אני 8 חודשים אחרי לידה, לוקחת גלולות פומיניק, הפסקתי את ההנקה לא מזמן.
לקראת סוכות היה לי דימום, חשבתי מחזור, טבלתי אתמול. היום בבוקר בשלב מסוים ביום הלכתי לשירותים וראיתי כתם, לא קטן, אח''כ ראיתי שזה גדל.
יכול להיות שזה בגלל הגלולות? עדיף להחליף? אני בדיוק קיבלתי מרשם חדש וצריכה לקנות, לוותר? אולי למישהי יש רעיון אחר מה זה יכול להיות?
ו.. אוף, עד שטבלתי אתמול, ממש התאבדתי על זה, ואנחנו בכלל בתקופה לא משהו זוגית, או בכלל, יש כ"כ הרבה דברים שעוברים עליי ועלינו, פשוט מבאס..
כדאי לחזור לרופאה לבקש גלולות משולבות או טבעת נובהרינג אם את רוצה מניעה הורמונלית
או לשקול מניעה אחרת
לגבי זה שטבלת וכו- נשמע שכרגע זה רק כתמים. תשתדלי ללבוש כהה ולא להסתכל בניגוב וכדאי ממש להתיעץ עם דמות הלכתית הגיוני שאפשר לא להאסר מהכתמים האלה
בהצלחה! בהחלט מבאס
אשמח לשמוע מה עשיתם ביום ההולדת....הם אוהבים מאד את יחידת החילוץ
את מי מזמינים? מה עושים? חברים מהגן כבר מזמינים? לא בא לי כי לא אוכל להזמין את כולם ולהזמין רק כמה נראה לי פוגע.
ימי הולדת הם חגגו עד כה בגן עם החברים
בבית עשינו בשבת מיני חגיגה עם עוגה מפנקת ומסיבת חטיפים
וקיבלו מתנה כמובן
לק"י
הייתי מוותרת בשמחה.
לבת שלי חגגנו בגילאים 5 ו-6 עם מספר חברים בבית. לענ"ד להזמין 4-5 חברים מתוך גן שלם זה בסדר גמור.
לא יודעת איך לאנשים יש כח להפעיל 30 ילדי גן אחרי צהריים בבית....
אם יש משפחה קרובה שיתאים לה להגיע אפשר להזמין אותם.
לקשט, להכין עוגה ולקשט איתם, חטיפים, מתנה, שירים וברכות.
מזל טוב!!
אצלנו צריך ממש סיבה טובה להזמין.
ולא היה לי נוח אם היו מזמינים אותנו לכל יום הולדת של אחיינים..
אנחנו חוגגים במסגרת המשפחה המצומצמת, או שנוסעים לשבת לסבא וסבתא וחוגגים עם מי ששם.
בעקבות הפודקסט המצוין של הדס לוינשטרן ששמעתי אתמול.. פרק על הרגלים
יש לי שאלה
איזה הרגל היית רוצה להוסיף לחיים שלך?
משהו קטן שמשמעותי לך
מעשה ספציפי?
אשמח לקרוא ולקבל רעיונות 🍀
יש לי עבודה על הרגלים
ואני נמצאת בקבוצת וטס אפ של בנות ואנחנו מעדכנות אחת את השניה ברמה יומיומית.
ההרגל ה1 לקום מוקדם
ההרגל ה2 להתמיד בהתבודדות.
הייתי רוצה גם להוסיף ספורט. השאיפה שאתמיד בקימה ממש מוקדם ואכניס הליכה בבוקר. בינתיים קצת מתקשה להתניע.
פעם הייתי עושה את זה המון
במרפסת רואים אצלנו נוף מהמם של שקיעה
בשנה האחרונה רואה שלא מגיעה לזה בכלל
הלוואי לחזור לזה עם כוס קפה או תפילת מנחה, קצת אויר ולנשמה ואיפוס
שיעור ספורט או חדר כושר נראה לי ענק, אבל קצת כל יום נשמע לי טוב ומועיל.
קניתי לו תיק ממש טוב ליומיות בצבא עם כיסוי גשם וחמצוואר וכפפות לדרך (כי נסע בתחבצ)
ואז הוא לא אהב אז החזרנו חחח
(מדקטלון)
אקדח עיסויים
ספר קריאה
קופסא לאתרוג
בסגנון של מה שיש כאן
מרגישה דפוקה, יש רצון אידיאלי להוציא אותם לפני הזמן, שיהיו בבית, שישמחו שאמא לוקחת לפני, שיתגאו, אבל תמיד עד שאני מגיעה הביתה, אוכלת צהרים, נכנסת שניה לשירותים, זה לחוץ וגם תמיד יש מה לעשות בבית (כביסה? כלים? בלאגן? וזה רק בקטנה ממש כי אפשר שניה לחשוב מה המשימות שלי להיום, מה אני רוצה וצריכה, לארגן תורים שלהם שקבעתי, לקחת רגע כדור, לעשות משהו נורמלי לעצמי) ומפתה ללכת רק בסיום הצהרון ממש. ככה זה כשיש עומס בעבודה, עבודה שתמיד אפשר להמשיך בבית ועוד מליון דברים לעשות שלכאורה אפשר רק עד שהם מגיעים כי כשמגיעים מהצהרון אני נטו שלהם.
מה עושים?
נחים בינתיים
אוגרים כוחות כדי להיות איתם בערב
תכלס, הם לא סובלים שם.
הילדים שלי ביקשו כמה פעמים שאחכה להם עד שיסתיים הצהרון כי הם רוצים לשחק עם החברים. אז למדתי לקח והפסקתי לקחת מוקדם.
שיאכלו יהנו וישחקו
עם הנשמה ביד בשביל לגלות פרצוף מאוכזב של ״אמא למה הגעת רק התחלתי את הציור״
מאז לא מגיעה לפני 15:30
בבוקר לקום מוקדם,מורה ונוסעת רחוק-צריכה לצאת מוקדם
ביום העבודה לפעמים לא אוכלת ושותה מסודר,
אחרי העבודה עשיתי קניות בסופר זול (כי מנסים קצת יותר לחסוך)
אתמול-יצאנו לסרט והבאנו בייביסיטר ועשינו משהו לנפש אז הבית נוסע יחסית ומבולגן....
וזה שאני כותבת פה-זה לנפש.
אז תמיד יש לי סיבות ותירוצים להגיע ברגע האחרון לאסוף.
עשיתי קניות-רוצה להספיק לפרוק
פורקת פירות-רואה שהקערה זקוקה לשטיפה
רוצה לשטוף את קערת הפירות-יש מלא מה לזרוק
באה לזרוק לפח-צריך לזרוק אותו כבר מלא
והארונות מסביב נניח קניתי תיונים- ואלה פינת התה מבולגנת, צריך לסדר ולהגיע להכל!
(לא שאני עושה את זה עכשיו) והבית שלנו יחסית סבבה אבל זה דורש השקעה מתמדת!
את משלמת על זה ממיטב כספך, למה לא??
אגב יש דברים שאפשר לעשות עם הילדים כמו לפרק קניות ולסדר חלק מהדברים..
את מתרצת כשאת מתנצלת ומרגישה לא נעים עם עצם המעשה
אני לא רואה בכך בעיה
בגדול, לדברים האלה מבחינתי הצהרון נועד. אני משלמת (שילמתי. עכשיו כבר לא) עליו כדי שאוכל לאסוף את הילדים עד 16.00
אני משלמת על נוחות ואיכות וחיים, בין היתר.
והדבר הכי חשוב - לילדים שלי היה ממש טוב שם.
לא יודעת למה יושבת עלייך אשמה בהקשר לזה. אם טוב להם - הכל טוב והפאזל הסתדר מעולה
אם לא, זה כבר משהו אחר וצריך לתעדף
היא מאשימה את הילד בשובבות, מתלוננת ועשתה לנו פגישה
כשהבנו שהיא צועקת, חסרת רגישות והתלונות צריכות להיות מופנות אליה,
לאחד פחות טוב שם והשני טוב לו אבל מפונק, עייף ואוהב בבית
אז אם עד עכשיו היה טוב והרגשתי אשמה
עכשיו בכלל תחושות שעדיף לקחת אותם משם כשיכולה...
אבל אנחנו בתהליך איתה, מקווים שיהיה בסדר
לגבי שאר הדברים שכתבת - כן, זה קשוח לשלב עם משרה מלאה ותחזוק הבית ומשהו לנפש
אבל מתעדפים בסוף
נעזרים במה שניתן
וזוכרים שאנחנו עושים הכי טוב שלנו ואין מה לעשות, דבר אחד בא על חשבון השני וככה זה בחיים
מרגיש לי שאת מאוד במאבק עם זה מקריאה שלך לאחרונה, וזה לוקח מלא אנרגיות. תעשי איתם ביחד, תשאירי מבולגן מדי פעם,. תשתמשי ביום החופשי שלך..
משחקי דמיון - כלי רופא, כלי עבודה, כלי מטבח
אני והילדון ממש אוהבים ספרים
רכבת עץ
מדבקות וצבעים עם חוברת צביעה/יצירה
מטבח משחק
יש המלצה לפליימוביל מעניין לגיל שנתיים?
אני שמה בקופסא סגורה בפלימוביל את החלקים הקטנים והבית ממש נחמד גם בלעדיהם! הגדולות יודעות דאם הם מוציאות הם אחכ מכניסות ולמדו לא לפזר.. (האמת שזה גם משחק של בת השנתיים להוציא את החלקים הקטנים ולהחזיר..)
גם גן שעשועים ממש נחמד אבל צריך לבנות להם אותו..
תיבת נח הכי שימושי כאן לקטנים אבל תופסת מלא מקום.. אפשר גם מכוניות, חיות וכו..
אני זורקת כדורים קטנים, כמו גולות, אם יש.
יש ילדים שלא מכניסים כל דבר לפה, ו'סתם' חלקים קטנים לא מגרה אותם להכניס לפה.
מה שאני רואה שמכניסים (חלקים עגולים בעיקר או גלגלים) - אני לוקחת.
הוא ממש יפה
זה 123
עגלה עם בובה, מטבח עם כלים, שולחן וכיסאות, מגנטים, משפחת סילבניאן (יש מעט חלקים קטנים אבל הרבה פחות מפלימוביל ואפשר להחביא אותם לבנתיים), משחקי דימיון של מאליסה ודאג (דוכן גלידה, ערכת ניקיון, עמדת איפור וכן), פאזלי עץ 2 חלקים (להתאים גור ואמא שלו וכו ראיתי כאלו בשילב והבת לי ממש אהבה)
יש לי כל מיני דברים וסיטואציות שאני מסתירה ממנו/לא מספרת הכל/לא אומרץ את כל הפרטים במדויוק וכו...
מרגיש לי לא נכון, באלי שיהיה ביניו שיח פתוצ,שלא נסתיר כלום אחד מהשני ונרגיש בנח לשתף הכל! אבל אילי יש מקרים שזה כדאי, בסדר וכו...
אתן דוגמאות ואשמח לשמוע מה דעתכן..
דוגמא 1: יש משו בגוף שלי שאני לא מרגישה בנח איתו ולא רוצה שידע עליו (שיערות במקום מסויים) אז מבקשת שיהיה חשוך כי ככה מרגישה יותר בנח.. והוא מקבל את זה ושמח בזה והכי מכבד אבל בפועל לא אומרת לו מה באמת הסיבה...
דוגמא 2: קפצתי למכולת והשארתי אותו עם התינוק, סתם לא יצא ולא אמרתי לו שרוצה לקפוץ להביא משו חשוב לחברה.. כשהיתי כבר בקוךה הוא התקשר לשאול איפה אני אמרתי בקופה.. ישר אחרי זה נסעתי כמה רחובות ליד וכשכמע הגעתי לחברה הוא התקשר שוב שהוא גמור(עבד כל הבןקר) ואיפה אני כבר... אמרתי לו באוטו, הסתובבתי וחזרתי הביתה (ולא הלכתי אליה)...
בעלי כזה.. אומר שהוא הולך למקום איקס ואיכשהו מסתבר לי שהוא עשה סיבוב שלם וכל פעם אני לא מבינה מה הבעיה שלך להגיד לי מה אתה מתכנן 🤦🏼♀️
לי אישית לא זכור לי שהסתרתי משהו מבעלי (ייתכן ויש דברים שאני לא מספרת, אבל לא מכוונה תחילה, פשוט לא יצא לספר וזה לא משהו מהותי..)
תנסי לברר עם עצמך מה מונע ממך לספר לו, פחד מהתגובה? בושה?
הייתי מנסה אפילו לפתוח את זה מולו.
בעיני שיח פתוח בזוגיות זה הכרחי.
סיפרתי לו הכל כולל שריטות מהילדות, למרות שבדיעבד אני חושבת שזאת טעות.
לא רואה סיבה להסתיר, למשל מס 1. יכול להיות שלא תהיה לו בעיה עם השיער וזה אצלך. אם היה שיח פתוח יכולת לדעת מה דעתו בנושא (אצלי למשל יש לי כרגע פטריה אז אמרתי שלא אגלח בזמן הקרוב והופתעתי לגלות שזה בכלל לא מפריע לו)
לגבי 2. יכול להיות שידעת שהוא לא יזרום ולכן לא סיפרת לו? תנסי לחפש מה מניע אותך ואולי תצליחי לנסות לפתוח שיח איתו בנושאים שונים.. לדעתי זה חשוב ויכול להיות שהוא יגיב בטוב דווקא.
כשהייתי המדרשה בהיותי כלה צעירה ויפה 😄
הרבנית אמרה שצריך להשאיר ד' אמות בנפש, שבהן גם הבעל לא נכנס. לא בקטע של להסתיר, אלא בקטע שלא נכון לשתף בהכל הכל. יש דברים שהם ביני לבין הקב''ה בלבד, יש דברים שאני יודעת שאם אספר זה יוריד לו ממני וכד'.
לגבי 2 , למה לא סיפרת? פחדת שיכעס? חששת לאכזב אותו? לא היה לך כח להתחיל להסביר ולהכנס לדיונים? קיימת עליו שכבר קשה לו והוא עייף? נראה לי שיש סיבות תקינות לא לספר ויש סיבות לא תקינות.
דוגמא 3: אני המון בטלאפון ואני יודעת שהוא לא אוהב את זה אבל אין לו מה לעשות עם זה.. מידי פעם אומר לי משו בקטע של לעזור לי כי יודע שזה מבאס אותי..אבל אני לא מנסה יותר מידי לעבוד על זה וזה מבאס אותו ..וגם אני יודעת שהוא לא אוהב שאני ליד התינוק אבל שוב.. מקבל.. בכל זאת, אם אני מניקה ובפלאפון ושומעת שהוא מתקרב אני מעיפה את הפלאפון הצידה שלא יראה...
לספר לו הכל, כמו שמישהי פה אמרה, מותר שיהיו לך דברים שהם רק שלך.
אבל נשמע שזה יושב עלייך, אז כדאי לפתוח את זה איתו.
(אפשר לפתוח באופן היפותטי- ״היה מפריע לך אם הייתי מסתירה ממך דברים…?״
או דוגרי - ״תקשיב, אני מוצאת את עצמי מסתירה ממך כל מיני דברים וזה ממש יושב עלי….)
לא רואה למה לספר
הוא חי עם זה בשלום כי הוא לא יודע אז אחלה
לא חושבת שצריך לספר על פגמים לבנזוג
לגבי הלהסתיר לאן הלכת או לזרוק תטלפון שמתקרב זה פחות זה נובע ממקום של ריצוי של הוא לא אוהב או שלא יכעס את זה כן הייתי אומרת ברור מקסימום יגיד לא אז אלך יום אחר לא קרה כלום
באסהה
תבדקי עם עצמך אם את נוטה גם ׳לעגל פינות׳ מול אחרים ולא רק מול בעלך. להסתיר פה ושם, טיפה לייפות או להגיד מה שמצופה ופחות מה שמדוייק.
לפעמים זה יושב על ביטחון עצמי, קושי לקבל את עצמי, ביקורתיות וכדו.
זה מסתדר עם דוגמא 1 וגם עם האחרות.
החשש שישפוט, שיתרחק, שלא ימצא חן בעיניו…
סוג של קושי לשים את עצמי על השולחן איך שאני על כל המשתמע מכך.
עבודה על קבלה עצמית עוזרת לפתור את זה.
אגב מישהי יכולה להסביר לי איך כותבים פה מאנונימי?
אני בעקרון בנאדם מאד כנה ואמיתי, חשןב לי לוצר את האמת ומחרפן אותיצשאני פוגשת בשקר או בשקר לבן וכו...
ואני שמה לב שוואלה עם בעלי אני בעצמי לא אמיתיתלגמרי וזה הכי מבאס!!
ואולי זה קשור שזה קשור לזה שמולו אין אני מרגישה בחלק מהדברים רחוסר ביטחון ורצון לרצות...
אוףף מה עושים עם זה
דחיה מצד בעלך?
לסבול את זה שהוא כועס/מאוכזב/אולי אפילו רק חולק עלייך וכד'?
לשיחה עם ה' או לשתף עם חברה ולא עם בעל.
כל מיני דברים כמו הדוגמא ה1 , זה שבעלי ידע שיש לי חצ'קון לא יתרום לאינטימיות בינינו חחח להיפך, הוא ישים לב לאותו חצ'קון שקודם לא היה מפריע לו.
גם אני לדוג' חוזרת בתשובה, אז בחיים לא אספר על קשר קודם. מבחינתי זה גלגול אחר.
מצד שני ממש עובדת על עצמי לא לשקר. לא רק עם בעלי, גם עם אנשים אחרים. אני חושבת ששקרים נובעים מפחדים. (לקרוא על ערך של שקר בספר המידות ממש מחזק אותי בענין).
לא רוצה לפחד.
לגבי דוגמא 1- בעיניי הכי לגיטימי. אין לי מה להוסיף
דוגמא 2-
פחות התחברתי, בעיקר כי לפעמים בעלי מסתיר *ממני* דברים וזה ממש מתסכל אותי, מרגיש חוסר אמון. וגם בעיקר כי אני מקשרת את זה לאמא שלו שיש בה משהו מאד לא כנה 🙄🙄🙄
הדוגמה הראשונה היא משהו שאולי עלול לפגוע בקשר ביניכם, בתחושה שיש לו כלפייך, ולכן אולי נכון להסתיר את זה. (אם כי אישית נראה לי שלא צריך ממש להסתיר, אלא פשוט להתעלם, לא לתת לזה מקום, כאילו זה לא מפריע לך. זה גם יעשה *לך* טוב - אולי אחרי המעשים יימשכו הלבבות, וגם לך עצמך זה כבר לא יפריע...)
הדוגמה השנייה - למה בעצם להסתיר דבר כזה? למה בכלל להסתבך עם ההסתרה, ולהגיע למצב של צורך לשקר?
אפשר לומר בפשטות, "אה, אני קופצת גם לחברה להביא לה משהו, טוב? סליחה ששכחתי לעדכן אותך, אני יודעת שאתה בטח גמור... פשוט רציתי לנצל את ההזדמנות שאני יוצאת, אשתדל לקצר..."
(באופן אישי קשה לי להסתיר דברים מבעלי, לפעמים גם בצורה לא בריאה כבר - נגיד כשזה נוגע בסודות של אחרים, זה ממש קשה לי לו לשתף אותו... אז יש ברכה ביכולת להסתיר דברים מהבעל, אבל באופן כללי לדעתי כדאי ללמוד להיות פתוחים וזורמים מול הבעל, שהוא בעצם חלק ממך...)
גם בעיני הכי אידיאלי בריא ונכון
תןדה על התשןבה
שבוע 7, זה הריון שני שלי, ואני פשוט עייפה כל הזמן.... ממש לא מצליחה להרים את עצמי מהמיטה, ישנה 9 או 10 שעות ולא מצליחה לקום אחריהן.... אני עובדת שעתיים שלוש מהמיטה וחוזרת לישון.... (זה עבודה מהבית) בעלי מטפל בילד כל הזמן ואני שוכבת במיטה כאילו לא ישנתי שבוע... לא מכירה דבר כזה מהריון קודם ולשאלה המתבקשת - הברזל שלי מצוין, לא בדקתי בתחילת ההריון עדיין אבל עשיתי בדיקת דם קצת קודם סתם וזה היה קרוב ל16... אז לא חושבת שיש סיכוי שזה ירד בבת אחת, במיוחד שבהריון הקודם זה לא ירד מ12 בשום שלב... קודם כל השאלה שלי אם זה משהו נורמלי או כבר חריג הכמות שעות שינה וסתם הקטע הזה שאת עייפה כל כך ולא יכולה להזיז את עצמך בשביל שום דבר... וחוץ מזה אם יש משהו ספציפי שיכול לעזור בזה, איזה תוסף טבעי או ויטמין מסוים או משהו (אני לוקחת מולטי ויטמין 9 חודשים רגיל)
תודה!
יכולה להירדם בכל רגע שאני במצב ישיבה/שכיבה בבית.
עבר לי אבל הבחילות גורמות לחוסר תפקוד ולחוסר תיאבון ובכללי לחוסר מוטיבציה להזיז את עצמי...
חושבת על המטרה שלשמה זה נועד ומחזקת את עצמי שעם הזמן זה משתפר ♥
לא יודעת מרגיש לי חריג מכל מקום שאני מסתכלת על זה.... חשבתי בתחילה שזה מההנקה כי עדיין הנקתי, אבל מאז כבר הפסקתי להניק לגמרי, זה השתפר לכמה ימים ואח"כ חזר... 🙄
מקיפות לראות שהכול תקין.. אם זה ממשיך תקבעי לך ותזמיני את הבדיקות עד אלייך זה הצלה במקרים כאלה
אני הייתי ככה כשהיה לי מחסור חריג של B12
עבר אחרי 2 3 זריקות שקיבלתי
זה כלול בתוך הבדיקות דם של תחילת ההריון? אני רוצה ללכת לעשות השבוע (בגלל שאני לא מצליחה להרים את עצמי מהמיטה לפני עשר אז אני דוחה את זה כל יום מחדש....😶)
אני איכשהו בסוף הצלחתי להרים את עצמי למרפאה (וגם לקבל את הזריקות אחר כך), אבל יש אפשרות להזמין בדיקת דם עד הבית. תבררי אם אצלך בקופה ובאזור המגורים זה קיים. אמנם לפעמים זה בשש בבוקר, אבל לפחות את רק צריכה להרים את עצמך לספה בסלון ולא עד למרפאה...
תרגישי טוב!
לא בטוחה שאצלנו זה קיים אבל אני אבדוק כי זה באמת יעשה סוף לדחייה הזאת...
תודה!!
אני חושבת שאת צריכה לבקש מהרופאה שתתן הפניה גם לזה
אם לא תבקשי
לא בטוח שהיא תתן
אם יש משהו סיוט בקופה שאני שם זה שעד שאני מצליחה להשיג איזה הפניה או מרשם זה כפרת עוונות שלמה (רופא תורן לא יכול לתת כי זה הנהלים ורופא רגיל יש אליו תור הכי מוקדם שבועיים מאוחר יותר וגם אז לא תמיד מסכים לתת אם אני לא מטופלת קבוע אצלו וכו'... ולהגיש בקשה זה רק 4 פעמים ברבעון ורק לרופא האחרון שהלכתי אליו ואם הוא היה תורן אז שוב אני באותה בעיה... 😬) אבל אני אנסה לראות אולי בהפניה לבדיקת דם כתוב אם זה נמצא שם או לא
תנסי לקבוע תור טלפוני.
אני הצלחתי גם בכללית וגם בלאומית לקבוע לרופא משפחה שהוא לא הרופא שלי.
ולי זה היה ככה עם המוגלובין טוב ובי12 נמוך ממש.
כי הייתי צריכה פעם הפניה אחרת והרופא משפחה לא הסכים לתת אבל זה היה אולי יותר קשור לרופא נשים, אני אנסה לראות כי חבל לי לדקור את עצמי מאה פעמים (וגם לקום בבוקר מוקדם כמה פעמים.... ;))עדיף לי לסדר הכל בבדיקת דם אחת וזהו..
את יכולה להגיש בקשה דרך האפליקציה, תכתבי בדיקות דם מקיפות כולל B12.
אם הרופא משפחה עושה בעיות תבקשי מרופא הנשים.
אבל בקופה שלי אפשר עד 4 בקשות ברבעון ועברתי אותן כבר....
אני עדיין מנסה להשיג רופא שאפשר לבקש ממנו, לא נותנים את זה מרחוק משום מה.....
בינתיים לוקחת כדורים של B12 אבל התחלתי רק אתמול אז לא ראיתי שינוי עדיין...
בלי קשר לבדיקת דם תתחילי לקחת כדורים של B12
המכילים פרוגסטרון בלבד.
האם יש קשיי הסתגלות אליהם? כוונה דימומים וכו'?
יש דרך למנוע את זה?
לשתי השאלות שא"א לדעת עד שלא מנסים
לי היה מזעזע עם סרזט ועברתי למיקרולוט (היום כבר לא משווק)
לא מכירה דרך להימנע, אם היה לזה פטנט...
שדי נפוץ איתם דימומים או הכתמות. לפעמים כהסתגלות ועובר, לפעמים לא עובר😬
רק צריך לקחת את בחשבון, אם מנסים ולא הולך, לא להתעקש, אלא לחשוב על משהו אחר.
בטח אם את לא מניקה.
לי בהנקה דיאמילה היה זוועה מבחינת דימומים ועם פומיניק היה לי מעולה.
אמנם לא עם גלולות, כן אחרי הכנסת התקן
חברות הכינו והלחיצו אותו שיהיה לי כמה חודשים דימומים עד שהגוף יתרגל להתקן..
בפועל, ב''ה תודה לבורא עולם מליון פעם - שבועיים וחצי - שלוש שבועות אחרי התקנה כבר טבלתי (יותר מהר מהלידה הקודמת שטבלתי הרבה יותר מאוחר בלי אמצעי מניעה)
מתכוונת לומר שזה משהו שממש משתנה בין אחת לשנייה
אצל אחת יעבוד מצוין אצל השנייה זוועה
מאחלת לך שממש בקלות תמצאי את האמצעי מניעה שהכי מתאים לך!!!
בן 7 מתוק ומהמם
פאות מבולגנות נוראאאא
בבוקר מסדר אותן והופ תוך שניה מתבלגנות
הלפפפפ
אבל אולי כדאי לדלל קצת
אצלנו אנחנו עושים פאות אבל מעט ולא הרבה מאוד ואז הפאות מסודרות כמעט תמיד
חוץ מזה, אולי לשים קרם איכותי שמחזיק לכל היום, לגלגל ולעשות בקבוקים כאלה
ואז מסלסלת עם מברשת שיער (רגילה, זאת שאני עושה בה קוקו לבנות 🤭)
זה מתייבש מהר ודֵי מחזיק יפה לפחות עד שהוא חוזר מהתלמוד תורה
וכמובן יש גם קרמים לשיער (פעם שמתי לו מוס חחח)
שעוזרים ומחזיקים את הפאה להרבה זמן
בהצלחה ♥️
שלום לכולן,
קצת משהו שלא,קשור להריון ולידה ,במחילה😅
בשבוע הבא יש לבעלי יום הולדת ורציתי להכין חדר בריחה ביתי..
יש מישהי שעשתה ומוכנה לשתף?אני יודעת שיש,בתשלום, ויש גם כל מיני אתרים שנותנים רעיונות למשימות אבל קשה לי לאגד את כולם למשהו בהיר ואחיד.
וגם עם כמה שפחות אביזרים כי אני לא כ"כ ניידת🙈🙈🙈
תודה
איך משתמשים? פשוט שואלים מה שאת רוצה. ואם לא הביא מדוייק מבקשים שיתקן.
כדאי להיות מאוד ספציפית מה את רוצה, ככל שתהיי יותר ספציפית התשובה תהיה טובה יותר
למשל (בכוונה חלק לא מדוייק... כדי שתביני את הרעיון)-
You said:
אני רוצה לעשות משהו בבית
ChatGPT said:
ChatGPT
יש כמה רעיונות מגניבים לעשות בבית:
חדר בריחה DIY: תכנן חדר בריחה משלך עם חידות ואתגרים. תוכל למצוא רמזים באינטרנט ולהתאים אותם למקום.
משחקי קופסה: שחקו במשחקי קופסה או פאזלים. זו דרך מצוינת לבלות זמן איכות יחד.
בישול או אפייה: בחרו מתכון חדש ובשלו או אפו יחד. זה יכול להיות מאוד מהנה!
ערב סרטים: הכינו רשימה של סרטים שאתם אוהבים, הכינו פופקורן והפכו את הסלון לקולנוע.
יצירה: נסו פרויקט יצירתי כמו ציור, פיסול או עבודות יד.
אם תרצה רעיונות ספציפיים או פירוט על אחד מהם, רק תודיע!
You said:
אפשר חידות ואתגרים לזוג?
ChatGPT said:
ChatGPT
כמובן! הנה כמה חידות ואתגרים שאפשר לעשות בבית:
חידות:
חידת דילמה:
"יש לך חמישה פירות: תפוח, בננה, תפוז, אננס ודובדבן. אם אתה מסיר את התפוח, מה נשאר?"
תשובה: ארבעה פירות.
חידת חשבון:
"אני מספר שברגע שתוסיף לי 5, תתקבל 12. מה אני?"
תשובה: 7.
חידת הגיון:
"מה עולה למעלה, אך אף פעם לא יורד?"
תשובה: גיל.
אתגרים:
אתגר זיכרון:
קחו חפצים מחדר והניחו אותם על שולחן. תנו 1-2 דקות להסתכל ואז כיסוי את העיניים. נסו לרשום את כל החפצים שהיו שם.
אתגר זמן:
בחרו משימה (למשל, לכתוב שיר קצר) ונסו להשלים אותה תוך 5 דקות.
אתגר פאזלים:
רכשו פאזל והתחילו להרכיב אותו יחד. קבעו זמן מוגבל לסיום.
אתגר בישול:
קחו שני מרכיבים שיש לכם בבית ונסו להכין מנה יצירתית מהם.
אם תרצה עוד רעיונות, אני כאן!
You said:
אני רוצה חידות ואתגרים שמתאימים לחדר בריחה לזוג, אנחנו רוצים לעשות ערב זוגי בבית
ChatGPT said:
ChatGPT
מעולה! הנה חידות ואתגרים שיכולים להתאים לערב חדר בריחה בבית:
חידות:
חידת מספרים:
"יש לי 3 מספרים: הם כפולות של 3, והסכום שלהם הוא 30. מה הם?"
תשובה: 9, 9, 12.
חידת רמזים:
"אני חפץ שאתה לא יכול לראות, אבל אני תמיד מסביבך. אני משנה צורות, אך אף פעם לא נעלם. מה אני?"
תשובה: אוויר.
חידת סדר:
"סדר את המילים כך שיתקבל משפט: 'החתול רדף אחרי העכבר'."
תשובה: כבר בסדר.
אתגרים:
אתגר קוד:
כתוב מספר קודים (למשל, קוד מורכב מאותיות ומספרים) ושם רמזים על הכנת הקוד הנכון, כמו מיקום פריטים בבית.
חידה עם רמזים:
הכן סדרת חידות שיביאו אתכם ממקום למקום בבית, עם רמזים שמובילים לנקודה הבאה. כל רמז יכול להיות חידה בעצמו.
אתגר פתרון בעיות:
הגדרו בעיה מתמטית קטנה (למשל, איך לשתף 10 עוגיות בין 3 אנשים) ותנו לכם זמן לקבוע פתרון.
אתגר צילום:
קבעו משימות צילום, כמו "צלמו את עצמכם בחיוך עם חפץ אדום" או "תמונה של משהו שמסמל לכם את הבית".
אם תרצה עוד חידות או רעיונות, אני כאן!
You said:
אבל איך זה יוצא חדר בריחה?
ChatGPT said:
ChatGPT
כדי ליצור חדר בריחה בבית, אפשר לארגן את החידות ואתגרים בצורה שימחקו את חווית הבריחה. הנה איך אפשר לעשות את זה:
שלב 1: הכנת הסיפור
בחרו סיפור או נושא לחדר הבריחה, כמו "מחפש האוצר" או "החוקר הסודי". זה ייתן הקשר לחידות.
שלב 2: קביעת תחנות
חלקו את הבית לאזורים שונים, וכל אזור יהיה תחנה עם חידה או אתגר שצריך לפתור כדי לעבור לאזור הבא.
שלב 3: חידות ואתגרים
חידות:
חידה עם רמז: הניחו רמזים בכל תחנה שמובילים למקום הבא.
חידת רישום: הכינו חידה שמחייבת לכתוב תשובה ולגלות מה צריך לחפש (כמו רמז ממוקם).
אתגרים:
חיפוש חפצים: אתגרו את עצמכם למצוא חפצים מסוימים בבית שקשורים לנושא.
מניעת זמן: קבעו מגבלת זמן לפתרון כל חידה או אתגר.
שלב 4: סיום
ברגע שתפתרו את כל החידות, תוכלו להגיע ל"נקודת הסיום", שבה תציבו פרס או הפתעה.
באופן הזה, תיצרו חווית חדר בריחה מותאמת אישית בבית. אם תרצה עזרה בפרטים נוספים או חידות ספציפיות, אני כאן!
עזרת לי ממש!!
אני ממש,לא מבינה בדברים האלה כלום
מקווה שאצליח בע"ה
יומולדת עגול
עכשיו הוא חזר..
אולי אני אפתיע אותו שבוע הבא באיזה יום 🤭
ליום נישואין של ההורים.
אם רלוונטי לך, יכולה לפרט מה עשיתי.
לא ציפיתי לכזאת התעניינות😅
אז אכתוב כאן, למרות האאוטינג (🙋🏼♀️):
קניתי קופסאות עץ פשוטות במקסטוק (של יצירה), בשלושה גדלים שנכנסים אחד לשני, ועוד קופסא אחת נפרדת. גם מהמקסטוק קניתי מנעולים ומחזיקים למנעולים (לא יודעת איך להסביר😅 אצרף בע"ה תמונה) שחיברנו עם ברגים לקופסאות (בעלי חיבר אבל נראה לי לא מסובך. הברגים הגיעו עם המחזיקים של המנעולים. ותכלס חשבתי לחבר פשוט בדבק, בסוף זה רק בשביל הקטע ולא צריך להיות עמיד).
אז סך הכל היו ארבעה מנעולים, מתוכם 3 עם מספר ואחד עם מפתח. החידות כדי לפתוח את מנעולי המספרים הובילו למספר וחידה אחת הובילה למקום בבית שבו החבאתי את המפתח.
החידות-
1. חידת ציורים למספרים- לקחתי שלושה מספרים מהחיים (זורקת דוגמאות- כמה ימים מישהו היה בחו"ל, כמה שנים שירות לאומי עשתה אמא, כמה חודשים לקח למישהו להתחיל ללכת, כמה חודשים בין הצעת נישואין לחתונה, כמה כלים קיבלו לחתונה, כמה חפצים מסוג מסוים יש בבית וכד'). שמתי ציור מתאים לכל מספר. ליד הציור שמתי לוח שנה שסימנתי את מה שסופרים (כלומר, סימנתי יום אחד כשסופרים ימים. סימנתי שבוע כשסופרים שבועות...). המספרים שיצאו היו הקוד.
2. פאזל תמונה משפחתית שמאחורה כתוב בא"ת-ב"ש במילים את המספר של הקוד (כאילו כתוב "שתיים ארבע.." בא"ת-ב"ש).
3. לקחתי הרבה אירועים מאז שההורים התחתנו, דברים קטנים וגדולים, והיה צריך לסדר אותם לפי סדר כרונולוגי. (זה היה קשה!). ליד כל אירוע היתה אות וכל האותיות יצרו את המספר של הקוד במילים.
4. המפתח פשוט, חיברתי חידה מצחיקה על מקום מסוים בבית.
אם אני זוכרת נכון, בהתחלה נתתי בעצם את הקופסא הגדולה, שבתוכה היו עוד שתי קופסאות, ואת הקופסא הקטנה שבתוכה היתה הפתעה (כבר לא זוכרת מה😅 אבל סטייל שוקולד).
כל פתרון הוביל לקופסא הבאה.
אמאלה יצא מסובך😅 אבל האמת שזה היה די פשוט.
וזאת היתה הצלחה, מאתגר אבל פתיר וכולם נהנו ב"ה.
רעיונות מגניבים וחמודים ממש!
עייפתי.
זה באמת באמת קשה לשמוע אתתזה יותר מידי ברצף
חיבוק על התחושות
מקווה שיש משהו שיכול לעזור לך,
לפחות בתור עוד זוג אוזניים
ובעל מגוייס
ואין לי כבר כוח לשמוע את הצרחות האלו, אפילו אדישות אני לא מצליחה לפתח
מתחשק לי רק רק לישון!
אין לי אפילו את הפריוילגיה להתקשר לבעלי שישמע את הצרחות.
מתואמתיש מישהו בסביבה שיכול אולי לבוא לשמור עליה כמה שעות כדי שתחזירי לעצמך את השפיות?
ואחר כך תצליחי לנסות לבדוק מה מציק לה כל כך...
זה גזים?
אולי להוריד משהו בתזונה יכול לעזור?
אולי איזה טיפות לבטן?
מה שעשיתי שעזר לי:
אחת מהן: היתה רגישה למוצרי חלב- שעברו לה מההנקה שלי..
השניה- הסתבר שכל פעם פספסתי אצלה את רגעי העייפות ואז היא היתה צורחת ולא נרדמת...
השלישי: קוליק: כאבי בטן בלילה, עזר לי גרפ וואטר.
בהצלחההההה
מישהי שתגיע בערב ותחזיק אותה ואת תנוחי לפרקים בספה..? הקטנה שלי צרחה לילות וימים ובעלי עוד היה בבית רק עבד טאז נתתי לו לישון ועדיין תקופה קשה מנשוא
בקיצור . מה יעזור לך??
מסכימה לפנות בפרטי?
אני אזדהה בשמי האישי וגם אתן פרטים אישיים כדי שתוכלי להיות בטוחה שאני אדם אמיתי.
אבוא לשמור על התינוקת לכמה שעות כדי שתוכלי פשוט לישון בלי דאגות.
אני בחלד אז יש לי זמן בשמחה.
אם אני גרה רחוק, אמצא מישהי שתבוא.
רק למען הזהירות, ממליצות להזהר ממסירת פרטים אישיים. אולי תחפשו נשים מפה שמכירות אתכן, אולי מישהי מהחיים. לא יודעת...
הצלחתי להתקשר לשתף את אחותי המושלמת והיא לוקחת היום יום חופש ובאה להיות איתי מ8-4
היא אמרה שחוץ מהנקות היא לא תתן לי להחזיק את התינוקת בכלל!!!!!!!!!!!
וגם יהיה לי בוקר כיפי איתה! אני מתרגשת ממש!!
כל הכבוד שביקשת עזרה, ואיזה מתוקה אחותך שהיא ככה מתגייסת לעזרה!
הלוואי שיהיה לך יום טוב ומפנק ותתמלאי כוחות!
ממש ממש ממש.
קשה לבקש עזרה, וכל הכבוד לך שהתקשרת ואמרת!
באמת שהייתי שמחה לעזור.. ממש מוזמנת לכתוב מה האישור שלך בערך
וגם מה אם לבקש שתבוא נערה להחזיק אותה לשעה כל יום? יש אצלכם מישהי שמתאמת עזרה למשפחות מילואים?
שמרגישה הרבה תנועות ויש ימים שפחות?
לק"י
וגם יכול להיות שיש ימים שאת שמה לב יותר לתנועות ויש ימים שפחות.
או שאת פעילה יותר, ואז הוא ישן או רגוע יותר.
מאז ומתמיד החלטנו שבעלי אחראי על החלק הכלכלי בבית
אך זה הופך להיות יותר ויותר קשה בתקופות לחוצות יותר שצריכים להסדיר תשלומים מסוימים
לדוגמה עכשיו אני רוצה לקנות כמה בגדי חורף לילדים ואני כבר יודעת שזה הולך להיות סרט...
הוא הולך לשגע אותי
הוא ישאל "למה כ"כ הרבה בגדים?" "ילד צריך 2 סטים לא יותר"
הוא פשוט מתערב לי ממש בשיקול דעת בכל הנוגע לקניות בכלל
אנחנו כל הזמן בעבודה על זה
אבל בקטע של הבגדים. אמהלהההה זה קשה לי!!!
אני כבר בלחץ מהעובדה שאני אמורה לקנות בגדים והוא עלול להתערב
תמיד הוא יגרום לי להבין למה לא צריך משהו. הבנתן בערך את הטיפוס?
יש לציין שהוא גדל בבית בלי אמצעים כלכליים. אבא אברך ורק אמא שעובדת
ובכללי אופי של בית מאוד מאוד קמצן. גם בשולחן שבת מרגישים את שאם את לוקחת מנה יותר - זה של מישהו אחר
ודופקים לך מבט או מרימים את זה מהשולחן כדי לשמור את זה למישהו אחר.. (יש לציין שהיום יש להם יכולות כלכליות)
אני גדלתי אחרת לגמרי...
בית של שפע של אוכל קודם כל. ולגבי קניות בכללי היה זה היה מאוזן אך קונים כשצריך
וכמה שאני מסבירה לו וגם אמא שלו- שילדים זקוקים לבגדים...
ואני מנסה לומר לו שהוא חייב לצאת מהתמונה של הבית בו גדל והוא כבר לא ילד בן 5 בבית של ההורים...
ועוד דוגמה של האוכל- הוא הולך לקניות הוא יקנה הכל בצמצום. 2 דברים מכל דבר.. הוא לא יכול לשאת "בזבוזים"
הוא לא מבין שעדיף לקנות כמות שתספיק ואז יוצא שכרו בהפסדו כי כל יום הולכים לקניות כי נגמר כל הזמן
למשל הבוקר לא היה לי כבר מה לשים לילדים בסנדוויץ לבית ספר ברמה כזו...
ולי אין זמן ללכת לקניות וגם הכל כ"כ מרוחק מהבית שלנו ואני לא נוהגת כרגע.
אשמח לעצתכן החכמה!
לא נשמע לי הגיוני התערבות ברמה כזו של לא יהיה משהו לסנדוויץ בבוקר
תדאגי לעשות את הקניות בעצמך
לא כל דבר שהוחלט אי אז מתאים גם להיום, תפעלי לשנות את זה
החלטתם החלטה, אבל בפועל היא מאתגרת אותך.
מצד שני לא הייתי שוברת את הכלים ומודיעה שמעעשיו זה שייך אליך, אלא חושבת בצורה חכמה יותר איך יכול להיות שינוי. אני לא מכירה את בעלך אבל יכול להיות שזה ילחיץ אותו אם את תהפכי להיות האחראית, או יפגע בהרגשה שלו כגבר.
קודם כל איך- לקבוע זמן שמדברים על זה בנחת, או אם את לא חושבת שזה יעבוד, לפעמים פגישה עם יועץ כלכלי יכולה לעשות סדר וגם לאפשר לשניכם להתבטא, ואולי גם פחות להלחיץ אותו שאתם מתפזרים ומבזבזים מדי.
מה בפועל-
לא יודעת מה נכון לכם, מציעה אפשרויות.
בקיצון אפשר להחליט שהתחום עובר לאחרויתך. אבל ממה שתיארתי יש סיכוי גדול שזה ילחיץ אותו כי הוא יפחד שתבזבזי.
בעיני יותר חכם להחמיא לו על האחריות, להגיד לו שאת שמחה שהוא אחראי דואג לכם, וגם להגיד לו שיש שני תחומים שבהם את מרגישה חנוקה ושלא נעים לך שכל פעם אתם רבים עליהם- קניות בגדים וקניות אוכל.
לגבי קניות בגדים- בעיני תחום שאמור להיות באחריותך. הכי נכון להחליט על תקציב לתחום הזה, הבעיה זה איך לשכנע אותו שאת נורמלית ושזה רצון הגיוני, אבל הוא לא חייב להשתכנע, הוא בעיקר צריך להבין שהכסף של שניכם ולא רק הוא יכול להחליט.
אוכל- גם פה להחליט על תקציב, או שאת תעשי קניות (אפשר עם משלוח), או שהוא ילך לקניות עם רשימה.
הוא מודע לכמה מקובל להוציא על מזון לנפש? בעקרון הנתונים הם 600 שח לנפש.. זה יכול לתת פרופורציות...
אם אתם מוציאים הרבה פחות מזה, הגיוני להעלות את התקציב.
בעיקר צריכה להיות הבנה שלו שהכסף של שניכם. באופן כללי את שמחה שהוא מנהל ואחראי, אבל יש תחומים שבהם לך יש צרכים אחרים, לא בגלל שהוא קמצן אלא בגלל שאתם שונים! ולכן צריך לחשוב חשיבה כללית איך להתנהל בהם ולקבוע תקציב שעליו אין דיונים כל פעם מחדש. אפשר לקרוא לתקציב הזה- סעיף שלום בית.
אם את לא חושבת ששיחה כזו לבד תהיה יעילה הייתי מנסה לחשוב איך כן יהיה יעיל- או עם יועץ כלכלי, או דמות אחרת שיכולה לשכנע אותו.
כל האמור במידה והמצב הכלכלי שלכם לא קשה. אם יש חובות וכו' אז בטח הכל הרבה יותר מורכב, לא אומר עדין שאת לא צודקת, אבל אם כן צריך לחשוב טוב איך אפשר לעשות תהליך נכון בהקשר הזה, אולי לפנות לפעמונים.
רק חיבוק גדול!
תדעי לך שמי שחי ככה בצמצום,
גם אם הוא יהיה עשיר גדול,
יהיה לו מאוד מאוד קשה לשנות חשיבה.
ידוע שיותר קשה מהעוני, זה דפוס מחשבה עני.
תפיסה מצומצמת, מצמצמת את החיים, את החשיבה, עוצרת יצירתיות ... לא פשוט בכלל.
רק באתי להגיד שזה שתגידי שוב שוב זה לא נראה לי יעזור. צריך שינוי במעשה, או שאת תהיי אחראית גם על הניהול כספים או שפשוט תבקשי ממנו בפשטות אם הוא יכול להכין סנדוויץ' לילד במקומך והוא יראה בעצמו שאין מה לשים. אם הוא יכול להלביש את הילד, הוא ישאל אותך כמו גבר טיפוסי, מה להלביש לו? תגידי לו שיש לו רק 2 סטים וזה עוד לא התייבש... אחרי כמה ימים כאלה שבעצמו הוא יתקע, מניסיון, זה מניע אותו לפעולה לקנות ולהבין שצריך לקנות עוד, הרבה יותר יעיל מדיבורים שלך.
למה שלא תחליטו שאת מפרישה חלק מהסכום שאותו *את מרוויחה* לטובת הוצאות שהן כראות עינייך?
אם האישה עובדת, יותר קל לה להתנגד לשליטה של הבעל על ההוצאות, כי היא מביאה ישירות את הכסף.
אחת הסיבות שאני מפרנסת ועובדת בעבודה מרוויחה, היא שרציתי להתנהל באופן עצמאי עם כל ההוצאות שאני זקוקה להם וברגע שאני מביאה את הכסף והוא מספיק בשפע לכל הדברים, אני יכולה להוציא כפי הבנתי בלי דיונים והסברים.
יוצרים מציאות כזאת.. לא?
כאילו זורמים עם הנחת מוצא והתנהגות רעה לא נכונה...
במקום לשים על השולחן שזה לא קשור..
בגלל דפוס התנהגות
נכון שאפשר להלחם בזה/ לעבוד/ להתדיין על זה
זה דורש כוחות
לפעמים הרבה יותר קל להביא את הכסף, להציב עובדה ולמנוע את הבעיה מראש.
בעיניי יש עוד הרבה סיבות למה טוב לאישה לעבוד ולהרוויח בעצמה כסף, זו לא הסיבה היחידה.
אבל אם מכניסים את זה למשוואה יוצרים שיח לא נכון..
גם אם אני עובדת וגם אם לא זה לא קשור למה שאני קונה או לא... ולכמה הכסף שלי יותר או פחות
מכירה אישית משהי שהיתה מפרנסת יחידה ובעלה שלט על הכסף ביד רמה והיא לא יכלה לקנות כלום על דעת עצמה. טוב, זה סיפור קיצוני מן הסתם, אבל לא תמיד בעל המאה הוא בעל הדעה.
בסוף ביומיום , אני לא זוכרת מי מכניס יותר ומי פחות כשאני עושה קניה.
ויש גברים ששולטים בהוצאות גם אם האישה מביאה את כסף
אישה שנמצאת בסיטואציה כזו, בין אם היא עובדת ובין עם לא, יכולה להוביל שינוי שגם היא תחליט על הוצאות.
לאישה עובדת יותר קל להוביל שינוי.
דבר ראשון זה שהבעל אחראי על הנושא הכלכלי לא מדיר אותך ממנו. גם את צריכה להיות מעורבת בקווים כללים , לפחות לדעת בגדול את המאזן של הכנסות מול הוצאות וככה באמת תוכלי להפעיל שיקול דעת בנתונים שלכם.
אני לא חושבת שהוא צריך להתערב בקניית הבגדים, אבל אם חשוב לכם שהכל יהיה ״מפוקח״, הייתי מציעה לבוא אליו עם הנתונים ,
מה צריך לקנות, למי וכמה זה אמור לעלות, אם המצב דחוק אפשר יחד לנסות לצמצם את הרשימה או לצמצם את ההוצאה (אם זה לחפש דברים יד 2 או להזמין מסין וכו)
כנ״ל לגבי קניות אוכל, לערוך רשימה עם כמויות. ולשתף אותו - בשבוע אני צריכה 4 קופסאות טונה. 3 חבילות פיתות, חבל שנצטרך באמצע שבוע לקנות שוב ….
בקיצור מה שאני באה לומר זה שלדעתי את צריכה להיות מעורבת יותר בנושא הכלכלי, והוא צריך להיות מעורב בצרכים האמיתיים של הבית ובשיקולים שלך.
אתם מנהלים משק בית משותף, לא משרד…
בעלי קונה בלי סוף לילדים וגם הסבים והסבתות ואני מתחרפנת שכבר אין מקום בבית לאכלס הכל, מרגישה שאני כמו בעלך, אני כל הזמן מגבילה את בעלי ואומרת לו להפסיק לקנות או שיקנה דבר אחד מכל דבר.
נשואים 4 שנים וחייבת לציין שחל שיפור..חחח..
אבל באמת צריך את האיזון..גם אי אפשר להיות בקצה השני..אין לי כ"כ מה להגיד מלבד זה שאולי פשוט לשקף לו הסבר לקנייה שנצרכת- שלילדים אין מספיק בגדים וחייב כמה רזרבות כי לא עושים כל שני וחמישי כביסה . ומבחינה כלכלית אולי יעודד אותו אם תגידי שאת קונה במבצעים ומקומות זולים( לצורך העניין השוואה בין שילב לבזאר שטראוס)
פרקטית - על אפליקציה לניהול משותף של הוצאות והכנסות.
לנו יש רייזאפ, ובעיניי זו פלטפורמה מעולה בשביל לנהל את כל זה.
הסירה לנו הרבה דאגות מהראש ופתרה מתחים.
אם חשוב לו שניהול כספים ישאר אצלו יש לי עצה בשבילך. תהיי חכמה ולא צודקת.
מה שחשוב לגבר זה הכבוד, ההסכמה שהדרך שלו נכונה (אם הוא גדל ככה, חבל על הכוחות גם לשכנע באחרת).
זה מצריך קצת סבלנות, אבל כל פעם שהוא מספר על הדרך שלו פשוט תסכימי, אל תכנסי לויכוחים.
מה שחשוב לו זה שאתם בדרך שלו "לצמצום הוצאות". בדרך, בכיוון, גם אם יש קצת סטיות זה לא נורא. חשוב לו לדעת ששניכם באותו ראש.
תקני מה שנראה לך,
כשישאל "למה",
תגידי ברגוע , אני יודעת שאנחנו בדרך לחסוך ולצמצם, אבל זה היה ממש נצרך.
כל גבר רוצה כבוד, אם תתני לו, הוא גם יפסיק להכנס בקטנות.
לכל אחד יש כל מיני דפוסים שנטמעו במהלך החיים עם או בלי הסבר חיצוני ברור, אבל כאלה שאין מה לגורם חיצוני אפשרות לשנות, וגם כשיש לאדם רצון פנימי לשנות זו עבודת חיים.
כתבו לך הרבה עצות פרקטיות טובות בעיני (משלוחים מהסופר, מנוי לרייזאפ וכו'), רציתי להוסיף בחלק המהותי שבעיני מצד אחד לא נכון לנסות לשלול ממנו לחלוטין את התפקיד הזה בינכם, זה עלול לגרום לו להרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלו (לכן גורם חיצוני עם נתונים בהירים ושקיפות לשניכם זה פתרון חכם במקרה הזה לדעתי), ומצד שני לגשת לנושא הזה כשמול העיניים שלך תמיד ההבנה שזה לרוב לא רציונלי- הדרך שבה הוא מנהל את זה, ועם הרבה חמלה וסבלנות. כן, אם את עכשיו צריכה לקנות בגדי חורף והוא לא מבין מהי כמות בסיסית נורמלית של פריטים, אז את יודעת שעומד להיות דיון ארוך ומייגע וההכנה הנפשית לזה תאפשר לך להגיב בסבלנות ולא מהבטן בצורה שתגרום משברים.
ועוד הערת שוליים, חשוב בכל כך הרבה מקומות בחיים שיהיה רישיון (בהנחה שאת לא נוהגת כי אין לך). כמה שיותר מוקדם ככה יותר טוב- להתאמץ על זה מאוד!
בהצלחה🤍
להחליט עבורו שהוא יתעסק בעול הקניות אם זה נראה לו פשוט כ'כ
בגדול אני גדלתי בבית כזה וכילדה דיי סבלתי
אני חושבת שמה שעזר לי לקבל פרופורציות זה ללמוד התנהלות כלכלית (לא ליווי כלכלי.. ממש ללמוד קורס) וזה היה מצויין.
בקצרה אגיד שאתם כנראה באים מתפיסות שונות ולא בטוח שתצליחו לשכנע אחד את השני.
הדרך לפתור מורכבויות כאלה היא בעזרת יציאה מהמעגל הזה של ניהול דיונים שכנוע והסברים,
ומעבר לשיח רגשי.
מציעה לך לשתף אותו בתחושות שלך סביב זה. מה זה גורם לך המתח והצמצום. כמה חשובה לך תחושת ההרחבה וכן הלאה, ולבקש ממנו לאפשר לך את זה.
אם בא לך יש פה סרטון שהארכתי בו טיפה יותר בעניין
איזו מדהימה את 👑נגמרו לי השמותאבל אני לא גרה במרכז
אלא בהתיישבות
אבל בגדים מעולים מעולים. עם טיקטים לפעמים.
הרבה מגיע מחו''ל
וזה בגדים יותר איכותיים ממה שאני אקנה בדכ חדש ( שתוך שלוש פעמים יורד הציור. אז בשביל מה.)
במקום להכנס לדיון על כמה צריך ומה (זה לא משהו קל להסכים עליו...זה לגמרי עניין של שיקול דעת אישי)
נגיד להחליט על תקציב שנתי לביגוד שנשמע הגיוני לשניכם ותחלקי את זה לפי מה שנראה לך בלי לתת דין וחשבון על כל חולצה זה באמת מתיש
ובכללי חשוב גם לפתור את הפער מהשורש
לנסות להבין איך כל אחד תופס את זה ולחפש דרך שבה הוא מרגיש בשליטה ובבטחון שיהיה מה לאכול גם מחר ואת מרגישה משוחררת ולא חנוקה
וכמובן כשזה באמת מתוך התנהלות כלכלית אחראית
בסוף זה לא רק עניין של כסף
זה הרבה יותר אופן ההתנהלות והשיח ביניכם
(אם באמת לא יהיה כסף לביגוד מסוים אני ארגיש עם זה הרבה יותר סבבה מאשר כשבעלי יקציב לי או לא יקציב כשאני לא בהכרח מסכימה עם שיקול דעתו, זה היה חונק אותי ממש)
עצות זהב, אחת אחת
ישבתי וקראתי את כולכן עכשיו!!!!
חייבת להוסיף שאני מאוד שמחה שהוא מנהל את החשבון בגדול. אני פחות אוהבת את זה
תני לי להביא את הכסף ולהמשיך הלאה.
ומוסיפה עוד דבר, שלפני כמה שנים המצב בבית היה שהוא שולט על כל שקל ברמה שסופר לי את הכסף
והיו פעמים שהיה שולח אותי כמו ילדה קטנה עם 20 או 50 שח אם הייתי הולכת למקום מסויים
ב"ה עצרתי את זה!! בצורה חד משמעית וברורה. ואמרתי לו שזה מעליב וזה אלימות לכל דבר!
מאז אני כן בשליטה גם בחשבון, בודקת מדי פעם מה מתרחש, כרטיסי אשראי אצלי, מזומנים.
אבל הדפוס הזה של הקניות- עדיין משהו שם תקוע ולא מצליח להשתחרר!!!!
בחורף שעבר היה לי סופר קשה עם הבגדים, בדיוק כמו שכתבו כאן, עד שהתייבש ויש דברים שלא נכנסים למכונה
מצד שני באמת יותר נוח לקנות מס' פריטים שווים במחיר קצת יקר ושלא יהיה עומס מטורף בארון.
אך לא מסוגלת שעוצרים אותי
למשל יש לנו שמחה בקרוב וקניתי לילדים בגדים והוא כבר הזהיר אותי שלא אקנה עכשיו בגדים ואז בסוף חודש שבט אגיד
שהם צריכים דחוף עוד סט.. חשבתי לעצמי "למה לא?"
כמובן שלא העזתי לומר לו את זה . אבל מה אכפת לך בדיוק? סוף חודש שבט זה בדר"כ גם הנחות ומבצעים. מה יהיה אכפת לך
שלילדים יהיה בשבת חתן עוד בגד כי הם גם ככה מתלכלכים בלי סוף ואז יוצא מצב שאני צריכה לשמור עליהם נקיים כל הזמן.
ונמאס לי מזה!!! בא לי שתהיי להם האפשרות להתלכלכך בכיף כמו ילדים ולי בכיף להחליף להם בגד!!
(ואו הדיון הזה מוציא ממני אמוציות חחחח)
הוא אומר- למה הילד צריך 6 מכנסיים?(סתם, לצורך העניין)
אז אני מסבירה לו בדיוק מה שאת אומרת. אנחנו מכבסים פעמיים בשבוע
לוקח איקס ימים לייבש
לפעמים יש פספוסים שצריך עוד אחד
ולכן יוצא שהוא צריך כמות כזו של מכנסיים.
כנל לשמחה משפחתית/שבת, משקפת לו כמה אני צריכה בשביל להישאר שפויה.
נשמע באמת קשוח, מובן שזה מוציא ממך אמוציות. חיבוק!
מישהי יודעת למה עושים את הבדיקה בצורה כזו?
למה לחולי סוכרת רגילים אפשר לאבחן בבדיקה רגילה של סוכר בצום/ אחרי אוכל ואצל הריוניות חייב העמסה?
אם אני במקום לעשות העמסה של 100 אקנה מכשיר גלוקמטר ואבדוק לעצמי ממש עד סוף ההריון כל יום כמה פעמים זה נשמע לי אחלה תחליף. לא ? אני לא אוכל לפספס סוכרת ככה לא? או שאני טועה מה אומרות?
נראלי קשוח כל ההריון לבדוק סוכר מאשר פעם אחת וזהו
עשיתי לפני חודש/חודשיים והיה ממש סבבה. לא נוראי בכלל (של 50)
והיה לי נורא ואיום.
רצון להקאה שלא עזב אותי כל היום, חולשה סחרחורות. ועכשיו לא מסוגלת לחשוב על לעשות את הבדיקה הזו פי 2 סוכר ופי 3 זמן במרפאה. (ועוד לא עושים את זה במרפאה פה) מרגיש לי התעללות בגוף אוף.
ב50 יצא לי 146 ואומרים שעד 140 זה תקין
של 100 זה סיוט סיוט סיוט.
אני במשך שעתיים עמדתי ליד חלון לנשום אוויר שלא אקיא את הכל.
היא מזעזעת.
אני יודעת שיש מקומות שמקבלים ניטור עצמי של שבוע, אבל זה במקום ה50.
אם ה50 לא תקין אז חושבת שאין מנוס מ100
אי אפשר לעשות בדיקה כמו של סוכרת כי ההמוגלובין המסוכרר שאיתו בודקים סוכרת לא אמין בהריון.
מסכימה איתך שבימינו אנו צריך לעשות בדיקה יותר ידידותית למשתמשת
למי שבסיכון, אז כדאי לשקול את זה
ולחפש רופא שמבין ומוכן לבדוק דרכים אחרות
אין תמימות דעים אצל הרופאים
מאחלת שתמצאי רופא טוב וקשוב
היה לי היריון שבו ההעמסה של החמישים לא יצאה תקינה ואת ההעמסה של המאה לא הצלחתי לעשות (הקאתי זמן קצר אחרי ששתיתי את הסוכר), ואז נתנו לי במקומה לעשות מעקב סוכר באמצעות גלקומטר במשך שבוע.
אבל האמת - זה לא יצא מדויק... מכיוון שיצאו לי שני ערכים חריגים במהלך השבוע הזה אמרו לי להתייחס לזה כאל סוכרת. אבל בפועל, למרות שלא שמרתי על תזונה, בהמשך תמיד הערכים יצאו תקינים...
אז את יכולה לבקש להחליף את ההעמסה בפרופיל סוכר למשך שבוע. רוב הסיכויים שיעשו לך פרצופים... ויש סיכוי שהמדידה הזו לא תהיה מדויקת ואמינה...
אני בהיריון האחרון החלטתי בסוף לוותר על הרעיון ולעשות את העמסת הסוכר (שיצאה תקינה ב"ה).
הריון ראשון העמסה של 50 הייתנ מזעזעת
הריון שני העמסה של 100 כי נולד גדול.. אישית היה לי יותר סבבה למרות שזה מוזר..
אבל איכסססס המיץ הזה שמביאים זוועה ואי ואי
מה עוזר להעביר את זה? טבעי או תרופתי?
ראיתי עט כזה שמקפיא אותן בסופר פארם אבל עולה 100 שח וזה נראה לי יקר יחסית.. מישהי ניזתה?
בנתיים זה מתפשט מעט וממש מבאס..
תור לרופא עור יש רק בעוד חודשיים!!
עם חלק מהיבלות עזר לנו שמרחנו במשך תקופה חלב תאנים כל יום על היבלת (אבל בחורף לא בטוחה שיוצא חלב, וזה גם טרטור - ללכת כל פעם לעץ תאנה במיוחד).
בהמשך ראיתי איפשהו המלצה למרוח משחת אלוורה של פוראוור על היבלת (מניחה שאם יש אלוורה אמיתית אז עוד יותר טוב). וזה כן עזר מאוד (לא מייד, אבל אחרי תקופה של מריחה יומיומית היבלת התייבשה והתקלפה, כך זכור לי).
אפשר גם לצרוב את היבלות אצל רופא עור, אבל נראה לי שזה כואב (אני לא עשיתי את זה).
אבל לפעמים צריך לצרוב כמה פעמים...
נדמה לי שיש מעין לק שמורחים, אני אברר מחר איך קוראים לזה.
הערב (עכשיו...) לפני 10 (!) שנים
היתה החתונה ההיא.
כמה גדלתי מאז, ב״ה.
וזה אומר שמחר זה עשור לכיסוי ראש שלי
שזכיתי לדבוק בו גם כשהייתי גרושה
(בלי להיכנס לעניין ההלכתי... כל מי שעושה משהו אחר יש לה בוודאי על מי לסמוך)
מטפחת
לתקופה קצרה גם פאה, כשהקשר עם בעלי התחמם ב״ה
(בחיים לא חשבתי שאני אלך אם פאה... מצד שני גם לא חשבתי שאתגרש).
אגב היא היתה מכוערת אז קראנו לה - יפה 
לא לדאוג, בחתונה שכרתי לי את ״יפית״ .
אז מצרפת פה את השיר
אולי יעזור למישהי לשמוח במצווה הזאת
ותודה לה׳
ותודה לגיסי שעודד אותי לזה
ותודה לעצמי שלא רציתי ללכת עם שלט ״התגרשתי״...
קשורה
עָשׂוֹר שָׁנִים אֲנַחְנוּ יַחַד
אֲנִי אִשָּׁה וְאַתְּ - מִטְפַּחַת
קֶשֶׁר רְצִינִי וְגַם מְחַיֵּב
לְעִתִּים זֶה הָיָה אֲפִלּוּ כּוֹאֵב
וּבְקֶשֶׁר כָּפוּל, עַכְשָׁו אֲנִי נְשׂוּאָה
וְאֵין עוֹד נֶעֱלָמִים בַּמִּשְׁוָאָה
הַכֶּתֶר עַל רֹאשִׁי מִתְנוֹסֵס בְּגַאֲוָה
וּלְכָל הַשְּׁאֵלוֹת יֵשׁ גַּם תְּשׁוּבָה.
