פורום הריון ולידה (עמוד 4346)

חחח את חמודה פשוט 

 

לא הבנתי מה הבעיה בעצם מכל הלא קשור, הגעגוע לילדים? זה בהחלט קשה.. ואם את מרגישה שזה די יהרוס לך את החופשה (אם כל היום רק תהי עסוקה בלחשוב ולהתגעגע ולא תצליחי להתנתק ולהנות) אז באמת חבל ולא שווה ..

 

במצב כזה טיול מהבוקר עד הלילה פעמיים שלוש (לא ימים רצופים) יהיה תחליף מעולה!!

 

תחשבי כמה חשבתם להוציא על הנופש ולפי זה תארגני טיולים למשך היום בלבד ככה היה לך יותק קל ויותר מהנה  

 

אנחנו עדיין במצב של לצאת רק בלילה כשהילד יושן כי אם אני יצא בבוקר אני ירגיש לא טוב שהוא לא נהנה איתנו ביחד .. מה לעשות אולי יעבור יום אחד ואולי לא XD

תמ"ל- תרכובת מזון לתינוקות

תל"מ- תאריך לידה משוער

תשמחו בביחד שלכם

זה יעשה טוב לילדים שלכם...

בשורות טובות !!! בע"ה!!!

אז ניסע בעז"ה! השאלה אם ל2 לילות או לילה אחד. הסבתא מוכנה לשמור בכיף גם ל2 לילות ואנחנו רוצים לנצל את זה. אבל אני חוששת שאני אתגעגע יותר מידי

אבל לדעתי צריך לעשות את זה פעם פעמיים להתרגל ולראות שזה לא כזה נורא, היציאות האלו מאד בריאות לזוגיות,
תסעי שתי לילות אולי תתגעגעי, אבל אחר כך תראי שהיה שווה

למה את יוצאת? למה ליומיים? תני לעצמך תשובות.
ולא סתם תרחמי על הילדים. כי בסה"כ את מכינה להם הורים עם כוחות. והם יהנו אצל סבתא,
איזה כיף להם וגם לך... זה לא מובן מאליו.
ותהני, מותר לך. ורצוי!

והוא כ"כ נהנה מכל הפינוקים אצל סבא וסבתא. לא נראה לי שהיה לו אכפת להישאר עוד יום.

אם אפשר, אולי יעזור לך שיצלמו אותם וישלחו לך תמונות בווטסאפ, שתראי שטוב להם?

לאחים- משתנה, פעם אחת אחרי סקירה פעם שניה חיכינו שיראו לבד.
ולשאר מי שרואה רואה מי שלא לא.. אלא אם כן זאת חברה טובה שסיפרתי לה כשהתחילו לראות וידעתי שאני לא יראה אותה הרבה זמן.

כי רציתי ממנה המלצה לרופא, ומה בדיוק אמורים לעשות. 

להורים של בעלי סיפרנו אחרי הבדיקה הראשונה אצל הרופאה (שבוע 8).

בעבודה סיפרתי בערך בחודש חמישי, כשידעתי שאני נשארת עוד שנה, והיה צריך כבר לספר.

לסבתות שלי סיפרתי כשהתחילו לראות בטן, ולא רציתי שיגיע אליהן ממקורות אחרים ואז הן יעלבו... ואחר כך סיפרתי למי שהתחשק לי,, כי כבר אין מה להסתיר (האמת שאצלי גם לא היה  הרבה מה לראות )

שזה יוצא שבוע 12.
להורים אני מספרת שבוע לפני האחים..

כמה זמן את אחרי הלידה?

עלול להיות שלחץ על הבטן יגרום ללחץ על רצפת האגן וזה לא טוב.

אז תלוי כמה זמן את אחרי ותלוי במצב רצפת האגן שלך.

 

אבל איך את מסוגלת לחשוב על זה בכלל??

חגורת בטן טובה זה דבר הורג גם בלי להיות אחרי לידה.. אמנם מוריד שתי מידות, אבל מי יכול לסבול

וזו סתם מחשבה טפשית לפני הברית..
מצב רצפת האגן גרוע ביותר, תודה שעזרת לי להחליט

אני לבשתי בברית והיה נהדר

כמו במשחת שיניים. כשאת לוחצת בצדדים אז הלחץ מתנקז אל המקום החלש. הלחץ מחליש עוד יותר את השריר של רצפת האגן.
אולי מ3 שעות לא יקרה נזק משמעותי, אבל למה לסבול?

עדיף לתת לרחם להתכנס בקצב שלו,ללא לחץ חיצוני, הדבר קורה באופן טבעי בזכות ההנקה שמעודדת הפרשת אוקסיטוצין.

 

ובינינו,לא מצופה מהיולדת בברית להיות עם בטן שטוחה..

אבל באמת פעם גם המליצו ליולדות לשבת על גלגל אם התפרים מציקים, עד שהבינו שזה מזיק לרצפת האגן.

בטח היו נשים שאמרו שזה דווקא לא נוח להן (אני לא יכולתי לשבת על כיסאות רכים מדי) אבל הרופאים אמרו, נו, כמה נשים, מה הן מבינות.

 

הבת שלי מאוד גבוהה לגילה (כמעט מטר), זה עלול להפריע לנוחות?

אבל תדעי שזה פשוט לא נוח ללכת עם זה הרגליים כל הזמן נתקעות בזה. התייאשתי ממנו די מהר. אפשר מנשא לתינוק ולקחת את הגדולה בטיולון, או אם התינוק כבר יושב, להושיב אותם ממש ביחד בטיולון שהיא תשב מאחוריו בפיסוק.

כשהוא שוכב בטיולון להושיב אותה ממש בקצה העגלה בין הרגליים שלו

עם החלב למחר אז לא

הפה שלו נגע בפטמה של הבקבוק..

מהרגע שהפה נוגע מתחילים לעבור חיידקים מהפה של התינוק ומתחילה להיות תסיסה...

 

אפשר להשאיר לארוחה הבאה אך לא מעבר לזה.

יש לי במקפיא 2 מנות קטנות של חלב אם. אחת 50 מ,ל, השניה 70 מ"ל, כל אחת שאבתי ביום אחר. אני יכולה לתת אותם באותה ארוחה, כלומר לערבב אותם? או שחייבים בנפרד? תודה!

שאסור לתת אחרי שעה אבל גם בחלב אם יש בעיה לתת אבל אפשר לתת באותו יום (עדיף ארוחה אחרי)

תוך יומים. ההכפלה אצלך מעולה

המתוקי שלי שבן 8 חודשים גם היתה אצלו הכפלה של 1.5 ונלחצתי ואז בררתי והסתבר לי שזה תקין...

תחשבי חיובי!

הכאבי בטן והרגישות בחזה פתאום נעלמו לי ומפחדת שזה חס וחלילה קשר

ומבינה אותך. ממליצה לחשוב חיובי. להעסיק את עצמך בדברים משמחים ולומר פרק תהילים כל בוקר ולתת צדקה

יש משחות לארץחרי לידה אבל אני לא מכירה אם הן באמת עוזרות.
אנחנו קוראים לזה סימני גבורה. לקבל את זה באהבה.

ברמי לוי?
יחסית זול עכשיו לדעתי, עד סוף מאי..

על האגיס בוואלה שופס:  5 חבילות פרידום דריי ותיק  של SKIP HOP

( זו חברה מעולה ואיכותית , אחותי הזמינה דברים מהם מחו"ל אבל אין משלוח לארץ אז זה עוד 25$ רק המשלוח עם חברה אחרת, בקיצור נחמד שאפשר להשיג בארץ )  

 

http://www.wallashops.co.il/5-%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%99%D7%A1-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%92%D7%9F-SKIP-HOP-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99/pi6SQSKIPHOP?utm_source=kcc&utm_medium=conversion&utm_campaign=conversion

פיזיותרפיה, פילאטיס, תזונה ותפילה.

כמה זמן את אחרי לידה?

בהתחלה מאוד מאוד קשה. אי אפשר בכלל להעלות על הדעת עוד הריון.

כשיום אחד תרגישי שהתינוק כ"כ מתוק ושבעצם את רוצה עוד אחד- זה הזמן לעוד הריון בע"ה.

 

שמה שהגוף עבר בתשעה וחצי חודשים לוקחים תשעה וחצי חודשים להחזיר. מעבר לזה- מה מציק לך במיוחד? אפשר לחזק ולעבוד על דברים..הגוף הוא שרירים ורקמות שמתחדשות.

נהיה לי גם טחורים ופטריה.וחולשה עצומה.

אני עושה דברים בשביל זה אבל מרגישה בלויה .

סוג של  סוג ב'..

וכמובן שאני מודה על זה שזה בידיים מלאות והרבה נחת בלב

ואהבה  עוצמתית שבחיים לא ידעתי חצי ממנה.

אבל לא תכננתי להיות שבר כלי 

ואני תוהה האם בכל לידה נהרס עוד משהו

ומתי יהיה לי זמן לעצמי

וגם האם זה מספיק זמן להתאושש

ולהיכנס שוב להריון

או שלחכות עד שארגיש שיש לי מלא כח.

 

הרגשתי בדיוק ככה אחרי אחת הלידות. הרגשתי זקנה.

ב"ה שפגשתי שליחה טובה שעזרה לי לחזור לעצמי, לכוחות ולתחושת החיוניות.

 

גם הטחורים והפטריה נובעים מחולשה. 

 

קחי פרינטל בתור עזרה ראשונה.

מקצוע?

נראה לי אי צריכה לאכול טוב וסדר יום נורמלי

כדאי להמשיך איתו גם בתקופת ההנקה.

עזרה לי אשת מקצוע מהרפואה האלטרנטיבית.

יכולים להיות קשורים לחולשה מכמה סיבות:

1.רפיון של שריר פי הטבעת בגלל מחסור בויטמינים או מירלים רלוונטיים כמו סידן, D, מגנזיום.

2.מחסור בויטמין B5 שגורם לקהות בתחושה ולעצירות.

3.חולשה של מערכת העיכול ממחסור בויטמינים ומינרלים חשובים וכתוצאה מכך תפקוד לא מיטבי.

 

אבל הלידה הראשונה היא מהפך מבחינת הגוף ואחרי לידות חוזרות יש פחות שינויים.

 

אפשר לטפל בהרבה דברים ואני ממליצה לעשות בדיקת דם ולראות אם יש צורך בתוספי תזונה, ללכת לפיזיותרפיה של ריצפת האגן, לראות אם את יכולה לדאוג ליותר שעות שינה ותזונה טובה. 

 

יש דברים שלא ישתנו כבר, האגן מתרחב והוא לא יחזור להיות כמו של נערה,

יש דברים שההריון והלידה משנים אבל היו קורים גם ככה עם הגיל, 

גם לנשים שלא הרו מעולם השדיים עם הזמן יתחילו לצנוח וריצפת האגן תיחלש.

 

אם את מרגישה כל כך חלשה רגישית ופיזית אני הייתי מחכה להרגיש יותר טוב בגוף שלי ורק אז להיכנס להריון נוסף כדי לא להרגיש ברצף כזה שסוחט אותך.

זה קורה באיזור גיל שנה כמו שכתבו?

 

בעלי לא רוצה למנוע יותר מידי אם אין סיבה(לא אמר רמז...)

זה נקרא סיבה?

 

(לא יודעת מה להגיד לו..

והוא מתחשב מאוד ולא לחוץ  דווקא לעוד ילדים

רק רוצה לתכנן את העתיד...לדעת...

וזה טיפה מלחיץ אותי

אני רוצה להתרכז בהווה כמו שכתבו.

אבל הוא דוהר קדימה במחשבות ..

מחשבן כספים ומתי נעבור לדירה גדולה יותר)

מבינה אותו וגם אותי 

אבל אין לי מושג

פעם ראשונה...

אבל כולם אומרים ששתים והלאה זה קשה.

 

 

חז"ל אומרים שלוקח שנתיים עד שגוף האישה חוזר לעצמו,

אבל בהחלט יש דברים שהם לא הפיכים כמו שציינתי בהודעה למעלה ויש דברים שהרבה לפני שעוברים שנתיים חוזרים לעצמם. 

 

אני חושבת שכדאי לדבר על זה כזוג ולחשוב ביחד, אולי עוד הריון יעזור לך להעריך את כוחות החיים בגוף שלך? אולי זה יגרום לך לשקוע עוד יותר ולכעוס עליו? זה לא דבר שאפשר לזלזל בו.

רק את יודעת איזה צורך שלך חסר כרגע כדי שתוכלי למלא אותו ואולי אם תמצאו ביחד מה הנקודה יהיה קל יותר להעריך כמה זמן זה יקח ואיך לתכנן את העתיד.

 

לגבי זה ששתים ומעלה זה קשה, לא בהכרח, יש הרבה נשים שהלידה הראשונה וגידול ילד ראשון היו הכי קשים עבורם וההמשך הלך חלק ויש כאלה שהורות לילד ראשון היתה להן נורא טבעית ואת הבום הן קיבלו בילד השני זה מאד אינדוודואלי. 

לעניות דעתי, לתכנן את העתיד אינו מנת חלקנו. זה תפקיד הבורא.התפנית המשמעותית קורית בד״כ עם הגעת הילד הראשון ואז זה סוג של ״משבר״. כי אז את כבר לא עצמאית ותלויה בו לחלוטין. בילד השני והשלישי וכו, זה כבר מובן ויש השלמה מלאה עם הסטטוס הקיים ואת אמא והמבוגר האחראי ואז גם יותר קל לך להתמודד. אל תחכי שיהיה לך כח והרבה כח. זה לא מגיע אף פעם. החיים דינאמיים ותמיד מלאים. פשוט תנו ל-ד׳ קרדיט ושלחו את יהבכם עליו. הוא כבר ידע מה ומתי הכי טוב עבורך. 

זמן לעצמך תצרי לבד. תחליטי על שעה בשבוע (או יותר אם מתאפשר) ותשקיעי בעצמך. אם בכושר, אם ביציאת איוורור עם חברה וגם עם הבעל חשוב מאוד. אבל הכל תלוי באיך את בוחרת לקבל את הסטטוס החדש והמבורך אני חייבת לציין. תחשבי על כאלה שלצערנו לא זוכים לזה ואת זכית! זה יתן לך כח להמשך בריא. בהצלחה!​

אחרי הלידה הראשונה שלי הרגשתי בדיוק כל
ב״ה ילדתי אחרי שנה ו7 חודשים שוב תינוקת מתוקה והפעם תוך שבוע התאוששתי לגמרי נפשית ומעט זמן אח״כ גם גופנית

אני מניחה שזאת לידה ראשונה
כי שם גם אני חוויתי את ההרגשה שבערך חרב עליי עולמי
השתנו סדרי עולם, ולא ברור מה לעשות עכשיו
מצד אחד אין דבר נפלא מהאוצר שנמצא לך בידיים
מצד שני הגוף והנפש השתנו כל כך, אין זמן לשום דבר שהיית עושה פעם..
אז תיאזרי בסבלנות, כי הכל חוזר- גם הגוף, וגם חלק מהזמן.
כשהילד גדל (עוד קצת..) הוא לומד להעסיק את עצמו ומפנה לך גם קצת זמן לעצמך
והגוף? הריון ולידה זה דבר מדהים עוצמתי ולא ניתן להשוואה לשום דבר אחר. אבל זה גם טראומה
וכמו מכל טראומה לוקח זמן לגוף להתאושש
תסתכלי על היצור שהבאת לעולם ותביני שאם הצלחת להביא דבר כזה, כנראה שאת כמה וכמה רמות מעל לסוג א שחשבת שאת לפני ההריון
וכל היתר- לאט לאט יסתדר..
המון נחת!!

הגוף מתבלה מהרגע שנולדים הוא מתחיל "תהליך הזדקנות"

 

איך את רוצה להגיע לגיל זקנה ? עם עשירייה מסביב או עם ילד אחד שאולי יזכור אותך?

 

גמני בהריון עכיו וחושבת לעצמי מה הולך להיהרס הפעם? אבל אחרי שקראתי את השאלה שלך הבנתי שבעצם את הגוף שלי את הכוחות שלי וכל מה ששייך לי אני רוצה לתת בשביל עוד נשמות מתוקות מתוקות עם הרבה נחת בהווה ובעתיד, ולא בשביל עבודה וחיים שגרתיים ללא ערך... 

 

(כביכול כל מה ששייך לי.. כי הכ-ל של הקב"ה ואולי אם נחשוב ככה אז נבין שהכלי-גוף שה' נתן לנו זה כדי להוריד עוד נשמות לעולם הזה הגשמי לבנות לו יתברך דירה בתחתונים. אז בטוח אין בל תשחית אלא להיפך ככה מעלים בקדושה)

 

 

זה לא קל ולא פשוט אבל מי אמר שבאנו לעולם הזה כדי לנוח??

 

 

מעכשיו תחשבי טוב על עצמך!
טפחי את עצמך במה שאת אוהבת ומדבר אלייך.
תנסי להרגיש הכי טוב בעולם. כמובן אם צריך להרזות וכדו' תעשי זאת בהמשך.
אבל אל תראי שחורות.
עכשיו את חלשה ועדיין אחרי לידה.
ולאט לאט, אין צורך לחשוב על עוד הריון. קחי ת'זמן.
תתאוששי ואת כבר תרגישי שאת חוזרת לעצמך.
אבל לעולם זה לא יהיה אחד על אחד אז אל תצפי.
התבגרת, הבאת ילד לעולם!! זאת גבורת נפש וגוף!!

מתי מתאוששים?הלחץ הזה עושה לי הכי רע?

ואני לא צריכה דיאטה ירדתי במשקל יותר מלפני ההריון.

כל אחת וכוחותיה!! ובעלה ומשפחתה והנתונים שלה!!
וכיף לך לפחות את לא צריכה דיאטה.
סליחה, אולי אני מדליקה אותך בקטע הזה. אבל אם יש משהו שמעצבן אותי בהריון זאת ההשמנה שאח"כ לא עוברת.
קחי תזמן. אל תסתכלי על אף אחד. רק על בעלך!!
ביחד תקבלו החלטות.
וההתאוששות לוקחת זמן. עד שנה התינוק בעצמו צורך המון אנרגיות.
אני בעצמי שנה אחרי לידה ורק עכשיו מתחילה לחיות בלילה ולא לקרוס... ולהספיק ביום דברים.
אל תדאגי.

איך לא להיות מושפעת מלחץ חברתי בנושא

עוד הרבה נשים שלוקח זמן להתאושש. אז כן, יש נשים שתוך חודשיים חזרו לעצמן אבל לרוב לוקח יותר. לא סתם יש הרבה רבנים שפוסקים ששנתיים אחרי לידה אישה נחשבת יולדת (לא צמה, מתירים מניעה אוטומטית ועוד דברים דומים)

קחי את הזמן. תשקיעי בעצמך. שמונה חודשים זה כלום.

כל אחת עוברת הריון שונה. לידה שונה ואחרי לידה בצורה שונה
בדיוק כמו שאצל כל אחת גם חוויית הטיפול בתינוק היא שונה.
ולעשות השוואות רק מחליש ומבלבל.

ה' בחולשה שנתן לך מאותת לך שתקשיבי לעצמך ותקבלי את מצבך ותשקיעי כוחות כרגע בלהתחזק, בלעזור לעצמך, בלנוח ולאכול טוב...ותשאירי את הלחץ לגבי העתיד לה'. את תהיי בכאן ועכשיו.
ותראי שבסוף זה יסתדר ותחזרי לכוחות ובעז''ה תזכי לעוד מתוקים קטנים בעיתו ובזמנו

אני נכנסתי להיריון שני שבעה חודשים אחרי הלידה הראשונה, וזה כי פתאום ראיתי את הבת שלי ומאוד רציתי עוד אחד כזה, ממש ככה פתאום הכה בי רצון עז.. ובעלי שאל אותי אם אני בטוחה, אם אני זוכרת איזה קשה היה לי בהיריון הקודם ואחרי הלידה וההנקה.. אבל זה הרגיש לי נכון. עכשיו אני חצי שנה אחרי הלידה השניה ועדיין לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו. אני מאמינה שכשמגיע הזמן הנכון הגוף והנפש יודעים, אבל צריך להקשיב להם ורק להם ולא להיות מושפעים מהסביבה
עוד מישהו שכדאי להקשיב לו- החצי השני שלך ואמא

תרוויחי גם חיזוק גופני וגם כיף שיעלה לך מורלית את התחושה שאת משקיעה בעצמך

ומטפחת את עצמך

יש משפט שקראתי שנותן לי פרספקטיבה ממש טובה:

 

על כל אישה שמצטערת על איך שהגוף של השתנה בהריון ולידה, יש אישה שמייחלת ומורידה דמעות שרק תזכה....

זה מאוד עוזר להרגשה אני רק שנה אחרי לידה ותרגול יוגה הרגשתי שהגוף מתחיל... לחזור לעצמו

יכול להיות שזה מתיש אותך. תשקיעי בעצמך בתזונה נכונה, לשתות המון, ויטמינים. ולצאת החוצה בשביל המצב רוח . תנסי לחשוב מה עושה לך טוב ולהגיע לדברים האלה.
ועוד משהו- אל תסתכלי על אחרות. לכל אחת יש את ההתמודדות שלה. אני ב"ה ארבעה חודשים אחרי לידה, חזקה ונראת נהדר, אבל מאוד קשה לי עם כל הצלקות-לידה ראשונה מליון קרעים וצלקות למטה, ולידה שניה קיסרי עם צלקת ענקית...

בהצלחה!

הכי עוזר פשוט לעבוד למשל את מרגישה חולשה תרשמי לחדר כושר... אולי נפשית לא טוב אז בילוי אהוב פעם בשבוע
אולפני הריון נוסף חשוב שתרגישי נינוחה בעצמך אז קחי את הזמן, גם חמש שש שנים זה הפסקה לגיטימית, אם זו התחושה שלך
העיקר בקצב שלך לא למען בעלך זה חייב לבוא ממל

היא סיפרה שקיבלה מחמאה אחרי לידה ראשונה, שהיא נראית נהדר וממש לא רואים עליה.
היא סיפרה שזה היה קצת פוגע-
"עבדתי קשה על זה ואני רוצה להראות אמא"

אז אני לא כזאת, עודף המשקל מציק לי מאוד מאוד מאוד, אבל יש דברים שגם אחרי דיאטה לא חוזרים לעצמם, מבנה האגן והשדיים, סימני המתיחה ועור רפוי בבטן. והמשפט הזה עזר לי להבין שמה שהיה לא יהיה עוד ולקבל את עצמי באהבה.
כמובן שכל דבר שמציק ואפשר לטפל אז קדימה- כאבים שונים, דליפת שתן במאמץ, עייפות.
הרבה מאוד עושה הזמן, התינוק גדל וישן יותר בלילה והגוף מתחזק לאט לאט, שנתיים לוקח לגוף להחלים באמת מלידה! פעם נשים לא היו מקבלות מחזור שנתיים.
תני לעצמך לנוח, תתחילי לעבוד על עצמך לא לפזול החוצה, אל תשווי את עצמך לאף אחד, כמו שמבחינה כלכלית או בנושא זוגיות זה ממש רע להשוות את עצמך לחברה שלך, אז גם בעניין תכנון משפחה תקחי בחשבון רק את השיקולים שלך ושל בעלך בלי להכניס את הסביבה לעניין.

שכתבו.התחלתי טעימות ולצאת לעבודה קצת והתחושות הסתדרו 

עכשיו נשאר רק להסתדר עם קשיי האשמה

שאני לא כל הזמן אמא..

ועוד משהו מצחיק כשהנקתי אחין שלי בן 3 ראה את הסימני מתיחה ואמר וואי זה כמו סבתא!

זה הולך איתי מאז ונותן טעם חמוץ של ענתיקה יד 3...

זהו שיחררתי

וגם אני רוצה להרגיש אמא אבל תרבות המערב מכניסה תמונות אחרות לראש..

תאכלי בשלושה ימים הבאים שניים שלושה אגוזי ברזיל ליום - תחלקי את הכמות לכמה פעמים.

אחר כך תרדי בכמות.

יש בהם חומר שנקרא סלניום אם אני זוכרת נכון את שמו,

ולא טוב לאכול ממנו הרבה (מעט-כן)

ההמלצה לא יותר מ2 ליום

אפשר באופן יוצא דופן לאכול גם שלושה ליום.

מוגבל ללא יותר משלושה ימים.

לא קורה שום אסון. אם מותר שניים, אפשר גם שלושה - כאמור, למס' ימים מוגבל.

 

הפותחת כנראה איבדה המון מגנזיום אם הגיעה למצב כזה.

אני אוכלת שניים אבל אפילו לא כל יום 

עובר בהמשך לבד.

בזמן ההתכווצות עצמה נסי לעשות מתיחה של הרגל ועיסויים,זה מאוד עזר לי. יש כאלה שעוזר להן להתיישב עם הרגל ישרה על הרצפה הקרה..

הרגל נרשמת, וזה לא עובר!
ימים שלמים
כבר חודשיים וזה רק הולך ומתגבר מבחינת פרקי הזמן

בפרט כשצורכים אותו באופן מתון דרך תזונה?

אין מצווה לסבול.

המגנזיום חשוב גם לאיזון משק הסידן בגוף. לא כדאי לצבור חיסרון ממנו.

התכוונתי לנטילה של תוסף. בננה אפשר לאכול.

לפותחת, נסי לבקש - אולי מרופאת הנשים שלך - בדיקת דם.

ואני לא חושבת שזה מחסור במגנזיום( שגורם להתכוצות ברגלים), אני חושבת שהיא סובלת כמוני מלחץ על עצב.
לפותחת- הכאבים וההרדמות של הרגל הם בירך? אם כן זה כנראה לחץ על העצבים ודברו לפני כשבוע על פתרון לבעיה אצל אוסטאופטית..

מקורן במחסור (רב יותר מאשר בעוית בשרירי הרגליים) במגנזיום.

זה לא כאב, זה קצת קרוב לאובדן תחושה.

והאם יש טעם ללכת לרופא כלי דם ?

 

אם את רוצה מורחבת אני לא יודעת

מבחינת בריאות והיריון מאוחר? לא יודעת.
אבל אני בתור ילדה "בגיל מאוחר" יכולה להגיד לך שלהורים שלי אנחנו פשוט מתנה (חחח כן עפתי על עצמי) אבל לחשוב שאחי התחתן לפני 8 שנים והם היו צריכים לחיות מגיל 50 לבד? זה יותר נחמד שיש עוד 2 קטנטנות ;)

הכל היה תקין ב"ה. וההריון היה קל יותר מכל ההריונות הקודמים.

יש ציבורים שרק מתחילים את הילודה בגיל הזה.. בגלל הקריירה וכו..

תשאלי כבר את הרופא.

אז לכי על זה כמה שיותר מהר.. חלון הזמן הולך ונהיה קצר

ונשמע שאת בקטע גם אם לא ב100%

אם יש לך כוחות לגדל עכשיו ילד אז אשרייך ועופי על זה!!

אני עוד לא שם, והלואי ויהיו לי כוחות לחשוב על ילד בגיל 40, אבל אם אמא שלי לא היתה חושבת ככה אני לא הייתי כאן היום (נולדתי לאמא בת 42 )

ילדה מופלאה וכשרונית.
היא כן קצת יותר רגישה פיזית לעומת שאר האחים.. בטן רגישה, חילופי עונות וכו.. לא יודעת אם אפשר לקשר את זה

לשמחתי בעיקר מההריון הקודם, ולא מהנוכחי..

האמת שמה שעזר לי מאוד זה ללכת לשחות. לא יודעת אם יש לך כזאת אופציה, אבל אם כן אני מאוד ממליצה

המים עושים פלאים.. אפילו לעשות הליכה במים

מעבר לזה שזה כיף גדול כי את מרגישה קלילה, זה גם עזר לי עם הכאב..

תרגישי טוב

מרגיש לי לא נורמלי בעליל. הולכת כמו ברווזה והכל כואב ותפוס...

אחרי שהתחלתי לשחות

האמת שהאורטופד המליץ לי על זה, בדק ואמר שהכל בסדר והמליץ על שחיה.

אולי שווה לקבוע תור לאורטופד, לוודא שהכל בסדר..

 

אם השרירים תפוסים זה יכול להיות מהנפילה, ויש משחות שמותרות בהריון. אני לא זוכרת את השם, אבל נתנו לי כאלה.. (למרות שלא נפלתי,, אבל השרירים אכן היו תפוסים..)

 

 

ובחורף אני מייבשת עם מייבש שיער

אני ישנה עם שיער פזור ועד הבוקר הכל יבש.

פשוט מכבסים את המטפחות תדיר..

ואין שום חשש של עובש, כי בד זה דבר נושם.

ההיפך, נשאר ריח מעולה... (:

יוצא לי המון פעמים שאני שמה מטפחת על שיער רטוב, חוץ מגירודים בראש זה לא גורם למשהו מיוחד, ממליצה לך אם יש לך סבלנות ליבש עם מייבש שיער אחרת הכירודים נורא מעצבנים

ואז השיער מספיק להתייבש עד שבת בשאר הימים אני מתקלחת בערב והוא מתייבש עד הבוקר אבל זה באמת תלוי אם את הולכת בבית בלי מטפחת או לא. (חשוב לי שהוא יתייבש גם בגלל הנפח שהוא יוצר וגם בגלל הקצת שיער שאני מוציאה מקדימה שיתייבש יפה)

א. נשמע שכן,אולי זה בכלל לא קשור לתופעות הריון (וירוס וכו') ואולי פונקת באיזה שינוי של ההורמונים שגרם לכך.

ב. זה יכול להופיע בכל שלב, זה בצלעות או בטן עליונה?

ג. גם לי היה.עבר לי בפתאומיות בשלב מסוים. אם הרגל נראית בסדר אז זה לא מדאיג.

 

הריון כיפי ומועיל

אני בשבוע 20 ב''ה.
לא נראה לי כ''כ שאני יודעת להבחין בין צלעות לבטן עליונה,
נדמה לי שצלעות,
כי זה לפני הבטן בכלל, זה בדיוק מתחת לחזה.

אבל כשביררתי כמעט סגרתי עם פרגניקר.
הם לא הכי יקרים, גם לא הכי זולים,
אבל בודקים יותר מומים,
ומתחייבים לתוצאה של שלילי וחיובי ולא באחוזים.

תודה. כל כך קשה להשיג מידע אמין ולא פרסומי.

ושמעתי מכמה חברות שהרב אמר להם שלא עושים.

אני לא חושבת שאי בדיקה זו תגרום לך לחוסר שלוות נפש שלוות הנפש תוכל לבא לך דוקא אם לא תכניס את עצמך איפה כדאי לעשות ואיפה להשקיע ואם להאמין למזכירה או לא.

אנחנו עושים תבדיקות המותרות מתפללים ומאמינים כיהודים..

זאת דעתי בלבד.

אני לא צעירה, ויש לנו הרבה ילדים, ברוך ה׳.
הרב בורשטיין בעצם היה בעד מי שפיר, אבל מכיוון שאני מאד נרתעת מזה, אמר שנעשה את הבדיקת דם.
האמת שאני עוד לא יודעת מה נעשה במקרה של חלילה תשובה לא טובה, אבל קודם כל נדע, ובעז״ה נדע רק טוב!

גם אנחנו קיבלנו ממכון פוע"ה הדרכה לעשות את הבדיקה.
אבל החלטנו בעלי ואני שבכ"מ אנחנו לא הולכים להפיל, לא משנה מה תהיה התוצאה.
חלק מהשיקול זה שגם אם עובר אחד יוגדר כחולה,
ההפלה שלו עלולה לגרום גם להפלה של השני.
אבל היו עוד שיקולים.
בעיקרון אני כן בעד לבדוק, אם תהיה לזה השלכה מעשית.

ובחברה שונה בהריון הנוכחי.

זה לא משנה איפה תעשי. כל החברות אמינות.

גם אני "מבוגרת" עם ילדים בבית ואני ממש שמחה שעשיתי את הבדיקה הזו.

בהצלחה!!

הרופא שלי אמר לי לעשות בחברה שזה יוצא הכי זול ושאין צורך לעשות את המורחבת כי העיקר בגיל מבוגר זה בדיקה של תסמונת דאון. בדיקת פנורמה יצאה לי הכי זול עם השתתפות מסוימת של המאוחדת.
דרך אגב כללית ומכבי ממש משתתפות בצורה משמעותית עד כמה שידוע לי בחלק מהבדיקות וזה יוצא לא נורא יקר.

כדאי לבדוק.
ותמיד תלוי מה הסיבות לבדיקה בשביל לקבוע מה בדיוק צריך לבדוק.

תודה.

אבל אם מתקשרים לשם יש רבנים משיבים, והם עונים בשמחה על שאלות כאלו ואחרות. בהצלחה!

בעיקרון בכל עניין הבדיקות (מי שפיר או במקרה הזה, בדיקת הדם) ההמלצה של משרד הבריאות היא סיכוי גדול מ1:380. מכיוון שאם הגיל הסיכון לת"ד עולה, גיל 35 מוגדר כסיכון כזה ולכן מעל גיל כזה מומלץ לכל הנשים באופן גורף לבצע מי שפיר (ומכאן נובעת גם ההמלצה לבדיקת הדם).

חשוב לשים לב שאם השקיפות יצא ממש טובה, זה מפחית בהרבה (ולפעמים יורד אף מתחת לסיכון הכללי ואז אין מה להילחץ) או חלילה, אם את צעירה והשקיפות גדולה אז יש מה לשקול מי שפיר (ומימלא גם בדיקת דם).

מקווה שזה עונה לשאלתך..

גם אם יש רבנים שלא ממליצים, זה שונה במהותו.
מי שפיר יוצרת איזה סיכון להפלה, ולכן יש צורך באישור רב כדי לעשות אותה.
בדיקת הדם היא בדיקת דם, את יכולה לעשות כמה שבא לך ואיזה שבא לך..
וכמובן תמיד אפשר לשאול רב להנחיה, אבל זה לא אותו סוג שאלה. לא דומה בכלל.

לפותחת, תשאלי את רופא הנשים, הם אמורים לדעת.
אני עשיתי ניפטי שזה פרגניקר, אבל זה היה לפני כשנתיים והחברות כל הזמן מתעדכנות אז כדאי לשאול מחדש..

בגלל עניינים שיווקיים מציגים בדיקה זו כמחליפה מי שפיר (זה לא נכון)

לעניין תסמונת דאון (ועוד ארבעה שינויים כרומוזמליים שיעילות הבדיקה שלהם נמוכה יותר) היא אכן חוסכת ברוב המקרים (במקרה של גיל, יכול להיות יעיל- שוב, כתלות בשקיפות ובסיכויים הסופיים שיצאו לך מהסקר שליש ראשון).

בתור מישהי מהתחום, רק רציתי לציין שבמידה וח"ו התשובה לא טובה, יש צורך גם כך במי שפיר, כי לא מדובר בבדיקה אבחנתית! אלא בבדיקה סטטיסטית עם יעילות גבוהה ביותר.

שוב, בסטטיסטיקה תמיד יש טעויות (גם בזה), במקרה של דאון מדובר ב2%.

במקרה של תאומים או הריון שהתחיל כתאומים, הבדיקה לא מתאימה.

מאיפה הבאת  את הנתון הזה? (לא בזלזלול, שאלה כנה)

מאיפה הבאת  את הנתון הזה? (לא בזלזול, שאלה כנה)

לא נתון של חברה מסויימת אלא מהלימודים באוניברסיטה,

אני יכולה לבדוק שוב,

כמובן שמטבע הדברים ללימודים מגיעים גם הסיפורים על טעויות ולא רק על הצלחות...

השאלה גם איזה ערך מספרי נתת פ

(האם התיחסת ל-PPV/NPV או לספיציפיות ורגישות

כל אחד מהם יתן לך נתונים שונים ותלוי גיל ועוד

בדקתי ארבע בדיקות ואז לפני כשלושה שבועות חברה שלי הוסיפה לי עוד אחת לרשימה,גנומיטי ולפי מה שהבנתי ממנה והיא מהתחום, זו הבדיקה המתקדמת ביותר מבין הבדיקות

אני לא יודעת מה בדיוק המחיר שלה כיוון שלא בררתי בעצמי אני רוצה להאמין שכמו שלאחרות שיש סבסוד מסויים דרך הקופה או הביטוח אז בטח גם לזו יש

אמורים לחזור אלי עם העניין

כך אמר לי רב אחר בפועה.

הוא אמר שכולם פחות או יותר אותו הדבר. עשיתי לאחרונה את הבדיקה הבסיסית בחברה שזה עלה 2700. הקופה החזירה כ-800. שווה ממש. מאד מרגיע וללא סיכון. תשובות מהירות. את התור קבעתי המיום למחר. בהצלחה! 

התשובה שקיבלת קצת מסבכת...

בכלל לא בטוח שזה משהו שנשים מקפידות עליו.

 

אני מציעה לשאול את הרב בן שלמה.

האם אתן מקפידות שלא יישארו לכן על העור סימנים של פלסטר?
(לא לפני מקווה דווקא, כי אז ברור שמורידים אם לא מאבדים את הראש..)

זה יורד מעצמו בהמשך.

ובטח לא עקבות קטנים כל כך כמו שנשארו אצלך.

 

לי פעם נשאר גלד של שריטה, די ארוך - משהו כמו 3 ס"מ, מתחת לחזה לכיוון המותן, והרב התיר. ועוד זה היה לפני שהיינו יחד, מיד אחרי טבילה.

תרמתי דם, והפלסטר הוא מזה, הסימנים שנשארו הם בזרוע, ליד פנים המרפק, בחלק שלכיוון הגוף.
האם את, אשה אקראית, מקפידה להוריד לכלוך כזה מהזרוע, או שמחכה שירד לבד?
תודה רבה למי שכבר ענתה.
אני מכירה את ההלכה וסומכת על הרב שלנו. יש בעניין חציצה חשיבות גם להקפדה של אשה על עצמה, וגם למה שרוב הנשים מקפידות. לכן אני שואלת כאן. שוב תודה רבה לעונות.

בסתם ככה גם אני לא מקפידה על דבר כזה

לדוג אם זה מקום שמכוסה בבגד סביר שנשים פחות מקפידות לא?

כמו בדברים אחרים שתלויים בך ספציפית. אם נניח אישה לא מורידה שערות ברגליים אף פעם (הממ..יש כאלה..) אז גם למקווה היא לא צריכה.

אז תחשבי עם עצמך- אם זה משהו שהיה מטריד אותך ביום יום, שהיית טורחת להוריד אותו כדי להרגיש נקיה, או לא?

זאת העובדה שטבלת עם זה?

 

לא היית מופתעת לגלות סתם ככה שנשאר לך שאריות?

 

אם זה הדבר היחיד שהפריע לך, אז התשובה היא שאת לא מקפידה על זה.

אם את ממש פדנטית ובדרך כלל לא היית מפספסת את זה, אז נקרא שאת מקפידה על זה.

 

מוזר לי שהרב הגדיר את זה שצריך להיות משהו של רוב הנשים, עד כמה שידוע לי זה משתנה לפי כל אשה.

(למשל, רוב הנשים מורידות שערות ברגליים, אבל זה לא חציצה)

ואם כן, עדכנת את הרב בנתון הזה?

לפסוק כזה דבר זה מאוד חמור וכמעט אף פעם לא פוסקים ככה.

חוץ מזה שהתשובה שהוא נתן לך זו לא תשובה. אתה הרב ואתה אמור לדעת אם זה נחשב חציצה או לא.

 

תשאלי את הרב דוב ליאור.

 

אז זה פחות בעייתי, אבל אם במקום גלוי ובאמת מפריע לך וכך ענה הרב, אז כדאי לוודא שהבין את כל הנתונים: אם כבר הייתם יחד, עד כמה זה מפריע לך וכו', ואם שואלים רב אחר- זה ודאי מותר, אך צריך לומר ששאלתם קודם רב וענה אחרת, אפשר לסייג ששכחתם לומר פרט וכו', אך הרב צריך לדעת שכבר פסקו- מבחינה הלכתית אתם "מחוייבים" לפסיקה הראשונה, אלא אם כמו שהזכרתי, יש לך תחושה שלא הבין או לא ידע את כל מה שקשור לשאלה. בהצלחה ובשמחה. 

גם אז אפשר לשאול רב נוסף.

גם אם נניח שאכן את צריכה לטבול שוב.

זה יכול להיות מאוד מייסר לחשוב על זה כל הזמן.

עדיף שתשמחי שעלית על זה, ושהלכת בדרך הנכונה, שאלת רב, קיבלת תשובה ועשית מה שאת צריכה לעשות.

מה לעשות, אנחנו רק בני אדם.

זה מסוג הדברים שיורד עם הזמן אלא אם כן משפשפים את זה עם אצטון או משהו כזה....

מספיק שאחד אנונימי חמד לו לצון וענה המון פעמים "אני לא הייתי מקפידה" וזה נראה לך ש"רוב הנשים לא היו מקפידות"

גם לא במקום שרואים.
בטח שלא כשלא רואים.

זה גם ככה יורד לבד

אם היית הולכת ככה לחתונה?
זה מין מבדק כזה...
יכול להיות גם במקרה כזה. אני אישית לא הייתי מתרגשת מכזה לכלוך.
ואגב אם פיספסת את זה. זה כבר סימן שזה לא כזה חשוב
לא באה לזלזל חלילה בך או ברב שלך, רק אל תתבאסי, את בנ"א והכל בסדר.

אם זה לא יורד בקרצוף הרגיל במקלחת.. מחכה שירד לבד

ממליצה לך לשאול את הרופא.

ואשמח שתרשמי כאן מה ענה כ ממש מענין אותי.

ג לי הרופא אמר להשים בפי הטבעת והאחות אמרה רק נרתיק. מענין שלא אומרים אותו דבר.

 

לי אמרו לשים את אותו מטוש קודם בנרתיק ואז בפי הטבעת

מכניסים קודם לנרתיק (אין עמוק מידי. העיקר בעדינות לא להפצע)
אחרי שיוצאים מהנרתיק מושכים על העור אחורה לפי הטבעת. נוגעים בפי הטבעת (לא מכניסים) וזהו. סוגרים.
בהצלחה!

האם לחזור לאחר שכבר בצעת - זה כבר לא יודעת.
אם יצא חיובי לא משנה. אם יוצא שלילי לשאול רופא אם לחזור.

לגבי 1-זה לא מסוכן.

הסיבה לדגום גם מפי הטבעת היא כי מדובר בחיידק הנודד לנרתיק מפי הטבעת.
לכן רוצים לוודא שאינו נוכח כלל על הציר.

אז גם אם יש בפי הטבעת מה זה משנה?

קשה מאוד להימנע מזה בשירותים וכו'.