פורום הריון ולידה (עמוד 431)

תחשבי מה המינימום שצריך לשבת 

מניסיון (ואפילו לא בהריון) 

כלים בכיור זה בסדר

לא חייבים לשטוף את כל הבית 

ולהיעזר בכל מי שאפשר 

זה באמת ממש לא פשוט

חושבת שצריך להפנים שבהריון דברים הם אחרים

סדר עדיפויות משתנה

המציאות היא אחרת

אז קודם כל לשנות את הציפיות מעצמך

המטרות שלך זה קודם כל להיות בטוב כמה שאת מצליחה

וצריך לחשוב מה אפשר לעשות בשביל זה

התחלת כבר בונג'סטה?

זה אמור לעזור לבחילות

ושולחת חיבוק גדול

זה לא קל לשנות פאזה מאישה מתפקדת לאישה שכל משימה קטנה הופכת לההר בשבילה

הייתי פונה לאוסתאופתיה או פזיותרפיה

ערכתי טעויות 

בס״ד
 

אני שמתי לב שזה ממש גרם לי לכאבי גב למטה, בתחילת האגן. יכול להיות קשור גם אצלך?

לגוף שלי. אני מאמינה שזה בדיוקים קטנים אבל בסוף זה מצטבר ועושה נזק… האם ראית פיזיותרפיסטית? נראה לי זאת כתובת יותר נכונה בשבילך מרופא.

נגיד שבועיים. תראי אם זה משתפר. אפשר גם לעשות תרגילים של קימור וקיעור הגב כמו חתולה. אצלי שחרר מאד. 3 פעמים ביום איזה 10 סטים. לא חושבת שיכול להזיק אם אין כאב ממש מיוחד.זה תרגיל ממש בסיסי ופשוט.

כן שמעתי הרצאה של תמר אוחנה ועינת לב על שינוי מנח הרחם

אולי לזה את מתכוונת?

הן מטפלות בזה ע'י עיסוי רחם

ממש מורגש שזה עצם הזנב. מרגישים אל זה במישוש

זה מאד מציק. אני כאילו מרגישה את העצם כשאני יושבת. לא יכולה לשבת בתנוחות רבות כי אני יושבת על העצם וזה מאד לא נוח. יש עוד אי נוחויות קטנות כתוצאה מזה אבל לא כאב.

דווקא התנוחה של ההנקה כן נוחה לי כי היא חצי שכיבה, אבל בשאר הזמן מאד לא נוח לי לשבת. 

שסביר יותר שהשרירים בכל האזור נחלשו/נמתחו,

אולי רזית גם?

ולכן את מרגישה יותר את העצם. לא שהיא זזה אלא שאין לה תמיכה טובה.

ולכן גם אני חושבת שפיזיותרפיה זה יותר התחום שאמור לעזור. 

אבל פעם גם הייתי רזה ככה ולא הרגשתי את זה.

בקיצור, תעלומה..

אנסה פיזיותרפיה

גם אם פעם זה לא היה ככה כשהיית רזה.

לא נעים לומר אבל מסת השריר יורדת עם הגיל. בשילוב עם העומס על הגוף, ועם הירידה במשקל שכשנעשית ללא הרבה התעמלות היא הרבה פעמים גם ירידה במסת השריר זה לגמרי יכול להיות זה...

והמענה בעיני בכל מקרה הוא חיזוק השרירים - פיזיותרפיה

אני צעירה ממש עדיין, לא חשבתי בכיוון

זה אחרי לידה אחת

אחרי הלידה עליתי קצת במשקל ועכשיו חזרתי למשקל של פעם

לוקחת ברצינות את מה שכתבת ואנסה לחפש פתרון בכיוון הזה

רק יכולה לומר לך שכשבעלי כשעשה דיאטה רצינית גם התלונן שהישבן שלו לא מספיק מרופד 😅 והוא לא ילד לאחרונה או בכלל 😉

התעמלות וחיזוק הגוף נראה לי זה דבר טוב בכל מקרה. במיוחד אם נעשית באמת בצורה שמותאמת לך. אולי גם אני אקשיב לעצמי ואעשה התעמלות 🙃

בהצלחה! 

למסת השריר

כשיורדים בלי לפתח שריר, אז אין הרבה ממנו

וישיבה מרובה יכולים לגרום לכאבים בעצם הזנב

הייתי מנסה אימוני כח לפיתוח שרירים בישבן האמת

או אולי שרירים מתוחים באזור?

היינו פונה לפיזיותרפיה וגם עושה צילום לודא שאין שבר או סדק

וגם אין בכלל כאב.

הלידה היתה לפני שנה וחצי ורק לפני חודשיים בערך זה התחיל. לכן מרגיש לי קשור יותר להנקה  וחוסר תנועה

נתתן לי כיוונים למחשבה

אנסה להגיע לכיוונים אחרים ולא לרופא.

יש לכן המלצה על פיזיותרפיסטית טובה?

או אוסטאופטית?

כותבת שוב שזה לא כאב אבל חוסר נוחות מאד מאד מטריד ומגביל. 

לא בצחוק..

זה באמת נותן ככ הרבה כוח!

ותודה שחיזקת אותי לא לפנות לרשתות חברתיות אחרות

ברוכה השבה! אמנם לא יודעת מי את בניק הקודם, אבל את נשמעת מתוקה אז הישארי איתנו הפעם!

מחקתי את האפליקציה, אמרתי אם ארצה אכנס מהמחשב וזה לא קורה ב"ה.

אני כן חושבת שיש הרבה דברים טובים שם, כל מיני עצות פיננסיות, מתכונים, נקודות על חינוך ומשפחה, רעיונות לטיולים..

דברים שתכלס אי אפשר למצוא בכזאת קלות במקום אחר.  ואין לי קשב לקרוא כתבות ארוכות או סרטונים ארוכים..

אז איכשהו אני צריכה לתפוס את המינון הנכון, אבל עד אז אפסיק לגמרי בע"ה.  

אז בהחלט טוב שיש אתכן, זה האתר היחיד שנכנסת אליו, כי גם מחדשות נמנעת.

ובהצלחה בגמילה!

" התקדם" 

" התפתח"

עדיין יש תום.

ביררת עם מי שסגרת איתה מה היא מתכוונת לעשות?

300 ש"ח לעיבוד לידה לידה נשמע לי סביר בהחלט.

רענון לידה נשמע לי כמו קורס הכנה ללידה חוזר ומתומצת לקראת לידה

בהנחה שהיא מהתחום

שעה עבודה של איש מקצוע זה בכיף 300

אבל לא יודעת איך🥹

הוא פשוט מכור להנקה בצורה לא נורמלית, ניסיתי להפחית הנקות או להפסיק לגמרי אבל הוא פשוט יכול לבכות שעות ולחכות לי עד שאסכים להניק אותו...

והוא ילד רביעי אז אני יודעת מה זה להפסיק הנקה, זה לא היה לי בכלל אצל הילדים הקודמים 

קצת קיצוני אבל חברים שלנו היו עם ילד בן שנתיים בערך באותו מצב והאבא נסע עם הילד ליומיים שלושה אצל סבא וסבתא (בלי האמא) וככה הוא נגמל

אחרי כמה שעות של צרחות נכנעתי

אני מרגישה שאין לי אופי אבל אחרי כמה שעות ח צרחות אני לא מסוגלת יותר

זה כבר מראה שיש לך אופי. אני מאבדת את השפיות תוך פחות מחצי שעה.

אם רלוונטי שבעלך או מישהו אחר יהיה איתו בזמן הזה בחדר אחר או בטיול בעגלה או כל דבר שיאפשר לך לא לשמוע את הצרחות - אולי זה יעזור.

או באמת טיול שלו בנפרד ממך ליומיים שלושה

שאת סומכת עליו/עליה ורלוונטי להיות עם הילד בשעות לא שגרתיות בכמה ימים של הגמילה?

ואם לא אז אולי למצוא מישהו שיהיה *איתך* בזמן הזה ויעודד אותך, כי באמת באמת זה קשה. אולי זה יהיה יותר קל לבעלך (אם החסם הוא הקושי).

בסוף כל זמן שהילד יודע שמספיק בכי יתן לו את מה שהוא רוצה - הוא ימשיך לבכות ואפילו יגביר כדי למהר אותך, אז יהיה צריך למצוא דרך שלא תהיי שם או שתצליחי לעמוד בזה

אבל מה הוא יעשה אם הוא יהיה נורא עייף בעבודה שלו?

וזה חכם לעשות את זה עכשיו שהוא נכנס שוב להתרגל בחזרה למעון?

הייתי מחכה שיסיים להסתגל מחדש במסגרת.

לגבי בעלך - בא לי להציע שתתחילו את זה בחמישי, ככה יומיים ראשונים זה ימים בלי עבודה ויוכל להשלים שעות שינה, אבל פעם שמעתי יועצת שינה ממליצה להתחיל שינויים בראשון כדי שהשבוע יעבור בצורה שגרתית חוץ מהשינוי הספציפי. אז לא יודעת מתי הכי נכון, אולי בכל זאת הייתי מתחילה בחמישי כי בסופו של דבר בעלך צריך להיות ערני בעבודה

לק"י

זה אפילו לא חוסר טקט בלבד.

נשמע באמת מעבר.....

אבל מה הן רוצות ממני?

ברמה שחמותי בחיים לא תחמיא לי אם שמנתי.. לא משנה איזה בגד אלבש

אני החמאתי מלא פעמים לנשים מלאות...

כל אחת יכולה להראות טוב!

כמעט תמיד יש על מה להחמיא,

אם זה הבגד או האיפור או הכיסוי ראש וכו'...

מזכירה לי את סבתא שלי קצת

אולי קטע של פעם..

אולי גורם להן להרגיש טוב🤷‍♀️

ולי- להרגיש רע!!!!!

יש קטע כזה של נשים ששמחות שאישה אחרת משמינה. זה ברור 

ואני עד היום לא מבינה למה ?!!?

זה קצת הסגנון של המשפחה

ולאחרונה שמעתי מכיוון אחי שעל אשתו כולם שואלים מתי היא צריכה ללדת והיא בכלל לא בהריון

וזה מוריד לו ממנה...

ממש לא במקום. קשרי משפחה היו ויהיו מורכבים תמיד.

תקופת החגים מציפה את הכל כי יש יחסית הרבה מפגשים משפחתיים.

ממש עוד מעט כל אחד יחזור לקונכיה שלו.

ככל שאת מסוגלת, תשאירי בחוץ את הפסולת מהמפגשים ותכניסי פנימה רק את מה שנותן לך כוח.

הלוואי הלוואי ותצליחי להמשיך להחזיק את הביטחון שיש לך בגוף. זה לא תלוי בשום סרט מדידה, אך ורק בכוחות הפנימיים שבך.

הלוואי ותצילי לשמור ולחזק אותם 🤗🤗

אוף איזה אנשיםםםם

בעיני כדאי מאוד שתדברי את עם גיסות ותדברו בינכן על אותה גיסה/ אחות כמה יפה לה האיפור הזה הבגד הזה איך היא נראית טוב, במיוחד לאוזני בעלה. שלא יחלחל לו חלילה שאשתו בעייתית. ואם צריך תשנו למען שלום בית.

ואם יש אומץ אפילו לענות בקול לכל מיני כאלה הערות מגעילות. בעיני היא מהממת, ואיזה חוסר מודעות להגיד דברים כאלה בקול בלי שאתם יודעים על הריון וכו׳

מרשים לעצמם

אם זו הייתה משפחה שלי, הייתי תופסת מישהו מהם לשיח צמוד ומבהירה  שהם צריכים לסגור את הפה

שמצאה הרבה הזדמנויות במהלך ההריון להגיד לי כמה הבטן שלי ענקית ואחרי הלידה "הבטן עדיין גדולה ...אבל זה יפה"

מי שאל אותך? אולי חלאס?

רק בגללה נהייתי מודעת וחסרת בטחון בתחום שבחיים לא הייתי בו חסרת בטחון

טיפה מרגיע לחשוב שאולי זה גורם לה להרגיש יותר טוב עם עצמה..לפחות, סיבה הגיונית לאובססיה הזאת לגוף שלי

לרחם על אנשים כאלה, על החוסר טאקט, חוסר ביטחון עצמי וההפרעה

גם חמותי אובססיבית למשקל והעבירה את זה לחלק מהבנות שלה בצורה חולנית.

לשבחן יאמר שהן רואות את זה רק על עצמן, כלומר לסביבה הם תמיד מחמיאות על הנראות באמת מכל הלב ובקטע טוב!

אבל עם עצמן הן מה זה מחמירות ובאמת מפה מגיע הרחמים שלי, כאילו שחררו……

אפשר לאכול עוגת גבינה ולהנות ממנה, לא לקטר על כל ביס בנפרד. רחמנות. 

נשמע לי שכדאי לענות לה פעם אחת משהו מוחץ, שישתיק אותה לגמרי.

(אין לי רעיון כזה, סליחה).

מצד שני, אני לא באמת מכירה אותה, ויכול להיות ששום דבר לא ישתיק אותה וצריך פשוט לפתח עור פיל, למרות שזה קשה נורא.

זה נורא קשה ומשתק כל פעם מחדש לשמוע איזו "אמרה חכמה" ומעליבה מאוד כזו

אך אנחנו באמת לא נפגשות הרבה והיא לא באמת בראש מעיניי

העליתי את זה כאן בעיקר בגלל חמותי עם המבטים שלה על כל חלק בגוף

הגעתי למצב שאני לא מסתובבת לידה שלא תבחן את הגוף שלי

היא מאלה שמו שכתבה שומשומ, מעירה לבנות שלה "שהן מגזימות" עם האוכל וכו'

אני כבר שנים במסע שחרור של אכילה חופשית לידה. תבינואת המצב

בהתחלה הרגשתי שסופרים כל ביס שלי

ולגבי אמא שלי, יש לה גם הפרעות אכילה. בגדול גדלתי על הפרעות אכילה

אך אני במסע של אהבה עצמית

מה שלא מוסיף זה שכמה שהחברה והסביבה ישדרו שצריכים לאהוב את עצמנו בכל מצב

עודף משקל זה קו אדום.

בכמה שמנופוביה נתקלתי בחיי אתן בכלל לא מבינות. בפרט אצל רופאים לפני/אחרי לידה

אחרי הלידה האחרונה שהייתה בקיסרי, הזדהמו לי התפרים

הרופא שפגש אותי אמר בחיוך וקריצה "זה בהחלט עלול לקרות לנשים רזות כמוך" גועל נפש!!!!

התכוון שהשומן גורם לזיהום באזור של החתך!!!!!!!!

פשוט אמירה דוחה.

כשזה בא מרופא זה הרבה יותר גרוע בעיני מכל אחד אחר, קרו לי גם סיטואציות כאלה ויצאתי ממש פגועה.

מעליב בטירוף!!!!

מוגזם ממש!

כאילו אנשים מחפשים להעלות את עצמם ע"י זה שדורכים על אחרים....

גועל נפש!

כמה שאת יכולה אז פשוט לעוף על עצמך.

להסתכל במראה ולהגיד וואו איזה יפה אני איזה רזה וחתיכה אני!!

להתאפר, להתלבש יפה.

וכשאומרים אמירות כ"כ לא לעניין פשוט לא לשמוע אותן...

יכולה לשתף שגם חמותי עם אישיו רציני בעניין משקל במיוחד בהריונות.

כי היא בעצמה עלתה כמויות כל הריון וכנראה השמינה ממש (אני לא ראיתי אותה בהריון כמובן...)

וכל פעם שאני באה אליה בהריון היא בודקת כמה השמנתי וכמה יצאה לי הבטן...

באסה באסה אבל זה שלה. זה פשוט לא קשור אלי.

אני משתדלת לא לשתף פעולה ולא לענות על אמירות בנושא.

ובחיים לא מספרת לה שעליתי במשקל או שאני עושה דיאטה.

זה פשוט לא העסק שלה.

זה כל כך מטריד ומגעיל.

אגב יש לי גיסה רזה בטירוף. ממש מקל, והיא דווקא מקבלת כל הזמן הערות מחמותי על כמה שהיא רזה ואני ממש נפגעת בשבילה.. פעם אחת חמותי הגדילה לעשות ואמרה שלהראות כמוני זה נורמאלי וכמוה זה מוגזם, הזיה! וחמותי אישה מדהימה, אבל יש לה איזה דפקה עם משקל, היא מתעסקת בזה כל חייה, ונפלט לה... וגיסתי המסכנה אמרה בהתנצלות שהיא מנסה לעבוד על זה ולא מצליחה והיא תנסה יותר ... וחמותי כ''כ התפדחה וקלטה שזה לא תלוי בה, היא התנצלה...

. תנסי לחשוב על משפט שישתיק , שיותיר אותה עם חוסר מילים. זה ממש מכוער ופוגע ועוד שזה מגיע מחמותך...

חוצמיזה, בעבר נשים מלאות היו נחשבות הכי יפות כי הן עשירות ושוות יותר, הרזות היו נחשבות מסכנות ועלובות. הכל עניין של מה החברה מכתיבה לנו.

אישה מלאה זה יפה, זה כיף לילדים לחבק אמא שמנמנה, (אומרת לך את זה אחת שאמא שלה רזרוזה, והיה תמיד בא לי להרגיש את החיבוק), זה גם הרבה פעמים כיף לבעלים אישה מלאה, זה נשי, עגול וחמוד. תרגישי הכי טוב שיש עם עצמך.

מדברת לשון הרע ומוציאה שם רע.

סליחה שאני אומרת, אבל זה פשוט מגעיל בעיניי שאנשים בוגרים מרשים לעצמם להוציא כזה רפש מהפה

להגיד בגנאי שמנה? מכוערת? באיזה קטע בכלל?

ממש מכעיסה אותי ההתייחסות הזו לנשמות שהקב"ה הוריד לעולם

מעבר לזה, המילים 'שמנה/ רזה' הם שמות תואר שבמקור התייחסו לתיאור חיצוני של אדם. ותו לא.

היום כבר נהיה סביב זה עניין מוגזם ונוצרו ציפיות לא הגיונית אצל אנשים לגבי מראה חיצוני וגם סלידה מאנשים שנראים כך או אחרת

זה שהדבקנו להם בחסות חוקות הגויים נספחים שבאים לתאר אם את טובה יותר או לא, זה כשלון שלנו כחברה

ממש כואב.

אני נחשבת די רזה אבל האמת ממש רואה בהרבה נשים לא רזות וגם מלאות שהן נראות נהדר כמו שהן.

יותר קל לראות את זה בשבת וחג שנשים משקיעות בעצמן במיוחד אבל גם ביום רגיל נשים נראות טוב.

אפשר להתלבש טוב בכל מבנה גוף ולהראות נשית, אצילית יפה.

מטפחת, עגילים, שרשרת, איפור קליל, שמלה מחמיאה. כל אחת מה שעושה לה טוב. לפעמים שינוי קטן ממש מוסיף למראה יומיומי כיפי ואני מאמינה שבאמת כל אחת יכולה להראות במיטבה.

יש גם שדר פנימי של בטחון עצמי בגוף שיש לי וזה ממש מוסיף למראה יותר יפה.

העולם משוגע ומחפש רזון מוגזם. לפעמים יש רזות שבעייני כבר זה לא יפה. הגוף זה לא לפי דרישה, יש לו תפקיד בחיים( לידות, הריונות, אכילה רגשית כי באמת יש ימים מאתגרים וזה קצת מפצה..) ולפעמים הוא לא עומד בסטנדרטים מערביים ויש לנו אחריות לכבד את חוסר השלמות שלו ולאהוב אותו-את עצמנו.

מתוך בטחון ושמחה בגוף אפשר לצאת לשינוי ממקום של רצון ולא של ריצוי( - כדי שהסביבה תהיה מרוצה) לא צריך להזניח אותו ותמיד טוב לשנות הרגלי אכילה ופעילות גופנית אבל לשמוח בגוף כבר עכשיו ולטפח אותו בצורה שנעימה לנו ולא מכבידה עלינו. צריך להודות לגוף שהוא משרת אותנו וממלא את תפקידו ולקבל אותו באהבה וחמלה.

בבקשה לא להלחיץ אותי

בגב זה כבר לפחות חודשיים אבל היה פחות גרוע, לא נראה שזה מציק לו בכלל..

קראתי פה בפורום שאטופיק זה בעיקר בקפלים ובקפלים אין לו וגם לא מאחורי האוזניים

זה התחיל בגב, בקטנה חשבתי שזה מזיעה כי הוא מזיע ממש

בימים האחרונים גם ברגליים וידיים ואתמול נקודה בלחי אחת

לבת שלי גם היה.

אם זה באמת זה, אז הכי יעיל זה סטרואידים במשך כמה ימים עד שזה נעלם, ואז לנסות לימנוע את זה מראש.

לי הרופא המליץ או לקלח עם סבון טיפולי מיוחד, או לקלח בלי לשים סבון ממש ישיר על העור, כי זה מייבש, וגם לעשות אמבטיות עם שיבולת שועל - לוקחים גרב, שמים בפנים שיבולת שועל, ומשניסים את זה לתוך המים של האמבטיה. בסוף האמבטיה אפשר ליסחוט את זה קצת על העור. באופן כללי לידאוג תמיד ללחות ולשימון של העור. ל"לה רוש פוזה" יש מוצרים מאוד טובים שעוזרים לזה

אבל אצל הבת שלי כשהיא היתה תינוקת לא ראיתי שהיא גירדה או שהציק לה במיוחד, למרות שהעור שלה היה ניראה ממש אדום ומגורה.

רק עכשיו כשהיא בת שלוש, אז כשיש לה התפרצויות זה כואב לה קצת.

ולגבי טיפול מיידי - לקחת לרופא עור.

זה לא מלחיץ בכלל אבל עור רגיש חייב הזנה ויחס תמידי.

גיליתי רק לאחרונה שאין לו כשרות ויש עליו חשש שמכיל בשר טרף...

חלק מהרבנים מתירים ליטול אותו כי אין לו טעם ואין הנאה בו, אבל ההמלצה כמובן ללכת על אלטמן או חברה עם כשרות

אבל קניתי של אלטמן , בדץ העדה החרדית ויש שם 60 כדורים

לעומת פרנטל עם 30

אז יוצא משתלם ונראה גם זול יותר אבל לא בדקתי כי היה לי צורך לקנות דחוף

כמה עלה לחבילה ?

כי גם קניתי חוץ ממנו עוד דברים

אם אני לא טועה בסופרפארם זה יקר מאוד אבל בחנויות טבע זה זול, זוכרת שהופתעתי איזה יקרנים בסופרפארם וזה אותו מוצר

אז זה לא יקר יותר בהרבה ממה שיש לי .

באלטמן זה 60

אבל זכרתי שאלטמן משתלם יותר כי זה 60

ובכיף

או שיש להם סוגים וכאלה

וגם ראיתי שמועות האינטרנט שיש שם שומן חזיר(?)

בכל מקרה קונה אלטמן

לגבי סופהרב המסטיקים שימי לב שיש שם פחות ויטמינים מהמומלץ אז חשוב לדעת את זה

במולטיויטמין הרגיל עד עוד ויטמינים אבל עליהם ספציפית אין הנחיה של משרד הבריאות.

בכל אופן ככה היה לפני שנתיים פלוס כשדבירתי על זה עם האחות ליוי הריון

בקלותתת

הז יכל להיות סימן

אבל מבאס לומר שלא תמיד מיידי

כמו כל דימן

יכל להיות היום ויכל להיות עוד שבועיים

משחק טאבו עם מושגים שקשורים אליה.

עם מושגים קשורים אליה

יש מלא תגובות באינטרנט

3 שלישיות חג-חג-שבת ומתנחמת קצת😅

ואני עובדת.

אין לי הרבה מה לבשל.

את רוב הדברים שהכנתי לחג, הכנתי בכמות גם לשבת.

לק"י

אין לי כח לחשוב על חזרה למירוץ.

לשבת יש שאריות מחג.

אני מתכננת להכין מרק ותפו"א בתנור. ואם נמצא בשרי בסופר, אז אולי גם (עשיתי טעות שלא דאגתי לזה לפני החג).

יש עוד דג סלמון שנשאר לנו מהשבוע, אבל לא בטוחה שהוא יספיק.

אז דוקא בקטע הזה מתאימה לי שבת בלי הרבה הכנות.

צריך להתחיל 4-5 ימים לפחות לפני המועד הצפוי של המחזור. חייב להיות לאחר הביוץ.

אצלי המחזור מגיע 2-3 ימים לאחר הפסקת הכדורים.

רוצה גם לאמר שבניגוד להפחדות בפורום לי היה מצוין עם הכדורים האלה ללא תופעות לוואי כלל.אני 

אצלי לקח למחזור שבוע להגיע אחרי שהפסקתי.

לוקחת שבוע בערך לפני שאמור להגיע המחזור. אם לא מגיע באוםן מדוייק כל חודש לוקחת שבוע אחורה מהזמן הכי קרוב..

לגבי מתי מגיע המחזור יודעת שמשתנה אצל כל אחת אצלי זה 4 ימים אחרי שמפסיקה. אני לא יודעת לכמה זמן את מתכננת לקחת אבל אני לוקחת עד חודש וחצי רצוף 

וכמעט חודשיים אחכ כי לקח זמן עד שנאסרנו..

א. מקווה שאני לא מטעה העניין הוא לקחת אחרי הביוץ, אני בזמנו עשיתי איזו בדיקת דם שתוודא שאני אחרי הביוץ כי הייתי בלחץ לקחת אותו שוב לפני החתונה

ב. לקחתי אותו רצוף חודש וחצי - חודשיים לא זוכרת בדיוק כמה, קיבלתי יומיים אחרי שהפסקתי אותו

היא מסבירה שם ממש טוב.

א. על רגל אחת

חשוב לקחת

הכי מוקדם אחרי ביוץ

והכי מאוחר עד 4-5 ימים לפני קבלת וסת משוערת

ב. משתנה מאישה לאישה וגם תלוי כמה זמן לקחת

בין יומיים לשבוע

מוכר. העור פשוט מתחלף שם לקראת סוף ההריון.

זה לא קשור לזה שעמדת ולחץ עלייך.... 

גם אם היית עושה עיסוי פטמות ארוך במכוון

זה לא מזרז לידה אם אין התחלה של הגוף....

זה דבר שמותר בהריון בחלק מחיי אישות

בטח שקשה להניק עם פצעים וחתכים, זה כואב!

ממליצה לך להיפגש עם יועצת הנקה בהקדם שתעזור לך לחבר אותו בצורה טובה.

את מטפלת בפצעים? יש את המשחה הסגולה של לנסינו שעוזרת, שמן קוקוס גם מרפא ומזרז החלמה

מאוד ממליצים עליהן פה בפפורום

במצב כזה את צריכה משהו יותר חזק מהמשחה של לנסינו

בתור עזרה ראשונה- נרסיקר, שמן קוקוס, (לא ביחד).

ממליצה לך להניק עם פיטמת סיליקון עד שהפצעים נרפאים, כי בטח כל הנקה זה נפתח מחדש.  

בין הנקות כדאי להיות עם כונכיות הנקה, זה גם עוזר להחלים.

בהצלחה 💝

חיבוק!!

יש משחת לנסינו, יש רפידות נרסיקר

והכי כדאי יועצת הנקה, כזו עם המלצות.

ואם כל זה לא מצליח, אפשר לנסות פטמות סיליקון עד שתחלימי (וגם אחרי אם צריך.. אני הנקתי עם זה עד שנה + וגם אחרי שנה כשניסיתי להוריד היא פצעה אותי. והשאר פצעו אותי רק בהתחלה ועבר בלי משחות ובלי כלום).

מזל טוב ושיהיה בקלות!!

וגם להפחית כאב בהנקה אם יש לך פצעים.

ממליצה

בהצלחה!

להחזיק את הפטמה עם האצבעות כמו מספריים, עם האצבע והאמה וככה הצלחתי שיתפוס כמו שצריך

כמובן לשים משחה ולארוורר כמה שאת מצליחה .. אם לא מסתדרת לפנות ליועצת הנקה

יש אתר של ליגת לה לצ'ה, עם סרטונים, הסברים וכל מה שצריך לדעת על הנקה.. 
 

בהצלחה אהובה!!!

אין מה לעשות בשלב הזה חוץ מלראות לאן זה מתפתח. יש הרבה הריון תקינים שמתחילים בדימום.

לי אמרו 50% לפה או לשם, אם כי יכול להיות שזה רק ביטוי ולא סטטיסטיקה.

כלומר ביטוי שמבטא את מה שהרופאה אמרה- נחכה ונראה.

מקווה שהכל יהיה בסדר ושזה רק דימום חד"פ.

ומאז לא חזר, זה לא סימן טוב?

או שאני צריכה עדיין לחשוש

וואי זה אחד המפחידים 

אז לא יודעת כמה זה מעיד שלא ימשיך להיות עוד דימום טרי.

אבל גם אם ממשיך, זה לא בהכרח סימן מדאיג. זה יכול להיות שהדימום ימשיך וגם ההריון ימשיך תקין.

בקיצור אין לדעת רק הזמן יתן תשובה.

מבינה את בצורך להיאחז בכל בדל מידע ולנתח את ההשפעה על הסיכויים והכל. אבל זה לא באמת מועיל. עדיף להרפות ולקוות לטוב.

כאילו זה שהוא התחיל לי עכשיו זה לא חריג?

היה לי משהו דומה בשבוע 10 וברוך השם הכל היה בסדר.

מתפללת איתך שזה חד פעמי, והמשך הריון תקין בבריאות ובידיים מלאות ❤

אני גם הייתי שם

עם דימום למשך חצי מההריון

ב''ה נולד תינוקי מתוקי בשבוע כמעט 41..

בשלב הזה באמת אי אפשר לדעת לאן זה יתפתח

צריך לעקוב

לי המליצו להמנע מקיום יחסים

להמנע ממאמץ

להמנע מהרמה של דברים כבדים

המון המון כוחות

מקווה שזה לא יקרה שוב

שתראי דופק ברור ממש בקרוב באולטרסאטנד הבא..

מתי המליצו לך לעשות שוב בדיקה? בטח את בלחץ אימים

כן אני בלחץ מטורף ובעלי בכלל בצבא..

היא אמרה שאני יכולה לחכות כמה ימים ואני מעדיפה אין לי כוחות ללכת

אבל שימחתן אותי שאצלכן הכל היה בסדר

ההמתנה באמת גמרה..

עם הזמן התרגלתי

כל פעם הגעתי לאולטראסאונד מתוך ידיעה שאולי הפעם כבר לא יהיה דופק

אלה תחושות הזויות ובאמת קשות

במיוחד שגם בעלך בצבא

איזה קשוח זה לעבור את זה לבד 😭😭😭😭

הלוואי מתפללת שיעבור בשלום

את מקבלת תמיכה?  יתכן שצריך.

ואם יש לך אפשרות כן הייתי מגיעה להיבדק בימים הקרובים, ולא מחכה שבועיים.

בשורות טובות אמןן

למה שתהיה מריחה ורודה?

זה ממש נראה פס 

לגבי המיקום שלו - אני לא מכירה את סוג הבדיקה הזאת..

מתנצלת ל0ותחת על השגיאה שלי

לק"י

בעיקר כי טכנית לא היית פנויה לטפל באחרים. אבל לא רק...

בתור אמא מלחיץ אותי לא להרגיש טוב, ולהיות חייבת לטפל בילדים בלי יכולת לנוח נורמלי.

ב"ה שלרוב אני בריאה.

החלמה אחרי לידה ובטח אחרי קיסרית היא חשובה מאוד, ולא דומה לשפעת או משהו כזה.

כרגע את מקום ראשון, בטח ובטח כשאת גם מטפלת בתינוקת בת שבועיים, שחשוב מאוד לשמור עליה...

הבוגרים בבית יכולים להירתם? אולי שווה...

אי אפשר לדעת גם אשה אחרי לידה יש ימים שיותר קל ויש ימים יותר קשים.

וגם במחלה יש ימים שקשה יותר לתפקד, ויש ימים שאפשר.

אם הוא מצטער שלא התפלל ותיקין אז הוא בריא כמו שור במושגים שלי כשאני שבועיים אחרי לידה. מילא היה מצטער שלא הצליח להתפלל בכלל, הייתי מבינה שהוא באמת חולה ושניכם עושים את המקסימום שלכם..

בעלי הוא כמו אישה בנושא הזה - עד שהוא לא יהיה עם חום 40 מעלות וחולשת איברים כוללת, הוא לא יניח לעצמו לקרוס... לכן הוא מסוגל לחשוב על תפילה (וטיפול בילדים וקניות) במצב כזה... אבל אני צריכה לשמור עליו

הבת הגדולה שלי גם קרסה מעייפות בלילה (הלכה לישון בתשע בערך) ולא התעוררה בכלל כשהקטנות בכו. ותכל'ס היא לא בנויה לטפל בהן בלילה - עם כל הדברים הרבים שהיא עושה בבית... (עכשיו היא כבר ערה כמובן, מבשלת ומסדרת...)

והבנים הגדולים למדו כל הלילה בבית הכנסת (וברגע שביקשתי מהם להתחיל לסדר קצת, הם נטשו את המשחקים שבהם היו עסוקים מאז שחזרו מהתפילה, והודיעו שהם עייפים... )

אז נותרו רק שלושת הילדים מגיל חמש עד עשר, שמוכנים קצת לעזור אבל כרגע לא מספיק... (מתלבטת אם לקום בעצמי ולהתחיל קצת לסדר, או שעדיף לחוות עוד חג אחד בבלגן הלא נורמלי ששורר פה...)

לפחות הילדונת ישנה כרגע. נקווה שתקום במצב רוח טוב.

37.7 במדידה בבית השחי.

נכון שזה כנראה כי נדבקתי מבעלי והילדונת?

מדדתי גם לתינוקת (בבית השחי) וב"ה לה אין חום. (36.2)

אחרי הלידה

בשבוע הראשון מתפקד ואז כנראה קורס חח(עזבו שכשהוא חודשים במילואים אין לי פריבילגיה לקרוס🫢)

תמיד תמיד זה ככה

בסוף מה יש לעשות

אם זה בימים אחרי הלידה אז שיתמודד

אם אחרי שבועיים אז כן אני אקום ..לא תמיד אבל כן אפרגן לו לילה או שניים לישון נורמלי לתת לגוף קצת כח להחלים

מה יעזור אם לא..

הוא לא יודע לתפקד כשחולה

בעלי כנראה הבין שאין סיכוי שהוא יוכל להרשות לעצמו את זה🙈

ואת אלופה שאת שורדת ככה את המילואים!!❤️

זה ממש תלוי בהרגשה ובכוחות באותו רגע

אבל אם הוא אפילו חשב לקום לותיקין נראה לי התשובה ברורה....

אין ספק שהמחויבות שלו למנוחה שלך ולטיפול בילדים קודמת למניין וללימוד שהוא מנהג

אם הייתי אומרת שזה היה במקום לנוח בעצמו כי הוא בקושי קם מהמיטה כדי לטפל בהן זה שונה לגמרי

רפואה שלמה לשניכם!

והאמת שאתם נשמעים ממש מתוקים ומתחשבים אחד בשני הלוואי שנצליח ללמוד מכם את המידה החשובה הזו

את הלימוד הוא תכנן לעשות בבית כדי להיות זמין...

ועכשיו הוא התעקש לפרק את הסוכה למרות החולשה שלו, שיהיה בריא 🙄

צריך לנוח בזמן משכב לידה. אז לי בכל אופן ברור שאת קודמת

נראה לי תלוי בכך...

שאלה נוספת, האם יש להם ילדים? 

בס״ד

בתור מי שהייתה במצב של קרובי המשפחה שלך:

1. תפילות!!!!

2. להמשיך להראות אהבה, ברגישות ובמינון כמובן, לא להתייאש. שהם ירגישו שיש להם דלת פתוחה איפשהו. למקרה שהם ירגישו צורך לפנות למישהו מהמשפחה. ולא פחות חשוב מזה, לכשבעזרת ה׳ מצבם ישתפר - שיהיה להם פתח חזרה למשפחה כי קשיים נפשיים אכן עלולים להרחיק ואף לגרום לנתקים חלילה.

3. אם הם כבר מגיעים לאירוע, לתת להם תחושה טובה. שירגישו שכיף להיות בנוכחותם, שהם אהובים וטובים.

4. לדון לכף זכות כל העדר או איחור או חוסר תגובה מצידם.

5. להאמין בהם שבע״ה הם יצאו מזה. להאמין בריפוי. להאמין ביכולת של האדם לצמוח ממשברים. גם אם זה רק בלב אני ממש מאמינה שזה תדר שעובר בדרך לא דרך לאנשים שמתמודדים.

6. שוב תפילות…

(ואולי יתן לך הצצה לעולם שלהם, זה פוסט שכתבתי על ההתמודדות שלנו כזוג צעיר כשחליתי בדיכאון:

זוג צעיר, דיכאון ומי שמסביב – כי נפלתי קמתי

ממש אשרייך על הרגישות ועל הרצון להיות כאן למענם. זה חשוב יותר ממה שאת יכולה לדמיין ❤️. רפואה שלמה למי שזקוק שם…. אני יודעת שזה לא קל לא להם ולא לסביבה…

קראתי הרבה בבלוג שלך בעבר והמאמר הספציפי שהפנת אליו הפיל לי הרבה אסימונים לגביהם.

משתדלים מאוד להיות רגישים אוהבים ומכילים כלפיהם

אבל באמת זה כבר תקופה ארוכה מאוד ולא מצליחים להגיע אליהם.

לשלוח הודעות התעניינות לא בניסוח של שאלה.

ככה לא יהיה אצלם ואצלך את המתח לגבי התגובה.

פשוט לשלוח בלי לצפות. הודעות בסגנון חג שמח, שתהיה שנה טובה וכזה..

לגבי התייחסות פיזית, אפשר לשלוח אוכל/ מתנה/ פרחים לשבת במשלוח מחנות שקרובה לבית שלהם.

אני לא יודעת מה המרחק ומה האילוצים, אבל נראה לי ממש חשוב המפגשים הפיזיים. תנסו להגיע אליהם מדי פעם. לא לשכוח אותם. אולי קשה להם עם מפגשים המוניים אבל זוג עם זוג אולי הם יסכימו להיפגש.

שאם אתם מזמינים אותם אליכם חשוב להזמין ספציפית- שבת הבאה, שלישי בערב לארוחת ערב או כל דבר דומה לא להזמין מעורפל

ועוד דבר, לא להתייאש מלהזמין

גם אם חצי שנה את מזמינה והם לא באים, הם ידעו שיש מישהו שחושב עליהם ורוצה להיות איתם, זה יכול עוגן ברגעים קשים

הזמנו אותם כמה וכמה פעמים לשבתות

וזה מאוד מורכב כי אני צריכה למצוא להם דירה וזה לא כ"כ פשוט באזור שלנו.

אז עד שאני מוצאת שכנה שמסכימה לתת דירה ומזמינה אותם.

אז הם אומרים: נראה אנחנו לא יודעים, נחשוב על זה, נחזיר לכם תשובה.

אחרי הרבה תחנונים שיחזירו תשובה הם עונים בחמישי בערב שהם לא באים.

לא נעים לי מהשכנות שלי כל פעם לבקש ובסוף לא.

יום חול יצא להזמין בחגים עם כל המשפחה. הם כמובן לא באו. (וגם לא ענו לטלפון של ההזמנה, אבל ידעו על האירוע מההורים)

ולא לשבת? לא יודעת אם רלוונטי ומתאים

זה באמת לא נוח להזמין ולשריין סתם דירה

נראה לך לעניין לבוא לדפוק אצלם בדלת?

כי לי זה פחות נשמע.

והם לא עונים לטלפונים ולהודעות. אז גם אי אפשר לתאם.

התקשורת שלנו איתם מינימלית ביותר ותמיד תמיד מהצד שלנו.

אולי באמת משלוחים, למרות שהקשר הוא ממש לא כזה. אולי נחפש הזדמנויות כמו ימי הולדת או יום נישואים.

הי, אנחנו באיזור, רצינו לקפוץ. הרבה זמן לא התראינו והתגעגענו. מביאים עוגיות איתנו רק תרתיחו מים..

בסביבה שלי זה ניסוח מקובל.

אם כי לפעמים לא הזמינו להיכנס וכל הדיבור הוא מהדלת.

אם גם זה לא פותחים את הדלת אז האמת הייתי מרפה.

ממשיכה רק לשלוח הודעות לקראת החגים כחסד שאין לו תמורה (הרי הם לא מגיבים) לכן זה נחשב לחסד של אמת.

כל הכבוד על ההשקעה! כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא.

בע"ה תהיו שליחים טובים לסייע, ולו במעט, להקים משפחה שמחה ובריאה בישראל.

אולי מדובר באתגר רפואי כלשהו 

אולי מדובר בקושי בזוגיות והתמודדות יומיומית עם זה

שואלת בזהירות. אולי מדובר באלימות.

לפעמים הצד האלים הופך להיות אובססיבי כ"כ שלא מעוניין שהצד השני יצור קשר

עם בני משפחה, חברים והעולם החיצון בכלל.

הייתי מנסה לגשש יותר אם יש שמחה משפחתית או משהו כזה. 

לא נראה לי אלימות בכלל.

אבל אין לי דרך באמת לדעת.

מהמשך השירשור נראה שכן אתם יודעים על מה זה יושב, אם זה דיכאון (אולי עוד דברים אבל בדיכאון אני יכולה להגיד מניסיון יותר) שזה ממש חשוב שאתם לא מפסיקים לשלוח הודעות ולהתעניין גם אם לא עונים.. אתם אלופים!

כמובן כמו שאמרו, להזמין אותם, להתעניין וכול..

אבל מוסיפה שאם זה זוג ממש צעיר, אולי כדאי להכניס את ההורים שלהם לתמונה?

כמובן ברגישות ותלוי הקשר שלהם עם ההורים. אבל יכול להיות שמדובר ממש בשני ילדים שצריכים עזרה מ״מבוגר אחראי״ כלשהו 

עוזרים להם המון, עם אוכל, ארוחות, אנשי מקצוע ועזרה כספית מאוד משמעותית.

הצד השני לא בתמונה בכלל...

נראלי בכלל לא יודעים שיש בעיה.