פיזיותרפיה, פילאטיס, תזונה ותפילה.

כמה זמן את אחרי לידה?

בהתחלה מאוד מאוד קשה. אי אפשר בכלל להעלות על הדעת עוד הריון.

כשיום אחד תרגישי שהתינוק כ"כ מתוק ושבעצם את רוצה עוד אחד- זה הזמן לעוד הריון בע"ה.

שמה שהגוף עבר בתשעה וחצי חודשים לוקחים תשעה וחצי חודשים להחזיר. מעבר לזה- מה מציק לך במיוחד? אפשר לחזק ולעבוד על דברים..הגוף הוא שרירים ורקמות שמתחדשות.

נהיה לי גם טחורים ופטריה.וחולשה עצומה.

אני עושה דברים בשביל זה אבל מרגישה בלויה .

סוג של  סוג ב'..

וכמובן שאני מודה על זה שזה בידיים מלאות והרבה נחת בלב

ואהבה  עוצמתית שבחיים לא ידעתי חצי ממנה.

אבל לא תכננתי להיות שבר כלי 

ואני תוהה האם בכל לידה נהרס עוד משהו

ומתי יהיה לי זמן לעצמי

וגם האם זה מספיק זמן להתאושש

ולהיכנס שוב להריון

או שלחכות עד שארגיש שיש לי מלא כח.

הרגשתי בדיוק ככה אחרי אחת הלידות. הרגשתי זקנה.

ב"ה שפגשתי שליחה טובה שעזרה לי לחזור לעצמי, לכוחות ולתחושת החיוניות.

גם הטחורים והפטריה נובעים מחולשה. 

קחי פרינטל בתור עזרה ראשונה.

מקצוע?

נראה לי אי צריכה לאכול טוב וסדר יום נורמלי

כדאי להמשיך איתו גם בתקופת ההנקה.

עזרה לי אשת מקצוע מהרפואה האלטרנטיבית.

יכולים להיות קשורים לחולשה מכמה סיבות:

1.רפיון של שריר פי הטבעת בגלל מחסור בויטמינים או מירלים רלוונטיים כמו סידן, D, מגנזיום.

2.מחסור בויטמין B5 שגורם לקהות בתחושה ולעצירות.

3.חולשה של מערכת העיכול ממחסור בויטמינים ומינרלים חשובים וכתוצאה מכך תפקוד לא מיטבי.

אבל הלידה הראשונה היא מהפך מבחינת הגוף ואחרי לידות חוזרות יש פחות שינויים.

אפשר לטפל בהרבה דברים ואני ממליצה לעשות בדיקת דם ולראות אם יש צורך בתוספי תזונה, ללכת לפיזיותרפיה של ריצפת האגן, לראות אם את יכולה לדאוג ליותר שעות שינה ותזונה טובה. 

יש דברים שלא ישתנו כבר, האגן מתרחב והוא לא יחזור להיות כמו של נערה,

יש דברים שההריון והלידה משנים אבל היו קורים גם ככה עם הגיל, 

גם לנשים שלא הרו מעולם השדיים עם הזמן יתחילו לצנוח וריצפת האגן תיחלש.

אם את מרגישה כל כך חלשה רגישית ופיזית אני הייתי מחכה להרגיש יותר טוב בגוף שלי ורק אז להיכנס להריון נוסף כדי לא להרגיש ברצף כזה שסוחט אותך.

זה קורה באיזור גיל שנה כמו שכתבו?

בעלי לא רוצה למנוע יותר מידי אם אין סיבה(לא אמר רמז...)

זה נקרא סיבה?

(לא יודעת מה להגיד לו..

והוא מתחשב מאוד ולא לחוץ  דווקא לעוד ילדים

רק רוצה לתכנן את העתיד...לדעת...

וזה טיפה מלחיץ אותי

אני רוצה להתרכז בהווה כמו שכתבו.

אבל הוא דוהר קדימה במחשבות ..

מחשבן כספים ומתי נעבור לדירה גדולה יותר)

מבינה אותו וגם אותי 

אבל אין לי מושג

פעם ראשונה...

אבל כולם אומרים ששתים והלאה זה קשה.

חז"ל אומרים שלוקח שנתיים עד שגוף האישה חוזר לעצמו,

אבל בהחלט יש דברים שהם לא הפיכים כמו שציינתי בהודעה למעלה ויש דברים שהרבה לפני שעוברים שנתיים חוזרים לעצמם. 

אני חושבת שכדאי לדבר על זה כזוג ולחשוב ביחד, אולי עוד הריון יעזור לך להעריך את כוחות החיים בגוף שלך? אולי זה יגרום לך לשקוע עוד יותר ולכעוס עליו? זה לא דבר שאפשר לזלזל בו.

רק את יודעת איזה צורך שלך חסר כרגע כדי שתוכלי למלא אותו ואולי אם תמצאו ביחד מה הנקודה יהיה קל יותר להעריך כמה זמן זה יקח ואיך לתכנן את העתיד.

לגבי זה ששתים ומעלה זה קשה, לא בהכרח, יש הרבה נשים שהלידה הראשונה וגידול ילד ראשון היו הכי קשים עבורם וההמשך הלך חלק ויש כאלה שהורות לילד ראשון היתה להן נורא טבעית ואת הבום הן קיבלו בילד השני זה מאד אינדוודואלי. 

לעניות דעתי, לתכנן את העתיד אינו מנת חלקנו. זה תפקיד הבורא.התפנית המשמעותית קורית בד״כ עם הגעת הילד הראשון ואז זה סוג של ״משבר״. כי אז את כבר לא עצמאית ותלויה בו לחלוטין. בילד השני והשלישי וכו, זה כבר מובן ויש השלמה מלאה עם הסטטוס הקיים ואת אמא והמבוגר האחראי ואז גם יותר קל לך להתמודד. אל תחכי שיהיה לך כח והרבה כח. זה לא מגיע אף פעם. החיים דינאמיים ותמיד מלאים. פשוט תנו ל-ד׳ קרדיט ושלחו את יהבכם עליו. הוא כבר ידע מה ומתי הכי טוב עבורך. 

זמן לעצמך תצרי לבד. תחליטי על שעה בשבוע (או יותר אם מתאפשר) ותשקיעי בעצמך. אם בכושר, אם ביציאת איוורור עם חברה וגם עם הבעל חשוב מאוד. אבל הכל תלוי באיך את בוחרת לקבל את הסטטוס החדש והמבורך אני חייבת לציין. תחשבי על כאלה שלצערנו לא זוכים לזה ואת זכית! זה יתן לך כח להמשך בריא. בהצלחה!​

הגוף מתבלה מהרגע שנולדים הוא מתחיל "תהליך הזדקנות"

איך את רוצה להגיע לגיל זקנה ? עם עשירייה מסביב או עם ילד אחד שאולי יזכור אותך?

גמני בהריון עכיו וחושבת לעצמי מה הולך להיהרס הפעם? אבל אחרי שקראתי את השאלה שלך הבנתי שבעצם את הגוף שלי את הכוחות שלי וכל מה ששייך לי אני רוצה לתת בשביל עוד נשמות מתוקות מתוקות עם הרבה נחת בהווה ובעתיד, ולא בשביל עבודה וחיים שגרתיים ללא ערך... 

(כביכול כל מה ששייך לי.. כי הכ-ל של הקב"ה ואולי אם נחשוב ככה אז נבין שהכלי-גוף שה' נתן לנו זה כדי להוריד עוד נשמות לעולם הזה הגשמי לבנות לו יתברך דירה בתחתונים. אז בטוח אין בל תשחית אלא להיפך ככה מעלים בקדושה)

זה לא קל ולא פשוט אבל מי אמר שבאנו לעולם הזה כדי לנוח??

מתי מתאוששים?הלחץ הזה עושה לי הכי רע?

ואני לא צריכה דיאטה ירדתי במשקל יותר מלפני ההריון.

תרוויחי גם חיזוק גופני וגם כיף שיעלה לך מורלית את התחושה שאת משקיעה בעצמך

ומטפחת את עצמך

יש משפט שקראתי שנותן לי פרספקטיבה ממש טובה:

על כל אישה שמצטערת על איך שהגוף של השתנה בהריון ולידה, יש אישה שמייחלת ומורידה דמעות שרק תזכה....

שכתבו.התחלתי טעימות ולצאת לעבודה קצת והתחושות הסתדרו 

עכשיו נשאר רק להסתדר עם קשיי האשמה

שאני לא כל הזמן אמא..

ועוד משהו מצחיק כשהנקתי אחין שלי בן 3 ראה את הסימני מתיחה ואמר וואי זה כמו סבתא!

זה הולך איתי מאז ונותן טעם חמוץ של ענתיקה יד 3...

זהו שיחררתי

וגם אני רוצה להרגיש אמא אבל תרבות המערב מכניסה תמונות אחרות לראש..

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...