת.
סיכוי להקאות-אינדווידואלי. לי נניח יש מעט בחילות ומדי פעם וזה מסתכם בזה והכל תקין ב"ה.
לגבי המשך גם תלוי. לרוב זה נגמר בסוף חודש שלישי אך יש נשים שסיפרו שעד סוף 9 זה לא עזב אותן.
בכל מקרה,הכי חשוב היריון תקין ומשעמם ושתצאו בידיים מלאות..
בהצלחה

קודם כל שתמיד יהיה איתך שקיות להקאה (אפילו שהן יקרות... ) וטישו, ומים- זה חייב בשעת הקאה, בתקווה שלא תצטרכי.

מה שעוזר לי בנסיעות-
לא להסתכל למטה, כמה שיותר החוצה, תדאגי שיהיה חלון פתוח לידך, במיוחד עכשיו עם מזגני חום שזה מייצר בחילה מספר אחת.

ולא לא לא להתעסק עם הפלא'!! אני לא יודעת למה, אבל אם אני שניה עם הפלא' בנסיעה מיד אחכ אני חייבת להקיא!

ועוד משהו- לפני שמתחיל הבחילה, כדאי לנשנש בייגלה או פרכיות - לי זה לפעמים עוזר.

אה,וגם מסטיק..

בהצלחה, בקלות ובידיים מלאות!

יותר ממה שלפני ואחרי. אני לא זוכרת את הטווח המומלץ לסקירה מוקדמת אבל אם זה חורג אני הייתי מנסה לשנות..
בהצלחה!

מתלבטת אם פשוט לקבוע רופא אחר וזהו קבעתי אצל ד"ר הררי ושמעתי עליו תשבחות..
אז ממש מתלבטת..

אבח עכשיו שלחתי שאלה במייל לרופא נשים של כללית והוא ענה ככה:'גיל ההיריון נקבע לפי א.ס ראשיני שמבוצע על ידי הרופאה בשבוע 7-8. גיל ההיריון אינו משתנה כתוצאה של שינוי בכמה ימים לפי השקיפות העורפית.
ולכן גיל ההיריון הוא כמו שהרופאה קבעה ועלייך לקבוע את הבדיקות בהתאם אליו'
אז אשאיר את התור ככה.. קבעו לי ב17+2 לפי הרופאה

זה מצב מזעזע וצריך לעשות כל מה שאפשר כדי לתקן אותו. זה ממש חשוב שפתחת את זה.
מה אפשר לעשות לדעתך? למי אפשר לפנות?

ואפשר לדעת איפה ילדת?

אשמח לשמוע!

לפעמים באמת נטילת כדור+טיפולים פסיכולוגיים+סביבה תומכת - מספיקים בהחלט.

 

לי לא היו רעיונות וניסיונות אובדניים ממש, אבל בהחלט היו לי מחשבות אובדניות. וב"ה היו לי את שלושת הדברים הנ"ל, ויצאתי מזה בשלום.

נראה לי שאשפוז זה רק במקרים חריגים מאוד...

חשוב לשתות הרבה ולהיזהר מתנועות חדות.

מזל טוב!

זה מסוכן?
חשוב לציין שכל מחזור וביוץ יש לי את הכאבים האלו צד שמאל ...

זה מסוכן מרמה מסויימת, אם אין לך כאב חזק קבוע זה כנראה לא נורא.
תחזרי לרופא שיסתכל על הא.ס. ובינתיים תשתי הרבה (לפחות 2 ליטר ליום).

בגלל בחילות וצרבת

שם יסתכלו על סיכום הטיפול והשאיבה ויגידו לך מה לעשות אם בכלל.

 

אי אפשר לתת תשובות מעבר לזה בפורום...

 

 

אל תאכלי סרטים, זה לא אמור להזיק לעובר או להריון או משהו - פשוט לא הכי טוב לרצפת האגן לטווח ארוך...

אם קורה ואת סוחבת משהו כבד, תקפידי במקביל לתרגל את רצפת האגן, שלא תיפגע מזה.

וכמובן רצוי להמעיט.

איך מתרגלים רצפת האגן?
אני עושה יוגה פעם בשבוע זה עוזר ?

יוגה זה מעולה בכללי. אני לא יודעת אם מועיל ספציפית גם לרצפת אגן.

זה הרי לא משקל כבד שאת לא מסוגלת להרים או משהו כזה

קניתי איזה סריג בגזרת אוברסייז, מידה xs והלכתי איתו כל החורף, כולל תשיעי.. הייתה מידה הזויה.

לא זול אבל דברים ברמה.

הייתי עם בטן ענקית ממש ועד כמה שזכור לי לא קניתי שום בגד הריון.
יש כמעא בכל חנות חולצות רחבות וארוכות שהולכות מעולה בהריון, ואפשר כמובן להוסיף חגורה או משהו..

אני פשוט קניתי כמה מידות מעל
אבל אני גבוהה אז זה לא בלט כ"כ באורך וכו' אלא היה גדול "במקומות הנכונים"
לפעמים באותנטי יש בגדים רחבים יותר
או שקניתי מכופרות והשארתי פחות עם גופיה מתחת. (כפתורים פתוחים, גופיה וחולצה בסיס מתחת.. כי קר)

אני גם ברגיל לא מוצאת שם כלום שעולה עלי;)

צריכה בעיקר חצאיות..

נכנסתי לרמילי, גם לא היה משהו שכל כך אהבתי, וגם במבצע היה יקר  

אני עוד לא בשלב של צריכה ממש, אבל בכל זאת מתעניינת.. גם זה פשוט כמה מידות מעל? זה נראה לי הרבה יותר מסובך בחצאיות מאשר בחולצות/ שמלות משום מה.

אני לא קניתי חצאיות בסיס של הריון. אז ייתכן שאני לא יודעת מה הפסדתי והן הרבה הרבה יותר נוחות..

 

מה שעשיתי, היו לי כמה חצאיות בסיס של הלל והן קצרות אז אני תמיד שמה אותן מאד נמוך. אז בהריון זה היה אותו דבר בדיוק- מאד נמוך. ויש להן שוליים רכים ונעימים אז זה היה מצוין.

קניתי גם חצאית בסיס יפה מאד בשמיז בגאולה. פרמתי לה טיפה את הגומי בצדדים וזה היה רך מספיק. יש להם חצאיות נוקשות יותר שבהן זה לא היה הולך, אבל זאת היתה דמוי ג'ינס דק יחסית. יקר שם אבל חצאיות נהדרות.

חצאיות.. אחרי הברך אבל "טיפה" יותר מידי, ולא מקסי. לפעמים כן אבל נגיד בחורף זה מתרטב בגשם וכו. 

אז זה אורך בעייתי. מתחילה להגיד נואש כי הכל זה ברך ממה שמצאת יעד עכשיו.

 

קיצרר :/

בעין שלישית והם רחבות למעלה בלי הגומי שמציק ואז יכולה פשוט להוסיף למראה מגפיים ארוכות והסיכוי שתתרטבי נמוך ככה לפחות אני עושה..

קניתי בחור בקיר כמה חצאיות בתחילת ההריון...
מעולות ממש!והיה ממש זול.
שווה לך לנסות

אגב כל חצאיות שיש לה גומי רחב למעלה ולא ריץ'רץ' תהיה נוחה.
תבדקי בנטע ביפו...יש להם מבחר עצום

הייתי הולכת עם  הרגילות ע ד שלא יכלתי 

(עם הרכסן פתוח..)

הבטן התנפחה.

התכוונתי רק לחצאיות הבסיס הרגילות.

לא שמים למטה.

והמחירים שם ממש סבירים, אם אוהבים.
וגם יש בסנטר חנות שנקראת מתן, אני מצאתי שם אחלה חצאיות להריון.

יש להם חולצות רחבות יפות וזולות וגם צנועות אז ככה שזה ממש נוח לי.. קניתי משם החורף מלא סריגים יפים

חנויות לבגדי הריון סה הרבה יותר יקר, ממש חבל על הכסף

 

ובמדרחוב יש להם חולצות ושמלות במלא מידות ממליצה בחום

יש משחות אבל לדעתי חרטא

בפועל- לא שמתי כלום והם דהו לאיטם
ועדיין רואים אותם. אבל פחות.
יש לי חברות ששמו לפני הלידה, אחרי הלידה ועדיין שמות (משחות יקרות מאוד!!) ויש להן יותר ממני.

זה עניין של סוג עור וגנטיקה סה"כ

זה המסקנה שהגעתי אליה אחרי כמה וכמה שירשורים באותו נושא בדיוק.
(וכן, אם תכנסי להריון ברצף בלי הפסקה זה יקשה על העור לחזור לעצמו)


זה נורא, אבל לא נראה לי שיש מה לעשות כנגד זה.
(אולי ניתוח? בוטוקס?)

עם הזמן הן ירדו...

קוראים לה וניטה מזרחי.

זה לא ממש נקרא שמחה בשמחה!
זה שמחה גדולה כשחוגגים ברית ב"ה ומודים לקב"ה על כל ההריון/ הלידה/ הילדים הבריאים וכו'.

 

ראיתי ונכחתי בהרבה בריתות שהיו גם סוג של הודיה לה' על כל מה שעבר.

וגם אנחנו משתדלים לשלב את השמחה וההודיה בדרשת הברית שבעלי דורש בבריתות שלנו.

ואומרים גם נשמת כל חי בל"נ. אם לא שוכחים.

ואין יותר משמח מלהודות לה' בברית עצמה!

 

זה לא כמו שתגידי שאת עושה ברית ובר מצווה באותו אירוע. זה 2 דברים שונים.

במקרה שלך ההודיה זה על אותו תינוק/ים שעושים לו את הברית. זה ממין הענין- לא? 

 

וכמובן, איך שכחתי כמעט?

המון מזל טוב! הרבה נחת ובריאות!
ושתזכו להכניסם בבריתו של א"א בעיתם ובזמנם בעז"ה!

אני חושבת שפשוט לעשות שתי בריתות בגודל המקורי שתכננתם לעשות. בהנחה שיש את האפשרות הכספית.

הרבה ברכה ומזל טוב!

ברית זה במילא אירוע קצת קשה לאם, שניה אחרי הלידה הכאבים וההורמונים משתוללים ככה שבכל מקרה משהו קצת יותר אינטימי ושדורש פחות התארגנויות שבוע אחרי לידת תאומים(!!) יותר סימפטי. במיוחד אם התאום השני תוך כדי באשפוז.
אחרי שהשני יהיה מוכן לתהליך ובריא בעזרת ה', אירוע גדול שמשלב מסיבת הודיה וברית בשבילו.

אשמח לשמוע עוד דעות...

וקדוש קטן.ובגרית השניה לחגוג כמו שצריך ארוע גדול יותר וזה בעצם יהיה לכבוד שניהם

גם לדעתי ככה.
לראשון מצומצם ולשני יותר גדול שזה בעצם לשניהם.

גם יותר קל ליולדת אחרי עוד זמן שעובר מהלידה.

ונקןדת מבט נוספת, גם לקרובים שמגיעים יכול להיות קשה להגיע פעמיים רצוף אז לפעם אחת הם ישקיעו ויגיעו (ברור שמשפחה גרעינית יגיעו בכל מקרה אבל מי שטיפה יותר רחוק).

רק שזה מרגיש לי לא פייר להשקיע בברית של אחד ולא של השני... או שזו סתם מחשבה לא לעניין??

שניהם יתלבשו יפה, יצטלמו יחד, יחייכו לאורחים... וכו'

יש אנשים שמלכתחילה עושים אירוע יותר אינטימי... בסוף הרעיון הוא ברית, המצווה, ולא ה"אירוע". ולא נראה לי שבאירוע השני התאום הראשון יהיה בצד... חגיגת ההודיה היא עבור ההתקיימות של שניהם שבסוף זה באמת נס גדול. (כל לידה היא פשוט נס מופלא בעיניי, אז לידת תאומים בכלל)

נראה לי שאחד הדברים הכי מאתגרים בתאומים זה הצורך שתמיד הכל יהיה 'שווה' ביניהם ושאף אחד מהם לא ירגיש מקופח...אבל מה לעשות, בני אדם לא שווים... גם תאומים זהים לחלוטין אף פעם לא יקבלו את אותם האתגרים /המתנות בחיים, וזו אכן התמודדות לא פשוטה להצליח לנווט בזה.. אבל בנתיים נראה שאת חושבת על זה אפילו עוד לפני שהם נולדו אז סחטיין

מניסיון לא להילחץ

אפשר לדייק את התאריך לידה המשוער. אח"כ כבר אי אפשר וזה גורם לכל מיני השלכות ובדיקות לקראת סוף ההריון בעיקר.

 

 

הדופק מגיע בסביבות שבוע 6-7 ואם לא ראו אצלך בשבועות כאלה כנראה שהיה ביוץ מאוחר ולא בגלל שהוא מגיע בשבוע 9-10.

 

 

חוצמיזה שחשוב לבדוק באולטרסאונד הראשון שהעובר נמצא בתוך הרחם ולא חלילה מבחוץ. (לא תמיד יש כאבים שיכולים להתריע על כך..)

ותור לרופא יש רק לעוד חודש..בעייתי?

יותר קרובים. בשורות טובות!!

אגיד שאני מקווה שבעלך יציל את הילד מהרעיון הזה...

הם מיוחדים בגבול הנורמה. מכירה שתי בנות ארץ

אני מאוד מתחברת לחלק מהשמות שרשמת אבל גם בעלי לא כל כך מתלהב אז אין לי כל כך איך לעזור לך 😐

אני לא בטוחה שזה מה שאת רוצה לשמוע, אבל-
לדעתי- מסכנים הילדים.
חלק מהשמות שכתבת הם עוד בגבול הנורמה.
אבל ארץ ואחרים לדעתי זה ממש לא יפה לעשות את זה לילד.
תחשבי איך הילד ירגיש ואיך החברים שלו יגיבו...
תחשבי עליו גם בתור מבוגר... את היית רוצה שם כזה?

יש שמות מיוחדים שהם עוד בסדר-
נגיד מתוך מה שכתבת-
נטע, מעיין, תכלת וגפן זה שמות שאני מכירה כמה ילדים כאלה.
למרות שגם חלק מהם קצת מוזרים בעיני...

אם את אוהבת את המשמעות של ארץ את יכולה לנסות לחשוב על שם אחר עם משמעות דומה...

סליחה אם התקפתי.
אני מכירה משפחה שלכל הילדים יש שמות הזויים מאוד ולי זה ממש מפריע...

לשם שאת רוצה.

 

השם שאת רוצה הוא חריג מאוד. הוא שם מאוד מאו'ד מאוד נדיר.

 

גם אני אוהבת שמות מיוחדים ולא נצמדת לשם של בנים\ שם של בנות אבל לתת לילד שם שהוא לא נפוץ ואפילו עלול לגרום לחריגות זה לגזור על הילד ילדות קשה.

 

ילדים יכולים להעיר הערות אכזריות. אנחנו כמבוגרים לפעמים קשה לנו להתמודד מול אמירות כלפי משהו אישי שלנו וחשוב לנו אז ילד?? 

 

לילד הרבה יותר קשה להתמודד עם הערות וביקורת. בטח ובטח על משהו כמו השם שלו או המשפחה שלו.

 

לא הייתי עושה את זה לילד שלי מראש.

 

אבל אולי על אותה משמעות
תמצאי שם מיוחד אחר?
ארץ זה בדיוק ההיפך משמים..
ארציות... לא תמיד זה במובן חיובי
אני גם אוהבת שמות לא שגרתיים
אבל צריך גם לחשוב על המשמעות הרחבה של השם ..
אצלנו יש: עקיבה,דבורה, חננאל, רעיה, ואיתן- חיים

תכלת וגפן זה ממש נשי.
וארץ זה התעללות.

מטר שם מהממממם!! גשם מלשון הגשמיות שבגשם. מטר מלשון המטרה שבגשם שהיא הקשר שלנו עם הקב"ה דרך המטר. שם מדהים. מאוד אוהבת. ותן טל ומטר לברכה!
לארץ פחות מתחברת אבל זה ענין של טעם...

ארץ מהמם!!
ואני גם כמוך. אוהבת שמות מיוחדים.
ולכל החוששות לילדים. קודם כל זה תלוי בחברה שהילד נמצא. בדורנו כבר יש הרבה מקומות שכמעט לכל הילדים יש שמות מיוחדים.
ודבר שני לדעתי זה מאוד תלוי בחינוך שהילד יקבל לגבי השם שלו. ילד שידגישו לו עד כמה השם שלו מיוחד ואין עוד כמוהו יגדל להיות גאה בשם שלו.
ולדעתי הרבה יותר כיף לגדול להיות ארץ מיוחדת מאשר הודיה או שירה עם עוד חצי עולם

אולי תקראו לו ישראל..

מיוחדים אבל מוכרים

ארץ לא שמעתי, לדעתי זה לא הוגן כלפי הילד..

כמובן שאני יודעת שיש כאלה שחושבות שזה התעללות,

תחסכו את זה לי ולכן...

 

 מי שלא הבינה זה שם לבת-

 

חשבנו על ארץ- חמדה

              ארץ -יהודית

              ארץ- תכלת

 

משמעות אחרת לארץ- הצעתי לבעלי "מְכוֹרֳה"

 

אם אתן אוהבות את הסגנון ושמות הזויים תתתפרעו. אני כאן בשבילכן 

ואם לא אז שוב- תחסכו....

דעות שונות משלך..
וכדאי לכתוב כבר בהודעת פתיחה איזה דעות את רוצה לשמוע

בהצלחה בכל מקרה

מה עם נחלה ?

אז לבת זה נשמע הרבה יותר בסדר. לא הייתי קוראת ככה אבל לא התעללות.
ועם עוד שם אז בכלל.

גם שאר השמות יפים
בהצלחה ושיהיה במזל טוב

צהלה, צהלי, יצהל, תגל, תהלליה, ברכתיה, טל אור, זמרת, עיניי, פניאל, מבט, מבוע, נביעה

חיבור לארץ ארץ ישראל. חיבור לטבעיות . אמת מארץ תצמח וכו. ועם זאת המילה ארץ בלבד לא מבטאת את כוונותייך לעניות דעתי. כדאי לחשוב עוד קצת. יש שתי דרכים. ראשונה לחשוב על שם ולחשוב מה מבטא . ואם אוהבים אותו מתחברים אליו.
דרך שנייה לחשוב על רעיון . או משמעות שרוצים ואז לחשוב על שם.
אם את פועלת בדרך השנייה תוכלי למצןא גם כמה שמות לאותו רעיון. זה פותח לך כיוונים. רוצה לאתגר אותנו ולקבל רעיונות של שמות מיוחדים במשמעות המתבקשת?
בטוחה שהרבה ירצו לעזור. אני בוודאי. דרך אגב מכירה ילדים ב כל השמות שהזכרת . מכירה גם כלילת. ברה. ואפילו עונג ואהבה. אודם. זמר היכל יהלום ונזר ואפילו הללויה לבת ולבנים רואה טוב . חסד. שקד. לביא. הלליה.

אני לא ממליצה הילדים לא מרחמים...

נשמע לי מה שאת מחפשת, אבל יותר נעים לאוזן

מיוחד ולא מוזר בהגייה

בעלי פחות....

 

 

אז אולי אדמה, מכירה ילדה עם השם הזה, גם אם אותה משמעות...
או נחלה
ארץ נשמע סתמי בלי משמעות, כך לפי דעתי...

וקראו לי בשם שלא נשמע ככ והזוי....כל ימי התבישתי ששאלו את שמי. שהגעתי לגיל 16 הסברתי להורים שלי שהשם לא מתאים לי וא י מתביישת בו והחלפנו את השם.

יכול להיות שיש לך זרימת חלב מהירה? זה ממש בשלוף, אבל זה מה שעלה בדעתי מהתיאור שלך.

תראי אם מה שכתוב כאן מתאים: http://www.medportal.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=168

אז למה היא לא רגועה בסוף ההנקה(נראית לי רעבה)? יונקת כל שעה- שעה וחצי?

מרטיבה מספיק ב"ה...

יותר מדי, ומהר מידי. אולי צריכה גרעפס, זו יכולה להיות סיבה למה לא רגועה בזמן ההנפקה ואחריה.
זה שאין יציאות זה תקין לגמרי אם עולה יפה במשקל. התינוקות שלי היו עושים פעם בשבוע. ..

ידוע שאח"כ זה זה יכול להיות ככה, אל ממה שאני יודעת ובדקתי - מגיל ארבעה ימים ועד גיל חודש אמורות להיות כמה יציאות ביום.

ולא שמתי לב שכתוב מתחת גיל חודש,
אצלי בכל אופן זה התחיל בערך בגיל חודש

אבל יש יוצאי דופן. המחמירים יגידו - - ללכת לרופא. המקלים יגידו - זה כלום. אני בדרך האמצע - אם זה היה הילד שלי הייתי מתייחסת למיעוט יציאות בשלב כזה כתמרור אדום, שמאותת לעצור ולבדוק את כל שאר המדדים - הרטבות, משקל, רוגע, חיוניות, תפיסה תקינה (למשל אם הפטמה נראית מעוכה בסוף ההנקה זה לא תקין). אם משהו לא כשורה באמת כדאי לפנות לייעוץ הנקה, אבל אם הכול כשורה וזה רק היציאות בעייתיות - אישית הייתי מניחה לזה.

מה דעתך לשאול גם בפורום של ליגת לה לצ'ה (אפשר למצוא בגוגל)? הן טובות, מניסיוני.

כי ב10 דק' למשל אפשר לאכול ארוחה מלאה, ואולי גם בפחות מזה, ובכלל.. הזמן זה לא

מה שמעיד

איך את יודעת שהיא דורשת לינוק? אולי משהו אחר מציק לה?

ישתינוקות שאוכלים הרבה פעמים, כל פעם קצת, ואין עם זה בעיה

אני אישית גם מהיציאות לא הייתי דואגת

הדבר היחיד שכן אולי בעייתי זה שהיא א רגועה (בהנקה בעיקר)

אאכ זה מפריע לך גם ברמה הטכנית

מסתבר שהיא לא רעבה!

היא יכולה להיות לא רגועה בגלל גזים, גרפס, טיטול מלא, משהו כואב, קר לה, חם לה, עייפה...

אז לאחר מתן תוספת קטנה (30 מ"ל) אחרי כמה ארוחות הבחורה נרגעה מעט, והתחילה לרווח קצת בין הארוחות. כבר לא יודעת מה לחשוב...

חלבון חלב פרה לוקח לקיבה יותר זמן לפרק מחלבון חלב אם.

כתבת שאת כבר לא יודעת מה לחשוב, אני ממליצה לך בכל זאת לנסות לבטא את המחשבות שלך. איך את מפרשת את זה? מה את חושבת על זה? מה היית רוצה שיקרה? איזה סוג מידע או עזרה את מבקשת? את כמובן לא צריכה להתייחס דווקא לשאלות האלה, אבל ממליצה לך להעלות על הכתב כל מה שמבלבל אותך. אנחנו נקשיב לך וננסה לעזור כמיטב יכולתנו

איך אני מפרשת את זה - כרעב.

מה אני חושבת - שאני לא יודעת אם אני מצליחה לספק לבת שלי את הצרכים שלה.

מה הייתי רוצה שיקרה - שיהיה לי ביטחון שהיא שבעה אחרי ההנקה. שהיא תיראה רוויה בסופה (מכירים את המראה המסטול הזה אחרי שהם אוכלים? ) שיהיה רווח של מינימום שעתיים בין כל ארוחה.

אני רוצה שיהיה לי ברור מה קורה עם ההנקה שלי. אם היא לא הייתה עולה במשקל - הייתי מבינה.... אבל ממש לא ברור לי מה הבעיה :/.

חבל להיכנס למעגל קסמים של תוספת תמ"ל וירידה בהנקה.

30 מ"ל לא מעידים על כך שלא היתה שבעה.

 

צריך למצוא את הסיבה מה בחלב  (משהו שאת אוכלת אולי, ולא מתאים לה?) או בצורת ההנקה מפריע לה.

אולי מפריע לה בועת אויר בפי הטבעת תוך כדי יניקה.

אני כותבת את זה כי ברגע זה אין לי תגובה מהשרוול למה שכתבת, אבל קראתי את הדברים ואני חושבת עליהם. אלו דאגות מובנות מאוד.

אני מקווה לחזור בהמשך וכן לכתוב משהו. אם בינתיים יעלו לך עוד דברים שאת רוצה לשתף, תרגישי חופשי.

לא ממש תשובות, יותר שאלות המשך 

(רק אם את בעניין. בכל מקרה שלוח לך חיבוק)

 

כתבת שאם הילדה לא הייתה עולה במשקל היית מבינה. האם במצב כזה היה לך קל יותר? הייתה לך בהירות בקשר לבעיה ובקשר לפתרון? האם הקושי העיקרי כרגע הוא ההתלבטות מה נכון לעשות?

 

כתבת שאת רוצה רווח של שעתיים. אני מניחה שלהרבה כאן זה נשמע רצון מובן מאליו, אבל בכל זאת אני שואלת: למה? למשל, כי ההנקה לא נעימה לך, ואת צריכה הפסקות ארוכות להתאושש? או כי יש לך הבנה מוקדמת כזאת, שמצב תקין הוא כשיש ריווח בין ההנקות ואם לא - זה מעיד על בעיה? או כי--- יכולות להיות המון סיבות לשאיפה כזאת. מה הסיבה שלך?

 

יש לי תחושה שלקשיים בהנקה יש מרכיב רגשי מאוד גדול (כך היה אצלי בכל אופן), וככל שמצליחים להסביר לעצמנו יותר טוב את המרכיב הזה - מצליחים לנשום יותר ולמצוא דרכים להקל. זאת הסיבה שאני חופרת עם השאלות האלה אבל באמת באמת תעני רק אם את בעניין ומרגישה שזה מסייע לך.

ברור שלא היה לי קל אם היא לא הייתה עולה במשקל, אבל יש בחינה שאין שמחה כהתרת הספקות. כמובן שהייתי רוצה שהתרת הספקות תהיה לכיוון חיובי של הצלחת ההנקה.

הקושי העיקרי הוא אכן בהתלבטות מה לעשות. אם זה ימשיך כך ברור לי שזה לא ימשיך כי הבית לא מתפקד (יש עוד ילדים ב"ה, ואני כ-ל היום סביב ההנקה, וגם ההנקה לא מתנהלת בנחת, אז גם ממש לא בצניעות, וממילא משתדלת שלא ליד הילדים האחרים.......).

 

מצד האמת, לא הייתה לי בעיה גם להניק כל שעה וחצי א-ם היא הייתה רגועה בין לבין, אבל היא ממש ממש לא. זה שאין רווח בנחת בין ההנקות מסתמן לי כאילו שהיא רעבה. באמת היא נראית לי כך.

 

באמת לקשיים יש מרכיב רגשי, אני נסה לשחרר, אבל בפועל מרגישה שהמציאות טופחת על פניי.

אני רוצה ילדה רגועה (לפחות בחלק משעות היום).

היה יכול לבקש שוב רבע שעה אחרי הנקה, הרגשתי שאני מיניקה כ-ל היום. וגם עלה מהר מאד במשקל. 

אצלנו עזר מאד כשהתחלתי עם השיטה של הלוחשת, פתאום הבנתי שלא תמיד הוא מבקש אוכל - והוא הפך להיות הרבה יותר רגוע.

ואם את חושבת שיש לך זרימת חלב מהירה - נסי להשען אחורה בזמן ההנקה.

"סודותיה של הלוחשת לתינוקות"

ממליצה לקרוא אותו.

 

אם מעניין אותך את יכולה לעשות חיפוש בפורום, מן הסתם כתבו עליה בעבר. אין לי זמן לפרט כרגע.

לא פשוט. מקווה שבערב יהיה לי זמן וכמה מילים מועילות.

בואי נראה מה יש כאן:

קושי לטבוע בהנקה כשיש עוד ילדים לטפל בהם;

ריחוק מהילדים בזמן ההנקה בגלל בעיות צניעות;

קושי עם חוסר הרוגע של הקטנה גם בין ההנקות - קושי מעשי בהתנהלות ובעיקר חששות כבדים;

ניסיונות לא מוצלחים בהנקת הילדים הקודמים;

ועוד.

 

כאמור, לא פשוט.

(ואולי יקל עלייך לשמוע - גם מוכר מאוד. מקרוב.)

 

תשמעי, מניסיוני, גם על עצמי וגם על אחרות, אני חושבת שמה שיקרה אם תיכנסי עכשיו למסלול של תוספת תמ"ל מפעם לפעם הוא שהתוספת תלך ותגבר משבוע לשבוע, וההנקה תלך ותפחת. לא במאה אחוז, אבל זה תרחיש מאוד סביר. ואני חושבת שסיכוי טוב (שוב, לא מאה אחוז) שתרחיש כזה יוביל כרגע ליותר רווח בין הארוחות, כמובן יבטל את שאלת הצניעות והמרחק מהילדים, ויכניס רוגע לחייכם - נשמע שזה מאוד חסר.

תעשי חושבים עד כמה מסלול כזה רצוי לך. את האמא ויש לך זכות מלאה לעשות את מכלול השיקולים שלך ולהחליט אם זה מה שנכון עבורכם כרגע. 

 

אם המסקנה שלך תהיה שחשוב לך מאוד לתת סיכוי טוב ככל האפשר להנקה, אני חושבת שיש לך סיכוי טוב להצליח (כאמור, מניסיון קרוב. אחרי הנקות שלא עלו יפה). נראה שאכן יש בעיות, ונראה שהן לגמרי פתירות - אבל זה יצריך התגייסות. זה אומר להישאר כמה זמן במצב כאוטי יותר... זה בעיקר אומר בשלב הראשון להיפגש עם יועצת הנקה. חשוב שתהיה טובה מאוד. שתהיה לה הסמכת IBCLC והמלצות מחברות שאת סומכת עליהן, לא חאפרית. צריך לבדוק מה קורה עם היציאות, ולמה הילדה לא רגועה. יש כמה כיוונים אפשריים. צריך לבדוק עד כמה היא מקבלת חלב בהנקה, ואיך מתקנים אם יש בעיות. אלו דברים שיועצת טובה תדע להתמודד איתם.

אבל חוץ ממפגש עם יועצת, צריך לבדוק גם איך משלבים את התקופה האינטנסיבית הזאת לתוך החיים שלכם - את מי את יכולה לגייס לעזרה, על איזה חלק מהמטלות שלך אפשר לוותר, עם איזו דמות תורנית שאת סומכת עליה אפשר להתייעץ בנושא הצניעות בהנקה... ועוד. יש דברים שאפשר לעשות. לא מפרטת כרגע כי אני לא יודעת אם זה הכיוון שתבחרי.

 

קבלי שוב חיבוק, וברכה חמה למה שייראה לך לנכון. ממליצה לך להקשיב ללב, ולתת לעצמך להתמלא בידיעה פנימית איזו דרך פעולה נכונה בשבילך.

אם היא עולה במשקל יותר מידי (כמו שכתבת מעל הממוצע) אותי זה מפנה דווקא לכיוון חשיבה הפוך!
אולי היא אוכלת יותר מידי ולכן גם לא רגועה??!!
אני הייתי מנסה דווקא כו להקפיד על מרווח מינימלי מסויים (נניח אם כעת זה שעה וחצי ואת מרגישה שיותר נכון שעתיים לנסות למשוך לשעתיים).
בין לבין כשהיא לא רגועה להיות רגועה במוחך שהיא לא רעבה, ואז לנסות לבדוק מה אולי מפריע או איך אפשר להרגיע (מוצץ? ידיים? שינה? טיטול? וכו וכו).
זו רק הצעה, כמובן אם היא מסתברת לאזנייך מוזמנת לנסות...
בהצלחה!

ולא הצלחתי להגיע לשגרה נורמלית.

יש לציין שזו ילדה שלישית, ודפוס ההתנהלות חוזר על עצמו, כך שאני  באמת תוהה אם הבעיה איננה בי.

צאי מנקודת הנחה שבעצם זו לא בעיה.

נכון שזה מרגיש בעייתי, אבל חלילה הבעיה לא בך. גם אצלי, 7 ילדים, אותו סיפור עם כל אחד פחות או יותר.

אין שיגרה נורמלית .

 

אצלי באמת יש זרימה חזקה.

 

אולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

 

בכל מקרה, זה לא מצב לתוספת תמ"ל.

היא רגועה יותר בתנוחות זקופות? (באכילה ובכלל)

הנקה קצרה יעילה יותר מהנקה ארוכה.
בתקופת הנקה זה בסדר גם אם יש קקי פעם בשבוע מכיוון שצואה זה דברים מיותרים שהגוף מייצר מהאוכל אבל כשמניקים אין פסולת.
אם היא רוצה עוד ממליצה לשאוב ולתת לה בבקבוק כדי שיהיה יותר קל אחכ להרגיל אותה כשתצאי לעבוד וכו..
בהצלחה!