לק"י
הפסקתי נוברינג לפני חודש
קיבלתי וסת בערך שבוע אחרי
ואז טבילה וכו.
אבל ביום יומיים האחרונים ישלי תופעות הזויות כמו תחילת היריון.
אני יודעת שזה לא היריון (מוקדם מדי לא?)
השאלה שלי אם זה הגיוני ככה אחרי הפסקת מניעה?
עייפות
רעב
בחילות
זה מצריך בדיקה? לחכות כמה שבועות לראות אם זה היריון?
אשמח לשמוע מניסיון של מישהי.
הדימום שאחרי הפסקת המניעה הוא לא ווסת כי לא היה לפניו ביוץ.
אבל מהרגע שהפסקץ את המניעה, עקרונית הגוף חוזר לבייץ כרגיל, כך שאפשר להניח שהיה שוב ביוץ מתישהו סביב הטבילה.
אז אם עבר יותר משבוע מאז הטבילה, הריון כן יכול להיות אופציה.
ויכול להיות גם שזה סתם תופעות בעקבות השינויים שהגוף עבר.
אם את חסרת סבלנות, את יכולה לנסות בדיקה ביתית. אני חושבת שאני הייתי מחכה עוד קצת.
לא חושבת שזה צריך להדאיג ברמה של לפנות לרופא. אלא אם כן את מרגישה שזה חריג (אבל לפני פניה לרופא כן הייתי בודקת הריון, כי אם את כן בהריון אז זה משנה את התמונה...)
הטבילה הייתה לפני 14 יום.
מתי לדעתך לבדוק?
עשיתי בחמישי בערב מהלחץ/סקרנות
ייצא שלילי..
תלוי ברמת הסקרנות
ב"ה זכינו פעמיים להריונות שהגיעו ככה
עדיף בבוקר כי אז יש יותר סיכוי לראות אם חיובי.
אם ממשיך להתאחר אפשר גם לבקש בדיקת דם.
אבל גם הגיוני שהביוץ היה מאוחר יותר, אם מדובר בביוץ ראשון אחרי הפסקת המניעה.
שלום,
אשמח לעזרתכם בבקשה
הבדיקות ביוץ שלי כל הזמן חיוביות
אני בודקת כל יום באות שעה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות וכל יום הבדיקות יוצאות חיוביות
ככה כבר כמעט שבועיים
קרה למישהי? אשמח לדעת מה לעשות במצב כזה
בנתיים מחכה לאיחור במחזור
שהקו השני זהה בחוזק בדיוק או כהה יותר מהפס בקרה
ואם אכן-בדקת הריון?
למרות שדבועים ככה לא נשמע הגיוני
אולי הבדיקות חא אמינות .לא יודעת
ניסיתי 2 בדיקות של חברות שונות
מצרפת תמונה של הבדיקה האחרונה
הפסים שווים 
אני עדיין לא באיחור
בדקתי ויצא שלילי
לי היה ככה שבוע כשזה באמת היה הריון..
בהתחלה יצא שלילי בבדיקת הריון ורק אחרי כמה ימים חיןבי
אבל שבועיים נשמע לא הגיוני
תמונה מרגע זה בדיוק
בדקתי מקודם ויצא שלילי
מחזור שלי אמור להיות עוד שבוע
אבל פשוט לא הגיוני שכל הזמן הבדיקת ביוץ חיובית
כבר כמה וכמה חודשים מנסים להכנס להריון
לפני כמה חודשים הפלה קטנה
החודש החלטתי שאני לא חושבת על זה בכלל
החודש חופש והכל בכיף וברוגע.
וכרגע נראה לי שאני בהריון
לא בדקתי עדיין אחכה כמה ימים
אבל ככה אני מרגישה...(ללא תסמינים הרגשה פנימית כזו)
אה מה שבעוד פחות משלושה שבועות ברח ניסן בעז"ה בר מצוה לתאומים שלי
ופה אני כבר בלחץ....
מפחדת שחלילה משהו ישתבש...
וגם יש לי עוד קצת הכנות. לא סיימנו לקנות ביגוד ...
זא ריצות.
בלחץ מממש.
מה עושים?
מבינה את הפסימיות מצד אחד. מצד שני, חבל להילחץ מדברים שלא בשליטתנו. ואת בכלל לא בטוחה גם שיש הריון אז בכלל
תמשיכי את ההכנות כרגיל. הבר מצווה תתקיים הרי בין כך ובין כך.
שולחת חיבוק 
בא לי להמשיך רגיל בלי עול של לחשוב מה יהיה
כמו שהיה עד עכשיו מהמקווה 
תכלס אבל לא אוכל להתעלם הרבה זמן מזה.
בכללי די רזה.. אחרי מספר לידות הבטן הייתה חוזרת לעצמה, אומנם מקומטת אך יחסית שטוחה ועכשיו נהיתה לי כרס קטנה...
מאוד חשוב לי חיטוב הגוף, משתדלת לעשות תרגילים אחרי הלידה ורואה תוצאות אחרי תקופה מסויימת.. ובלידה הזו הבטן פשוט לא יורדת! הלכתי לפזיו' והיא אמרה לי שהשרירים בסדר ואין רווח משמעותי.. ואפשר לחזור להתאמן אבל משום מה היא לא יורדת..
מה הכי עזר לכן?
ממה שראיתי, אחרי קיסרי קשה יותר להוריד את הבטן...
(אני אישית ויתרתי🤷♀️)
בכל אופן, יכול להיות שזה קשור גם למספר לידה או גיל.
המספר לידות שלי בין 6-3
מתואמתבכל אופן, תנסי לחשוב מה היה שונה בלידה הפעם מהלידות הקודמות. ואז תחפשי חוג התעמלות אחרי לידה או משהו כזה כדי לנסות להוריד את הבטן... (אבל כאמור, זה לא מניסיון. אני ניסיתי אחרי שתי לידות התעמלות אחרי לידה, וברחתי אחרי מפגש או שניים...🙈)
אני גם אותו דבר כמוך אחרי לידה רביעית והבטן הפעם לא ירדה
גם לא אחרי הראשונה 🫣
אירי החתונה עליתי במשקל ויצאה בטן ומאז היא מתרחבת ומתכווצת אבל לא נעלמת😅
גם אני הייתי תמיד ממש רזה (גם אחרי לידות), עכשיו מתקרבת לגיל 40 ומרגישה שהגוף פשוט שונה מאיך שהיה בגיל 20…
אחרי הרבה שנים עם בטן, שיניתי תזונה, ירדתי במשקל וגם הבטן ירדה.
לפעמים זה ענין של גיל מסוים שהשומנים מתרכזים בבטן וכבר לא יורדים בלי שינוי משמעותי בתזונה.
אמא שלי תמיד אמרה לי שמהלידה החמישית הבטן שלה לא חזרה לעצמה.
הייתי כל כך גאה בעצמי כשהצלחתי לחזור לעצמי אחרי הלידה החמישית, אבל מהשישית זה כבר לא קרה...
מאחלת לעצמי שב"ה עם הרבה ספורט ותזונה נכונה (שאני משתדלת להשתפר בהם קודם כל בשביל אריכות ימים ואיכות חיים)- עוד אחזור לספר פה שאפשר להשתקם בכל שלב, גם אם זה לוקח יותר זמן.
לא הצלחתי לחזור לבטן שטוחה מאז, למרות שהיו לי לא מעט הריונות לפני
לא כפיפות בטן!
תחפשי ביוטיוב חיזוק שרירי הבטן אחרי לידה, יש מלא סרטונים. העיקר זה ההתמדה. כשהתמדתי 3-4 פעמים בשבוע 10 דקות ביום ראיתי תוצאות ממש טובות. ביחד עם תזונה בריאה כמובן
אם מתאים לה היא תשמח לעזור.
זה בדיוק הקונספט של בודקת טהרה, הזמינות..
לא כל אחת תהיה זמינה בכל שעה וזמן אבל ממש לגיטימי ממש לבדוק
הקטנה שלי בינתיים יושבת ברכב הכסא בטיחות שמתאים מגיל 0. לקראת הלידה אנחנו צריכים לקנות לה מושב חדש כדי לפנות את הכסא שלה לתינוק בעז"ה.
מה נחשב לבטיחותי מספיק בגיל הזה? מספיק בוסטר עם משענת גב? או שצריך כסא בטיחות ממש? (זה הבדל משמעותי במחיר, לא מחפשת לקנות יקר מידי אם אין באמת צורך).
ובעקרון החוק הוא די 'מינימום' של בטיחות, לדעתי. ההמלצה היא להשאיר בכל שלב עוד יותר ממה שהחוק מאפשר. הרוב אמנם לא עושים זאת (למשל להמשיך עם חגירה נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנתיים, להמשיך עם כסא עם חגורות פנימיות עד כמה שאפשר ולא רק עד גיל שלוש)
שהם נחשבים כמו כסא בטיחות ואז בשלב מסויים אפשר להוריד להם את הרצועות והם נחגרים עם החגורה של הרכב.
אני קניתי לגדולה שלי בוסטר כזה של חברת ג'ואי. הדגם נקרא אלוויט.
אני אבדוק את זה, תודה!
מגיל שנה, מאוד בטיחותי לפי מה שבדקתי, וגדל עם הילד כך שיכול בהמשך להפוך לבוסטר גב עם חגורת הרכב ולבוסטר בלי גב. הוא צר שזה מאוד משמעותי בשבילנו, ואנחנו איתו כבר חמש שנים, מאוד מאוד מרוצים!
רק אציין שלא השתמשנו בו מגיל שנה, אלא שנתיים וחצי והיה מעולה. בע"ה בקרוב נצטרך להשתמש בו לגיל שנתיים אחרי הלידה, ומקווה שיהיה טוב..
נחשב בטיחותי מאד ועבר מבחני ריסוק
לק"י
לנו יש כסא כזה, ואני לא סובלת אותו.
אבל אין לנו רכב, אז כל פעם זה להוריד ולחבר, והרצועות שלו מסתובבות ומסבכות את העסק.
זה מתאים לגיל שנתיים, אבל שימי לב גם מאיזה משקל
הכיסא שלנו יכול להפוך גם לבוסטר, אולי כיסא כזה יהיה לכם טוב? ואז אפשר עוד להישאר בכיסא, שלפי מה שהבנתי זה מומלץ יותר לגיל שנתיים גם אם יש חגורות פנימיות בבוסטר, ואח"כ אפשר להמשיך איתו לבוסטר?.. לנו יש של בייביסייף, הוא לא כ"כ יקר ואצלנו הוא אחלה
ואז בגיל 3 הבוסטרים כבר יותר בטיחותיים
ובאופן כללי עדיף בוסטר גב עם רצועות פנימיות
על פני בוסטר גב עם חגורות של הרכב
ושניהם עדיפים על בוסטר מגביה בלי גב
לא יודעת אם ההבדל ברמת הבכי זה רק בזכות המעבר לכסא, אבל הילדים שלי שהיו בסלקל היו צורחים כל נסיעה לאורך כל הדרך בערך. ומאז שעברנו לכסא בטיחות היה קצת יותר טוב (עדיין היו נסיעות עם בכי, אף פעם לא קל אצלנו לנסוע עם תינוק מתחת גיל שנה. אבל בכל זאת זה היה פחות סיוט...).
בכל מקרה, אני בודקת לגבי בוסטר עם רצועות פנימיות, נשמע שזה יכול להיות לנו טוב.
אנחנו בגיל הזה קנינו בוסטר גב עם רצועות פנימיות שהוא מודולרי- אפשר להוציא את הרצועות ובהמשך גם להוריד את הגב.
כי ההמלצה של בטרם נראה לי מחמירה מאוד במיוחד לפי מה שאני רואה בסביבה שלי
החוק אומר עד גיל 3 ועד 18 ק"ג רצועות פנימיות.
רוב הכסאות לא מגינים על משקל גבוה מזה!
זה יותר איזור גיל 5.
צריך הגבהה כלשהי עד גיל 7. מומלץ לחכות עד לגובה שהרצועה יושבת נכון במותן ובצוואר.
המלצת בטרם היא הגבהה עד גובה 145 וזה גובה לא ריאלי..זה גיל 10-12 בקלות
החוק אומר עד גיל 3 כסא עם רצועות פנימיות, עד גיל 7 הגבהה(בוסטר)
מה שהוספתי זה ההמלצות העולמיות..
באמת נשמע יותר ריאלי.
בוסטר רצועות עם חגורות דגם Mon תקן I size EASYBABY UNO איזי בייבי - Easy baby - בוסטרים
למישהי יש ניסיון איתו?
זה אולי יישמע קצת מגעיל, אבל השאלתי משם סלקל ממש חדש עם הניילון..
ההשאלה עד שנה ככה שזה מתאים לי
במיוחד שגם ככה עוד חצי שנה הכסא בטיחות מתפנה כי הגדול עובר לבוסטר.
גם ככה נסיעות עם תינוק קטן זה לא קל אצלנו. אבל עם הסלקל היו יותר בכיות מאשר עם הכסא בטיחות.
איך מטפלים הפטריות המופיעות בציפורני הרגליים.
אני יודעת שיש כל מני טיפות טבעיות.
מעוניינת לקבל מידע מניסיון מוכח איך הטיפול עובד והאם ניתן למגר אותם
האם יש המלצה לטיפול תרופתי
מקפיצה
יש לך אפשרות לפרט
כמה זמן לקח התהליך?
איזו משחה וכדורים ?
אל מתאים לך להגיב אשמח או פה או באישי במסר.
אני חייבת לטפל בזה 😓
מתחילים מרופא משפחה.
לצערי אני פסימית לגבי טיפולים טבעיים.
מעידה על תהליך דלקתי בגוף-חוסר איזון של המיקרוביום
אפשר שמן עץ התה על הציפורן אבל חובה במקביל לשנות תזונה יותר בסיסית פחות חומצית, ושיפור אורח חיים-נשימה, פעילות גופנית, לקחת עצירה בחיים ולבחון אם יש גורמי סטרס שמשפיעים על פעילות לא מאוזנת בגוף
פטרת זה לא תהליך שמעלימים בטווח הקצר אבל ברגע שמחליטים לעשות שינוי באורח החיים כבר רואים שיפור מיידי במצב הפטרת בציפורן
(גילוי נאות גם אני מתמודדת עם פטרת ציפורן)
טיפול תרופתי יעצור את הדלקתיות והפסולת שמופרשת למעשה דרך הפטרת תישאר בגוף במקום לצאת ממנו לכן פטרת היא סימן אזהרה לאדם להבין שיש הצטברות פסולת בגוף
מנהלות מןזמנות לערוך/ למחוק כראות עיניכן פשוט האנונימי לא עובד לי…
דם בקיום יחסים
בשבוע של המקווה
מחזור שתמיד אבל תמיד מאחר
ודימום שלא המשיך
פשוט כשהיינו יחד פתאום ראיתי דם על הרגל
ואז שמנו לב שיש דם עליו ודם עליי…
נכנסתי להתקף חרדה ובכיתי את חיי אבל עזבו רגע את זה
לכאורה אין איך להתיר את זה…
מצד שני, זה סופר מוזר
אולי זה פצע? אבל אני לא עם כאבים
באלי למות
וחיבוק
נשמעת חוייה קשוחה ממש
וגם ללכת לרופא.
אופ
נחסיתי כבר איזה חמש…
ניסית להסביר להם את הדחיפות?
אולי במוצש?
גם ככה אני כולי פדיחה מסובך לי ללחוץ בכזה מצב…
מוזר אבל זה שתי דקות בדיקה 🙁
מוצש עוד יראו פצע?…
חשבתי זה כמו בצע בפה שברגע עובר ונסגר
אם כן חשוב שתגידי את זה לרב
אחר כך אולי טיפה כזה כמו כזה משו עמום
אבל בגדול לא
וגם כבר אמרנו לרב שלא מה עכשיו אני אגיד כן זה נשמע מפוברק…
לק"י
לי הרב אצלינו פעם אמר לעשות בדיקה עם עד עם קצת אלכוהול. הרגשתי משהו, והוא אמר שזה בסדר (אם יש פצע זה אמור לשרוף או משהו דומה. ככה אני חושבת).
אולי יציעו לך גם את זה.
אבל בהבישולים ומתכונים אין מלא תנועה
אז סליחה מראש
למי שיש,מיקסר ומשתמשת בו להכנת חלות וכו'
רוצים לקנות מיקסר ומתלבטים האם להשקיע ולקנות מיקסר שיכול להכיל 2 קילו קמח להפרשת חלה (בערך פעם בחודש)
והכנת עוגות ועוגיות בתדירות יותר גבוהה
או שאולי עדיף לקנות מיקסר יותר,קטן וזול ופשוט
שארצה לעשות הפרשת חלה אני יעשה כל פעם קילו?
אשמח לתובנות - וגם המלצות לדגמים ספציפים של מיקסרים.
תודה רבה!
אפשר ללוש עם זה קילו בצק?
אני ב"ה בהריון בחודש רביעי ואני כל הזמן תשושה ועייפה, ברמה שלפעמים להסביר משו דורש ממני אנרגיות שאין לי או אפילו ללכת להביא משו לבן שלי דורש ממני מאמץ.
אני מרגישה אמא כל כך רעה, יש לי ילד בן שנה וחצי ומאז שאני בהריון יש לי בקושי כח להעסיק אותו. הוא דורש יחס והעסקה כל רגע מאז שהוא חוזר מהגן ב2 והוא הולך לישון באיזור 8, ככה ש6 שעות שאני צריכה להעסיק אותו ומאז שאני בהריון אין לי כוחות לזה, בעיקר כוחות פיזים, אני שוכבת על הספה בלי כוחות, אני תמיד כן משתדלת לשחק איתו מדי פעם או לצאת איתו לכמה זמן לגינה או למשחקיה, אבל רוב הזמן שהוא בבית אין לי כוחות לשחק איתו ולהעסיק אותו ואז הוא מתחיל לבלגן או להרביץ לי כדי שאתייחס אליו ואז אני עוד יותר חסרת סבלנות אליו, למרות שלא בהכרח הוא מבין שהוא עשה משו לא בסדר. ואני לא יודעת מה לעשות- לפני שהייתי בהריון הייתי עם כל כך הרבה אנרגיות אליו, הייתי מעסיקה אותו בלי לברוח כל רגע לפאלפון או לשים לו סרט. הוא היה איתי שנה שלמה בבית והיה לי כוח להעסיק אותו 24/7 אפילו שבעלי היה מגוייס, ופתאום אני סמרטוט ואמא כל כך רעה, גם אחרי שבעז"ה אלד אני אצטרך זמן להתאושש ולחזור לעצמי ולא יהיה בכוחות שיא אליו.
אוף, בעלי עמוס וזה דורש ממני להיות איתו המון וכל כך עצוב לי שככה נראה הזמן של אחרי צהריים איתו, אני רציתי להיות יותר שמחה מהזמן איתו, לא להראות לו בגיל כל כך צעיר מסכים-בתקופה האחרונה זה הגיע למצב שהוא רואה חצי שעה ביום ובחינתי זה הזיה שהגעתי למצב הזה, ואני לא יודעת מה לעשות. הוא עוד מתעורר לאכול בלילה וכנראה זה גם מוסיף על העייפות. יש לי את כל התירוצים בעולם לזה שאני לא אמא רעה ואני טובה, אבל בפועל זה לא ככה ולא באלי תירוצים, באלי שאני ארגיש סיפוק ושהוא יהנה איתי ובשבוע האחרון זה לא ככה וזה הקצין וגם אני מרגישה ממנו שהוא פחות 'עף עלי'-פחות מחבק ומנשק ומעדיף את אבא שלו לפעמים. אבל מה אפשר לעשות שהוא לא יודע להעסיק את עצמו ונורא משתעמם בבית-רק רוצה לצאת החוצה כל הזמן.
אוף.
חודש רביעי בד"כ יש הטבה כלשהי אחרי שליש ראשון קשוח.
אם את לא מרגישה אותה אולי יש חוסרים שניתן להשלים.
יש לך זמן עד חודש שמיני ככה ששוב לא מצליחים לעשות כלום.
מקווה בשבילך שזה פתיר ושבקרוב יחזרו לך החשק והכוחות לעשות דברים.
אני לא יודעת מה הציפיות שלך מעצמך באשר לאופי הפעילות איתו, פעם ראשונה שאת בהריון שיש לך ילד לטפל בו, אז אין לך למה להשוות.
תנסי לתכנן דברים הכי ברגוע שאפשר.
למשל כשהולכים למשחקיה, סופר לגיטימי שאת יושבת ולא זזה מילימטר,
אבל אם גם לשבת את לא מסוגלת, אז מדובר בחולשה חריגה יחסית אני חושבת.
לא לגמרי הבנתי את עניין אמא טובה או רעה,
הרי את מתארת מציאות שלא מתוך בחירה.
בהצלחה ותרגישי טוב!
את מגדלת חיים בבטן, נשמה מיוחדת שמגיעה לעולם, את תצטערי בכלל!!!!
הבכי ןהצער הם התכסיס של היצר הרע כדי להחליש אותך ולרפות את ידיך!
החולשה תעבור בע''ה אוטוטו, מצטרף. ההמלצה לבדוק חוסרים
וממליצה גם מאודדדד לקנות בי12 1000 מקג מסוג מתילקובאלמין למציצה תחת הלשון,
ולקחת פעם ביום, עושה קסמים !
גם אם לא מופיע בבדיקות דם ערך נמוך הרבה פעמים הגוף צריך תוסף.
ובחזרה לעניין- את אמא מדהימה! וואו כמה השקעת בבן שלך! זה לא הולך לאיבוד!!!
קצת מסך ביום- עדיף ממחשב שרחוק ממנו לא נורא, תעבור התקופה ותגמלו אותו...
אפשר לקנות דברים שאת יכולה לעשות לידו השכיבה, שאת שוכבת והוא עושה לידך במיטה- מדבקות צביעה וכאלה... לגמרי תנוחי!!
לספר סיפורים השכיבה חכזה..
לבקש ממנו שיכין לך ארוחה במטבח ילדים
ואם את כן עושה כביסות, כלים, בישול, תני לו תפקיד ומשימות תוך כדי, זה מפתח עצמאות ומלמד אותו בהתנסות ובדוגמה אישית איך מתנהלים..
הכל טוב!!! את אמא מעולה!!!!
וכן, הם מתחברים יותר לאבא בזמן ההריון וזה טוב כי אחרי הלידה תצטרכי להשקיע מאוד בקטן בע''ה וטוב' שהוא יתרגל לקבל עוגן של אבא,
הם חכמים ומרגשיים כבר בהריון שיש לך פרויקט שאת נתונה בו וכרגע הם פחות בפרונט והם מוצאים פתרונות וזה חשובבה וטובבבב
אבא
סבא
סבתא
דודים
לחזק קשר וקצת לשחרר
יש קטע עם בכורים שאנחנו לא רוצות לשחרר אותם בכלל
הם הפכו אותנו לאמא ואנחנו כל הזמן רוצות את האישור חהאושר הזה לידנו
דווקא ממש בריא להם להיות עם אחרים, עם אבא!!! לשחרר ולהתרחק ולתת להם את הספייס להתנסות בעוד קשרים ועוד סוגי קשרים וקירבות
אני זוכרת שקראתי מחקר שזה ממש מפתח להם את המוח בצורה משמעותית וחשובה כי הם מתאמצים להסתדר בקשרים שונים מהקשר ים אמא וזה מפתח אותם שכלית, התפתחותית, חברתית...
בהצלחה
תזכרי שהכל מלמעלה !
כך ה' רצה!
וייסורי מצפון האלה מיותרים תעיפי אותם.
הריון זה מעייף...
אבל אולי יש דרך לתת לך קצת יותר כוחות
אולי חוסר בויטמינים? פרנטל לא תמיד מספיק
לאכול ולשתות טוב
ולישון כמה שיותר
ואולי גם לחשוב על עוד תעסוקות שבהם הוא לא תלוי בך -ספר מנגן אולי משחק חדש אולי ילדה שתבוא לשחק איתו בתשלום סמלי
גם אני בהריונות סמרטוט, לגמרי מבינה אותך.
אולי אפשר לנסות למצוא פתרונות - להביא נערה צעירה / ילדה לשחק איתו? אפשר בתשלום קטן או אפילו ילדה בכיתה א' למשל, יכולה להעסיק אותו נהדר, ואת יכולה לתת להם בסיום לאכול חטיף ביחד.
אולי להזמין חברה עם ילד או ילדים, לפעמים זה נותן יותר כוח, ולקטן תהיה תעסוקה, או לצאת למקום בטיחותי כמו ג'ימבורי או גן שעשועים שהוא לא יכול לברוח לך.
לפעמים מחוץ לבית יותר מצליחים לתפקד.
הריונית?אחרונהאבל זה קורה דווקא כי אנחנו אמהות הכי טובות שיש!
כבר יצאתן החום בתופים ובמחולות..?!?!💃💃🤡🥁💃
בנות קדושות ויקרות
קבלו אותו בשירת מקהלות
שרשור פורימי שירים את האווירה
ולכולנו תהיה שמחה ואורה
ידוע שפורים הוא ככיפורים
ולכן אני מכריזה על שרשור וידויים!
אנא שלחו והתוודו,
על דברים שקשורים או לא קשורים לפורום הודו!
עקב הערות הציבור שנרשמו לפניי ברבות השנים, הרבנית החליטו השנה (כלומר אני וכל פיצוליי) שכל עוד לא אקרא לכס השרשור, ולא יינתן השרביט בידי, 🥢, (צופסטיקס כמובן כי אין על סושי) לא אגיב בשרשורים שלא נפתחו על ידי עצמי וכבודי
שלא תצחקנה על הוידוי הגדול
שבכל ערב לפני השינה
אני צופה בגיל וברננה
בהכתרות ישנות של בנות ובנים
שקטנים ממני בכמה וכמה שנים 🤫
המקוריתלק"י
ובו מכתירים את רב/נית פורים (באולפנות/ ישיבות תיכוניות/ תנועות נוער גם נראה לי).
העיקר שאת נרדמת בגיל וברון
שניסיתי לבקש מצ'אט ג'יפיטי לכתוב לי וידוי מצחיק בחרוזים, שיסתיים בוידוי שלא באמת אני כתבתי את הוידוי אלא הבינה מלאכותית.
אבל כמה שניסיתי להסביר לה למה אני מתכוונת, יצא ממש לא מוצלח🤭
אז מסתבר שאו שהבינה מלאכותית ממש לא טובה במשימה כזו, או שאני ממש גרועה בלהסביר לה מה אני רוצה...
מצרפת בכל זאת את הוידוי שיצא (זו הגרסה הרביעית שלו, קצת יותר סביכ ממה שיצא בהתחלה, ועדיין לא משהו...)
**וידוי של אמא**
בין המסדרונות של בית הספר,
אני מלמדת ומחנכת,
אבל יש לי סוד קטן,
שלא תמיד אני מתגאה בו.
בזמן הפסקה, כשכולם עסוקים,
אני מחפשת פינה שקטה,
עוטפת שוקולד בצל,
כדי שהילדים לא יבקשו גם - זה לא נעים.
לפעמים אני שוכחת לשים לב,
שאני מדברת עם עצמי בקול,
מתכננת שיעור, מתמכרת לרגע,
אף אחד לא שומע, רק אני והרוח.
ואם מישהו יראה אותי,
צוחקת על סרטים ישנים,
או רוקדת במטבח עם מוזיקה,
איך יידעו שאני אמא עם חלומות?
אני יודעת שזה לא תמיד מושלם,
אבל גם אמא רגילה יש לה את הסודות,
אז אני מודה, בכנות ובגאווה,
שמי שכתב את השיר הזה - היא בינה מלאכותית, לא אני!
ממה שראיתי קשה לה קצת עם חרוזים..
והוא ממש לא הבין את המשימה 🤣🤣🤣
כשניסיתי לפני כמה זמן.
הוא בכלל לא הבין את הקונספט של חרוז נראה לי, כשביקשתי ממנו 'מה מתחרז עם' הוא המציא חלקי מילים, ונראה לי שלא כולם בכלל היו חרוזים.
מעניין אם באנגלית הוא כן יודע לחרוז, לא ניסיתי
הרבנית לא מרשה להשתמש בai
אולי אכניס זאת לתקנון
אני דורשת מקוריות, כשרון וסגנון!
ואז החרוזים נהרסים במעבר לעברית
לק"י
למרות שאני אמא נחמדת
שאת הילדים שלה אוהבת.
לפעמים בא לי לצרוח,
ואפשר גם לברוח.
למצוא אי שקט
ולנמנם עם ג'קט.
ולישון ימים שלמים
במיטה משלי בלי אורחים.
(לא יצא כזה מדהים, אבל לפחות הקפצתי, וזה נעים).
לישון עם ג׳קט זה דבר כה נפלא
אני נרדמתי פעם עם מגפיים ושמלה
ששנה שעברה
לא השתתפתי בכלל
בשרשורים של הרבנית הנ"ל
התפדחתי נורא
כי אני ממש גרועה
בחרוזים ושירה
ודווקא הפעם יצא לא רע
בשונה מהרבה נשים
אני ממש נהנית
שבעלי שותה בפורים
ומשתכר באמת
על התכונה הזו הנדירה
כבוד קדושת האדמור עושה ככ הרבה שטויות, פעם מצאתי אותו תלוי על המנורות
כל אחת יכולה לחרוז בכשרון
תראי אותי, ככ מוכשרת, אבל ביומיום יבשה כמו עפרון
שילוב עבודה ואימהות זה לא קל -
זאת יעידו כל החברות, ואני בתוכן
וכדי לפתור את הבעיה כבדת המשקל -
הכנתי לעצמי על הספה שולחן:
שרפרף רחב עם מקום למחשב
וגם מקום לרגליים
וכך כשבשביל להיניק עליי להתיישב -
אני יכולה גם להמשיך לעבוד בינתיים.
ובכל זאת, בכל פעם כשהקטנה מצייצת
אני את המחשב נוטשת באמצע העבודה
הוא עדיין פתוח מולי ועינו קורצת,
אך אני מעדיפה להיניק בלי עוד כבודה...
מנצלת את החופש הכפוי
כדי להמשיך לגלוש
לקרוא בפורום כצפוי -
והעבודה? שתמשיך שערותיה לתלוש...
🤭🤦♀️😤😁
אני אוהבת ריח לבנדר וצבע סגול
בלי חרוזים. פשוט וידוי
אחיות שלי כל הזמן היו צוחקות עלי שזה סירחון של העולם..
מזל שבעלי מתחבר חח
לק"י
סתם. לא מסריח, אבל לא לריחי (על משקל לטעמי😅)
וגם לעגו
על טעם וריח אין מה להצטקח
עדיף כבר ניחוח של ירוק התפוח...
לפני כמה ימים לראשונה בחיי
בדיוק כשהייתה לי בפה קובית שוקולד
ראיתי על השיש מול עיני
קופסא עם זיתים שהיו נראים טעימים במיוחד
וככה עודבר לפני שהספקתי את השוקולד לגמור
צירפתי אליו זית שחור
ואחרי שכל חיי צחקתי על הריוניות שאוכלות מלפפון חמוץ עם שוקולד
גיליתי שהשילוב בין מלוח למתוק הוא דווקא שילוב נחמד🙊
אני מעדיפה מלח גס על השוקולד
שמעו נא חברותיי היקרות
כי אתן לא מוכנות לבשורות הבאות.
הוידוי הגדול שלי הוא כזה-
המאכל האהוב עליי הוא בכלל לא פריקסה!
כמו ילדה קטנה וחמודה,
בפניכם מןדה ומתוודה,
הגילטי פלזר שלי הוא כמו של דרדס
נאגטס של מקדונאלדס!
גיליתי שיש לנו סניף כשר
וחברות שעושות לו משלוחים- לא חסר
מאז אני ממש צריכה להילחם
האם זה קורה גם לכם????
על אף פצלושיי, מאחר והנני קדושה
פיצה, מקדונלדס או שוקולד הן לא חלק מתאוותיי
האמת הדבר שאני הכי מתאווה לו ואוהבת בזה העולם זה לרכב על קורקינט, בעיקר בירידות זה ממש מושלם
כעת מתחילה,
להגיב בשרשור לראשונה
לכתוב את הוידוי
כעת מאוד רצוי
הניסוח,
קצת שטוח
לא מקצועי וברור
אם כי זה ממש לא חשוב.
מרימה עכשיו לעצמי,
חייבת לתחושה הטובה שלי
אני הקטנה,
אישה אלופה
רעיה מדהימה
עובדת מסורה
שלא חושבת על עצמה
בכל יום אחרי העבודה
למרות שאני מאוד עייפה
עם הילדים,
המתוקים
המושלמים!!!
אוהבת לשחק,
שעות לצחוק
אמנם לא יצא חרוז
אבל זה כלל לא חשוב
רק שתדעו
שאני עם הילדים
שעות במשחקים.
איתם משחקת
לצלילי מוזיקה רוקדת
אחרי שנרדמים,
כבר מספר ימים
נרדמת איתם יחד
עם הבגדים
בלי מקלחת
עם מטפחת
ככה מסריחה
אחרי יום עבודה
עד הבוקר ישנה
אחרי הכל, אני פשוט עייפה!!!
אתמול בבוקר קמה,
ישנתי בחדר ילדים כל הלילה
כך מבינה
בעלי ניסה להעיר
מספר פעמים כך הבהיר.
אין מים חמים
אין אוכל מוכן לילדים
היום מתחיל ברגל שמאל,
אנוכי לא מצליחה להשתלט על הכל
קצת מתעצבנת,
פה ושם צועקת
מבקשת
מתחננת
אל תשכחו שבן שנתיים באהבה מגדלת
והנה שוב,
איך ולמה זה קרה? כלל לא חשוב
אני מתעצבנת
כועסת
וככה לגנים מפזרת
רוצה בטוב לעשות זאת,
אני באמת לא רוצה שהילדים יחוו אמא כזאת
איפה האמא של אתמול?
תעלומה,
לילדים טראומה
לאמא חרטה עצומה.
מקווה שתצליחי לנוח בשבת
ושבוע הבא יהיה פחות עמוס
נסעו אתמול חוזרים בראשון
ככה שלישון בשבת - אמממ הלוואי חחח
יוצאת לשבת לאחותי אני מקווה שהיא קוראת את השרשור הזה, תבין שזו אני ותפרגן לי מליון שעות שינה. אני פשוט חייבת את זה
מהלידה?
או שקלח קצת יותר זמן??
הראשונה השתחררה שבוע אחרי הלידה באותו משקל שנולדה.
השני שקל אחרי שבוע יותר ממה שנולד.
השלישית לא בדקתי.
הרביעי לקח יותר זמן, אבל הוא נולד פג.
כולם אצלי נולדו קטנים.
אצל הבכורה שלי שירדה בהתחלה באחוזונים לקח נראה לי בדיוק שבועיים.
תוך שבוע כבר עוקפים את משקל הלידה. והם בכלל כאלה שתמיד יורדים באחוזונים אח"כ
אצלי אך אחד לא הגיע למשקל הלידה תוך שבועיים, תמיד היה צורך בשקילות ומעקבים...
על החילבה. אני ניסיתי הפעם וזה ממש ממש עזר לחלב. אולי שווה לך לנסות שוב?
בהצלחה
מה את עושה עם הירידה באחוזון?
יש את זה לבן שלי ואני מזה לא רגועה
נולד 2900, יש גיל 4 חודש נשאר באחוזון
עכשיו בן חצי שנה וירד (שוקל 6.600, לא יודעת איזה אחוזון רק אמרה לי שירד..)
קורה שזה גם טעות במדידה, אם זה לא ירידה חדה ככה שזה יכול להעיד על משהו, ואם זה היה ככה לדעתי היא הייתה אומרת לך, הייתי מחכה לראות מה יהיה בשקילה הבאה
בטווח של שבועיים
הילד היה פולט מלא והמליצו לשלב דייסה בחלב אם
אני משלבת
שקלנו שבועיים אחרי והמצב עדיין לא מרנין (עלה 300 גרם בשבועיים)
ממשיכה לעקוב מקווה שיתייצב
אין לי כח לדרמות
בדכ מצופה מתינוק לעלות בין 100-200 בשבוע..
בטיפת חלב אמרו לעקוב, הם היו כזה בקטע של אל תפסיקי להניק אבל תשלבי דייסה - וזה עוזר. הילד הפסיק לפלוט ב''ה.
הרופא ילדים היה הרבה יותר רגוע, לא בעד שילוב דייסה וממש לא היה ''בלחץ'' כמו בטיפת חלב
מעקב הבא הולכת רק לרופא, אין לי פניות להיסטריה
תמיד משגעים אותי בטיפת חלב ולצערי כל פעם מחדש אני נלחצת קצת..
4 ילדים במשקלים מאד מגוונים מ2.800 עד 4 קילו ואצל כולם רק בגיל חודש בערך התאזן..
כלומר קיבלתם הנחיות מסוימות?
הייתי בהדסה ביבי אז היתה שם יועצת הנקה אז כבר העדפתי שתבדוק שאוכלת נורמלי ואין בעיה וב"ה היה בסדר..
אצל השאר לא הלכתי, לפעמים שלבתי בקבוק מטרנה ולפעמים לא ופשוט וודאתי שיש מספיק ארוחות ביום..
נראה לי אמרו לי לבוא שוב עוד כמה ימים אבל בעלי לא הסכים ב"ה ובאמת כשהגענו בהמשך ראינו שהתאזן ועם הלידות למדתי להכיר שככה זה אצל הילדים שלי בהצלחה ורק חשוב לבדוק שיש יציאות תקינות..
(האמת אצל הגדולה היה בהמשך שוב בעיה עם העליה במשקל ובזכות רופאה מהממת גילנו אלרגיה לחלבי (גם חלבי שאני אכלתי וגם מטרנה לא עזרה..))
השלישית אפילו חזרה למשקל לידה אחרי שבוע.
כולם אצלי נולדו קטנים והתקשו לעלות במשקל (חוץ מהשלישית ששילבתי לה מטרנה בשבוע הראשון, עד שתתחזק. היא נולדה פגה)
אצלי למשל בהריון האחרון היתה לי סכרת הריון
ולקח לה זמן עד שעלה הסוכר למרות שהנקתי מלא.
ראיתי שהנקה לא תורמת לענין והתחלתי להביא לה מטרנה בבית חולים עד שעלה הסוכר לטווח תקין- יש לציין שהמטרנה עזרה מאוד בענין
ואז ככה יצאה שהיא השתחררה מבית חולים שעברה את משקל הלידה שלה
אחרים- נראה לי סביב השבועיים
הייתה על הנקה בלעדית כמה חודשים
בגיל 8 חודשים כבר היה מיעוט ולא שייך אז החזרתי
בעצם כמה זמן שילבת עד שהגיע למשקל
מתכוונת לתינוקת האחרונה.
הקודמת גם קצת לקח לה זמן.
את הקודמים לא בדקנו בכלל... (אבל לא הרגשנו שצריך)
כיוונו אתכם מה לעשות?
שילבתם תמל?
הרופא אמר להוסיף תמ"ל. יועצת הנקה אמרה לתגבר את החלב בשאיבות ולתת שאוב במזרק.
עשיתי איזשהו שילוב בין שני הדברים... במקביל הלכנו לאוסתיופאט, ששיפר את היכולת שלה לינוק.
תקופה קשה... אבל ב"ה היא מאחורינו, וכיום (מגיל שלושה חודשים בערך) היא רק יונקת.
תוך שבוע בערך חזרו למשקל הלידה.
וכמעט כולם נולדו יחסית קטנים, 2.5 ק''ג בערך
לחמישית לקח חודש של יזע, דמעות והרבה חלב שאוב.
ללחץ ואני מרגישה כישלון
עמדתי היום ממש בלחץ בטיפת חלב והרגשתי כמו ילדה שנכשלה במבחן
ובאמת אני מרגישה מיעוט חלב רציני כבר שבועיים, מנסה להתגבר על זה
לקחתי אתמול מוריגנה, תוך כמה זמן אמורים לראות שיפור?
אוף זה ממש מעיב עלי לראות אותו כזה פיצי והוא כבר בן חודש וחצי
יכול להיות שינוי אצל התינוק...
אולי הוא חלש יותר, אולי בכל זאת לשון קשורה (מי בדק? יש מצבים שיותר קשה לזהות וצריך מומחיות כדי לשים לב)
יוצא בערך 260 ש"ח
אבל תבדקי במחשבון המרה
מישהי הייתה שם ויודעת להמליץ??
בשבת כמו השבת יש צפי לראות נשים עם ביקיני בחדר אוכל?
אפילו שלא קיץ...
ואיך האוירה שם בשבת?
אני צריכה להחליט מהר ולא יודעת לגבי השאלות האלה
בשום מקום
קר מידי
ויצא לי להיות בכמה מלונות גם בשיא הקיץ
בדרך כלל נהוג בעולם לשים משהו מעל (לפעמים יותר צנוע ולפעמים משהו שקוף שאולי קצת מטשטש), כמו שלא תראי גבר בלי חולצה בחדר אוכל ככה גם לא תראי אישה בביקיני
אני חושבת שזה אינדבדואלי מה מרגיש אווירת שבת
לי זה לא הרגיש מאד אווירת שבת
היו הרבה דתיים, אבל כנראה שהרבה יותר לא דתיים
אני לא חושבת שמגיעים לחדר אוכל בביקיני בין אם בשבת ובין אם בחול (הייתי שם רק בחורף) אבל בהחלט היו נשים בלבוש חשוף
האכלתי הרדמתי שתהיה רגועה
עשר דקות לפני שמתחיל היא התעוררה והתחילה לצרוח
וניסיתי להרגיע!!
אבל לא עבד…
מסכנה שמתי אותה בוכה בחדר
אמאלה אני מרגישה כזו אמא נוראית🙈
מתואמתבמהלך החופשת לידה. פשוט אמרצי מראש שאולי אצטרך לטפל בה. הם יודעים שאני בחופשת לידה.
ותיכננתי שאם היא בדיוק בוכה פשוט אשלח הודעה שלא יכולה להצטרף ואם אפשר לדחות ב 10 דקות.
מבינה אותך אבל ראיון יכול לקחת גם חצי שעה- שעה....
זה הרבה יותר רישמי והרבה פחות נוח…
הכלל שלי הוא
אם הייתי לוקחת את התינוק לפגישה- אז אני יכולה לעשות פגישה בזום והוא יהיה ברקע
אם לקחת לפגישה זה לא אופציה
אז גם לקיים זום וסמוך על זה שבדיוק בזמן של הזום הכל יהיה רגוע זה לא אופציה
היה לי ראיון טלפוני עם מש״א כשהבת שלי צורחת את חייה ברקע
נחשי מה? התקבלתי😅
אבל כדאי ליידע מראש. וגם לבקש אם אפשר לשנות זמן במקרה ויהיה צורך
חבילה שלמה תקועה, המון מוצרים של פורים, יש מה לעשות? מישהי הצליחה לשחרר?
אף פעם לא קרה לי
כן קראתי פעם על אזיקים שהזמינו לפורים וזה היה נראה ממש דומה למקורי ולא הכניסו
או למשל עגלת דונה - כי זה בלי תקן
הזמנת שם משהו שנראה חריג? אולי מוצר שמחייב תקן?
הבריאות, המוצר היחיד שאני מצליחה לחשוב שהוא בעייתי זה בדיקות הריון, אבל אני מזמינה כבר שנים,
אנחנו לפני קניית עגלה בע"ה- חושבים על אינגלזינה זיפי
ומתלבטים אם להסתפק בטיולון או לקנות כולל אמבטיה
בעלי אומר שהאמבטיה רק תתפוס מקום בבוידם בעוד 4 חודשים
לי נראה שהאמבטיה יכולה לשמש עריסה קטנה בתוך הבית (בע"ה תהיה לנו מיטה ולא עריסה- זה מה שנקבל...)
אשמח לשמוע אם למישהי האמבטיה הועילה משמעותית
וחוץ מזה- תודה למשתתפות הנהדרות
אני מחכימה המון מהפורום!
אנחנו קנינו שם עגלה מצויינת בפחות מ2000.. (כולל אמבטיה קשה שאנחנו מאד שמחים שקנינו, הוא ישן בה עד 3 חוד' ונוחה לנסיעות באוטובוסים)
החיסרון הגדול של אינגליזינה- הסלקל שלהם.
זה מבאס כי רציתי סלקל שמתחבר לעגלה, אבל הסלקל שלהם לא משהו.
אז את צריכה להחליט אם לקחת סלקל שלא מתחבר לעגלה או להיות עם אחד לא משו בכלל..
(אנחנו הלכנו בסוף על שלהם, כי אין לנו אוטו- אז לא נוסעים הרבה. אבל כן גרים ביישוב אז צריך טרמפים לפעמים ואז זה הרבה יותר נוח אם זה מתחבר לעגלה..)
איעדר כמעט שבוע (רשמו לי שבועיים) השאלה מה עונים לשתי בנות מהעבודה שראו אותי יוצאת חיוורת ועולה על מונית, ועכשיו שואלות איך מרגישה (לבוסית כבר אמרתי הפלה וביקשתי שתשמור על דיסקרטיות).
במייל האוטומטי כתבתי שאני במחלה ואשוב במהלך השבוע הבא.
להגיד לשתיהן שזה שפעת?
הי,
רוצים בעה להיכנס להריון נוסף.
שומעת כל מיני דעות על כל כמה ימים כדאי לקיים יחסים (הביוץ מאוחר.. מחזור ארוך, כך שזה לא באזור הטבילה)
זה ממש קשה כל לילה, או אפילו לילה כן ולילה לא. עם עוד 2 קטנים בבית ב"ה, שערים לא מעט בלילות.. שילוב של תחזוק הבית, עם עבודה, מילואים (יומיות - אך חוזר מאוחר...) שתינו פשוט גמורים!!!
הכל המלצות כדי להגדיל את הסיכויים
אבל בגדול צריך לדעת ולהאמין שאם הקב"ה ירצה שתיהי בהריון. גם מפעם אחת זה יקרה
אתם תעשו את ההשתדלות שלכם בנחת ובשמחה. תכלס זה העיקר
תהיו יחד באהבה ובשמחה, לפי הכוחות שלכם סביב הביוץ.
השם ישלח לכם בע"ה הריון קל ובריא, מתוך שמחה בריאות וידיים מלאות!
עכשיו ברוך השם חזר לי המחשב ממש לפני כמה ימים מקווה לחזור לקצב. בלי נדר אפרסם פה!
בכל מקרה נשמע שאת ממש לחוצה וסביב ההתעסקות להכנס להריון. בסופו של דבר השם דואג לזמן הכי נכון לנשמה שתגיע.
מספיק פעם אחת שיכולה להיות בטווח של 3 ימים לפני הביוץ ויומיים בערך אחרי.
מה שכן בגלל שהמחזור ארוך וביוץ מאוחר כן כדאי להכיר את ההפרשות השונות מהן הפרשות פוריות ומהן הפרשות יבשות לזהות מתי הביוץ ומתי אפשר לשחרר.
והעיקר שיהיה בשמחה באהבה מתוך רוגע כי גם לחץ יכול להפריע.
היומיים אחרי הביוץ.
אם הביוץ נגמר אז מה רלוונטי להיות אחרי??
מקווה שמדייקת בהסבר.
ההריון יכול להקלט ב2 אופנים.
או שהזרע מגיע לביצית לפני הביוץ והוא יכול לשרוד שם עד 3 ימים. או שמגיע אחרי הביוץ וזה בטווח של 24 שעות אחרי עד שהביצית נכנסת לרחם.
אם אני לא טועה זה גם ההבדל בין הריון של בת או של בן שכתוב שאם זה בת הזכר מזריע תחילה ואם זה בן האישה מזרעת תחילה.
הרעיון הוא שהביוץ הוא תהליך של שחרור הביצית לרחם דרך החצוצרה והביצית מחזיקה מעמד בתהליך הזה בין 12-24 שעות אך מאחר ולא ניתן לדעת בדיוק מתי זה קורה לפי ההפרשות כתבתי יומיים משוער.
אם פחות או יותר אז את יכוחה לקחת 14 יום אחורה מהיום שאת חושבת שיהיה הדימום הבא
ואז להוסיף כמה ימים משני בצדדים ובטווח הזה לנסות להשקיע יותר בתדירות
(לא צריך כל יום לפי המלצות שאני מכירה)
בשורות טובות
הוא לא סובל בגן, אבל היא קרירה, מרוחקת ואדישה ממש.
ובכוונה הכנסתי אותו למשפחתון פרטי ולא לגן עירייה כדי שתהיה לו מסגרת יותר רכה, ואני משלמת על זה הון כל חודש, ובסוף המסגרת ממש לא לטעמי.
וגם הרמה שם היא ממש לא הרמה שלו (הוא בן יותר משלוש ויש שם גם ילדים בני שנתיים).
והסיבה היחידה שאני לא מוציאה אותו משם היא שאני בעז"ה צריכה ללדת ומייד אחר כך יש לנו מילואים ארוכים, ואני לא רוצה ליצור לו יותר מדי שינויים.
אבל לא טוב לי עם זה שהוא בגן שם
ובזמן האחרון יש לו קטע שהוא כל הזמן חד חידות ועונה עליהן, ממש מתוק, אז הגננת שולחת לי הודעה "לאחרונה X משגע אותי כל הזמן עם שאלות" ופירטה את החידות שהוא אוהב לשאול.
ממש ביאס אותי שהוא מתייחסת לזה בתור שהוא משגע אותה ולא רואה כמה הוא מתוק.
אולי עדיף לי להוציא אותו למרות שזה הרבה שינויים בבת אחת?
אחרת, מה הקטע לשלוח הודעה כזו?
גם חסר טקט וגם לא קשור בכלל..
אני בעד לנסות לברר בשיח עדין מה היתה הכוונה שלה..
בכל מקרה, אם יש עוד דברים שמדליקים לך נורות, כדאי להעביר
מוצאת את עצמי אוכלת עוגיות, סוכריות ובכללי דברים לא בריאים.. הגיוני?
זה קרה לי בזמנים שדילגתי על ארוחות, או לא אכלתי טוב באותו יום
הייתי משתדלת לאכול תמרים עם אגוזים או וופלים מקמח כוסמין ללא סוכר.
קניתי בניצת הדובדבן או במחלקת טבע שבסופר כל מיני עוגיות שיענו לי על הצורך למתוק בלי יותר מידי רגשות אשם
לידה קלה בידיים מלאות בע"ה!
הרבה פעמים יש חוסר.
אני לקחתי תמיד בהריון
