האם מישהי עברה?
יכולה להרגיע אותי?
לספר לי מה הולך להיות?
תודה
היא אמרה שזה כמעט המקום היחיד שיש עוד רופאים שיודעים ליילד במצג עכוז. (ואלי גם במאיר בכ"ס. לא זוכרת בדיוק)
צריך לבוא כבר עם תיק לידה כי יכולה להתפתח מזה לידה.
הגעתי לשם עם עוד כמה נשים שבאו לעשות היפוך.
ב"ה ההיפוך הצליח וילדתי חודש אח"כ.
יש נשים שלא הצליח אצלן.
ההיפוך עצמו מכאיב (לי לפחות) ויש תחושה ממש לא נעימה.
עושה אותה רופא ואחות צמודה עם אולטרא-סאונד כל הזמן לבדוק את העובר.
אחרי זה נשארים לשעה מעקב ובודקים אם נשאר באותו מצג.
ואחרי זה צריך לבוא למרפאה או למרכז נשים כל כמה ימים לעשות מעקב.
מקווה שעניתי על שאלותייך.
בהצלחה ובטוב בע"ה!
אני פשוט לא מצליחה להבין עד הסוף מה זה אומר..
אשמח לכל דוגמה
הפסקתי לפתוח להם את הדלת.
נורא קל לשכנה לשלוח שלושה ילדים קטנים לשחק בבית שיש בו ילד אחד שמשחק (הקטן עוד ממש תינוק והם עוד מתלוננים שהוא מפרק להם - יאללה מצוין אל תבואו)
כאילו - סליחהההההההה?????
וואו הם עושים לי את זה מלא וזה מחרפן.
אני פשוט לא פותחת או שולחת את בעלי לפתוח והוא מסרב באסרטיביות - אני לא תמיד מצליחה לעמוד על שלי מולם לפעמים הם פשוט נכנסים עוד לפני שהצלחתי להוציא מילה
כדי להרחיב את הידע החברתי שלי כי אני גרועה בזה 😜
אם נגיד מישהי הייתה באה אליכן ואומרת: וואו שמלה פצצה! או, איזה עגילים מהממים!
הייתן שמחות במחמאה? או הייתן חושבות שזה קריפי?
והאם זה תלוי ברמת הקרבה? אם זו חברה, אם זו מישהי שאתן מהנהנות אליה בעבודה, אם זו סתם מישהי שעומדת איתכן בתחנת אוטובוס?
לא מדברת על מחמאות טריקיות כאלה כמו "איך רזית" שמבחינתי יכול להיות שמישהי תיעלב כי זה אומר שראית אותה כשמנה עד עכשיו חחח
אם מדובר בציניות מהצד האומר, זה כבר לא בעיה שלו.
יצא לי להחמיא
ויצא לי לקבל מחמאה
לפעמים זה ממש מרים ועושה את היום
בטון, במנגינה.
אני מרגישה דיי בקלות אם היא רצינית או שקרנית ;)
לרוב אומרת תודה תודה וממשיכה הלאה
אם זה משיין אני אומרת שזה משם כדי שאנשים ילמדו שאפשר להיראות מליון דולר גם בזול רואה בזה שליחות.
שבדיוק ענתה לי שמשיין 🤭
החמאתי למישהי ורציתי לדעת אם אני יוצאת פדחנית חח
גם אם את לא מכירה...
כולנו רוצות להיות יפות, לא משנה באיזה גיל 🤣
ואחפש מה להחמיא גם לשניה.
אבל אם זו תהיה מחמאה מוגזמת וקולנית זה פחות נחמד
רואה ערך בלשמח מישהי..
אם חושבת שהשמלה שלה יפה, למה שלא אגיד כדי שתרגיש טוב עם עצמה?
אבל
לא חושבת שאגיד למישהי "השמלה מחמיאה לך" אם היא לא ממש ממש קרובה. כי זה חודרני קצת.. אז יש גם עניין של טאקט 🙂
הייתי שמחה
זה נותן לי אינדיקציה שעשיתי שילוב טוב
הרבה פעמים עוצרות שואלות אותי איפה קניתי ואיזה יפה
אני אוהבת
אני נהנית ממחמאות כאלה
וגם מחמיאה ככה לפעמים
לא משנה רמת קרבה
ניגשתי למישהי ברחוב אמרתי לה השמלה שלך נדירה מאיפה היא
וואלה הרים לה ברמות
בגדול אני די מתפדחת אז לא יקרה הרבה אבל אני ממש בעד מחמאות כאלה
מישהי בתחנת אוטובוס זה מקריפ.
(אף שיפה שכתבת עגילים מהממים ולא עגילים מהממות!)
בכל אופן, גם אם לא הייתי נהנית ממחמאה בסגנון הזה (למען האמת, מחמאות על בגדים תמיד מרגישות לי מצועצעות - אני בוחרת בגדים בעיקר בגלל פרקטיקה, לא בגלל יופי) - הייתי אומרת תודה בחיוך וחושבת על המחמיאה שהיא אישה טובה ששמה לב לפרטים ושחשוב לה לעשות הרגשה טובה לאחרות
עגיל אחד, עגילים מהממים ;)
אני גם לובשת בעיקר דברים פרקטים ככה שאם מישהו יגיד לי וואו איזה בגד יפה אני אהיה בעיקר מבולבלת חחח
אבל לפעמים זה כיף להחמיא לאחרים
אבל הייתי זורמת אם היו אומרים לי.
כלומר יש מרחב אפור שהייתי נזהרת בהצד של לא להיכנס למישהי זרה למרחב האישי שלה, אבל גם לא רואה בעין שלילית מי שכן נכנסת לי למרות שמלכתחילה לא נשמע לי כזה שייך.
לגבי חברות זה מאוד תלוי בקשר ובמה שמקובל.
ולמישהי זרה שלא מכירים זה פחות יפה אולי כי לא יודעים איזה טיפוס היא..
אולי אם היא לובשת משהו ממש מרשים חח
בעיני זה מוסיף אור ושמחה לעולם בלי מאמץ, רק מילה טובה.
פעם פעם הייתי גם מחמיאה לנשים באוטובוס, נגיד "איזה פנים יפות!!". זה היה ממש משמח את הצד השני. הפסקתי כשהעניין הלהט"בי נכנס ממש לכל מקום כי חששתי שאולי יקחו את זה לכיוון הזה, שאני מתחילה איתן… ולא רציתי לקחת את הסיכון.
על אקססוריז או בגד אני עדיין חושבת שזה כיף להחמיא למשהי אחרת, כמו שלי זה כיף לקבל מחמאה.
נזכרתי שהייתה לי חברה חמודה ללימודי תואר החמיאה לי המון על המראה שלי כמו על השיער ועל הבגדים וגם הרגשתי שהיא מסתכלת עלי מידי
זה הרגיש לי לא נוח ואפילו חשדתי בה שהיא נמשכת אלי כי לא ראיתי שהיא הייתה ככה לאחרות, מקווה שזה לא הגיע מזה.
אין לי מושג מה איתה כיום
למיילדת היה ריח מזה טוב ברמות
והיתה לידה מאוד מאוד סוערת. ולא הייתי פנויה להגיד לה.
רק בסוף בסוף בסוף כשנפרדתי ממנה במחלקה אמרתי לה שיש לה ריח מצוין ואיזה בושם זה
ואח"כ בעלי קנה לי את הבושם הזה מתנה ללידה חחח
גם קצת מתפדחים, אבל גם נהנים ושמחים
אני הייתי שמחה לקבל מחמאה
והייתי שמחה גם שיהיה לי יותר אומץ להחמיא לאחרים
שאלה אותי "זה חדש?" עגילים יפים
אז אמרתי לה "לא כזה"
קצת הפתיעה אותי בשאלה, בד"כ אני אומרת "תודה" .
אבל לפעמים כשמפתיעים אותי שוכחת😊
למרות שלפעמים מתחשק לי לשאול נשים מאיפה הן קונות את הבגדים, כי אני מחפשת משהו בסגנון, אבל אני מתפדחת.
(גם על דברים לא חיצוניים אני לא נוהגת להחמיא לזרות, אבל יצא לי שנהגי מונית אמרו לי שאני מדברת יפה עם הילדים שלי, כאילו הם גדולים, וזה היה נחמד לשמוע. עם נהג אחד יוצא לי הרבה לנסוע, השני- לא זוכרת).
בהמשך לשרשור של העוגה ממש בקרוב נכין אותה. אעדכן אתכן איך יצא.
הסבתות רוצות לקנות מתנה לילד
אשמח לשמוע המלצות מה כדאי לקנות
הוא אוהב לשחק בקליקס, לא נוגע כבר תקופה ארוכה במשחק אחר.
יש לו פאזלים, קוביות לגו פליימוביל מקדחה ספרים מכאן ועד - - - ועוד מלא משחקים שלא זוכרת כרגע - לא נוגע בהם!
אופני איזון אני יודעת שהוא רוצה אבל אני לא רוצה כי הכל אצלנו בעיר הכל ירידות ועליות, אין איפה לנסוע בזה.
במה עוד הוא יכול להתחדש?
אשמח ממש לרעיונות
כל אחת עם תקציב של 100-150 ש"ח (הן מציעות גם לאחד למתנה אחת יקרה יותר - אבל לא עולה לי רעיון)
סידור
כיפה (סבתא סרגה)
ציצית
גביע (אצלנו הוא עושה קידוש)
אפשר גם סיפורי תורה לילדים
האמת אני בחרתי
ואני ממש אוהבת את המתנה הזאת.
אחלה משחק דמיון עם ילדים נוספים.
דברים נוספים שקיבל ומאוד אהב:
משחק בניה עם מברגה משחק מברגה לילדים + 43 כרטיסיות ליצירה ובניה - מג'יקידס
ספרים ובמיוחד ספר על דדי גמדי שלוחצים והספר מספר את הסיפור.
גמני אוהבת את זה, במקום שאני אספר הספר מספר 😂
שולחן ילדים וכסאות-ממש אחלה ומתאים בול לגיל לכל היצירות. לפעמים גם נותנת להם ארוחת ערב על השולחן הזה
אצלי זה המקום הראשון במשחקים אצל הקטנים (6 ושנתיים וחצי)
יותר ממטבח, חיות , בימבות .
כן חושבת שאם אין לו כדאי לקנות כלי תחבורה כלשהו- אופנוע בימבה משהו בסגנון, אופני איזון אכן יותר מלחיץ לפי דעתי
רגילה.
הוא כבר מיצה קצת את מה שיש לו וכל פעם שעוברים ליד החנות צעצועים (שנמצא מתחת הבית) הוא מתחנן לאופני איזון - יש לו כאלה בגן ויודע לנסוע בהן מצוין (אם כבר יודע "לנוסע" בהן אולי זה כבר השלב לאופניים רגילות?)
תביני את רמת הרצון, אנחנו בתהליך גמילה עכשיו
הוא פחד בפעם הראשונה לעשות קאקי ושאלתי אותו איזה פרס רוצה לכבוד זה שעושה - ביקש אופניים כאילו בחייאת הלכת רחוק. בסוף הוא קיבל מתנה מהכל בשקל והיה מאושר
מגנטים יש לנו ומשום מה זה לא מעניין אותו
הוא עסוק בקליקס יומם וליל בונה בית רמקול תיק חגורה שרשרת
לא מעוניין לשחק בשום דבר אחר
אני מציעה אוםציה אחרת והוא כזה תשחקי את בזה ואני בקליקס
טוב טוב מה שתגיד
כן הייתי קונה לו אופני איזון.
אפילו רק לפעמים שתקחו אותו לפארק שיוכל לחרוש שם עליהם.
אם הוא כ"כ רוצה, וסהכ אין לכם התנגדות עקרונית כן הייתי קונה.
חוץ מזה, אם את רוצה עוד רעיונות- אולי משחקי קופסא שישחק כרגע עם הורה, שיהיה שמור לזמנים שרוצים משחק מיוחד איתו
זה כיף שיש מלא מלא חלקים
אצלנו מגנטים רץ כבר שנים, אבל רק עם אנשים
הם בונים בזה עולמות שלמים.
ומוסיפים גם אנשים מהפליימוביל, אבל בעיקר אוהבים את של ליטל טייקס כי הם עומדים יציב
מוסך יש לו?
יש מוסכים ממש משוכללים, עם מעלית וכד', בנים מאד אוהבים
נניח פליימוביל.
לא רוצה ערכה שלמה, רק אנשים.
הדמויות אבל חרדיות, חלקן חסידיות, לא יודעת אם את מתחברת
לבן שלי יש כמה כאלה וממש אוהב אותן
https://www.irganim.com/product.asp?pid=14451
לא מכירה את האתר הזה מצרפת קישור רק כדי שתראי את הרעיון
מביאים לשם לפעמים ב2 שקל ליחידה, ואז אני מגדילה את האוסף...
משום מה לא מענין אותו ואנחנו משחקים ביחד זה לא שמשאירה אותו לבד עם המשחק ונעלמת.
מגנטים עם אנשים הוא גם אוהב אבל לא כמו קליקס. האהבה שלו לקליקס מחרפנת אותי
כי הוא רוצה שנשחק איתו וואלה נמאס מהמשחק הזה
אם הוא רוצה אותי חלק אני גם רוצה להנות.
הוא ממש משחק בזה כל יום אחרי הגן. ממש כל יום (וגם בגן אני יודעת שהוא משחק רק בזה)
הוא משחק בקטנה גם בכלי רופא, קצת מטבח
אוהב מאוד להיות איתי במטבח עם סכין ומקלף של ילדים, להכין עוגות
אבל בעיקר בעיקר קליקס. סיוט.
רוצה לשחק בקליקס, שישחק בקליקס.
לך אולי זה נראה משעמם, אבל אם זה כיף לו, שיהנה
לא בקטע ילדותי אבל אני חושבת שגם לאמא חשוב להנות מהצהריים עם הילדים
אם לא אהנה לא יהיה לך כיף להמשיך לשחק איתו.
אם הוא היה משחק לבד - זה משהו אחד
אבל זה לא ככה ואני בסדר עם זה - אני הכי בעולם שמחה ורוצה לשחק איתם בצהריים
ושוב ממש לא בקטע מתקטנן (כי זה אולי נשמע ככה), אני פשוט חושבת שזה ממש ממש חשוב שאם ההורים משחקים עם הילד שגם הם ייהנו מזה וככה ירצו לשחק שוב בהמשך.
אני לא מצפה שייהנה מתחומי העניין שלי, ממש לא.
אני כן רוצה שיגוון לי קצת את הצהריים או שישחק לבד
כמה רמקולים/כלובים/שולחנות/כסאות אני יכולה לבנות איתו?
יש לי כבר דוקטור בנושא, מיציתי חחח.
שזה חשוב שגם ההורים יהנו.
אולי את יכולה לומר לו שלך קצת נמאס מהמשחק הזה אז שיבחר אם לשחק לבד או לשחק איתך משהו אחר...
וכל הכבוד על ההשקעה במשחק איתו!
כי גיל 3 כבר אפשר לשחק משחקי קופסא, ואז זה יותר מעניין, לפחות אותי.
משחק זיכרון (בהתחלה מוציאים רק 3-4 זוגות), לוטו, אפשר גם פאזלים.
לא סתם בתוך העיר
הוא קיבל את זה לחלאקה ולדעתי זה ממש מוצלח מאוד אוהב
(היום הוא בן 4 כבר וחיברתי לו את הגלגלי עזר והפדלים אופני איזון לבד זה משהו לטווח קצר לדעתי לא משתלם...)
קיבלנו גם ספר תורה של ילדים
מוסך גדול של 4 קומות
כלי תחבורה של BRUDER
אפשר גם רכבת עם פסים להרכבה (יש כל מיני סגנונונות ומחירים)
ואפשר גם כלי תחבורה של פליימוביל.
אני חושבת שנלך על אופני איזון או אופניים עם גלגלי עזר כי הילד ממש ממש רוצה אותם
בתקווה שלא אהיה משועבדת מידי למוצר הזה (מרגיש מסובך לתחזק את זה ובכלל להעלות ולהוריד 3 קומות בלי מעלית אמאלה סיוט חחח)
אני משאירה אותם ברכב זה לא מוצר לבית מבחינתי
או אולי יש איפה לקשור למטה
האופניים יכולות להיכנס לתא מטען של מאזדה 2?
אם מישהי יודעת אשמח לשמוע
אבל המחשבה בראש על הגודל של האופני איזון שלנו ותא מטען של מאזדה 2 נראה לי שכן
בכל אופן מה שיש לנו זה קל כמו בימבה..אם אתם מורידים בימבה לא אמור להיות שונה
ולא חושבת שזה לזמן כל כך קצר
אם הוא לא גבוה במיוחד, הוא יהנה מהם עד גיל 5 כזה..
לק"י
והיא ממוצעת+ בגובה.
(קצת נמוך לה עכשיו).
איזו הנחיה קיבלתן השנה?
לי הרב אמר לצום בלילה, ובבוקר אם אני מרגישה סחרחורת/חולשה/מיעוט חלב אז לאכול לשתות כרגיל…
שזה מנסתם מה שאעשה
לגיטימי?
היא בת 3 חודשים אצלי ורק יונקת.
אני מבינה שהרבה פעמים נשים מטפלות יותר בילדים, אבל זה לא בלתי הפיך.
לא שלא הייתי רוצה שיפטרו אותי מראש מהצומות😅
היום חברה החמיאה לי על החצאית
אמרתי לה - תודה, קניתי את זה ביום שנהרגו בעזה 21 חיילים 😵💫
(זוכרת את זה כי הייתי בדרך לירושלים ושמעתי את זה ובכיתי באמצע העולם. ואז הייתי צריכה חצאית)
ותהיתי לעצמי אם אני היחידה שזוכרת דברים לפי ארועים במדינה שלנו 🙄🤔
- זוכרת שהייתי ממש קטנה והלכנו לבית ספר עם מסכות אבח
- ובכיתה ב היה את מגדלי התאומים
- ואז בקיץ של ה את הגירוש
- ובקיץ אח''כ את לבנון השנייה
- ואת אסון מרכז זוכרת גם ואיפה בדיוק עמדתי באולפנא
- ואת מוצאי שבת זכור של פוגל
והתלבטתי אם אני המוזרה, או המציאות🤭🫣
הכל אסונות וזה נורא אבל עלה לי כזה חיוך של עם ישראל כולנו יחד ואיזה מדהים זה.
ומממשש יש לי עוד הרבה להוסיף לרשימה ומתי זה היה.. ה' ישמור!
אין על העם המדהים שלנו!
נכון, לפעמים הבכי שלך מוצדק, כשאחותך הנחמדת מרביצה לך (או שורטת אותך, או זורקת עלייך דברים, או צובעת את השיער שלך בגואש - סיפור אמיתי מהיום), או כשאת באמת רעבה, או כשאת במקומות עמוסים (תינוקת רגישה מאוד?).
אבל מה בשאר הפעמים?
כשאת מחייכת וצוחקת ושמחה - אין מתוקה ממך, באמת! העיניים שלך ממש מנצנצות!
אז למה את לא רוצה להיות כך תמיד?
ומה יהיה אם זה שאת כאילו מסרבת להתפתח?
פיזותרפיסטית פרטית שראתה אותך נתנה תרגילים ואמרה שמבחינה גופנית יש לך את היכולת לזחול ולהיעמד ולעשות את מה שבני גילך (כיום עשרה חודשים) עושים, ושאולי הקושי שלך נובע מפחד.
מרפאה בעיסוק שהתייעצנו איתה (אחרי שאחותך הייתה אצלה באבחון) אמרה שזו באמת יכולה להיות הסיבה, אבל בכל מקרה לא מטפלים בריפוי בעיסוק בגיל הזה. (האמנם? או שלא הבנתי אותה נכון?)
ובינתיים לדעתי חלק מהעצבנות שלך נובעת מזה שאת תקועה במקום...
אבל מצד שני, איך נניח אותך על הרצפה, נאפשר לך ללמוד לזחול, כשלרוב את מתנגדת לעצם הקרבה לרצפה וההתרחקות מידיים שמחזיקות אותך? וכן, ניסינו גם משטח נעים למגע - גם אותו את לא לגמרי מחבבת...
ובינתיים - אמא שלך צריכה לעבוד, והאחים שלך, עם כל אהבתם אלייך, כבר נעשים חסרי סבלנות מההחזקה התכופה שלך...
באמת, אני כבר אובדת עצות...
וכל כך קיוויתי, דווקא עכשיו, לתינוקת של נחת...
(טוב, מיענתי את הדברים לתינוקת, אבל מכיוון שהיא לא יודעת לקרוא ומכיוון שכתבתי אותם כאן, אתן מוזמנות להגיב ולתת עצות *מעשיות*🤭 תודה, יקרות!)
ריפוי בעיסוק ייתן מענה עוקף שייתן לה את הדחיפה להתקדם מבחינה פיזית.
אחד הבנים שלי גם היה מעוכב כמוה בהתפתחות הפיזית והלכנו לפיזיותרפיה בקופה. בשלב מסוים הפיזיותרפיסטית אמרה שלדעתה יש לו את המסוגלות הפיזית, אבל בגלל שיש לו פחד הוא לא מצליח, ושנשקול ללכת לריפוי בעיסוק.
בסוף הוא למד ללכת סוף סוף אז לא הספקנו ללכת לריפוי בעיסוק, אבל הפחד מלווה אותו עד היום... (בביטויים אחרים, כמובן)
אני לפני לידה ראשונה ומקשיבה לקורס הכנה ללידה כרגע והמנחה אומרת שקרע ספונטני עדיף על חתך
אשמח אם תוכלו לשתף מהניסיון שלכן
כי אם זה עדיף אז למה קיים המושג חתך?
ובכלל אני ממש גרועה בעיסוי פרינאום 🙈 ורועדת מקרעים שעלולים להיות במיוחד כי אני לא משקיעה בנושא, תוכלו להרגיע אותי?
קרע ספו טני יכל להיות באזורים פחות מומלצים, בגודל גדול יותר
ועלולים להשפיע על עוד -ברים
חתך מבוקר כשנעשה במצב שבאמת יש בו צורך שומר עליך שזה יהיה מינימלי..
כמובן כדאי לא לחתוך סתם...חושבת שהיום ברוב המקומות לא ממהרים לעשות חתך יזום ללא סיבה מוצדקת
וושןה גם לבקש
ולשפוך בלידה מלאאא שמן שקדים
ותראי
בתכלס לפעמים זה אכן רק בלידה ראשונה
לפעמים י ש נטיה לגוף ויש תפרים כל לידה
ולפעמים בכלל לא
יש גם כל מיני טיפים טבעיים וטיפות וכו
אבל תכלס לא יודעת אם יש משהו שבאמת מוחלט עוזר..רק מגביר סיכוי אולי
לכן בעיני חבל להשקיע אנרגיות באולי ואם
זה לא הכנה טובה ללידה
ההכנה הכי טובה ללידה
זה לחזק את עצמך
שאת לקראת תהליך מושגח שמדוייק לך ויהיה בהתאם לכוחות שלך
שה' שנתן בך את התינוק ההז גם יעזור לך ללדת אותו
ושהגוף לשך במזן אמת ידע לעשות את זה
רק מחשבות מעצימות
לתת אמון בזה שאת יכולה ומסוגלת
וגם אם בסוף יהיו תפרים- אז את תתמודדי ותעב4י את זה. זה לא חייב להיות נורא ולא חייב להיות בכלל.
פשוט לפעמים יש מקומות שיותר דוחפים לחתך יזום ומאשימים את העובדה שזה עדיף מספונטני כשבמציאות אולי בכלל לא היה סיכון גדול לקרע.
אני יכולה להרגיע אותך שעל אף שברוב הלידות הראשונות יש צורך בתפר או משהו גם אם זה ספונטני -עדיין זה יכול להיות בקטנה ושלא תרגישי. הרבה פעמים גם אם יש זה רק קרע קטן פנימי שהוא כמעט ולא מורגש ומחלים מהר
לי היה ככה ובהמשך לא היו קרעים בלידות חוזרות בלי עין הרע. ברוך השם
ועדיין יכול להיות שבכלל לא יהיה לך כלום ושתהיה לך גם מיילדת מעולה
לק"י
אני חושבת שאין בזה אמת מוחלטת.
יש מצבים שחתך מבוקר וקטן כמה שאפשר עדיף על קרע ספונטני רציני. אבל יש מצבים שיש קרע קטן או שאפשר לצאת בלי קרע בכלל.
זה ממש תלוי בהקשר (וחשוב בעיקר להתפלל על שליחים טובים).
א. לא יודעת... לי היה חתך יזום, לא נעים לא נורא. לרוב בלידה ראשונה יש או את זה או את זה ומניסיון של חברות עדיף יזום - פחות תפרים בפועל.
ב. מסקרים שעשו כאן בפורום כמה פעמים עלה אחוז די מרשים של בנות (אפילו רוב, באופן מפתיע) ש*נקרעו דוקא בלידות שעשו עיסויים ובאחרות לא*, או שלא היה הבדל. יש השערה שזה הופך את העור לדק ופריך יותר.
אז תהיי בנחת עם זה לגמרי!
את לא יודעת איפה תחתכי מראש
ולי מהרב הספונטניות בלידה הראשונה לקח להם לתפור אותי חצי שעה.....
מאז חובה שמן שקדים והחלפתי בית חולים אחרי זה
ואם הן שואלות אם לחתוך אני אומרת שכן...
בהצלחה, בקלות וידיים מלאות
לא בדקתי כמה זמן תפרו אותי, אבל זוכרת שהתפלאתי שזה קרע קטן ותופרים ותופרים, אז הרופא אמר לי שזה כדי לתפור טוב (משהו כזה).
לק"י
ממה שקראתי בפורומים זה לא מוכח כמועיל, ויש דיעה שזה עלול לגרום לעור להיות פריך ולהקרע יותר.
עדיף שישפכו בלידה מלא שמן שקדים (אני מביאה מהבית. יש בתי חולים שיש להם).
ומניסיון אישי כדי להרגיע אותך, בלידה הרגילה הראשונה שלי נקרעתי קצת. ובשתי לידות אחר כך לא.
ואני יולדת על הגב, ולא בכריעה או משהו שאמור לעזור למנוע קרעים.
בסיטואציה ובגודל הקרע.
קרעים בדרגה 1-2 קלים יותר מחתך יזום וקרעים בדרגה 3-4 קשים יותר.
המיומנות של המיילדת היא לנסות לצפות האם ובאיזה גודל יהיה קרע ובהתאם לכך להחליט האם לחתוך.
לי בכל הלידות היה קרע אחד בדרגה 2 ושמחתי שלא חתכו אותי כי הרגשתי שההתאוששות יחסית קלה וטבעית. כן מסייגת שאחרי לידה ראשונה היה קצת יותר קשה, אבל גם זה ב"ה הרחק מאחוריי בלי השלכות לעתיד.
ותעזבי את הנושא של עיסוי פרינאום אם זה לא בא לך בטוב. השאלה האם ובאיזה גודל יהיה קרע תלויה בכ"כ הרבה גורמים ( גנטיקה, גודל התינוק, רוחב הנרתיק, מנח התינוק, סוג עור ועוד ועוד )ולא הוכח שזה הדבר שיהפוך את התמונה
ילדתי לפני 7 חודשים אני על הנקה מלאה
3 חודשים אחרי הלידה התחלתי לקבל מחזור כרגיל כל חודש ולא נקלטתי
למישהי זה קרה?
גם בלי הנקה, אצל זוגות שהגל תקין, יש כ20% סיכוי להריון בכל ביוץ, ולמעשה אצלך עברו רק 4 חודשים, שלא בטוח גם שבכולם תפסתם את הביוץ...
חוץ מזה, ששמעתי טענות שלפעמים קשה יותר להכנס להריון בזמן הנקה, גם כאשר יש מחזור אבל לא יודעת אם זה מוכח מחקרית.
לי גם לקח זמן להכנס להריון למרות שקיבלתי מחזור כחודשיים- שלושה אחרי כל לידה
דווקא זו הנחה לא מאוד רציונלית, שבהתייעצות עם רופאת נשים היא הפריכה לי את זה. בגדול ברגע שיש מחזור סדיר כמעט תמיד יש גם ביוץ סדיר ואפשר להכנס להריון.
לק"י
שלפעמים הרירית דקה בזמן הנקה (ועוד משהו שאני לא זוכרת), ולכן לא נקלטים.
כלומר הנקה יכולה לשבש קליטה של הריון, גם אם יש ביוץ.
מישהי אמרה פה שחצי שנה מהלידה הגוף לפעמים עוד לא קולט הריון ואצלי אכן היה כך ונקלטתי בדיוק בשלב שלך כשגיליתי שמונה חודשים מהלידה באיחור.
ועדיין יש סיכוי קלוש שאין סיבות
ובעיקר יש סיכוי שלוקח קצת זמן וזה הגיוני ותקין מאוד המצב הנוכחי גם אם הביוץ תקין ומושלם
אני לא יודעת להגיד אם ההנקה גרמה לחוסר יכולת להקלט או לא..
לא ראיתי לזה הוכה מדעית, אבל אני כל פעם נכנסתי להריון מייד אחרי הפסקת ההנקה בלי קשר למתי הפסקתי למנוע. מהמחזור אצלי חוזר ממש מיד אחרי הדימום שאחרי הלידה סדיר כל חודש גם ההנקה מלאה.