הם לא בדיוק באים והולכים אבל מצד שני העצומה כן משתנה
שבוע 39+4
הם לא בדיוק באים והולכים אבל מצד שני העצומה כן משתנה
שבוע 39+4
הגוף מכין את עצמו ללידה,
אם את כאובה כדאי להיבדק.
אם את יודעת שזה לא כאבים של צירים אפקטיביים, מקלחת של מים זורמים חמימים על הבטן והגב, עוזרת לעמעם את הכאב ומאפשרת לצירים להיות אפקטיביים יותר. כל יום שעובר את מתקרבת יותר לבייבי 😁
מרגש..
חודש תשיעי
לא במיטבי בלשון המעטה
ופשוט נחתתי לשנצ של שעתיים בצהריים הקטן ישן והגדולה שחקה לידי אבל ממש מרגישה רע זה קורה לא מעט בסמן האחרון אני 9שוט קורסת והיא נשארת לבד לשחק במשך שעתיים.
קמתי והייתי איתם קצת ואז אמא שלי התקשרה עכשיו הקשר בינינו איכשהוא בשנה האחרונה התהפך ואני הפכתי להיות התומכת שלה במקום הפוך.
ואין אין לי כלים להכיל את זה בהריון קשה עוד שתי פיצים רחוקה מכל סיוע אפשרי
ועכשיו גם רגשית היא לא מכילה ולא מתעניינת ומצפה ממני.
קמתי ממש בטוב מהשינה אז דווקא היה לי כוחות ושיתפתי פעןלה ותמכתי בה מה שהאריך את השיחה מאד.
תוך כדי הייתי איתם ממש דברו איתי ועצרץי את אמא שלי.
בקשו דבקים ועשינו אבל הם גן שחקו שתיהם ביחד ולכן זה היה לי אפשרי.
גמרתי את השיחה ונתתי להם ארוחת ערס.
שירים סיפורים חיבוקים כנל מקלחות והשכבות.
אבל השעתיים שינה האלה שנהיה כמעט קבוע שעל זה לבד יש לי מצפון+ הטלפון הזה
ושוב יצאתי עם הרגשת האמא המזניחה.
מה הייתן עןשות?
אשמח להתייחסות נפרדת באופן כללי לשנצ ולהתייחסות ספציפית להיום
אוף דמעות. למה אימהות זה ככ הרבה מצפון?!
לאמא גם יש צרכים ורצונות משל עצמה.
זה לא מזניחה אם את לא עבורה 24/7....
בעיני אם את מרגישה צורך לישון בצהריים ויש לך את היכולת לעשות את זה כדי לאגור כוחות לסדר ערב המתיש כל כך אז זה נפלא שאת מספקת לעצמך את זה!
אני הייתי מאוד גאה בעצמי אם הייתי מצליחה
אמא מדהימה.
בעצמך כתבת שקמת עם כוחות אחרי השנ''צ,
בטוחה שאת אמא יותר יעילה, סבלנית, מכילה, אוהבת כשיש לך כוחות. אז קחי את השנ''צ הזה בתור ''אני מכינה לכם אמא'' (יש ביטוי כזה ביידיש , שאמא הולכת לנוח בחדר היא אומרת להם - אני הולכת להכין לכם אמא... זה ממש ככה) . אנחנו בנות אדם, הכוחות הפיזיים שלנו מוגבלים, מה לעשות, לפעמים צריך גם להתפנות, לאכול, ולישון. בעיקר בהריון הגוף חייב מנוחה, אין מה לעשות.
אם היא לא בוכה, והיא בטוב, מהמם בעיני! גם מפתחת עצמאות, דמיון, התמודדות וגם היא יודעת שאמא פה. אני בטוחה שאם יש לה משהו חשוב היא תעיר אותך, ילדים זה לא עם כל כך מתחשב 🤗 אז אם לא טוב לה היא תדאג לעדכן אותך במיידי...
חוצמיזה, חיבוק על השיחות עם אמא שסוחטים נפשית... ממש לא פשוט!
למה מזניחה???
שיחקו יפה- היה להם טוב
דאגת להם לכל מה שהם צריכים
למה מזניחה??
מה את חייבת כל הזמןןן לשחק איתם? הם משחקים יפה לבד! למה לא?
ואת בתשיעי!!! בטח שאת חייבת שנ"צ!
את גם האמא של העובר שבתוכך שגורם לך לעייפות ואת חייבת את השינה הזאת...
אני הזמנתי, אבל בהריון. אשמח לשמוע מניסיון, במיוחד בתקופת הנקה איך היה עם המכשיר, ובכלל - כמה מומלץ בעיניכן.
אני כבר מעל 20 שנה עם מכשיר הסרת שיער (אפילציה) של בראון.. וכבר מחכה ממש להסרה יותר משמעותית. כזו שמחזיקה הרבה יותר זמן עד שכמעט כבר לא צריך להתעסק בזה
יש הרבה יתרונות לשיטה הזו, על פני הלייזר.
ואני פונה לאלו שהתנסו בו כדי לשמוע מניסיון אישי.
לייזר גם כואב יותר וגם יקר יותר. במכשירים הביתיים שיטת הrpl לא מוגבלת בכמות ההבזקים לעומת הלייזר, והמכשיר ניתן להעברה בין משתמשים, ויש עוד רשימה של יתרונות...
הוא יחסית חדש.
אני ואחותי משתמשות במקביל (אחרי שנסיים נעביר לאחיות הבאות..)
אחותי אמרה שהיא רואה )אחרי טיפול אחד( שיש פחות צמיחה..
אני מניקה וזה סבבה ממש.
בת חן וייל לא מזמן עשתה מבצע על זה, אחרי שניסתה בעצמה והיא אמרה שממש ממליצה.
בכל מקרה, אפשר להחזיר תוך חודשיים במקרה ולא מרוצים.
(אם את מעוניינת לקנות, תכתבי לי ואני אפנה אליך בפרטי. יכולה להשיג לך הנחה)
shilohaרק שאני בהריון, והזמנתי ורק אז הבנתי שלהריון זה לא מתאים. אז אתן לבת שלי להתנסות בינתיים...
רציתי להתרשם מעוד בנות עם נסיון...
תודה
שמעתי ממש הרבה המלצות עליו אז חושבת שכדאי לך לנסות
אצלינו זה לא פתר את הבעיה, כן היה שיפור מסויים בסוף
בהצלחה! ריפלוקס זה קשוח ממש... לנו מה שעזר זה לתת תרופה
עוקבת וזליחה שנדחפת
למה את ממליצה עליו אם לא עזר לכם?
וגם, אני בגישה שעדיף לנסות הכל כדי להקל על הילד שלי. ככה שגם אם ניסיתי וזה לא עזר, לפחות אני יודעת שעשיתי כל מה שאני יכולה ואין לי מצפון
זה כן עזר אצלינו קצת, אחרי 4 טיפולים
אם יש לך שאלה ספציפית יכולה לנסות לענות
היה לנו כמה סיבות וכולן נפתרו אחת אחת..
היינו אצלו עם תינוק בן שבועיים
הפעם מתכננת בסיציאה מהבית חולים לעצור אצלו
אברהם סופר
0507735555
משהו כזה..
ממליצה מאוד אותנו זה ממש הציל
הלכנו אליו מכמה סיבות:
1. הילד לא נצמד - בגלל סוג הלידה שריר היניקה נתפס. אחרי טיפול אחד הילד נצמד בצורה מדהימה אבל זה כבר היה אחרי שהתרגלתי לשאיבות ובקבוקים ולא היה לי כח לחזור אחורה
2. בשלב מסוים הוא בכה המוןןןןןןןן. במיוחד בלילה פשוט התעורר כל שעה בצרחות. הלכנו לרופא ילדים שהציע לעשות טיפול כזה. גם בטענה שאולי שריר נתפס במהלך הלידה בגלל סוג הלידה. אחרי הטיפול אצלו קיבלנו ילד חדש!!!!!!!!!!
3. היה לו העדפת צד, שוב אמרו לנו שבטח זה שריר שנתפס וגם במקרה הזה הכל עבר
הוא פשוט לא הסתכל לצד ימין או שמאל, סובב קצת את העיניים וזהו. אחרי הטיפול הכל היה משוחרר
אברהפ סופר המליץ לנו לחזור אחרי תקופה שוב להשלמת הטיפול ולא חזרנו כי לא ראינו צורך
של המזכירה
0543063653
במסגרת בעיית היניקה זה לא פתר רק את הבעיה של ההנקה
גם מבקבוק הוא לא שתה כמו שצריך
הוא לא אכל מהפה פנימה, אלא אימץ את שרירי השפתיים כדי להוציא מהבקבוק
ככה שגם כל השפה שלו הייתה קצת נפוחה מהמאמץ
הוא גם היה מתסכל קצת סביב האוכל
ילד ראשון לא חשבתי שיש עם זה בעיה
רק אחרי שהלכנו שמתי לב להבדל..
לאחר מעשה שמעתי מיועצת הנקה שיש בתי יולדות בחול שכל התינוקיםפ מקבלים באופן גורף טיפול כזה
פה בארץ זה לא נכנס..
אני בפעם הקודמת באמת לא הלך
בשיניים החזקתי את עצמי בשאיבות
כל-כך מקווה שהפעם בורא עולם יעזור לי לרדת מהעניין כבר בהתחלה אם זה לא יעבוד..
אני ממש חיה בסרט לגבי זה
הריםלוקס התחיל הרבה אחרי בגיל חמישה חודשים
סבלנו מזה עד כמעט גיל שנה
האוכל המותאם (נוטרמיגן ונאוקייט) פתרו יחסית את הבעיה.
לא חשבתי משום מה ללכת אליו בגלל זה
האמת אולי כן חשבנו אבל היינו מידי מיואשים בשביל לנסות
אם את צריכה תפריט כזה אז הכתובת היא דיאטנית ובינתיים לבצע מעקבי סוכר בבית כדי למצוא מה המאכלים שמקפיצים לך את הסוכר ומה דווקא עובר בסדר..
בהצלחה ובבריאות!
באיזור החיצוני של הנרתיק, השפתיים החיצוניות, האיזור של הפיפי לפעמים גם
יש ימים פחות מורגש
יש ימים אני הולכת כאילו יש לי פתיחה 4
מפריע לקיים יחסים…
ניסיתי למרוח את הקרם החתלה של הילדה, לא תמיד עוזר
ניסיתי משחה לפטרייה- לא עוזר וגם שורף על העור אז מניחה שלא
רופאת משפחה נתנה לי מרשן לבטאקרוטן למריחה פעמיים ביום למישי יש נסיון עם זה??
אני בלי תחתונית למרות שזה לא נוח לי כי קראתי שזה יכול חעשות רגישות
זה מרגיש כמו שפשפת ויובש ביחד משו שם
אמא אני משתגעת ואני במשרד ולא יכולה לשטוף ולא כלום אופ
בהריון דרך רגב ואין שינוי בהפרשות
שלחתי לרופאת נשים באפליקציה אתמול את התיאור של מה שאני חווה
חושבות שזה יתריך ביקור? כי חיצונית אני לא רואה כלום
או שתוכל לאבחן דרך התיאור ולתת פתרון?… אופ אני לא יכולה ככה מקווה שתענה מהר (כתוב באפליקציה 10 ימים וזה המון לי😭😭
עוזרת מאוד בדרכ. מכילה סטרואידים אבל בשימוש לפי ההוראה של הרופאה זה בטוח.
אני במקומך הייתי הולכת למרפאה לקחת משטח ליתר בטחון כדי להבין במה מדובר. ואז ישר מתחילה את הטיפול.
בנתיים לעבור לתחתונים מכותנה בלבד ובלי לשים מגני תחתון וכד'.
זה מצמיח קרניים…
היא לא נתנה לי הפנייה למשטח
אולי הרופאת נשים תיתן
בינתיים אני כן אתחיל לדעתי כי אין אני לא יכולה לחכות🫣
הזנחתי כי פדיחה מהרופאה
וכי היו ימים שהיה שיפור מסויים
אבל די באו מים עד נפש שיפתרו לי אתזה…
ואז אין הרבה מה לעשות עם זה 
(בכל אופן, רופאת נשים תדע לאבחן אם מדובר בזה)
ולא מרגיש נפוח…
וזה גם לא כןאב זה פשוט מציק ומגרד
נקווה שאם היא תראה צורך היא תגיד למזכירות לקבוע לי אחד קרוב
ושתיתו הפנייה למשטח…
ב"ה בסוף שבוע עשירי. קמה עם בחילות שנמשכות עד הלילה, לרוב מקיאה פעם/פעמיים ביום. ריחות עושים לי רע מאודד. הפסקתי לבשל אבל אפילו האוכל שאני מזמינה מבחוץ דוחה אותי. אני מתקשה להתמיד בנטילת
כדורים ואבקות (פרה נטאל וכו') כי הכל מעורר בחילה. כשבעלי עושה קניות ושואל אותי מה אני כן יכולה לאכול,
התשובה היא כלום.. אני נגעלת ברמות. היום כבר הגעתי למצב שמתקשה לתפקד. הבת שלי חטפה
וירוס הקאות וככל הנראה נדבקתי ממנה, כך שאני מקיאה יותר מהרגיל. היום הספקתי להקיא 3 פעמים,
מביניהן פעמיים הקאתי מים.
בהיריון הקודם זה היה הרבה פחות חמור, אני אובדת עצות לחלוטין. עזרה!!!
שמיועדת לנשים בהריון.
תרופה יקרה יחסית אבל שווה כל שקל
זה קודם כל
נוזלים התרופה הווריד לבחילות
אח''כ תראי אם זה ממשיך באמה כזו. אם כן תבקשי בונג'סטה- תרופה נגד בחילות
תרגישי טוב
ותזכרי שזה עובר. אני בשבוע 14 ויכולה לומר לך שזה ישתפר ותרגישי טוב יותר
צריכה את עצתכן לקראת שיחה עם בעלי.
רקע:
כבר תקופה שאנחנו מתמודדים עם המון קשיים בכל החזיתות - נפשית, כלכלית, חברתית, תעסוקתית, ילדים, וכו.. הזוגיות שלנו בנקודת שפל, בקושי יש לנו רגע לעצמנו, שלא לדבר על זמן זוגי.
אנחנו מרוטים ועייפים וחסרי אנרגיות. שנינו.
כל אחד מאיתנו מרגיש שנותן את ה500% שלו, ולא מצליחים להגיע לרגיעה ונחת.
עכשיו, ברור שאנחנו צריכים לשנות משהו וזה לא הגיוני. אבל זה נושא לשרשור אחר 
צריכה עכשיו עצה בנושא ספציפי -
בעלי היה בסופש במקום (=מנטלי) מאד קשה נפשית, וציפה להכלה ותמיכה מלאות שלי. ובצדק.
אני הייתי אחרי שבוע שהרגשתי אם יחידנית כי הוא היה חולה בו וכמעט איבדתי את שפיותי המעורערת ממילא.
באמת שכבר לא היתה לי אמפטיה לתת.
גם לילדים אני מרגישה שאני הופכת לאמא לא טובה בעקבות העומס והקשיים, כן? אני צועקת אני עצבנית ובכללי פשוט נמאס לי.
אבל מולו - זה בכלל לא ברשימת היעדים שלי להכיל אותו במצב הנוכחי. מבחינתי אני עסוקה בהישרדות, הילדים תלויים בי אז אין ברירה אלא לתת להם מענה, אבל הוא בנאדם בוגר אז שיתמודד כמו שאני מתמודדת.
אדגיש שאני לא מרגישה שזו בהכרח הגישה הנכונה, אבל זה ההסתכלות האינטואיטיבית שלי.
כן גם אני מתמודדת עם קשיים והוא תומך כמיטב יכולתו, וכשהוא מתמודד אני תומכת כמיטב יכולתי, אבל יכולתי דלה ביותר!!
ובמיוחד בנושא הספציפי שסביבו היה לו משבר אני מרגישה שאנחנו סביב הנושא הזה כבר חודשים, ובכנות נמאס לי לדבר איתו על זה ולשמוע את הקושי שאני כבר מרגישה שהשיחות פשוט חוזרות על עצמן ואני כל פעם צריכה להמציא את גלגל האמפטיה מחדש.
אין לי כח. אין לי כח.
היום נפתר באופן לא צפוי חלק מאד משמעותי ממה ששבר אותו בסופש, שמחתי איתו מאד, אבל הוא אמר לי שחשוב לו לומר שמבחינתו הוא מאד נעלב מאיך שהייתי ושלא הייתי מאה אחוז איתו והפתרון המפתיע שהגיע לא פותר את תחושת האכזבה והעלבון ממה שציפה ממני.
מבחינתו - כמו שאם הילד מתעורר באמצע הלילה את תמיד נותנת לו מענה גם שאין לך כח אני רוצה שתתני גם לי את התמיכה גם כשקשה לך.
ובקושי יש לי מה לתת לילדים, אז לו, כאדם בוגר, באמת אין. אין.
ואין דרך לא מעליבה להגיד את זה.
כן חשוב לי להבהיר שאני כן מכילה ומביעה אמפטיה. זה פשוט לא מספיק.
עכשיו מצד אחד - אני מרגישה שכלום לא מספיק והוא תציד רוצה יותר ממה שיש לי לתת.
מצד שני- בכנות, אני מרגישה שבמקומו גם אני הייתי נעלבת מאד לקבל את התגובה שנתתי לו
זהו אין שאלה ספציפית אשמח לכל תובנה שלכן ועצה לקראת השיחה שקבענו לדבר על זה
חשבת להיעזר מקצועית?
נשמע מאוד מאוד מאתגר...
שאין לך מה לתת.
תכיני מד דלק בכניסה לחדר,
תסמני עליו צבעים, אדום, צהוב ירוק.
כל פעם שאת מצליחה להתמלא, תסמני את מד הדלק יותר לכיוון הירוק.
כשלוקחים ממך אמפטיה או כשאת קמה לתינוק בלילה, משתמשים בדלק שלך והמד עובר לכיוון האדום.
תסמני אחרי האדום פס שחור,
תסבירי כשהדלק על אדום, אוטומטית הוא עובר למצב חיסכון בסוללה.
זה לא בשליטתך. זה אבולוציוני.
את לא יכולה לתת שום דבר לאף אחד. את עסוקה רק בעצמך.
את יכולה גם להשתמש בדימוי של כלי קיבול,
כל עוד יש לו ממה להתמלא הוא נותן לאחרים, כשהוא ריק, אין לו מה לתת.
כדי לאפשר את הנתינה צריך לדאוג למלא את המאגר.
זה לא קשור לאכפתיות ולאהבה,
זה קשור לחוקי פיזיקה.
וגם אצלך, ככה טבע האדם.
המטרה המשותפת של שניכם צריכה להיות בהורדת עומס כללי על התא המשפחתי.
האם בעלך יודע כמה אנרגיות נדרש ממך לתפעל את הבית ולגדל את הילדים של שניכם כשהוא חולה?
עצם זה שנתת לו לנוח בזמן מחלתו וקמת בעצמך לתינוק בלילה, זה מרט. על אהבתך כלפיו.
זה לא שהתינוק בא במקום לפניו,
אלא עצם הטיפול בתינוק משרת גם אותו.
בהצלחה!
כי את פשוט כישרון מבוזבז
סליחה אם זה לא במקום 
פשוט נפעמת כל פעם מהתשובות המסוייקות והנכונות שלך לכל סיטואציה.
את יכולה להיות מטפלת או יועצת או כל משהו אחר בתחום, מהשורה הראשונה!
שידור חוזרגם לי זה קורה לפעמים
ואני מסבירה שאין לי יכולת להכיל ולהקשיב ושיראה גם את הקשיים שלי
בעיני את צודקת ואנחנו לא יכולות להיות מלאכיות
שולחת חיבוקים וכוחות
ומכיוון שאני דוגרית וישירה, גם אני אמרתי את זה לבעלי. כשהרגשתי ככה.
אמרתי לו תשמע, אני בן אדם עדין, אין לי יכולת לשאת משאות כבדים.
אני אשמח לשמוע אותך, אבל דע שבנקודה מסוימת זה מכביד עליי ומזיק לי מאוד.
הרי מה השוני בין הכלה רגשית של בעל ואישה?
אישה לוקחת את מה שהוא אומר לעומק. היא חיה את הכאב והקושי שלו.
והגבר לא חי ככה את מה שהיא אומרת. זה יותר בהבנה השכלית שלו, ופחות בעומק של הנפש.
אז את במצוקה כשהוא מבקש ממך להיות יותר בשבילו. מנגנון ההגנה שלך אומר לך שאם תכניסי את הכאב שלו פנימה אל תוכך
זה יצא ממך בסוף בצורה לא יפה, כי את חייבת "להקיא" ממך את מטען הדאגות והטרדות שנוסף עליך.
במובן הזה נראה לי ששווה להסביר לבילך עד איפה את מסוגלת לתת, ולעמוד על זה שלא יעשה לך רגשי.
מותר שאת יהיה לך גבול
מותר לו להתאכזב
והכל בסדר.
אבל בלי "רגשי" שתפקידו להאשים אותך ולאחץ אותך לנהןג אחרת.
כשמתומדדים עם מליון קשיים-
פינוק פינוק פינוק.
תחשבי מה את הולכת להקל עלייך מחר. איך את מתכוונת ל0נק את עצמך מחר וכו'.
החיים הם תמיד מה שקורה היום ומחר. לא בעתיד הרחוק כשכל הבעיות ייפתרו לכם.
את צריכה כוח שהנפש שלך תהיה כמה שיותר ברוגע מול כל הלחצים.
קודם כל תודה לכולכן על התגובות!! ממש קראתי הכל וזה עזר מאד.
בערב הוא הגיע גם טיפה יותר מפוייס ממה שהוא היה בטלפון בבוקר, אבל בכל מקרה היתה לנו שיחה טובה ודיברנו על הקשיים שלא נותנים לנו טיפת אנרגיה לדברים לא הישרדותיים.
ניסינו קצת לחשוב איך להקל ומה אפשר לשנות באורח החיים שלנו, ויצאנו עם כמה מסקנות פרקטיות ולשם שינוי קצת תקווה.
תודה לכן וחיבוק לכל המזדהות ❤
הלוואי שלכולנו תהיה קצת הקלה 🙏
יודעת שקודם כל צריך להחליט אם אני רוצה הורמונאלי או לא הורמונאלי, אבל לא סגורה על זה.
(מה היתרונות/חסרונות? הורמונים או לא ודימום חודשי או שקט?)
ואם אחליט איזה סוג- איך אדע איזה התקן ספציפי אני רוצה?
יש לי תור מחר לרופא נשים ומתכננת לבקש מרשם בעז"ה. אבל לא יודעת מה...
רוצה למנוע לשנה בערך, אולי יותר.
ואחרי שיש מרשם - איך אדע לאיזה רופא לפנות כדי להתקין?
וכמה בכלל עולה התקן??
אולי מישהי יכולה לעשות לי קצת יותר סדר איך הדברים עובדים ואיך יודעים?
זה בדיוק התפקיד של הרופאה, להסביר על הסוגים, היתרונות והחסרונות וההבדלים. את לא צריכה להגיע עם החלטה.
לגבי ההכנסה- כל רופא נשים יכול בגדול. את יכולה לחזור לאותה אחת שתתן לך את המרשם.
או התקן הורמונלי או לא הורמונלי פורום 7
אני אשיית בלי ניסיון בזה בכלל
אבל נפתח כאן שרשור התייעצות בסגנון הזה ממש פעם בשבוע בערך...
בהצלחה ממש!
התקנה אצל רופא/ה בקופה בחינם
התקנה אצל רופא מומחה 1200 יכולה להגיע נראלי
בין 700-1000 אולי יש גם בקצת פחות.
אבל זה הסדר גודל
מניחה אבל שכל התקן מחיר אחר
אם למישהי יש המלצות, למישהי עדינה ונעימה, בדגש על אשה... אשמח לשמוע!
זה יכול להתאים לעוגיות שוקוצ'יפס?
בדרך כלל אני עושה לפי המתכון שיש באתר קוואקר ( ואגב מחליפה חמאה בשמן ויוצא מושלם בעיני )
אבל המתכון הוא קוואקר דק. אפשר להשתמש בשיבולת שועל עבה או שזה לא יצא טוב?
בסוף גיליתי שעדיין יש לי חבילה של קוואקר דק. אבל הזמנתי קוואקר והגיע שתי חבילות של קוואקר עבה שאצטרך לעשות ממנו משהו אז שומרת לי את התגובות 👍
@בארץ אהבתי תודה נראה לי שבאמת אנסה
@רקלתשוהנ תודה מבינה מה שאת אומרת. במתכון הזה יש גם קמח ואז זה כן מתאחד עוד לפני שמוסיפים את ה קוואקר, אז אולי כן יצליח
@סתם שם 1 תודה אולי זה מה שאעשה בסוף
של "זה ברור"
מאמינה שיש גם ל"כיטוב"
הדבר שאני עוד לא מצאתי בוואקום זה סולת. וממש אשמח לשמוע אם יש
אבל אני כן עושה עם המהיר הכנה.
כי שעלת אפשר בין 27-32 לא?
אז אם אני עושה את ההעמסה עם הסוכר בשבוע 27 זה בסדר?
סתם לחסוך ביקור במרפאה כי זה רק בקרים וחבל לי על היום עבודה…
כו שעדיף את ההעמסה לא בסוף הטווח או את השעלת לא בתחילתו?
אני גם מכבי
אבדוק לגבי בערב
למרות שזה לא בהכרח עוזר כי אז צריך למתוא פיתרון לילדה…
דרך מוקד זימון תורים?
להעמסה לא צריך נכון? פשוט מגיעים מוקדם וזהו
את קובעת לאחות ואז מבקשת ממנה חיסון לשעלת.
לא חייבת דרך זימון תורים אלא פשוט דרך האפליקציה.
להעמסת סוכר את לא צריכה לקבוע פשוט תבואי מוקדם למעבדה
ילדה עולה לכיתה ב' ועדיין מוצצת אצבע, מה עושים??
משתגעת מזה כבר למרות שאני יודעת שזה לא בשליטתה... זה גם מגעיל כי היא נוגעת בנו כשהאגודל שלה רטוב מרוק...
בקיצור, איך נגמלים??
אשמח לשמוע מה עבד אצלכן🙏
עדיין מצץ אצבע (אצלו זה היה שתי האצבעות האמצעיות 😵💫)
דיברנו איתו, הוא מאוד רצה להפסיק
גם הרופאת שיניים אמרה שזה כבר משפיע על השיניים
והסכים שנשים לו מרה על האצבעות.
ב"ה תוך ימים בודדים הוא נגמל מזה לגמרי! אפילו בשינה כבר לא מכניס אצבעות.
אבל שמנו לה רק בלילה בזמנו... אז אולי ננסה לשים לה גם ביום, תודה
להפסיק
אני עצמי מצצתי אצבע, כמה שניסו לגמול אותי לא עזר כלום. בסוף התייאשו ממני ולא הרבה זמן אחר כך הפסקתי. זה היה קרוב לבת מצווה.
אני מכירה מישהי שמוצצת אצבע מילדותה וכרגע בשנות העשרים לחייה... וממש לא באלי שזה יהיה ככה עם הבת שלי...
יש לזה מחיר חברתי מעבר למחיר הבריאותי
מה שניסיתי להגיד זה שלדעתי שהסיכוי שמציצת אצבע תחלוף גבוה יותר אם היא לא תהפוך לאישיו בינך לבין הבת שלך (כלומר שאת רוצה לקחת את זה ממנה).
אם הבת שלי מביעה רצון להפסיק אני אומרת לה שאני מוכנה לעזור לה ולחשוב יחד על דרכים שיכולות להקל עליה להפסיק, אבל אני סמוכה ובטוחה שיום יבוא והיא לא תזדקק לזה.
קרובה לגיל 30
עם מספר ילדים
שני תארים
מרוויחה מעל 35 א"ש בחודש, חכמה, ברמה, ומנהלת צוות
ולא - מצליחה - לגמול - את - עצמי
כמובן שזה לא לעיני זרים, ורק במיטה, והילדים לא יודעים.
אבל זה משפיל אותי, כלפי עצמי...
אז לטובתה, איכשהו, תגמלי אותה בגיל הזה.
מעריכה שכתבת, ואני חייבת לומר שכאב לי לשמוע שאת מרגישה מושפלת. כי זה אינסטנקטיבי ואני חושבת שלהרבה מאיתנו יש שטיק כזה או אחר...
לי למשל יש קטע שאני משחקת בשיער בצורה מוזרה כשאני מרחפת, ואני בכלל לא שמה לב כשאני עושה את זה.
זה לא מפריע לי ברמה של לטפל בזה.
אבל אם זה משהו שמפריע לך, ראיתי בשיטוט קצר עכשיו באינטרנט כלמיני מקומות שמטפלים במציצה אצל מבוגרים. אולי שווה לך לבדוק..
האם משפיע על השיניים שלך?
אם זה לא יגיע ממנה - אין לכם שום דרך לשלוט על זה.
אני ממליצה מאוד על הטרמה. בשלב הראשון לחפור על זה שזה מזיק לשיניים, לאצבע, וליחס מהסביבה, ואז להוסיף לחפירות שאצבע זו שיטת הרגעה מצויינת שמתאימה לתינוקות וילדים קטנים. במקביל להעצים ולומר בכל הזדמנות שהילדה כבר גדולה מאוד, תוך שימוש בדוגמאות ספציפיות. ואז לעבור לשלב המשמעותי - ילדה כל כך גדולה, עוד מעט כבר תצליח להסתדר בלי מציצת אצבע.
ואז לדבר איתה, ולהציע לה להחליט תאריך יעד, נניח ראש השנה או יום הולדת (תחילת הלימודים לא הייתי בוחרת, כי זה גם ככה עיתוי עמוס מבחינה רגשית). אח''כ לחפור על זה שוב ושוב שבתאריך המדובר הילדה תיגמל בעז"ה ממציצת אצבע.
ככל שמדברים ומזכירים וחופרים על הנ''ל, זה יעבוד טוב יותר, אבל רק אם היא תהיה שותפה לתהליך!
כשמתקרבים תדברו איתה ותחפשו עצות איך היא תצליח - שגם היא תציע רעיונות. רק רעיונות שיעלו בשותפות איתה יש להם סיכוי להצליח.
תדברו גם על זה שזה יהיה קשה. היא רגילה להירגע ולהירדם עם אצבע. זה יהיה מאוד קשה. צריך למצוא תחליף. תתכננו מראש רעיונות לתחליפים להירגעות ולהירדמות.
בהצלחה!
ניסית את התהליך אצלך?אנוונימית1אבל כן בכמה סיטואציות דומות לזה (כמובן במלל מותאם לסיטואציה).
יש לי בת 11 שעדיין מוצצת 
חכמה
מתוקה
מוכשרת ונבונה
לרוב מוצצת רק בשעת השינה
וכבר רוצה להגמל מהמציצה
רק מה לעשות והאצבע חוברת לגוף
זה לא משהו שניתן לזרוק לפח ואין יותר.
ניסינו מרה, פלסטר, חבישת האצבע, חבישת כל היד, מבצע, פרס. כלום לא עובד.
אני כרגע הרפיתי
להרגשתי ביום שהיא באמת באמת תרצה היא תגמל.
אני מחוברת מאד לשיטה שלך @יראת גאולה
וזה עובד מאד טוב בתחומים שונים. לצערי הגדול-לא במצב הזה.
כך מהניסיון של אחותי ושל הבת שלי. שתיהן הפסיקו בגיל 11 (הבת מצווה "איימה" באופק), וממש הכריחו את עצמן לא למצוץ יותר.
לפני כן כל הניסיונות והעזרות שניסינו להציע להן לא הועילו...
כלומר - לילדון... ובמקרה שלי - ילדונת שנרדמה היום לכחצי שעה בנסיעה שעשינו, וזהו - עכשיו פשוט לא נרדמת!
ישבתי לידה, שרתי לה שירים, סיפרתי סיפורים (בעיקר לאחים שלה, שדווקא עמדו להירדם, אבל עכשיו גם "התעוררו" 🤦♀️) - וזהו, התעייפתי. הלכתי להכניס רגע כביסה, וכמובן היא חמקה מהמיטה...
עכשיו היא משחקת פה בין כל הבלגן היומי שעוד דורש סדר, ואני גמורה על הספה אחרי יום מתיש, ורק תוהה לעצמי -
למה לי חצי שעה כזו של שינה לא מספיקה כדי להתאושש??
לא משנה מתי הוא נרדם, תוך רגע כולו עם אנרגיות😅
גיליתי מקודם שהטיטול שלה מלא, אז החלפתי לה וקיוויתי שזה יעזור. כרגע עוד לא
(אבל היא כבר הגיעה לשלב הבכי העצבני, אז אולי ככה היא תירדם בסוף)
ואני גמורה וכבר בלי סבלנות בכלל 
אם לא נרדמים מביאה להם ספר בובות משחק אפילו אוכל למיטה
ואני לא בחדר אעתם
וככה אמנם כל רגע ניגשת למשהו אחר חח
אבל לפחות י שמרחב גם פנוי
אבל איך אוכפים את זה על שובבונת בת שנתיים וחצי? (מקודם ממש החזקתי אותה בכוח שלא תצא
)
האמת שגם הגדולים יותר יוצאים, אבל להם יותר קל להסביר או להכריח לחזור למיטה...
ככה פלאים.
הקטנה שלי לפעמים נרדמת ואני יודעת שאשלם על זה מחיר אבל לפעמים מחיר השקט שישנה שעה באחהצ/ערב שווה לי אחכ את הקושי להרדים ואני לא נלחמת להרדים נותנת לה שתסתובב תשחק ומעצמה היא נכנסת בסוף למיטה. כשמפריעה לאחרים להרדם בהסתובבות שמה לה קצת מסך עד שהם נרדמים וככה לא מסתובבת.. הבאסה זה אם בבוקר מעירים אותה מוקדם ואז היא עייפה והגלגל חוזר על עצמו. בשגרה באמת נלחמת שלא יקרה בחוםש חסר סיכוי לא מתאמצת אפילו..
אפילו בעלי התעורר ממנה (ומשני מפריעים אחרים
), עד שהצליח להירדם אחרי היום המתיש שהיה לו...
הוא הכריז שהוא יודע מה האיראנים ישלחו עלינו במתקפה ה"מתוכננת" שלהם: טילים מלאים בתינוקות ערים שמסרבים לישון!
הילדים נמצאים עכשיו בקייטנת סבא וסבתא
ובמקום לשבת רגל על רגל, אני אשכרה עושה פסח בחדרים🥵🙈🥵🙈🥵
למרות שדי ברור לי שכשאצא ללידה הבית יהיה שוב הפוך בטירוף🙈
אני מנקה פסח כבר שבועיים
ועדיין לא ילדתי
כל יום של ניקיון אני אומרת לעצמי הנה היום זה הקינון הסופי
ואין שינוי!!!!!!!!!!!!!!
אני לא מגזימה תקשיבי ניקיתי את המחסן - שלא נגעתי בו מאז המעבר דירה לפני כמעט 3 שנים
ניקיתי ארונות עליונים בחדרים
כאילו משהו לא מוסבר אבל פתאום יש לי מלא כח..
שזה היום האחרון לדאוג לכביסות.
מהיום-
אם אלד עד תשעה באב, אעזוב בית עם ערימת כביסות הולכת וגובהת.
למה לי זה לא קרה לפני הלידות?
עזבתי בית הפוך בשתי הפעמים..
בראשונה עוד קצת כיבסתי דברים אבל בשניה בכלל לא חשבתי שאני עומדת ללדת
חבל, סדר פסח אחת ל.. לפני כל לידה יכול לשמור טוב על הבית😅
לי הקינון מתחיל מוקדם (עכשיו התחלתי תשיעי ואני יולדת בד"כ 39-40) ועד הלידה הבית מספיק להתהפך מחדש🥴
ללידה הקודמת יצאתי מבית הפוך לגמרי😖
אז לפחות את לא מבזבזת את הזמן על לסדר סתם😅
אז יש תקווה😉
ו@חזקה בעורף אני כל כך מזדהה, ואצלי זה התחיל מחודש שישי ככה!!
היו ימים שאמרתי לבעלי שאין לי כח לעצמי. בא לי לנוח בספה ולהסתכל על התקרה והרגליים פשוט לקחו אותי לכל מקום בבית😂
ובגדול הייתי בנאדם מאוד מבולגן. עברתי שינוי רציני בהריון הזה.
שתי רופאות מומחיות שהתייעצתי איתן אמרו שבהתחשב בנתונים שלי - הכי טוב שהלידה הקרובה תהיה בשבוע 37. (בעיקר בגלל החשש שהלידה תתחיל לפני שבועות 39-38 ויהיה צורך בקיסרי חירום, ואולי יהיו צירים שיסכנו אותי) האמת שזה גם מסתדר לי הכי טוב עם תקופת החגים שבה הלידה יוצאת (לא רוצה להיות מאושפזת בשבת או בחג, כל עוד זה תלוי בי...)
אבל פתאום התחלתי לחשוש בקשר להנקה...
הלידה האחרונה שלי הפתיעה אותי בשבוע 37 (לפני כן, מלבד התאומים, ילדתי בשבועות 40-39), ולקטנה היה קשה לינוק...
בדיעבד אני לא יודעת אם זה היה קשור לשבוע הלידה או למשקל (נולדה 2.700) או לקיסרי (שבגללו ינקה לראשונה רק כחמש-שש שעות אחרי הלידה או בכלל בעצם לזה שיש לה לשון קשורה (שלקח הרבה זמן עד שגילינו את זה).
מניסיונכן - מה מכל אלו עלול הכי להשפיע על הקושי לינוק?
אילו דברים כדאי לי לעשות כדי שהפעם לא יהיה קושי?
(אולי אני יכולה ללמוד גם מהניסיון שלי - הקיסרית הקודמת נולדה בשבוע 39, מעל שלושה קילו ובלי לשון קשורה, וינקה מצוין מההתחלה (גם חמש-שש שעות אחרי הניתוח) ועד גיל שנתיים ושמונה חודשים. השאלה מה מכל הפרמטרים האלה היה הכי משמעותי...)
משו בזה שה׳ קובע מתי מכניס לי רוגע😅
בכל מקרה יכולה להגיד לך שהבת שלי נולדה 2.600 בשבוע 39 ובחסדי ה׳ ינקה מקסים מההתחלה
ברוך ה׳ ברוך ה׳ באמת הלך טוב אז זה לא בהכרח קשור למשקל
ולהכי גדול שנולד בשבוע 39 היה הכי קשה והייתי צריכה להלחם על ההנקה
לדעתי מצויין שאת חושבת ונערכת, אבל קחי בחשבון שכנראה זה לא קשור רק לשבוע הלידה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה איך הכי כדאי להיערך. אולי כבר להצטייד במשאבה טובה?
זה ממש ידוע שלשון קשורה מקשה על יניקה.
מניסיוני-
ילדתי בשבוע 37
והיא ינקה מצויין מהרגע הראשון! הרבה יותר טוב מאחותה שנולדה ב-39
(ברור שיש פה גם אלמנט של ניסיון שלי, זו הייתה השניה)
אצל הגדולה שלי היא בכלל לא רצתה לינוק כמעט כל היממה הראשונה כי פלטה מי שפיר ובהמשך אחרי שעלינו על הגל היא ינקה סבבה
בקיצור בעז"ה מקווה בשבילך שהפעם ההנקה תלך טוב ובקלות.. לא הייתי נותנת לשבוע לידה משקל לגבי זה
אני רואה שבאמת נראה שהשבוע הוא פחות פרמטר פה. אולי המשקל. יש דרך "להשמין" את העובר כדי שיגיע לשבוע 37 במשקל של שלושה קילו לפחות? (או שאולי עדיף לא לנסות להתערב בזה...)
בכל אופן, לשון קשורה אני בהחלט מתכוונת לבדוק מיד אחרי הלידה ככל האפשר. (מישהי יודעת אם אפשר לבקש מפרופ' יודסין לבוא לשערי צדק? או שזה יהיה שיקול נוסף ללדת בעין כרם... אם כי הדולה שלי גם מומחית בזה, אולי אבקש ממנה לבוא לבדוק...)
משאבה - לא רואה טעם. אני לא מתכוונת לשאוב באופן קבוע אם הכול תקין (אני גם ככה נשארת עם התינוקות בבית עד גיל שנה לפחות). מקסימום אשתמש במשאבות של בית החולים, כמו שעשיתי כשהתאומים היו בפגייה...
בשבוע 38 בדיוק במשקל 2660 ינקה מעולה מהרגע הראשון.
כך שבמקומך לא הייתי בלחץ להשמין את העובר...
אני יודעת שבשערי צדק יש את ד"ר ארליכמן שגם מומחה בלשון קשורה, ואפשר לקפוץ אליו למחלקת ילדים
אל תנסי להשמין את העובר. הם משמינים מחוץ למה שהם אמורים רק אם יש סכרת הריון. וחלילה שלא תהיה. אחרת לא סביר שיזיז לו, רק יזיק לך.
לעניות דעתי אין קסם- לבדוק לשון קשורה מיד. ולהיות עם סבלנות לתהליך. לחבר, לסחוט קצת לפה שלו, בסוף זה יבוא. לא התנסתי בקיסרי מוקדם. האלקטיבי שלי היה ב38. אבל האחרים נולדו ב- 40/41 אז כן יחסית היה אולי פחות ''מבושל''. אבל הוא היחיד שלא נתנו לו מטרנה. לקח לו יום יומיים אבל בסוף הכל הסתדר ב''ה.
מתחת ל3 קג ולא היה בעיות בהנקה (אחרי 3 חודשים היו עניינים אבל לא צמוד)
חושבת ש
א. השבוע כן קצת משמעותי. אבל לכאורה ב37 זה כן צריך להיות בסדר. אולי תנסי לתזמן את התאריך לסוף השבוע ה37?
ב. מאוד צשוב לבתחיל להניק (לסחוט) כמה שיותר קרוב ללידה, ולהקפיד כל 3 שעות... מאוד מאוד חשוב לייצור החלב, במיוחד אחרי קיסרי (מנסיון..)
בהצלחה!
וגם הייתי יוצרת קשר עם יועצת הנקה שמקבלת קרוב אלייך עוד לפני הלידה להתייעצות טלפונית ואחרי הלידה למקרה הצורך
בהצלחה ובריאות!
אבל מהלידה האחת שילדתי----
ילדתי בשבוע 37, תינוק במשקל 3 קילו בדיוק.
וינק מעולה מהרגע הראשון.
אז זה כבר לא בשליטתך... רק שהפעם תדעי לבדוק
דווקא התינוק שלי שנולד הכי קטן )2.670) ינק מושלם מהרגע הראשון.
אחד התאומים שלי היה 2.700 בלידה וינק מעולה. שניהם ינקו מעולה ונולדו בקיסרי בשבוע 38.
הבעיה שלא היה לי מספיק חלב ומהעומס של תאומים גם לא יכולתי להשקיע בזה יותר מדי.
והיתרון הגדול בבקבוק זה שהאבא עכול להיות שותף מלא להאכלות....
כמה קיסריים, בשבוע 36 היה קצת קשה ההנקה כי נרדם והתעייף כל הזמן, כעבור שבוע בערך הסתגרה ההנקה.
2 אחרים, קיסריים בשבוע 37 ו38+0 לא היו שום בעיות עם הנקה, גם כשנולדו במשקל יותר קטן המשקל של התינוק שנולד בשבוע 36..
סביב 2.5 קילו.
בעז"ה ילך בקלות ושמחה
הגדולה נולדה בשבוע 37, במשקל 2260.
בימים הראשונים היה לה קשה לינוק, אבל זה הסתדר די מהר.
נראה לי שזה שהיא בכורה, ולא היה לי נסיון בהנקה, זה הוסיף לקושי.
האחרים נולדו בשבועות 38-39, במשקל סביב 2500, לא היו בעיות.
כל אלו נולדו בלידה רגילה, לא בקיסרי.
הקטן שלי נולד בקיסרי בשבוע 34 והיה פג.
בהתחלה הוא לא יכל לינוק בכלל.
בפועל הוא התחיל לינוק בגיל חודשיים, וזה הלך ממש חלק. לא האמנתי שהוא יתחיל לינוק בכזאת טבעיות.
בקיצור, הכל אפשרי.
נראה שבאמת מה שהכי משמעותי פה זה הלשון הקשורה. אז בע"ה אבדוק את זה כמה שיותר קרוב ללידה. (אולי אפילו תהיה איתי ביממה הראשונה דולה/אחות שהיא גם יועצת הנקה, ואז היא תוכל לבדוק)
בע"ה יהיה בסדר...
כבר בחדר לידה היה אלוף, למרות שהמשקל היה נמוך לכל הדעות
בלידה של 39 היו קשיים רציניים
ומקווה שהתגובה שלי תהיה בסדר ולא תכאיב לך..
את הגדול שלי(שנולד 3.300) הנקתי פעם ראשונה כ12 שעות אחרי הלידה, ומאז המשכתי להניק אותו בקלות ב"ה עד כמעט גיל שנתיים.
את הקטנה הנקתי מיד בחדר לידה, והיא נולדה פצפונה(2.700) וינקה בסדר גמור+
לי אישית נשמע שלשון קשורה הכי משפיע על קושי בהנקה, גם מבחינת מה שאני מכירה ומבחינת ההגיון
ב"ה גם לי יש עבר מוצלח עם הנקות, כולל אחרי קיסרי 
ואני באמת מבינה שהלשון הקשןרה היא הדבר המשמעותי פה, וזה משמח אותי - כי זה דבר שבכלל לא בשליטתי מצד אחד, ומצד שני יחסית קל לפתור אותו...
@שפוש - אם אלד בשערי צדק באמת אנסה לאבחן אם יש לשון קשורה בעזרת יועצת הנקה כבר ביממה הראשונה, ואז מיד לקבוע תור ליודסין במקור ברוך לניתוק במקרה שצריך...
תודה!
אצלי היה את זה פעמיים- בעין כרם חתכו יום אחרי הלידה, בשערי צדק לא עושים את זה.
אם את מתכוננת לזה מראש, את יכולה פשוט לשאול יועצת הנקה במחלקה. ואם יש לשון קשורה לקבוע ישר תור לד"ר יודסין במקור ברוך (אפשר להגיד למזכירה שזה תינוק שרק נולד,ואז הן מנסות להכניס יותר מהר, ככה היה אצלינו)
מאז שהוא נולד הוא לא מת על הנקה.
כל הילדים לפניו היו מכורים!
הוא בן חצי שנה ורוצה רק אוכל, לא לינוק וגם לא לאכול מבקבוק.
זה מתסכל ואני לא יודעת מה לעשות
אם הוא עולה טוב, יכול להיות שהילד שלך חרוץ, ותוך כמה דק' מסיים את הארוחה וכבר הוא שבע.
אם הוא לא עולה במשקל - בדקתם לשון קשורה?
כמה זמן הוא יונק?
כמה פעמים ביום בערך הוא יונק
הוא יונק קצר? מעדיף בקבוק? לא אוכל מספיק ולא עולה טוב במשקל? מאוד מוסח תוך כדי בקבוק והנקה?
וזה שאוהב אוכל זה דווקא טוב, יהיה לך יותר קל לבסס אצלי מוצקים בעזרת ה'
הוא בן חצי שנה
אני מציעה הנקה- מסרב
מציעה פירות עם קוואקר - נענה בשמחה ואוכל כמות יפה!
שותה מים, אם אשים בבקבוק ללב שאוב לא ירצה לשתות.
ובלילות- יונק המון! יכול לקום גם 8 פעמים בלילה
הטיטול בבוקר עמוס, לפעמים בורח לבגדים.
למה במהלך היום הוא מעדיף פירות/מרק ירקות טחון ופחות מסכים לינוק?
ולכן יותר כיף לאכול אוכל מעניין (טעם, מרקם, סביבה מעניינת)
אולי לכן בלילה הוא מעדיף לינוק יותר..
ניסית להציע הנקה ביום, בחדר חשוך ובשקט?
ובכל מקרה, בכזה גיל אני חושבת שאפשר לעבור לארוחות ביום והנקה בלילה (ולשים לב שאוכל אוכל בריא ומזין)
התעוררתי הבוקר עם הכאבים הרגילים במפשעה,
אבל גם כאבי שרירים בכפות רגליים ובשוקיים ..
זה גם תופעה של סימפי?
אצלי יש זמנים שמקרין לירכיים
כפות רגליים ושוקיים זו סתם תופעה נחמדה אחרת של הריון
הכל כלול מה שנקרא
תקפידי על מגנזיום
מאד עוזר
שזה התפסות של רצועות ברחם שמקרינות לשם.
ממליצה לך איקווילבריו עוזר גם לסימפי
כואב לך בלחיצה על העצם מתחת לשיער הערווה?
זה המדד הבלעדי לסימפי
התאור שלך נשמע גם מתאים לכאב עצבי מקרין
כי לפעמים מאבחנים סתם
לשאלתך- אני חושבת שזה קיים
אמןר להיות במיקום שקרוב לשפתיים? או גם יותר גבוה טיפה
זה סימפי?
תעזרו לי איך לחלק את הכסף בבקשה , לקחתי על עצמי בעל כורחי לאסוף כסף מההורים במעון. שילמו רק חצי ואפילו פחות.
יש לי 360 שח סה"כ. הם 2 מטפלות יום שלם, אחת חצי יום ועוד אחת כמה שעות בשעות הבוקר שהתחילה בחודשים האחרונים.
תעזרו לי איך לחלק את הכסף בינהם? מעדיפה גיפטקארד אבל צריכה כרטיס פיזי חשבתי אולי סופרפארם או להדפיס ביימי אם אפשר
לעשות למטפלות 100-100 ,להיא שחצי יום לעשות 90 ולאחרונה 70? או חלקוה אחרת? מצד שני לא נעים להביא להם 100 שח גם?
צורת האריזה יכולה ממש להשפיע אם זה יראה מכובד או זול.
הייתי הולכת על מקס סטטק- יכול להיות שם אחלה מציאות
תבחרי נושא ותרכיבי ערכה
לדוג-
קערה יפה, שתי כפות עץ מגניבות, מסחטת לימון צבעונית ושתי מגבות מטבח קטנות
מפה, ראנר, חובקי מפיות, נרות ריחניים
תבנית עוגיות מגניבה, כפפות סיליקון, מרית, צנצנת זכוכית עם מכסה (ומתכון לעוגיות)
קנקן מגניב, כוסות יפות, תבניות קרח, מגש עץ ומאורר ידני קטן
בקיצור- יצירתיות
לעטו בצלופן יפה
והכי חשוב ברכה יפה
זה בעיני קצת
אבל אם תקני מתנה מעוצבת יפה ומכתב יפה זה עדיף
להביא פתק החלפה.
הם לא מביאים אוטומטית ומבאס להיתקע בסוף עם משהו שלא אוהבים. (קיבלתי כמה מתנות משם שהעברתי הלאה..).
כי קראתי שוב מה שכתבת, והבנתי מה שכתבת....
במחירים האלה
קניתי סטים מאוד יפים בנעמן
עזרתם כמו תמיד ☺️
אבל לא היה ברירה, אף אחת.לא לקחה יוזמה והילדים שלי ממשיכים שם שנה הבאה
ב"ה זה מאחורי...
אני עוד מחכה לאמא שתרים ברוב טובה את הכפפה..
לק"י
מטפלת פרטית, ולא התארגנו יחד.
מסיימים שנה 5 איתה וממשיכים עוד שנה ב"ה.
אני רוצה ללכת לחפש משהו סימלי בשביל ההערכה. וכמובן שכותבת משהו אישי.
לק"י
היא בת 50+
אבל אולי באמת משהו כזה.
צינצנות ובכל צינצת שמו תה בטעם שונה. שמו את הצינצנות על מגש וארזו בצלופן. יש בסטוקים וכאלה בזול.
מתנה מהממת, זולה וגם שימושית
היום הייתי עם הבן שלי בגינה והוא היה צריך גדולים,
שבאתי להרים אותם ולזרוק,אותם לפח בעזרת מגבון
ראיתי מלא תולעים בקקי, מלא!!!
הקטע שאף פעם הבן שלי לא התלונן שמגרד לו, הוא ישן מעולה-בקיצור לא היה סימן ניכר לעין.
מה עושים עכשיו?כמובן חוץ מלקבוע תור לרופא שיביא תרופה.
גזרתי לו את הציפורניים היום בלי שידעתי שיש לו תולעים (זכרתי שקראתי את זה פה באחד השרשורים על תולעים)
אשמח לעוד עצות ותובנות🤢🤢🤢🤢🤢🤢
שמן הדס עם שמן בסיס ביחס של 1:25 (נראה לי . אבל המח שלי לא במקום. אם בקבוק של 10 מל צריך למהול עם 250 מל בסיס זה נכון היחס שעשיתי?)
ותמרחי במפשעה -לא קרוב לפי הטבעץ איפה שהגומי של התחתון כזה
זה מעלעם אותם!!!
הבת שלי עכשיו היה לה צרחות כל הלילה כל פעם אחרי ששמתי לה נרדמה ותוך כמה ימים נגמר הסיפור.
מה שכן בהתחלה התעוררה מספר פעמים ולא הבנתי איך תמיד זה עשה פלאים.
מסתבר שקניתי חברה שכנראה לא ממש אמיתי
ממליצה על 'שלוס' או על 'עומר הגליל ' יותר יקר אבל כנראה בצדק...
וגם ממש הקפדתי איתה בימים האלה לא לאכול סוכר.
ותנסי גם להביא לו גרעיני דלעת ואיכשהוא שיאכל שום חי
אולי ברוטב לסלט או משהו זה ילך
אני לא הבאץי לה ועבר
אם לא מציק לו אז למה להשתגע?
או שאת מחפשת פתרון במקום הרופא?
אם את מחפשת פתרון מיידי עד הרופא פשוט לא הייתי עושה כלום.
אגב אצלנו שולחים פניה לרופא באפליקציה והוא שולח מרשם.
לא צריך לחכות לתור בשביל זה.
תכתבי שראית תולעים וזהו. אין לרופא מה לבדוק בעצם.
הורמוקס כבר לא הזיז ולא היתה לו שום השפעה.
גרעיני דלעת טבעיים- 20 בבוקר ו20 בערב, אחרי כמה ימים התולעים נעלמו.
אבל צריך להתמיד בזה וילדים לא תמיד אוהבים את הטעם שלהם..
שכחתי איך קןראים לתרופה
בגדול,
עד שלא נעלם לגמרי
כל יום החלפתי מצעים, וניקיון טוב
למה זה סופר מדבק