לקראת לידה שניה. לפני הלידה הראשונה לא הצלחתי להבין מזה הנשימות. המדריכה אמרה שזה נשימות שמוציאים ב ששששש, שמעתי שאפשר לנשום דרך קש או פשוט לנשום עמוק. אמא שלי אמרה לי שזה נשימה עמוקה ונשיפות מהירות כמו של כלב...
בקיצור לא הבנתי כלום
פעם מישהי רשמה פה משהו שהיה נראה מובן איך היא ספרה לאורך הציר את הנשימה לפי הפרחים על הוילון בבית חולים.. אם מישהי יודעת על מה אני מדברת אשמח לקישור!
כל הסבר על נשימות יעזור לי.....
ועוד משו- המלצות לסרטוני הכנה בלידה ליוטיוב יש לכן?
לנשום כמה שיותר עמוק (להכניס אוויר כמו לקראת הכנסת הראש כולו למים ) ואחר כך להוציא
אך היא נתנה לי להבין, להשתדל שכל הגוף כולל השפתיים להיות כמה שאפשר בהרפייה!!זה עזר לי מאד!!
וכך כמה פעמים!!
מקווה שהועלתי.
בהצלחה!! בטח יהיו עוד מומחיות ממני...
בשורות טובות ושתצאי בידיים מלאות 
זה בסוף השרשור... ילדתי בלי אפידורל ונעזרתי בזה (אהבתי בעיקר את הרעיון של הסתכלות על מספר הנשימות בכל ציר) וב"ה היתה לידה מדהימה...
אם את רוצה ללדת בלי אפידורל, ממליצה גם ממש לנסות להימנע משכיבה במיטה במהלך הלידה. בעין כרם למשל אפשרו לי לעשות מוניטור בעמידה וזה היה פשוט מצוין...
(וסליחה שקצת סטיתי מהנושא...)
בשעה טובה ובקלות!
כשאני מסבירה לאישה מולי אני מבקשת ממנה לשים ידיים על הבטן התחתונה ולרוקן את הבטן כמה שאפשר
ואז לקחת נשימה מהאף ולהרגיש את הבטן מתמלאת בחזרה.
קל להוציא את האוויר עם השמעת צליל- זה יכול להיות שששששש, ויכול להיות קול נמוך- אההההההה
ויכול להיות מילים שמשחררות אותך- בואאאאא כברררררר, למטההההההה, אני יכולההההההה
כשאת שוכבת על הגב גם אפשר לנסות-
יד על הבטן התחתונה ויד על בית החזה-
יד על הבטן צריכה לרדת ביציאת האוויר ולעלות חזרה בנשימה,
יד על החזה צריכה כמעט לא לזוז.
ובדרך כלל אחרי דימום מאסיבי כזה הדימום כולו של אחרי הלידה מסתיים.
ככה היה אצלי אחרי שתיים מהלידות, בדיוק בשבוע כמו שלך.
בהנחה שהכל תקין (ואין שאריות שיליה חלילה, למשל) , תשתדלי לאכול טוב, לישון טוב ולהיות בשלוות נפש - אלו דברים חשובים שעוזרים לדימום שופע, כזה שמסיים את הענין.
אני לא כותבת פה הרבה, ובדיוק נכנסתי לפורום כדי לכתוב בדיוק את אותה שאלה!
גם אני חמישה שבועות אחרי לידה, כבר בתוך 7 נקיים. הבוקר התחיל לי דימום. לא מאסיבי, אבל דם טרי טרי כזה.
אני מניקה חצי...
גם אני רציתי לשאול אם יש מצב שזה מחזור...?
איך אפשר לדעת אם אני יכולה להמשיך בשבעה נקיים??
החוסר ודאות הזה משגע!
אנונימי (פותח)
ברגע שאנחנו הופכות לאמהות (וזה מתחיל כבר בהריון) ובכלל הופכות לנשואות, כל עבודת ה' שלנו משתנה.
זה לא אותו הדבר כמו בימי הרווקות, וזה תהליך..
מבינה מאד את התחושה. אותי זה פוגש יותר בקבלת שבת שממש חסר לי..
אני רק עם ילד אחד. בהתחלה הייתי מצליחה להתפלל ואח"כ הייתי מנסה כל פעם ויוצאת שמפריע, ולא הפסקתי לבא למרות שידעתי שאצא אחרי 5 דקות. היום כבר קיבלתי את המציאות ושמחה בה.
אפשר למצוא פתרונות (מדי פעם לבקש שהבעל יקח את הילד רק לקבלת שבת).
אבל הכי חשוב זה לקבל את זה ולהיות שם. ולהיות שמחה!! כי זה הדבר הכי גדול שאישה יכולה לעשות.
ועכשיו הילד כבר מתחיל לגדול ואני מתחילה ללמד אותו קצת שירים מהתפילה..אז תראי את היופי שבזה.
כל מה שכתבתי זה בכללי על נקודת המבט שלי בעבודת ה' לאישה נשואה.
ולגביי-מאד מבינה את המקום הזה, אבל את צריכה להבין שזה באמת הדבר הכי נכון וטוב שאת עושה..את צריכה לנוח ולא להתאמץ בצום כי זה גם ככה קשה. (לא יודעת מה איתך, אני בחודש תשיעי גם ביום רגיל שאוכלת לא מרגישה כ"כ טוב).
ובנוסף את יכולה להתפלל בבית. נכון שזה לא כמו בבי"כ אבל זה גם משו...
בהצלחה!
אם זה לא הריון ראשון ואת מכירה את הגוף שלך אז אל תתיחסי,
אבל אם זה פעם ראשונה- אז שתדעי שאצלי הצומות בהריון עוברים אפילו יותר בקלות מאשר בלי הריון
הקושי שלי זה בהנקה, שם הצומות קשים לי יותר..
אז אולי גם את ככה- לא תדעי עד שלא תהיי שם בע"ה
ואני מבינה את הכאב לגמרי- אבל תחשבי שאת עושה משהו גדול יותר..
שאת שליחה של הקב"ה להביא ילד לעולם!
את לא תשכבי בבית כי את עצלנית,
או סתם חאפרית.
את תשארי בבית ותשמרי על חיים שרבש"ע העניק לך תפקיד להביא אותם.
ממש מטלה אישית מהמלך.
את לא יכולה לזלזל בחשיבות של זה, נכון?
ותתפללי. אולי תגלי שהתפילות במצב הזה דווקא כן מביאות לך תחושה כמו שתיארת.
בעז"ה שיהיה בבריאות! ובשעה טובה.
ברווקת הייתי רגילה להיות בבית כנסת משש בבוקר ביום כיפור -וכל הצום, כנ"ל ראש השנה, כנ"ל תשעה באב
גם כל ערב ראש חודש הייתי הולכת לתפילת יום כיפור קטן. ליל שבועות הייתי ערה לסיים ספר תהילים.
היום איפה אני ואיפה בית כנסת, יום כיפור האחרון וראש השנה אפילו תפילת שמונה עשרה לא יכלתי לעמוד כמו בנ"א ואני מדברת בבית לא בבית כנסת.
כל רגע היה משהוא אחר ,אחד הילדים תפס אותי וכמעט העיף אותי, או שהתחילו מכות ורצו אלי, מצאתי את עצמי כל הזמן תופסת קיר מצד אחר לפחות שהרגלים לא יזוזו. כשבראש שלי שהילד לא יעוף מהשיש שטיפס , אחר היה צריך שרותים, בקיצור שישו ושימחו , ומי מדבר על לכוון בתפילה , אבל ב"ה.
כשאישה נשואה אם ילדים מה לעשות התפילה נדחקת....
אפילו היום אני הולכת לכותל עם הילדים אני לא יכולה לעמוד שמו"ע. שלוש פרקי תהילים ולצאת. וברווקות הייתי יכולה שעות לשבת בכותל.
לא ראיתי שעזר מי יודע מה.
אולי ממש בהתחלה בצירים הלא חזקים כ"כ...
השאלתי מיד שרה
לנשום עמוק, ללכת להתפנות, לשתות ולאכול כי הרבה פעמים כשרעבים הכאב מתגבר או כשהשלפוחית מלאה זה כואב יותר.
באופן כללי וגם באופן פרטי על מדיניות הפרדה אחרי הלידהה.
תודה!
בד"כ זה היה בהקפאה לפני
רואים שכתבתי את ההודעה חצי ישנה. אני מנסה להימנע מלהגיע לקפלן
).
אני השתמשתי, זה לא כל כך יקר בהשוואה למה שזה עושה.. ילדתי פעם אחת ולקחתי איתי לבית חולים, אחרי כל שטיפה השתמשתי וזה עוזר מאוד, אני לא זוכרת המון כאבים בתפרים... (חוץ ממשהו אחד חריג שהיה לי, אבל זה לא קשור).
חוצמיזה שזה בקבוק גדול ונשאר עוד אחרי זה לבית יש לזה עוד מגוון שימושים תשאלי את מי שתקני ממנה.
מוסיפה-
אני הייתי עם פחד מוות מפדים קפואים. ג'וק שנכנס לי בראש שזה יכול לעשות כוויות קור ולא הסכמתי לשמוע על זה בכלל. אז התרסיס הציל אותי.
דרך אגב גם ללידות בלי תפרים זה עוזר, גם אז המקום די כואב..
האמת שהתכוונתי לקנות מיד אחרי הלידה אלו-פירסט למקרה שיהיו תפרים אבל הדולה שלי שהשתמשה בשניהם אם אני לא טועה ואמרה שהפלאג'ל יותר עזר לה מוכרת ליולדות שרוצות את הפלאג'ל..
האמת שאני הייתי מטושטשת מהלידה ומאוד מותשת וכשהתעוררתי בעלי אמר לי שהוא קנה כדי שיהיה לי מיד
זה היה יותר זול ולדעתי יותר נעים למרוח משחה-ג'ל מאשר לרסס ספריי לכיוון האיזור הכואב
מה שכן אני ממליצה- לקחת מיד שרה כרית גלגל כזו שיושבים עליה כשיש תפרים
מי שהעבירה לי את הקורס הכנה ללידה השאילה לי מי אחרי הלידה לשבוע וזה היה מדהים! הבדל משמעותי.. לשבת ולקום בלי הכאבים המציקים
נראה לי שזה רק מנהג, לא חובה.
לא הבנתי את מנהג השמות.
בכל אופן, אנחנו נותנים שם שני רק אם אנחנו מתכוונים להשתמש בו ביום-יום. לפי מה שבעלי אמר לי (נדמה לי בשם הרב אליהו) - זה אכן לא טוב לקרוא בשם שלא נעשה בו שימוש.
(לי עצמי יש שם שני שלא בשימוש, וכשבעלי נזכר בכך - הוא משתדל לקרוא לי בשני השמות...)
כשהיה לנו מישהו חשוב לקרוא על שמו. מכיוון שלא התאים לנו לקרוא את השמות בשם הראשון אז קראנו בשם שני. אנחנו כמעט לא משתמשים בשמות השניים. אבל זה עדיין נשאר הזכרון והמשמעות.
לא מבינה מה ההבדל בין בנים ובנות בעניין.
ובאמת למה לא?
זה הנכדים שלו, וזה היה חשוב לו שיהיה להם שני שמות, אז שיבחר..
והאמת שאבא שלי משהו- משהו, בחר שמות יפים עם משמעויות טובות
אמא_מאושרתאחרונהנראה לי שניתן שם אחד וזהו
גם ככה עם הבנים אני ממש משתדלת כל הזמן להזכיר את השם השני וזה לא תמיד מצליח, אז באמת בשביל מה..
תודה
מסננת לתה נגד חרקים (זה ממש צפוף, פעם אח שלי נסה לסנן יין והוא לא עבר..)
את מכינה את התה כרגיל ואח"כ מסננת אותו דרך בד
אכן חרק שלם אסור באכילה. אני זוכרת שקראתי כמה וכמה פעמים תשובות בשאלה האם חרק שהיה בתבשיל פוסל את כולו (והתשובה היא לא. כי טעמו בטל בשישים). הרי ברור שאם בטעות היה חרק בסיר מרק לא צריך לזרוק את כל המרק אלא רק את החרק, נכון?
ולגבי כלי שני. כאן שאלו על כוס תה. הדרך להכין כוס תה היא להרתיח מים ולערות לתוך כוס (=כלי שני) ואז לשים את עלי הפטל (או כל דבר אחר). לכן כוס תה היא כלי שני.
כלומר אם חששת שזה םוסל את התה - זה לא (בגלל ביטול ב 60)
ואם זה לא היה מתבטל בשישים בכל מקרה כוס תה היא כלי שני.
שלום לכולם!
רציתי לדעת. אני קצת מבולבלת ואשמח לשמוע מנסיונכם..
המחזור שלי טיפה מאחר [ אין לי ממש מחזור קבוע, ככה שאני לא יכולה להגיד בכמה ימים זה מאחר].
אני סובלת כבר כמה ימים טובים מכאבי בטן בסגנון שיש לי בדרך כלל לקראת מחזור, כאבים חזקים ברגליים, והיום התחיל לי דימום קל ממש. בגוון חום בכלל.. [סליחה על הפירוט..]
קראתי שיש דבר כזה כאבי השרשה. מישהי מכירה? יכול להיות שזה מה שיש לי? אבל יכול להיות שזה כבר כמה ימים? [לפחות מיום שישי. היה לי גם בשבוע שעבר..]
העניין הוא שיצא לי בדיקת הריון שלילית הבוקר.
עדיין יש סיכוי להריון? כי אם לא, אז איפה המחזור? אשמח לדעת..
ועוד משהו הלכתי- מדובר בדימום בגוון ממש לא אדום, לא מלווה בהרגשה הקבועה שיש מחזור. לא בדקתי עם עד, אלא רק פעם בכמה זמן הסתכלתי. אנחנו עוד טהורים?... תודה רבה!
את צריכה לשאול רב, אף אחד פה לא יכול לענות לך על זה...
ולגבי הצבע והדימום עצמו את פשוט צריכה לוודא עם רב!!(קחי את הנייר/ עד לרב והוא זה שיחליט!!)
אגב: לא צריך ואסור סתם לבדוק על עד רק אם הרב מבקש ממך אז בדקי עם עד כי דווקא העד יכול לטמא אותך לעומת הנייר בניגוב!!
מאיזשוהי סיבה אני צריכה לקחת כדורים למניעת מחזור מישהי יודעת כמה המקסימום שאפשר לקחת ?
אני ממש צריכה תשובה דחוף דחוף
תודה מראש
רצוץ
תודה רבה רבה
לכן אני שואלת כמה זמן מנסיונכן אפשר לקחת רצוץ בלי לקבל מחזור ז"א להיות בטוחה שאני לא נתקעת?
כבר לא מאמינים בזה שהגוף צריך להתנקות
תודה אני שואלת מבחינה טכנית לגבי כתמים ומחזור כמה אפשר לקחת תכדורים ברצף בלי להיות לחוצים לקבל או שיהיה כתמים
בקיצור את לא יכולה לדעת, במיוחד אם לא ניסית בעצמך את הכדורים האלה.
יש סיכוי שאם את מחברת חבילות, אז נגיד, בשבוע הראשון של החבילה המחוברת עוד לא יהיו כתמים. סתם היגיון פשוט. אבל זה לא בטוח, וככל שזה יותר זמן הסיכון עולה.
(לי אישית אחרי שבוע וחצי התחילו דימומים, אבל זאת הפעם הראשונה שחיברתי ועוד עשיתי משהו "לא חוקי" - חיברתי שני סוגים שונים..)
זה מה שאני לוקחת פרימולוט נור זה באמת כדור טוב? אני יכולה להיות רגויעה איתו? מה זה 2 חבילות כמה זמן?
תודה על העזרה
כי אני חושבת שאחרי חודש או חודשיים זה גורם לתופעות לוואי של חוסר שקט ועצבנות ..
אז אי אפשר לומר שתהיי רגועה..
מקווה שנגיע להחלטה הנכונה
ואם יש משהו שמצריך כבר קרה שלקחתי גם 4, הרופאה שלי טענה שעד 3 אפשרי מבחינת בריאות
ואין בזה שום סיכון
לקחתי את זה לפני החתונה כ3 שבועות ולא קרה כלום. נראה לך שאפשר להקיש מזה גם להפעם רציתי לקחת כ 40 ימים רצוף
תודה רבה לך
הכוונה לכדורים למניעת הריון?
אני לקחתי יותר משנה רצוף וזה לא עשה לי כלום
זה משתנה מאישה לאישה.
אם את רוצה למנוע מחזור ולא הריון יש כדורים מיוחדים לכך. כמה שידוע לי פרימולוט נור נועד למניעת הריון ולדחיית מחזור. לא למניעה.
יש את "סיזוניק" שזה מונע מחזור (והריון) למשך שלושה חודשים. לא ניסיתי אבל בכללי מה ששמעתי עליו שלא אמור לעשות דימומים.
30april13עד החלבון עוברי הכל היה תקין ... נמצא לי שם באחת הבדיקות אסטריול נמוך והיה סיכוי 1:210 תיסמונת דאון ..
ביקשו ממני לעשות דיקור מי שפיר ועשיתי גם בדיקת פיש לתיסמונת דאון שהבדיקה יצאה שלילית נרגעתי.. ואמרתי הכל בסידר
אבל אחרי שהגיעו התוצאות של המי שפיר אמרו שיש לי חסר בכרומוזום 22 ואמרו שיכול פיגור שכלי מום בלב בכליות
כל הבידוקת יצאו תקינות באולטרסאונד וגם בשקיפות עורפית עשיתי אולטרסאונד מתקדם ואקו לב לעובר והכל היה מצויין השלד מתפתח יפה מבחינה חיצונית הכל טוב ..
אני בחוסר וודאות וממש בבכי והמון תפילה אשמח אם יהיו רעיונות
תאמיני לי שלא שולחים אשה סתם לבצע מי שפיר.
כולי תקווה שהכל יהיה אצלה בסדר אבל לא כדאי להקל בזה ראש.
ולפותחת: ממליצה לך להתייעץ עם רופא פרטי
בחודש שמיני תוכלו לדעת בוודאות מה מצב המוח. בכל מקרה תתייעצו עם מכון פועה.
הם ממש יכולים לעשות לכם סדר בהכל.
להסביר מה זה אומר כל דבר, להגיד מה באמת צריך לחשוש ומה סתם רופאים לא רוצים לקחת אחריות...
יש להם המון ידע.
הם גם יכולים להמליץ לאיזה רופאים כדאי לפנות...
בהצלחה.
שלום יקרה,
אני גם במצב דומה של חוסר ודאות.
אצלנו ראו באולטרסאונד ממצא לא תקין עם עורף העובר ושלחו אותנו לעשות את כל הבדיקות שהזכרת..
בהתייעצות עם הרבנים שלנו,החלטנו לא לעשות את הבדיקות,
כי המון פעמים יש טעויות,ואנחנו לא נעשה הפלה מיוזמתנו.
כדאי שתתייעצי עם רב שאתם סומכים עליו,שינחה אתכם לגבי ההמשך..
בכל מקרה,
ממליצה לך ממש לראות את ההרצאה של הרב זמיר כהן על הנושא,
יש שם הרבה סיפורים ממקור ראשון על נשים שאמרו להם דברים נוראיים,ובסף הכל היה בסדר.
הנה קישור להרצאה:
http://www.hidabroot.org/search?q=הכרעה+גורלית
בכל מקרה,
זה ממש נסיון לא פשוט..צריך להתחזק באמונה שהקב"ה הוא מעל כל הבדיקות והרופאים,
ועובר שמתפתח מכלום-ממש כלום,כל משך היותו ברחם יכול להמשיך להתפתח ולהשתנות,
וצריך הרבה תפילות,ולהאמין שיהיה בסדר..
(גם לא לטמון את הראש בחול,אבל אנחנו יהודים,מאמינים,וסומכים על אבא שלנו שיכול הכל,
שיזכה אותנו בילד בריא לאורך שנים)
בנוסף,
כדאי לבקש ברכות מרבנים,כי-'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'..
מקווה בשבילכם לטוב,תאמינו שיהיה טוב,
ובשורות טובות!!
ואם היא עשתה מי שפיר ויצא לא משהו, אז זה מאוד קשה.
הלוואי שגם לה יהיה כמו לך בע"ה.
אל תבכי סתם, תבכי לבורא עולם.
כבר קרה לא פעם ולא פעמים שאחרי בדיקות לא טוות יוצא ילד לגמרי בריא.
הרבה תפילות. אל תשכחי, שלא הבדיקות קובעות, אלא בורא קובע.
ופעם הבאה תחשבי 10 פעמים לפני שאת עושה את כל הבדיקות הללו...
ילדה לפני כחודשיים,
ילדה בריאה ויפה ...
בלי שום תיסמונות ...
וגם לה אמרו על בעיות בכליות כאחד הבסיס לחיזוק השערת התסמונות,
ואכן הכליות שלה עדין במעקב אבל הילדה ב"ה בריאה!
חשוב לציין שהיא הלכה לעוד רופאה לחוות דעת שניה והרופאה הזו ממש הרגיעה אותם.
בעז"ה בשורות טובות!
הקב"ה רוצה שנתפלל אליו, כשיש קושי, מצוקה, האחד והיחיד שיכול לעזור לנו זה הקב"ה.
אלא שהקב"ה מצפה ממנו שנתפלל אליו , נתחנן אליו, כשכואב צועקים. שנפנה לרבנים, לתלמידי חכמים שיעתירו אלינו בתפילה [מתוך הבנה שלתפילת צדיקים יש מעלה נוספת].
ושנשתמש בשליחים שיש בעולמנו, זכינו שהקב"ה נתן לנו חכמה בינה ודעת וזכינו לחיות בתקופה בה ב"ה יש ידע רב שכמובן מגיע אלינו רק בעזרת הקב"ה. הרופאים הם שליחים של הקב"ה, בזכות הטכנולוגיה הקיימת היום [בזכות הקב"ה- לא לשכוח את זה] אנחנו יכולים לדעת דברים ולהתכונן לקראתם כמו כן אף להציל חיים שבעבר לא ידענו ולכן לא כדאי לזלזל בבדיקות [למשל ידע שיודעים לפני הלידה מוסיף כוח ואפשרות להתכונן היטב לקראת העתיד אני אתן דוגמא קטנה בזכות בדיקות האולטראסונד אפשר לראות מומים שיכולים לטיפול מיד לאחר הלידה [חסימת מעיים] ואין את הזמן שמתבזבז עד שמגלים את מקור הבעיה ויודעים ישר אחרי הלידה לנתח..] חסד גדול עושה עימנו הקב"ה שמעניק לנו מחוכמתו ומזכה אותנו בידע.
אנחנו צריכים לזכור שהקב"ה שלח לנו הכל גם את הרבנים וגם להבדיל את הטכנולגיה החדשנית.
אני מאחלת לפותחת המון בהצלחה!
וידע=כוח.
בעז"ה רק בשורות טובות!
עשיתי בדיקה לראות אם החסר בכרומוזום הזה קיים אצלי גם ... ומסתבר שכן
העובר כניראה ירש את זה ממני מהאימא... העובר הוא זכר ... השאלה איך זה ישפיע אליו אם אצלי הכל תקין אם הכרומוזום הזה שחסר ..
עם אנשי מקצוע שבאמת מבינים בכל הפרטים האלה.
אולי מכון פועה ידעו להפנות אותך. ואולי מרפאה גנטית כלשהי.
להרבה יהיו סיפורים שחשבו שמשהו X ואח"כ התברר שהכל בסדר או שזה היה רק Y.
ויש גם סיפורים הפוכים מן הסתם.
אבל לאף אחת אין את הנסיבות הספציפיות שלך והבדיקות הספציפיות עם התוצאות שאת עשית.
לפי מה ששמעתי כל הקטע הזה של גנטיקה מאד משתנה כל הזמן. יש כל הזמן מחקרים וגילויים.
את צריכה איש מקצוע סופר סבלני שיבדוק בדיוק מה שיש לך ויסביר הכל.
ואם הראשון שתלכי אליו לא יסביר טוב אז תלכי לעוד חוות דעת. ואז תוכלי להחליט עם איזה שיטה ופיתרון ללכת ואיזה פיתרון יתאים לכם כמשפחה.
בהצלחה
עשינו בדיקות אולטרסאונד מקיפות יותר והכל יצא תקין קליות לב שלד
הבעיה זה הצד הנפשי והשכלי חס וחלילה פיגור וכאלה
ממליצה לך להתייעץ עם רופא גנטיקאי שמבין בזה
אבל זה חסר משמעות- ז"א אין בעיה חלילה לתינוק.
כמו שלפותחת יש בדיוק את אותו חוסר והיא בריאה לחתוטין.
בתור מישהי מהתחום (ייעוץ גנטי), קראתי פה הרבה דברים, חלקם נכונים וחלקם לא ממש...
אז ככה, בתור התחלה, השאלה "האם קרה למישהי משהו דומה?" לא רלוונטית, כי כל מקרה לגופו וכל שוני הכי קטן בסיפור משנה את התמונה. לכן לא יעזור שמישהי היה לה מקרה דומה עם פרט אחד שונה והיה בסדר בסוף וכן להיפך.
אני נמצאת בייעוצים רבים ומניחה שמה שעובר עלייך ממש לא פשוט ומאחלת לך רק טוב. על הדרך מאחלת לכל נשות הפורום הריון משעמם בלי ממצאים חריגים. אני רק יכולה לומר לך שבתור דתיות, אני מרגישה שיש לנו מבט אחר על הדברים, יש אמונה חזקה שמה שצריך לקרות יקרה (וזה לא אומר ש"יהיה בסדר", פשוט שהקב"ה מתכנן הכל, גם אם בסוף לא מסתדר).
נקודהה נוספת שיש את מכון פועה שיכול לשפוך אור על הדברים מנקודת מבט אמונית (אם כי ממה שאני מבינה הם שולחים לייעוץ גנטי ורק במקרים מאוד ברורים הם מחווים את דעתם).
חשוב להבין שגנטיקה זה תחום מאוד מתפתח, אך יש בו הרבה תחומים אפורים שלא ברורים גם לגנטיקאים מומחים, יש דברים נחרצים כמו תסמונת דאון או תסמונות אחרות ויש חסרים או תוספות שמשמעותן לא ברורה.
כמו שאני מבינה מדברייך, ביצעת את כל הבדיקות המומלצות ואכן זו הדרך לברר (אם נמצא חסר, בודקים את ההורים לחסר, נכון שהעובר זכר, אבל זה שזה על 22 ולא על X זה כבר הרבה יותר טוב), לצערי ולצערם של אנשי המקצוע, אין דרך להגיד דברים יותר ברורים.... (אני לא נכנסת לחסר המדוייק שלך).
הנקודה שחשוב לי להבהיר היא שנכון שיש הרבה פעמים שמפחידים לחינם (מפחד מתביעות), יש הרבה פעמים שבאמת לא יודעים והולכים לחומרה (שוב, הפחד מתביעות), אך יש מקרים שיודעים ואומרים וגם אם קשה לנו להאמין, זה יקרה בסוף (לא המקרה שלך).
לסיכום עצתי לך, קודם כל הרבה תפילות, כי בסוף זה חזק מהכל!
כאשר את מגיעה לייעוץ גנטי נוסף או אפילו להרים טלפון ליועצת שמטפלת בך (בטוחה שהי נתנה לך) ולשמוע ממנה כמה שיותר פרטים ואחוזים שהיא יודעת (לא תמיד אפשרי, לפעמים המחקרים מאוד מעומעמים) עם המידע הזה לפנות למכון פועה ולקחת בפרופורציות את אחוזי הסיכון (לא להתרגש אם מפחידים אותך).
הרבה הצלחה יקרה!
היה כיף לשמוע את האוטנטיות והאמונה והחיזוק
אני יקח לפרופורציה כל מה שאומרים לי
1. ""נכון שהעובר זכר, אבל זה שזה על 22 ולא על X זה כבר הרבה יותר טוב"
תסמונות גנטיות אינן בהכרח פחות חמורות בזכרים בגלל שהם על כרומוסום "רגיל" ולא על כרומוזומם מין.
אנחנו לא יודעות באיזה חסר על כרומוסום 22 מדובר, מה נקודות השבר המדויקות ולכן אין לך כלים לדעת אם זה חמור יותר או פחות
2. יש מקרים שיודעים ואומרים וגם אם קשה לנו להאמין, זה יקרה בסוף (לא המקרה שלך).- לא הייתי כותבת את הסוגריים.. שוב אין לנו מושג לגבי הפרטים, אנו רק מאחלות לה ומתפללות איתה שאכן במקרה שלה יהיה בסדר
ושוב לפותחת -
בהצלחה!
הרבה טוב ושתזכי לילד בריא.
1. זה אכן יותר טוב מX, לא אמרתי שלא יכול להיות מצב לא תקין באחד מהמינים למרות שמדובר באוטוזומלי, אלא שזה סיטואציה שונה... (ובדר"כ יותר טובה).
בכל מקרה של חסר או תוספת מורשת מנסים לתלות זאת בהורה המוריש, אך במקרה שמדובר בשני מינים שונים זה מקשה על הניבוי.
2. כנראה שלא הובנתי נכון, התכוונתי שיש מקרים שיודעים בוודאות מה פירוש הממצא ואומרים זאת להורים, ואז באים כל מיני אנשים ואומרים "זה לא יקרה" "הרופאים סתם אומרים" וחבל, כי יש מקרים וודאיים... ואכן זה לא המקרה של השואלת, מסבירים לה שיש קורלציה בין חסר כזה לסימפטומים כלשהם, לא ברור מה החדירות ומה האחוזים, שוב, גם זה לא אומר שבסוף התינוק שלה יהיה בסדר (בעז"ה שיהיה בסדר!) אבל המקרה הוא לא וודאי.
רק מבהירה שוב, לא באתי לדון בחסר הספציפי הזה, כי היא לא ציינה באיזה חסר מדובר.
זה באופן כללי על ממצאים אפורים בעולם הגנטיקה.
מקווה שהועלתי.
למה יותר טוב מ-X?
האם 22q11 deleation שיכול להיות מורש מהורה בריא אינו יותר קשה מ STS DEFICENCY למשל
אעפ"י שזה יושב על22 וזה יושב על X?
לענ"ד זה תלוי תסמונת ספציפית
(זה נכון שכשאת לא יודעת לפענח משמעות של ממצא או בחדירות חלקית, בזכר לאמא בריאה ששניהם נושאים משהו על X את תהיי יותר מודאגת. אך לענ"ד זה לא נכון ככלל אצבע ששינוי על X הוא חמור יותר משינוי אוטוזומי)
וסליחה מהאנונימית על הניצלו"ש- הדיון הזה לא לגמרי קשור אליך.. אבל שתינו אנונימיות אז הוא ממשיך להתנהל על במה זו
רק רוצה לחתום אותו ולהסביר שאין כוונתי לדון בחומרת מחלות כלליות שיושבות על X או על כרומוזום 22, אלא לומר שאם החסר נמצא אצל האם וגם אצל העובר ולא מדובר בX מצבה יותר טוב.
ודווקא הדוגמה לדי ג'ורג' סינדרום שנתת שווה בבנים בבנות (והחדירות מלאה למיטב זיכרוני), מדובר בשינויים שמתגלים בשנים האחרונות בגלל הטכנולוגיה המתקדמת ולכן תמיד ישנו החשש שאם זה מורש מהורה ממין מסויים לעובר ממין אחר אי אפשר לסמוך על זה (למרות שבאופן כללי אי אפשר לסמוך על כלום כי ישנה וריאביליות בפנוטיפ של השינויים הללו אפילו בין אחים בתוך אותה משפחה).
בקיצור לא באתי לחרוץ גורלות או לחוות את דעתי מה יותר קל ומה יותר קשה אלא רק להסביר עקרונות.
שאף אחת לא תזדקק בע"ה. ובהצלחה לכולן
כמעט 6 חודשים אחרי לידה.
הבן שלי יונק ב"ה. בתחילת ההנקה היה לי סיוט - היה לי פיטריה ולקח לזה המון זמן לעבור. מאז הלך חלק.
פתאום אתמול אני מרגישה כמו גוש כזה מעל השד השמאלי ושורף לי כשהוא יונק.
מישהי יודעת מה זה? מה לעשות עם זה?
תודה
ואפשר להתחיל לתת עם כפית.
אפשר לבשל קווקר.
אבל אני אוהבת בהתחלה להשתמש בדייסות לתינוק של B&D. זה נמס למרקם חלק ממש ואפשר להכין כל פעם כמות קטנטונת לטעימה. בהתחלה הרי הם לא אוכלים הרבה. סתם שמים מים חמים וטיפה אבקה ומערבבים.
אם הוא מראה עניין באוכל תני לו לטעום ממה שאתם אוכלים. ליקוק קטן מדברים שאתם אוכלים (נגיד בטטה\אבוקדו\ בננה\ גרגר אורז\ נוזלים של סלט ירקות\ חביתה רכה\ טיפונת לחם\טחינה וכו')
וכמובן מרק ירקות טחון
ופירות טחונים דק (אפשר לבשל קודם שיהיה מרקם חלק יותר)
עדיף מים קרים או לכל היותר פושרים, כי עם חמים קשה להצליח שלא ייצאו גושים. בעיקר בדייסת האורז.
הבת שלי בת שנה וחצי כמעט וזה האוכל העיקרי שלה מלבד מוצרי חלב.. בררנית גדולה.
אצלי כולם אכלו כמויות קטנטנות... : (
תכיני יותר דייסה.
ואם זה אוכל אחר תני לו עוד.
הוא כבר יכול לאכול ארוחות של מוצקים בגיל שלו אם הוא מוכן.
ורק עוד כמה חודשים לתת מוצקים במקום הנקה.
עושה קורס מקיף ומקצועי מאוד בביתה בירושלים בשכונת בית וגן
הקורס הוא לנשים בלבד (כולם חרדיות ודתיות), ומתנהל בקבוצות של 15 נשים+-
יונה היא גם יועצת הנקה תותחית ולכן יש בסוף הקורס שיעור על הנקה (ממש חשוב)
אחרי הלידה ניתן להתייעץ איתה טלפונית (כל החיים), לי זה עזר המון.
עלות הקורס 450. הקורס הוא בגישה הטבעית (אבל מאוד מכבד את מי שבוחרת גם ההיפך)
מה שהכי אהבתי בו שהוא מאוד יסודי ונותן את כל המידע הדרוש, אבל לא מפחיד כזה עם סיפורי אימה.
על השלבים שקורים בבית החולים וארי הלידה ולא רק איך לעבור את הצירים.
ההכנה שלה ממש עזרה לי לעבור את הציריםוהלידה בטוב ובקלות (לידה ראשונה), את מה שהיה לי חסר ראיתי בדיסק שלקחתי מחברה
יעל נאחרונה
אפשר לבקש עזרה ממשפחה או משהו?
