אין, אני גמורה
שלא תטעו הכי הכי רוצה לכבד - אבל לפעמים זה ענק עליי
איך עושים את זה???
אמא שלי כמו שאתן כבר יודעות מבוגרת, תפקוד סביר בבית
יולי אוגוסט היא בחופש
הקשרים שלנו מעולם לא היו טובים. הייתי הבת המתבגרת המעצבנת שלה.
איכשהו אחרי החתונה המצב השתפר, מאז אנחנו בכיוון חיובי.
לידה קודמת,
חזרנו הביצה אחרי הלידה מתוך רצון סופסוף להפוך להיות משפחה ולעשות את זה בבית
השתחררנו חמישה ימים מהלידה (שחררו יומיים אחרי וחזרתי בערב בגלל pph חוזר)
נסענו הביתה
אחרי יום הבנו שלא מסתדרים עם צרצרוני המתוק ונסענו לחמותי
חמותי מאוד עזרה לנו
כיבסה בישלה
האכילה בקבוקים בלילה
אני הייתי ממש ממש חלשה וזה היה בגדר הצלת חיים
גם מהצד שלי הרגשתי שם בנוחות סבירה (ברור שבבית הייתי מרגישה יותר בנוח, אבל היה בסדר)
מבחינת מקלחות שטיפות 10 פעמים ביום
היינו עד הברית ליומיים
אחר כך בית החלמה שבוע
ומשם הביתה 
סה"כ יומיים היינו אצלה.
היומיים האלה גמרו את אמא שלי, בהתחלה עוד תכננתי להסתיר אבל היא הבינה שזה מה שעשיתי.
היא כעסה מאוד (בצדק, היא נפגעה. גם כעסה שלא הזמנתי אותה ללידה - כי ככה לא התחשק לי. היא גם ידעה מראש שלא תבוא אבל ברגע האמת לקחה את זה קשה).
בקיצור עכשיו לקראת לידה שניה,
כבר 3 פעמים היא שואלת אותי מה התכנון שלי לאחרי הלידה
אמרתי לה תראי לילד יש קייטנה בעיר שאנחנו גרים = העיר שחמותי גרה בו
ובהיגיון הפשוט הכי הגיוני שנלך לשם..
גיסים / גיסות שלי יקחו אותו לקייטנה במעון. לבן שלי יהיה שם בבית תעסוקה.
אני יודעת שיכולה לעשות שם שטיפות מזה בקלות ולא על נעלי עקב בגלל רמת הסירחון שיש אצל ההורים שלי באמבטיה (אל תציעו לי לבוא ולנקות עם אקונומיקה כי האמבטיה הלבנה מזמן חומה וזה לא יתנקה כנראה לעולם..) - נשמע מוזר שנתפסת על האמבטיה פשוט לידה קודמת עם מלא תפרים טחורים ופיסורה עשיתי כמה פעמים ביום אמבטיה מרוב כאבים. לכן מבחינתי זה סופר קריטי.
שבתות שאני מגיעה להורים שלי אני מביאה איתי את האוכל, כי אצל אמא שלי יש את מה שהיא מכינה (מתכוונת, לא יכולה לבנות על זה יותר מידי - במיוחד לא מייד אחרי לידה)
ומעל הכל - אין מזגן אצל ההורים. פשוט אין - חום אימים!!!!
שבתות אנחנו מפעילים 3 מאווררים בחדר, סוחבים אחד גם מהבית. לא הגיוני לסחוב כמה ימים אחרי לידה בית שלם בגלל זה.
הסברתי לאמא שלי שאני הולכת הביתה מייד (לא אמרתי מילה על התכנון ללכת לחמותי כדי לא להעליב / לעצבן יותר)
והיא כבר כמה פעמים ממש מתחננת שאבוא אליה
נשבעת לכן שאני לא מסוגלת
לא נפשית / רגשית ובטוח לא פיזית
אני מהשיחה בבוקר עצבנית,
פתאום מרגישה שלא יכולה ללדת כי לא רוצה לפגוע בה, עוד פעם..
אבל באמת אין סיכוי שאני הולכת. פשוט אין מצב.
עכשיו מה הקטע,
אני מדברת עם אחותי
מסבירה לה
בוכה לה בטלפון שאין לי כח *שוב* לכל הסיפור הזה
ומה היא אומרת לי? שוש יאללה תכבדי תזרמי יומיים שלושה ואחר כך תחזרי הביתה
אוף אני לא יכולה שככה לא מבינים אותי
זה גומר אותי
קשה לי ואני לא רוצה
בעלי בכלל לא בכיוון. בכלל בכלל לא
אז אני איפשהו עם הרצון שלי ושל בעלי
מול המניפולציות של אמא שלי ואחות שחשבתי שתבין אבל פשוט לא!!!!
אני גמורה!!!!!!
פתאום עכשיו בסוף לא באלי עדיין ללדת. לא יכולה שיש דברים לא פתורים 
אני לא יודעת מה אני רוצה אחרי ההודעה הארוכה הזאת,
סתם עשה לי טוב לפרוק
ואם את חושבת שאני כן צריכה ללכת להורים שלי - תשאירי את הדעה הזאת לעצמך (איזה מגעילה אני יוצאת - פשוט כי באמת אין לי פניות לזה. אני רוצה לכבד - באמת באמת, אבל זה גדול עליי!!!!)
שוב, אתן הכי בעולם צודקות שאני איכשהו פוגעת פה באמא שלי
שלא מגיעה אליה
והיא רוצה להשוויץ ליד החברות על הבת שהגיעה אחרי הלידה
הכי מבינה שאני לא בסדר
אני באמת באמת לא מסוגלת
לא מדברת רק ברמה הפיזית
ברמה הרגשית אנחנו לא תמיד מסתדרות, כתבתי בהתחלה שהיחסים לא משהו
אז מה עכשיו להגיע מייד אחרי הלידה???
אוףףףף שונאת את הסיטואציה הזאת.
איזה ארוך יצא לי,
מתנצלת.
)